סטיבי וונדר
 | |
| סטיבי וונדר במסיבת עיתונאים בברזיל ביולי 2006 | |
| לידה |
13 במאי 1950 (בן 74) סגינו, מישיגן ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | סטיבלנד הרדוואי ג'דקינס |
| שם במה |
Stevie Wonder  |
| מוקד פעילות |
דטרויט, מישיגן ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1961 |
| מקום לימודים |
Michigan School for the Blind |
| עיסוק | פזמונאי, זמר, נגן, מפיק, אקטיביסט |
| סוגה |
מוזיקת נשמה רית'ם אנד בלוז פופ פאנק ג'אז |
| סוג קול |
טנור |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | פסנתר, מפוחית, סינתיסייזר, קלידים, תופים, גיטרה בס, תופי קונגה, אקורדיון |
| חברת תקליטים | מוטאון |
| בן או בת זוג |
סייריטה רייט (14 בספטמבר 1970–מרץ 1972) |
| צאצאים |
A'isha Morris, Keita Morris |
| מספר צאצאים |
9 |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
סטיבי וונדר (באנגלית: Stevie Wonder; נולד ב-13 במאי 1950) הוא זמר, נגן מפוחית, פזמונאי, מפיק מוזיקלי ואקטיביסט אמריקאי.
וונדר, עיוור מילדות, הפך לאחד האמנים המוערכים ביותר במוזיקה העולמית כאשר כתב 30 שירים אשר הגיעו למקום הראשון במצעדי הפזמונים בארצות הברית ומכר למעלה מ-100 מיליון עותקים.
וונדר זכה ב-25 פרסי גראמי - שיא זכיות פרסי גראמי לאמן סולו[1] - הכוללים פרס גראמי למפעל חיים. וונדר זכה גם בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר[2][3]. בנוסף, נכנס להיכל התהילה של הפזמונאים[4] ולהיכל התהילה של הרוק אנד רול[5]. זוכה פרס וולף בתחום המוזיקה לשנת 2021.
מגזין "רולינג סטון" דירג את וונדר במקום ה־15 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.
ביוגרפיה וקריירה מוזיקלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיבי וונדר נולד ב-1950 כסטיבלנד ג'דקינס. מאוחר יותר שינה את שמו לסטיבלנד מוריס. הוא נולד בסגינו שבמישיגן, כילד השלישי מתוך שישה, ללולה מאה הארדוואי. הוא נולד כפג, וקיבל אספקת חמצן ברמה חריגה באינקובטור אשר גרמה לו למחלה ברשתית המתאפיינת בגידול חריג של כלי הדם, בצלקות ולעיתים בנתק של הרשתית. מחלה זו, הרווחת בקרב פגים שנולדו בשנות הארבעים והחמישים, נחשבת כגורם לעיוורונו של וונדר. אמו דרשה מארבעת אחיו ואחותו של וונדר, להתייחס אליו כאל כל ילד אחר, ולא לעזור לו יתר על המידה, במטרה לספק לוונדר ילדות מאוזנת.
וונדר עבר עם משפחתו להתגורר בדטרויט, ובגיל צעיר החל לשיר ולנגן בכנסייה. הוא ניגן בעיקר בפסנתר, מפוחית ובתופי קונגה.
תחילת הקריירה: 1962–1971
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1962 הוצג וונדר בן ה-11 לרונלד וייט, חבר להקת The Miracles. וייט הביא את וונדר ואמו לחברת התקליטים, מוטאון. מנכ"ל החברה, ברי גורדי, התרשם מוונדר והחתים אותו בלייבל Tamla כ-"Little Stevie Wonder".
בגיל 13 הוציא וונדר את הלהיט הגדול הראשון שלו, (Fingertips (Pt. 2, שיר משנת 1963 שהוקלט בהופעה חיה של ה-Motortown Revue. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי הפופ והריתם אנד בלוז בארצות הברית והכיר את וונדר להמונים. בשיר, וונדר שר וניגן בתופי קונגה ובמפוחית ומרווין גיי הצעיר ניגן על התופים.
וונדר השמיט את המילה "Little" מכינויו, והוציא את האלבום, Up-Tight, הכולל את הלהיטים "(Uptight (Everything's Alright", "With a Child's Heart" וגרסת כיסוי לשירו של בוב דילן, "Blowin' in the Wind", שהיה אחד מהשירים הראשונים ששיקפו את מודעותו החברתית של וונדר. הוא החל גם לעבוד במחלקת כתיבת השירים של מוטאון, וחיבר שירים לעצמו ולאמניה האחרים של החברה.
וונדר מחה על השיטות דמויות-המפעל של החברה: אמנים, כותבי שירים ומפיקים נשמרו בדרך-כלל בקולקטיבים מיוחדים כמעט ללא חפיפה ביניהם, ולאמנים לא הייתה שליטה על היצירה. כפשרה, ב-1968 איפשרה מוטאון לוונדר להוציא אלבום אינסטרומנטלי בשם Eivets Rednow (Stevie Wonder במהופך), אשר לא זכה להצלחה.
בין השנים 1968 ל-1970, הקליט וונדר מספר להיטים גדולים נוספים, ביניהם "I Was Made to Love Her", "For Once in My Life", "My Cherie Amour" וגם את "Signed, Sealed, Delivered I'm Yours", שיר שמלבד היותו הראשון שנכתב והופק על ידי וונדר, היה גם אחד מהלהיטים המובהקים של הרכב הליווי שלו, שלישיית ה-"Wonder Love" בה היו חברים בזמנים שונים מיני ריפרטון, דניס ויליאמס, לינדה לורנס וסייריטה רייט. וונדר נישא לסייריטה רייט ב-14 בספטמבר 1970. הזוג התגרש שמונה-עשר חודשים לאחר מכן, אך המשיך בשיתוף פעולה בפרויקטים מוזיקליים נוספים. השניים כתבו בשיתוף את השירים לאלבום, Where I'm Coming From, אשר לא הצליח במצעדים.
וונדר הניח לחוזה שלו במוטאון לסיים את תוקפו ועזב את החברה ביום הולדתו העשרים ואחד, בשנת 1971.
התקופה הקלאסית: 1972–1976
[עריכת קוד מקור | עריכה]וונדר הקליט באופן עצמאי שני אלבומים אשר שימשו ככלי במשא ומתן עם מוטאון. לבסוף הסכימה מוטאון, בחוזה תקדימי, לדרישותיו לחופש אמנותי מלא ולזכויות על שיריו. הוא חזר למוטאון עם האלבום, Music of My Mind. מילות השירים באלבום עוסקות בנושאים פוליטיים, חברתיים, מיסטיים ורומנטיים.
בסוף 1972, הוציא את האלבום Talking Book אשר כלל את הלהיטים "Superstition", ו- "You Are the Sunshine of My Life". ב-1973, הוציא וונדר את האלבום Innervisions שזכה בשלושה פרסי גראמי ביניהם "אלבום השנה". האלבום דורג במקום ה-23 ברשימת 500 האלבומים הטובים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון[6].
ביולי 1974, הוציא את האלבום Fulfillingness' First Finale אשר כלל את הלהיטים "You Haven't Done Nothin'" ו-"Boogie On Reggae Woman". גם אלבום זה זכה בשלושה פרסי גראמי ביניהם "אלבום השנה".
הוא כתב והפיק לגרושתו, סייריטה רייט, את האלבום Stevie Wonder Presents: Syreeta בשנת 1974. וונדר הוציא שני אלבומים נוספים: Innervisions בשנת 1974 ו-Fulfillingness' First Finale עליהם קיבל שני פרסי גראמי ברציפות.
האלבום הכפול Songs in the Key of Life, יצא בספטמבר 1976 והפך לאלבום הראשון של זמר אמריקני שנכנס הישר למקום הראשון בבילבורד האמריקאי שם שהה 14 שבועות לא רצופים. האלבום כלל את הלהיטים "I Wish", "Sir Duke", ו-"Isn't She Lovely?" שכתב לבתו, עיישה. האלבום דורג במקום ה-56 ברשימת "500 האלבומים הטובים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון [7].
וונדר הפך לאחד מהמוזיקאים המשפיעים והמפורסמים ביותר בתקופתו. שנות השבעים נחשבו לתקופה הקלאסית שלו, שכן הוציא רצף אלבומים שנחשבים מאז לקלאסיקה בתחום הריתם אנד בלוז, מוזיקת נשמה והפופ. אמנים רבים, ביניהם קניה וסט, הזכירו את "Songs In the Key of Life" ואת Innervisions כאלבומים שמהם שאבו את השראתם המוזיקלית.
הצלחה מסחרית: 1979–1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-80 הוציא לאור וונדר את להיטיו הגדולים ביותר אשר הביאו לו הצלחה מסחרית ותהילה חסרות תקדים שבאו לידי ביטוי על ידי מכירות אלבומים, שיתופי פעולה, השתתפות בצדקה, השפעה פוליטית והופעות טלוויזיוניות. וונדר הוציא את האלבום Journey through the Secret Life of Plants שיצא עם הסרט The Secret Life of Plants בשנת 1979. בשנה זו גם כתב והפיק לג'רמיין ג'קסון את להיט הדאנס, "Let's Get Serious", שדורג במקום הראשון במצעד הבילבורד ריתם אנד בלוז.
Hotter Than July שיצא בשנת 1980, הפך לאלבום הפלטינה הראשון של וונדר. האלבום כלל להיטים רבים כמו "('Master Blaster (Jammin" שהיה מחווה לבוב מארלי, "Happy Birthday" שבו שר וונדר למרטין לותר קינג והיה חלק מן הקמפיין למען הפיכת יום הולדתו של קינג לחג לאומי (יום מרטין לותר קינג, שנקבע ב-1983) והבלדה, "Lately", שעשור מאוחר יותר תהפוך ללהיט של להקת הבנים Jodeci.
בשנת 1982, וונדר הוציא אלבום אוסף בשם Stevie Wonder's Original Musiquarium, המציג את עבודתו בשנות השבעים וכלל ארבעה שירים חדשים, ביניהם "That Girl" שהפך לאחד הלהיטים הגדולים באותה שנה. כמו כן, התארח באלבום של פול מקרטני, Tug of war, והיה שותף ללהיט "Ebony and Ivory", מתוך האלבום.
וונדר הוציא את השיר "I Just Called to Say I Love You" אשר שימש כפסקול הסרט האישה באדום. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הפופ ובצמרת מצעד הריתם אנד בלוז בארצות הברית ובבריטניה. השיר זכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר לשנת 1985[2][3].
באותה שנה הוציא וונדר את האלבום In Square Circle, המוכר פחות, אך נחשב בקרב מעריצים לטוב מקודמו, בעיקר בזכות שירים כמו "Whereabouts " ,"Overjoyed", "Land of La La" והשיר "Go Home", האחרון שהכניס וונדר לעשרת הגדולים בארצות הברית.
באותה תקופה, וונדר שיתף פעולה עם יוריתמיקס בשיר "There Must Be an Angel (Playing With My Heart)" כאשר ביצע סולו מפוחית ועם אלטון ג'ון בשיר, "I Guess That's Why They Call It The Blues".
עד לשנת 1985, וונדר הפך לסמל אמריקאי, ולמושא בדיחות על עיוורון על ידי הקומיקאי אדי מרפי, בתוכנית סאטרדיי נייט לייב. וונדר התייחס לבדיחות בהומור עצמי.
וונדר השתתף בשיר הצדקה "We Are the World", שיתף פעולה עם הזמר מייקל ג'קסון בדואט "Just Good Friends", מתוך Bad, אלבומו של ג'קסון ובדואט "Get It" מתוך האלבום Characters ושיתף פעולה עם חוליו איגלסיאס בשיר "My Love". וונדר גילם את עצמו בהופעת-אורח בסדרה משפחת קוסבי, בשנת 1986.
קריירה מאוחרת: 1991–הווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וונדר המשיך להוציא חומר חדש אך בקצב איטי יותר. הוא הקליט פסקול לסרטו של ספייק לי, קדחת הג'ונגל, ב-1991. האלבום, Conversation Peace, יצא ב-1995 וכלל את השיר זוכה פרס גראמי, "For Your Love".
ב-1999, ניגן במפוחית בשירו של סטינג, "Brand New Day". באותה שנה, הצהיר שהוא מעוניין ברכישת תותב רשתית תוך-עיני כדי בניסיון לשחזר את ראייתו.
ב-2005, עשר שנים לאחר אלבומו הקודם, הוציא וונדר את האלבום A Time to Love, שכלל אורחים כמו פרינס, אן ווג ואינדיה ארי.
ב 2016 הוציא סטיבי ביחד עם הזמרת אריאנה גרנדה את השיר "Faith".
באוגוסט 2024, וונדר הוציא שיר בשם "Can We Fix Our Nation's Broken Heart" בעקבות הופעתו בוועידה הדמוקרטית הלאומית. השיר עוסק באחדות ובצורך לפעול כדי לתקן את המצב הנוכחי של ארצות הברית. במהלך הוועידה, וונדר נשא נאום שבו קרא לקהל לפעול ולהבין את הרגע הקריטי שבו נמצאים המדינה והעולם, ולהדגיש את החשיבות של להצביע בבחירות.[8]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]וונדר הוא דמות בולטת במוזיקה הפופולרית במחצית השנייה של המאה העשרים. וונדר מכר למעלה מ-100 מיליון עותקים והכניס 10 שירים למקום ראשון במצעדי הפופ ו-20 שירים למקום הראשון במצעדי הריתם אנד בלוז.
וונדר הקליט אלבומים וסינגלים שזכו לשבחי הביקורת וכתב והפיק שירים רבים לשותפיו בחברת מוטאון ולאמנים מחוץ לחברה. הוא זכה ב-22 פרסי גראמי כמו גם פרס מפעל חיים. הוא גם זכה בפרס האוסקר עבור השיר המקורי הטוב ביותר ובכך הפך לאמן הראשון ממוטאון והמוזיקאי האפרו-אמריקני השני שזכה בפרס האוסקר. כמו כן, זכה בפרס פולאר למוזיקה ונכנס להיכלי התהילה של הרוקנרול והפזמונאים.
וונדר דורג תשיעי ברשימת "100 הזמרים הטובים בכל הזמנים" ומקום 15 ברשימת "100 האמנים הטובים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון [9][10].
וונדר מנגן בפסנתר, סינתיסייזר, מפוחית, תופי קונגה, גיטרה בס, תופי בונגו, מלודיקה, וקלרינט. בילדותו, הוא היה ידוע בעיקר בזכות נגינתו במפוחית, אבל היום הוא ידוע יותר בנגינתו בקלידים וביכולתו הווקאלית.
השירים של וונדר ידועים כשירים קשים לשירה. יש לו חוש מפותח מאוד של הרמוניה והוא משתמש באקורדים מורחבים רבים לניצול סיומות במילים. רבים מן הלחנים שלו ומנגינות הקול שלו עשויים להשתנות באופן פתאומי.
לוונדר היה תפקיד גדול בהבאת הסינתיסייזרים לחזית המוזיקה הפופולרית והוא פיתח מרקמים חדשים רבים, שמעולם לא נשמעו קודם.
אמנים רבים ביצעו גרסאות כיסוי לשיריו והשתמשו בדגימות משיריו, ביניהם ניתן למצוא את הרד הוט צ'ילי פפרז בשיר "Higher Ground", הדואט של ג'ורג' מייקל ומרי ג'יי בלייג', "As ", קוליו ב- "Gangsta's Paradise" וטופאק שאקור ב-"So Many Tears".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וונדר היה נשוי פעמיים: מ-1970 עד 1972 לזמרת סייריטה רייט, ומ-2001 למעצבת האופנה קאי מילה מוריס. יש לו שבעה ילדים משני נישואיו וממספר מערכות יחסים.
באוגוסט 2012 הגיש סטיבי וונדר בקשה לגירושים מקאי מילרד מוריס לאחר נישואין שארכו 11 שנים. הזמר בן ה-62 נימק את בקשתו ב"פערים בלתי ניתנים לגישור" בין בני הזוג.
בתו, עיישה מוריס, היא זמרת אשר השתתפה איתו במסע ההופעות של האלבום A Time 2 Love, ב-2005.
חברת ההפקות של וונדר, טקסי הפקות, מחזיקה בבעלותה את תחנת הרדיו KJLH.
בשנת 2014 אימץ אורח חיים טבעוני. הוא חיבר שיר על טבעונות במהלך ראיון בתוכנית אירוח בשנת 2015.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסי גראמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| רשימת פרסים ומועמדויות | |||
|---|---|---|---|
| שנה | פרס | קטגוריה | תוצאה |
|
1973 |
פרס גראמי | שיר הריתם אנד בלוז הטוב ביותר — Superstition | זכייה
|
| מבצע ריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — Superstition | זכייה
| ||
| מבצע הפופ הטוב ביותר - גבר — You are the Sunshine of My Life | זכייה
| ||
| אלבום השנה — Innervisions | זכייה
| ||
| מפיק השנה* — Innervisions | זכייה
| ||
|
1974 |
שיר הריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — Living for the City | זכייה
| |
| מבצע ריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — Boogie On Reggae Woman | זכייה
| ||
| מבצע הפופ הטוב ביותר - גבר — Fulfillingness' First Finale | זכייה
| ||
| אלבום השנה — Fulfillingness' First Finale | זכייה
| ||
| מפיק השנה* — Fulfillingness' First Finale | זכייה
| ||
|
1976 |
ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — I Wish | זכייה
| |
| ביצוע הפופ הטוב ביותר - גבר — Songs in the Key of Life | זכייה
| ||
| מפיק השנה* | זכייה
| ||
| אלבום השנה — Songs in the Key of Life | זכייה
| ||
|
1985 |
ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב יותר - גבר — In Square Circle | זכייה
| |
|
1986 |
שיתוף הפעולה הפופי הטוב ביותר — That's What Friends Are For | זכייה
| |
|
1995 |
שיר הריתם אנד בלוז הטוב ביותר — For Your Love | זכייה
| |
| ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — For Your Love | זכייה
| ||
|
1996 |
פרס מפעל חיים — כללי | זכייה
| |
|
1998 |
סידור קולות הליווי האינסטרומנטליים הטוב ביותר — St. Louis Blues | זכייה
| |
| ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב ביותר — St. Louis Blues | זכייה
| ||
|
2002 |
ביצוע הריתם אנד בלוז בשיתוף פעולה הטוב ביותר — Love's in Need of Love Today | זכייה
| |
|
2005 |
ביצוע הפופ הטוב ביותר — From the Bottom of My Heart | זכייה
| |
| ביצוע הריתם אנד בלוז בשיתוף פעולה הטוב ביותר — So Amazing | זכייה
| ||
|
2006 |
שיתוף הפעולה הפופי הטוב ביותר — For Once In My Life | זכייה
| |
- בין השנים 1965 ל-1980, אמן שהיה גם מפיק עצמאי זכה בפרס גראמי נוסף, כמפיק בקטגוריות הקלטת השנה ובאלבום השנה.
- מקור:[1]
פרסים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| רשימת פרסים ומועמדויות | |||
|---|---|---|---|
| שנה | פרס | קטגוריה | תוצאה |
|
1983 |
היכל התהילה של הפזמונאים | כללי[4] | זכייה
|
|
1984 |
אוסקר | השיר המקורי הטוב ביותר[3] — I Just Called to Say I Love You מתוך הסרט The Woman in Red | זכייה
|
|
1985 |
גלובוס הזהב | השיר המקורי הטוב ביותר[2] — I Just Called to Say I Love You מתוך הסרט The Woman in Red | זכייה
|
|
1989 |
היכל התהילה של הרוקנרול | כללי[5] | זכייה
|
|
2004 |
פרס המאה של הבילבורד | כללי[11] | זכייה
|
|
2021 |
פרס וולף | מוזיקה[12] | זכייה
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סטיבי וונדר
סטיבי וונדר, ברשת החברתית פייסבוק
סטיבי וונדר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סטיבי וונדר, סרטונים בערוץ היוטיוב
סטיבי וונדר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר ספוטיפיי
סטיבי וונדר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר Last.fm (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר AllMusic (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר דיזר
סטיבי וונדר, באתר Discogs (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר Songkick (באנגלית)- סטיבי וונדר, באתר Genius
- סטיבי וונדר, באתר DNCI
- סטיבי וונדר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
סטיבי וונדר, באתר בילבורד (באנגלית)
סטיבי וונדר, באתר טיידל (באנגלית)- פול לסטר, הגרדיאן, הפלא נשאר - סטיבי וונדר עדיין כאן, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2012
- בן שלו, ראה את האור, ואת המוזיקה: סטיבי וונדר חוגג 70, באתר הארץ, 13 במאי 2020
- סטיבי וונדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סטיבי וונדר (1950-), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מידע על זכיות בפרסי גראמי, אתר פרסי גראמי
- ^ 1 2 3 מידע על זכיות בפרסי גלובוס הזהב,HFPA
- ^ 1 2 3 מידע על זכיות בפרסי האוסקר
- ^ 1 2 סטיבי וונדר, באתר היכל התהילה של הפזמונאים
- ^ 1 2 סטיבי וונדר, באתר היכל התהילה של הרוק
- ^ מידע על Innervisions, באתר רולינג סטון
- ^ מידע על Songs in the Key of Life, באתר רולינג סטון
- ^ Jem Aswad, Stevie Wonder Drops New Anthem for Unity, ‘Can We Fix Our Nation’s Broken Heart?’, Variety, 2024-08-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ רשימת 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים, מגזין רולינג סטון
- ^ רשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים, מגזין רולינג סטון
- ^ פרסי המאה של הבילבורד, אתר הבילבורד
- ^ איזי נבו, גבישים, RNA ומוזיקה פופולרית: פרסי וולף 2021, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 בפברואר 2021
| בקרת זהויות |
|
|---|
- אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- זוכי פרס גראמי
- זוכי פרס המוזיקה האמריקאית
- זוכי פרס המוזיקה של בילבורד
- זמרים אמריקאים
- מוזיקאים עיוורים אמריקאים
- פסנתרנים אמריקאים
- זוכי אוסקר: כותבי השיר המקורי הטוב
- זוכי פרס גלובוס הזהב – השיר המקורי הטוב
- נגני מפוחית פה
- חברי היכל התהילה של הרוק אנד רול
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: מוזיקה
- רב-נגנים
- זוכי פרס מרכז קנדי
- זוכי פרס וולף למוזיקה
- אמריקאים שנולדו ב-1950
- טבעונים אמריקאים