אוגדת עזה

אוגדת עזה

סמל האוגדה החל מ-2015
פרטים
כינוי	עוצבת שועלי האש (בעבר: עוצבת שועלי הדרום)
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	אוגדה מרחבית
בסיס האם	מחנה רעים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1987–הווה (כ־37 שנים)
מלחמות	האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע גשמי קיץ מבצע עופרת יצוקה   מבצע צוק איתן העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) מבצע שומר החומות מלחמת חרבות ברזל
פיקוד
יחידת אם	פיקוד הדרום
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקדים	מפקדי האוגדה
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (×3)

סמל האוגדה עד 2015

תג יחידה אזור רצועת עזה (אזר"ע), שנות השבעים

עוצבת שועלי האש, המוכרת יותר בשם אוגדת עזה (אוגדה 143), היא אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד הדרום ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. האוגדה כוללת שתי חטיבות - צפונית ודרומית. מפקד האוגדה הנוכחי הוא תא"ל ברק חירם.

עד לביצוע תוכנית ההתנתקות שכן בסיס האוגדה בגוש קטיף, סמוך לנוה דקלים. לאחר מכן הועתק לבסיס במערב הנגב הצפוני, סמוך לקיבוץ אורים. ב-2008 הסתיימה בנייתו של בסיס חדש - מחנה רעים, שנבנה עבור האוגדה בעלות של למעלה ממאה מיליון שקלים, בסמוך לקיבוץ רעים, ומפקדת האוגדה ומפקדות החטיבות המרחביות הכפופות לה עברו לשכון בו.

המבצעים העיקריים של האוגדה ברצועת עזה בשנים האחרונות כללו את מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה, ביצוע תוכנית ההתנתקות, מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר ומלחמת חרבות ברזל.

בספטמבר 2015, הוחלט לשנות את שמה של האוגדה מ"שועלי הדרום" ל"שועלי האש", ואת מספרה מ-643 ל-143, כהוקרה לעוצבת עמוד האש שפורקה בשנת 2014.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987 הוקמה עוצבת שועלי הדרום (643) על מנת שתהווה מפקדה שתשלוט באמצעות מספר חטיבות ברצועת עזה. גזרת האוגדה חולקה בין שלוש חטיבות: צפונית, מרכזית ודרומית, ובגזרת כל אחת מהן הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות ברצועת עזה: עזה, ח'אן יונס ורפיח, בהתאמה. לאחר הסכמי אוסלו החל תהליך של שינוי הדרגתי בגזרת האוגדה: במסגרת הסכם עזה ויריחו תחילה משנת 1994 נסוגו יחידות האוגדה ממרכזי הערים הפלסטיניות והאוגדה התמקדה בהגנה על ההתנחלויות הישראליות ברצועה, ובעיקר גוש קטיף. משימות אחרות, כגון אבטחת הגבול עם מצרים והפעלת המעברים נותרו בעינן. במסגרת אותו השינוי פורקה החטיבה המרכזית ואוחדה עם הדרומית.

כעשור לאחר מכן, לאחר תוכנית ההתנתקות משנת 2005, פונו ההתנחלויות הישראליות ברצועה וכוחות צה"ל נסוגו למערך הגנתי לאורך ציר הוברס: הגדר המפרידה את רצועת עזה ממדינת ישראל. לאחר תוכנית ההתנתקות, בקיץ 2006, נחטף גלעד שליט ובעקבות זאת יצאו כוחות צה"ל למבצע גשמי קיץ, אך לא הצליחו בשחרור שליט, בין השאר עקב פריצת מלחמת לבנון השנייה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, פעלו יחידות האוגדה באופן התקפי כנגד הטרור. עם התגברות ירי הקאסמים מרצועת עזה יצא צה"ל למבצע חורף חם ולאחריו הוסכם על הפסקת אש עם חמאס.

בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009, בעקבות ירי רקטות כבד על יישובי עוטף עזה, פעלו כוחות האוגדה במבצע עופרת יצוקה. המבצע כלל כניסה קרקעית לרצועה בה נהרגו 13 ישראלים ולמעלה מ-1100 פלסטינים, מהם לפחות 700 מחבלים. בנובמבר 2012, לאחר התדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה פעלו כוחות האוגדה במבצע עמוד ענן. כוחות האוגדה פעלו גם במבצע צוק איתן, שכלל אף הוא כניסה קרקעית לרצועה, וסייעו לכוחות על ידי התמחותם בגזרה. במהלך המבצע הושמדו למעלה מ-30 מנהרות טרור, רבות מהן חודרות גדר, ונהרגו למעלה מ-2,200 פלסטינים, רובם מחבלים. לישראל נהרגו 68 חיילים ועוד 6 אזרחים.

ב-2015 שונה שם האוגדה מ"שועלי דרום" ל"שועלי האש" ומספר היחידה שונה ל-143 בעקבות פירוק עוצבת עמוד האש.

ב-2017 נכנסה לפעילות המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של החט"ל ואוגדת עזה, והחלה בנטרול שיטתי של מנהרות הטרור שחפר חמאס לתוך שטח ישראל. נכון לאוקטובר 2018 איתרה המעבדה וניטרלה כ-15 מנהרות טרור.

בסוף מרץ 2018 החלו עימותים אלימים בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה שבמהלכן עשרות אלפי פלסטינים התפרעו וניסו לפרוץ את הגדר תוך ביצוע פעולות טרור. צה"ל נערך למהומות בכוחות מתוגברים ופרש עשרות צלפים כדי לנטרל את המחבלים בירי מדויק. בסוף חודש מאי החלו הפלסטינים לשלוח עפיפוני תבערה ובלוני תבערה ונפץ, ואלה שרפו למעלה מ-20,000 דונם של שדות חקלאיים, יערות ושמורות טבע. במהלך העימותים נהרגו כ-206 פלסטינים, רובם הגדול מחבלים, וכן נהרג חייל אחד של צה"ל.

ב-2018 הוענק לאוגדה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פועלה במלחמה בטרור מרצועת עזה, ובעיקר על סיכול מנהרות הטרור וההתמודדות עם צעדות השיבה. בדצמבר 2020 האוגדה קיבלה אות נוסף, ביחד עם יחידת יהל"ם, על המענה המשותף לסוגיית הלחימה התת-קרקעית. בנובמבר 2021 הוענק לאוגדה אות הערכה נוסף מטעם הרמטכ"ל, על פעילותה במבצע שומר החומות.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609 מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55 שוטרים ו־10 אנשי שירות הביטחון הכללי. אוגדת עזה לא נערכה כיאות למתקפה זו, ותפקודה ותפקוד מפקדהּ, תא"ל אבי רוזנפלד, היו לקויים גם לאחר תחילת המתקפה. לפי דיווחים קמ"ן האוגדה בלם את כל הדיווחים של הנגדת ו', שיצרה דו"ח לפני כשנתיים על התוכנית הגדולה של חמאס על כל פרטיה, לדו"ח המתורגם היא קראה 'חומות יריחו'. המחבלים חדרו גם למחנה רעים, בסיס מפקדת האוגדה, ושלטו בו במשך שעות אחדות, הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס. חלק מהחיילים בבסיס האוגדה המשיכו לתפקד בחדרים נעולים.

יחידות האוגדה

חטיבות אוגדת עזה
תג	שם
חטיבות סדירות
	חטיבת הגפן	חטיבה מרחבית האחראית על גזרת צפון רצועת עזה
	חטיבת קטיף	חטיבה מרחבית האחראית על גזרת דרום רצועת עזה
בחירום
	חטיבה 261	חטיבת חי"ר הכוללת שלושה גדודי מילואים וצוערי גדוד "גפן" מתוגברים בפלוגה מסייעת במילואים.

בנוסף לחטיבות המרחביות, במסגרת האוגדה פועלות ופעלו בעבר, מספר יחידות אוגדתיות.

החטיבה המרכזית

עד לשנת 1995 פעלו תחת פיקודה של אוגדת עזה שלוש חטיבות מרחביות והחטיבה המרכזית, כשמה, הייתה המרכזית מבין השלוש. עם חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 עברה מפקדת החטיבה לפאת שדה. בשנת 1995 אוחדה החטיבה המרכזית עם זו הדרומית והיחידה החדשה נקראת מאז "חטמ"ר דרומית".

יחידת שמשון

יחידת שמשון (יחידה 367) הייתה יחידת חי"ר מובחרת התנדבותית שפעלה ברצועת עזה כאשר עיקר פעולתה נעשתה בצורה מסוערבת (כלומר: הלוחמים מחופשים לעוברי-אורח ערבים). היחידה הוקמה בשנת 1989 כיחידה סודית וקיומה נחשף בכתבת "יומן" ביוני 1991. בשנת 1995, לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, פורקה היחידה וחלק מחיילי היחידה הועברו ליחידת דובדבן.

במהלך שנות פעילותה זכתה היחידה להצלחות מבצעיות מרשימות, ולצידן ביקורת חריפה על חוסר משמעת, על המחיר הנפשי שגבתה הפעילות מהלוחמים, ועל עצם הקמת יחידה שכזו מחיילי שירות סדיר.

גדוד הבשור (גדוד הקשר העוצבתי)

גדוד הקשר העוצבתי הוקם בשנת 1998.

אגד הלוגיסטיקה (אלו"ג)

בשנת 2015 הוקמה יחידת לוגיסטיקה אוגדתית (ילג"א) ובשנת 2016 שונה מעמדה לאגד לוגיסטיקה אוגדתי (אלו"ג) הכולל יחידות אחזקה, הספקה, שיטור וסיור.

מפקדו הראשון של האגד הלוגיסטי ומקימו הוא אל"ם אורי שטיין. בשנת 2021 החליף סא"ל אייל שליט-שניר את אל"ם שטיין בתפקידו.

פלוגת אבירי הפלדה

אנדרטה לחללי צוות המנהרות של אבירי הפלדה שנפלו באסון הנגמ"שים בציר פילדלפי. בפינה הימנית העליונה: סמל הפלוגה.

"אבירי הפלדה" באימון עבודות עפר עם דחפורי D9R

פלוגת "אבירי הפלדה", הידועה גם כ"צמ"ה עזה", היא פלוגת הצמ"ה האוגדתית. אחרי הקמת פלוגת חתולי הפלדה, ידועה היום הפלוגה כצמ"ה עזה דרומית או צמ"ה עזה דרום.

הפלוגה הוקמה באוגוסט 2003 בעקבות התגברות הטרור מרצועת עזה. בפיקוד הדרום החליטו שיש צורך בפלוגת צמ"ה הצמודה לגזרה אשר תתמקצע בה בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות של חיל ההנדסה הישראלי, שתלויות בקו שתופס הגדוד ומתחלפות מדי פעם. בהקמתה, צוות המנהרות של אוגדת עזה היה כפוף ליחידה ואחרי אסון הנגמ"שים הועבר ליהל"ם והפך לסיירת סמו"ר. פלוגת אבירי הפלדה סייעה הן בהחזקת ציר פילדלפי ובמלחמה במנהרות התת-קרקעיות והן בפעולות עומק בתוך רצועת עזה כנגד הטרור. במבצעי אוגדת עזה ברצועה פתחה הפלוגה צירים, ניקתה זירות מטענים, חישפה שטחים, הרסה בתים, חילצה רכב קרבי משוריין וכן איתרה והשמידה מנהרות תת-קרקעיות.

הפלוגה משתתפת באופן רציף בלחימה השוטפת ברצועת עזה. מרבית חיילי הפלוגה נלחמים בגזרה במהלך רוב שירותם הצבאי, להוציא את פרק ההכשרות הראשוניות שאורכו כחצי שנה.

בפעילותה זו מפעילה הפלוגה ציוד מכני הנדסי כגון דחפור D9R משוריין (עם מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט), שהוא הכלי המרכזי של הפלוגה, המשמש לפתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חילוץ רק"ם, עבודות עפר והריסת מבני טרור; מחפרים ממוגנים (כולל באגר E-349 החדש), המשמש בעיקר לחפירת תעלות נגד מנהרות טרור והברחה, אך גם להריסת בתים; יעה אופני (שופל) מדגם קטרפילר 966, המשמש לעבודות עפר; דרילר (מקדח בורות) ממוגן וכן טאטרה-דרילר, שהוא דרילר על משאית טאטרה, המשמשים לקידוח לצורכי איתור מנהרות והטמנת חומרי נפץ; טרנצ'ר (מכונה לחפירת תעלות), אשר נקנה כדי להילחם במנהרות בציר פילדלפי אך לא נכנס לשימוש עקב חוסר התאמה.

פלוגת חתולי הפלדה

בשנת 2009 הוקמה פלוגת צמ"ה נוספת בשם "חתולי הפלדה" והיא פעילה בגזרת צפון רצועת עזה ועל כן מכונה גם צמ"ה עזה צפונית. הפלוגה מפעילה ציוד מכני הנדסי ממוגן הכולל דחפורי D9R משוריינים עם מיגון נגד טילי נ"ט, מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349, שופלים ממוגנים ומקדחי-בורות ("דרילרים"). פעילותה של היחידה כוללת פתיחת צירים, חישוף נגד מטעני חבלה, עבודות עפר וביצורים בגזרה (כגון הערמת סוללות עפר שישמשו כמגנן נגד ירי טילי נ"ט), סיוע להחזקת גדר המערכת וחשיפת מנהרות לחימה ברצועת עזה והשמדתן (ביחד עם יחידת סמו"ר של יהל"ם).

פלוגת חתולי הפלדה לקחה חלק במבצע צוק איתן. דחפור D9 משוריין של חתולי הפלדה היה שותף לסיכול החדירה לחוף זיקים ב-8 ביולי 2014. על תפקודו באירוע זה, בו הוביל את ההסתערות על המחבלים והרג שניים מהם, קיבל סגן מפקד הפלוגה, סרן סלמאן חיחי, אות הצטיינות מהרמטכ"ל.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות

ערך מורחב – המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)

פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) היא יחידה צבאית טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה פועלת בפיקוד הדרום תחת אוגדת עזה ובשיתוף עם חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל), חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא הוקמה ב-2016. מאז הקמתה איתרה המעבדה למעלה מ-15 מנהרות טרור שנחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי. על פועלה זכתה בפרס ביטחון ישראל.

המעבדה כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שמתקבל מעבודות עפר, חפירות וקידוחי-עומק שמבצע מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. באמצעות ניתוח המידע מסוגלת המעבדה לאתר מנהרות, חללים מתחת לקרקע ועבודות חפירה. היא מקבלת גם מידע מודיעיני וכן מידע שאוספת יחידת סמו"ר של יהל"ם המתמחה בלוחמת מנהרות.

תגי יחידות באוגדת עזה

• 
  תג חטיבת הגפן (החטיבה הצפונית)
• 
  תג החטיבה המרכזית
• 
  תג חטיבת קטיף (החטיבה הדרומית)
• 
  תג גדוד מעברים ארז
• 
  סמל פלוגת אבירי הפלדה (צמ"ה עזה דרום)
• 
  תג גדוד תקשוב אוגדתי "הבשור"

מפקדי האוגדה

שם	תקופת כהונה	הערות
יעקב אור	1987–1988	המפקד הראשון של האוגדה. לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
צבי פולג	1988–1990	לימים ראש עיריית נתניה
שמואל צוקר	1990–1991
יום טוב סמיה	1991–1993	לימים מפקד פיקוד הדרום
דורון אלמוג	1993–1995	לימים מפקד פיקוד הדרום ויו"ר הסוכנות היהודית
יצחק איתן	1995–1997	לימים מפקד פיקוד המרכז
יואב גלנט	1997–1999	לימים מפקד פיקוד הדרום ושר הביטחון
יאיר נוה	1999–יולי 2001	לימים סגן הרמטכ"ל
ישראל זיו	יולי 2001–ינואר 2003	לימים ראש אגף המבצעים
גדי שמני	ינואר 2003–מרץ 2004	לימים נספח צה"ל בארצות הברית
שמואל זכאי	מרץ–נובמבר 2004	מפקד האוגדה במבצע קשת בענן ומבצע ימי תשובה
אביב כוכבי	נובמבר 2004– אוגוסט 2006	מפקד האוגדה בתוכנית ההתנתקות ובעת חטיפתו של גלעד שליט, לימים הרמטכ"ל ה-22
משה תמיר	אוגוסט 2006–נובמבר 2008
איל איזנברג	נובמבר 2008–נובמבר 2010	מפקד האוגדה במבצע עופרת יצוקה, לימים מפקד פיקוד העורף
יוסי בכר	נובמבר 2010–נובמבר 2012	לימים מפקד הגיס המטכ"לי
מיקי אדלשטיין	נובמבר 2012–אוגוסט 2014	מפקד האוגדה במבצע צוק איתן, לימים נספח צה"ל בארצות הברית
איתי וירוב	אוגוסט 2014–מאי 2016	לימים מפקד המכללות הצבאיות
יהודה פוקס	מאי 2016–אוקטובר 2018	לימים מפקד פיקוד המרכז
אליעזר טולדנו	אוקטובר 2018–אוגוסט 2020	לימים מפקד פיקוד הדרום
נמרוד אלוני	אוגוסט 2020–אוגוסט 2022	לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות
אבי רוזנפלד	15 באוגוסט 2022–ספטמבר 2024	מפקד האוגדה במתקפת הפתע על ישראל. פרש מצה"ל לאחר סיום תפקידו
ברק חירם	2 בספטמבר 2024-	מפקד האוגדה הנוכחי

סגני מפקד האוגדה

שם	תקופת כהונה	הערות
שוקי שחרור	1992-1994
יוסי גז	1994-1996
נביה מרעי	1996	נהרג במהומות מנהרת הכותל
אייל שליין	1996-1997
ליאור שלו	1998-1999
פנחס לוי	1999-2001
עופר שפרן	2001-2002
בועז עמידרור	2002-2003
יהושע רינסקי	2003-2004
דוד מנחם	2004-2005
אבי לוי	2004	מ"מ סגן מפקד האוגדה כשדוד מנחם היה מ"מ מפקד האוגדה
ארז כץ	2005-2007
מוטי כידור	2007-2008
נדב חג'בי	2008-2010
אמיר אביבי	2010-2011
יונתן ברנסקי	2011-2013
נוחי מנדל	2013-2016
גיא ביטון	2016-2017
אבינועם סטולוביץ'	2017-2018
יעקב ולר	2018-2019
מאיר אלמלם	2019-2020
רועי סבירסקי	2020-2021
דוד שפירא	2021-2023
אלי טולדנו	2023-	סגן מפקד האוגדה בזמן מתקפת הפתע על ישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוגדת עזה בוויקישיתוף

• עמרי אסנהיים, ברירת שמשון, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2004
• תיעוד מצולם של פלוגת צמ"ה עזה וצוות המנהרות בפעילות לחשיפת והשמדת מנהרות, באתר BBC
• הדס דובדבני, כוחות ההנדסה של אוגדת עזה במוכנות שיא, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), מרץ 2012
• הדס דובדבני, לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה תרגלו פעילות מבצעית בתנאי לילה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 בנובמבר 2011 (כתבה ו-תמונות).
• נעם ויטמן, העוצמה שבצמ"ה ציינה עשור בעזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 באוגוסט 2013
• אמיר בוחבוט‏, לראשונה: צה"ל יתרגל תמרון לכיבוש העיר עזה, באתר וואלה, 24 בנובמבר 2013
• אמיר בוחבוט‏, "בום, פגעתי בבטון": מריח המנהרות של עזה משחזר, באתר וואלה, 30 בנובמבר 2013
• Meet the Steel Cats: Preventing Terror on the Gaza Border, הבלוג הרשמי של צה"ל, 25 במרץ 2014
• פני הכוחות באוגדת עזה (תמונות), באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 2 בנובמבר 2014
• יאן מאיר, לא נחים לרגע: הכירו את חתולי הפלדה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 במרץ 2015
• צפו: תיכוניסט בתרגיל של הנדסה קרבית, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2015
• הכירו את ה"מוח" שחושף את מנהרות הטרור של חמאס, באתר צה"ל, 15 באפריל 2018
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
  סוג לא תואם [ 3 ] נחנכה באוגדת עזה התארגנות רב תחומית מודיעינית חדשה, באתר צה"ל, 17 במרץ 2021