כסרא-סמיע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כסרא-סמיע
Kisra-Sumei COA.png
פסל ברונזה (1997) של סולטאן באשא אלאטרש سلطان باشا الأطرش במרכז כסרא.
פסל ברונזה (1997) של סולטאן אל-אטרש במרכז כסרא
שם בערבית كسرا-سميع
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה נביה אסעד
גובה ממוצע ‎655‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 7,759 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.6%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 548 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 14,163 דונם
מיקום כסרא-סמיע
כסרא-סמיע
כסרא-סמיע
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3866
פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

כסרא-סמיעערבית: كسرا-سميع) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990.

הכפרים כסרא וסמיע הם כפרי דרוזים מבודדים במרכז הגליל העליון ממערב לפקיעין על כביש 854.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות הם היו באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס שהיה תחת השפעה ישראלית‏[1].

הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכיסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכיסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים‏[2]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים‏[3] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחדת המיעוטים‏[4]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת" ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון[5]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.‏[6]

במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים בגלל שלא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית‏[7]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כיסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית וכיסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.

בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כיסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעתים או שימשו למרעה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כיסרא טענו לבעלות עליו נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5005 הוגדרו אדמות טרשים, 4260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים ו-1209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.‏[8]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בכסרא-סמיע 7,759 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 60.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,189 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°57′49.78″N 35°18′8.31″E / 32.9638278°N 35.3023083°E / 32.9638278; 35.3023083