שעב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שעב
תצפית על שעב ומטעי הזיתים ממצפה צורית.jpg
מבט על שעב ומטעי הזיתים משביל סובב צורית
שם בערבית شعب
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שחיבר פייסל
גובה ממוצע ‎51‏ מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏-9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 6,381 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 1,173 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 5,442 דונם
מיקום שעב
שעב
שעב
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3248
פרופיל שעב נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס

שעבערבית: شعب) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

מקומה של העיירה היהודית שאב בימי הבית השני, בתקופת המשנה והתלמוד והתקופה הערבית בארץ ישראל. אלעזר בן שמי נזכר בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים כיליד המקום שהצטיין בהגנת יודפת במרד הגדול ברומאים. שאב שרדה את החורבן בעקבות המרד ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד, בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה, 'גאוגרפיה היסטורית'. שני אמוראים פעלו בשאב רבי מנא דשאב ורבי זכאי דשאב. תעודה מהמאה ה-‏11 מזכירה יהודי שנפטר בשאב.‏[1]

התושבים (הקדומים והנוכחיים) התפרנסו ומתפרנסים בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. תצפית יפה על שעב ומטעי הזיתים שלה נמצאת במצפה צורית.

ביולי 1935 השתולל בכפר מגפת טיפוס[2]. באוגוסט 1938 הרס הצבא הבריטי צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר‏[3]. בשנת 1945 היו בכפר כ-1750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך מבצע דקל ורוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים‏[4]. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו‏[5]. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.

במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב‏[6]. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר לסוריה או לעבור לשעב‏[7][8]. בלחץ של הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להשאר בשעב‏[9]. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם להשאר בשעב‏[10].

מר קאסם שעבאן בן ותושב הכפר, ניהל במשך 15 שנים את תיאטרון בית הגפן בחיפה והצגותיו בערבית הופיעו בכל רחבי הארץ וגם נסעו להופיע במקומות שונים בעולם.


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בשעב 6,381 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 60.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 4,434 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכפר שעב היה בעבר ישוב יהודי בשם שאב, דר רבקה שפק ליסק, באתר ארץ הצבי
  2. ^ טיפוס, דבר, 4 ביולי 1935
  3. ^ פרטי הקרב ליד עכו, דבר, 23 באוגוסט 1938
  4. ^ מנחם תלמימתקני העולם סוללים כביש, מעריב, 24 ביולי 1960
  5. ^ צו על תנאי בעניין ערבים שגורשו ע"י קאוקג'י, דבר, 19 בדצמבר 1951
  6. ^ ג. צימרמן, אצל המפונים מהאזור המפורז, מעריב, 4 ביוני 1951
  7. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמ' 323-324
  8. ^ נקנסו על שהעתיקו מגוריהם ללא רשיון, מעריב, 11 בדצמבר 1968
  9. ^ תלונות חדשות של ריילי, דבר, 11 ביולי 1951
  10. ^ החלה החזרת הערבים שפונו, מעריב, 5 ביולי 1951
  11. ^ פרופיל שעב באתר הלמ"ס


קואורדינטות: 32°53′20.47″N 35°14′13.34″E / 32.8890194°N 35.2370389°E / 32.8890194; 35.2370389