ריאל מדריד

ערך זה עוסק בקבוצת הכדורגל ריאל מדריד. אם התכוונתם לקבוצת הכדורסל, ראו ריאל מדריד (כדורסל).

ריאל מדריד
מידע כללי
כינוי	הלבנים, הבלאנקוס , הגלקטיקוס
תאריך ייסוד	6 במרץ 1902
אצטדיון	סנטיאגו ברנבאו, מדריד (תכולה: 81,178)
נשיא	פלורנטינו פרז
מאמן	ז'וזה מוריניו
ליגה	לה ליגה
תארים
מספר אליפויות	31
מספר גביעים	18
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל ריאל מדריד (בספרדית: Real Madrid Club de Fútbol) הוא מועדון כדורגל ספרדי מהעיר מדריד, הנחשב לאחד המועדונים המצליחים ביותר בעולם, הן מבחינת תארים והן מבחינה כלכלית.

מאז אמצע המאה ה-20, ריאל מדריד נחשבת לאחת מהקבוצות הגדולות באירופה. המועדון זכה 9 פעמים בליגת האלופות, יותר מכל מועדון אחר, ואף זכה ב-5 העונות הראשונות במפעל. הקבוצה משחקת בליגת העל הספרדית מאז הקמתה ב-1902. הקבוצה לא ירדה מעולם מהליגה הראשונה בספרד, והיא אחת משלוש קבוצות ספרדיות השותפות להישג זה, יחד עם ברצלונה ואתלטיק בילבאו.

הקבוצה משחקת במדים לבנים לחלוטין, מה שהעניק לה את הכינוי "Los merengues" (המקצפות). אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא הסנטיאגו ברנבאו שבמדריד, המכיל כ-80 אלף מקומות ישיבה.

היסטוריה

ב-6 במרץ 1902 הוקם מועדון הכדורגל של מדריד, שקם מתוך Club Español de Madrid. לאחר 3 עונות בלבד כבר זכה המועדון בגביע המלך, הראשון מתוך 4 זכיות רצופות. המועדון היה ממייסדי התאחדות הכדורגל הספרדית ב-1909. ב-1912, לאחר מעברים רבים, מצא המועדון את ביתו במגרש Campo de O'Donnell. ביוני 1920, לאחר שהקבוצה אומצה על ידי מלך ספרד אלפונסו ה-13, צורף לשם המועדון התואר "ריאל" (מלכותי). ב-1929 היה המועדון ממקימי הליגה הספרדית, והפסידה את האליפות הראשונה רק במחזור האחרון לאתלטיק בילבאו. באליפות הראשונה זכה המועדון בעונת 1931/32, והצליח לשמור על התואר בעונה שלאחריה. בשנת 1932 הוקם מועדון הכדורסל ריאל מדריד כמחלקה במועדון הכדורגל.

ב-1945 מונה סנטיאגו ברנבאו לנשיא המועדון, שהשתקם תחת ניהולו ממלחמת האזרחים הספרדית. ברנבאו הנחיל מדיניות של החתמת שחקנים גדולים מחוץ לספרד, כשהבולט שבהם היה אלפרדו די סטפנו, ובכך למעשה בנה את הקבוצה הבינלאומית הראשונה. ב-1955 היה ברנבאו ממקימי גביע אירופה לאלופות (ליגת האלופות כיום), כשיישם את רעיונו של עורך הל'אקיפ, גבריאל האנוט. ריאל זכתה בחמש העונות הראשונות של הטורניר, והוענקה לה הזכות לענוד את תג הכבוד של אופ"א, שמופיע על שרוול שמאל של הקבוצה במשחקיה באירופה. הקבוצה זכתה בגביע אירופה שישי ב-1966, בקבוצה שנודעה בכינוי קבוצת ה"יה-יה", והורכבה משחקנים ספרדים בלבד. אותה קבוצה הגיע לשני גמרים נוספים, אך הפסידה.

בשנות ה-70 זכה המועדון ב-5 אליפויות וב-3 גביעים. ב-2 ביולי 1978, במהלך המונדיאל בארגנטינה, נפטר הנשיא סנטיאגו ברנבאו, ושלושה ימי אבל לזכרו הוכרזו על ידי פיפ"א בעיצומו של הטורניר. שנה לאחר מכן שוחק לראשונה טורניר סנטיאגו ברנבאו, לזכרו של הנשיא.

בתחילת שנות ה-80 איבדה ריאל את שלטונה בליגה, ורק כעבור כמה שנים הצליחה לזכות שוב באליפות בניצוחו של "העיט", אמיליו בוטרגניו. במחצית השנייה של שנות ה-80 ריאל הפכה לאחת הקבוצות המצליחות באירופה, כשהיא זוכה בשני גביעי אופ"א, 5 אליפויות ספרד רצופות, גביע אחד ושלוש זכיות בסופר קאפ הספרדי.

בתחילת שנות ה-90 עזבו רבים מהשחקנים שכיכבו בשורות המועדון בעשור הקודם ואוהדי הקבוצה ראו את היריבה השנואה ברצלונה זוכה ב-4 אליפויות רצופות. ב-1996 הגיע פאביו קאפלו כמאמן ועזר למועדון לזכות באליפות, בעקבותיה הגיע חיזוק משמעותי לקבוצה (בדמות שחקנים כמו רוברטו קרלוס, פרדראג מיאטוביץ', דאבור סוקר וקלרנס סידורף). הסגל המחודש הצליח לזכות בליגת האלופות, לאחר 32 שנים שלא זכה בתואר, תחת הדרכתו של יופ היינקס.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוחלף הנשיא לורנצו סאנז בפלורנטינו פרז, בתקופתו החתים המועדון מספר שחקנים מפורסמים, מה שהביא לו את הכינוי התקשורתי "Los galáctico". מגמה זו החלה עם העברת קשר נבחרת פורטוגל וברצלונה לואיש פיגו תמורת 37.5 מיליון ליש"ט - סכום שיא באותה תקופה. שנה לאחר מכן, בשבירת שיא העברות נוספת, הצטרף לקבוצה הצרפתי זינדין זידאן, במחיר של 47.5 מיליון ליש"ט. בשנת 2002 הקבוצה הוסיפה לשורותיה את החלוץ הברזילאי רונאלדו, שעד אז שיחק במועדון האיטלקי אינטר.

בקיץ 2003 החתים המועדון את דייוויד בקהאם, קפטן נבחרת אנגליה ושחקנה של מנצ'סטר יונייטד דאז. מהלך זה גרר ביקורת מצד רבים, שטענו כי החתמה זו נעשתה על מנת שהמועדון ירוויח כסף רב יותר ממכירות פריטי המועדון. בעונה זו לא זכה המועדון באף תואר. כישלון זה הוביל לפיטוריו של המאמן קרלוס קירוש. ולקבוצה נוצרה תדמית של קבוצה רכושנית ולא מגובשת.

בעונת 2005/2006 כשלה הקבוצה ולא זכתה באף תואר פעם נוספת, וכתוצאה מכך פוטר המאמן והמנהל הספורטיבי דאז אריגו סאקי. הצעד לא תרם לתדמית השלילית של ריאל ובציבור נוצרה תחושה שהקבוצה מתפרקת. לתפקיד מונה חואן ראמון לופז קארו, שעד אז אימן את ריאל מדריד ב', והקבוצה סיימה את העונה במקום השני בליגה הספרדית.

שחקני ריאל מדריד חוגגים את הזכייה בסופר קאפ הספרדי 2008

במהלך שנת 2006 התפטר מתפקידו נשיא המועדון פלורנטינו פרז, ובבחירות לנשיאות המועדון בקיץ 2006 נבחר רמון קלדרון לתפקיד, בעוד שלתפקיד המנהל המקצועי נבחר פרדראג מיאטוביץ'. בעונת 2006/2007, עם מינוי פאביו קאפלו למאמן, חל שיפור במעמד הקבוצה, רוב שחקני ה"גלקטיקוס" עזבו, ובתום העונה זכתה באליפות הליגה ה-30 שלה לאחר סיום דרמטי. בקיץ 2007, הצטרפו לקבוצה מספר שחקנים מוכשרים כמו אריין רובן, וסלי סניידר ופפה, ובסיום אותה עונה הקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות.

את עונת 2008/2009 פתחה הקבוצה עם זכייה בסופר קאפ הספרדי, לאחר שניצחה את ולנסיה. עם זאת, לאחר רצף הפסדים, מונה ב-9 בדצמבר 2008 חואנדה ראמוס למשרת מאמן ריאל מדריד במקום ברנד שוסטר, אך מינוי זה לא ארך זמן רב , ומאמן ויאריאל מנואל פלגריני הצ'יליאני קיבל את מושכות הקבוצה .

בקיץ 2009 הנשיא החדש ישן פלורנטינו פרז הקים מחדש את פרויקט הגלקטיקוס כשביצע מסע רכש של מאות מיליוני אירו ברכישתם של קארים בנזמה, צ'אבי אלונסו, ראול אלבויול, ארבלואה, קאקה תמורת 67 מליון אירו וכריסטיאנו רונאלדו תמורת 96 מליון דולר שניפץ את סכום שיאי ההעברות בכל הזמנים שהיה שייך עד אז לזינדין זידאן שעמד 76 מיליון דולר.

בקיץ 2010, לאחר עונה שנחשבה ככישלון לאור אי ההצלחה באירופה ואי השגת האליפות, פוטר מנואל פלגריני מתפקיד המאמן, ובמקומו מונה לתפקיד מאמנה היוצא של אינטר ואלוף אירופה הטרי - ז'וזה מוריניו. עוד בקיץ זה התחזקה ריאל מדריד בשחקנים כגון: אנחל די מאריה הארגנטינאי, פדרו לאון וסרחיו קנאלס הספרדים, מסוט אוזיל וסמי ח'דירה הגרמנים וריקרדו קרבליו הפורטוגזי. אמנם שניים מתוך שלושת סמליה העיקריים של ריאל, גוטי וראול עזבו את המועדון.

המנון

ההמנון הראשון של ריאל מדריד, בביצועו של חוסה דה אגילר, נכתב לראשונה על אחת ממפיות מסעדת "La Rana Verde". מריאנו גארסיה, אשתו מרסדס אמור פארינה, אנטוניו וילנה סאנצ'ז והמאסטרו לואיס קיסנרוס גאליאנה אחראים על כתיבת המילים.

בשנת 2002, לרגל חגיגות מאה שנה לייסוד המועדון, נכתב ההמנון "Himno del Centenario". ב-2002, במסגרת חגיגות המאה להיווסדה של ריאל מדריד נכתב מעין 'המנון כבוד' לרגל המאורע. את המילים והלחן כתב חוסה קאנו, והמבצע הוא הטנור המפורסם פלאסידו דומינגו (Placido Domingo).

תלבושת

התלבושת המקורית של ריאל מדריד

צבע החולצה והמכנסיים של ריאל מדריד היה מאז הקמתה לבן, אם כי בשנותיה הראשונות הופיע פס כחול על חולצתה, ושלא כיום, צבע גרבי המועדון היה כחול כהה. התלבושת המפוספסת הוחלפה בשנת 1902 בתלבושת לבנה לחלוטין. באותה שנה, גם הגרביים הכחולים הוחלפו בשחורים. בשנות ה-40 המוקדמות מנהל הקבוצה שינה שוב את צבע המדים, על ידי הוספת כפתורים בשמאל החולצה וסמל המועדון. ב-23 בנובמבר 1947, במשחק מול אתלטיקו מדריד באצטדיון "מטרופוליטנו", הפכה ריאל לקבוצה הספרדית הראשונה הנושאת מספרים על גב חולצותיה. צבע תלבושת החוץ המסורתית של המועדון היה שחור-ארגמן.

חולצת המועדון הנוכחית מיוצרת על ידי חברת אדידס, החתומה איתו על חוזה משנת 1998. ספונסר הקבוצה הראשון, חברת זאנוסי, היה חתום עם המועדון בין השנים 1982-1985. לאחר מכן היה חתום המועדון עם חברת פרמלט ובהמשך חברת אוטייסה, לפני החתימה על הסכם עם חברת "טאקה", שהחל בשנת 1992 והסתיים בשנת 2001. ב-2002 חתמה הקבוצה עם חברת סימנס, ולוגו חברת BenQ סימנס הופיע על חולצת המועדון. ספונסר הקבוצה הנוכחי היא חברת Bwin.

אצטדיון

משחק בסנטיאגו ברנבאו ב-2007

ערך מורחב – אצטדיון סנטיאגו ברנבאו

אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא הסנטיאגו ברנבאו, הממוקם בעיר מדריד. בשמו הקודם נקרא האצטדיון "אסטאדיו צ'מרטין" (Estadio Chamartin).

האצטדיון נחנך בדצמבר 1947, ונושא את השם סנטיאגו ברנבאו החל מינואר 1955, על שמו של נשיא המועדון לשעבר. במשחק הראשון שנערך באצטדיון שיחקה ריאל מדריד נגד קבוצת בלנשש הפורטוגלית. כיום קיבולת האצטדיון היא 80,354 צופים, לאחר ששונתה מספר פעמים לאורך השנים כשהשיא היה 120,000 מקומות.

במהלך השנים התקיימו באצטדיון מספר משחקים חשובים, והוא אף נבחר לארח את גמר ליגת האלופות בשנת 2010 בפעם הרביעית.

היריבויות הספורטיביות

הקלאסיקו

ערך מורחב – הקלאסיקו

לריאל מדריד יש יריבות ספורטיבית עתיקה עם ברצלונה, יריבות המכונה אל קלאסיקו. מבחינה ספורטיבית היריבות עם ברצלונה מבוססת על היותה קבוצה מצליחה גם כן בכדורגל הספרדי והאירופי, אך היריבות היא גם על רקע פוליטי. מאז הקמתם המועדונים ייצגו שני מחוזות שונים בספרד - ריאל מדריד את קסטיליה וברצלונה את קטלוניה. היריבות הגיעה לשיאה בתקופת שלטונו של הרודן פרנסיסקו פרנקו, כאשר ריאל נחשבה לקבוצה המייצגת את השלטון בספרד, וברצלונה לקבוצה המייצגת את האופוזיציה. למרות זאת, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, חברי שני המועדונים נפגעו מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני ברצלונה תמכו בגלוי בשליט. פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה והשתמש במועדון למטרות תעמולה, אך בתוך ספרד, פרנקו גם השתמש בהצלחת ברצלונה. הוא תמך ביריבות בין המועדונים על מנת להסיח את דעת האוהדים מהפוליטיקה.

הדרבי של מדריד

ערך מורחב – הדרבי של מדריד

המשחקים בין ריאל מדריד לאתלטיקו מדריד מכונים כדרבי, מכיוון שהקבוצות מגיעות מאותה עיר. אתלטיקו מדריד הייתה קבוצה טובה פחות מריאל ולא זכתה מעולם להצלחה גדולה כמוה.

אוהדים

ברחבי העולם יש ככל הנראה מעל ל-287 מיליון אוהדים, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד. מועדון האוהדים השרופים של ריאל מדריד נקרא האולטראס סור, אשר ממומן על ידי ההנהלה בתקציב על מנת לפתח את המועדון. ל"אולטראס סור" סניפים רבים ברחבי העולם, ואף בישראל.

ריאל מדריד קסטיליה

ערך מורחב – ריאל מדריד קסטיליה

ריאל מדריד קסטיליה היא קבוצת המילואים של המועדון, שמשחקת כיום בבית 1 של ליגת ה-Segunda División B (הליגה השלישית בחשיבותה בספרד). הקבוצה נוסדה בשנת 1930 תחת השם "אגרופסיון דפורטיבה פלוס פטרה", בשנת 1972 שונה שמה ל"מועדון הכדורגל קסטיליה", בשנת 1991 השם שונה ל"ריאל מדריד ב'" ובשנת 2004 הקבוצה קיבלה את שמה הנוכחי, "ריאל מדריד קסטיליה". הקבוצה זכתה פעמיים בגביע הספרדי לנוער, פעם אחת באליפות ה-Segunda División (הליגה השנייה) ושלוש פעמים באליפות הליגה השלישית. בעונת 1979/80 הקבוצה הגיעה עד לגמר גביע המלך הספרדי, שם הפסידה 6-1 לקבוצת האם, ריאל מדריד. כוכבי עבר והווה רבים גדלו בקבוצה לאורך השנים.

סגל הקבוצה

נכון ל-10 באוגוסט 2011

מס' עמדה שם 1 שוער איקר קסיאס (קפטן) 2 בלם ריקארדו קרבאליו 3 בלם/קשר פפה 4 מגן סרחיו ראמוס (קפטן משנה) 5 קשר נורי שאהין 6 קשר סמי חדירה 7 חלוץ כריסטיאנו רונאלדו 8 קשר קאקה 9 חלוץ קארים בנזמה 10 קשר מסוט אוזיל 11 קשר אסטבן גראנרו 12 מגן/קשר מרסלו 13 שוער אנטוניו אדאן

מס' עמדה שם 14 קשר צ'אבי אלונסו 15 מגן/קשר פאביו קונטראו 17 מגן אלברו ארבלואה 18 בלם ראול אלביול 19 בלם רפאל וראן 20 חלוץ גונזלו היגוואין 21 קשר/חלוץ חוסה קאייחון 22 קשר אנחל די מאריה 23 קשר חמיט אלטינטופ

שחקנים מפורסמים

איבן קאמפו פרנסיסקו חנטו פרנץ פושקש אלפרדו די סטפנו אמיליו בוטרגניו מיקל הוגו סנצ'ז פרננדו היירו ראול זינדין זידאן קלוד מקאללה לואיש פיגו רונאלדו רוברטו קרלוס דייוויד בקהאם אמנסיו אמארו איקר קסיאס פרננדו רדונדו קלרנס סידורף

איבן זמוראנו פרננדו מוריינטס איבן הלגרה מיצ'ל סלגאדו לואיס אנריקה דאבור סוקר סרחיו ראמוס רוד ואן ניסטלרוי פאביו קנבארו פרדראג מיאטוביץ' גוטי סנטיאגו סולארי חיימה לסקאנו כריסטיאנו רונאלדו קאקה מסוט אוזיל קארים בנזמה מרסלו גונזלו היגוואין אנחל די מאריה

לרשימה המלאה ראו כדורגלני ריאל מדריד.

תארים

גביע שקיבלה הקבוצה לאחר שנבחרה לקבוצה הטובה ביותר במאה ה-20 על ידי פיפ"א

ריאל מדריד זכתה בתארים רבים, הן בספרד והן בינלאומיים.

• ליגת האלופות: 9 (שיא)

(תוצאה ויריבות)

• 1955/1956 4-3 נגד סטאד ריים
• 1956/1957 2-0 נגד פיורנטינה
• 1957/1958 3-2 נגד איי סי מילאן
• 1958/1959 2-0 נגד סטאד ריים
• 1959/1960 7-3 נגד איינטרכט פרנקפורט
• 1965/1966 2-1 נגד פרטיזן בלגרד
• 1997/1998 1-0 נגד יובנטוס
• 1999/2000 3-0 נגד ולנסיה
• 2001/2002 2-1 נגד באייר לברקוזן
• הסופר-קאפ האירופי: 1
• 2002
• הגביע הבין-יבשתי: 3 (שיא משותף)
• 1960; 1998; 2002
• גביע אופ"א: 2
• 1984/1985; 1985/1986
• הליגה הספרדית: 31 (שיא)
  • 1931/1932; 1932/1933; 1953/1954; 1954/1955; 1956/1957; 1957/1958; 1960/1961; 1961/1962; 1962/1963; 1963/1964; 1964/1965; 1966/1967; 1967/1968; 1968/1969; 1971/1972; 1974/1975; 1975/1976; 1977/1978; 1978/1979; 1979/1980; 1985/1986; 1986/1987; 1987/1988; 1988/1989; 1989/1990; 1994/1995; 1996/1997; 2000/2001; 2002/2003; 2006/2007; 2007/2008
• גביע המלך הספרדי: 18
  • 1904/1905; 1905/1906; 1906/1907; 1907/1908; 1916/1917; 1933/1934; 1935/1936; 1945/1946; 1946/1947; 1961/1962; 1969/1970; 1973/1974; 1974/1975; 1979/1980; 1981/1982; 1988/1989; 1992/1993; 2010/2011

• הסופר-קאפ הספרדי: 8
  • 1988; 1989; 1990; 1993; 1997; 2001; 2003 ; 2008
• אליפויות אזוריות: 18
  • 1903/1904; 1904/1905; 1905/1906; 1906/1907; 1907/1908; 1912/1913; 1915/1916; 1916/1917; 1917/1918; 1919/1920; 1921/1922; 1922/1923; 1923/1924; 1925/1926; 1926/1927; 1928/1929; 1929/1930; 1930/1931
• גביע הליגה הספרדי: 1
  • 1984/1985
• ניצחון גדול ביותר:
  • 11-1 נגד ברצלונה, 13 ביוני 1943. (גביע המלך)
• שיאני הופעות בכל המסגרות (משחקים רשמיים בלבד)
  • 1) ראול - 741 הופעות
  • 2) מנואל סאנצ'ס - 710 הופעות
  • 3) סאנטיאנה - 643 הופעות
  • 4) חנטו - 605 הופעות
  • 5) היירו - 598 הופעות
  • 6) קמאצ'ו - 577 הופעות

שיאים

ראול, שחקן ריאל מדריד בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר ובעל מספר השערים הגבוה ביותר בכל הזמנים.

• מלך השערים: ראול גונזלס (321 שערים)
• שיאן ההופעות: ראול גונזלס
• השחקן שזכה במספר האליפויות הרב ביותר: פאקו חנטו (12 אליפויות)
• ניצחון הבית הגבוה ביותר בליגה: 2-11 נגד אלצ'ה ב-17 בפברואר 1960
• ניצחון החוץ הגבוה ביותר בליגה: 7-1 נגד ריאל סראגוסה ב-12 בספטמבר 1987
• ההפסד הליגה הגבוה ביותר: 8-1 נגד אספניול בעונת 1929/1930
• ניצחון הגביע הגבוה ביותר: 1-11 על ברצלונה בעונת 1948
• רצף ניצחונות הליגה הארוך ביותר: 15 בעונת 1960/1961
• שיא ההבקעות לעונה בליגה: 107 בעונת 1989/1990
• הקבוצה היחידה בליגת העל הספרדית שהצליחה להשלים עונה ללא הפסד בעונת 1931/1932

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מועדון הכדורגל ריאל מדריד

• האתר הרשמי של המועדון
• רונן וודלינגר, ריאל מדריד רכשה בעשור האחרון שחקנים ביותר ממיליארד יורו, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2011

הערות שוליים

ליגת העל הספרדית, עונת 2011/2012
אוסאסונה • ריאל בטיס • אספניול • אתלטיק בילבאו • אתלטיקו מדריד • ברצלונה • גרנדה • ראיו ואיקאנו • ויאריאל • ולנסיה • חטאפה • לבאנטה • מיורקה • מאלגה • סביליה ספורטינג חיחון • ריאל סרגוסה • ראסינג סנטאנדר • ריאל מדריד • ריאל סוסידאד