מועדון הכדורגל ריאל מדריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: צריך חלוקה יותר טובה לפרקים, אין כמעט את ההיסטוריה של המועדון, ניסוח בעייתי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הדף "ריאל מדריד" מפנה לכאן. לערך העוסק במועדון כדורסל, ראו ריאל מדריד (כדורסל).
מועדון הכדורגל ריאל מדריד
מידע כללי
כינוי הלבנים ; הגאלקטיקוס
תאריך ייסוד 6 במרץ 1902
אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, מדריד (80,354)
בעלי הקבוצה {{{בעלים}}}
נשיא רמון קלדרון
יו"ר {{{יו"ר}}}
מנכ"ל {{{מנכ"ל}}}
מאמן ברנד שוסטר
ליגה לה ליגה
תארים
מספר אליפויות 31
מספר גביעים 17
תארים אחרים {{{תואר אחר}}}
תלבושת
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
　
תלבושת בית
צבעי קבוצה צבעי קבוצה צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
צבעי קבוצה
　
תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל ריאל מדריד (ספרדית: Real Madrid Club de Fútbol) הוא מועדון הכדורגל המצליח ביותר בעולם הן מבחינת תארים והן מבחינה פיננסית עם הכנסות של 351 מיליון אירו בשנת 2007.[1] המועדון נוסד ב-6 במרץ 1902 ושמו המקורי היה "מועדון הכדורגל של מדריד" (Madrid Club de Fútbol). ביוני 1920, לאחר אימוץ הקבוצה על ידי מלך ספרד אלפונסו השמיני – צורף לשם המועדון התואר "ריאל" (מלכותי). המועדון מתחרה בלה ליגה מאז הקמתה ב-1928 ונכון ל-2007, הוא מעולם לא ירד לליגת המשנה הספרדית. בשנת 1932 הוקם מועדון הכדורסל ריאל מדריד כמחלקה במועדון הכדורגל.

הקבוצה משחקת במדים לבנים לחלוטין, ומכאן בא כינויה, Los merengues. האצטדיון הביתי של הקבוצה הוא סנטיאגו ברנבאו, אשר נמצא במדריד, והוקם ב-14 בדצמבר 1947. יש בו 80 אלף מקומות ישיבה, ושטח המגרש שבו משחקים הוא 106 על 70 מטר.

מאז אמצע המאה ה-20, מועדון ריאל מדריד נחשב לאחד ממועדוני הצמרת של אירופה. המועדון זכה בליגת האלופות יותר מכל מועדון אחר, כולל 5 התארים הראשונים של המפעל. היריבות הספורטיבית בין ריאל מדריד למועדון הכדורגל ברצלונה נחשבת לאחת החזקות ביותר בכדורגל ומשחקים בין שתי הקבוצות מסוקרות בצורה נרחבת ומעלות עניין רב בקרב חובבי הכדורגל. יש לציין שהיריבות בין שני המועדונים נובעת גם מסיבות פוליטיות ולאומיות (ראה עוד כאן).

תוכן עניינים

[עריכה] Los Galácticos

בשנים האחרונות, ריאל התפרסמה בעקבות החתמתם של כמה מגדולי השחקנים בעולם וקיבלה את הכינוי החדש, Los galácticos. המגמה הזו החלה מעט לאחר יורו 2000, עם רכישתו במחיר שיא של 37.5 מיליון ליש"ט של קשר נבחרת פורטוגל וברצלונה, לואיס פיגו, אשר הציג יכולת מרשימה במהלך הטורניר. שנה לאחר מכן הצטרף אליו זינדין זידאן, שלוש פעמיים כדורגלן השנה בעולם, מהמועדון האיטלקי יובנטוס, שוב - במחיר שיא של 47.5 מיליון ליש"ט בערך. כעבור שנה, המועדון קנה את רונאלדו, מלך השערים של מונדיאל 2002, תמורת 28 מיליון ליש"ט ממועדון הכדורגל האיטלקי אינטר.

בקיץ 2003, החתים המועדון את דייוויד בקהאם, קפטן נבחרת אנגליה בכדורגל ושחקנה של מנצ'סטר יונייטד, במחיר של 25 מיליון ליש"ט. רבים ביקרו מהלך זה וטענו שמטרת הרכישה היא פיננסית בעיקרה כיוון ששמו של בקהאם, אחד מהכוכבים הגדולים של השנים האחרונות, יביא לקפיצה במכירות פריטי מועדון המתנוססים עם שמו עם דיוקנו. אולם, בקהאם , בניגוד לציפיות מבקריו, נתן עונה יחסית טובה, בזמן שהמועדון לא הצליח לעמוד בציפיות ואכזב בכל הטורנירים בהם השתתף. כישלון זה הוביל לפיטוריו של המאמן קרלוס קירוש, אשר כמו בקהאם הגיע למועדון בקיץ 2003 ממנצ'סטר יונייטד (לאחר שסיים את תפקידו בתור עוזר המאמן).

עקב רכישותיה הגדולות התקשורת העניקה לה תדמית של קבוצה רכושנית, עשירה ולא-מגובשת, ששחקניה מסוכסכים זה עם זה. בעונת 2005\06 לא הצליח המועדון להציג כדורגל ברמה הגבוה שציפו ממנו, דבר שהוביל לפיטוריו של המאמן והמנהל הספורטיבי, אריגו סאקי. הדבר תרם לתדמית השלילית של ריאל ובציבור נוצרה תחושה שהקבוצה מתפרקת. המאמן החדש שמונה היה חואן ראמון לופז קארו מקבוצת המשנה והוביל את ריאל למקום השני. לאחר שנערכו בחירות לנשיאות המועדון נבחר ברוב זעום ראמון קלדרון, עם המנהל המקצועי פג'ה מיאטוביץ'. מאז החלה פריחה ביכולתה של הקבוצה,יחד עם החתמת שחקנים מסיבית הקבוצה שבה למסלול של ניצחונות,בזמן שבברצלונה התנהלו סכסוכים פנימיים ריאל רכבה על המסילה לכיוון האליפות. לקראת המחזורים האחרונים ריאל הצליחה לנצח בדקות האחרונות כאשר לקראת המחזור האחרון ריאל הייתה חייבת ניצחון כדי להבטיח את תואר האליפות השלושים שלה. ריאל אומנם ניצחה וזכתה באליפות הצמודה ביותר מזה שנים רבות.

בעונת המלפפונים 07, התחזקו הגל'קטיקוס בשחקני רכש מוכשרים: רויסטון דרנטה, אריין רובן, וסלי סניידר, חאבייר בלבואה, פפה, כריסטוף מצ'לדר ויז'י דודק. בנוסף החזירה ריאל לשירותיה את שחקניה המושאלים בעונה שעברה, החלוץ רוברטו סולדדו, והקשר הבראזילאי ז'וליו בפטיסטה.

[עריכה] סגל שחקנים לעונת 2007/08

נכון ל-01:10, 23 באפריל 2008 (IDT)

מס' עמדה שם
1 ספרד שוער איקר קסיאס
2 ספרד מגן מיצ'ל סלגאדו
3 פורטוגל בלם קפלר לאברן לימה פריירה "פפה"
4 ספרד מגן סרחיו ראמוס
5 איטליה בלם פאביו קנבארו
6 מאלי קשר מהמדו דיארה
7 ספרד חלוץ ראול גונזאלס (קפטן)
8 ארגנטינה קשר פרננדו גאגו
9 ספרד חלוץ רוברטו סולדדו
10 ברזיל קשר רוביניו
11 הולנד קשר אריין רובן
12 ברזיל מגן מרסלו
13 ספרד שוער ז'ורדי קודינה
מס' עמדה שם
14 ספרד קשר גוטי (קפטן שני)
15 הולנד מגן רויסטון דרנטה
16 ארגנטינה מגן גבריאל היינצה
17 הולנד חלוץ רוד ואן ניסטלרוי
18 ארגנטינה חלוץ חבייר סביולה
19 ברזיל קשר ז'וליו בפטיסטה
20 ארגנטינה קשר גונזלו היגואין
21 גרמניה בלם כריסטוף מצלדר
22 ספרד מגן מיגל טורס
23 הולנד קשר וסלי סניידר
24 גינאה קשר חאבייר בלבואה
25 פולין שוער יז'י דודק

[עריכה] היריבויות הספורטיביות

[עריכה] יריבות עם ברצלונה

לריאל מדריד יש יריבות ספורטיבית ואף היסטורית ולאומית עם ברצלונה. מבחינה ספורטיבית היריבות עם ברצלונה מבוססת על היותה קבוצה מצליחה גם כן בכדורגל הספרדי והאירופי.

אך לא פחות מכך, היריבות הינה על בסיס ההיסטוריה- מאז ההתחלה המועדונים נראו כנציגי שני מחוזות שונים בספרד, קטלוניה וקסטיליה. אך היריבות הגיעה לשיא חדש בשנות שלטונו של פרנקו, כאשר ריאל נחשבה לקבוצה של השלטון וברצלונה לקבוצת האופוזיציה.

למרות זאת, במהלך מלחמת האזרחים בספרד, חברי שני המועדונים נפגעו מתומכי פרנקו, ודווקא שחקני בארסה תמכו בגלוי בשליט.

פרנקו הרוויח מהצלחות ריאל באירופה והשתמש במועדון למטרות תעמולה, אך בתוך ספרד, פרנקו גם השתמש בהצלחת ברצלונה. הוא גם תמך ביריבות בין המועדונים כדי להסיח את דעת האוהדים מפוליטיקה.

[עריכה] היריבות עם אתלטיקו מדריד

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] שחקנים מפורסמים

לרשימה המלאה ראו כדורגלני ריאל מדריד

[עריכה] תארים

ריאל מדריד זכתה בתארים רבים, הן בספרד והן בינלאומיים (באירופה ובעולם בכלל).

  • הליגה הספרדית: 31
    • 1931/32; 1932/33; 1953/54; 1954/55; 1956/57; 1957/58; 1960/61; 1961/62; 1962/63; 1963/64; 1964/65; 1966/67; 1967/68; 1968/69; 1971/72; 1974/75; 1975/76; 1977/78; 1978/79; 1979/80; 1985/86; 1986/87; 1987/88; 1988/89; 1989/90; 1994/95; 1996/97; 2000/01; 2002/03; 2006/07; 2007/08

1904/05; 1905/06; 1906/07; 1907/08; 1916/17; 1933/34; 1935/36; 1945/46; 1946/47; 1961/62; 1969/70; 1973/74; 1974/75; 1979/80; 1981/82; 1988/89; 1992/93

  • אליפויות אזוריות: 18
    • 1903/04; 1904/05; 1905/06; 1906/07; 1907/08; 1912/13; 1915/16; 1916/17; 1917/18; 1919/20; 1921/22; 1922/23; 1923/24; 1925/26; 1926/27; 1928/29; 1929/30; 1930/31

[עריכה] מספרים

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ עיתון גלובס, 14 בפברואר 2008
ליגת האלופות - עונת 2007/08
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
אנגליה ליברפול אנגליה צ'לסי ספרד ריאל מדריד איטליה מילאן ספרד ברצלונה אנגליה מנצ'סטר יונייטד איטליה אינטר מילאנו אנגליה ארסנל
פורטוגל פורטו ספרד ולנסיה גרמניה ורדר ברמן פורטוגל בנפיקה צרפת אולימפיק ליון איטליה רומא הולנד פ.ס.וו. איינדהובן ספרד סביליה
צרפת מארסיי גרמניה שאלקה 04 איטליה לאציו סקוטלנד סלטיק גרמניה שטוטגרט פורטוגל ספורטינג ליסבון רוסיה צסק"א מוסקבה רומניה סטיאווה בוקרשט
טורקיה בשיקטש נורבגיה רוזנבורג בלקלאב יוון אולימפיאקוס אוקראינה שחטאר דונצק סקוטלנד גלאזגו ריינג'רס אוקראינה דינמו קייב טורקיה פנרבחצ'ה צ'כיה סלביה פראג


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%93
כלים אישיים