ישראל באירוויזיון

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה באירוויזיון
פרמטרים ריקים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישראל באירוויזיון

מדינה
רשת שידור	רשות השידור
השתתפות ראשונה	לוקסמבורג, אירוויזיון 1973
זכיות	3: פריז, אירוויזיון 1978 ירושלים, אירוויזיון 1979 ברמינגהאם, אירוויזיון 1998
השתתפויות	32
היעדרויות	5
אירוח האירוויזיון	ירושלים, אירוויזיון 1979 ירושלים, אירוויזיון 1999
השתתפות אחרונה	מוסקבה, אירוויזיון 2009

ישראל החלה להשתתף באירוויזיון בשנת 1973, כאשר אילנית, אחת הזמרות המצליחות בארץ, נשלחה לייצג את ישראל בתחרות שנערכה בלוקסמבורג, עם השיר "אי שם". אילנית סיימה במקום ה-4 אחרי לוקסמבורג, ספרד ובריטניה.

ישראל זכתה בתחרות האירוויזיון שלוש פעמים:

• ב-22 באפריל 1978 זכה יזהר כהן בתחרות שנערכה בפריז שבצרפת עם השיר "אבניבי" שכתבו אהוד מנור ונורית הירש.
• ב-31 במרץ 1979 זכתה להקת חלב ודבש יחד עם גלי עטרי בתחרות שנערכה בירושלים שבישראל עם השיר "הללויה" שכתבו שמרית אור וקובי אשרת.
• ב-9 במאי 1998 זכתה דנה אינטרנשיונל בתחרות שנערכה בברמינגהאם שבאנגליה, עם השיר "דיווה", שנכתב על ידי יואב גינאי והולחן על ידי צביקה פיק.

פעמיים הגיעה ישראל למקום השני בתחרות: ב-24 באפריל 1982, בשירו של אבי טולדנו "הורה" (יורם טהרלב-אבי טולדנו), ושנה אחר-כך, ב-23 באפריל 1983 עם השיר "חי" (אהוד מנור-אבי טולדנו), בביצועה של עפרה חזה. מלבד המקום אליו הגיעה ישראל בדירוג הסופי, ישנו פרט נוסף המשותף לשנתיים אלה: הכוריאוגרף. את הריקוד לשתי הופעות אלו באירוויזיון חיבר משה ממן, אשר אף רקד כאחד מחמשת הרקדנים והרקדניות שחוללו לצד מבצע השיר בשנתיים אלו.

פעם אחת זכתה ישראל במקום השלישי, על ידי אורנה ומשה דץ עם השיר "כאן", שכתב והלחין עוזי חיטמן בשנת 1991.

ב-21 במאי 2005 העפילה הנציגה הישראלית, שירי מימון, לשלב הגמר עם שירה "השקט שנשאר". בגמר סיימה מימון במקום הרביעי, וסיימה בכך תקופה בת חמש שנים של הישגים נמוכים לישראל.

עד שנת 1978 נקלט שידור האירוויזיון בארץ בשחור-לבן, כיוון שהטלוויזיה הישראלית שידרה בשחור-לבן בלבד ואף מחקה את הצבע מתוכניות שהגיעו מחו"ל (ראו: אנטי מחיקון).בשנת 1978 נקטע השידור זמן קצר לפני ההודעה על זכיית ישראל, כיוון שרשות השידור לא קנתה די זמן שידור באמצעות לוויין. טקס הענקת הפרס שודר בישראל רק למחרת.

אירוח האירוויזיון

ישראל אירחה את האירוויזיון פעמיים. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1979, לאחר הזכייה של יזהר כהן, והשנייה ב-1999, לאחר הזכייה של דנה אינטרנשיונל. את התחרות ב-1979 הנחו דניאל פאר וירדנה ארזי ואת התחרות ב-1999 הנחו יגאל רביד, דפנה דקל וסיגל שחמון.

אירוח האירוויזיון בשנת 1979 הייתה אחת ההפקות הראשונות של הטלוויזיה הישראלית שצולמו ושודרו בצבע. שידורים בצבע היו נהוגים באירופה כבר עשר שנים קודם לכן, אולם הטלוויזיה הישראלית שידרה אז בשחור-לבן בלבד, למעט שידורים נדירים שהועברו גם לחו"ל (למשל ביקור סאדאת בישראל). לצורך הפקת האירוויזיון שכרה רשות השידור מצלמות צבעוניות וציוד מיוחד אחר. התפאורה נשלטה באמצעות מחשב, בטכנולוגיה שיושמה בישראל לראשונה. לקראת האירוע נמכרו טלוויזיות צבעוניות רבות ברחבי הארץ.

בשנת 1980 ויתרה רשות השידור על אירוח האירוויזיון בישראל, על אף הזכייה של "הללויה" בשנה שלפני כן, כיוון שלא יכלה לעמוד במעמסה הכספית שנדרשה לאירוח האירוע היקר שנתיים ברציפות. בקשת הרשות מהממשלה להקצות לה תקציב מיוחד נענתה בשלילה. בעקבות הוויתור של רשות השידור פנה איגוד השידור האירופי ל-BBC, אולם הרשת הבריטית סירבה לארח את התחרות, כיוון שכבר אירחה אותה שלוש פעמים במהלך שנות ה-70. בסופו של דבר הסכימה הולנד לארח את התחרות. הארגון נעשה בלחץ של זמן, ולוח הזמנים נקבע ברגע האחרון. בסופו של דבר התברר כי התאריך שנקבע לאירוע נפל על ערב יום הזיכרון בישראל. לפיכך, ישראל כלל לא השתתפה בתחרות של אותה שנה. הטלוויזיה הישראלית הקליטה את האירוע ושידרה אותו במוצאי יום העצמאות של אותה שנה. זהו המקרה היחיד בתולדות האירוויזיון שהמדינה הזוכה מהשנה הקודמת כלל לא השתתפה בו.

היעדרות מהתחרות

היעדרות מרצון

מלבד ההיעדרות בשנת 1980, גם ב-1984 וב-1997 נמנעה ישראל מהשתתפות עקב ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה או יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ב-1997 נקבע בחוק שערב יום השואה לא יחול עוד במוצאי שבת כדי למנוע חילול שבת בהכנות לטקסים, אבל רשות השידור כבר איחרה את מועד ההרשמה לתחרות של אותה שנה. גם הולנד, שמציינת ב-4 במאי מדי שנה יום זיכרון לקורבנות מלחמת העולם השנייה, נאלצה להיעדר מהתחרות כשנקבעה לתאריך זה, למשל בשנת 1985.

היעדרות בשל ניפוי

בשאר ההזדמנויות שבהן ישראל לא השתתפה (1994, 1996) נבע הדבר מריבוי המדינות המשתתפות, דבר שחייב את איגוד השידור האירופי לסנן מראש את השירים הפחות טובים, או את המדינות שהישגיהן בשנים קודמות היו נמוכים.

ב-1996 נבחרה הזמרת גלית בל לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה השנה באוסלו. בל עצמה לא הופיעה בתחרות האירוויזיון כיוון שבאותה שנה הוחלט למנות ועדה מטעם איגוד השידור האירופי שתנפה את עשרת השירים הכי פחות טובים לדעתה מאלה שהוגשו לתחרות. זאת, כתוצאה מהצורך להתמודד עם מספרן ההולך וגדל של המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות. ניפוי שיר לאחר שנבחר בתחרות מקומית, תוך השקעת משאבים בארגונה, עורר אי-נחת רבה בקרב רשתות השידור המשתתפות באירוויזיון, ולפיכך שונתה המדיניות בשנים שלאחר מכן. בין השנים 1997-2001 הכריז איגוד השידור האירופי בכל שנה מראש על המדינות שממוצע הנקודות שלהן בחמש השנים האחרונות היה נמוך, ולפיכך לא יוכלו להשתתף. גם שיטה זו לא הייתה מוצלחת, כיוון שחלק מהמדינות לא משתתפות בכל שנה, ולפיכך ממוצע הנקודות שלהן התבסס על פחות השתתפויות. בשנים 2002-2003 נופו מראש המדינות שהגיעו למקומות האחרונים בשנה הקודמת. הוחלט לנפות ממקום 16 ומטה, אולם ב-2002 התאפשר לצרף שיר נוסף, ולפיכך ישראל שזכתה ב-2001 במקום ה-16 יכלה להשתתף בתחרות של שנת 2002. ב-2004 הונהגה שיטת חצי הגמר.

בחירת השיר הישראלי

עד היום נבחר השיר הישראלי לאירוויזיון באחת ממספר דרכים:

• ועדה פנימית שבחרה את הזמר והשיר. שיטה זו הונהגה בשנים 1973-1975, 1977, 1990, 1998-2000 וב-2002.
• ועדה פנימית שבחרה את הזמר או הלהקה, ואז בחירה פומבית במשדר מיוחד בין 4 שירים שהוצגו על ידי אותו זמר. שיטה זו ננקטה בשנים 1976 ("שוקולד מנטה מסטיק"), 1988 (ירדנה ארזי), 2003 (ליאור נרקיס), 2004 (דוד ד'אור), 2007 (להקת טיפקס), 2008 (בועז מעודה), 2009 (אחינועם ניני ומירה עוואד).
• שליחת השיר הזוכה בפסטיבל הזמר. שיטה זו נהגה ב-1978 וב-1979, וחייבה את הקדמת הפסטיבל מיום העצמאות לחודשי החורף. גם ב-1980 התכוונה ישראל לשלוח את הזוכים בפסטיבל הזמר לאירוויזיון (להקת "האחים והאחיות" בשירם "פזמון חוזר"), אך נאלצה לבטל את השתתפותה בתחרות.
• אירוע קדם אירוויזיון שבו נבחר שיר אחד מתוך 11-16 שירים, בשיטה דומה לתחרות האירוויזיון עצמה. ביישובים שונים ברחבי הארץ ישבו צוותי שיפוט והעניקו 1-12 נקודות ל-10 השירים הטובים ביותר בעיניהם. ה"קדם-אירוויזיון" הראשון התקיים בשנת 1981. ברוב השנים מאז הוא החליף את פסטיבל הזמר, אם כי היו שנים שבהן התקיימו שני האירועים זה בצד זה.

תגובות בעולם הערבי להשתתפות ישראל

בשנת 1980 ניצלה מרוקו את היעדרותה של ישראל והשתתפה באירוויזיון. מרוקו, כמו ארצות ערב האחרות, החרימה בתקופה ההיא את ישראל. ההישג הנמוך בתחרות הביא את מרוקו להחלטה שלא להשתתף עוד בתחרות.

ירדן אמנם לא השתתפה מעולם בתחרות, אבל הטלוויזיה הירדנית נהגה לשדר אותה בשידור חי מדי שנה. שידור הטלוויזיה הירדנית היה נקטע לפני שידור השיר הישראלי וחזר רק לאחריו. בשנת 1978 כשהתברר שישראל עומדת לזכות, נקטע השידור הירדני בטענה של תקלה טכנית. באופן אירוני גם השידור הישראלי נקטע לפני ההודעה על זכיית ישראל, כיוון שרשות השידור לא קנתה די זמן שידור באמצעות לוויין. במהלך שנות השמונים נהגה הטלוויזיה הירדנית להקרין במהלך השיר הישראלי, שקופיות של פרחים או פרסומות. בעקבות הסכם השלום בין שתי המדינות, שידרה הטלוויזיה הירדנית ב-1998 לראשונה את השיר הישראלי באירוויזיון ואת ההצבעה שבה זכתה ישראל, אבל היא נמנעה משידור האירוויזיון שנערך בירושלים שנה מאוחר יותר.

שנה	מבצע	שיר	מקום בגמר	נקודות	מקום בחצי גמר	נקודות
1973	אילנית	אי שם	4	97
1974	כוורת	נתתי לה חיי	7	11
1975	שלמה ארצי	את ואני	11	40
1976	שוקולד מנטה מסטיק	אמור שלום	6	77
1977	אילנית	אהבה היא שיר לשניים	11	49
1978	יזהר כהן והאלפא ביתא	אבניבי	1	157
1979	גלי עטרי וחלב ודבש	הללויה	1	125
1981	הכל עובר חביבי	הלילה	7	56
1982	אבי טולדנו	הורה	2	100
1983	עופרה חזה	חי	2	136
1985	יזהר כהן	עולה עולה	5	93
1986	שרי צוריאל ומוטי גלעדי	יבוא יום	19	7
1987	נתן דטנר ואבי קושניר (צמד הבטלנים)	שיר הבטלנים	8	73
1988	ירדנה ארזי	בן אדם	7	85
1989	גילי וגלית	דרך המלך	12	50
1990	ריטה	שרה ברחובות	18	16
1991	משה דץ ואורנה דץ	כאן	3	139
1992	דפנה דקל	זה רק ספורט	6	85
1993	שרהל'ה שרון ולהקת שירו	שירו	24	4
1995	ליאורה	אמן	8	81
1998	דנה אינטרנשיונל	דיווה	1	172
1999	עדן	יום הולדת	5	93
2000	פינג פונג	שמח	22	7
2001	טל סונדק	אין דבר	16	25
2002	שרית חדד	נדליק ביחד נר	12	37
2003	ליאור נרקיס	מילים לאהבה	19	17
2004	דוד ד'אור	להאמין	X	X	11	57
2005	שירי מימון	השקט שנשאר	4	154	7	158
2006	אדי בטלר	יחד אנו כאחד	23	4	X	X
2007	טיפקס	כפתור אדום	X	X	24	17
2008	בועז מעודה	כאילו כאן	9	124	5	104
2009	אחינועם ניני ומירה עווד	עינייך	16	53	7	75

חלוקת הנקודות (1975-2009)

לאורך השנים, ישראל העניקה את רוב הנקודות שלה ל...

מקום	מדינה	נקודות
1	בריטניה	137
2	צרפת	112
3	הולנד	103
4	ספרד	92
5	שבדיה	91

לאורך השנים, ישראל קיבלה את רוב הנקודות שלה מ...

מקום	מדינה	נקודות
1	צרפת	151
2	שווייץ	122
3	פינלנד	115
4	פורטוגל	112
5	גרמניה	106

תמונות

דנה אינטרנשיונל מייצגת את ישראל באירוויזיון 1998 וזוכה בו שירי מימון מייצגת את ישראל באירוויזיון 2005 שירי מימון מייצגת את ישראל באירוויזיון 2005 טיפקס מייצגת את ישראל באירוויזיון 2007 בועז מעודה מייצג את ישראל באירוויזיון 2008

ישראלים בייצוג מדינות אחרות

מלבד אלה שייצגו את ישראל בתחרות, היו גם זמרים ישראלים שייצגו מדינות אחרות.

בשנת 1963 (10 שנים לפני שישראל התחילה להשתתף בעצמה, ובטרם הונהגו שידורי טלוויזיה בישראל) יוצגו שתי מדינות על ידי זמרות ישראליות. כרמלה קורן ייצגה את אוסטריה וסיימה במקום השביעי. אסתר עופרים ייצגה את שווייץ והגיעה למקום השני, בהפרש של שתי נקודות בלבד מהמדינה הזוכה דנמרק. בשלב ההצבעה התחוללה שערורייה-זוטא - כשפנתה המנחה הבריטית, קייטי בויל, אל הדובר הנורבגי, הוא מסר את תוצאות ההצבעה באופן שגוי ובלבל בין מספרי השירים לשמות המדינות שאותן הם ייצגו. המנחה ביקשה מהדובר הנורבגי לקרוא שנית את תוצאות ההצבעה, אך הוא ביקש שתעבור אל צוות השיפוט הבא ותחזור אליו מאוחר יותר. עם תום ההצבעה חזרה המנחה אל הנציג הנורבגי, אולם הניקוד שמסר הפעם היה שונה מזה שמסר קודם לכן. על-פי הניקוד שמסר מלכתחילה הייתה שווייץ אמורה לזכות, ואולם הניקוד שמסר בסופו של דבר הכריע את התוצאה לטובת דנמרק. לפיכך, עלה חשד כי חבר השופטים הנורבגי שינה את הצבעתו ברגע האחרון בניגוד לתקנון. על אף החשד, דיווחו האחרון של הדובר הנורבגי התקבל, והניצחון בתחרות באותה שנה היה של דנמרק.

בשנת 1986 ייצגה הזמרת הישראלית תמנה בראואר את אוסטריה, והגיעה למקום ה-18, מקום אחד מעל ישראל, שלא העניקה לה נקודות.

בשנת 2003 כתבו מירית שם-אור (מילים) וצביקה פיק (לחן) את השיר לאוקראינה, בהשתתפותה הראשונה בתחרות. את השיר ביצע הזמר אולקסנדר פונומיירוב שסיים במקום ה-14. ישראל העניקה לשיר 4 נקודות.

בשנת 2005 ייצגה את צרפת בגמר האירוויזיון הזמרת ילידת ישראל אורטל מלכה, שסיימה במקום הלפני האחרון. ישראל העניקה לשיר 5 נקודות.

בשנת 2006 הגיעה שווייץ למקום ה-17 כשיוצגה על ידי ההרכב סיקס פור ואן (six4one) שבו חברה הזמרת הישראלית הצעירה ליאל קולט. ישראל העניקה לשיר 4 נקודות.

פופולריות האירוויזיון בישראל

תחרות האירוויזיון בישראל פופולרית מאוד וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים. בישראל (כמו גם במדינות אחרות, בעיקר במרכז אירופה) יש חובבי אירוויזיון מושבעים ("פריקים") הבקיאים בכל פרטי התחרות לאורך השנים (מיקומי כל הזמרים בכל השנים בטבלה, השירים, התלבושות). יש מועדונים שעורכים מסיבות אירוויזיון, שבהן מושמעים שירים מהתחרות. אומנם כיום, הפופולריות של התחרות יורדת בקרב הציבור הישראלי. יש הטוענים שזאת בגלל רמת השירים ששולחת רשות השידור ויש המאשימים את הפוליטיקה של מזרח אירופה הדוחקת את המדינות המערביות והותיקות בתחרות, ובהן ישראל. כך או כך, מאז תחרות אירוויזיון 2005 - הרייטינג של התחרות ירד.‏‏

בריאיון לעיתון ידיעות אחרונות אמר מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר: "אני בכלל לא חסיד נלהב של האירויזיון, אני לא זוכר מתי ראיתי אירויזיון ולכן ניצלתי את זה שאין תקציב וביטלתי את הקדם. האירויזיון עצמו, בשל ההיסטוריה שבו והקשרים עם איגוד השידור האירופי, עדיין חשוב לרשות". באותו ריאיון הביע שקלאר את דעתו כי יש לחדש את פסטיבל הזמר, אך בלי קשר להשתתפות בתחרות האירוויזיון.

קישורים חיצוניים

• מילים-אקורדים-טאבים לכל השירים הישראליים שהתמודדו.
• אתר רשמי של רשות השידור עם סרטונים של כל השירים שיצגו את ישראל באירוויזיון

הערות שוליים

תבנית {{אירוויזיון}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.