שיחת משתמש:עוזי ו./ארכיון12

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כשיגמרו {לעבוד}[עריכת קוד מקור]

כפל . עוזי ו. - שיחה 18:52, 17 בדצמבר 2008 (IST)

גם טופולוגיה. עוזי ו. - שיחה 22:02, 18 בדצמבר 2008 (IST)
ושורש יחידה - על-בסיס הגרסה שלי. עוזי ו. - שיחה 12:17, 23 בדצמבר 2008 (IST)
ומשפט וילסון . עוזי ו. - שיחה 16:52, 6 בפברואר 2009 (IST)

מודול פשוט מודול ארטיני מודול נותרי[עריכת קוד מקור]

אשמח או תוכל לעבור על הערכים רועי - שיחה 15:25, 2 בינואר 2009 (IST)


תזכורת סיור אלף מילים בבני ברק[עריכת קוד מקור]

מחר, יום שישי, 3 בדצמבר, יערך סיור אלף מילים בבני ברק אליו נרשמת. נפגשים בשעה 9:00 בקצה הצפוני של שדרות זבולון המר בשיכון ה'. דרור - שיחה 17:00, 2 בדצמבר 2010 (IST)

תודה על התזכורת. עוזי ו. - שיחה 17:01, 2 בדצמבר 2010 (IST)

מרחבים ותתמ"ו. שאלה נוספת[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה נוספת במרחבים וקטוריים: "הוכח או הפרך: כל הפונקציות הממשיות כך ש: עם הפעולות הרגילות בפונקציות".

הפתרון שלי הוא:

1) הקבוצה לא ריקה ומכילה את איבר האפס. זוהי הפונקציה הקבועה

2) סגירות לחיבור: ניקח שתי פונקציות

נחבר בינהם:

    • ידוע החוק
  • לכן

אז g סגורה לחיבור.

3) סגירות לכפל ניקח סקלר ממשי a:

לכן g סגורה לכפל.

מקיום שלושת התנאים נובע שg הוא תתמ"ו של מרחב כל הפונקציות הממשיות. כלומר מרחב וקטורי.

האם הפתרון שלי קביל? 109.67.6.51 16:30, 3 בדצמבר 2010 (IST)

כן; אינו "חוק" אלא ההגדרה של סכום פונקציות. עוזי ו. - שיחה 17:57, 4 בדצמבר 2010 (IST)


שאלה[עריכת קוד מקור]

ניסיתי להדגים בכיכר העיר שהסיכוי שאסון המסוקים יקרה בשבוע בו ההפטרה עוסקת ב"שני זנבות האודים העשנים", קטן מאוד. החישוב של ההסתברות המדויקת הוא מן הסתם סופר מסובך, אבל השאלה היא האם זה מדגים שהסיכוי לכך הוא קטן מאוד? תודה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 16:11, 6 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 14[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-8 בדצמבר 2010, הנושא הוא "אריתמטיקה של עוצמות". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 21:43, 7 בדצמבר 2010 (IST)

בבקשה[עריכת קוד מקור]

הצץ נא בטיעון העד (יהדות). אולי תצליח לכבות את השריפה טרם תצא מכלל שליטה. ניר 121 - שיחה 11:26, 8 בדצמבר 2010 (IST)

אם רוצים לכתוב ערך על מעמד הר סיני, מדוע לתת לו כותרת זרה? עוזי ו. - שיחה 13:19, 8 בדצמבר 2010 (IST)

לא הבנתי. לדעתך הנושא הזה, של אמינות המעמד, מקומו בערך של מעמד הר סיני? אל נא תשכח שהמונח טיעון העד איננו כותרת זרה כי אם עוסקת בדיוק בנושא הזה אלא בהשאלה לדתות שחיקו את היהדות, (חיקוי עלוב במיוחד, יש לומר, אך מה לעשות, זה מה יש..). ניר 121 - שיחה 01:26, 9 בדצמבר 2010 (IST)

1. העובדה שמעמד הר סיני מהווה טיעון יסודי בפילוסופיה יהודית (הרמב"ם, ספר הכוזרי) שייכת לערך על מעמד הר סיני. 2. "טיעון העד" אינו שם של טיעון, אלא של כשל לוגי; תת-ערך בשם "טיעון העד (יהדות)" הוא מיטת סדום לערך על משמעותו של מעמד הר סיני. 3. הטענה שמעמד הר סיני מאשר את אמיתות התורה אינה טיעון לוגי (אריסטוטלי, בעל הנחות מוסכמות ומסקנה הכרחית) אלא ראיה הסתברותית; האנליזה שלו כטיעון לוגי מביאה בהכרח למסקנה שהטיעון כושל - אבל היא מנתחת דחליל (ואת מי שמאמין בדחלילים), ולא את הראיה עצמה. עוזי ו. - שיחה 02:03, 9 בדצמבר 2010 (IST)
עוזי, בלי קשר לעובדה שלדעתי יש למחוק את הערך, העובדה שהטיעון כושל אינה אומרת שלא צריך להיות ערך אודותיו. גם מי שלא מאמין בקיום אלוהים מבין שהוא ראוי לערך. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 02:06, 9 בדצמבר 2010 (IST)
גוונא - וודאי שיש מקום לערך על טיעון כושל - והמקום הוא טיעון העד. כל הדיון כולו הוא סביב השאלה האם יש שוני מהותי בין טיעון העד במקורות היהודיים לטיעון העד במקורות בכלל - ואני חושב שהראיתי בדקדוק רב כי אין שוני מהותי כזה ולכן הפיצול שנולד בחטא צריך להתבטל. הייתשלהדוס - שיחה 04:07, 9 בדצמבר 2010 (IST)
פתחתי הצבעת מחיקה בעניינו של ערך מיותר זה כאן. הייתשלהדוס - שיחה 20:11, 9 בדצמבר 2010 (IST)
שאלה ויקיפדית, כפי שאני מבין התנגדותך (המוצדקת לדעתי, והבעתי אותה בדף השיחה שם) היא לשם הערך, האם זה מכריח למחוק אותו או שיש מצב לשנות את שמו, כלומר להצביע בעד הערך בתנאי ששמו ישונה לשם של ראיה הסתברותית. ניר 121 - שיחה 00:21, 13 בדצמבר 2010 (IST)
השם קודם לערך. זה עקרון חשוב, משום שהוא מזכיר לנו שויקיפדיה היא אנציקלופדיה (כלומר, מאגר של אינפורמציה המתייחסת למושגים טעוני הסבר) ולא קובץ מאמרי הגות. לדעתי התוכן שאתה מבקש לכתוב שייך למעמד הר סיני, והכותרת מכתיבה ממילא את אופן הכתיבה. המצאת שם חדש לא תועיל. עוזי ו. - שיחה 01:59, 13 בדצמבר 2010 (IST)

הרשאות מפעיל[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי, לאור ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 52 עליך להחליט האם ברצונך להמשיך לשמש כמפעיל או להסיר את הרשאותיך. עליך להחליט עד לתאריך 20.12.2010. שבוע טוב מתניה שיחה 19:53, 11 בדצמבר 2010 (IST)

תזכורת. מתניה שיחה 00:07, 20 בדצמבר 2010 (IST)

עוזי, ראיתי שביקשת את הסרת הרשאותיך. אשמח לראות אותך מבקש לקבל את הרשאותיך בעתיד. תמכתי בך כביורוקרט, בוודאי אתמוך בך כמפעיל :-) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:47, 21 בדצמבר 2010 (IST)


הגדרת הגבול מימין והגבול משמאל[עריכת קוד מקור]

אתה יכול להשלים את הערך גבול של פונקציה? חסר שם הגדרה של גבול חד-צדדי בלשון סדרות. 79.182.19.112 08:46, 14 בדצמבר 2010 (IST)

כתבתי את דעתי בנושא בדף השיחה של הערך (שיחה:גבול של פונקציה#הוכחת שקילות ההגדרות). אפשר לנחש את ההגדרה בקלות, על-בסיס ההגדרה של גבול בלשון סדרות שכבר נמצאת בו. עוזי ו. - שיחה 21:04, 14 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 15[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-15 בדצמבר 2010, הנושא הוא "קבוצות בנות מנייה". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 20:40, 14 בדצמבר 2010 (IST)

משפט במטריצות[עריכת קוד מקור]

נתנו לנו בהרצאה משפט "אם מטריצות מאותו הסדר בעלות אותו מרחב שורה, אז הן שקולות שורה" בלי הוכחה. הוכיחו לנו רק את המשפט ההפוך (אם שקולות שורה, אז בעלות אתו מרחב שורה). איך מוכיחים את המפשט? 79.177.42.77 15:49, 17 בדצמבר 2010 (IST)

אם הן בעלות אותו מרחב שורות, סימן שכל שורה במטריצה A היא צירוף ליניארי של השורות של B, ולכן יש מטריצה הפיכה P כך ש- A=BP. מטריצה הפיכה אפשר לפרק למכפלה של מטריצות אלמנטריות. עוזי ו. - שיחה 16:03, 17 בדצמבר 2010 (IST)
אוי. נחמד.... מטריצות הפיכות זה נושא שלמדנו קצת אחרי הפרק של פרישה וצירופים( יפה שיש הוכחות מפרקים קודמים שאפשר להוכיח על ידי הפרקים הבאים). למה זה שכל שורה של A היא צ"ל של שורות B גורר שקימת P הפיכה כך ש- A=BP? 79.177.42.77 16:15, 17 בדצמבר 2010 (IST)

רציפות במ"ש[עריכת קוד מקור]

תוכל לוודא את השחזור שלי? (תהיתי לעצמי במשך כמה דקות מה מיוחד דווקא בשלוש פונקציות.) דוד - שיחה 02:24, 19 בדצמבר 2010 (IST)

השחזור מוצדק (בשני המקומות). עוזי ו. - שיחה 02:53, 19 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה פילוסופית[עריכת קוד מקור]

שאלה פילוסופית במתמטיקה: כשאני אומר "יהי אפסילון", האם אני בורא את האפסילון או סתם יוצר? האם זאת יצירה יש מיש או יש מאין? אם לפי שאמרתי "יהי אפסילון" הוא היה קיים באיזשהו מקום רק לא היה לו שם?

וקצת יותר ברצינות: מה ההבדלים בין המונחים "יהי", "קיים", ו"מתקיים"? Corvus,(שיחה) 23:50, 19 בדצמבר 2010 (IST)

במלים "יהי אפסילון" אין הכוונה לברוא בריה שלא היה כדוגמתה, ואפילו לא ליצור יצירה מחודשת. פירוש המלים: נניח שאפסילון הוא מספר כזה-וכזה (אבל ללא מגבלות נוספות). כך גם "יהי x השורש החיובי של 2", שאינו אלא "נסמן ב-x את השורש החיובי של 2".
על המשמעות האונטולוגית של קיום מתמטי אפשר לפלפל לא מעט. בסופו של דבר מדובר בהליך לוגי-סמנטי, הקובע שלפסוק מסויים הפותח בכמת הישי יש ערך אמת.
ואחרון - "מתקיים" אינו אלא אמצעי רטורי-דידקטי העוטף פסוק לוגי, כפי שאומרים "נכון שהתפוח אדום" במקום לומר "התפוח אדום"; באותה מידה אפשר לומר "יהי אפסילון גדול מאפס; נבחר דלתא שווה למחצית אפסילון; כמסקנה מלמת-אדמומיות-התפוחים שהוכחנו בשעור שעבר, מתקיים שהתפוח אדום" (וע"ע מה שהצב אמר לאכילס). עוזי ו. - שיחה 00:07, 20 בדצמבר 2010 (IST)


קהילה נולדה[עריכת קוד מקור]

גזירת שלוש השנים סימפטומטית לעת היגעה הזו, שיש בה מעט מאד פעילות אנציקלופדית; אפילו המריבות ניזונות מרמץ הגחלים הנושנות, ואין בהן להבה של ממש. מוניתי לתפקיד המפעיל לפני כמעט חמש שנים, על-ידי מי שהיה אז ביורוקרט יחיד. אני מאמין בכוחן של מערכות היררכיות - ובלבד שהעומד בראשן מכיר במגבלותיו ואינו מסיר את עיניו מן המטרה. בהתאם לכך, אני חושב שמפעילים הנאלצים לקושש קולות אינם יכולים, וגם לא יוכלו, לבצע את תפקידם היטב. אין לי אמון במשפט הקהילה, הלהוטה להחליט ואינה משגיחה בצורך לברר מהן השאלות הנכונות. אם ארגיש שכפתורי הטורבו נחוצים לי לצורך עבודתי כאן, אבקש לקבל אותם בחזרה. עוזי ו. - שיחה 23:59, 20 בדצמבר 2010 (IST)

עצוב לי לראות שזה מה שאתה חושב. אני אישית מקווה שבכל זאת תחליט להמשיך בתפקיד. יורי - שיחה 00:12, 21 בדצמבר 2010 (IST)
אחי, אפילו שהלכת ללמוד מתמטיקה, וזה לא דבר טוב, הפעם עשית בשכל. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:14, 21 בדצמבר 2010 (IST)
לעוזי שלום. למרות כל חילוקי הדעות בינינו על נושאים מגוונים, בהם גן סוגיות עקרוניות מבחינה וויקיפדית, צר לי שבחרת להסיר את ההרשאות שכן אני חושב שנחנת בתכונה חשובה של אינדבידואליזם ואומץ לב אזרחי שהם חיוניים בכל מערכת. בכל מקרה תודה על חמש שנות מפעילות. אורי שיחה Go Jimbo Go! 15:38, 22 בדצמבר 2010 (IST)
מצטרף לדברי אורי, שמשקפים גם את דעתי. בברכה. ליש - שיחה 16:02, 22 בדצמבר 2010 (IST)
משנותינו בויקיפדיה למדנו שנינו שעד כמה שמשפט הקהילה יכול להיות גרוע, משפט הבלתי נבחר אשר אינו צריך להציג עמידה ביעדים בפני בעל הבית, למרות שהוא מלא רצון טוב ויכולת, יהיה גרוע ממנו. כמדומני שמישהו אמר את זה לפני.
ולגבי "העת היגעה הזו, שיש בה מעט מאד פעילות אנציקלופדית", אכן סבורני שייקח חודשים רבים ואולי אף שנים לתקן את מה שנהרס בשיטתיות. לא הוגן לצפות למהפך תוך יומיים ואפילו לא חודשיים. אולם לעצם העניין, נראה שהנתונים לא תומכים בטענתך. המעבר מ-70K ל-80K לקח מעט פחות משבעה חודשים. מ-80K ל-90K כנ"ל. מ-90K ל-100K לקח 9 חודשים ועשרה ימים ואותו זמן בדיוק לקח להגיע ל-110K. כרגע אנו נמצאים בקצב של קצת פחות מתשעה חודשים ל10K ערכים, כלומר הקצב דווקא מתגבר. אחוז הערכים הגדולים מ-0.5K ומ-2K עולה בהתמדה (הנתונים קצת ישנים - סטיסטיקות של ויקיפדיה עברית, טבלאות). גם מספר הויקיפדים הפעילים מאוד גבוה יותר מהשפל המקומי של תחילת 2010. כך שנראה לי שתלונתך אינה מגובה בנתונים. נהפוך הוא. אנו נמצאים בהתארגנות לקראת פריצה קדימה. עדירל - שיחה 16:41, 22 בדצמבר 2010 (IST)
חוץ מזה שלא בטוח שהמטרה שלנו היא להגביר את מספר הערכים החדשים. אני הייתי מעדיף לשפר את אמינות ואיכות הישנים. אבל העיקר הוא שחבל מאוד. עוזי, אני מקווה שכפתורי הטורבו יחסרו לך מהר מאוד, כי אתה נכס חשוב ביותר לוויקיפדיה. נרו יאירשיחה • ט"ו בטבת ה'תשע"א • 22:15, 22 בדצמבר 2010 (IST)
חופשה נעימה! אל תשכח לחזור בקרוב! ‏עמיחישיחה 22:20, 22 בדצמבר 2010 (IST)
עדירל/יעקב - לפי עמוד הסטטיסטיקות אליו הפנית בשנה האחרונה ירד מספר הערכים החדשים ליום ב-14 אחוז. מכל מקום, דומה שאכן, ניתוח הלובוטומיה עבר בהצלחה מרובה, ואנחנו בהחלט נמצאים בהתארגנות לקראת פריצה סוחפת קדימה.
עוזי - עצוב לשמוע את הדברים ולוואי ויכולתי לומר שאני חולק עליהם. הייתשלהדוס - שיחה 15:16, 26 בדצמבר 2010 (IST)
הייתשלהדוס, השפל של תחילת 2010 אינה קשורה לתהליך הדמוקרטיזציה שעברה על הויקיפדיה בחצי השני של 2010, תהליך שאתה ככל הנראה אחד מנפגעיה וייתכן שמכאן החלטתך לזלזל בה. השפל של תחילת 2010 מעיד יותר מכל על הצורך בשינוי ואני שמח שהשינוי הגיע ומקווה שהוא יישאר.
גידול בפעילות הויקיפדית תלויה בשלושה גורמים: כניסת משתמשים חדשים, השארותם ואיכות עבודתם. על כניסת משתמשים חדשים ספק אם יש לתהליך דמוקרטיזציה השפעה כלשהי. לעומת זאת, השארותם של כותבים תלויה קשר ישיר לכבוד שמייחסים לעבודתם ולקיומו של שיח מכבד. את השינוי בכיוון זה כולנו רואים. גם איכות העבודה של אנשים תלויה בשאלה - מה הדוגמא שרואים הכותבים החדשים? הצמדות למקורות, דיון ענייני ויחס שווה לכל תורם ללא קשר לותק שלו בויקיפדיה, או להיפך? גם בעניין זה, אין לי ספק שכבר עכשיו ההבדל מורגש. כמה זמן ייקח עד שהדבר יתבטא בגידול משמעותי הנראה לעין כל? קשה לדעת, אבל ברור לגמרי שמדובר בחודשים.
אמנם, בדמוקרטיזציה יש גם סכנות. משתמשים שאינם רוצים להשתמש במקורות ואינם מוכנים לקבל דיון שוויוני בינם לבין אחרים עלולים לנטוש בזעם. נאלץ להתמודד עם זה. עדירל - שיחה 14:14, 28 בדצמבר 2010 (IST)
יפה אמרת, עדריל. אורי מוסנזון - שיחה 16:43, 28 בדצמבר 2010 (IST)
שני הערות לתאוריה היפה של עדירל. ראשית, אם כל הכותבים היו שווים ביכולתם, אזי הייתה מושגת התוצאה לה אתה מקווה. מכיוון שבין הכותבים החדשים יש גם כותבים עילגים, אזי הדמוקרטיזציה מבטיחה את הישארותם במקום את היפלטותם המהירה. שנית, במקום בו יש שוויון בין העילג לבין המוכשר, המוכשר בסופו של דבר יעזוב. התוצאה היא בהכרח ירידה ברמת הערכים. אתה חושב שאיכות הערכים השתפרה? אני אציג לך מדד שקל לבדוק שיראה בדיוק הפך. בדוק מה קרה עם ערכים מומלצים בשנה האחרונה. אביהושיחה 18:15, 28 בדצמבר 2010 (IST)
יפה שאלת. דמוקרטיזציה איננה מתן זכות שווה לעילג ולרהוט, אלא מתן הזדמנות שווה לכל אחד להראות את יכולתו ולתרום את חלקו. אכן, העילגים ימשיכו להגיע וימשיכו להפלט, או שמא ימצאו מטלות שהם יכולים לתרום בהם ויש הרבה כאלו. אולי והלוואי יתפתח פה יחס חברי של סיוע זה לזה שבו במקום להטיח ביקורת קטלנית במי שאינו מושלם, נלמד פשוט להשלים זה את זה. אני עושה טעויות בעברית - אשמח אם יתקנו לי אותם. אחר טועה באבחנה בין עיקר לטפל - אחרים יתקנו אותו, וכן הלאה. יתרה מזאת, למרות הפיתוי לטעון שאליטה בלתי דמוקרטית תטפל יותר טוב בעלגים, אני בספק אם זה נכון. מנסיון של מספר שנים אני חושב שההיפך נכון. אליטה שאינה כבולה לכללים תגבה את העלגים המוצאים חן בעיניה ותמרר את החיים לתורמים (לא מושלמים, כי אין מושלמים) שתרומתם חיובית.
אני חושב שאיכות הערכים השתפרה כי היא מצטברת, כי בסך הכל רב העריכות תורמות ורק מעטות מזיקות. אבל באמת איני יודע עד כמה יש מגמת שיפור, וממילא אני טוען שיקח חודשים עד שנראה שיפור ברור. יש כמה וכמה מדדים לאיכות וערכים מומלצים הוא אחד מהם אבל לא ברור עד כמה הוא מדד טוב. עדירל - שיחה 18:52, 28 בדצמבר 2010 (IST)

עדירל/יעקב טען כי השיפור החזוי (שעד כה אין לו חיזוק בנתונים כלשהם) יתרחש בזכות יחס שוויוני ("יחס שווה לכל תורם ללא קשר לוותק שלו בוויקיפדיה"), שימשוך יותר תורמים וכך ישתפרו הערכים "כי בסך הכל רב העריכות תורמות ורק מעטות מזיקות."

המנגנון עליו חולם עדירל/יעקב הוא כזה בו העילגים מכירים בעילגותם ונפלטים מרצונם או מוצאים "מטלות שהם יכולים לתרום בהם" וכל הכותבים לומדים "להשלים זה את זה."

הבעיה הגלויה לעין במנגנון אוטופי כזה היא שאין דוגמה להתרחשות כזו בשום סביבה בה פועלים בני אדם. פרויקטים של קוד פתוח, שהם במידת מה הבסיס הרעיוני לוויקיפדיה, אינם פועלים כדמוקרטיה אלא כמריטוקרטיה ויש בהם ניהול והשלטת סמכות על ידי קבוצה קטנה מאוד של אחראים. ההנחה היא כי לידע, לניסיון ולוותק יש משמעות מרכזית וכי ריבוי התרומות הוא בעל תועלת נומינלית - מטרתו להעניק לכל התורמים הרגשה טובה, אף שתרומתם בפועל זניחה.

המנגנון ששורר בוויקיפדיה האנגלית הוא של שליטת המיעוט באמצעות ביורוקרטיזציה ושיתוק: לא ממנים מפעילים חדשים, כך שהשליטה של המפעילים הקיימים נמשכת ולוותיקים, הבקיאים בנבכי המנגנון הביזנטיני של וויקיפדיה יש כוח שליטה בפועל.

בוויקיפדיה העברית נעשה ניסיון ליצור מנגנון העדפה לא על בסיס וותק ומיומנות ביורוקרטית אלא על בסיס מתן העדפה לכותבים איכותיים, כשהמפתח ה'ניהולי' המרכזי הוא הכרה בכך שאיכות כתיבה ואנציקלופדיות של הכתיבה הם עקרונות חשובים ובאמצעות דוגמה אישית. דוד שי, המייצג במידה רבה את הרעיון הזה, נודע באמירתו החוזרת "לכו לכתוב ערכים" - קרי, לכו לכתוב ערכים, ובואו נסמוך כולנו על כך שיהיו עורכים ותורמים טובים שידעו לשפרם.

המכשלה העיקרית, לדעתי, של הניסיון הזה (שאולי עבד במידת מה ולתקופת מה) הייתה שהוא נעשה תוך הכחשתו (ולדוגמה, ההתפתלות המתמשכת סביב סוגיית דניאל ונטורה, בניסיון שלא לומר בגלוי שהוא מסולק כי תרומותיו הן באיכות נמוכה מדי). ההכחשה הזו הובילה את המערערים על מנגנון זה לתקוף אותו שוב ושוב בנקודה החלשה שלו: אם כולם יכולים לתרום, הם גרסו, אז איך זה שחלק מהתורמים נחשבים יותר וחלק מהתורמים נחשבים פחות?

זו גישתי, כמובן, אך אני סבור, על בסיס ניסיון העבר בכל חברה אנושית, כי התביעה לשינוי נובעת ביסודה משאיפה של המערערים על הסדר הקיים לתפוס בו מקום מרכזי יותר לעצמם. בעוונותי (או שלא) דיברתי בפני חברי וויקיפדיה ואחר כך במקומות אחרים וביקרתי את מצב העניינים בוויקיפדיה. אף שעיקר ביקורתי הייתה נגד דמוקרטיזציה, חבורת המערערים סברה כי אין הבדל בין מערער-למערער לצורך הערעור והזמינה אותי ל"קבוצה סודית" שלה בגוגל. מדיוני הקבוצה עלה בצורה ברורה כי אין לה תמונה כלשהי לגבי אופן התנהלותה העתידי של ויקיפדיה, וכי עיקר מרמורם של חבריה הוא על קיפוח אישי שלהם, כביכול (או שלא כביכול), תחת ה"משטר" הקיים. מטרתם הייתה לסלק את כל אלו ש"קיפחו" אותם ואחר כך, כלשונם "לחסל את המחקנים" כדי שקיפוח עתידי כזה כלפיהם לא יהיה אפשרי. מבחירתו של עדירל/יעקב לנקוט פעם אחר פעם התקפות אד-הומינם ("תהליך שאתה ככל הנראה אחד מנפגעיה וייתכן שמכאן החלטתך לזלזל בה") עולה, לטעמי לפחות, שהוא אחד עמם ברוח, אם לא במעשה.

התמונה העתידית המציאותית שאחרי תהליך הדמוקרטיזציה לא תהיה, לדעתי, מקום בו כל הכותבים מאוחדים באחוות יצירה שוקקת ושוויונית, אלא, ככל חברה אנושית, מקום בו יוענק יתרון לאנשים שהמצב החדש מיטיב עמם. כרגע, המצב הוא שעמוד השדרה של ביקורת איכות - היינו, מפעילי מערכת, על כל פגמיהם - נשבר והדרך פתוחה בפני מי שיכול להציע לפרויקט קנאות להטיותיו, עמידה עיקשת על שלו, חריצות ומרץ רב והיעדר כשרון כתיבה או תקנים אנציקלופדיים. הסעיף האחרון נראה תמוה - כביכול, מדוע שתהיה בעיה עם יכולת כתיבה או עם תקנים אנציקלופדיים? - אך הגיונו מרכזי למשטר החדש. אנשים בעלי כשרון כתיבה או כאלו הדבקים בתקנים אנציקלופדיים נוטים גם לצפות שאחרים יעמדו בהם ומכאן נובע איום על אלו שאינם עומדים בתקנים אלו. ה"דמוקרטיזציה" היא דרך נוחה לדחוק את רגליהם החוצה, שכן במוקדם או במאוחר הם יווכחו כי אין להם כל דרך לשמור על תקנים מינימליים. הייתשלהדוס - שיחה 12:15, 31 בדצמבר 2010 (IST)

תגובה[עריכת קוד מקור]

  1. למקרה בו לא הובנתי, המצב אליו אני חושב שהויקיפדיה בראשות הבירוקרטים הנוכחיים חותרת הוא מצב בו כל משתמש נדון באופן שוויוני על פי עריכותיו (ולא על פי דעותיו, קליקותיו, גזעו, מינו, עדתו או כל פרמטר אחר בלתי רלוונטי), כך שמשתמשים תורמים ירגישו שהם רצויים ומשתמשים בעייתיים יקבלו ליווי והכוונה כדי שלא יהיו בעייתיים, אך יהיה ניתן להעיף אותם במידת הצורך הרבה יותר מהר מהמקרים המצערים מהעבר, אם הליווי לא יעזור.
  1. ההבדל בין הויקיפדיה לבין הקוד הפתוח הוא במידת ההתאמה הנדרשת בין רכיבים שונים. הויקיפדיה דומה לשוק של יצרנים הפועלים זה ליד זה ואין צורך שיהיה מתאם מדויק בין פריט לפריט. הפטיש לא חייב להתאים בדיוק למברג, למברשת השיניים ולכסא המיוצרים בבית החרושת הסמוך. הטענה שצריך ניהול מרכזי לכלל השוק התברר באופן סופי כשגוי לאחר התמוטטות הקומוניזם. לעומת זאת, בקוד הפתוח, אני משער שנדרש התאמה הרבה יותר גדולה בין רכיבים ולא ניתן בלי הכוונה יותר גדולה. על כן ההשוואה אינה רלוונטית.
  1. הנסיון של הויקיפדיה העברית לפעול כמריטוקרטיה לא נכשל בגלל הכחשה (הרוב הגדול של העורכים חיו יפה מאוד עם המריטוקרטיה ואני ביניהם). הנסיון נכשל בגלל שלא היו אמות מידה לבחירת אותם בעלי מעלה הראויים לנהל את המיזם ואלו שנבחרו היו פטורים מכל ביקורת. זה לא כשל ייחודי במריטוקרטיה של הויקיפדיה העברית, אלא בכל מריטוקרטיה (אמנם, כאשר יש שורה תחתונה, יש יותר סיכוי שזה לא יקרה, אבל לא תמיד השורה התחתונה מדידה במלואה ולא תמיד יש למה להשוות).
  1. ההיתר שניתן במריטוקרטיה לאנשים מסויימים להעליב אחרים, להמנע מלהתדיין עם פשוטי העם ולקבוע כללים החלים על כולם אך לא עליהם - לא תרם לכלום, לא לבקרת איכות ואפילו לא להרחקת המזיקים. אני מקווה שהמריטוקרטיה הזאת לעולם לא תחזור.
  1. הייתשלהדוס טוען לגבי העתיד:
    1. מפעילי המערכת פעלו כמבקרי איכות.
    2. שדרת מפעילי המערכת נשברה ועל כן עתה אין בקרת איכות
    3. בהעדר בקרת איכות הכותבים הטובים יפרשו ו/או יידחקו החוצה.
  1. תגובתי לכך היא:
    1. מפעילי המערכת לא עסקו בבקרת איכות. בקרת איכות נעשית על ידי כולנו והקשר בין השינויים שקרו לאחרונה לבין בקרת איכות היא חיובית ולא שלילית. היום כולם חייבים לדון ולהסביר את עמדותיהם ואין פטורים מכך. יש עוד הרבה מה להתקדם בעניין זה, אך אנו בדרך הנכונה.
    2. שדרת המפעילים לא נשברה. יש די והותר מפעילים כדי לבצע את המטלות של המפעילים. כדי לבצע בקרת איכות לא צריך להיות מפעיל, צריך רצון טוב ומערכת שתדע להגן על מבקרי האיכות מפני מבוקרים שאינם יודעים לקבל ביקורת ועל המבוקרים מפני מבקרים שאינם יודעים לבקר או שמטרתם כלל אינה לבקר אלא לרמוס.
    3. משחרב בית המקדש הנבואה ניתנה לשוטים, אך על פי כל האינדיקציות, הויקיפדיה נמצאת בכיוון הנכון. על כן אני קורא לעוזי לא להתייאש אלא להמשיך לעבוד. המצב משתפר וסביר להניח שישתפר עוד הרבה. עדירל - שיחה 13:58, 31 בדצמבר 2010 (IST)
שני דברים. הראשון, לא התייחסת לעובדה המדהימה שהזכיר הייתשלהדוס. כל הדמוקרטיזציה הנפלאה מקורה בקבוצת אנשים שפעלו במחתרת ומטרתם "לחסל את המחקנים" כלומר לא מדובר בדמוקרטיזציה, אלא בהפיכה תוך שימוש בכלים דמוקרטיים תוך התמדה לחתירה למטרה שבה גם אנשים שלא מאמינים בה מגיבים בסגננון של "אני לא חושב שנכון לעשות כך, אבל אם זה כל כך חשוב לצד השני אז ניתן לו". שנית, בחצי השנה האחרונה פרשו עשרה מפעילים (קצת פחות מרבע) והצטרפו (בקושי ותוך התנגדות של חלקים נכבדים מהקהילה) שניים. מכאן שהמשפט שלך "יש די והותר מפעילים כדי לבצע את המטלות של המפעילים" מראה שאתה מנותק מהמציאות וחי באותה אוטופיה שהזכיר היישלהדוס. הערה אחרונה לגבי איכות הערכים בתקופה האחרונה. המדד הטוב ביותר שיש לנו כרגע לאיכות ערכים זה ערכים מומלצים, והיבול בשנה האחרונה מוכיח שהמצב מתדרדר. אביהושיחה 15:02, 31 בדצמבר 2010 (IST)
אם היה זה ערך, הייתי מציב הרבה תבניות מקור. הדמוקרטיזציה של הוויקיפדיה הובלה על ידי ויקיפדים ותיקים, חלקם מחקנים יותר וחלקם פחות וגם מכלילנים. אורי ר., דורית, עדי, הראל ורבים אחרים (גם לי היה חלק כלשהו בכך), שהובילו את התהליך, לא היו קבוצה קטנה ומחתרתית. ולגבי ההתנגדות למינוי המפעילים, זה לא דבר חדש - אני זוכר את הימים בהם היו פוסלים מועמדים בתירוץ "אין לו צורך בסמכויות", רק משום שלא השתייכו לקבוצה הנכונה (מחתרתית? מנהלת דיונים מחוץ לוויקיפדיה? תבדוקו אם חלק מהמפעילים הפורשים לא השתייכו לקבוצה כזאת). זו לא הייתה מריטוקרטיה, אלא סוג של פרוטקציוניזם. כדי להתמנות למפעיל מערכת לא היית צריך להוכיח כישורים, אלא קשרים עם הממנה או עם מקורביו או לכל הפחות שלא תרגיז אותם. מפעילי המערכת מעולם לא היו מבקרי איכות, כי דרך בחירתם לא הבטיחה שיהיו להם הכישורים לכך. בואו ניתן למערך החדש את הסיכוי להוכיח שהוא טוב מהקודם, זה יקדם את המטרה המשותפת, אנציקלופדיה משובחת יותר, שנכתבת באווירה נינוחה יותר. יאללה, לכו לכתוב ערכים בואו נלך לכתוב ערכים. בברכה. ליש - שיחה 15:42, 31 בדצמבר 2010 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: דבר ראשון, לא הייתי סומך על כל מילה שהייתשלהדוס אומר. יש לו נטייה להגזמות פראות ודרמטיות. לדוגמא הסיפור על הקבוצה המסתורית ששמה לעצמה מטרה "לחסל את המחקנים" נראה לי הזוי. תחושת הבטן שלי אומרת שהשפעתה של הקבוצה שהייתשלהדוס היה חבר בה על השינויים האחרונים שהתרחשו בויקי, הייתה קטנה מאוד וכי המשפט "לחסל את המחקנים" או משהו בסגנון דומה מעולם לא נאמר שם.
דבר שני, בקשר לפרישתם של עשרה מפעילים, לדעתי מדובר בתחלופה טבעית. מפעילים רבים החליטו על פרישה כתוצאה ממיצוי התפקיד, אחרים פרשו מחוסר פעילות ואחרים פשוט כנראה לא התאימו לתפקיד. בינתיים אני לא מקבל את ההרגשה שיש מחסור במפעילים. אם כבר, ייתכן מאוד שהייתה אינפלציה במינוי מפעילים במשך תקופה קצרה ועכשיו אנחנו עדים לתיקון המצב הזה. כוונתי באינפלציה במינוי מפעילים היא לא שהיה מצב שבו היה עודף של מפעילי מערכת (מצב כזה לא יכול לקרות) אלא שאנשים שלא התאימו לתפקיד או שלא עסקו בפעולות ניטור מונו לתפקיד רק כתוצאה מקשריהם עם כמה דמויות מפתח.
דבר שלישי, יבול הערכים המומלצים הוא בסדר גמור. בשנה האחרונה הרף של הערכים המומלצים עלה מעט ונהיה הרבה יותר קשה לכתוב ערך מומלץ מבעבר. מדובר בשינוי חיובי לדעתי. אריאל עושה עבודה טובה בכל הקשור להסרת המלצה מערכים שלא עומדים בקריטריונים החדשים. יחד עם זאת, כדי לשקול לפתוח קטלוג נוסף של "ערכים טובים" בדומה למה שיש בויקיפדיה האנגלית ובוקיפדיות רבות אחרות. יורי - שיחה 15:47, 31 בדצמבר 2010 (IST)
בהקשר האחרון של דבריך אתה מוזמן לעיין במשתמש:ברוקולי/ערך טוב. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:54, 31 בדצמבר 2010 (IST)
לאביהו: הנתון שהבאת על מינוי מפעילים איננו נכון. אינני יודע כמה מפעילים פרשו בששת החדשים האחרונים, אך מונו ששה (כולל עידו הבירוקרט). זאת ועוד: לפי הסטטיסטיקה, בחצי השנה האחרונה ביצעו 15 מפעילים 75% מפעולות המפעיל. יתר ה-25% בוצעו על ידי 24 מפעילים אחרים (זה לענין הטענה למחסור במפעילים). יואב ר. - שיחה 16:02, 31 בדצמבר 2010 (IST)
כדי להעמיד דברים על דיוקם. יורי כתב כך: "לא הייתי סומך על כל מילה שהייתשלהדוס אומר. יש לו נטייה להגזמות פראות ודרמטיות. לדוגמא הסיפור על הקבוצה המסתורית ששמה לעצמה מטרה "לחסל את המחקנים" נראה לי הזוי. תחושת הבטן שלי אומרת שהשפעתה של הקבוצה שהייתשלהדוס היה חבר בה על השינויים האחרונים שהתרחשו בויקי, הייתה קטנה מאוד וכי המשפט "לחסל את המחקנים" או משהו בסגנון דומה מעולם לא נאמר שם." אז ככה:
  1. קבוצה כזו הייתה ואולי עדיין ישנה. לפחות שניים מהכותבים כאן, ואחד מהם הוא יורי, היו או עודם חברים בה, כך שראוי להתייחס לאמירה כאילו מדובר ב"סיפור" כערכה. יורי יודע שהקבוצה קיימת או התקיימה.
  2. לא רק שהדברים נאמרו, מי שאמר אותם הוא יורי - אותו אחד הגורס כאן שמדובר ב"סיפור... הזוי". וכך היה, ב-11 בדצמבר: בדיון שעורר יורי עצמו בקבוצה לדון בשאלה, כניסוחו, "מה אתם אומרים על הקבוצה השלטת? היא עוד רלוונטית?" סיכם יורי את הדיון באמירה "מחקנים זה הדבר הבא :)") דבר הדואר שמור אצלי.
  3. מה שכן, אני בהחלט מוכן להסכים לקביעה שמדובר בקבוצה בעלת השפעה קטנה מאוד. הייתשלהדוס - שיחה 20:38, 31 בדצמבר 2010 (IST)
התחמקת בצורה מאוד אלגנטית. מדברי היה ברור שלא טענתי שהקבוצה אינה קיימת אלא טענתי שהאמירה "לחסל את המחקנים" או אמירה דומה אחרת לא נשמעה מעולם בקבוצה. לציין כי גם בדיון שנתת כדוגמה האמירה הזו לא נאמרה. יורי - שיחה 20:56, 31 בדצמבר 2010 (IST)
לא התחמקתי ולא מתחמק ואשוב ואומר זאת בגלוי: אמירתך באה לטעון במפורש ובצורה ברורה לחלוטין שיש לחסל את המחקנים. לדבריך קדמה הודעה של מישהו שהזדהה בשם Y Y בקבוצה ושאל: "איפה כל המשתמשים החדשים שאמרנו שנביא כדי לתגבר את מערך המכלילנים?" ותגובתך הייתה "מחקנים זה הדבר הבא :)" - הבנה פשוטה היא מה הייתה כוונתך. הייתשלהדוס - שיחה 11:48, 1 בינואר 2011 (IST)
אם תבקר בדף המשתמש שלי תבין שהכוונה שלי הייתה בדיוק מה שאמרתי ולא שום פרשנות מסובכת או עמוקה אחרת. יורי - שיחה 12:23, 1 בינואר 2011 (IST)
למה לא להגיד את הדברים בפשטות? אורי, יורי מחקן מוצהר והוא מפנה אותך לתבניות בדף שלו, כדי להוכיח זאת. בסלנג הדבר הבא, הכוונה ללהיט הבא, הדבר שיהיה IN וכך הוא רואה את המחקנות. בחיי, כל אחד כאן מדבר שפה אחרת. בברכה. ליש - שיחה 12:41, 1 בינואר 2011 (IST)
אני בוחן את הדברים ואת צעדיו של יורי בעבר ודומה כי לפרשנות שלי לא היה יסוד, ואני מתנצל על כך. שגיתי בטענתי כאן.
עיקר טיעוני, עם זאת, היה כי מדובר בקבוצת מחאה המודרכת על-ידי תחושת קיפוח, בלי תוכנית ברורה (כפי שציין Uri R), על כנה ניצבת. בנושאים אלו יורי אכן ניצב במרכז הבימה, בנסותו להתוות לחברי הקבוצה מדיניות המכוונת ל"להקטנת פער המעמדות ותחושת האיפה איפה שיש לחלק גדול מהמשתמשים" (ניסוח שלו) ומכאן הוא גורס כי אריאל פ. אינו צריך להיות מפעיל מערכת כי "אריאל הוא שפוט של הקבוצה השלטת"; ואחר כך מהסס אם להצביע עבור דורית כי המטרה היא "לשבור את ההגמוניה של דוד שי... דורית תמכה מאז ומעולם בשלטון היחיד של דוד שי... בהחלט יש סיכוי שהיא תהפוך להיות הראל 2 - לא נשמע ולא נראה אותה." באופן טבעי, לכל אחד זכות לתמוך או להתנגד למישהו - הערתי נגעה קודם כל לעצם קיום קבוצה לקידום סדר יום אישי תחת מסווה, כאיור לנקודה שהסוגיה העומדת על הפרק היא שאיפה של המערערים על הסדר הקיים לתפוס בו מקום מרכזי יותר לעצמם. הייתשלהדוס - שיחה 16:46, 1 בינואר 2011 (IST)
אתה יודע רדלר, כשכמה אנשים רצו לצרף אותך לקבוצה אני התנגדתי. טענתי בפני מספר אנשים לא פעם שאתה סנוב בעל שיגעון גדולות, לא אמין ובעל נטיות בוגדניות. אחרים טענו שאתה דווקא דיסקרטי ומוערך על ידי ויקיפדים מכל הפלגים. בסוף איכשהו צירפו אותך. אני חייב להגיד שהצלחת להפתיע אפילו אותי. מהדיון הזה מתברר שלא רק שאתה בוגדני אלא מהצורה המטומטמת לחלוטין שבה פירשת משפט שאמרתי אני מסיק שאתה גם כנראה לא כזה חכם כמו שאתה נשמע. אני מציע לחברים שקוראים את הדיון הזה לחשוב פעמיים לפני שהם אומרים משהו בשיחות אישיות עם רדלר. אין לדעת לאן או למי הוא יחליט להעביר את זה. יורי - שיחה 17:16, 1 בינואר 2011 (IST)

גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 20:52, 1 בינואר 2011 (IST)

קסום :-) דבריו הנאים של יורי היו יכולים להיות נאים אף יותר אלמלא היה הוא עצמו זה שהזמין אותי להצטרף לאותה קבוצה. אולי כדאי לך, יורי, להפיק כמה לקחים מועילים מן הדברים: א) אם אתה כותב בפורום פומבי או פומבי למחצה, אין זה מחוץ לגדר ההגיון שדבריך יצוטטו. ב) אם אתה כותב בפורום פומבי או פומבי למחצה וכותב בו "הדרישה היחידה עד כמה שהבנתי מכולם היא להתבטא בצורה ראויה. מעבר לכך, אין סיבה שלא נרגיש חופשי להגיד מה שאנחנו רוצים" וכאשר עולה החשש שהקבוצה נחשפה אתה כותב "לי אישית לא ממש איכפת" הרי שיש בכך אישור לצטט את דבריך במקומות אלו. אם לך אין בעיה עם זה, כפי שכתבת, מדוע שתהיה לי? ג) אם כתבת בפורום פומבי או פומבי למחצה דברים על אנשים - אולי היה נבון יותר שלא להלבין את פניהם?! ד) כמובן שאצפה להתנצלות בדף שיחתי על הדברים שכתבת לעיל. דומני שדבריך חורגים כברת דרך ניכרת מהמקובל. הייתשלהדוס - שיחה 22:31, 1 בינואר 2011 (IST)

תגובות, שלא ממש ברור לי להיכן הן משתייכות כי הדיון די מפוזר[עריכת קוד מקור]

  1. הטיעון שהעלה הייתשלהדוס בזכות המריטוקרטיה איננו חדש ואיננו קושר במאומה ל"דמוקרטיזציה". הוא העלה אותו כבר לפני למעלה משלוש שנים, בתקשורת, והדבר גרר דיונים נרחבים בקהילה. כל אותן הטענות נאמרו שנים לפני שלבלבו אפילו ניצני המצב הנוכחי.
  2. צודק עדירל כשהוא טוען שאין שום קשר בין מה שמכונה בדיון זה "דמוקרטיזציה" לבין המריטוקרטיה עליה מדבר רדלר. הדמוקרטיזציה איננה אלא שינוי לא גדול כל כך--שאולי יחולל תמורה משמעותית ואולי לא, ימים יגידו--באופן הסרת סמכויות המפעילים. למרות שאישית תמיד הקפדתי, וכתבתי זאת בפומבי לא פעם בעבר, לתמוך אך ורק במפעילים שתרמו משמעותית למרחב הערכים בכתיבה של ממש, הרי עובדה היא שיש לנו מפעילים--חלקם מצויינים--שאינם כותבים ערכים, אינם עורכים ערכים, ואין להם שום דבר עם המריטוקרטיה התכנית עליה מדבר רדלר. הסיבה הפשוטה היא שתפקיד המפעיל איננו קשור לתוכן. בו בזמן יש לנו משתמשים מן השורה שהם כותבי ערכים לעילה ולעילה, גם בכמות וגם באיכות, שהם אינם מפעילים, וחלקם אינם מתאימים להיות מפעילים ואתנבא שהם גם לא יהיו.
  3. צודק ליש כשהוא מצביע על העובדה שהתהליך שהוביל לשינויים המכונים כאן "דמוקרטיזציה", תהליך שנמשך שנים, נעשה בגלוי בידי מספר משתמשים שהם מעמוד השדרה של הקהילה, כבר אחזו בהרשאות המפעיל והבירורט, וקשה להאמים שמישהו משייך אותם למכנה ה"מכלילני". אני סבור שאביהו מפנה את זעמו למקומות הלא נכונים.
  4. צודק הייתשלהדוס כשהוא מצביע על קיומה של קבוצה שאכן רואה את השינוי הזה הן במונחים של שבירת הגמוניה--אולם ללא כל מצע לכינונו של סדר חדש--ושל מאבק מניכאי בין "מכלילנים" ו"מחקנים". גם אני שמעתי על קיומם. אבל אין צורך בדיווחי מחתרת, חבריה אומרים את הדבר בגלוי בהצבעות ב"מפעיל נולד" ובדיונים במזנון. לטעמי אלו נימוקים לא רלוונטיים. קבוצה זו מורכבת בעיקר ממורמרים שתרומתם המעשית למרחב הערכים במלל--בניגוד לעריכות טכניות, וגם זה לא במיוחד--היא שולית. והיא גם הייתה שולית בכל תהליך ה"דמוקרטיזציה". אבל קיומה של אגודת סתרים עם אג'נדה פוליטית (במונחים וויקיפדים) שכזו היא דבר מדאיג, בדיוק כמו שקליקות קודמות מקושרות במסנג'ר היו דבר פסול.
  5. לבסוף, בפרוייקט כמו וויקיפדיה שום דבר לא קורה על ידי חקיקת חוקים שיחיבו אחרים. דברים קורים על ידי עשייה ודוגמה אישית. רוצה עדירל לחנוך כותבים חדשים - שיעשה זאת. רוצה הוא לשמר כותבים טובים, ולא להבריחם בהטרדות חוזרות ונשנות המונעות מתאוות נקם ושנאות ישנות - שיעשה זאת. רוצה הייתשלדוס לטפח כותבים מוכשרים ולהביא למצב בו דבריהם נשמעים ברצון ונשקלים בכובד ראש - שיעשה זאת. לא זה ולא זה יאכפו את השקפתם על הזולת.

שנה אזרחית טובה, אורי שיחה 22:19, 31 בדצמבר 2010 (IST)

לגבי הקבוצה המחתרתית(?)- אני נמצא בה ויכול להעיד שהייתשלדוס ממש מדבר שטויות. אמת שיש נטיה מכלילנית מתונה שם, אבל מכאן ועד לחיסול מחקנים יש דרך ארוכה לא פחות מאשר מהשמאל הציוני לגדודי אל אקצה.
לגבי שאר הדיון: לטעמי מה שהתפתח פה עד השינוי האחרון לא היה מריטוקרטיה, אלא מחנאות במסווה מריטוקרטי. אני מכיר אישית אנשים טובים מאד שהיו פה, תרמו המון (מי מהוותיקים זוכר את נעמה יפה או אייתלאדאר?) והסתלקו אחרי שמאסו באופי השלטון. קולגה שלי נכנס לכאן וכתב ערך שאמנם היה גרוע למדי, אך היה בבירור מושקע והעיד לטעמי על פוטנציאל יפה. אחרי כמה ימים שהמסכן לא הצליח להבחין בין ימינו לשמאלו מרוב ביקורת לא ממוקדת וארסית למדי הוא נבעט לכל הרוחות. נשגב מבינתי איך אפשר לראות באווירה שכזו משהו קונסטרוקטיבי. האופן שבו מספר אנשים איבדו את הצפון והשתלחו באחרים, בין חדשים לבין ותיקים, היה מחפיר, כמו גם הגיבוי האוטומטי כמעט שקיבלו המשתלחים. טוב שזה נגמר.
צר לי מאד על תחושתו של עוזי, שהוא דמות מוערכת מאד בעיני ומעולם לא ראיתי שאיבד את קני המידה שלו ביחסו לאחרים. אני סבור שתחושתו בנויה על ראייה שגויה של השינויים. לא צפויה השתוללות של מכלילנים, לא צפוי חיסול מחקנים, ומה שכן צפוי הוא - יחס מתון ומכבד הרבה יותר לויקיפדים. ולואי ולא אתבדה. אילן שמעוני - שיחה 21:40, 2 בינואר 2011 (IST)
זה נורא מעניין. בשבוע שעבר העביר אלי מישהו (או מישהי) את התוכן הבא שנכתב על ידי מישהו בהודעת מייל:
"נגד, נגד, נגד! מלך מלכי המחקנים, מעולם לא הצביע ולו פעם אחת בעד השארת ערך. בדיון יש גם הערות ארסיות שנתן עם אי קבלת עמדתו. ההתנהגות שלו עם בן הטבע רק השבוע מראה שחסר מזג מפעילי לחלוטין. הצביעו נגד בהמוניכם, שלא תהיה בכייה לדורות. הוא פשוט רוכב עכשיו על גל הפאניקה של יענו חוסר במפעילים. במצב אחר כלל לא היה מתמודד‬".
הוא טוען שמדובר במשהו שהופץ בשטרודל ה-16 (הקבוצה הכביכול מחתרתית). איכשהו אני מתקשה להאמין שמישהו יטרח לזייף דבר כזה. הסגנון גם מוכר לי מאוד. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:55, 2 בינואר 2011 (IST)
זה לא עושה עלי רושם. באותה קבוצה יש חופש ביטוי ומגוון של דעות, ובכך יתרונה. הנה משהו שאני עצמי כתבתי בנושא זה באותה קבוצה:
"יש אמרה באנגלית - "Where you stand depends on where you sit", ובמלים אחרות - זווית הראייה שלך על נושא משתנה לפי העמדה שאתה תופס או התפקיד שאתה ממלא.
לדוגמה, כשלעצמי ובתורת ויקיפד רגיל אני מכלילן קיצוני, אבל אילו הייתי מפעיל מערכת (לא שיש לי איזו כוונה להיות כזה אי פעם) הייתי מאלץ את עצמי להסתכל על שאלת החשיבות האנציקלופדית בצורה שונה. כך לדעתי נוהג הרוב המכריע של המפעילים (למעט אולי בודדים, שאותם צריך לרסן). הם מצליחים להפריד בין דעותיהם ותפקידם.
מהסיבה הזו לא מטריד אותי, בעיקרון, שמי שיש לו רקורד של מחקן יהיה מפעיל. כמובן שצריך גם לשמור על מודעות לנסיבות הספציפיות של המועמד."
יואב ר. - שיחה 22:18, 2 בינואר 2011 (IST)
חופש הביטוי אין משמעו חופש הביזוי וההשתלחות, שזה מה שהיה כאן. אוי לנו ממקום עם כזה "חופש ביטוי". הייתי אומר שאותו אחד לא יכול לרחוץ בנקיון כפיו, אבל אם אני מנחש נכון אז "התיק הוויקיפדי" שלו ארוך יותר מהתיק הפלילי של זאב רוזנשטיין. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:27, 2 בינואר 2011 (IST)
אחת השיטות החביבות בויקיפדיה הישנה, ממנה אנו נפרדים בדיון מחכים זה, היתה הסטת הדיון הענייני אל מחוזות ההאשמות האישיות, במטרה לעורר ריב ומדון.
כמי שאשם בפתיחת דיון זה, אני מרשה לעצמי על כן גם לסגור את הדיון, במילים אלו: "עוזי, ישנם רבים בויקיפדיה המאמינים (על סמך נימוקים שהובאו למעלה), שהויקיפדיה בדרך הנכונה. אני שמח שלמרות חששותיך אתה ממשיך לתרום לויקיפדיה. ביחד נעשה ונצליח".
תם הטקס. הציבור מתבקש להתפזר בשקט ולגשת לכתוב ערכים. עדירל - שיחה 22:30, 2 בינואר 2011 (IST)

קוסינוס של זווית רציונלית[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,

לפני כמה חודשים שאלתי שאלה על קוסינוס של זווית רציונלית בויקיפדיה:הכה את המומחה, וציינתי שהוכחתי את זה בעבר אבל אני לא זוכר בדיוק איך הוכחתי. יצא לי במקרה למצוא את ההוכחה שלי (משנת 2001), זה קובץ טקסט ואם זה מעניין אותך אני יכול לשלוח לך באימייל. להוכחה יש שני שלבים - בשלב הראשון עשיתי טעות אבל אחרי זה השלמתי את ההוכחה ותיקנתי את הטעות. מעניין אותי לדעת אם ההוכחה נכונה. לא השתמשתי בפולינום ציקלוטומי, כי אני לא יודע מה זה, ועד היום אני לא מבין את ההוכחה שלך. אבל אני חושב שרוב הסיכויים שההוכחה שלי נכונה.

אם זה מעניין אותך, תן לי כתובת דואר אלקטרוני, ואני אשלח לך את ההוכחה.

אורי אבן-חן - שיחה 16:49, 21 בדצמבר 2010 (IST)

בשמחה. כתובת האימייל שלי מופיעה בדף המשתמש. עוזי ו. - שיחה 18:18, 21 בדצמבר 2010 (IST)
שלחתי. אורי אבן-חן - שיחה 18:46, 21 בדצמבר 2010 (IST)
קיבלתי. הוכחה יפה, למרות שהיא משתמשת בתכונות של פולינומי צ'ביצ'ב שאותן לא הוכחת (המקדם המוביל הוא חזקה של 2). שים לב שהנימוק הראשון מראה שאם הקוסינוס רציונלי, אז המכנה שלו הוא חזקת 2, ולכן בנימוק השני מספיק לטפל במקרה שבו e זוגי. עוזי ו. - שיחה 19:12, 21 בדצמבר 2010 (IST)
תודה. אפשר להוכיח באינדוקציה שהמקדם המוביל בפולינום צ'ביצ'ב הוא 2 בחזקת n-1. בחלק השני של ההוכחה לא השתמשתי בעובדה שהמקדם המוביל הוא חזקה של 2, ולכן בדקתי את כל האפשרויות (e זוגי ו-e איזוגי). בשני המקרים יוצא שהמכנה e לא יכול להיות יותר גדול מ-2, ולכן אני לא צריך להוכיח שהמקדם המוביל בפולינום צ'ביצ'ב הוא חזקה של 2 בשביל להשלים את ההוכחה. אורי אבן-חן - שיחה 20:06, 21 בדצמבר 2010 (IST)
עוזי, מצאתי את החידה וכתבתי אותה בויקיפדיה:הכה את המומחה. אם זה מעניין אותך אתה מוזמן להגיב שם. אורי אבן-חן - שיחה 18:44, 22 בדצמבר 2010 (IST)
הערתי שם לגבי הכיוון. עוזי ו. - שיחה 20:30, 22 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 16[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-22 בדצמבר 2010, הנושא הוא "משפט קנטור-ברנשטיין". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 20:19, 22 בדצמבר 2010 (IST)

שיחה:אפיפיורים#יום אידו[עריכת קוד מקור]

ראה שם. אני-ואתהשיחה 11:26, 24 בדצמבר 2010 (IST)

אלגברה לינארית[עריכת קוד מקור]

שלום לך עוזי ו. יש לי שאלה באלגברה. הצלחתי את סעיף א' וב'. אבל אני לא מבין איך אני עושה את סעיפים ג ו-ד'. התוכל להנחות אותי? 79.182.53.137 19:53, 25 בדצמבר 2010 (IST)

כדי לחשב את החיתוך עליך להשוות את האיבר הכללי של שתי הקבוצות: מצא אילו מטריצות ב-U אפשר להציג כצירוף של שלושת הוקטורים הפורשים את W. הסכום של שני תת-המרחבים נפרש על-ידי הוקטורים הפורשים את W, בצירוף שני וקטורים הפורשים את U. תוכל להשוות בין התוצאות על-ידי משפט הממדים. עוזי ו. - שיחה 02:42, 26 בדצמבר 2010 (IST)

כלומר בסעיף ג' אני אמור לעשות את זה:

אם אני הופך את זה למערכת משוואת הן בת"ל. הם זה אומר שאין בסיס לחתוך בין U לW? 79.176.39.9 18:45, 26 בדצמבר 2010 (IST)

או שאולי אני הולך בדרך לא נכונה... איך בדיוק אני מוצא אילו מטריצות ב-U אפשר להציג כצירוף של שלושת הוקטורים הפורשים את W? מה זאת אומרת למצוא איברים כללים? זה מה שרשמתי למעלה?

ניסחת נכון את מערכת המשוואות; יש כאן ארבע משוואות בחמישה נעלמים, ולכן לא יתכן שהן בלתי תלויות. בדוק את החישובים. עוזי ו. - שיחה 22:32, 26 בדצמבר 2010 (IST)

בדקתי. אפילו הצבתי במחשבון מטריצות. אף שורה לא מתאפסת. המטריצה שבניתי(לפני הדירוג)

והשורות בלתי תלויות. למה אתה אומר שלא תתכן מטריצה עם 5 עמודות ו4 שורות שהשורות בה לא מתאפסות? אני יכול לחשוב על מלא כלאה. 79.176.39.9 22:53, 26 בדצמבר 2010 (IST)

השורות בלתי תלויות, אבל העמודות תלויות-גם-תלויות. נסה את הפתרון d=-b. עוזי ו. - שיחה 23:47, 26 בדצמבר 2010 (IST)

אני רואה את זה אבל לא מבין בצורה פורמלית. אם זה לא היה משהו שפשוט בולט לעין, איך הייתי אמור להגיע לזה( קרי אלגוריתם לפיתרון שאלות מהסוג). 79.176.39.9 23:51, 26 בדצמבר 2010 (IST)

לבעיה הכללית יש אלגוריתם: כדי למצוא חיתוך של תת-מרחבים, יש להשוות את האיבר הכללי של שניהם. השוואה כזו היא מערכת משוואות שאפשר לארוז, כרגיל, במטריצה: עמודות המטריצה הן וקטורי בסיס של המרחב הראשון, ואחריהן וקטורי בסיס של המרחב השני. פרשנות התוצאות קצת מסובכת: יש להציב את הפתרון שהתקבל בצירוף ליניארי (של אחד משני המרחבים).
לגבי המטריצה 4x5 לעיל, דירוג השורות מביא לפתרון הכללי a=c=e=0 ו- b+d=0. עוזי ו. - שיחה 00:17, 27 בדצמבר 2010 (IST)

לא הנתי. נגיד אני מדרג את המטריצה עד קנונית ומקבל את זה:

איך זה עוזר לי לענות על השאלה מה הבסיס ומה הממד של U חיתוך W? יש לי ניחוש( אל תצחק, אני כמו שאפשר לראות לא הכי מבין את החומר):

הבסיס הוא 5 מטריצות שכל אחת מהן היא עמודה של המטריצה המדורגת ולכן המימד של החיתוך הוא (4 כי יש זוג שהוא אותו דבר). אבל אז נשאלת השאלה למה דירגתי בכלל ואיך אני מבדיל בין איחוד לחיתוך (סעיף הבא הוא החיבור). 79.180.65.11 20:03, 27 בדצמבר 2010 (IST)

לפי סדר - דירגת נכון את המטריצה, ונשאר לפרש את התוצאות. התחלת הרי מארבע משוואות על חמישה המקדמים, וקיבלת a=c=e=b+d=0; פירושו של דבר הוא שכל וקטור השייך בו זמנית לשני המרחבים, אפשר להציג גם בצורה וגם בצורה (כאשר הוקטורים פורשים את המרחב הראשון והשני בהתאמה); מכאן שכל וקטור בחיתוך הוא כפולה של (זו דוגמא קלה יחסית - באופן כללי החיתוך יכול להיות יותר מסובך, כשאף וקטור מן הקבוצות הפורשות הנתונות אינו שייך אליו).
מה שאתה קורא לו "הבסיס" הוא שתי קבוצות פורשות, שצריך לטפל בהן בנפרד. מימד החיתוך, כפי שחישבנו, הוא 1. אכן, מאיחוד הקבוצות הפורשות אפשר לחשב את סכום המרחבים. עוזי ו. - שיחה 20:58, 27 בדצמבר 2010 (IST)
זה רק נהיה יותר ויותר מסובך. האם אני יכול להגיד עכשיו שהבסיס של החיתוך של U וW הוא המטריצה: נכון? ואם יש רק מטריצה אחת, אז המימד הוא 1.

עכשיו ה\איך אני עושה איחוד/חיבור(הסעיף הבא)? 79.180.65.11 22:02, 27 בדצמבר 2010 (IST)

לא "הבסיס" (אין דבר כזה), אלא בסיס (אחד מרבים); כן, הקבוצה הכוללת את המטריצה שנתת מהווה בסיס. סכום של שני תת-מרחבים נפרש על-ידי איחוד של קבוצות הפורשות כל אחד מהם בנפרד. עוזי ו. - שיחה 22:39, 27 בדצמבר 2010 (IST)
זה אומר שבסיס לU+W הוא:

ואז צריך להראות שזאת לא סתם קבוצה פורשת אלא קבוצה פורשת בת"ל עד ידי עוד מטריצה+דירוג? ( אני רואה שיש איברים שיפלו...). 79.180.65.11 22:51, 27 בדצמבר 2010 (IST)

מה שכתבת אינו בסיס אלא צירוף ליניארי של אברי קבוצה פורשת; צריך למצוא תת-קבוצה של הקבוצה הפורשת הזו, שתהיה בסיס. הדרך לעשות זאת היא לבחור לאברי הקבוצה וקטורי קואורדינטות, ולדרג את המטריצה המתקבלת כשאורזים אותם בשורות. הוקטורים המתאימים לשורות שאינן 0 בסוף הדירוג, מהווים יחד בסיס למרחב. עוזי ו. - שיחה 23:53, 27 בדצמבר 2010 (IST)
האם פירוש הדבר שמה שעלי לעשות זה להפוך כל מטריצה בקבוצה הזאת לעמודה במטריצה חדשה, לדרג ומזה להוציא קבוצה שאני בטוח לגביה שהיא בת"ל? אני יכול להעיף ישר מטריצות פרופורציונית כי הם לא יהיו בבסיס. 79.176.53.201 21:17, 28 בדצמבר 2010 (IST)
אם בדירוג אתה מבצע פעולות על שורות, צריך לארוז את הוקטורים בשורות; הרי פעולות על שורות שומרות את מרחב השורות, ומשנות את מרחב העמודות. עוזי ו. - שיחה 22:09, 28 בדצמבר 2010 (IST)
למה? בסעיף ג' הפכתי את הווקטורים לעמודות ודירגתי לפי שורות, לא? למה בסעיף ד' אני לא יכול לעשות את אותו הדבר?
איך תמליץ לעשות את ו'? בסיס של U שמצאתי בסעיף א' הוא . אני רואה שחסרה מטריצה . אבל צריך עוד אחת. איך אני מוצא אותה? 79.176.53.201 22:20, 28 בדצמבר 2010 (IST)
בסעיף ג' פתרת בעיה אחרת לגמרי (מהם ה*מקדמים* a,b,c,d,e כך ש-..., ולא מהי תת-קבוצה בת"ל של קבוצה נתונה). אם תארוז את הוקטורים בעמודות ותבצע פעולות על שורות, תשנה את המרחב שהעמודות פורשות. לסעיף ו', בדרך-כלל מספיק לנחש; כאלגוריתם, אפשר להוסיף לוקטורים הנתונים (שוב, בשורות), בסיס מוכר של המרחב שאליו אתה משלים. עוזי ו. - שיחה 23:52, 28 בדצמבר 2010 (IST)

תודה. עזרת לי מאוד. עוש שאלה: ישנו מ"ו V ממד n. אני צריך להוכיח שכל n+1 וקטורים בV תלויים.

הרעיון שלי הוא להניח בשלילה שישנם n+1 וקטורים בת"ל: , שאף אחד מהם הוא לא צ"ל של אחרים. מכיון שהממד שהוא n, אז יש n בדיוק וקטורים בבסיס של V. אני יכול לסמן אותם ב. וכל אחד מוקטורי הוא צ"ל של איברי הבסיס. ופה בערך נתקעתי. אני מבין את זה אינטואיטיבית, אבל אין לי שום הצדקה לרשום "מכאן סתירה", כי לא הגעתי לשום סתירה של ממש. יש לך איזה משפט מחץ? 79.176.53.201 17:12, 29 בדצמבר 2010 (IST)

אם הוכחתם שדרגת השורות של מטריצה שווה לדרגת העמודות שלה, אתה יכול לארוז את וקטורי המקדמים של ה-v_i לפי ה-b_j בעמודות, ולציין שדרגת המטריצה אינה יכולה לעלות על n ולכן עמודותיה תלויות. אם הוכחתם את הטענה ל-F^n, כנ"ל. אחרת, צריך להשתמש בלמת ההחלפה של שטייניץ. עוזי ו. - שיחה 19:26, 29 בדצמבר 2010 (IST)

משפט רימן[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לכתוב ערך על en:Riemann series theorem ואני בהתלבטות לגבי השם. באופן מוזר יצא שמכל המשפטים הרבים הקרויים על שמו של רימן, זה היחיד שמוכר בשם הפשוט "משפט רימן". גם בוויקי האנגלית מפנים משם זה למשפט על טורים. השאלה היא איך לקרוא לערך, האם פשוט משפט רימן או אולי משפט רימן לטורים או משפט רימן (טורים) (או משהו אחר). ובהנחה שהערך לא ייקרא משפט רימן, מה לעשות עם הדף הזה? להפוך אותו להפניה למשפט או לדף פירושונים? דניאל ב. 21:59, 26 בדצמבר 2010 (IST)

משפט רימן צריך לדעתי להיות דף פירושונים. לגבי הערך על הטורים, סדר העדיפויות בעיני הוא כזה: הנכון ביותר הוא משפט רימן על טורים, עם הפניה ממשפט רימן לטורים וממשפט רימן על התכנסות בתנאי (כפי שהוא נקרא לפעמים). אחר-כך משפט הסידור מחדש של רימן (תרגום מאנגלית). בהקשר המתאים, המשפט נקרא סתם "משפט רימן" (אגב, ב"חשבון אינפיניטיסימלי" של פרנק איירס, מסדרת שאום (פרק 50), המשפט מופיע ללא שם כלל), אבל זה לא מצדיק משפט רימן אלא למשל משפט רימן (תורת הטורים). עוזי ו. - שיחה 22:30, 26 בדצמבר 2010 (IST)
משפט רימן על טורים נשמע לי כמו תרגמת. מה דעתך על משפט הטורים של רימן (על משקל הערך האנגלי ומשפט ארבעת הריבועים של לגראנז')? דניאל ב. 22:42, 26 בדצמבר 2010 (IST)
תרגמת של מה? המשפט של לגרנז' באמת נקרא "משפט ארבעת הריבועים". המשפט הזה אינו נקרא "משפט הטורים", משום שזה שם כוללני מדי. עוזי ו. - שיחה 23:51, 26 בדצמבר 2010 (IST)
אני לא מכיר משפטים שבעברית נקראים "משפט X על Y". אני חושב שאני אלך על משפט רימן (תורת הטורים) כי לא מצאתי התייחסות אחרת אליו בעברית. דניאל ב. 08:40, 27 בדצמבר 2010 (IST)

קורס תורת הקבוצות - שיעור 17[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,
השיעור הבא בקורס "תורת הקבוצות" יתחיל ב-29 בדצמבר 2010, הנושא הוא "משפט קנטור". אתה מוזמן לענות על שאלות ולהשתתף בדיונים שיתקיימו בכיתת הלימוד.
בברכה, רחל - שיחה 21:35, 28 בדצמבר 2010 (IST)

סכום ישר[עריכת קוד מקור]

[URL=http://img404.imageshack.us/i/68303434.jpg/][IMG]http://img404.imageshack.us/img404/5376/68303434.jpg[/IMG] האם יש איזו סיבה להניח שהסכום הישר בכלל מוגדר? 192.114.105.254 12:19, 30 בדצמבר 2010 (IST)

בוודאי. החיתוך בינהם טריוויאלי (קל לראות שאיבר שמקיים את שתי הצורות חייב להיות מטריצת האפס) ולכן יש בינהם סכום ישר. מכיוון שהממד של כל אחד מהם הוא 2 אז הסכום הישר שלהם הוא ממד 4, כלומר כל המרחב. דניאל ב. 12:31, 30 בדצמבר 2010 (IST)
ראיתי כמה פעמים שמשתמשים במשפט זה, אבל אף פעם לא הבנתי מה ההצדקה. נגיד יש לי מרחב V מממד סופי n. ותת מרחב שלו W ממד n. למה זה אומר שW=V? 79.176.53.201 16:35, 30 בדצמבר 2010 (IST)
ראשית, לא נכון לומר ש"הסכום הישר מוגדר", אלא ש"הסכום הוא סכום ישר". לגבי המשפט, בחר בסיס ל-W; הוא נשאר בלתי-תלוי גם ב-V, ומכיוון שמספר האברים בו שווה לממד של V, הוא בסיס של V, ולכן W=V. עוזי ו. - שיחה 21:18, 30 בדצמבר 2010 (IST)


היתכן פיתול ומינימום באותה נקודה?[עריכת קוד מקור]

עוזי שלום, ב"הכה את המומחה" רשמת בנושא:

יתכן שנקודה תהיה מינימום ונקודת פיתול: הגדר f(x)=x^2 כאשר x שלילי, ו- sqrt(x) כאשר x חיובי. עוזי ו. - שיחה 18:07, 23 בדצמבר 2010 (IST)

ורציתי לשאול: האם אין זה חובה להגדיר את f(x)=x^2 כאשר x שלילי או שווה ל-0? הרי בהגדרה שלך הנקודה לא נמצאת על הגרף.

במידה רבה, פיתול הוא תכונה מקומית ולא נקודתית - אם מוחקים נקודה אחת מתחום ההגדרה, זה לא יכול להשפיע. אפשר במקרה הזה להגדיר f(0)=0 אם רוצים. עוזי ו. - שיחה 21:16, 30 בדצמבר 2010 (IST)

תודה על התשובה. אינטואיטיבית זה ברור, אך מבחינת ההגדרה קשה לי להבין ואשמח להסבר: נכון שהתכונה (פיתול) היא מקומית אך אנחנו מתייחסים לתכונה זו דרך נקודתיות (נקודה) והרי איך אפשר לומר ש 0,0 (שהגדרת)היא נקודת פיתול אם היא כלל לא מוגדרת?

מתוך הערך נקודת פיתול: "נקודת פיתול של פונקציה היא נקודה שבה הפונקציה הופכת מקמורה לקעורה, או להפך". כלומר מספיק שהפונקציה תהיה רציפה בסביבה נקובה של הנקודה. דניאל ב. 22:09, 30 בדצמבר 2010 (IST)
פורמלית, "נקודת הפיתול" היא הערך של x, ולא הנקודה על הגרף. עוזי ו. - שיחה 22:15, 30 בדצמבר 2010 (IST)

אם כך, האם יהיה נכון לומר כי לפונקציה המוגדרת: f(x)=x^2 כאשר x שלילי, ו- sqrt(x) כאשר x חיובי, יש נקודת פיתול ונקודת מינימום ב-x=0?

בתחילת השיחה הזו כתבתי "יתכן שנקודה תהיה מינימום ונקודת פיתול: הגדר f(x)=x^2 כאשר x שלילי, ו- sqrt(x) כאשר x חיובי". עוזי ו. - שיחה 22:39, 30 בדצמבר 2010 (IST)

נכון. רק ביצעתי ווידוא הריגה:), תודה רבה עוזי.ו

אז עכשיו אפשר לסבך: האם יכולה להיות נקודת מינימום שהיא גם נקודת פיתול, כאשר הפונקציה גזירה בנקודה פעמיים? עוזי ו. - שיחה 23:07, 30 בדצמבר 2010 (IST)

אני חושב שלא.


שלום. שאלה תאורטית קטנה: נתון לי שפונקציה מסוימת גזירה בקטע [0,1], סתם לצורך הדוגמה. האם זה אומר שיש לה נגזרת בנקודות 1 ו-0 או רק בינהם? שאלה נוספת: גזירות גוררת רציפות. אז למה יש את המונח "גזירה ברציפות"? 109.64.13.82 10:37, 2 בינואר 2011 (IST)

כשאומרים שהפונקציה גזירה בקטע מתכוונים לכך שהיא גזירה בכל נקודה של הקטע (במקרה הזה, מכיוון שמדובר בקטע סגור, לרבות קצות הקטע). פונקציה "גזירה ברציפות" היא פונקציה שהנגזרת שלה רציפה. עוזי ו. - שיחה 12:19, 2 בינואר 2011 (IST)
כמובן שבמקרה של קטע סגור הגזירות בנקודות הקצה היא רק מימין ומשמאל בהתאמה. דניאל ב. 12:51, 2 בינואר 2011 (IST)
אם פונקציה גזירה בקטע סגור, אוני יודע שהנגזרת הראשונה בנקודת קצה מתאפסת, האם זה גורר שזאת נקודת קיצון? 109.64.13.82 18:37, 2 בינואר 2011 (IST)
לא: עיין ערך עקומת הסינוס של הטופולוגים (התשובה אינה מפורשת בערך). עוזי ו. - שיחה 23:09, 2 בינואר 2011 (IST)

שיחת תבנית:איחוד#למה לאחד?[עריכת קוד מקור]

אמנם עברו להן שלוש וחצי שנים מאז כתבת את בקשתך בדף שם, אבל היום זה בוצע בוצע. ישרון - מה המצב? 14:24, 3 בינואר 2011 (IST)

יישר כח. עוזי ו. - שיחה 16:15, 3 בינואר 2011 (IST)


אם הנגזרת חסומה...[עריכת קוד מקור]

איזה מידע אני יכול להסיק מכך שנגזרת של פונקציה כלשהי חסומה( אני יודע שהפונקציה גזירה)? 79.177.18.96 22:22, 3 בינואר 2011 (IST)

תלוי בסיפור; יתכן שהפונקציה רציפה במידה שווה. עוזי ו. - שיחה 22:31, 3 בינואר 2011 (IST)
הסיפור הוא שפונקציה F מוגדרת בתחום מאפס עד אינסוף, גזירה פעמים ושואפת לאפס כשX שואף לאינסוף. כמו כן נתון שהנגזרת השניה שלה חסומה. ורוצים שאני אוכיח שפונקציית הנגזרת הראשונה שואפת לאפס כשאיקס שואף לאינסוף. אני מנסה להבין איך תורם לי הנתון שהנגזרת השניה חסומה. 79.177.18.96 23:10, 3 בינואר 2011 (IST)
בלי ההנחה הזו יהיה דוגמא נגדית. עוזי ו. - שיחה 00:31, 4 בינואר 2011 (IST)

שאלה בסדרות[עריכת קוד מקור]

הראה כי

יש לי רעיון קצת ברוטלי( לא יודע אם בכלל תקין) להגיד שכאשר n שואף לאינסוף, אז , כי לכל כל המספרים הסופיים שלפני n אין משקל כאשר n שואף לאינסוף.

ואם זה נכון, אז הפונקציה הופכת לקלה יחסית ( פשוט שורש nי משורש של nי של n).

מה שלא אהבתי הפתרון שלי זה כמובן הטענה . האם זאת טעות לרשום? אם לא, יש לך דרך אלטרנטיבית לפתרון? 79.177.16.19 21:40, 4 בינואר 2011 (IST)

הזנחת כל האברים חוץ מ- n נראית לי באמת שגויה מכיוון שעצרת היא פעולת הכפלה, לא חיבור. הכיוון שאני הייתי ניגש לשאלה היא ע"י חסימת הגבול על ידי שני גבולות הידועים כשווים ל-1:

פעם אני מחליף את העצרת במכפלה של המספר הגדול ביותר n פעמים ופעם אני מחליף את כולם במספר 2. אורי מוסנזון - שיחה 22:34, 4 בינואר 2011 (IST)
החלפת ב- היא טעות יחסית גסה. לא רק שהעצרת חזקה בהרבה מפונקציה לינארית, היא חזקה בהרבה מכל פולינום ופונקציה מעריכית. ראה מה היה קורה אילו הייתה עושה זאת בגבול , או אפילו מחליף את העצרת בפונקציה מעריכית בגבול . דניאל ב. 22:53, 4 בינואר 2011 (IST)
בהקשר זה - נוסחת סטירלינג אורי מוסנזון - שיחה 22:57, 4 בינואר 2011 (IST)

N בחזקת N די טריוויאלי. איך אתה יודע שעצרת "יותר חזקה" מ2 בחזקת N? 79.177.16.19 23:04, 4 בינואר 2011 (IST)

אם אני מחליף את 1*2*3..*n ב - 1*2*2..*2 רק הקטנתי איברים במכפלה. מכיוון שאחד מהם גדול מ -4 אפשר להכפיל ב-2 ועדיין להישאר עם תוצאה קטנה מהמקורית, דהיינו 2*2*2..*2 אורי מוסנזון - שיחה 23:11, 4 בינואר 2011 (IST)

מפת קרנו[עריכת קוד מקור]

יש שם הערה בדף השיחה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:24, 10 בינואר 2011 (IST)

ואם כבר שיחה:נוסחת אינטגרל קושי. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:27, 10 בינואר 2011 (IST)
עניתי לשני השואלים. עוזי ו. - שיחה 01:45, 10 בינואר 2011 (IST)

ארנסט שרדר[עריכת קוד מקור]

הי עוזי, הם תוכל לעבור על הקישורים האדומים של הערך? וחוץ מזה הגיע הזמן לארכב את דף השיחה Face-smile.svg. תודה Hanay שיחה 15:43, 10 בינואר 2011 (IST)

תיקנתי שם. logic אפשר אמנם לתרגם ל"הגיון", אבל בהקשרים יותר טכניים מתרגמים דווקא ל"לוגיקה". עוזי ו. - שיחה 15:51, 10 בינואר 2011 (IST)
תודה על הזריזות. אני מעדיפה לא לעשות קישורים בנושאים בהם אני ממש לא מתמצאת Hanay שיחה 15:53, 10 בינואר 2011 (IST)

שאלה בסיסית ביותר במטריצות הפיכות[עריכת קוד מקור]

נתונה מטריצה

והשאלה:א. מצא ערכי t עבורם המטריצה הנ"ל הפיכה. ב. מהי דרגת A כאשר היא לא הפיכה.


יש איזה "כלל" - כלא יודעים מה עושים, צריך לדרג. אז דירגתי ויצא לי שעבור t=1 שורה אחת במטריצה מתאפסת. האם זה אומר שעבור t שונה מ1 המטריצה הפיכה? 109.64.23.111 21:01, 11 בינואר 2011 (IST)

העצה הראשונה שאני יכול לתת לך היא להפטר במהירות מה"כלל". אם טרם למדתם דטרמיננטות, כדאי לנסות לדרג את המטריצה (לא בגלל כלל, אלא בגלל שזו דרך קלה לחישוב הדרגה, והרי המטריצה הפיכה אם ורק אם הדרגה שלה שווה למימד). תוך-כדי החישוב, הקפד שלא לחלק בפולינומים בלי לבדוק בנפרד את הערכים שבהם הם מתאפסים. עוזי ו. - שיחה 21:08, 11 בינואר 2011 (IST)
האם קיים חוק כזה - אם למטריצה דרגה מלאה, אז היא הפיכה? כלומר במטריצה 3*3 אם אף שורה לא מתאפסת, אז המטריצה בהכרח הפיכה? 109.64.23.111 21:12, 11 בינואר 2011 (IST)
למטריצה יש דרגה מלאה כאשר השורות שלה בלתי תלויות, ובמקרה כזה היא אכן הפיכה (מכיוון שאפשר להציג אותה כמכפלה של מטריצות אלמנטריות). במשפט השני אני מניח שכוונתך לכך שאף שורה אינה שווה לאפס לאחר שהושלם הדירוג, ובמקרה כזה המטריצה אכן הפיכה; יש כמובן מטריצות לא הפיכות שאין להן אף שורת או עמודת אפסים. עוזי ו. - שיחה 21:21, 11 בינואר 2011 (IST)

נראה לי שהמטריצה שאני רשמתי הפיכה לכל T. האם זה יתכן?

היא הפיכה רק כאשר . עוזי ו. - שיחה 23:56, 11 בינואר 2011 (IST)
איך הצלחת להגיע לתשובה הזאת? אני דירגתי ויצא לי שאף שורה לא מתאפסת. 109.64.23.111 19:03, 12 בינואר 2011 (IST)
אולי קיבלת בשורה האחרונה את הביטוי ? עוזי ו. - שיחה 23:59, 12 בינואר 2011 (IST)
דירוג עם פרמטרים יום אחד יהרוג אותי. הדירוג הכי טוב שהגעתי אליו הוא:

ופה אני בודק מתי השורה השניה מתאפסת. יוצא שאף פעם. ומכך אני מסיק שהמטריצה בעת דרגה מלאה לכל T. 79.180.41.188 21:16, 13 בינואר 2011 (IST)

ראה שאלה זו כמבוטלת. אחרי חצי שעה של דירוגים מכוערים הגעתי לתשובה דומה לשלך. 79.180.41.188 21:51, 13 בינואר 2011 (IST)
שים לב שאם אתה מחלק ב-t (מה שאינו הכרחי כאן) עליך לבדוק בנפרד את המקרה t=0. עוזי ו. - שיחה 21:56, 13 בינואר 2011 (IST)


דטרמיננטה[עריכת קוד מקור]

יש לי איזו שיטה קלה לזכור איפה שמים מינוס? נגיד אני רוצה לחשב דטרמיננטה למטריצה כללית כמו בדוגמה,

.


אבל (לצורך התרגול) לא לפי השורה הראשונה אלא לפי השניה. איך אני יודע (לא ללמוד בעל פה, נכון?) איפה אני שם פלוס ואיפה מינוס? 109.64.23.111 19:03, 12 בינואר 2011 (IST)

אף פעם (כמעט) לא ללמוד בעל-פה. הסימן אינו אלא הסימן של התמורה המתאימה, והסימן של תמורה נקבע לפי מספר החילופים שצריך לעשות כדי לתקן אותה. עוזי ו. - שיחה 23:58, 12 בינואר 2011 (IST)

עוד שאלה במטריצות.[עריכת קוד מקור]

נתונה מטריצה:

והשאלה היא מצא את האיבר במקום של . בסעיף אחד לפני כן שאלו אותי מה ערכי T עבורם המטריצה הפיכה ומצאתי שעבור T שונה מ1 וממינוס 2.

אני יודע ש . אבל זה לא עוזר. אמור לי שנוח לפתור את זה עם דטרמיננטות. כי לדרג מטריצה כזאת, זאת מסימה ממש מסובכת. 79.180.41.188 21:26, 13 בינואר 2011 (IST)

נוח לפתור את זה עם דטרמיננטות. ליתר דיוק - בעזרת המטריצה המצורפת, שממש מבקשת שיחשבו בה כל רכיב בנפרד. עוזי ו. - שיחה 21:58, 13 בינואר 2011 (IST)
אבל איך? כלומר , אבל שואלים מה האיבר במקום 1,2 ב, לא מה האיבר במקום 1,2 ב. איפה ההקשר? 79.180.41.188 22:10, 13 בינואר 2011 (IST)
, ולכן , כשהמטריצה, כמובן, הפיכה. עוזי ו. - שיחה 22:50, 13 בינואר 2011 (IST)

גרמת לי לחיוך גדול מאוזן לאוזן[עריכת קוד מקור]

גוף התלמידים קטן.. • קוני למל •י"ג בשבט ה'תשע"א• 23:29, 17 בינואר 2011 (IST)

צריך להודות למי שכתב את הערך... עוזי ו. - שיחה 23:51, 17 בינואר 2011 (IST)


מטוטלות מתמטיות צמודות[עריכת קוד מקור]

אהלן עוזי. על הערך מונחת תבנית "בעבודה", אך הוא לא נערך מאז יוני. כותב הערך כבר לא פעיל זה כמה חודשים. האם תוכל לבחון הערך - האם אפשר להסיר התבנית, להרחיב אותו או דבר מה דומה? זהר דרוקמן - לזכר פול 11:51, 26 בינואר 2011 (IST)

צריך לשאול פיזיקאי. עוזי ו. - שיחה 02:19, 27 בינואר 2011 (IST)

מנסרה (גאומטריה) ו-פירמידה (גאומטריה)[עריכת קוד מקור]

אנא בדוק את השינוי שנכתב - אינני מסוגל לבדוק אם אכן הוא מדויק. תודה! Yoavd - שיחה 13:03, 27 בינואר 2011 (IST)

זה בהחלט שיפור. עוזי ו. - שיחה 15:56, 27 בינואר 2011 (IST)
תודה על הבדיקה Yoavd - שיחה 17:06, 27 בינואר 2011 (IST)

התוכל להתייחס?[עריכת קוד מקור]

שיחה:אינטגרל לא אמיתי שאלתי שם. 79.177.50.163 21:03, 31 בינואר 2011 (IST)

הוכחתי את הלמה "אם קיים אם ורק אם לכל אפסילון חיובי יש M שממנו והלאה . אבל אני רואה די במעורפל את ההקשר בינה לבין מה שאני צריך להוכיח.

ניסיתי לחבר את החלקים ביחד. יוצא פחות או יותר תמונה שלמה. חסר לי רק להבין למה הטענה " מתכנס " והטענה " , קיים" הם טענות שקולות. ~סטודנט

זו ההגדרה של האינטגרל הלא אמיתי: . עוזי ו. - שיחה 15:15, 1 בפברואר 2011 (IST)
שונא לא להבין את החומר. איך עושים את סעיף ב'? הוא די דומה להגדרה האחרונה שרשמת. ~סטודנט


שדה[עריכת קוד מקור]

בקשר לזה, איך מגדירים הופכי כפלי? דניאל ב. 13:12, 1 בפברואר 2011 (IST)

הופכים נקודתית - . צריך להרחיב קצת את ההגדרה של פונקציה, ל"פונקציה המוגדרת מחוץ לקבוצה דיסקרטית". עוזי ו. - שיחה 15:17, 1 בפברואר 2011 (IST)
מה זה "פונקציה המוגדרת מחוץ לקבוצה דיסקרטית"? לא הבנתי איך אתה מגדיר את הכפל כך שתמנע מחלוקה באפס. דניאל ב. 18:36, 1 בפברואר 2011 (IST)
אני מרשה לפונקציה לקבל את הערך "אינסוף" בקבוצה דיסקרטית, ומזהה פונקציות המסכימות מחוץ לקבוצה דיסקרטית. פורמלית, השדה כולל מחלקות שקילות של זוגות סדורים, כאשר A היא תת-קבוצה דיסקרטית של המישור המרוכב, ו- פונקציה; הזוגות שקולים אם לכל . החיבור והכפל מוגדרים כרגיל. מכיוון שקבוצת האפסים של פונקציה אלמנטרית שאינה מתאפסת זהותית היא דיסקרטית (באינדוקציה על המבנה), ההפכית של היא הפונקציה , כאשר X קבוצת האפסים של f. עוזי ו. - שיחה 23:27, 1 בפברואר 2011 (IST)
מובן. תודה. דניאל ב. 23:33, 1 בפברואר 2011 (IST)

מטריצה מייצגת[עריכת קוד מקור]

היי,

אתה יכול להסביר מה ההבדיל בין המונחים "וקטור", "קואורדינטות" ו"וקטור קואורדינטות"? מה כל אחד מהם אומר, מה ההבדלים בינהם ולמה צריך את שלושתם?

שאלה: נתון לי T טרנספורמציה לינארית המקיימת:

והשלה היא: מצא מטריצה מייצגת את T לפי הבסיס הסטנדרטי של .

בדקתי שלשות הווקטורים שנתנו לי בת"ל ופורשים את R3, אם זה חשוב. אני מבין שמבחינה רעיונית עלי למצוא מטריצה שאם אני מכפיל כל אחד מהווקטורים בצד שמאל בה, אז אני מקבל את הווקטורים הרשומים בצד ימין, כי המטריצה המייצגת זה צורה לרשום את T. איך טכנית אני מוצא מייצגת לT לפי הבסיס הסטנדרטי? Corvus,(שיחה) 22:42, 8 בפברואר 2011 (IST) 19:41, 8 בפברואר 2011 (IST)

"וקטור" הוא סתם איבר של מרחב וקטורי. זה יכול להיות מרחב הפולינומים או מרחב הפונקציות הרציפות, אבל גם המרחב האוקלידי הסטנדרטי של שלשות של מספרים ממשיים. "וקטור קואורדינטות" הוא תמיד n-יה סדורה, שהרכיבים שלה מתארים וקטור נתון לפי בסיס קבוע. מטריצה מייצגת של העתקה, ביחס לשני בסיסים סדורים (אחד של התחום ואחד של הטווח), מוגדרת כך שבעמודה ה-j שלה נמצא וקטור הקואורדינטות לפי הבסיס השני, של האיבר ה-j בבסיס הראשון. היא מקיימת כלל קצת יותר מסובך מזה שכתבת: , כאשר הוא וקטור הקואורדינטות של הוקטור v לפי הבסיס (הסדור) B. במקרה שלך יש שתי אפשרויות למצוא את המטריצה המייצגת: אחת היא להציג כל איבר מהבסיס הסטנדרטי כצירוף של הוקטורים הנתונים בצד שמאל, כדי לחשב את התמונות שלהם; והשניה היא להציג דווקא לפי הבסיס הרמוז בצד שמאל, ולהשתמש במטריצת המעבר. עוזי ו. - שיחה 21:39, 8 בפברואר 2011 (IST)

נלך בדרך הראשונה, כי אני לא כל כך מבין איך בונים את המעבר. יוצא לי עבור הווקטור הראשון. באותה הצורה אני אבנה ווקטורים אכתוב את . נניח שעשיתי את זה. איך מזה אני מקבל את המייצגת של T? שים לב שעדיין לא השתמשתי בווקטורים בצד ימין. Corvus,(שיחה) 22:41, 8 בפברואר 2011 (IST)

הפעל את ההעתקה על שני האגפים: , וזו העמודה הראשונה של המטריצה. עוזי ו. - שיחה 22:47, 8 בפברואר 2011 (IST)

שאלה אחרת. מה מציין ה"גג" במרחב מכפלה פנימית? צמוד כמו צמוד קומפלקסי? לא נראה לי. מה זה?Corvus,(שיחה) 22:27, 10 בפברואר 2011 (IST)

זה לא "כמו" הצמוד המרוכב, אלא הצמוד המרוכב עצמו. יש שני טיפוסים של תבניות ריבועיות חיוביות לחלוטין - סימטריות ("מכפלה פנימית מעל הממשיים") והרמיטיות ("מכפלה פנימית מעל המרוכבים"). במקרה השני המכפלה הפנימית מקבלת ערכים מרוכבים, והקו העילי הוא הצמוד המרוכב של הערך. עוזי ו. - שיחה 22:43, 10 בפברואר 2011 (IST)

@[עריכת קוד מקור]

בדרכו אל תיבתך • עודד (Damzow)שיחההלוואי והייתי בדיקסי! • 10:03, 13 בפברואר 2011 (IST)


משפט וייטה[עריכת קוד מקור]

ראיתי שמשפט וייטה מפנה למשוואה ריבועית. זה פשוט טעות- הרי משוואות ריבועיות הן רק מקרה פרטי בודד לשימוש בנוסחה הנכונה לכל פולינום. זה בערך כמו לכתוב שאנרגיה פירושה mv^2/2 בערך אנרגיה.79.182.36.147 10:09, 13 בפברואר 2011 (IST)

תיקנתי את ההפניה. דניאל ב. 10:59, 13 בפברואר 2011 (IST)
משפט וייאטה בגרסה הזו הפך בדין להפניה למשוואה ריבועית. אני לא יודע אם וייאטה עצמו פיתח את הנוסחאות הכלליות, או שהנוסחאות הכלליות נקראות על שמו משום שהוא פיתח אותן למקרה הריבועי (וזו שאלה שהתשובה לה צריכה להיות בערך). עוזי ו. - שיחה 14:12, 13 בפברואר 2011 (IST)

סדרה מתכנסת מול סדרת קושי[עריכת קוד מקור]

שאלה של הגדרות. ההגדרה של סדרה מתכנסת זאת סדרה שככל שמתקדמים באינדקס של איבר, כך ההפרש בין הגבול לבין האיבר בהחלט הולך וקטן. ההגדרה של סדרת קושי היא שככל שמתקשדמים באינדקס הפרש בין האיברים בהחלט הולך וקטן. איפה הקשר בין שתי ההגדרות (הרי שתיהן מתארים את אותה התופעה)? 79.178.44.3 18:04, 14 בפברואר 2011 (IST)

ההבדל המהותי הוא שבהגדרת ההתכנסות של סדרה מופיע הגבול: אין "סדרה מתכנסת" סתם, אלא "סדרה מתכנסת לגבול L" (כמובן שאז אפשר לומר שסדרה היא מתכנסת, אם יש גבול L שהיא מתכנסת אליו). לעומת זאת, תכונת קושי תלויה בסדרה עצמה, ואינה מתייחסת לערכים אחרים. קל להוכיח שבכל מרחב מטרי, כל סדרה מתכנסת היא גם סדרת קושי. לעומת זאת, ההיפך אינו נכון באופן כללי (גם אם הסדרה "רוצה להתכנס", לא תמיד יש במרחב גבול מתאים). מרחב מטרי שבו כל סדרת קושי מתכנסת נקרא מרחב מטרי שלם. כל מרחב מטרי אפשר "להשלים" (כלומר, לשכן באופן צפוף במרחב שלם), ולכן בסופו של דבר, פילוסופית, ההבדל בין שתי ההגדרות אינו גדול. עוזי ו. - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2011 (IST)
הצלחת לעניין אותי. לא כל סדרת קושי מתכנסת לגבול סופי? יש לך דוגמה נגדית? רשום בערך המתאים שכל סדרת קושי ממשית מתכנסת( מה שרלוונטי לי סמסטר שלי). אבל יש עוד אפשרויות?
אינטואיטיבית אגב, אני לא ממש מבין למה אם מרחק בין כל זוג איברים הולך וקטן, אז קיים L שהסדרה שואפת אליו. 79.178.44.3 20:57, 14 בפברואר 2011 (IST)
כפי שאמרתי, ההתכנסות תלויה במרחב. למשל, קח סדרה של מספרים רציונליים המתכנסת למספר לא רציונלי (כמו סדרת הקירובים העשרוניים של שורש 2, או סדרת המנות של אברים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י). זו סדרת קושי (כי היא מתכנסת), ותכונה זו אינה תלויה במרחב. עם זאת, למרות שהיא סדרה של מספרים רציונליים, היא אינה מתכנסת במרחב המטרי הכולל את כל המספרים הרציונליים.
לגבי האינטואיציה, צריך להזהר: גם המרחקים בין כל זוג איברים סמוכים בסדרה הולכים וקטנים, למרות שהסדרה אינה מתכנסת. תכונת קושי דורשת שלכל אפסילון חיובי, *כל* האברים ממקום מסויים והלאה (ולא רק זוגות סמוכים) יהיו במרחק קטן מאפסילון; ומסתבר שזו ההגדרה ה"נכונה" - בממשיים, כל סדרה כזו מתכנסת. עוזי ו. - שיחה 22:01, 14 בפברואר 2011 (IST)
לגבי הלוג- איך אתה יודע שהיא לא מתכנסת ( כן אני יודע שזה שואף לאינסוף, השאלה איך בודקים מבלי לדעת מראש)? 79.178.44.3 23:17, 14 בפברואר 2011 (IST)
היא מתבדרת לפי ההגדרה - אם הלוגריתם חסום, גם הערך עצמו חסום (והרי n שואף לאינסוף). עוזי ו. - שיחה 23:33, 14 בפברואר 2011 (IST)

הוכחה[עריכת קוד מקור]

אתה יכול לראות אם ההוכחה שלי נכונה (כעיקרון זאת הדרך, אבל אני לא יודע לגבי הניסוח). השאלה: תהי סדרה ממשית . הוכח שאם תת-סדרת כל האיברים במקומות האי-זוגיים ותת סדרת האיברים במקומות הזוגיים מתכנסים לאותו הגבול L, אז הסדרה .

הוכחה: יהי . קיים כך שלכל זוגי, מתקיים . קיים כך שלכל אי-זוגי, מתקיים . מכאן שלכל מתקיים . תקין? 79.180.56.246 17:29, 16 בפברואר 2011 (IST)

בהחלט. עוזי ו. - שיחה 17:48, 16 בפברואר 2011 (IST)

שיחה:הומומורפיזם (אלגברה)[עריכת קוד מקור]

ראה נא את שאלתי שם. בינתיים ליתר ביטחון הוספתי שתי מילים לערך. 85.65.182.141 10:15, 21 בפברואר 2011 (IST)

אינטגרל[עריכת קוד מקור]

<הועבר לשיחה:שיטות למציאת אינטגרלים לא מסוימים#אינטגרל של פונקציה רציונלית. עוזי ו. - שיחה 13:13, 23 בפברואר 2011 (IST)

תמיהה[עריכת קוד מקור]

שלום לך.

נתקלתי במה שנראה כסתירה, או לפחות עניין לא ברור בין שני ערכים. השאלה מתייחסת לשדות מקומיים ארכימדיים.

בערך שדה מקומי כתוב שיש בדיוק שני שדות מקומיים ארכימדיים - ו- .

לעומת זאת, בערך שדה ארכימדי כתוב "ידוע שכל שדה ארכימדי הוא תת שדה של ". לכאורה, משתי הטענות הללו משתמע ש הוא תת שדה של , אבל זה לא מתאים למעט שאני זוכר מלימודי.

איפה הטעות? - תודה - קיפודנחש - שיחה 11:20, 24 בפברואר 2011 (IST)

למושג הארכימדיות יש שני פירושים שונים: שדה סדור הוא ארכימדי לפי ההגדרה המופיעה בשדה ארכימדי; כל שדה סדור כזה הוא תת-שדה של הממשיים, כפי שכתוב בערך. לעומת זאת, ערך מוחלט המוגדר למשל על שדה מקומי יכול להיות בעצמו ארכימדי או לא ארכימדי, ולפעמים קוראים לשדה עם ערך-מוחלט כזה "ארכימדי" או "לא ארכימדי" לפי תכונות הערך המוחלט. במספרים הממשיים הכל בסדר; הצרה היא ששדה המספרים המרוכבים הוא ארכימדי רק לפי ההגדרה השניה. טיפלתי בזה בערכים המתאימים (עדיין צריך לכתוב את הערכה של שדה, שמתאימה לערכים מוחלטים לא ארכימדיים). עוזי ו. - שיחה 14:31, 24 בפברואר 2011 (IST)

ועוד אחת[עריכת קוד מקור]

בערך שדה המספרים ה-p-אדיים כתוב:

על שדה המספרים ה-p-אדיים מוגדר ערך מוחלט (בהנחה ש-)

משמעות הדבר היא שהערך המוחלט הוא שלילי, בסתירה לאקסיומה הראשונה של ערך מוחלט. להבנתי צריך להסיר את סימן המינוס, אבל אני מעדיף לשאול... קיפודנחש - שיחה 11:40, 24 בפברואר 2011 (IST)

היתה שם שגיאה, שקשורה לנושא הקודם. הנוסחה הזו מגדירה את ההערכה, שמגדירה בתורה ערך מוחלט (חיובי). תיקנתי גם שם. תודה על תשומת הלב לפרטים האלה. עוזי ו. - שיחה 14:31, 24 בפברואר 2011 (IST)
תודה לך - ערכי המתמטיקה שנכתבים בהנהגתך הם (לדעתי) היהלום שבכתר הויקיפדיה העברית. מה שאתה עושה ביד אחת, חמישים ויקיפדים מנסים לעשות בכל כוחם בתחומים אחרים (היסטוריה, תרבות, קולנוע, גאוגרפיה וכולי) ויכולים רק לחלום להתקרב לאיכות ערכי המתמטיקה שלנו (לא שאפשר לנוח על זרי הדפנה - אשמח לקרוא את הערכה של שדה לכשתיכתב). תודה - קיפודנחש - שיחה 16:15, 24 בפברואר 2011 (IST)

ועוד + ועוד[עריכת קוד מקור]

תחת הטופולוגיה הזו, חוג השלמים, שהוא כדור היחידה הסגור, הוא קבוצה קומפקטית, הומיאומורפית לקבוצת קנטור.

איך יתכן הומיאומורפיזם בין שתי קבוצות מעוצמות שונות?

"חוג השלמים" כאן מתייחס לחוג השלמים ה-p-אדיים שהוזכר לפני כן כמה פעמים (תיקנתי בערך). החוג הזה הוא מעוצמת הרצף, כך שהכל בסדר. עוזי ו. - שיחה 18:20, 24 בפברואר 2011 (IST)

במרחב האוסדורף X לכל סדרה מתכנסת יש גבול יחיד.

האמנם? להבנתי זה לא מדויק - כמדומני שתתכן סדרה מתכנסת (התכנסות במובן ששכחתי את שמו - אולי קושי?) שאין לה גבול במרחב, הלא כן? אולי נכון יותר לומר שאם יש גבול אז הוא יחיד, או לשנות את "מתכנסת" ל"מתכנסת לגבול", או להגדיר "מתכנסת" בצורה אחרת?

קיפודנחש - שיחה 16:51, 24 בפברואר 2011 (IST)
"סדרה מתכנסת" = "סדרה שיש לה גבול" = "סדרה מתכנסת לגבול" (כך גם כתוב בערך סדרה מתכנסת). בדרך כלל לא אומרים שסדרת קושי "מתכנסת במובן של קושי", משום שהיא באמת לא (בהכרח) מתכנסת. עוזי ו. - שיחה 18:20, 24 בפברואר 2011 (IST)
תודה! זה אכן היה קצת מבלבל, בייחוד משום שהערך מדבר על "שדה המספרים ה-p-אדיים" ופיספסתי את החוג, ובגלל שלפי זכרוני השלמים הם באמת חוג. באמת לא הבנתי למה הם כדור יחידה... קיפודנחש - שיחה 18:35, 24 בפברואר 2011 (IST)


@[עריכת קוד מקור]

כיף להיות מתמטיקאי. מתניה שיחה 13:02, 25 בפברואר 2011 (IST)

איזו הגזמה; זה נכון בקושי 97% מהזמן... עוזי ו. - שיחה 13:18, 25 בפברואר 2011 (IST)

מטריצה הפיכה[עריכת קוד מקור]

למה התנאים האלא שקולים:

  • למערכת המשוואות הלינאריות קיים רק הפתרון הטריוויאלי, כלומר .
  • למערכת המשוואות הלינאריות קיים פתרון לכל וקטור עמודה מסדר (פתרון זה יהיה יחיד).
התנאי הראשון אומר שפעולת המטריצה על המרחב חד-חד-ערכית, והתנאי השני אומר שהיא על. בסופו של דבר, שני התנאים האלה שקולים לכך שהמטריצה תהיה הפיכה. העובדה שפעולת המטריצה חד-חד-ערכית אם ורק אם היא על אינה טריוויאלית - היא דורשת ניתוח של פעולות אלמנטריות (בדרך כלל בשפה של דירוג מטריצות). עוזי ו. - שיחה 15:37, 25 בפברואר 2011 (IST)

ביקורת עמיתים[עריכת קוד מקור]

מספר לבג. תודה. קיפודנחש - שיחה 00:18, 27 בפברואר 2011 (IST)

ערכתי קלות. עוזי ו. - שיחה 00:59, 27 בפברואר 2011 (IST)
תודה! קיפודנחש - שיחה 01:04, 27 בפברואר 2011 (IST)
בקריאה נוספת: כמדומני שבעריכתך נפל שיבוש, ונשמט לפני הסכום (אפשר לוותר על השבר אם מחליפים את הסכום ב-max, אבל אז הרציפות פחות טריביאלית). בנוסף, האם זה מתאים לקטגוריה נוספת כלשהי? אולי קטגוריה:משפטים באנליזה? בכבוד - קיפודנחש - שיחה 23:33, 18 במרץ 2011 (IST)
לא הבנתי אם לדעתך אני טועה כאן, או שפשוט החמצת את הפסקה הזו. אנא ראה אם אני צודק בקשר לשיבוש. תודה - קיפודנחש - שיחה 15:38, 21 במרץ 2011 (IST)
למה צריך למצע את המרחקים? הסכום פשוט יותר ומתאים לתפקיד של הפונקציה. העברתי לקטגוריה "מרחבים מטריים", שהיא יותר ספציפית מ"טופולוגיה". עוזי ו. - שיחה 16:00, 21 במרץ 2011 (IST)
לא בדיוק "מיצוע", זה יותר מין "שובך יונים" (יש שם יותר מדויק לכלל הזה, שאני לא זוכר\לא יודע) שאומר שאם סכום של n גדלים אי-שליליים גדול מ d, לפחות אחד מהם גדול או שווה ל d/n. הבעיה בניסוח הנוכחי היא שהטענה האחרונה ("מינימום זה הוא חסם תחתון למספר לבג") אינה נכונה. כאמור, אם נחליף את הסכום ב-max אז אין צורך לחלק ב-n, אבל אז הרציפות טיפלה פחות טריביאלית (למרות ש"קל להראות" ש-max של מספר סופי של פונקציות רציפות הוא רציף, הרי שלגבי סכום זו עובדה שמשתמשים בה כל כך הרבה שלא צריך אפילו לומר כלום, ואכן איננו אומרים...). קיפודנחש - שיחה 17:01, 21 במרץ 2011 (IST)
אכן - כדי לקבל חסם מפורש על מספר לבג, צריך להחליף את הפונקציה בממוצע או במקסימום. העדפתי את המקסימום, משום שהוא נותן בדיוק מה שהמשפט צריך. הרציפות (גם עבור המקסימום וגם עבור הסכום) היא עניין צדדי (חיוני כמובן), אבל עדיף להתמקד בעיקר. עוזי ו. - שיחה 17:51, 21 במרץ 2011 (IST)

אבולוציה[עריכת קוד מקור]

ישנה קבוצה של משתמשים (ליתר דיוק צמד) המתעקשים על כך שהאבולוציה איננה כלולה בקונצנזוס המדעי. אותה קבוצה מונעת בדרכים עקלקלות ובדיונים מתישים מעובדה זו להגיע אל הערכים. בכדי לסיים את העניין אחד ולתמיד פתחתי דיון בדף שיחה:אבולוציה בו יבוררו חד משמעית העובדות ושם יוכרע כי מבחינת ויקיפדיה האבולוציה היא בקונצנזוס המדעי (ומכאן כמובן יש להסיק כי מבחינת ויקיפדיה האבולוציה היא עובדה כי המדע הוא מבחן האובייקטיביות היחיד שיש לנו, אך איני מעז עדין להעלות עניין זה לדיון). אשמח אם תתרום לדיון בתקווה שלא נצטרך לעבור עניין דומה עם הקונצנזוס סביב המודל ההליוצנטרי. דניאל ב. 12:03, 28 בפברואר 2011 (IST)

באמת מדוע אין דיון כזה על חוקי ניוטון? מדוע לא כתוב בערך על תורת הקוונטים שיש סביבו קונצנזוס מדעי? מדוע לא שופכים אש וגפרית על מי שחולק על המפץ הגדול?
כמי שנמצא בצד המנצח, שבו נמצא רוב גדול של המדענים, מה אכפת לך לתת למיעוט הקטן איזה עצם? מדוע אינך מוכן אפילו להכיר בקיומה של המחלוקת? מדוע אתה שולל מהחולקים את עצם הלגיטימיות שלהם?
כיצד קורה שהמדע, שאמור להיות מקור לספקנות וחיפוש תשובות, משמש לאיסור על שאלת שאלות? עדירל - שיחה 19:56, 28 בפברואר 2011 (IST)
ומה הקשר בין דבריך לדברי? קראת את הדיונים בנושא בכלל? אם מישהו כותב בערך שהאבולוציה (או מכניקת הקוונטים לצורך העניין) שנויה במחלוקת בקרב המדע לא צריך לתקן זאת? אם מישהו כותב כי היא לא עובדה לא צריך לתקן זאת? דניאל ב. 22:27, 28 בפברואר 2011 (IST)
בדבריך הראשונים כתבת "אותה קבוצה מונעת בדרכים עקלקלות ובדיונים מתישים מעובדה זו להגיע אל הערכים". ובתגובתך השנייה כתבת "אם מישהו כותב בערך שהאבולוציה שנויה במחלוקת". אני אכן לא מבין מה הבעיה. עדירל - שיחה 11:09, 1 במרץ 2011 (IST)
אם אתה משתמש בציטוט חלקי מדברי, עשה זאת לפחות במקום בו לא ניתן לראות את המקור שתי שורות מעל. זה פשוט לא אפקטיבי. דניאל ב. 12:26, 1 במרץ 2011 (IST)
להגנתי אומר רק שאני באמת ובתמים לא מצליח ליישב את הסתירה בדבריך. לא ברור לי לא מכאן ולא מהדיון בדף השיחה מה הבעיה בערך ומה הפתרון המוצע. ניתן בקלות רבה להגיע לנוסח מוסכם לפחות עם משתמש:Fades. שיהיה בהצלחה. עדירל - שיחה 13:28, 1 במרץ 2011 (IST)

ארץ עיר[עריכת קוד מקור]

ראיתי בדף השיחה של הערך ארץ עיר שבעבר תמכת בטבלת התשובות למשחק. רציתי להסיט את תשומת לבך לכך שמתנהלת הצבעת מחלוקת על השארת הטבלה ממש פה ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:ארץ עיר. Mr. Kate - שיחה

נגזרת[עריכת קוד מקור]

למה מתקיים הקשר ? ~ סטודנט

זהו מקרה פרטי של כלל השרשרת. אנונימי17 - שיחה 21:14, 3 במרץ 2011 (IST)
ואיך מגיעים לזה? ~ סטודנט
הוכחות של כלל השרשרת ניתן למצוא בערך המקביל באנגלית. האם תתנדב להרחיב את הערך הדל בעברית? 66.31.42.253 22:10, 3 במרץ 2011 (IST)

טרנספורצמיות לינאריות חח"ע[עריכת קוד מקור]

נתונה לי הטרנספורמציה והשאלה היא האם קיים n כך ש היא טרנס' חח"ע? איך בודקים?

בכל חוג, x הפיך אם ורק אם קיים n כך ש- הפיך, אם ורק אם לכל n, הפיך. לכן מספיק לבדוק אם T עצמה הפיכה, ואת זה אפשר לעשות על-ידי חישוב הדטרמיננטה של מטריצה מייצגת שלה (בגודל 4x4). עוזי ו. - שיחה 11:52, 4 במרץ 2011 (IST)
ואיך בונים למטריצה זו מייצגת? אם חישבתי את הדטרמיננטה -איך זה קובע לי את התשובה? 109.64.39.209 13:17, 4 במרץ 2011 (IST)
האופרטור T פועל על מרחב ארבעה ממדי (מרחב המטריצות 2x2) שיש לו בסיס סטנדרטי (מטריצות היחידה). עמודות המטריצה המייצגת הן וקטורי הקואורדינטות של תמונות וקטורי הבסיס תחת T. עוזי ו. - שיחה 15:27, 4 במרץ 2011 (IST)

תקן אותי אם לא הבנתי אותך נכון. אני צריך לבדוק איך הטרנס' פועלת על כל אחד מוקטורי הבסיס בסטנדרטי. כלומר:

(אני יודע שדילגתי על מטריצה אחת). אני רואה ששתי המטריצות האחרונות תלויות. ולכן כשאני בונה מייצגת, הדטרמיננטה שלה תהיה אפס( כי השורות יהיו תלויות). ולכן הטרנספורמציה בלתי הפיכה. וכלן הטרנספורמציה בכל חזקה שהיא היא בלתי הפיכה. ולכן... חסר לי את ההיסק האחרון. אני צריך להגיע איכשהו למסקנה לגבי חד-חד ערכיות לכל חזקה. מה הקשר בין הפיכות חח"ע?

העתקה ליניארית היא הפיכה אם ורק אם היא חד-חד-ערכית. אבל אחרי שחישבת ש-, ברור ש- לכל n, ולכן אף חזקה אינה חד-חד-ערכית. עוזי ו. - שיחה 19:04, 5 במרץ 2011 (IST)

חבורת קליין[עריכת קוד מקור]

יצרתי את הערך בגרסה צנועה למדי. ראיתי שבעבר אמרת שיש לך הרבה מה לכתוב בנושא, כך שאשמח אם תרחיב את הערך. בברכה, דניאל ב. 11:50, 4 במרץ 2011 (IST)

או שבעצם התכוונת ל-Kleinian group... דניאל ב. 12:08, 4 במרץ 2011 (IST)
אכן - אבל יש גם מה להוסיף לכנופיית הארבעה. עוזי ו. - שיחה 14:07, 4 במרץ 2011 (IST)


משפט דארבו[עריכת קוד מקור]

למה כתוב "תהא פונקציה גזירה בקטע הפתוח , גזירה מימין בנקודה וגזירה משמאל בנקודה ." ולא תהא פונקציה גזירה בקטע הסגור . מה ההבדל בין שני הנוסחים ולמה בערך כתוב הראשון ולא השני?

הפונקציה צריכה להיות מוגדרת בקטע הסגור, וגזירה בכל נקודה שלו ביחס לתחום ההגדרה שלה. אין שום חשיבות לערכים שמחוץ לקטע, לרבות כאשר הם משתתפים בהגדרת הנגזרת בקצוות. אלא שהקורא עשוי לטעות ולחשוב שהפונקציה צריכה להיות גזירה בנקודה a במובן הרגיל (שמשמעותו גזירות גם מימין וגם משמאל), ואין בזה צורך. לדוגמא, הפונקציה עונה על דרישות המשפט בקטע , למרות שהיא אינה גזירה ב-0 במובן הרגיל. עוזי ו. - שיחה 20:16, 6 במרץ 2011 (IST)


שאלה אחרת( אין קשר לקודמת). למה מתבדר? הרי כל פעם מוסיפים לסכום משהו עוד יותר ויותר קטן. ולמה הטור מתכנס בניגוד אליו? נראה לי אני לא ממש מבין את המונח התכנסות כמדובר בטורים. אני יכול להבין שהטור מתבדר, כי הסוכמים החלקיים הולכים וגדלים. אבל לגבי שני הראשונים אני לא מבין.

הטור ההרמוני מתבדר משום שהכמויות הקטנות שמוסיפים לו מצטברות לסכומים הולכים וגדלים: אחרי האיבר הראשון והשני, שני הבאים (יחד: שליש ורבע) תורמים יותר מחצי, וארבעת הבאים אחריהם (חמשית, ששית, שביעית ושמינית) שוב יותר מחצי, ושמונת אלה שאחריהם שוב יותר מחצי - והסכום הולך וגדל, ועובר כל מספר ממשי. נמצאנו למדים שאפשר להוסיף בכל פעם משהו יותר קטן, ובכל זאת צוברים כמות אינסופית. הדוגמא הזו מראה היטב שהמושגים האלה אינם סותרים.
לעומת זאת, בטור הריבועים ההפוכים הסכומים קטנים באמת: אפשר להשוות , ולראות שהסכום עד הרכיב ה-n-י אינו עולה על 2, ולכן הסכום של כל הרכיבים בבת-אחת אינו עולה על 2.
כעת קרא את ההגדרה של טור מתכנס (שוב, ושוב), עד שזה יתחיל להראות בלתי נמנע. עוזי ו. - שיחה 22:12, 6 במרץ 2011 (IST)
קראתי את ההגדרה מספר פעמים. לא הכי מובן... למה מגדירים של S? מה המתפקיד שלו ובמה הוא שונה מ ? אני מנסה להבין את זה אינטואיטיבית. קשה לי לתפוס רעיון של טור מתכנס. סכום של אינסוף מספרים ששווה למספר סופי?..
למה אם מוסיפים כל פעם משהו יותר ויותר קטן ל זה לא ישאף לאינסוף?
בשדה המספרים הממשיים (כמו במבנים אלגבריים אחרים) יש מובן לסכום של שני מספרים, ובאינדוקציה אפשר להגדיר ממנו סכום סופי כלשהו. כדי לתת משמעות לסכום האינסופי צריך לעבור דרך סדרת הסכומים הסופיים, וזה תפקידם של ה-S_n. הרעיון של סכום של אינסוף מספרים השווה למספר סופי אינו חדש לך: הוא מופיע בכל מספר ממשי המוצג בכתיב עשרוני. ראה גם 0.999.... ואיך יכול הסכום לשאוף לאינסוף, אם הוא קטן מ-2 לכל n? עוזי ו. - שיחה 22:50, 6 במרץ 2011 (IST)

מד"ר לינארית סדר ראשון[עריכת קוד מקור]

בהרצאה שלנו עשו לנו איזה טריק שאני לא מצליח להבין מאיפה הוא בא. נתונה המשוואה ושאולים לגבי הפתרון הכללי שלה. קודם מגדירים כך ש. עד כאן אני בסדר( הוכיחו לנו את הנוסחה). אבל אז עושים איזה טריק שבו אני לא מבין את הקטע: וממנו האלה מפתחים ומגעים למשוואה ללא שום נגזרות. אז מאיפה זה בא?

זה קצת יותר מטריק. משוואה דיפרנציאלית מהצורה היא משוואה דיפרנציאלית מדוייקת אם אגף שמאל מתקבל מגזירה של פונקציה מתאימה, M, ובמקרה כזה הפתרונות של המשוואה הוא (כאשר c קבוע). לפעמים, כמו בדוגמא שנתת כאן, אפשר למצוא גורם אינטגרציה שאם מכפילים בו המשוואה נעשית מדוייקת. עוזי ו. - שיחה 21:35, 10 במרץ 2011 (IST)

בסיס ותמונה של העתקה[עריכת קוד מקור]

שאלה באלגברה

שאלה לא קשה, אבל הרעיון שאני צריך להיות בטוח אם הבנתי את העיקרון. שואלים מה הגרעין ומה התמונה. את הגרעין אני מוצא על ידי:

ואז אני מפרק את התוצאה לשלוש משוואות עם 3 נעלמים:

ומכאן מוצא פיתרון כללי: כלומר בסיס לגרעין הוא ומימד לכן 1.

עכשיו איך אני עושה את התמונה? לדעתי זה ואז בסיס לתמונה הוא, כלומר עמודות המטריצה. מימד 3.

האם הבנתי נכון את התרגיל עד כאן?

ועכשיו השאלה איך אני מוצא את החיתוך בין המרחבים? 79.181.49.183 20:12, 12 במרץ 2011 (IST)

1. חישוב הגרעין נכון.
2. חישוב התמונה נכון, אבל הצגת שלושה וקטורים פורשים אין פירושה שהממד הוא 3.
3. כדי לחתוך מרחבים יש להשוות בין הצורה הכללית של איבר כזה לצורה הכללית של איבר כזה, או להטיל את האילוץ המגדיר את המרחב הראשון על המרחב השני. עוזי ו. - שיחה 21:39, 12 במרץ 2011 (IST)
הממ... ב2 המצאתי קבוצה פורשת, נכון? עכשיו אני צריך לבדוק אם היא בת"ל, נכון?. מה זה "להטיל את האילוץ המגדיר את המרחב הראשון על המרחב השני."? 79.181.49.183 21:50, 12 במרץ 2011 (IST)
בגרעין נמצאים כל הוקטורים שהפעלת המטריצה עליהם מחזירה אפס; אפשר להפעיל את התנאי הזה על איברים שנמצאים בתמונה. עוזי ו. - שיחה 22:05, 12 במרץ 2011 (IST)
שיטה מעניינת. מצאתי שהבסיס לבסיס לתמונה הוא , מימד 2.

עכשיו... להפעיל את התנאי "מחזיר אפס" על איברי התמונה? איך מבצעים?

יעבוד? 109.65.200.128 18:22, 14 במרץ 2011 (IST)

אם ב"יעבוד" אתה מתכוון לפתור את מערכת המשוואות ולהציב את הפתרון בצירוף הליניארי של אברי הבסיס, אז כן. עוזי ו. - שיחה 18:31, 14 במרץ 2011 (IST)
יצא לי שאין אף a,b שמקיים את המערכת. לכן החיתוך הוא אפס ולכן הסכום הוא ישר. הגיוני? 109.65.200.128 18:47, 14 במרץ 2011 (IST)
הגיוני (אני לא בודק את החישובים). עוזי ו. - שיחה 20:59, 14 במרץ 2011 (IST)

הגדרה ו"אם ורק אם"[עריכת קוד מקור]

בפיתרון למבחן כלשהו בטכניון במבוא לחבורות מופיעה הערה:

  • טעות נפוצה: רבים כתבו במקום ההגדרה של תת-חבורה את הטענה לפיה H היא תת חבורה אם ורק אם H איננה ריקה, סגורה לכפל, ולכל איבר ב-H קיים הופכי השייך ל-H. יש לשים לב להבדל בין טענה להגדרה.

ואני שואל, מה ההבדל בין טענת אם-ורק-אם להגדרה? יכולנו להגדיר תת חבורה בעזרת הטענה המוזכרת, ולהעלות טענה על פיה H תת חבורה של G אם ורק אם היא תת קבוצה של G וגם מהווה חבורה ביחס לאותה פעולה. הטענה נשמעת חלשה יותר, אבל ברגע שמדובר באם-ורק-אם כנראה שאין שום הבדל סמנטי ביניהן. אני טועה? - אלעזר, מפר את תנאי החסימה. --132.69.229.145 01:56, 13 במרץ 2011 (IST)

"הגדרה", במובן הזה, היא "ההגדרה שניתנה בכתה"; השקילות הלוגית פירושה שמרצה אחר, באוניברסיטה אחרת, *יכול היה* להגדיר את המושג באופן האחר, בלי לגרום לסטודנטים שלו שום נזק מתמטי. לפי הפתרון שאתה מצטט אני מבין שהמרצה אינו שואל "תן הגדרה כלשהי למושג תת-חבורה", אלא "תן את ההגדרה שניתנה בכתה" למושג הזה. אכן, לפער שבין ההגדרה הראשונה (ובדרך כלל - הטבעית ביותר, או זו המתאימה למסגרת כללית יותר), להגדרות שקולות לוגית, יש משמעות פדגוגית לא מבוטלת. עוזי ו. - שיחה 02:06, 13 במרץ 2011 (IST)

ארץ עיר[עריכת קוד מקור]

עוזי,

בדיון די ארוך הוחלט להשאיר טבלת דוגמאות בערך. פעלתי להפיכת הטבלה לטבלה עם ערכים מומלצים בעיקרם או טובים במיוחד (ככל הניתן) ולהסרת העמודות ילד-ילדה חסרות החשיבות. עדיין מתנהל דיון בעניין, אשמח אם תביע את דעתך (שלמעשה כבר הובעה בעבר) איתן - שיחה - 18:21, 13 במרץ 2011 (IST)

כתבתי שם. עוזי ו. - שיחה 19:11, 13 במרץ 2011 (IST)

שאלה באלגברה לינארית[עריכת קוד מקור]

שאלה

שאלה מביכה במקצת. מה השאלה בא'? אני לא מבין את המונח "וקטור קואורדינטות". ואיך מוצאים אותו? 109.67.205.236 20:22, 15 במרץ 2011 (IST)

ראה וקטור קואורדינטות. עוזי ו. - שיחה 22:17, 15 במרץ 2011 (IST)
??? הערך לא קיים. 109.67.205.236 22:25, 15 במרץ 2011 (IST)
עכשיו כן. עוזי ו. - שיחה 22:28, 15 במרץ 2011 (IST)
גם קואורדינטות (אלגברה) עוסק באותו נושא, לא? עמרישיחה 23:53, 15 במרץ 2011 (IST)
אפשר להפוך את קואורדינטות (אלגברה) להפניה אל וקטור קואורדינטות, אלא שאני חס על התבניות. עוזי ו. - שיחה 23:57, 15 במרץ 2011 (IST)

אוקי. איך תנסח במילים אחרות את הדרישה "מצא וקטור קואורדינטות לפי איברי הבסיס B"? מה דרישה אומרת? אני מניח שבמינה טכנית אני צריך לפתור את המערכת :

ואז לקבל . וזאת תהיה התשובה. אבל מה הפירוש שלה? 192.114.105.254 10:45, 16 במרץ 2011 (IST)

אני לא יודע מאין צמחה עמודת הקבועים במערכת המשוואות שלך, ולאן נעלמו x,y,z. עוזי ו. - שיחה 11:56, 16 במרץ 2011 (IST)

חשתי לקחת את . זאת טעות? אז איך אני אמור לעשות את זה?

ולאן אני ממשיך מכאן? 192.114.105.254 12:04, 16 במרץ 2011 (IST)

הטעות היא במחשבה שאם מבקשים ממך למצוא נוסחה לשטח משולש, אתה יכול לבחור משולש כרצונך ולהגיד שהשטח שלו הוא 7. עוזי ו. - שיחה 13:33, 16 במרץ 2011 (IST)

עשוי לעניין אותך[עריכת קוד מקור]

ערכים מבוקשים בערכי קטגוריית מתמטיקה (כולל קטגוריות משנה עד רמה 2). הרבה שם לא רלוונטי, אבל רואים שם פחות או יותר איזה ערכים מרכזיים חסרים. דניאל ב. 23:13, 16 במרץ 2011 (IST)

מה למשל? עוזי ו. - שיחה 00:00, 17 במרץ 2011 (IST)
אוי... את העיקר שכחתי. כל האמור כאן מתייחס לקישור הזה: [1] (הזן שפה he, קטגוריה מתמטיקה ועומק 3). דניאל ב. 00:06, 17 במרץ 2011 (IST)


מטריצה מייצגת[עריכת קוד מקור]

אני מאוד מקווה שאני לא מציק לך עם השאלות שלי (אם כן- תגיד). אז יש לי את השאלה פה. השאלה עצמה היא "מצא את המייצגת של T לפי הבסיס הסטנדרטי". איך אני פועל כאן? 79.179.200.57 20:56, 17 במרץ 2011 (IST)

ראה מטריצה מייצגת. המטריצה המייצגת מקיימת את הזהות , כאשר היא מטריצת המעבר. עוזי ו. - שיחה 21:15, 17 במרץ 2011 (IST)

אז אני צריך למצוא את מטריצת המעבר מB לE? כלומר:

כלומר מטריצת המעבר מB לבסיס הסטנדרטי היא: עכשיו אני צריך לבדוק את מטריצת המעבר מסטנדרטי לB:

  • שתי השורות אותו דבר

ומכאן מטריצת המעבר מE לB היא:

והמייצגת שאני רוצה היא נראה לי הבניתי את התהליך. רק לא בטוח לפי הסדר של המכפלות (איזו מטריצה צריכה לבוא בהתחלה ואיזו בסוף). מה השיטה לזכור את הסדר? 79.179.201.149 21:39, 17 במרץ 2011 (IST)

כדי לזכור את הסדר, בנה לך דוגמת צעצוע. עוזי ו. - שיחה 22:16, 17 במרץ 2011 (IST)
האם הסדר שאני כבתי בו למעלה הוא נכון? בשביל לבנות דוגמת צעצוע אני צריך להבין תחילה עם התהליך הוא נכון. טכלס אני צריך לזכור את אבל אני לא הכי מבין את הנוחה ומה ההבדל בין מטריצת מעבר מB לE לבין מעבר מE לB. 79.179.201.149 22:45, 17 במרץ 2011 (IST)
ראה הערך מטריצת מעבר. עוזי ו. - שיחה 22:54, 17 במרץ 2011 (IST)

שיבוש[עריכת קוד מקור]

קצת גבולי. נחשב? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:09, 19 במרץ 2011 (IST)

משעשע, אבל לטועה יש תירוץ לא רע. אני משאיר את זה מחוץ לרשימה. עוזי ו. - שיחה 13:51, 20 במרץ 2011 (IST)

בוררות בטיעון מן הנס[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. האם תהיה מוכן לשמש כבורר במחלוקת בערך טיעון מן הנס? Fades - שיחה 03:41, 20 במרץ 2011 (IST)

ראיתי שגם שמו של חיפה הועלה באותו הקשר. אשמח לשתף איתו פעולה. עוזי ו. - שיחה 13:50, 20 במרץ 2011 (IST)
אני מעריך מאוד את המחווה הג'נטלמנית של עוזי ומודה לו על הדברים. ברם, על פי תפיסתי, בחירת בורר בויקיפדיה מצריכה הסכמה מלאה של שני הצדדים למחלוקת, שאם לא כן - תמיד יהיה צד שיטען כנגד תוצאת ההליך. אם עמדת הצד שהסתייג מן המינוי תידחה הוא יוכל, לכאורה, לטעון שעמדתו נדחתה מכיוון שהבורר נהג במשוא פנים, ואם עמדת הצד שהסתייג מן המינוי תתקבל, הצד שכנגד יוכל לטעון שהחשש מתגובת יריבו השפיע על שיקול הדעת של הבורר. למען הסדר הטוב אני מעדיף לשמש בורר רק במקרים שבהם שני הצדדים למחלוקת מסכימים לכך בלא סייג. חג שמח, חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 14:58, 21 במרץ 2011 (IST)
ראשית, בדיון ויקיפדי בדרך כלל יש יותר משני צדדים, ושני דוברים אינם מייצגים את הצדדים באופן מלא. בוררות, שבה משתתפים נוספים נאלצים מתוקף המינוי לרדת לעומק הדברים, היא תהליך חיוני, ואין סיבה להעמיס עליה דרישות להסכמה מלאה. טענות למשוא פנים אפשר להעלות תמיד (גם לאחר שנים ובהקשר לא רלוונטי). בורר פועל מכח הקהילה ולא מכח הצדדים, ולכן אינו צריך לחשוש מטענות כאלה. למקרים קשים (ונדמה שכולם כאלה) אני מציע בוררות זבל"א. עוזי ו. - שיחה 18:11, 21 במרץ 2011 (IST)
אין חדש בדף השיחה. האם עלינו להבין שאינך מעוניין לשמש כבורר ללא שיתוף הפעולה של חיפה? Fades - שיחה 13:42, 25 במרץ 2011 (IST)

שאלה במד"ר[עריכת קוד מקור]

כאן מצאת שאלתי.

אם אני מבין נכון מה שעלי לעשות זה להגיע למצב של משווה מטיפוס של . רק שאין לי מושג איך עושים את זה. הצבתי את מה שהם רוצים והגעתי מן הסתם ל. ומכאן אין לי מושג איך ממשכים ואפילו באיזה כיוון. אשמח לעזרה. 79.179.198.20 10:11, 20 במרץ 2011 (IST)

ראשית, שגית בהצבה פעמיים. אינך יכול להציב ב-y בלי להציב באותה עת בנגזרת שלו, ו- . אבל אינני יודע למה אתם קוראים "טיפוס הומוגני" (אלא אם מדובר בהומוגניות של משוואה לינארית, שבה לא אמור להופיע גורם חופשי כמו ). עוזי ו. - שיחה 10:28, 20 במרץ 2011 (IST)
חשבתי שזה מונח מתמטי ידוע. לנו הגדירו משוואה מטיפוס הומוגני מסדר n כמשווה מהצורה . אני לא הכי מבין מה הרעיון של זה. ומה הרעיון בשאלה. 79.179.198.20 14:16, 20 במרץ 2011 (IST)
הומוגניות היא מונח מתמטי ידוע, אבל יש לו (הרבה) יותר מפירוש אחד. הגדרת פונקציה הומוגנית, ולא משוואה הומוגנית. אבל אני מוכן לנחש שהכוונה היא למשוואה מהצורה כאשר f הומוגנית, ואם כך ההצבה הופכת את המשוואה שלך ל-, שהיא הומוגנית אם ורק אם ; השאלה היא אם מותר להציב גם כאשר m אינו שלם. עוזי ו. - שיחה 14:46, 20 במרץ 2011 (IST)
אני מפספס משהו חשוב בפיתרון שלך. איך הגעת למסקנה לגבי הקשר ?
הפונקציה באגף ימין היא , והיא הומוגנית אם ורק אם . עוזי ו. - שיחה 16:09, 20 במרץ 2011 (IST)
עדין לא מאתר מאיפה נובע . אני לא רואה שום קשר בין אלפה לבטה. 109.67.207.27 16:24, 20 במרץ 2011 (IST)
עם הפונקציה שהגדרתי הרגע, . כדי שזה יהיה שווה ל-, לאיזשהו n, נדרש . עוזי ו. - שיחה 16:27, 20 במרץ 2011 (IST)

האם זה לא אומר לכל אלפה ובטה? הרי m זה איזה מספר שאנחנו המצאנו לצורך הפיתוח. וכל זוג ממשים פרופורציוני... 109.65.203.209 17:04, 20 במרץ 2011 (IST)

לכן שאלתי אם מותר להציב כאשר m אינו שלם (וצריך כמובן בטא שונה מאפס). עוזי ו. - שיחה 19:43, 20 במרץ 2011 (IST)

המשתמשת גאלוס[עריכת קוד מקור]

האם אתה זוכר אילו ויכוחים היו בערך ניסויים בבעלי חיים בשנת 2009? המתווכח הראשי אינו חשוד אבל גאלוס, חנה ק. ומוטי היו המשחזרים העיקריים אחרי כל פיפס שאותו מתווכח הגה.

כשאותו מתווכח וגאלוס זכו לכינוי "צימחונים בני שתיים עשרה", היא התחילה להפיץ מכתבים שאומרים שהיותה בת שתיים עשרה אינה סיבה ללעוג לה. זה היה מאוד מוזר כי יכולת הניסוח שלה נראתה בבירור כשל אדם מבוגר.

@[עריכת קוד מקור]

ממני. ‏sir kiss שיחה 10:45, 27 במרץ 2011 (IST)

אאוטינג?[עריכת קוד מקור]

לא כל כך הבנתי למה אתה רואה את מה שכתבתי כאאוטינג, בעוד שהמידע הופיע במשך שנים רבות בדף המשתמש של מוטי. אני-ואתה שיחה 18:05, 28 במרץ 2011 (IST)

האם הוא מופיע עכשיו בדף המשתמש? עוזי ו. - שיחה 21:15, 28 במרץ 2011 (IST)
גם אני מוחה. אי אפשר לקרוא לזה אאוטינג אם זה ידוע לכולם, ועוד חשוף לכל העולם בגרסאות הקודמות. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 22:03, 28 במרץ 2011 (IST)
כשאתה אומר "כולם" אתה בוודאי מתכוון ל-34 ויקיפדים שראו את השם מופיע; יש קוראי עברית אחרים. לאדם יש זכות לשלוט במידת האלמוניות שלו, גם אם היא אינה מוחלטת. עוזי ו. - שיחה 22:07, 28 במרץ 2011 (IST)
גם אם זה כבר לא מופיע בדף המשתמש שלו, עדיין זו הדרך שבה הוא הזדהה בקהילת ויקיפדיה וכך הוא מוכר כאן. זה גם מופיע בדפים רבים אחרים, למשל ב<--->. אני-ואתה שיחה 23:12, 28 במרץ 2011 (IST)
הדרך שבה הוא הזדהה בקהילת ויקיפדיה היא בשם המשתמש שלו, "מוטי". העובדה שאתם יודעים יותר מזה (לרבות קישורים למקומות שבהם מופיע מידע נוסף, שימחקו מכאן בקרוב) אינה מתירה לכם להפיץ את המידע. קצת כבוד לפרטיות של אדם אחר לא יזיק לכם. עוזי ו. - שיחה 23:37, 28 במרץ 2011 (IST)
הנקודה שלי היא שאי אפשר לקרוא לזה אאוטינג אם זה מידע שמופיע ברשות הציבור. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:18, 29 במרץ 2011 (IST)
אז קרא לזה אאוטינג יחסי. עוזי ו. - שיחה 22:34, 29 במרץ 2011 (IST)
אין דבר כזה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 15:13, 31 במרץ 2011 (IST)
אולי המושג אינו בשימוש; זה לא אומר שלא ניתן לבצע את מה שהוא היה מתאר אם היה בשימוש. אגדיר בשבילך: "אאוטינג יחסי" הוא הפעולה של הגברת תפוצתו של מידע אישי, באופן שחושף אותו למעגלים חברתיים שלא היו חשופים אליו קודם לכן. עוזי ו. - שיחה 15:20, 31 במרץ 2011 (IST)
אם כך, "אאוטינג יחסי" אינו המקרה כאן. הפרסום בוצע כאן, במעגל החברתי שלנו, ולא ב-YNET, נניח. גם אם לא כל מי שהשתתף בדיון זכר בדיוק איך קוראים לו, הקהילה שלנו חשופה הרבה יותר לדף הגרסאות הקודמות, כך שאי אפשר לטעון שהם לא היו חשופים לכך קודם לכן :-) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:47, 31 במרץ 2011 (IST)


משוואה לא מדוייקת[עריכת קוד מקור]

איך אני פותר משוואה לא מדוייקת? ניגד יש לי דוגמה פשוטה ? ראיתי שהיא לא מדויקת. איך אני עושה אותה? 79.177.210.20 22:25, 28 במרץ 2011 (IST)

לפעמים כפל בגורם אינטגרציה יכול להפוך את המשוואה למדוייקת. עוזי ו. - שיחה 23:35, 28 במרץ 2011 (IST)
אבל איך מוצאים אותו? 79.181.208.142 17:01, 29 במרץ 2011 (IST)

בוררות[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. ברצוני להודות לך על שהסכמת לקחת על עצמך את הבוררות באשר לטיעון מן הנס. במידה ולא חזרת בך, התוכל לשרטט קווים לתחילת ההליך בדף השיחה, כדי שהצדדים יוכלו להתייחס לכך? בברכה, דורית 01:47, 29 במרץ 2011 (IST)

פסקה מסוג המשך לשיחה מ"שיחת משתמש:דניאל ב." המוגן[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. אתה כתבת את שני הערכים על מספרים מרוכבים ועל שדה המספרים המרוכבים? האם במספרים מרוכבים יש פחות משמעות ל"גדול" ו"קטן", מפני שלמספרים שונים יכול להיות רכיב ממשי זהה ?
איך ניתן להגדיר מספר מרוכב כשלא יודעים מהו שורש... והאם אתה מכיר את התפיסה ההפוכה, שלפיה אי אפשר להגדיר 3 אם לא יודעים מה זה 87.3144-12i ... ? אני מנסה להגיד משהו שהתכוונתי לכתוב לדניאל ב., שדף שיחתו הוגן במפתיע דווקא אמש. אמור לו, מליור: כפי שאז דאז אמרו שמספרים שליליים הם לא מספרים, שימוש בפעולות חדשות מגלה אותם ואת הקשר שלהם למספרים המוכרים. כך למשל כאשר בשימוש החץ של קנות', יש פסילה, לפחות בימינו, בשימוש מספר אל-טבעי כמספר החזרות(כגון ) , אפשר בעצם למצוא תשובה קיימת (כפי שמצאו ששמונה מוכפל בעצמו שני שליש פעמים זה 4 -- ), או חדשה (כפי שמצאו ל- ) או להגדיר כלא קיים (כמו ) .
ליור 192.116.88.204 19:02, 29 במרץ 2011 (IST)

כל קבוצה אפשר לסדר - השאלה היא אילו תכונות רוצים שיהיו לסדר הזה. על הנקודות במישור יש סדר לקסיקוגרפי (קודם מסדרים לפי הרכיב הממשי, ואחר-כך לפי הרכיב המדומה). אבל את השדה עצמו לא ניתן לסדר.
את המספרים המרוכבים אפשר להגדיר פורמלית - אוסף הזוגות או הביטויים מהצורה x+yi. הוא הופך לשדה אם מגדירים את פעולות החיבור והכפל כראוי, ואז מתברר ש-i^2=-1. בשביל זה לא צריך "לדעת מהו שורש". אין לי מושג מהי "התפיסה ההפוכה, שלפיה אי אפשר להגדיר 3 אם לא יודעים מה זה 87.3144-12i". עניין סימון החץ והרעיונות בכיוון מוליכים אותי לנקודה הראשונה - כל דבר אפשר להגדיר; השאלה היא מה יוצא מזה - מהן התכונות של המבנה המתקבל. עוזי ו. - שיחה 19:23, 29 במרץ 2011 (IST)

אטמוספירה[עריכת קוד מקור]

אינני חושבת שהצגת דעה מדעית אחרת תחת דעה שלדעת מדענים רבים הינה משוללת כל הגיון והוכחה הינה השחתה של הדף. אשמח אם תענה לי תשובה עניינית וסובלנית

ראשית, בנושא עצמו עדיף לדון בדף השיחה של הערך (אטמוספירה), ובשחזור - בדף השיחה שלך או של המשתמש ששחזר את התגובה שלך (משתמש:Yoavd). לגופו של עניין, החלפת תאוריה מדעית בנושא יצירת האטמוספירה בתאור לקוני שלפיו האטמוספירה נוצרה בבריאת העולם כמו כל דבר אחר; בזה אין שום תועלת. אם את מכירה ביקורת מדעית (ממוסמכת) על התאוריה המוצגת בערך - בבקשה (היא בהחלט צריכה הרחבה רבה). עוזי ו. - שיחה 20:16, 29 במרץ 2011 (IST)

שאלה בווקטרים/משטחים במרחב[עריכת קוד מקור]

לא נעים לי להטריד אותך, אבל יש לי שאלה. ואני לא יודע איך לפעול. ראשית כל הוצאתי את האיקס בריבוע משני המשוואות והשוותי. קיבלתי , שזאת היפרבולה על מישור ZY. עכשיו אני צריך לכתוב את הפרבולה בצורה פרמטרית. אני מסמן . ועכשיו אני לא יודע מה להגיד לגבי ההשתנות של t? ולא רואה איפה יש חלקים שונים לעקום... מה פספסתי? 109.66.200.34 19:25, 31 במרץ 2011 (IST)

למה x=0? עוזי ו. - שיחה 19:35, 31 במרץ 2011 (IST)
כי קיבלתי שעקום החיתוך שלהם במישור YZ. זה לא נכון?
, בפני עצמה (במרחב!), אינה היפרבולה במישור yz, אלא מכפלה ישרה של היפרבולה עם הישר x. הרי x תלוי ב-y,z. עוזי ו. - שיחה 20:57, 31 במרץ 2011 (IST)
לא מוכר לי המונח מכפלה ישרה. מה זה אומר מבחינה גאומטרית? שזהו היפרבלואיד? אוקי, אם כן- מה רוצים ממני בשאלה? הגעתי לזה עקום החיתוך הוא מיושר שלם? לא הגוני לי ( כמו שחתוך בין שני ישרים נתון נקודה, כך חתוך בין שני מישורים נתן ישר). כנראה תעיתי בדרך לפיתרון. איך ניגשים לשאלה בצורה נכונה? 109.66.200.34 21:12, 31 במרץ 2011 (IST)
מצאת ש- z^2-z=y^2; זה נכון, אבל באותה עת גם x^2=y^2+z, ולא x=0. אם הפרמטר הוא z, אפשר לכתוב ו- (אני הייתי מעדיף פרמטריזציה חלקה, ללא שורשים). עוזי ו. - שיחה 17:01, 1 באפריל 2011 (IDT)

תרגום מושגים לקראת ערך[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי, אשמח אם תוכל לעזור לי לתרגם את המונחים המופיעים בפיסקה שנלקחה מכאן, כך שלא אביך אנשים שיודעים דבר או שניים במתמטיקה:

  • polynomial identity rings
  • tensor product
  • symmetric group
  • to Young tableaux,
  • infinite Lie algebras of type B, C, and D תודה מראש --החובץ בגבינה - שיחה 23:21, 4 באפריל 2011 (IDT)
חוג עם זהויות פולינומיאליות, מכפלה טנזורית, החבורה הסימטרית, טבלת יאנג, אלגברת לי מטיפוס B, C ו-D (אני עוצר באדום; אחרת הייתי כותב "אלגברת לי מטיפוס B, C וD"). עוזי ו. - שיחה 23:30, 4 באפריל 2011 (IDT)
תודה רבה. האם תוכל להציץ בערך אמיתי רגב, לראות שהתרגום יצא נכון וקביל. תודה. --החובץ בגבינה - שיחה 21:34, 5 באפריל 2011 (IDT)

@[עריכת קוד מקור]

sir kiss שיחה 18:47, 5 באפריל 2011 (IDT)


דורות במקרא[עריכת קוד מקור]

לקראת כתיבת הערך דור (תקופה) נתקלתי בגישה כללית שהשימוש במונח בהיבט סוציולוגי החל באירופה לפני כמאתיים שנה. השאלה אם זה אכן מדוייק והאם מונחים כמו ירידת הדורות, "הולך ופוחת הדור", "דור המבול" "דור בראשית" וכו' אינם שימוש סוציולוגי מוקדם בהרבה ולכן יש לסתור את הגישה הזו בערך. האם מוכר לך פסוק או אמרת חז"ל המזכירה במפורש את המילה דור בהקשר זה ולא רק לקבוצת אנשים על בסיס גיל זהה? --Jys - שיחה 19:02, 5 באפריל 2011 (IDT)

נדמה שהבעייה נפתרה בנתיים על-ידי הבחנה בין המחקר על המושג לבין השימוש בו. אשמח בכל זאת לרעיון בעניין מודל לחישובי הפערים שהעליתי כאן.--Jys - שיחה 20:56, 5 באפריל 2011 (IDT)
בקהלת - "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת", ובתהלים - "ארבעים שנה אקוט בדור", "יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים". יש גם "דור הפלגה", "דור המדבר" - קבוצת אנשים שחיו בתקופה מסויימת; אולי זה לא "היבט סוציולוגי". עוזי ו. - שיחה 00:10, 6 באפריל 2011 (IDT)
אחרי שמצאתי פיתרון שכחתי לחזור הנה לקרא את תשובתך, תודה רבה. האם הצירוף "דור המדבר" ו"דור המבול" מופיעים במקרא עצמו? --Jys - שיחה 15:46, 11 באפריל 2011 (IDT)
ראה בעניין הביטוי דור המדבר; גם "דור המבול" ו"דור הפלגה" אינם מופיעים במקרא. עוזי ו. - שיחה 21:46, 11 באפריל 2011 (IDT)
תודה! רק חבל שזה הורס לי את כל המשפט בפתיח הפסקה "בסוציולוגיה" בערך. נצטרך לוותר על התיאוריה. --Jys - שיחה 01:41, 13 באפריל 2011 (IDT)

נו?[עריכת קוד מקור]

אז התוצאה של הבדיקה הייתה משעממת כמו שחזית? לפעמים צריך לראות את המציאות כפי שאדם פשוט רואה אותה, בלי מסננות שמקורן באידאות וברגשות. האיש היתל, מהתל ויהתל בכולנו. אני רק מנסה למזער את הנזק. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 00:18, 6 באפריל 2011 (IDT)

תוצאת הבדיקה היתה משעממת כמו שחזיתי (דיווחתי עליה עכשיו במקום המתאים). עוזי ו. - שיחה 01:16, 6 באפריל 2011 (IDT)

שאלת IMU[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,

ברכות על המינוי לIMU. יש לי שאלה בנושא אם אפשר. בשנה שעברה, חברות בIMU לדוקטורנטים הייתה בחינם. יש לך מושג מדוע זה השתנה?

תודה, לירן (שיחה,תרומות) 10:26, 7 באפריל 2011 (IDT)

הסיבה העיקרית היא שהאיגוד לקח על עצמו משימה נוספת (משלחת שנתית לתחרות מתמטית לסטודנטים). כדי לעמוד בהוצאות, הוסכם בישיבת ראשי המחלקות להכפיל את דמי החבר. אם היינו מכפילים את דמי החבר לדוקטורנטים הם לא היו מרגישים בהבדל, ולכן העלינו את דמי החבר לסכום הסמלי של 30 ש"ח לשנה. עוזי ו. - שיחה 12:51, 7 באפריל 2011 (IDT)

תרגום מושג[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. כיצד מתרגמים את המושג - Adjoint functors. תודה --החובץ בגבינה - שיחה 23:15, 7 באפריל 2011 (IDT)

פונקטורים צמודים. לירן (שיחה,תרומות) 23:18, 7 באפריל 2011 (IDT)
תודה. --החובץ בגבינה - שיחה 23:29, 7 באפריל 2011 (IDT)

שיחה:סימון מתמטי[עריכת קוד מקור]

אני עוד מחכה לתגובה. תומר - שיחה 07:46, 8 באפריל 2011 (IDT)

עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 20:36, 9 באפריל 2011 (IDT)

אין מידה לאדם[עריכת קוד מקור]

אודה לך על עזרתך בכתיבת הערך. המדובר בספר חשוב ומעניין של סטיבן ג'יי גולד שהגיע הזמן שייכתב עליו ערך. אני עוסק בכתיבת הערך. התחלתי לתרגם מהוויקי האנגלית, אבל מה שכתוב שם לא כל כך מתאים למה שקראתי בספר. יש שם פרק שלם שעוסק במתימטיקה של מדידת מנת המשכל. ולו רק מהזווית המתימטית, הייתי שמח לדעת שלא כתבתי שם שטויות מוחלטות ואודה אם תעבור על מה שכתבתי בתת הפרק "מדידת מנת משכל" ו"מתאם סטטיסטי ותורשה" רק כדי שלא אתבזה. אתה יכול להעיר בדף השיחה, או לתקן את הערך ולהתעלם מתבנית "בעבודה". בתודה ובברכה פומפריפוזה - שיחה 17:51, 8 באפריל 2011 (IDT)

אכן ספר חשוב ומעניין, וטוב שכתבת עליו. תיקנתי כמה דברים שוליים.
אני מניח שקראת לאחרונה את הספר (כפי שאני עשיתי), ויש לי כמה הערות עליו. אני מדלג את הסקירה ההיסטורית המרתקת, שהיא רובו של הספר, כדי לברר את המודל של המשכל האנושי שגולד מכוון אליו (הוא אינו מציג את האלטרנטיבה שלו ל"גורם g" במפורש). הוא כותב "למן הימים הראשונים של מדידת אינטליגנציה אנו יודעים - ואיש לא יתפלא על כך, מן הסתם - שרוב מקדמי המתאם האלו [שבין מבדקי אינטליגנציה שונים] הם חיוביים". למעשה, המקדמים לא סתם חיוביים, אלא גבוהים למדי (ואין צריך לומר - מובהקים). מדוע העובדה הבסיסית הזו היא דבר שאיש אינו מתפלא עליו? אילו נחתו כאן חייזרים היודעים רק ש"אין מידה לאדם", הם היו מצפים להיפך הגמור: מי שהכושר הלשוני שלו גבוה, כנראה אימן את מוחו בצירופי ביטויים מתוחכמים, ולא יכול היה להספיק לפתח את כושרו בזיהוי תבניות; מי שמקצה חלקים נרחבים מן המוח לזיהוי תבניות, אמור לצאת נפסד בידע כללי, וכן הלאה. גולד מטעה את הקורא בכך שהוא מדווח על מקדמי מתאם נדירים ביותר, בסביבות 0.9, שקיבל בהשוואת ממדי עצמות של מאובנים, ויוצר את הרושם שמתאם נמוך יותר אינו אינדיקטיבי. התאור הזה הוא על גבול הדמגוגי.
ניתוח גורמים ראשיים מאפשר לזהות, בתוך מערך גדול של תת-מבחנים, את הצירים הוירטואליים החשובים ביותר. בדוגמת חמשת הממדים שלו (אוכלוסיית מקסיקו והמרחק בין הגלקסיות) הציר הזה הוא, במובהק, ציר הזמן. קיומו אינו מצביע על קשר סיבתי בין הצירים, אבל הוא בהחלט שם - אפשר למדוד אותו, לתת לו שם, ולהשוות נציגים שונים של האוכלוסיה לפיו. כך בדיוק במקרה של האינטליגנציה. אינני מבין את השגעון הזה סביב "ממשות ביולוגית", שגולד כל-כך מתאמץ להראות שהאינטליגנציה חסרה. איזה טיעון קש הוא מפריך כאן, בדיוק? האם מישהו (בימינו) סבור שאינטליגנציה היא האורך במילימטרים של איבר החשיבה המרכזי במוח? ברור שמדובר בישות וירטואלית, אבל אפשר להגדיר אותה בדייקנות, ולהסיק מן הערכים שלה מסקנות תקפות. עוזי ו. - שיחה 21:41, 9 באפריל 2011 (IDT)
ראשית, תודה על ההתייחסות ועל השיפור בערך. שנית, רכשתי את הספר בסמוך ליציאתו לאור, והוא אחד האהובים עלי, ואני חוזר אליו מדי פעם. בקרוב יתפרסם מאמר ב"זמנים" פרי עטי שעוסק בעניין עיקורה הכפוי של קארי בק המוזכר בספר. זה לעניין "הסקירה ההיסטורית המרתקת". בקשר ל-g, קראתי קצת מעבר לגולד ואני מסכים שהטיעון שלו קצת (אבל רק קצת...) מנופח. ועם כל זאת, הוא מזהיר מפני שתי תופעות, וכך גם כתבתי בערך. "המחשה" - אם יש g, אז הרבה מאוד אנשים יחשבו שזה האורך במילימטרים של איבר החשיבה המרכזי. והרי ניתוח הגורמים שיוצר את g הוא אכן הפשטה מתימטית, שניתנת לפרשנויות שונות, והמעבר שלה מ"הפשטה מתימטית" ל"תכונה שניתן לייחס לבנאדם" דורשת רמה גבוהה מאוד של הבנה על המשמעויות של מעבר כזה. ו"דירוג" לקיחת תכונה מורכבת ומסובכת כמו האינטליגנציה האנושית (אם יש ג'י או אין ג'י) והאמירה, החוזרת בכל מקום - גברים הם כאלו ונשים הן כאלו, ולבנים יותר משחורים, ויהודים פחות (או יותר) מאחרים. שתי הבעיות הולכות ביחד. לא צריך להגיע כמו גולד לשלילה מוחלטת של ג'י (ולא קראתי מספיק כדי לדעת עד כמה מקובלת היום תורת הג'י ועד כמה יש תורות ביניים או שמא המקובל הוא השלילה) בשביל להיזהר ולהזהיר מההמחשה והדירוג וסכנותיהם. שוב תודה ושבוע טוב. פומפריפוזה - שיחה 07:17, 10 באפריל 2011 (IDT)
יש בכל זה משהו שמזכיר את הטוענים שתורת האבולוציה שגויה משום שהיא מובילה, נניח לאבולוציה חברתית ולחידלון מוסרי. ההבדלים בין קבוצות - בכל תחום אנושי אחר - הם מציאות מוכחת. גם בתחום האינטליגנציה זה כך, אם רק פוקחים את העיניים (הבדלים בין גברים לנשים דווקא אין, משום שהמבחנים נתפרו, היינו, האינטלגנציה הוגדרה, כך שלא יהיו). אבל בהבדלים אין הכוונה לכך שכל הלבנים יותר נמוכים מכל השחורים, או משהו טפשי כעין זה. מדובר בהבדלים בין התפלגויות. לכן אי אפשר לגזור מן ההבדלים הקבוצתיים אפליית קבוצות, וגם אי אפשר לגזור מהם הבדלים אישיים. במקום להלחם במעברים האלה, שקל להפריך, נלחמים כאן בעובדות. כך גם בעניין התורשה והסביבה. כדי לא להגיע חלילה לדטרמיניזם ביולוגי (עוד טיעון קש), מעמידים פנים שכולנו נוצרנו בבית-חרושת למזלגות, זהים בלידה עד הנוירון האחרון. לכל גזע ההתפלגות שלו (וההתפלגויות די קרובות זו לזו); לכל אדם, בלידתו, ההתפלגות שלו (וכאן השונות גדולה). השאלה היא מה עכשיו, ולא איך מטשטשים את העובדות. הרבה יותר קל לעצב עולם מוסרי כשמכירים במציאות מאשר כשנעלבים ממנה. עוזי ו. - שיחה 10:57, 10 באפריל 2011 (IDT)
כמעט ושכנעת אותי שיש טעם בחיפוש "הבדלים בין התפלגויות בין קבוצות". עכשיו כל מה שאני צריך הוא מחקר של מדען לבן שבדק את ההבדלים, ומצא כי באופן ממוצע ההתפלגות אצל לבנים מראה על אינטליגנציה ממוצעת בקבוצה זו הנמוכה מכל קבוצה אחרת שהיא. זה הכל. פומפריפוזה - שיחה 21:01, 10 באפריל 2011 (IDT)
תענוג לקרוא דיאלוג כמו זה כאן בוויקיפדיה. ‏Harel‏ • שיחה 21:06, 10 באפריל 2011 (IDT)
זו כבר טענה השייכת לאסכולת הדטרמיניזם הביולוגי ("מדענים בני הגזע הלבן אינם מסוגלים לאובייקטיביות"). עד כמה שאני מבין, אתה רומז שאינטליגנציה (כפי שאנחנו מודדים אותה היום) אינה באמת תכונה טובה באופן אובייקטיבי, אלא מין מכלול של כישורים שזכו להילה נחשקת כמייצגים את רוח האדם דווקא משום שבני הגזע הלבן טובים בהם (בממוצע ובאופן די מינורי, גם אם מובהק סטטיסטית) מבני גזעים אחרים. זו תאוריה עקבית, אבל לדעתי היא אינה מסתדרת עם הרב-גוניות המכוונת של מבחני האינטליגנציה (נכון שאין בהם מבחני איסוף קיני-ציפורים ודברים דומים לזה (כפי שמציעים לפעמים כאלטרנטיבה למבחנים הסטנדרטיים (אלטרנטיבה גזענית, בכך שהיא מניחה שלבנים טובים יותר מטבע ברייתם בכישורים אינטלקטואליים, בעוד ששחורים מתאימים רק למשימות שאף כלכלה מודרנית אינה מבוססת עליהם))). באילו סוגי כישורים יש הבדלים חזקים בין הגזעים? למה דווקא באלה, ולא באחרים? מהי עוצמת ההבדלים, ומהו כיוונם? אלמלא האווירה השלטת במחקר הסוציולוגי, אני מניח שהיינו חכמים בהרבה בשאלות האלה. חבל; עובדות יכולות להיות דבר מאד מעניין. עוזי ו. - שיחה 22:17, 10 באפריל 2011 (IDT)
שאלה קצרה, לבנים מקבלים ציוני IQ יותר גבוהים מבני *כל* הגזעים האחרים?, זכור לי שקראתי שאסייתים (או אמריקאים ממוצא אסייתי) זוכים לציונים גבוהים יותר. בברכה, --איש המרק - שיחה 23:15, 10 באפריל 2011 (IDT)
לא יודע (יש טענה שמהגרים, ככלל, מקבלים ציונים גבוהים יותר מן הסביבה שאליה היגרו); אבל לאור הקורלציה החזקה בין מבחני אינטליגנציה שונים, הייתי מצפה לתשובה די אחידה. עוזי ו. - שיחה 01:26, 11 באפריל 2011 (IDT)
הטיעון שלי אינו "אינטליגנציה אינה תכונה טובה באופן אובייקטיבי כי לבנים טובים בה יותר" אלא - א. אין דבר כזה גזע. ב. איני יודע אם יש דבר כזה אינטליגנציה (עדיין לא קיבלתי את עמדתך בעניין ה-g). ג. מבחנים שנערכים מראים תמיד שהאינטליגנציה (שלא ברור אם יש) תמיד גבוהה יותר בממוצע אצל בני הגזע הלבן (הלא קיים). ד. את המבחנים עורכים לרוב מדענים לבנים. ה. כפי שהראה גולד בספרו, המבחנים משמשים לאפליה כנגד מי שאינו לבן. נכון שיש לנו כאן בעייה? פומפריפוזה - שיחה 06:31, 11 באפריל 2011 (IDT)
אני משער שאתה מקבל את הטענות (שהן כנראה נכונות ): 1) אנשים ממוצא יפני נמוכים יותר ב10 ס"מ בממוצע מלבנים ממוצא צפון אירופאי, גם אם גדלו באותה מדינה, 2) אנשים ממוצא מזרח אפריקאי, קופצים בממוצע 10 ס"מ גבוה יותר ממקביליהם הלבנים. 3) גברים מקבלים במבחנים הבוחנים התמצאות במרחב 10 אחוז בממוצע יותר מנשים. אז למה לא לקבל את הטענה, לבנים מצליחים במבחן X ב10 אחוז יותר משחורים ? בהנחה שזאת עובדה, יכול להיות שהיא נובעת מתנאים סוציו אקונומים, יכול להיות שהיא נובעת מהבדלים תרבותיים, יכול להיות שהיא נובעת מהגנים שכל אחד סוחב איתו ("גזע") ועוד... אבל למה להתכחש לעובדה? ברפואה מדברים איתנו על תרופות שעובדות באופן שונה (בממוצע) אצל גברים ונשים, שחורים ולבנים. למה להניח שהמצב שונה (בממוצע) דווקא במח. עקומת פעמון שונה לא צריכה להוביל לאפלייה. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:09, 11 באפריל 2011 (IDT)


עוזי שלום[עריכת קוד מקור]

הוספתי את תת הסעיף הזה במשוואות לינאריות. הניסוח כנראה מעט חובבני, אך שימושי מאוד לתלמידי תיכון המתחבטים במשמעות הגרפית של מצבי "פתרון יחיד", "אינסוף פתרונות", ו"אף פתרון" במערכת משוואות בשני נעלמים. אשמח אם תעבור על מה שהוספתי ותחליט אם לשפר את התוספת או אולי אף להשמיטה כליל. תודה, Noon - שיחה 15:41, 9 באפריל 2011 (IDT)

העברתי את התוספת למקום שנראה לי מתאים יותר, וערכתי את שאר הסעיפים באותה הזדמנות. חסרה שם התייחסות למערכות גדולות של משוואות (עם מאות משתנים או יותר), מנקודת מבט אלגוריתמית. עוזי ו. - שיחה 20:37, 9 באפריל 2011 (IDT)
נראה טוב, תודה. Noon - שיחה 22:54, 9 באפריל 2011 (IDT)

משפט מינקובסקי - "קמור או קומפקטי"?[עריכת קוד מקור]

שלום. מעריכתך זו משתמע שהגוף לא חייב להיות קמור (ולמעשה אפילו קשירות לא מוזכרת), אבל זה נראה תמוה - הלא אפשר לבחור באופן סימטרי מספר סופי-אבל-מספיק-גדול של כדורונים שכל אחד מהם מוכל ממש באחד המקבילונים עד שמגיעים לנפח הרצוי. גם הערך באנגלית מזכיר קמירות כתנאי קשיח. איפה אני טועה? (או שמא זה צריך פשוט להיות "קמור וקומפקטי"?) בכבוד - קיפודנחש - שיחה 00:05, 13 באפריל 2011 (IDT)

אינני יודע למה התכוונתי שם; תיקנתי. אין ספק שקמירות כלשהי היא תנאי הכרחי לתוצאה כזו. בדרך כלל אפשר להסתפק ב"קמירות לחציה" (כלומר, שהקבוצה תכלול יחד עם כל שתי נקודות את הממוצע שלהן, ולא דווקא את כל הקטע ביניהן), בתנאי שהקבוצה מדידה. עוזי ו. - שיחה 01:29, 13 באפריל 2011 (IDT)
תודה. אני מניח שאם דורשים "נפח לפחות כך וכך" המדידוּת משתמעת... לגבי "קמורה בחציה" - זה כבר מתקדם מדי בשבילי. קיפודנחש - שיחה 02:00, 13 באפריל 2011 (IDT)

שיחה:מישהו לרוץ אתו[עריכת קוד מקור]

ראה שם לגבי שם הערך. תומר - שיחה 23:48, 18 באפריל 2011 (IDT)

תודה; הגבתי שם. עוזי ו. - שיחה 20:41, 19 באפריל 2011 (IDT)

מרחב קשיר מקומית[עריכת קוד מקור]

ערך חדש, אשמח אם תעיף מבט. אנדר-ויק 21:37, 19 באפריל 2011 (IDT)

תודה על ההפניה; ערכתי שם. עוזי ו. - שיחה 00:59, 20 באפריל 2011 (IDT)

הטופולוגיה הקו-סופית[עריכת קוד מקור]

כיצד בלעז? יש בינוויקי? אביעדוסשיחה ט"ז בניסן ה'תשע"א, 00:56, 20 באפריל 2011 (IDT)

הוספתי (cofinite topology). עוזי ו. - שיחה 00:58, 20 באפריל 2011 (IDT)
תודה. אביעדוסשיחה ט"ז בניסן ה'תשע"א, 01:06, 20 באפריל 2011 (IDT)

אינווריאנטים של קשרים[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. ביקשת את מחיקת הערך בויקיפדיה:בקשות ממפעילים בנימוק של הפרת זכויות יוצרים, אך לא פירטת את המקור שהערך מפר לכאורה את זכויות היוצרים שלו, ואני לא הצלחתי למצוא אותו. כשיש הז"י, נהוג להחליף את תוכן הערך בתבנית הז"י ולציין בה את המקור שממנו נלקח התוכן שהופיע בערך. Lostam - שיחה 01:30, 21 באפריל 2011 (IDT)

המקור הוא הערך תורת הקשרים, ממש כאן. עוזי ו. - שיחה 02:17, 21 באפריל 2011 (IDT)

העתקה חלקה פורמלית[עריכת קוד מקור]

ערך חדש. אשמח אם תקרא. לירן (שיחה,תרומות) 12:26, 21 באפריל 2011 (IDT)

ההגדרה אינה מתייחסת לפונקציה f - צריך להוסיף את תנאי הקומוטטיביות המתאים. עוזי ו. - שיחה 12:38, 21 באפריל 2011 (IDT)

יציבות[עריכת קוד מקור]

הי,

אתה יכול להסביר מה ההבדל בין המונחים "יציב" ו"יציב אסימפטוטית" בהקשר של מד"ר? נגיד יש לי איזו משוואה ותרגיל "פתור את המשוואה והוכח כי כל פיתרון שלה הוא יציב, אך לא יציב באופן אסימפטוטי". מה אני אמור להוכיח ואיך? 79.178.198.209 20:57, 21 באפריל 2011 (IDT)

ראה en:Stability theory. עוזי ו. - שיחה 20:59, 21 באפריל 2011 (IDT)
אני לא חשוב זה ענה לי על השאלה. נגיד פתרתי מדר כלשהי וקיבלתי . ואני נשאל "הוכח כי כל פיתרון שלה הוא יציב, אך לא יציב באופן אסימפטוטי". איך אני מוכיח דבר כזה? 109.67.201.104 12:18, 22 באפריל 2011 (IDT)
ראה תורת היציבות. אם הערך אינו קיים, זה סימן שצריך לכתוב אותו (אולי על-ידי תרגום הערך מאנגלית). עוזי ו. - שיחה 13:01, 22 באפריל 2011 (IDT)

שאלה במד"ר[עריכת קוד מקור]

זה נראה יותר כמו "תדבוק לי את השיעורים" מאשר שאלה. פשוט אני רוצה להיות בטוח שאני מבין את החומר ולא רושם שטויות. זאת השאלה שאני פותר.

האם הפיתרון שלי לא' תקין: אני מניח שהרעיון הוא שפתרונות שונים של מד"ר אינם נחתכים (נובע ממשפט קיום ויחידות). ואז אי צריך למצוא איזה שתי פתרונות קובעים (מהצורה ) ולהראות שהפתרון שנתנו לי הוא בניהם. אני רואה שעבור הנגזרת מתאפסת ולכן הם פתרונות של המד"ר (ללא תנאי התחלה). וברור כי . ובגלל "עיקרון אי החיתוך" פיתרון שעובר בנקודה לא יכול לחתוך את הישרים ולכן חסום בינהם. אני צודק?

סעיף ב': איך אני מוכיח מונוטוניות? פונקציה חסומה- הוכיתי. אני רואה שהנגזרת שלה חיובית בכל נקודה בתחום . ואם הנגזרת כל הזמן חיובית, הפונקציה עולה בכל התחום. מש"ל?

סעיף ג': פה אני קצת לא בטוח- האם אני יכול לכתוב פשוט "זוהי פונקציה המורכבת מפונקציות רפיצות ומגדרות לכל R, אין נקודה בה המכנה מאפס ולכן הפיתרון מוגדר לכל ערך של x"? קצת חלש לדעתי.

סעיף ד': אני אומר שהפתרון שואף לפאי כאשר איקס שואף לפלוס אינסוף ו1 כאשר איקס שואף למינוס אינסוף. אבל זה רק ניחוש שאם הפונקציה חסומה בין 1 לבין פאי אזי הם הסופרימום והאינפרימום שלה. אולי יש איזה גבול קטן מפאי וגדול מ1 שאליו הפונקציה שואפת?

תודה מראש וסליחה על ההטרדה. 79.182.207.7 09:50, 22 באפריל 2011 (IDT)

א', ב' בסדר גמור. בג' צריך להפעיל את משפט הקיום והיחידות למשוואות דיפרנציאליות על נקודת הקצה של תחום ההגדרה (כדי להראות שאין כזו). בד' שים לב שמכיוון שהפונקציה מונוטונית וחסומה, הנגזרת שואפת לאפס. מכאן אפשר להוכיח שהגבולות שמצאת הם הנכונים. עוזי ו. - שיחה 13:00, 22 באפריל 2011 (IDT)
לא מבין את המונח " נקודת הקצה של תחום ההגדרה", כמו כן לא ממש מבין איך קו"י יכול לעזור(כבר השתמשתי בו בסעיף א'). וגם לא זכור לי משפט "אם הפונקציה מונוטונית וחסומה, הנגזרת שואפת לאפס", למרות שהוא נשמע לי נכון אינטואיטיבית... כלומר אני צריך להוכיח שהנגזרת מאפסת אך ורק ב ולא בינהם. נכון?
בסעיף ג' הגרסה הויקיפדית של משפט הקיום והיחידות אינה מספיקה, אבל אני לא מכיר בעל-פה ולפרטים גרסאות חזקות יותר. לגבי סעיף ד' - אם הנגזרת רציפה (וזה נובע מהמשוואה משום שהפונקציה רציפה), אז כן - לפונקציה מונוטונית וחסומה בעלת נגזרת רציפה, הנגזרת שואפת לאפס. את העובדה שהנגזרת מתאפסת רק בנקודות המוכרות רואים מהשוואת אגף ימין לאפס. עוזי ו. - שיחה 14:16, 22 באפריל 2011 (IDT)

חוק וישנה[עריכת קוד מקור]

האם זכור לך היכן נמצא האזכור הראשון? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:55, 23 באפריל 2011 (IDT)

הכי מוקדם שמצאתי - קיפודנחש - שיחה 20:45, 23 באפריל 2011 (IDT)
לדעתי זה המקור. במקום אחר תהיתי איך אומרים בעברית to uninvent. עוזי ו. - שיחה 21:17, 23 באפריל 2011 (IDT)
"להמביא"? (אם "מביא" זה ההפך מ"מוציא", אז כמראה "ממביא" זה ההפך מ"ממציא", לא?) קיפודנחש - שיחה 21:59, 23 באפריל 2011 (IDT)

חשבו על החוק גם באנגלית: Skitt's law. עוזי ו. - שיחה 18:52, 23 באפריל 2015 (IDT)

dxdy[עריכת קוד מקור]

הם מותר לי להחליף בין בדר הdxdy באינטגרל דו ממדי? נגיד יש לי איזה תום D המודר על ידי עקומים ואינטגרל כפול (לא חשובה הפונקציה עצמה- היא לא השאלה). השאלה היא האם אני יכול לכתוב את האינטגרל כשאני מחליף את הסדר בין dx לבין dy? נגיד אני יודע שבD האיקס נע בין 1 ל 2 ולY בין שתי פונקציות של איקס. האם מותר לי לכתוב את האינטגרל כל: (עוד הפעם הפונקציות סתם כתבתי). השאלה היא האם המעבר תקין?

זה משפט פוביני (אנ'). עוזי ו. - שיחה 11:23, 24 באפריל 2011 (IDT)

אלגברה בוליאנית.[עריכת קוד מקור]

הוספתי לקצרמר הנדון. מלבד דרך וחשיבות השימוש באלגברה בוליאנית(להלן:בוליאניקה) מה עוד יש להאריך: על כל אחת מהפעולות? ליור192.116.90.201 18:22, 24 באפריל 2011 (IDT)

לאנונימי, האם ראית את הערך אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)? הוא מכיל די הרבה מידע על התחום... לירן (שיחה,תרומות) 18:24, 24 באפריל 2011 (IDT)

דעתך בנושא?[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. אשמח לשמוע את דעתך בנושא הזה. תודה, --יוחאישיחה 22:36, 24 באפריל 2011 (IDT)

חדו"א- אינטגרל כפול[עריכת קוד מקור]

איך לך בעיה שנשאל כאן שאלות ספציפיות? אז ככה. זאת השאלה: http://img705.imageshack.us/i/54917324.jpg/ .

ציירתי את התחום D. יוצא שאני צריך לחלק את השטח לשני תחמים, ללכת עם האיקס מפונקציה שמאלית עליונה עד לשמאלית תחתונה ואז עוד הפעם לחלק השני. אבל זה יוצא אינטגרל לא פתיר... כנראה שצריך לעשות החלפת משתנים. אבל בעיה שאני לא יודע לעשות את זה... איך עושים החלפה? 109.66.200.97 21:01, 25 באפריל 2011 (IDT)

אני לא נהנה במיוחד מהחישובים האלה. האינטגרל באמת אינו אלמנטרי, וצריך למצוא הצבה שתפטר ממנו. אולי y=xz או y=z/x. עוזי ו. - שיחה 22:09, 25 באפריל 2011 (IDT)

קטגוריה:מבנים אלגבריים יחידאים[עריכת קוד מקור]

בהגדרתה הקטגוריה מאגדת רק ערכים העוסקים במבנה שקיים יחיד ממנו עד כדי איזמורפיזם. כשמכניסים את אלגברות קיילי-דיקסון לשם למעשה מותחים את ההגדרה כך שהקטגוריה צריכה לכלול עוד הרבה ערכים, למשל חבורה ציקלית, החבורה הסימטרית והמרחב האוקלידי. אני חושב שבכך מתפספסת מטרת הקטגוריה וזה צעד לא מוצלח. דניאל ב. 10:59, 26 באפריל 2011 (IDT)

קיבלתי - אבל זה מצדיק קטגוריה חדשה. עוזי ו. - שיחה 11:25, 26 באפריל 2011 (IDT)
האם חבורה חופשית מתאים לקטגוריה החדשה? יש אחת לכל עוצמה של היוצרים אבל זו לא בדיוק סדרה. דניאל ב. 12:14, 26 באפריל 2011 (IDT)
אני מציע להכליל. לפי בג"ץ הנריט אנה קטרינה פונק שלזינגר נגד שר הפנים המוכלל, הרישום בקטגוריה אינו מהווה ראיה לנכונותו, אלא משמש למטרות סטטיסטיות בלבד. עוזי ו. - שיחה 12:22, 26 באפריל 2011 (IDT)

אל תשלח ידך אל הנער[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי, קולך חסר בשיחה:אל תשלח ידך אל הנער. דוד שי - שיחה 18:53, 29 באפריל 2011 (IDT)

ייצגת אותי היטב... שמחתי לשמוע על האנתולוגיה של אריה בן-גוריון; בלעדיה באמת היינו עלולים להצהיר ש"אל תשלח ידך אל הנער" הוא (רק) שם של ספר. עוזי ו. - שיחה 20:55, 30 באפריל 2011 (IDT)


קטנים יותר עדיף[עריכת קוד מקור]

בחיי שלא חסר לי עם מי להתווכח באופן קטנוני. האמן לי גם שאתה פחות או יותר הויקיפד האחרון שציפיתי ממנו לכזה ויכוח. כתוב בערך ההוא מה שאתה רוצה ובדיוק כמו שאתה רוצה. אני אמצא משהו אחר לעשות.

שבוע טוב. עִדּוֹ - שיחה 22:47, 30 באפריל 2011 (IDT)

אלו החיים על הקצה. תיקנתי בנפה ריבועית. עוזי ו. - שיחה 23:40, 30 באפריל 2011 (IDT)
תודה. עִדּוֹ - שיחה 23:55, 30 באפריל 2011 (IDT)
אם-אתה-כבר-בסביבה-הזמן-לא-הכרחי: באותו עניין (כמעט), למרות שהערך משתמש במספר הספרות כאומדנה לסדר גודל, זה קצת צורם לדבר על "מספרים ארוכים יותר": ממתי "אורך" הוא תכונה של מספר? במקום לדייק בביטויים מוזרים כמו "שייצוגם העשרוני ארוך יותר" או "בעלי יותר ספרות", יותר עדיף לומר בפשטות "גדולים יותר" - כמו שמהצד השני מדובר על "קטנים יותר" ולא על "קצרים יותר". קיפודנחש - שיחה 20:50, 2 במאי 2011 (IDT)
במשפט הקודם מדובר במפורש של מספר הספרות, כך שהמספרים כבר נמדדים לפי אורכם. עוזי ו. 22:47, 2 במאי 2011 (IDT)

גרדיאנט מבחינה גיאומטרית[עריכת קוד מקור]

גרדיאנט של פונקציה ב3 משתנים f(x,y,z) הוא נגזרת לפי כל אחד מהם והוא וקטור בעצמו, נכון? הנבתי שיש משמעות גיאומטרית לווקטור הזה. כמו שיש משמעות לנגזרת של פונקציה "רגילה" - שיפוע של המשיק באותה הנקודה. אבל מה המשמעות של גרדיאנט של פונקציה? הבנתי זה משהו כמו הכיוון בו שינוי הפונקציה היא מקסימלי? אבל למה זה יוצא מגזירה של F לפי כל אחד מהרכיבים?

בהרצאה שלנו היתה טענה(לא מנוסחת מתמטית, אלא יותר בשביל הבנה אינטואיטיבית) - "אם נלך לאורך קווי גובה, נלך בכיוון המאונך לגרדיאנט". למה זה יוצא ככה? עוד משפט שנועד לעזור אבל לא מובן ב100%- "אם נשים כדור על גבעה, הוא יתגלגל בכיוון ההפוך לגרדיאנט". 79.182.212.28 15:41, 2 במאי 2011 (IDT)

כל העובדות האלה נובעות מהקירוב הבסיסי של פונקציה סביב נקודה: בדיוק כמו שאפשר לכתוב עבור פונקציה של משתנה אחד, יש (בתנאים סבירים) קירוב כזה לפונקציה של כמה משתנים: , כאשר הוא הגרדיאנט, והנקודה היא המכפלה הפנימית הסטנדרטית. כעת, אם אתה מתרחק מנקודת הבסיס מילימטר אחד (כלומר קבוע זערורי), השינוי בערך הפונקציה הוא (בקירוב ריבועי) המכפלה הפנימית של הגרדיאנט ווקטור ההפרש. המכפלה הפנימית הזו היא הגדולה ביותר האפשרית אם מתקדמים בכיוון הגרדיאנט (זה אי-שוויון קושי-שוורץ), הקטנה ביותר בכיוון ההפוך (כנ"ל) והיא אפס אם מתקדמים במאונך. עוזי ו. - שיחה 20:34, 2 במאי 2011 (IDT)

ועוד דבר. אתה יכול להסביר מה זה "גזירה תחת סימן האינטגרל", בהקשר של פונקציות של שני משתנים"? 79.182.212.28 16:04, 2 במאי 2011 (IDT)

ראה דוגמא עדכנית בויקיפדיה:הכה את המומחה (אפשר לשאול שם אם זה לא עוזר). עוזי ו. - שיחה 20:34, 2 במאי 2011 (IDT)

שאלת המשך: נתונה לי בעיה. יש לי גבעה הנתונה על ידי פונקציה כלשהי מצורה . ושואלים ,אם נשים גדור בנקודה P (נתונה) לאיזה כיון הוא יגלגל (כשכוח הכובד פועל בכיוון מינוס Z). השיטה שמציעים לי זה לעשות נגזרת של לפי כל אחד מהמשתנים ואז להגיד שהנורמל הוא וכיוון הנפילה יהיה ומתקיים ש . אני מבין למה המכפלה הסקלרית היא אפס. אבל אני לא מבין למה הנורמל כיוון הנפילה של הכדור לאורך ההר יוצאים הנגזרות החלקיות של הפונקציה ונבדלים רק בציר הZ. 79.183.213.197 21:06, 2 במאי 2011 (IDT)

על הכדור פועלים שני כוחות: הנורמל בכיוון הגרדיאנט , וכח המשיכה בכיוון . התנועה מוכרחה להיות בכיוון משיק לנורמל (מכאן המכפלה הפנימית), ותחת האילוץ הזה, בכיוון שבו המכפלה הפנימית עם הכח היא מקסימלית. התוצאה היא הכיוון . עוזי ו. 22:46, 2 במאי 2011 (IDT)

ועוד דבר. למה גרדיאנט של פונקציה בנקודה P ניצב למשטח רמה העובר בנקודה P? 79.179.198.62 16:03, 4 במאי 2011 (IDT)

ראה בפסקה הראשונה שלי, "אפס אם מתקדמים במאונך". עוזי ו. 16:05, 4 במאי 2011 (IDT)
נגיד אנחנו עומדים על הר בצורת כיפה. כיוון הגרדיאנט הוא "לאורך הכיפה כלפי מעלה", כלומר משיק, נכון? אז איך הוא משיק למשטח הרמה? אולי לא הבנתי מה זה משטח רמה? לפי ההגדרה שלי זה משטח שלאורכו הZ קבוע. אבל כשאני מנסה לצייר את זה, יוצא לי שהמשטח ממש לא מאונך למשיק. אני מצייר את הכיפה בחתך. כל אחד ממשטחי הרמה הוא עיגול. אבל הוקטור המאונך להם מציע תמיד ישר למעלה ולא במשיק לפני הכיפה. מה אני מפספס? 79.179.198.62 16:59, 4 במאי 2011 (IDT)
יש הבדל חשוב ודי מבלבל בין ההר לבין הפונקציה שממנה התחלנו. במקרה של הפונקציה, מדובר בשדה סקלרי תלת-ממדי, שעוצמתו מתגברת ביותר בכיוון הגרדיאנט. במקרה של ההר מדובר במשתנה אחד התלוי בשני משתנים אחרים, כלומר בגרף תלת-ממדי של פונקציה דו-ממדית. משטחי הרמה במקרה הזה הם אכן קווי גובה, אבל עבורם צריך לחשב את הנגזרת לפי שני המשתנים x,y, ולהתעלם מהשלישי. אני מציע להבין קודם כל מה קורה בשדה סקלרי דו-ממדי (בלי לצייר את הגרף שלו; בשדה כזה "משטחי" הרמה הם בדרך כלל מסילות סגורות), אחר-כך מה קורה בשדה סקלרי תלת-ממדי, ורק אז לנסות להבין את הגרפים שלהם, שנמצאים תמיד במימד גבוה יותר. עוזי ו. 17:05, 4 במאי 2011 (IDT)
אכן מבלבל לאללה. נגיד יש לי פונקציה המייצגת הר. אני גוזר לפי כל אחד מהרכיבים ומציב נקודה שנמצאת על ההר ואני מקבל ווקטור. אז לאיזה כיוון מצביע הווקטור הנ"ל? החוצה- כלומר נורמל או לאורך ההר בכיוון שבו ההר תלול ביותר (כמו "שיפוע" בפונקציה חד מימדית)? והכי חשוב: למה? 109.64.213.229 15:35, 5 במאי 2011 (IDT)
יכולתי לשאול מה זה "מייצגת". הכוונה מן הסתם לפונקציה z=f(x,y(, ובמקרה כזה גוזרים לפי שני המשתנים x,y; וקטור הנגזרות יצביע לכיוון שבו התנועה היא הקשה ביותר (כלומר, העליה התלולה ביותר), והסיבה היא מה שכתבתי בהתחלה - לפי פיתוח טיילור של הפונקציה, תנועה בכיוון כלשהו מוסיפה לערך הפונקציה את המכפלה הפנימית עם וקטור הנגזרות. עוזי ו. 16:36, 5 במאי 2011 (IDT)
אז השאלה המתבקשת היא "מה עם הנורמל"? איך אני מוצא נורמל להר הזה בנקודה שעליו? זה גם לגזור לי איקס ולפי ווי ולהציב נוקדה, לא? 109.64.213.229 16:45, 5 במאי 2011 (IDT)
הנורמל להר הוא הכיוון שבו השדה הסקלרי משתנה בקצב המהיר ביותר, כלומר . עוזי ו. 17:08, 5 במאי 2011 (IDT)

הערה לגבי מכפלה פנימית. מכפלה פנימית מניבה תוצאה של אנרגיה. גודל סקלרי. לכן היכן שהמכפלה הפנימית היא הגבוהה ביותר יש את מירב האנרגיה. גודל זה הוא מקדם סקלרי של וקטור יחידה. גזירה נניח של פונקצייה שני משתנים זו גזירה חלקית כאשר מביטים על ההטלים המתאימים במישור ZY ומישור ZX כאשר מישור XY הוא מישור קווי הגובה. אם כן מביטים על משיקים למשטח בשני מישורים כאשר מדברים על גידול בכוון Z . כעת הנורמל למשיק שאנו רואים במישורים שהוזכרו הם הטלים. לקחנו את הצורה ואנו מביטים על הטלה בכוון מישור ZX עבור Y קבוע Y הוא מישור מקביל למישור ההטלה ZX . לכן נראה משיקים שהם שיפוע הנגזרת בנקודת הגזירה והנורמל שלהם מאונך למשטח. כן לגבי ZY עבור X קבוע. האנך נורמל למשיקים אלו הוא הגראדיאנט. לגראדיאנט זה הטלים כפי שהוסבר במישורי ההטלה הבעייה הפכ בעזרת ההסבר של ההטלים לבעייה דו מימדית כבדוגמא של פיתוח טיילור. שכחתי עוד עניין, כעת אם נביט מלמעלה על הצל שיוצר הנורמל על משטח XY הוא יצביע על כוון הגאדיאנט אם כן יהיו לו שני רכיבים בכוון X ו Y שהם תוצר של מכפלה פנימית כפי שהוסבר כי היטל הנורמל על משטח XY הנו מכפלה עם קוסינוס הזווית בין הנורמל למישור XY שהנו סינוס הזווית בין המשיק (הטל ) לציר X או Y .וזה מסתדר מצויין כי רואים שבכוון העליה החדה יותר הסינוס יגדל. מקווה שההסבר עזר קמעה.

integral converges uniformly[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. האם אתה יודע למה הכוונה כאן ב-uniformly? נתקלתי בזה בערך על חסם קרמר ראו ([integral converges uniformly אנ']). ירוןשיחה 01:34, 3 במאי 2011 (IDT)

התכנסות במידה שווה. דוד 01:50, 3 במאי 2011 (IDT)
אני מניח שמדובר באינטגרל התלוי בפרמטר, ואז התכנסות במידה שווה פירושה שהאינטגרל (ממינוס אינסוף עד אינסוף?) מתכנס (כגבול של האינטגרלים מ- M- עד M) במידה שווה לכל הערכים של הפרמטר. עוזי ו. 02:30, 3 במאי 2011 (IDT)
אכן, תודה. אשמח אם תעבור על הערך. ירוןשיחה 15:36, 3 במאי 2011 (IDT)
תודה (אני רגיל לנוטציית מהנדסים). ירוןשיחה 17:53, 3 במאי 2011 (IDT)
גם חסם צ'פמן-רובינס, אם אפשר. ירוןשיחה 21:05, 3 במאי 2011 (IDT)
שאלתי שתי שאלות בדף השיחה. עוזי ו. 00:01, 4 במאי 2011 (IDT)

שלום שוב. אודה לך אם תעיין בהאינפורמציה של פישר, ותבדוק שלא כתבתי שטויות. בנוסף, אודה לך אם תוכל לתרגם את החלק האחרון (שימושים), אותו אני פחות מכיר. ירוןשיחה 02:48, 6 במאי 2011 (IDT)

תודה. תוכל להסתכל בהערה בדף השיחה? ירוןשיחה 20:57, 8 במאי 2011 (IDT)

פעם אחרונה בקרוב - חסם ברנקין. תודה, ירוןשיחה 19:33, 10 במאי 2011 (IDT)

ערכתי שם. מישהו הצליח פעם לחשב את החסם האימתני הזה? עוזי ו. - שיחה 19:42, 10 במאי 2011 (IDT)
מאוד קשה לחשב אותו. אני לא שמעתי על מישהו שחישב אותו (מצד שני לא ממש חיפשתי). מה שכן, המקרה הפרטי שלו (n=1) (צ'פמן רובינס) חושב בקירוב עבור שערוך תדירות של סינוס (ובטח עבור עוד מקרים). ירוןשיחה 21:36, 10 במאי 2011 (IDT)

דינג דונג[עריכת קוד מקור]

כתיבת הערך חוטאת לדעתי באי עמידה בכלל הוויקיפדי בעל השם המסובך שאוסר להשתמש במרחב הערכים כדי להדגיש עמדה. חוץ מזה, כבר עדיף שהיית כותב על העוגיה. יש סידרה בטלוויזיה, שלולא הייתי כה שקוע בהגותו של עמנואל לווינס הייתי רואה, שנקראת "המפענחת" בה חוטאת הגיבורה (כך נמסר לי) באכילת העוגיות הללו, ולו היית מתרגם את הערך הייתי יודע מה הן בדיוק. פומפריפוזה - שיחה 19:46, 5 במאי 2011 (IDT)

נפלא - ערך עם סעיף "טריוויה" מן המוכן. כידוע, מקרה רע מביא לפסיקה גרועה. מלכתחילה, אם לא היה נכתב ערך המשקר לקורא ש"דינג דונג" הוא שמו של שיר, לא הייתי צריך לטרוח על דף פירושונים שמבהיר שלאו דווקא, אלא זו בעיקר אונומטופיה (?) ששמה הושאל לדברים אחרים. אבל היום מצאתי מציאה כשרה - מתברר שדינג דונג הוא גם שמו של מיצג בבימויה של תמר רבן; אם תכתוב ערך עליו, לא יהיה צורך לדון יותר בחבורת הטקסנים העליזה. עוזי ו. - שיחה 20:13, 5 במאי 2011 (IDT)
טוב, אחרי שהדגשת את העמדה שלך בחטא אני מצטרף אליה. אני לא חושב שצריך לכתוב את הערכים האלו בשביל זה, אפשר לעשות סתם דף פירושונים מורחב. ‏ישרוןשיחה!!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 21:14, 5 במאי 2011 (IDT)

"מוחות בורחים", "בריחת מוחות" ו"המוחות הבורחים הישראלים"[עריכת קוד מקור]

לכל "העורכים" ו"המומחים" בערכים של ה"מוחות הבורחים", "בריחת המוחות" ו"המוחות הבורחים הישראלים", אנא הקדישו זמן לקריאת התגובה הנ"ל:

(1) "בריחת מוחות מישראל" זהו מושג ששווה שיהיה עליו ערך מכיוון שזוהי התופעה הספציפית לישראל של המושג הכללי, בריחת מוחות. המושג, "מוחות בורחים ישראלים" הוא שקול ולכן יכול להופיע בעצמו באינציקלופדיה המכוונת.
(2) הערך בריחת מוחות כמו שמופיעה כרגע באתר הוא ערך ברמה לא גבוהה עם המון אי דיוקים וקישורים ספציפים תמוהים. מאוד מוזר שדווקא ערך קשור, "המוחות הבורחים הישראלים", שכתוב בצורה הגיונית ונכונה, נמחק.
(3) החשש של "העורכים" ו"המומחים" "הבלתי תלוים" אחד בשני שמדובר בערך פרטי, לא אינציקלופדי, וכו', לא מבוסס על הערך שנכתב ושופר במהלך הגרסאות.
(4) כל האינפורמציה המופיעה בערך שכתבתי "מוחות בורחים ישראלים" מדויקת וברת בדיקה ואימות. המוחות הבורחים הישראלים הם אכן אלו שמתוארים בכותרת "מוחות בורחים" של ערך זה, רעיון "המרכזים הווירטואלים", עם הבעיתיות שבו, הוא אכן הרעיון שמופיע בערך שנכתב, והרשת המדעית הישראלית הוא אכן רעיון אמיתי שיכול להצליח בצורה כוללת יותר (מרעיון "המרכזים הווירטואלים") כשמנסים לפתור את בעיית ה"מוחות הבורחים הישראלים".
(*) אני מקווה שבן אדם אחר יפתח את הנושא של ה"מוחות הבורחים בהקשר הישראלי (משנות ה 90 ואילך)" ואז אוכל לתרום לערך זה. אנני אשחיט עוד את זמני על הפינג פונג (כתיבה-מחיקה) שהתנהל ביום (+) האחרון. Flomenbom - שיחה 21:51, 12 במאי 2011 (IDT)

אני מסכים עם כל מה שכתבת - למעט דבר אחד. לא ניסית לכתוב ערך, אלא פלטפורמה לקידום רעיון "הרשת המדעית הישראלית". אם תוותר על הרשת הזו (שאין שום סיבה אנציקלופדית להזכיר אותה בהקשר הזה), אני מניח שתוכל לכתוב ערך מוצלח מאד על הנושא. עוזי ו. - שיחה 22:38, 12 במאי 2011 (IDT)
אוסיף ואומר שלמרות שיש הרואים בעיה בבריחת המוחות, ויש מקום להזכיר את עמדתם בערך, יש שאינם רואים בכך בעיה ורואים בכך תנועה טבעית של אנשים ברחבי העולם, וגם את דעתם יש להציג בערך. עדירל - שיחה 22:45, 12 במאי 2011 (IDT)
אין שום סתירה בין "תנועה טבעית" לבעיה. יש הרבה תופעות טבעיות שהן בעיות חמורות. עוזי ו. - שיחה 01:45, 17 במאי 2011 (IDT)

אי-שוויון הולדר[עריכת קוד מקור]

נראה לי שהערך אי-שוויון הולדר וen:Hölder's inequality לא מדברים על אותו דבר. דוד א. - שיחה 19:35, 16 במאי 2011 (IDT)

למה? אי-השוויון אצלנו הוא מקרה פרטי (ראה הפסקה Notable special cases). עוזי ו. - שיחה 01:47, 17 במאי 2011 (IDT)
הייתי צרך ח"ד מומחה. תודה דוד א. - שיחה 10:24, 17 במאי 2011 (IDT)

ותרנות[עריכת קוד מקור]

הוכנסו שינויים בערך בניגוד להסכמה ולרוב בדף השיחה שהשתתפת בו - אודה לבדיקתך והארותיך. ALC • י"ג באייר ה'תשע"א • 17:22, 17 במאי 2011 (IDT)

אם השינויים הם בניגוד להסכמה בדף השיחה, אתה יכול לשחזר אותם בעצמך. אני מוותר על המשך העיסוק בערך ההוא. עוזי ו. - שיחה 19:59, 17 במאי 2011 (IDT)
שחזרתי אך הם הוחזרו מחדש. אינני רוצה להיכנס למלחמת עריכה כלשהי והואשמתי בהאשמות אישיות על ידי יוצרת הערך ולכן אודה לחוות דעתך שם. ALC • י"ד באייר ה'תשע"א • 20:03, 17 במאי 2011 (IDT)

שאלה בסיסית בחדו"א בתלת מימד[עריכת קוד מקור]

שאלה קלה מאוד שאני לא יודע איך פותרים. נתון לי משטח , כאשר a הוא איזשהו פרמטר (קבוע). ושואלים אותי "מה שטח המשטח"? (ת'אמת זה חלק משאלה טיפה יותר מורכבת). אני יודע שעקרונית התשובה היא "אינטגרל משטחי". אבל איך אני עושה את האינטגרל הזה? 109.64.210.241 19:01, 22 במאי 2011 (IDT)

דברים כאלה לא מחשבים בעזרת אינטגרלים. המשטח הזה הוא חתך מישורי בגליל אינסופי, ולכן צורתו מלבנית ושטחו אינסופי. עוזי ו. - שיחה 02:31, 23 במאי 2011 (IDT)

יישוב (דעת)[עריכת קוד מקור]

FYI. אביעדוסשיחה כ' באייר ה'תשע"א, 00:26, 24 במאי 2011 (IDT)

שלום עוזי, ראיתי שהצבעת למחיקה, בנימוק "המצאה", אשמח לדעת האם לדעתך שם הערך הוא המצאה, או שהערך עצמו (שיש לו מקבילה בוויקיפדיות נוספות) הוא המצאה. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 14:30, 25 במאי 2011 (IDT)
בנוסף, הערך העבר שינוי גדול, ונא לשקול שוב את ההצבעה. --בברכה, טישיו - שיחה 21:55, 25 במאי 2011 (IDT)
ההמצאה היא בחיבור (המומצא, גם אם יש לו מקורות אטימולוגיים) בין "יישוב הדעת" ל"יישוב מחלוקת". אין לי התנגדות לערך על כל אחד מאלה בנפרד. עוזי ו. - שיחה 00:33, 26 במאי 2011 (IDT)
האם לדעתך המושג "יישוב הדעת" זהה למושגים "התיישבות" "התבוננות", "קורת רוח" ו"סיפוק"? (ראה: יישוב הדעת - הוסרה לצערי תבנית מקור שהצבתי שם.) בברכה. ALC • כ"ב באייר ה'תשע"א • 09:25, 26 במאי 2011 (IDT)

חדו"א[עריכת קוד מקור]

שאלה

השדה הוא שדה מפורסם שבו שטף סביב כל מסלול סגור המקיף את הראשית שווה ל2 פאי ושל כל מסלול סגור שאינו מקיף את הראשית שווה לאפס. אבל פה מדובר במשטח פתוח, ככה שזה לא הולך. יש לך איזה טיפ איך פותרים תרגיל כזה? 79.183.213.123 21:35, 25 במאי 2011 (IDT)

הפניית תשומת הלב[עריכת קוד מקור]

שים לב כי יסודות (ספר) עומד להצעת הסרת המלצה ברשימת ההמתנה. תומר - שיחה 10:14, 30 במאי 2011 (IDT)

בהצלחה. אני מסכים עם האבחון של איתן. עוזי ו. - שיחה 10:59, 30 במאי 2011 (IDT)

כיבוש (נפש)[עריכת קוד מקור]

מכיוון שלמדתי להעריך מאד את דעתך בנושאים רבים ודומים, אשמח לדעת מהי בנוגע לדיון שנערך כעת לגבי מחיקת ערך זה, וייתכן כי אשנה את הצבעתי בהתאם לנימוקיך. בתודה ובברכה. ALC • כ"ו באייר ה'תשע"א • 16:02, 30 במאי 2011 (IDT)

שלשה פיתגורית[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי, עריכה זו שיבשה את הערך, אך גם קודם לכן המשפט לא היה מובן (מיהו N?). התוכל לתקן? דוד שי - שיחה 21:09, 31 במאי 2011 (IDT)

תיקנתי שם - N ו-h אינם אלא a. לא מצאתי לטענה הוכחה ממש-קלה; צריך להפריד למקרים (לפי החזקה המקסימלית של 2 שמחלקת את a). עוזי ו. - שיחה 00:10, 2 ביוני 2011 (IDT)

ויקיפדיה:בודק/בקשות לבדיקה[עריכת קוד מקור]

שלום, יש לך שיחה ממתינה, תודה. חזרתישיחה 18:58, 3 ביוני 2011 (IDT)

ויקיפדיה:מזנון[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,
תוכל לתרגם לי את הלעג שלך כאן? לא הבנתי למה אתה רומז אבל קיבלתי את התחושה שזה קשור לפסקה אחת מעל את הדיון בה אני מנסה להפעיל בקושי מה. תודה, ‏ישרוןשיחה!!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 23:34, 8 ביוני 2011 (IDT)

עוזי איבד כבר מזמן את ההערכה שלי כלפיו כוויקיפד לאור הזלזול המתמשך שלו בעבודתם של אחרים. אני מציע לך ישרון לא להתרגש מהאיש. ‏YHYH ۩ שיחה 23:39, 08/06/2011
הנסיון למצוא קריטריונים מספריים לחשיבות אנציקלופדית הוא בעייתי ביותר, אפילו כשמדובר בשירים. הנסיון להחיל קריטריונים כאלה, המוגבלים מראש לספירת מאמרים וציטוטים, על אנשי מחקר ומדע - ראוי ל"זלזול מתמשך", כפי שמציע YHYH. אני מבין את המוטיבציה של עדו לנסות לכמת את הנושא, אבל חושב שהוא בוחר בדרך ללא מוצא. עוזי ו. - שיחה 01:16, 9 ביוני 2011 (IDT)
"זלזול מתמשך" טעון גם הוא הוכחה לפחות באמצעות מספרים, אם לא באמצעות קריטריונים ברורים. ובמילים אחרות, ללא ה"זלזול מתמשך" של עוזי ודומיו אפשר להציע לויקיפדיה העברית לצאת לחופשה ללא תשלום. ניר 121 - שיחה 01:25, 9 ביוני 2011 (IDT)
לא מצאתי את ההערה של עוזי במזנון מזלזלת או מעליבה - למעשה מצאתי אותה די משעשעת, וחשבתי שהיא העבירה את הנקודה בצורה טובה. אפילו כתבתי תגובת המשך (משהו על כך שיש לתת משקל גם לסיבובי הופעות והערכת המבקרים, לא רק לתקליטים ומיקום במצעד), אבל לפני לחיצה על "שמירה" החלטתי שאולי יהיה מי שייקח זאת שלא ברוח הנכונה. בכולופן, מה שהכריע את הכף הייתה העובדה שתגובתי לא התעלתה לרמה של ההודעה של עוזי, אז ויתרתי. קיפודנחש - שיחה 02:19, 9 ביוני 2011 (IDT)
אני לא באתי כי נעלבתי אלא כי אני אשמח להבין איך לדעתו עלי לנהוג ואולי זה יעזור לי.
ולעוזי: במצב מושלם בהחלט לא היה צורך לקבוע כללים כאלו אבל ערכי המוזיקה מועדים לפורענות: מי שמבין ואוהב מוזיקה במקרים רבים יהיה כמעט לחלוטין חסר הבנה בכתיבה אנציקלופדית ולהיפך, וכפי שכתבתי הדבר כבר מתחיל להשפיע לרעה בוויקיפדיה אני מתכנן לפרוש בקרוב (או להפחית את פעילותי) וכשאני פה אני רואה איך לעתים מדי יום נוספים ערכים חדשים, רובם מתורגמים מאנגלית, שהם חסרי תוכן לחלוטין וחסרי ייחוד כלשהו. לכן אני רוצה, לפני שאני הולך, לקבוע כללים שכולם יכולים לבחון כדי שוויקיפדיה לא תתמלא בחוסר הבחנה מינימלי בין שירים ראויים לבין שירים שמועלים סתם כי הכותב מעריץ את הזמרת. אם יש לך הצעה אחרת אשמח לשמוע. בברכה, ‏ישרוןשיחה!!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 10:53, 9 ביוני 2011 (IDT)
יש לי הצעה חסרת סיכוי: לשמור על פרופורציות. מטאפורית, כמובן, אבל גם פרקטית: מה אחוז הערכים על שירים (כדורגלנים, עיתונאים, בעלי חומוסיות) באנציקלופדיה העברית? הייתי שומר על אותו יחס גם כאן. הסיבה היא שבראיה מפוכחת, החשיבות האנציקלופדית ארוכת הטווח של כמעט כל שיר (כדורגלן, עיתונאי, בעל חומוסיה) היא זניחה ואף בלתי קיימת. והראיה: על כמה שירים (כדורגלנים, עיתונאים, בעלי חומוסיות) שפעלו במאה ה-18 אנו יודעים היום?
אלא מה, ויקיפדיה "אינה אנציקלופדיה מנייר". היא גם לקסיקון לשירים (כדורגלנים, עיתונאים, בעלי חומוסיות). ואם כך, מה איכפת לך שיהיו ערכים על כל השירים (הכדורגלנים, העיתונאים, בעלי החומוסיות) שבעולם? ובלבד שיהיה לנו העוז להבהיר שמדובר בשיר (כדורגלן, עיתונאי, בעל חומוסיה) חסר חשיבות וייחוד, שהערך עליו אינו נובע מחשיבותו העצמית אלא מכך שלכל בול מוקדשת שורה בקטלוג. לצורך העניין, אי אפשר לסמוך על כך ש"כולם יודעים" שכך נהוג בויקיפדיה, משום שכדבר שבעובדה, כולם לא יודעים. עוזי ו. - שיחה 11:14, 9 ביוני 2011 (IDT)
עיתונאים? יש הרבה עיתונאים המוכרים כסופרים ומסאים חשובים! עוזי ו. - שיחה 11:16, 9 ביוני 2011 (IDT)
היא הנותנת. עוזי ו. - שיחה 11:16, 9 ביוני 2011 (IDT)
אם כך ההבדלים בין דעותינו מתחילים כבר בבסיס.
אני מחזיק בדעה שהיא באמצע שתי האפשרויות שהצעת: ויקיפדיה היא אכן לא אנציקלופדיה מנייר ואפשר להנות מהיתרונות של זה אבל זו לא סיבה להכניס שירים רק כי הם קיימים. אין סיבה מיוחדת שאחוז ערכי המוזיקה (המודרנית והלא מודרנית) בוויקיפדיה יהיה גדול מזה שבאנציקלופדיה העברית אבל זו לא סיבה להגביל את ערכי המוזיקה אלא להרחיב תחומים אחרים.
שמעתי פעם שאמרו פה שכל ערך באנציקלופדיה התלמודית ראוי להיכנס לוויקיפדיה וזה מה שאני חושב גם ליתר התחומים: כל ערך באנציקלופדית המוזיקה המודרנית (שלא קיימת) ראוי להיכנס גם לכאן אבל זה לא אומר שכדאי לאפשר לכל שיר להיכנס: צריך לחשוב מהו עיקר המוזיקה של שנת 2011 או שנת 1854 ורק את השירים שמרכיבים את העיקר להכניס. בתחילת 2007 יצא שיר בשם Umbrella שהכיר לכל העולם זמרת בשם ריהאנה ומפיקים בשם כריסטופר סטיוארט וטריוס נאש שהיו ממעצבי המוזיקה בארבעת השנים הקרובות לפחות והשפיעו על המוזיקה מיפן ועד הוואי ואני לא חושב שיש סיבה להחסיר את הפרט הזה מוויקיפדיה. ממש לא בא לי להיכנס לעוד דיון בשאלה האם המוזיקה של היום היא זבל אבל אני כן אומר שצריך לתעד את המוזיקה הזו בוויקיפדיה כמו שצריך לתעד את המחול ההונגרי מספר 5 של יוהנס ברהמס‎, ואמנם אין מספיק אנשים שירצו לעשות זאת במידה הראויה אבל זו לא סיבה להצר את צעדי ערכי המוזיקה של היום או לטעון שאם כותבים ערכים על שירים כמו Umbrella כנראה הפכנו ל-"לקסיקון לשירים". ‏ישרוןשיחה!!and 19,327 people are justin bieber fan‏ 18:35, 9 ביוני 2011 (IDT)

בקשה לחוות דעתך[עריכת קוד מקור]

תוכן השיחה הועבר לדף השיחה של הערך ביתא ישראל אייל המהולל - שיחה 18:31, 17 ביוני 2011 (IDT)

עוזי שלום. צר לי אך הסאגה לא נגמרה. בניגוד לסיכום ליאור שב ומשחזר. האם תוכל לאמר באופן נחרץ בדף השיחה שעריכה ראויה כדי שאפשר יהיה להתקדם בעזרת מפעיל מערכת ? אייל המהולל - שיחה 22:55, 17 ביוני 2011 (IDT)

עוזי שוב שלום. ליאור מנסה כעת לסגת. אם בא לך, כנס לדף השיחה ותגיב. ואם לא מתאים לך אז עזוב (הוא הופך כל דיון למתיש ונראה שזה כל עולמו). אייל המהולל - שיחה 08:15, 21 ביוני 2011 (IDT)

גז מדמיע[עריכת קוד מקור]

<<הועבר לדף השיחה של הערך>> עוזי ו. - שיחה 20:42, 14 ביוני 2011 (IDT)

חזקה[עריכת קוד מקור]

תודה שענית לי על השאלה בסיכום חזקות הוספתי שם כעת דיון נוסף בענין, אודה לך אם תתיחס.

עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 11:44, 24 ביוני 2011 (IDT)

צ'בישב[עריכת קוד מקור]

היי עוזי. בעקבות כתיבת הערך השערת ברטראן, עִברתי את הפירושונים משפט צ'בישב. אני רק לא בטוח לגבי המשפט האחרון, שלא מצאתי בגוגל אזכור שלו בעברית. לדעתך התרגום טוב או עדיף אחר? תומר - שיחה 18:10, 24 ביוני 2011 (IDT)

אני מציע אי-שוויון הסכומים של צ'בישב. עוזי ו. - שיחה 18:11, 24 ביוני 2011 (IDT)
שיניתי. אגב, האם אתה מכיר את המשפט? אם כן, אולי תוכל לכתוב ערך קצר? רציתי לתרגם את הערך באנגלית, אבל הוא בעיקרו הוכחה, שאותה לא הבנתי בשל חוסר היכרות עם אי-שוויון הסידור מחדש. תומר - שיחה 18:16, 24 ביוני 2011 (IDT)
כתבתי את הערך. עוזי ו. - שיחה 22:15, 25 ביוני 2011 (IDT)
תודה רבה! תומר - שיחה 13:51, 26 ביוני 2011 (IDT)

מה מבטיח לי משפט קיום ויחידות?[עריכת קוד מקור]

לא ממש הבנתי מה מבטיח משפט קיום ויחידות. נגיד יש לי מד"ר כללית מסדר שני( סתם): אני יודע שהפונקציות Q וP רציפות בל הישר הממשי. האם המשפט מבטיח לי שעבור כל תנאי התחלה אני אקבל פתרון? כלומר אני יכול להגיד "בגלל משפט קיום ויחידות קיים פיתרון יחיד המקיים ופתרון פרטי אחר העובר בנקודה "? משום מה אני לא מצליח להבין את זה מהכתוב. 109.64.200.243 20:22, 25 ביוני 2011 (IDT)

משפט הקיום והיחידות מבטיח פתרון (בקטע פתוח) לכל תנאי התחלה. ניסחתי אותו מחדש בערך. למשל - "בגלל משפט הקיום והיחידות קיים פתרון יחיד המקיים את תנאי ההתחלה ; הפתרון הזה מוגדר בקטע פתוח סביב 0. מאותה סיבה קיים גם פתרון המקיים , והוא מוגדר בקטע פתוח סביב t=50". עוזי ו. - שיחה 21:36, 25 ביוני 2011 (IDT)
מה התנאים המדויקים? האם מספיק שכל המקדמים רציפים, או שאולי צריך להגיד שהם גזירים (או גזירים ברציפות)? 109.67.209.254 09:31, 27 ביוני 2011 (IDT)

שינוי שם ערכי נפות איטליה[עריכת קוד מקור]

אודה לחוות דעתך על הצבעת המחלוקת הזו. בתודה ובברכה. ALC • כ"ז בסיוון ה'תשע"א • 13:13, 29 ביוני 2011 (IDT)

שאלה בתורת המספרים[עריכת קוד מקור]

היי,

נתקלתי בכתבה הזאת בוואיינט. האם מה שרמנוג'אן דיבר עליו קשור לזה שכל מספר שמסתיים בחמש מתחלק בחמש וכל מספר שסכום ספרותיו מתחלק ב-3 מתחלק גם הוא עצמו ב-3? קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 08:06, 30 ביוני 2011 (IDT)

לחלוטין לא. מדובר על תכונות עמוקות של פונקציית החלוקה, ולא על משחקים התלויים בבסיס הכתיבה. עוזי ו. - שיחה 10:16, 30 ביוני 2011 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא קשור בכלל. אתה מדבר על סימני חלוקה שאין להם קשר לפונקציית החלוקה עליה מדובר בכתבה. גדי אלכסנדרוביץ' פרסם הסבר יותר מפורט בנושא. דניאל ב. תרמו ערך 10:20, 30 ביוני 2011 (IDT)

שאלה[עריכת קוד מקור]

בערך מבנה - מופיעים מבנים מכל הדיסציפלינות, ולכן הצעתי לחשוב מחדש על המבנה שלו חיוך אדום.
במיוחד עלתה שאלה לגבי המתמטיקה, והאם בכלל יש בה "מבנה"?
אשמח לחוות דעתך. תודה, יעל 18:59, 30 ביוני 2011 (IDT)
תודה רבה מראש, אם תוכל לבדוק את עריכותי באינסוף, שבת שלום, יעל 12:37, 1 ביולי 2011 (IDT)
אני מתנגד לפיצול שם. אי אפשר להפריד את אינסוף הפילוסופי מכל האחרים. בפרט, במתמטיקה אין לאינסוף משמעות יחידה ומוגדרת, אלא תפקידים שונים בהקשרים שונים. דווקא הטיפול הכללי במושג האינסוף, בכלים מתמטיים שונים, נוגע גם בדיון הפילוסופי, ולכן אי אפשר לדון בהם בנפרד. יתכן בהחלט שצריך להיות ערך מורחב על הגישות הפילוסופיות השונות לאינסוף, אבל חייבת להשאר פסקה פילוסופית-הסטורית יציבה גם בערך הראשי. עוזי ו. - שיחה 13:41, 1 ביולי 2011 (IDT)
הבנתי. א. יש ערך מקביל 'אין סוף - פילוסופיה' בוויקי אינגליש - ולדעתי זה מוצדק מאוד. ב. מעבר לכך, מושג האינסוף תחילתו בתאולוגיה ובפילוסופיה, פשוט מבחינה היסטורית זה כך. ג. יתכן שבערך המתימטי צריכה להיות כדבריך פסקה פלוסופית היסטורית. לתשובתך אודה, יעל 13:54, 1 ביולי 2011 (IDT)
ותובנה: המשותף האקראי בין מבנה לאינסוף הוא היותם מיקרו-אנציקלופדיות. במקרה של אינסוף אפשר לזהות שלד עקרוני משותף, במקרה של מבנה המצב קשה יותר. שבת שלום, יעל 14:39, 1 ביולי 2011 (IDT)

גאודזה[עריכת קוד מקור]

יש כפילות בין הערך גאודזה שיצרת לפי כשנה לבין הערך גאודיזה שכבר היה קיים. כמו כן יש ערך שלישי מרחב גאודזי שמופנה ממסילה גאודזית. לא יודע אם צריך לאחדו עם השניים האחרים, אבל לכל הפחות הם צריכים להתייחס זה לזה. דניאל ב. תרמו ערך 00:00, 3 ביולי 2011 (IDT)

בדיוק כתבתי מה צריך לעשות לדעתי בשניהם. בסופו של דבר גם גאודזה וגם גיאודזה צריכים להפנות למסילה גאודזית. טכנית, מכיוון שבגיאודזה יש יותר תוכן, כדאי להעביר את הזה אל המסילה תוך מחיקת הקישור שם, ואז למזג את ההגדרה מגאודזה. עוזי ו. - שיחה 00:03, 3 ביולי 2011 (IDT)

מספרים טרנסצנדנטיים[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. כתבתי בארגזי חול מספר ערכים הקשורים בספרים טרנסצנדנטיים. אני מבקש, אם תוכל, שתעבור על הערכים, תערוך, תתקן ותעיר עליהם (בעיקר ההוכחות, שייתכן שנפלה בהן טעות) במידת הצורך, בטרם אפרסמם במרחב הראשי. הערכים הם: משפט ליוביל (קירוב דיופנטי), הוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור, טרנסצנדנטיות של e, משפט לינדמן-ויירשטראס ומשפט גלפונד-שניידר. בברכה, דניאל ב. תרמו ערך 23:34, 6 ביולי 2011 (IDT)

סדרת ערכים יפה; הערתי וערכתי פה ושם. צריך לקשר אליהם כראוי ממספר אלגברי, מספר טרנסצנדנטי וקירוב דיופנטי. עוזי ו. - שיחה 01:06, 7 ביולי 2011 (IDT)
תודה רבה. השבתי בדפי השיחה. אקשר מכל הערכים הרלוונטים. אני תוהה כיצד לקרוא לערך על הוכחתו של קנטור. באנגלית ובגרמנית קוראים לו "הוכחת אי-המנייה הראושנה של קנטור". לדעתי זה לא שם מוצלח הלוקה באנכרוניזם, שכן באותה עת קנטור לא פיתח את תורתו ולא עמד על עניין העוצמות, אלא וייחס משמעות בעיקר להוכחת קיומם של הטרנסצנדנטיים. דניאל ב. תרמו ערך 10:43, 7 ביולי 2011 (IDT)
אני בכלל לא בטוח שההוכחה הזו של קנטור ראויה לערך משלה (הקושי למצוא שם מתאים הוא סימן מובהק למדי); אפשר לשלב אותה בקלות בערכים אחרים, ולדאוג שלא תלך לאיבוד על-ידי הפניות מתאימות. אבל אם היא מוצגת בערך משלה, אני חושב שכדאי לאמץ שם קיים. הפתרון הטוב ביותר הוא למצוא את ההוכחה הזו בספרות על ההיסטוריה של המתמטיקה, ולראות איך קוראים לה שם. עד אז, שם תאורי יספיק - ומהבחינה הזו אני מסכים שהוכחת קנטור לקיומם של מספרים טרנסצנדנטליים עדיף במשהו על הוכחת קנטור לכך שהרצף אינו בן מניה. עוזי ו. - שיחה 23:44, 7 ביולי 2011 (IDT)
להוכחה אמנם אין ערך מתמטי כיום, אך יש לה ערך היסטורי ונתקלתי באזכורים לא מעטים שלה. לראיה, היא כבר נזכרה בערכים על קנטור והטרסצנדנטיים עוד בטרם כתבתי את הערך. בטרם ראיתי תגובתך קראתי לערך זמנית כשם הערך האנגלי: הוכחת האי-מנייה הראשונה של קנטור. אנסה לברר בספרות אם יש שם אחר (אולם אני סקפטי אם זה לא יצוין שם בדרך תיאורית או דרך ציון השנה). אם לא אמצא, אעביר להוכחת קנטור לקיומם של מספרים טרנסצנדנטיים. דניאל ב. תרמו ערך 23:53, 7 ביולי 2011 (IDT)

בקשה מוזרה[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. משתמש:yottam טוען ששיקרתי(!) כשכתבתי שד"ר שלי גולדברג היא מרצה מן החוץ במחלקה לפילוסופיה יהודית בבר אילן. לדעתו היא חברת סגל מלאה שם. האם תוכל לאשר זאת בשיחת משתמש:yottam או בשיחה:חסידות חב"ד? תודה, נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"א • 20:58, 7 ביולי 2011 (IDT)

יש שני מפתחות לפענוח הסוגיה. ד"ר גולדברג אכן מופיעה ברשימת חברי הסגל של המחלקה, כאן; אלא שזו רשימה כללית, העשויה לכלול גם מרצים מן החוץ. רשימה מלאה של חברי הסגל הבכיר נמצאת בשנתון הפקולטטיבי, שאת הפרק הרלוונטי שלו אפשר למצוא כאן. מכך שד"ר גולדברג אינה מוזכרת שם אפשר להסיק בבטחון שהיא לא חברת סגל במחלקה שבה חיפשנו. עוזי ו. - שיחה 21:26, 7 ביולי 2011 (IDT)
עוזי שלום, הרשה לי להסב את תשומת ליבך לשימוש הציני והשקרי שנעשה בשמך הטוב ובתגובך - כדי לשוות ארשת מכובדת לדעה מופרכת ומביכה כאן וכאן. אשמח אם תבחר להבהיר את עמדתך במקומות בהם היא הובאה כראיה. Yottam - שיחה 05:03, 8 ביולי 2011 (IDT)
הגבתי על כך בדף השיחה העיקרי. עוזי ו. - שיחה 13:34, 8 ביולי 2011 (IDT)
תודה רבה על תגובתך. Yottam - שיחה 13:47, 8 ביולי 2011 (IDT)

קבוע גאוס[עריכת קוד מקור]

ניסיתי... תוכל לעבור ולראות שלא כתבתי יותר מדי שטויות? תודה. :-) טוסברהינדי (שיחה) 00:09, 9 ביולי 2011 (IDT)

עברתי על הערך; מחקתי ממנו את ההצגה כשבר משולב, משום שאין בה שום דבר מיוחד. הוספתי גם קישור מהממוצע האריתמטי-גאומטרי, שבו הערך הזה מוזכר בהקשרו. אגב, מעולם לא שמעתי שקוראים לקבוע המסויים הזה בשם מיוחד. עוזי ו. - שיחה 22:02, 9 ביולי 2011 (IDT)


עץ מאוזן[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי. האם לדעתך צריכה להופיע הגדרה של עץ מאוזן בערך עץ (תורת הגרפים)? אם כן, האם תוכל להוסיף אותה? ראה גם שיחה:עץ (תורת הגרפים). תודה, חי ◣ 13.07.2011, 13:54 (שיחה)

כמושג בתורת הגרפים, עץ מאוזן הוא לא מציאה גדולה. אבל יש לו ערך בתור מבנה נתונים (Balanced tree), ולכן אני חושב שמספיק להזכיר אותו שם. אני אערוך את עץ (תורת הגרפים) ואת מבנה נתונים בהתאם. עוזי ו. - שיחה 15:46, 13 ביולי 2011 (IDT)

מהו רוטור?[עריכת קוד מקור]

שלום. שים לב לתופעה הבאה: תמונה

זה חלק מפיתרון של איזה מבחן בחשבון אינפיסטימלי בטכניון, בו הסטודנט נדרש לחשב רוטור של איזה שדה לצורך משהו. מה שמסקרן אותי זה ההערה באדום. למה הד"ר שכתב את הפיתרון אומר שזה לא באמת דטרמיננטה אלא רעיון ממד"ב? 79.179.198.249 23:34, 13 ביולי 2011 (IDT)

זה לא באמת מדע בדיוני; ומצד שני, זו לא באמת דטרמיננטה, משום שהרכיבים במטריצה אינם שייכים לאף אלגברה קומוטטיבית (בשורה השניה מופיעים אופרטורים שפועלים על השורה השלישית). לגבי דטרמיננטה על אלגברות לא קומוטטיביות, ראה דטרמיננטת דאודונה. עוזי ו. - שיחה 23:42, 13 ביולי 2011 (IDT)
יש הסבר לפשוט עם? כלומר סטודנט (לא למתמטיקה) שכרגע סיים שנה א'? אם הבנתי אותך נכון הבעיה היא שבדטרמיננטה הרגילה שאני מכיר מאלגברה לינארית יש כפל רגיל בין האיברים. ופה במקום כפל יש אופרטור גזירה. נכון? עכשיו לגבי הקומוטטיביות וכל זה- לא הבנתי. אז אין בעיה או שיש בעיה בזה שיש לי הפעלת אופרטורים במקום כפל מספרים? 79.179.198.249 19:01, 14 ביולי 2011 (IDT)
א. זה דקדוקי עניות של מתמטיקאים.
ב. בכל זאת, הבדל שאני יכול לחשוב זה שבדטרמיננטה אמיתית לא משנה מאיפה אתה מתחיל "לפתוח" אותה. ואילו פה אתה חייב מהשורה העליונה (או מקבימום השניה, אבל בשום אופן לא השלישית). אם תתחיל מהשורה השלישית יהיה לך פונקציה כפול הנגזרות של וקטורי היחידה (שהן אפס), והכל יתאפס.
ג. לא קשור לשאלתך, אבל אני מזכיר לך שכל הנוסחה שיוצאת מזה נכונה רק למערכת קואורדינטות קרטזיות. לקואורדינטות גליליות או כדוריות יש ביוטיים שונים ומסובכים יותר.
ד. הדבר הכי חשוב זה, שאם אתה רוצה הסבר לפשוטי העם, אף פעם אל תשאל מתמטיקאי! (וראה את ספרו של ריצ'רד פיינמן, "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!". emanשיחה 20:27, 14 ביולי 2011 (IDT)
בשנה א' (וגם אחר-כך) מגדירים דטרמיננטה כסכום של מכפלות על כל האלכסונים האפשריים, עם סימנים מתחלפים. בדרך-כלל, לא משנה באיזה סדר מכפילים את האברים, משום שהתוצאה אינה תלויה בסדר. לעומת זאת, כשיש במטריצה אופרטורים, הסדר מאד חשוב. קח לדוגמא את האופרטורים "כפל במשתנה x" (נקרא לזה X), ו"גזירה לפי x" (נקרא לזה Y). לכל פונקציה, , כלומר, במקום לקבל XY=YX, ה"כפל" ב- YX-XY הוא כמו כפל ב-1, ולכן . היחס הזה מגדיר את אלגברת וייל, ומכיוון שביקשת הסבר לפשוטי עם אני מוכרח לציין שזוהי דוגמא חשובה לאלגברה פשוטה נותרית שאינה ארטינית. עוזי ו. - שיחה 20:45, 14 ביולי 2011 (IDT)
מ.ש.ל. emanשיחה 21:03, 14 ביולי 2011 (IDT)

עוזי שאלה ?[עריכת קוד מקור]

מה הפריעה לך במחיקה שעשית לי במיקום האלקטרון לפי פירוש העולמות המרובים ? בכבוד

אין לך מושג בפיזיקה, ואתה מטעה את הציבור. עוזי ו. - שיחה 14:26, 15 ביולי 2011 (IDT)
הציבור מוטעה מקונספציות מוטעות , אחת מהן היא החזרה בזמן של החלקיקים . בכבוד .

@[עריכת קוד מקור]

שלחתי. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 23:20, 23 ביולי 2011 (IDT)

מועדון 27[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי,
תוכל לנסות לבדוק באופן כללי, האם לאור הנתונים שמוצגים בערך (מעל 40 אמנים) אכן מדובר בסטייה סטטיסטית משמעותית? תודה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:19, 24 ביולי 2011 (IDT)

מן הסתם מדובר בצירוף מקרים חריג, אך קיומם של צירופי מקרים חריגים אינו דבר חריג. דניאל ב. תרמו ערך 10:32, 24 ביולי 2011 (IDT)
בשביל לגבש דעה, צריך שיהיה מאגר שלא אמנים, וגיל מותם. אבל גם בלי המאגר, אם תרצה להסיק האם מדובר בנתון חריג, גש ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומצא איזה אחוז מהאוכלוסייה מת בשנה בה הוא בן 27, נניח שמדובר בעשירית האחוז מהאוכלוסייה (נראה לי שיותר), אז מספר האמנים (הידועים מספיק כדי להיכנס לרשימה...) מאז שנות ה-70 צריך להיות 40000. עכשיו אתה צריך להעריך האם מאז שנות ה-70 היו יותר או פחות אמנים מהמספר הזה... בברכה, --איש המרק - שיחה 10:45, 24 ביולי 2011 (IDT)
יש גורם נוסף - רמת השכיחות של שימוש בסמים ואלכוהול בקרב אמנים. כלומר, צריך להכניס את גורם המוות הספציפי הזה כגורם דומיננטי יותר בקרב האוכלוסייה של האמנים. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 10:52, 24 ביולי 2011 (IDT)
לא נטען שהאמנים האלו מתו בעיקר מסמים בגיל הזה. נטען פשוט שהם מתו בגיל הזה. דניאל ב. תרמו ערך 11:36, 24 ביולי 2011 (IDT)
אבל עובדה היא שאחוז גבוה מאוד מהם מת מסמים ואלכוהול, כך שהסיכוי הכללי שלהם למות בגיל צעיר גבוה יותר משל אחרים. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 11:50, 24 ביולי 2011 (IDT)
על זה אתה יכול לדבר כשאתה מחפש סיבות לחריגות. אם אתה רוצה לגלות מראש אם קיימת חריגות הנתון הזה לא רלוונטי. דניאל ב. תרמו ערך 19:13, 24 ביולי 2011 (IDT)
יש כאן בעיות קשות של סימון המטרה לאחר שהחצים פגעו. ההשערה המעניינת בעיני היא לא האם לאורך החיים של אמנים מוכרים יש התפלגות שונה מזו של אנשים אחרים (מן הסתם - אורח החיים משפיע על ההתפלגות הזו באופן ברור), אלא האם יש משהו מיוחד בגיל 27 שגורם לתמותה מוגברת (לא מסיבות מיסטיות חלילה, אלא בכך שמתרכזות בו כמה השפעות מצטברות, לרבות הידיעה שאמנים אחרים מתו בגיל הזה). הייתי עורך רשימה של אמנים לפי קנה מידה שאינו לוקח בחשבון את גיל המוות, ובודק האם מספר המתים בגיל 27 שונה באופן מובהק ממספר המתים בגיל 26 או 28. בכל מקרה קשה לערוך בדיקות כאלה בדיעבד, כי יתכן שחשיבותו של האמן התעצמה פוסט-מורטם בשל הגיל שבו בחר לעזוב את העולם. עוזי ו. - שיחה 19:49, 24 ביולי 2011 (IDT)
מחקר שלם לא נוכל לעשות, אך השאלה היא האם אנחנו יכולים להוסיף הסתייגות מדעית בערך. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 20:44, 24 ביולי 2011 (IDT)
מן הסתם הסתייגות שכזו היתה מחקר מקורי מובהק. דניאל ב. תרמו ערך 22:12, 24 ביולי 2011 (IDT)
המבוא לערך סביר; אבל ההחלטה לצטט את "הביוגרף של קורט קוביין וג'ימי הנדריקס" בתור בר-סמכא לעניינים סטטיסטיים היא-היא מחקר מקורי. עוזי ו. - שיחה 22:19, 24 ביולי 2011 (IDT)
בדיוק; כדי לקבוע שאכן מדובר בתופעה סטטיסטית, צריך מקור אמין, ולא להיפך. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 22:46, 24 ביולי 2011 (IDT)
אני לא חושב שכתב הרולינג סטון צוטט בתור "בר סמכא בעניינים סטטיסטיים". דבריו הובאו כחיזוק לטענה ש"יש עניין רב בנושא", ובשאלת ה"עניין רב" כתב הרולינג סטון הוא כנראה כן בר סמכא. קיפודנחש - שיחה 22:59, 24 ביולי 2011 (IDT)
אלו דברי הכתב: "מספר המוסיקאים שמתו בגיל 27 מדהים לכל הדעות. (אמנם) בני אדם מתים בכל גיל, אך יש קפיצה סטטיסטית עבור מוזיקאים המתים בגיל זה". זה לא תאור (=עדות לעניין בתופעה), אלא טענה לא מקצועית לעצם קיומה של התופעה. עוזי ו. - שיחה 09:59, 25 ביולי 2011 (IDT)

- התקיימה על הערך הזה הצבעת מחיקה, שבו הוחלט למחוק אותו ברוב הדרוש; משום מה הההצבעה מתוארת בדף השיחה באופן אחר. עוזי ו. - שיחה 10:04, 25 ביולי 2011 (IDT)

זה כי הרוב הדרוש התקבל בעזרתן של 16 בובות קש. דניאל ב. תרמו ערך 10:06, 25 ביולי 2011 (IDT)
הנתון הנוסף הזה צריך להופיע בארכיון דף ההצבעה. עוזי ו. - שיחה 10:16, 25 ביולי 2011 (IDT)
בראש העמוד יש הערה בעניין. "ההצבעה בוטלה ותוצאותיה נהפכו בהתאם לויקיפדיה: פרשת בובות קש 2011. דורית 23:11, 18 במרץ 2011 (IST)" בברכה, --איש המרק - שיחה 10:33, 25 ביולי 2011 (IDT)

ויקימניה 2011 - אני מנסה שוב :)[עריכת קוד מקור]

שלום עוזי, כידוע לך אני מגייסת מתנדבים שיקבלו את פני הבאים בשדה התעופה. נשארו שתי משמרות לא מאויישות, ראהויקיפדיה:מזנון#מכרז נוסף למשמרות נוספות בשדה התעופה - בעקבות עדכון קובץ המגיעים, גם כאן יש פתרון לאלה הסובלים מנדודי שינה. אשמח מאד אם תעשה מאמץ ותתנדב לאחת מהשתיים? תודה. חנה Hanayשיחהאת הויקיפדים החדשים כבר הכרת? 04:06, 28 ביולי 2011 (IDT)

צר לי, אבל יש לי תוכניות אחרות לשעות האלה. עוזי ו. - שיחה 21:36, 28 ביולי 2011 (IDT)

ההבדל בין וקטור לנקודה[עריכת קוד מקור]

במתמטיקה, וספציפית באנליזה מתמטית, כשמדברים על נקודה ועל וקטור , אחד מהם מתייחס לנקודה במרחב ואחד מהם מתייחס לכיוון במרחב. אבל מה ההבדל, פורמלית? האם אפשר להגיד ש ? או ? בסופו של דבר שניהם אותו איבר ב , לא? ואם כן, איזו משמעות יש למכפלה כלשהי בין נקודה לווקטור? אני מבין טוב למה הם יהיו טיפוסים שונים בתוכנית מחשב, למשל (כאילו יש איזושהי "מטא-אינפורמציה" או משהו כזה, כי הם לא מייצגים את אותו מושג), ואני מבין למה אפשר לייצג או להביע אחד מהם בעזרת השני, אבל לא את החלק המתמטי הפורמלי - האם מדובר באותו איבר או לא? אם השאלה שלי לא טיפשית אשמח לתשובה, ואם היא כן, אני אשמח להסבר... ושיהיה יום טוב. --אלעזר - שיחה 18:58, 31 ביולי 2011 (IDT)

זו לא שאלה טפשית. במתמטיקה משתדלים, כידוע, לשמור על הדברים כמה שיותר פשוטים: המרחב האוקלידי הוא קבוצה של שלשות סדורות; אין צורך לבנות בנפרד את הנקודות ואת הוקטורים; ההבדל הוא בפרשנות בלבד. *אפשר* להגדיר גם אחרת (למשל - וקטור יהיה אוסף מחלקות שקילות של זוגות סדורים של נקודות, כאשר שני זוגות שקולים זה לזה אם יש ביניהם אותו הפרש), אבל זה מסבך את הדברים שלא לצורך. המחיר הוא שלפעמים צריך להבין מההקשר לאיזו פרשנות מתכוונים; אבל הדברים בנויים באופן כזה שזה לא ישנה - הרי מחברים נקודות ווקטורים לפי אותה נוסחה בדיוק. עוזי ו. - שיחה 19:03, 31 ביולי 2011 (IDT)

בנאדם[עריכת קוד מקור]

פיצול אישיות? מיסטר דבֶּליו ~ הגיע הזמן שערכי הסרטים ייראו אחרת! 20:49, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

יותר חיזוי עתידות. עוזי ו. - שיחה 20:55, 3 באוגוסט 2011 (IDT)