ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון118

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

שנות אור[עריכת קוד מקור]

האם אפשר להגיד את המשפט "אם הכוכב הזה מתפוצץ עכשיו, האור ממנו יגיע אלינו עוד 600 שנה". הרי בתורת היחסות רק ברגע שהאור מגיע עליך, אז אירוע כלשהו קרה עבורך. ככה שאין משמעות למילים "הכוכב הזה מתפוצץ עכשיו" כי השעון שלנו לא מסונכרן עם שעון הכוכב הרחוק. אני צודק? 79.179.48.18 17:10, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא חושב שאפשר להגיד את המשפט הזה, שכן כאשר כוכב מתפוצץ עתה, לא נוכל לדעת זאת עד שהאור יגמא את המרחק. הייתשלהדוס - שיחה 17:31, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
אפשר להגיד. אם אתה והכוכב לא נעים אחד ביחס לשני אז אתם באותה מערכת ייחוס ויש לכם אותו זמן עצמי ולכן יש משמעות למילה "עכשיו" למרות שלוקח זמן לאירוע להשפיע. דניאל ב. 18:01, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
ובהמשך דניאל צודק, רק יש לדייק: אתה יכול להגיד שהכוכב מתפוצץ "עכשיו" אם אתה יודע (בדרך כלשהי, למשל מתוך הידע על גילו מצבו וכו') שבעוד 600 שנה יגיע האור. אז תוכל כי עוד 600 שנה תוכל לחשב את המרחק של הכוכב ולדעת שהאור שהגיע אליך אז יצא ממנו לפני 600 שנה, כלומר עכשיו, בזמן העצמי שלך.Elaz85 - שיחה 22:04, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
ומעניין לעניין, מעַניין אותי לשמוע מה המרחק המקסימלי בשנות אור שניתן כיום לצפות במרחבי החלל, לדעתם של המומחים בנושא. טיפוסי - שיחה 19:47, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
אם זכרוני אינו מטעני, כמיליארד שנות אור (ואם אני טועה אז זה הסדר גדול). כלומר אנחנו מסוגלים לראות דברים כפי שנראו לפני מיליארד שנה. דניאל ב. 19:54, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
תשמע זה חתיכת מרחק, כעת מעניין אותי מה ההסבר שנותנים המדענים המאמינים שהעולם נברא לפני כמה אלפי שנים בלבד, כדי לפתור בעיה זו. טיפוסי - שיחה 20:07, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
הרבה יותר רחוק - טלסקופ החלל האבל רואה לעומק של כ-13 מליארד שנות אור. עוזי ו. - שיחה 20:11, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
ראה תורה ומדע#גיל העולם. דניאל ב. 20:22, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
תודה, אני אגב תומך בגישה שמעדיפה את המסורת היהודית כפשוטה, על פני כל ממצא אחר, תהא אשר שתהא, ככל שהיא מתיימרת ומתנגשת כמלוא נימה עם המסורת היהודית הנצחית שהיא האמת האבסולוטית. טיפוסי - שיחה 20:28, 31 באוגוסט 2010 (IDT)
ראשית, עוזי צודק. גיל היקום מוערך כיום בכ-13.75 ± 0.17 מיליארד שנים, כך שהאבל רואה קרוב לכך. שנית, מעניין להבין מדוע שאלת את השאלה. הלא אתה יודע שהמדענים אינם מקבלים את המסורת היהודית כפשוטה, וברור היה שתקבל תשובה שאתה אינך מוכן להאמין בנכונתה, אם כך, למה שאלת? אביהושיחה 21:58, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אם אנחנו רואים למרחק של 13.5 מיליארד שנות אור, והיקום בן 13.5 מיליארד שנים, הלא אנחנו אמורים לראות את המפץ הגדול? 79.182.34.108 12:40, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אנחנו רואים את המפץ הגדול בקרינת הרקע שלו. עוזי ו. - שיחה 12:50, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
לא זה מה ששאלתי. אם אנחנו רואים בטלסקופ מפותח מאוד את האור שנוצר לפני 13.5 מיליארד שנה, הלא זוהי תמונה מדויקת של ההתרחשות לפני 13.5 מיליארד שנה? כלומר, אם (בתאוריה) הטלסקופ יראה למרחק הזהה למרחק שהאור עבר מתקופת המפץ- אנחנו אמורים לראות "בלייף" את המפץ גדול. לא כך? 109.66.38.200 12:59, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה מעגל את המספרים ומטעה את עצמך. גיל היקום אינו 13.5 מליארד שנה, אלא 13.75; אנחנו לא רואים למרחק 13.5 מליארד, אלא 13 וקצת. בערך שהפניתי אליו מוסבר מדוע אי אפשר "לראות את המפץ הגדול", אלא לכל היותר את מה שקרה 380,000 שנה (שהם 0.00038 מליארדים) אחריו. עוזי ו. - שיחה 13:17, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
כדי לראות את המפץ הגדול "בלייף", היה צריך לנוע במשך כל הזמן באותה מהירות של האור שיצא ממנו. זה כמובן לא אפשרי. האור מזמן עקף אותנו בהתרחקות מהמפץ. אני-ואתהשיחה 13:30, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה מניח שאתה והאור יצאתם מאותה הנקודה המרחבית בזמן המפץ. למיטב הבנתי, ומה שלמדתי ממיטב החוקרים בתחום בארץ, זו הבנה מוטעית של הסינגולריות של המפץ הגדול. לפי הבנה זו אינך אמור לראות את קרינת הרקע הקוסמית. ההבנה שאני למדתי היא שהמפץ הגדול מקיים את הנחות האיזוטרופיות וההומוגניות של היקום, ועל כן, במידה וניתן היה לצפות לזמן קדום יותר, היית צופה במפץ הגדול בכל כיוון אליו הייתה מסתכל. ניתן אולי לחשוב על כך כאילו שהמפץ התרחש בכל המרחב, אם כי צריך לזכור שלא ברור שניתן לדבר על הדברים באופן זה. משה פרידמן - שיחה 13:43, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
אני לא מבין מה הכוונה "במידה וניתן היה לצפות לזמן קדום יותר". אנו לא צופים "לזמן", אנחנו תמיד צופים אך ורק באותם פוטונים המגיעים לעינינו (ולמכשירינו) כאן ועכשיו. אני-ואתהשיחה 13:53, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
לצפות לזמן קדום הכוונה למדוד פוטון שיצא לדרכו אלינו בזמן קדום. כאשר אני צופה בשמש אני צופה באירועים שקרו לפני מספר דקות. כאשר אני צופה בכוכב אני צופה באירוע שקרה לפני שנים רבות. כאשר אני צופה בקרינה הקוסמית אני צופה בתמונת היקום כ 380 אלף שנה לאחר היווצרו. עקרונית, יכולתי לצפות אחורה יותר. הדבר הזה נמנע ממני היות והפוטונים בזמן ההוא היו לכודים ולא יכלו לצאת ולהגיע אלי לאחר כך וכך מליארדי שנים. משה פרידמן - שיחה 14:49, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
לאן הפוטונים "לא יכלו לצאת"? הרי המפץ הגדול אירע "בכל המרחב"? וגם, אם הפוטונים "לא יכלו לצאת" אז בוודאי גם אנחנו "לא יכולנו לצאת", כך שזה לא אמור למנוע אותנו מלראות אותם כרגע. אני-ואתהשיחה 14:56, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
ראשית, כשאני אומר "לצאת" אני מתכוון להמשיך ללא הפרעה עד היום, ועל כן להכיל מידע על מאורע קדום. כמובן שגם אני ואתה תוצרים של המפץ הגדול, אבל עברנו כל כך הרבה גלגולים מאז שלא ניתן ללמוד מאיתנו הרבה על המפץ הגדול. לגופם של דברים, פוטון שהיה "לידך" אכן "עוקף אותך" כמו שכתבת. לכן כוכב המרוחק ממך כ 13 מיליארד שנות אור יכול לצפות גם הוא בקרינה הקוסמית. כאשר אתה צופה בקרינה הקוסמית אתה צופה בפוטון שהיה מרוחק ממך כ-13 מיליארד שנות אור לאחר הפיזור האחרון שלו. אם תנסה להתבונן בפוטון שפוזר לאחרונה קרוב מאוד לזמן המפץ, לא תוכל לעשות זאת משום שבצפיפות ששררה אז הפוטונים לא יכלו להתקדם הרבה מבלי לעבור פיזורים. זאת הכוונה שהם "לא יכלו לצאת". משה פרידמן - שיחה 15:16, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

כעת אבקש לשאול מה המרחק המקסימלי בשנות אור שעינינו מסוגלים לראות [במרחבי החלל] ללא טלסקופים ואמצעי עזר דומים. (לשאלתך אביהו, למרות שהגישה שלי לא מקבלת הרבה דברים מהמדע עקב אמונתי המוצקת, זה לא אומר שאינני עשוי להתעניין בממצאים שהמומחים לנושא מעלים בתיאוריות האוביקטיביות והחלוקות שלהם, ואכמ"ל). טיפוסי - שיחה 00:26, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

גלקסיית אנדרומדה, כ-2.5 מיליון שנות אור מכאן. Easy n - שיחה 01:03, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לטיפוסי, לא הבנתי האם התכוונת לשאול מהו העצם המרוחק ביותר הקיים שניתן לראות באופן קבוע, או שהתכוונת לשאול מהו המרחק הגדול ביותר שניתן לראות באופן עקרוני. אם התכוונת לשאלה השניה הרי שאין הגבלה למרחק בו ניתן לראות, אלא שככל שהעצם מרוחק יותר כך הוא צריך להאיר בהספק גבוה יותר על מנת שנוכל לראות אותו. כמובן, כל אירוע שאירע פחות מ 380 אלף שנה לערך אחרי המפץ הינו בלתי ניתן לצפייה מהסיבה הנזכרות למעלה. משה פרידמן - שיחה 09:07, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
שאלתך בעייתית משום שהתשובה תלויה בתנאי הראות (הפרעות כמו זיהום אוויר וזיהום אור משמעותיות מאוד – מי שגר בעיר גדולה ויוצא אל המדבר "מגלה" פתאום שמיים שבהם כיסוי הכוכבים מרשים בהרבה) ובצופה עצמו, משום שיש כאלה עם עיניים "טובות יותר" ו"טובות פחות". בכל זאת, אנסה לתת הערכה של סדר גודל, דלג אל הסוף אם המתמטיקה לא מעניינת אותך: כוכב עם בהירות נראית של 4 (ההבהירות הנראית המרבית האפשרית לצפייה בעיר (לפי en:Apparent magnitude) עם בהירות מוחלטת של 1.5 בערך (לסיריוס יש בהירות מוחלטת 1.45 לפי וולפראם אלפא) אז המרחק אליו הוא בערך 10.5 שנות אור. שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 09:48, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
שאלה נוספת מעניין לעניין, האם מוסכם על הכל שהחלל הוא אינסופי, במידה וכן האם יש אכן קושי למוח האנושי לקלוט מושג זה, במידה וכן האם ניתן להגדיר את הקושי במילים פשוטות או שזה עצמו דבר מורכב, במידה וניתן להגדיר, מהי אותה הגדרה, בברכה. טיפוסי - שיחה 21:52, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
בכלל לא מוסכם. זה תלוי מה אתה מגדיר כחלל אבל לפי ההגדרות המעניינות והמדע המודרני התשובה היא שהוא סופי. אני לא מבין מה אתה מגדיר כקושי. כל מתמטיקאי יגיד לך שהוא מבין מצוין מהו אינסוף. דניאל ב. 23:32, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לצורך השאלה אני מגדיר חלל מיליון מיליארד שנות אור כפול מיליון מיליארד שנות אור רחוק מהגלקסיה שלנו, כפול מיליארד, לאן נגיע? כמו כן דבריך אודות הבנת כל מתמטיקאי מהו אינסוף, מנוגדים למה שנכתב בפתיח של הערך אינסוף:המשותף לרוב המשמעויות הללו הוא תפיסת האינסוף כדבר מה גדול מעבר ליכולת ההבנה האנושית, ס"צ ושגיאות מי יבין.טיפוסי - שיחה 23:52, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לא לזה התכוונתי כשאמרתי הגדרה של ה"חלל". בכל אופן לא ידועה לי התשובה לגבי המספר הספיציפי שציינת שכן איני יודע את גודלו של היקום (אי אפשר פשוט לחשב לפי התפשטות במהירות האור מהמפץ עד ימנו כי זה לא לוקח בחבשון את התפיחה שהתרחשה בראשית היקום). בכל אופן, הרעיון הוא שיש כמות סופית של חומר ביקום ולכן גם באיזשהו מרחק כבר אין כלום. ייתכן גם שהיקום מעגלי או בעל צורה אחרת (אך כנראה שלא) בכמו שפני השטח של כדור הארץ מעגליים. דניאל ב. 00:10, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
מחקתי את המשפט השגוי בערך ינסוף. למתמטיקאי אין שום בעיה להבין מהו אינסוף. לא מבחינה פורמלית ולא מבחינה אינטואטיבית. מתמטיקאים מתעסקים עם אינסוף מידי יום כעניין שבשגרה וזה הדבר הראשון שלומדים במתמטיקה באוניברסיטה. לא יודע מה הולך בפילוסופיה ותאולוגיה אבל אני מניח שגם שם אין כאלה בעיות כפי שמתואר. דניאל ב. 00:18, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
אינני בטוח שהמשפט היה שגוי, למרות שהמתמטיקאים מדקלמים את הביטוי מידי יום באופן שגרתי, המוח האנושי המצומצם והמוגבל אינו אמור להכיל מושגים שהם לא מצומצמים ולא מוגבלים, כך לפי הבנתי המוגבלת, שתאם לדברי הערך לפני ששינית, לגבי החלל מה זאת אומרת אין כלום, יש קיר או יש ריק, בשני המקרים יש משהו. טיפוסי - שיחה 00:59, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
המשפט שגוי ובוודאי שאינו נכון כפי שהדגמתי. זה די פשוט להבין מהו אינסוף: משהו הוא אינסופי אם אין מספר גדול ממנו. כל הפלפולים על תפיסתו הם סתם משחקים סמנטיים. לגבי חלל, מסתבר שגם ריק הוא משהו. כלום הוא כשאין מרחב ואין זמן. דניאל ב. 01:11, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
אגב, הרבה פעמים מתבלבלים בין משהו אינסופי למשהו חסר גבול או חסום. אין לך בעיה לצייר עיגול ובכל זאת יש בו אינסוף נקודות. דניאל ב. 01:13, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
לא זכיתי להבין דבריך, אגב, גם אני אמרתי שגם אם יש שם ריק יש משהו, וכיוונתי לכך, הנושא הוא פילוסופי טהור, והבנת החיים מורכבים משהו, כל טוב. טיפוסי - שיחה 12:10, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
דניאל, האם אתה יכול להביא סימוכין לדבריך על סופיות היקום? לפי מה שהתרשמתי מקובל בקרב הקוסמולגים שהיקום אוקלידי ועל כן ההנחה שהחומר סופי תעמוד בסתירה להנחת האיזוטרופיות וההומוגניות. כך היא לפחות עמדתם של הפרופסורים אבישי דקל ויהודה הופמן מהאוניברסיטה העברית. משה פרידמן - שיחה 14:42, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
לא ברור למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהיקום אוקלידי. אני מניח שאתה לא מתכוון לכך שהגאומטריה התקפה בו היא אוקלידית, כי מן הסתם ידוע לך שתורת היחסות הכללית אומרת חד משמעית שזה לא נכון, וזה עוד בלי להזכיר את תורת המיתרים. היקום סופי בהיקפו - אם הוא התחיל מנקודה והתפשט מאז, ניתן ליחס לו גודל סופי (או אחד משני גדלים סופיים שקולים, על פי תורת המיתרים). --אלעזר - שיחה 21:09, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
כוונתי היא אכן שהגאומטריה התקפה בו היא גאומטריה אוקלידית. אמנם, תורת היחסות הכללית מאפשרת מרחב לא אוקלידי, אבל התצפיות מראות שכנראה המרחב הוא אכן אוקלדי, כמקרה פרטי של תורת היחסות. לגבי תורת המיתרים אין לי מושג. היקום לא התחיל בנקודה, אלא בנקודה סינגולרית וזה בכלל לא אותו הדבר. משה פרידמן - שיחה 22:45, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
אם מה שאתה אומר על תורת היחסות נכון זה חדש לי ואני אשמח אם תוכל להפנות אותי למקור ולהסברים. עד כמה שידוע לי, תורת היחסות הכללית לא מאפשרת מרחב לא אוקלידי אלא מפרשת את כח המשיכה כעיקום של המרחב. היקום אמנם לא התחיל כנקודה "בתוך המרחב", אבל לצורך הסופיות שלו זה לא משנה (למיטב ידיעתי). יש הערכות למסה הכוללת ביקום ומכאן בעיית המסה החסרה שאין לה משמעות אם החומר ביקום איננו סופי. ושוב, אני אשמח לקבל מקורות מפורטים (או ספרים בנושא) שאומרים אחרת, כי זה מעניין אותי. בנוגע לתורת המיתרים, היא טוענת שהמרחב הוא אחד מאלה השייכים לקטגוריה של מרחבי קאלאבי-יאו ובוודאי שלא אוקלידי. --אלעזר - שיחה 10:06, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
יש להבדיל בין טיפול בתחום מוגבל של היקום, שם ייתכנו עיוותים שונים כתוצאה משדות כבידתיים, לבין טיפול ביקום כולו כמערכת פיסקלית אחת. עבור הייקום כולו מקובל היום להניח את משוואות פרידמן. במשוואות אלו הערך של הפרמטר k קובע את עקמומיות המרחב. ערכו של k תלוי בצפיפות היקום, ונקבע בתצפית להיות 0, כך שלמעשה היקום אוקלידי. לבעיית המסה החסרה יש משמעות ביקום אינסופי משום שהיא רלוונטית לקביעת צפיפות היקום, ולא לסך המסה הכוללת בו. להרחבה ראה http://givatram.org/bank/content/sikumim/3_2007_77501_22.pdf. משה פרידמן - שיחה 10:17, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
תודה. אלעזר - שיחה 14:17, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

צמח השרדון[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מידע על צמח בשם שרדון שגודל בארץ בסוף המאה ה-19 ונימכר לכמה מדינות באירופה. השתמשו בצמח ליצירת מסרק לסריקת צמר גלמי. המקום היחידי שהוא מופיע זה במוזיאון ראשון לציון. שם הוא מוזכר שגודל ע"י בנימין פיין.79.181.129.36 19:11, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

כנראה מדובר בצמח Dipsacus (אנ'). לצמח הספציפי שממנו מכינים את כלי הסריקה אין ערך באנגלית ויש לו ערכים בצרפתית (צר'), בגרמנית ועוד.אודי - שיחה 10:41, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
שאפו, אודי! (כלומר קרד / קרדו / קרדן = "שרדון"? מעניין.) אביעדוס • כ"ב באלול ה'תש"ע, 11:10, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
אכן, בערך הצרפתי כתוב: "Origine: Carduus, nom latin du chardon".אודי - שיחה 13:02, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
שמו העברי של הסוג הוא קרד, ולפי אתר "צמחיית ישראל ברשת" הוא מיוצג בארץ במין קרד שסוע. המשפחה היא שלמוניים (אנ'), שנציגים מוכרים יותר שלה בצמחיית ארץ ישראל הם שלמון (אנ')‏ ([1]) ותגית (אנ')‏ ([2]). אמנון שביטשיחה 21:17, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
עכשיו נשאר רק לברר מה קדם למה? פעולת הסירוק או הניפוץ או הקירוד, הנקראת באנגלית Carding (וגם בשפות אחרות בשמות דומים) נתנה את שמה לצמח, או שההיפך הוא נכון.אודי - שיחה 15:02, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
אה, זה דווקא קל, כנראה: ב-Online Etymology Dictionary מתחקים אחר שורש הפעולה עד ללטינית הקלאסית (ומשם לשורש פרוטו-הודו-אירופי), כך שהפעולה היא שנתנה את שמה לצמח. אביעדוס • כ"ד באלול ה'תש"ע, 18:31, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
שזו התפתחות אטימולוגית מעניינת בפני עצמה, שכן כלל-האצבע קובע שחפצים מוחשיים בדרך כלל קודמים אטימולוגית לפעולות מופשטות. דוד - שיחה 13:36, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

היכן הייתה שגרירות איראן בישראל?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:יחסי ישראל-איראן#היכן הייתה שגרירות איראן בישראל? ערן - שיחה 12:59, 17 בספטמבר 2010 (IST)

גילוח מגביר את קצב הצמיחה[עריכת קוד מקור]

למה שמגלחים אזור השיער בו צומח קצת יותר מהר לאחר מכן? - חוזר על עצמו 3 פעמים בערך ואז גילוח לא ישנה יותר?

זה לא נכון. השיער צומח בדיוק באותו קצב. ראה כאן הללשיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 08:48, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

האם קיום סדר מוכיח תכנון תבונתי[עריכת קוד מקור]

זאת לא שאלה בנושא דתי, אלא מדעי בלבד: האם עצם קיום של סדר מובהק במבנה האורגניזם יכול להביא עדות לתכנון תבונתי? בבקשה, בלי תשובות כמו "הרבה מדענים לא מאמינים באבולוציה", כי זה לא נימוק אלא טענה של מומחים לא מזוהים( או אפילו אד פופולום). אני מתעניין בעיקר בשאלה אם יצירת סדר מתוך כאוס היא לא דבר שסותר את חוקי הטבע, וחוקי תרמודינמיקה בפרט? הרי יודע שהטבע הולך ונהיה כאוטי יותר ויותר. 79.179.48.18 12:00, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

החוק השני של התרמודינמיקה גורס כי במערכת סגורה אי-הסדר הולך וגדל. אבל הוא בהחלט לא סותר קביעה שבתוך אותה מערכת תהיה "הסתדרות" של חלק מסוים, תמורת "התבלגנות" כללית יותר בשאר המקומות. לכן שאלת התכנון התבוני אינה מדעית כי אם פילוסופית. הללשיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 12:06, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה יכול לתת דוגמאות למקרים של יצירת סדר מתוך כאוס( שבו מן הסתם אנטרופיה הכללית של היקום עולה)? 79.179.48.18 12:28, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
יצירת גביש מתוך תמיסה. יואלפ - שיחה 12:32, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
החיים אינה מערכת סגורה. השמש ממטירה על כדור הארץ כמויות אדירות של אנרגיה שבעלדיה אכן החיים לא יכלו להתקיים. כמובן שהחיים מצייתים לחוק השני וגורמים לפליטת כמויות אדירות של חום. דניאל ב. 13:37, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
ראו גם פורטל:פיזיקה/סוגיה נבחרת/19. שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 00:23, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
תשובה הגיונית בסיסית, אין תכנון בלי מתכנן, אין חוקים בלי מחוקק, ואין בריאה בלי בורא. טיפוסי - שיחה 15:54, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
ואין כשל לוגי בלי מי שיכשל בו. הייתשלהדוס - שיחה 17:29, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
הקביעה כי אין בריאה בלי בורא היא קביעה בעייתית. אם באמת הייתה בריאה והיא הייתה בעזרת בורא, הרי שמישהו היה צריך לברוא את הבורא או שיש להניח שהבורא תמיד היה. אבל אם אפשר להניח שהבורא תמיד היה ולא נברא, אפשר להניח גם שהיקום תמיד היה ושפשוט לא הייתה בריאה. בקיצור, כשמערבבים דת ופיזיקה מגלים שאחד הנושאים פשוט מיותר לצורך הדיון. יש דיונים שהפיזיקה אינה מועילה להם וכאלה שהדת אינה מועילה להם. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 13:53, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
על פי רעיון התכנון התבוני, כל מה שקיים תוכנן באופן תבוני. על כן, אם העובדה שמשהו כן מסודר אמורה להוכיח את קיומו של תכנון תבוני, אזי קיומו של משהו שאינו מסודר מוכיח את חוסר קיומו של תכנון תבוני.
המיסטיקנים מתגוננים מטענה זו בשתי דרכים שונות. האחת אומרת שאין לעשות האנשה לישות הבוראת. דהיינו, לא להסיק על חוכמתה מדברים שנראים חכמים או על רחמניותה מדברים שנראים רחמניים וכיוצא בזה. וכמובן גם לא להסיק על ההפך מדברים שנראים ההפך.
הגישה השנייה אומרת שסדר כן מוכיח את חוכמת הבריאה אבל חוסר סדר הוא רק חוסר סדר לכאורה. דהיינו, כשהמציאות מחזקת את טענותיהם, רצוי להסיק ממנה מסקנות וכשהיא אינה מחזקת את טענותיהם אסור להסיק ממנה מסקנות. בכך, מסטיקנים מסוג זה ורק מסוג זה הופכים את הדת למה שקרל פופר כינה פסבדו-מדע - תיאוריות שאפשר לבדוק רק בתנאי שהבדיקה מוצאת חן בעיני אוהבי התיאוריה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:00, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
מה שאתה מכנה מיסטיקנים, הם טוענים דבר כזה: החכמה המופלאה הנגלית בבריאה, על חוקי הטבע שלה, מצביעה באופן חד משמעי על בורא בעל חכמה ויכולות אינסופיות, שברא חוקק והטביע את חוקי הטבע בעולמנו, כל התופעות ובמיוחד אלו שאינן מסתדרות או מוסברות לנו מציבות ומעצימות את החידה מיהו אותו בורא מופלא, מכאן הדרך נחלק למסלולים רבים והידועים מביניהם הם, אלה שמקבלים את המסורת היהודית המבוססת והמסורתית על כל המשתמע מכך, אלה שדבקים בדתיהם השונות שלדעת היהודים מדובר על חיקויים מלאכותיים של היהדות, ואלה שמנסים בכוחות עצמם לגלות איך הכל נעשה ובתנאי שלא מדובר בבורא על אנושי מהטעמים השמורים עמם או בשל חוסר ידיעה, הרחבה בספרו של רבנו בחיי בן יוסף הספרדי בשער היחוד, ואכמ"ל. טיפוסי - שיחה 20:16, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
טיפוסי, חדל מהטפות דתיות. דף ה"הכה" לא נועד לכך (ושמו מרמז עליו: "הכה את המומחה" ולא "הכה את הרב"). אם לא תלמד להפריד דת מויקיפדיה אקווה שאחרים ילמדוך זאת. דף הכה את המומחה נועד לספק תשובות מלומדות בלבד, על ידי מלומדים בלבד. Rex - שיחה 21:56, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
נא לא לדרדר את רמת הדיון למחוזות שאיננו רוצים להיות שם. טיפוסי - שיחה 21:59, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :::כמה נאים דברי חכמינו שאמרו איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. Rex - שיחה 22:00, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
אני מוחל לך על העלבונות שאתה מטיח בי, יחד עם זאת בויקיפדיה אולי בשונה ממקומות אחרים ניתנת האפשרות לכולם לבטא את השקפתם ודעתם בצורה תרבותית, גם לבעלי אוריינטציה דתית, למרבה הפלא. טיפוסי - שיחה 22:04, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה טועה, ויקיפדיה אינה במה להשמעת דעות. השמעת דעות מותרת רק בהקשר לערכים, ודף ההכה לא נועד לכך. Rex - שיחה 22:09, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
כפי שכבר הוסבר לך בעבר, דרכו של דף הכה את המומחה לדון גם בשאלות תיאולוגיות, לעתים הדיונים מתפתחים יותר ולעתים פחות, בכל מקרה נראה כי שאיפתך למנוע ממנו להציג את ידיעותי והשכלתי המינימלית כלשונך, בתחום היהדות, כאשר הם קשורים לדיון, ולשם כך אתה תוקף אותי באופן שאינו מכבד אותך, אני מצהיר שאמשיך להשתתף בדיונים כאן ולתת את התשובה המקצועית בעיני לשאלות שנשאלות, גם בעתיד, בצורה תרבותית ונאותה, אני מקוה שתוכל לעמוד בכך. טיפוסי - שיחה 22:18, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לא יודע למה כוונתך. אבל כל עוד ולא נשאלה כאן שאלה תאולוגית אתה מתבקש שלא להטיף כאן. ואין בכך שאתה רואה את תשובתך כ"מקצועיות" להפוך אותם לכאלו. קישרתי לדף המדיניות בנושא, והצהרתך עומדת בסתירה מפורשת לה, אתה מתבקש לחזור בך, ולהפסיק את הטיעונים הגלותיים של "מקווה שתוכל לעמוד בכך" (קרי: בטיעוניך המחוכמים, שכבר עמדו עליהם כל כותבי ויקיפדיה ולא יכלו להם מרוב חכמה הצפונה בהם) Rex - שיחה 22:43, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לא מדובשך ולא מעוקצך, אל תבזבז את זמני לשוא, ניתן לדיון להמשיך מהיכן שקטעת אותו. טיפוסי - שיחה 22:56, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
ושוב לא הבנתי את כוונתך. ואני מבהיר פעם נוספת שהצהרתך זו מנוגדת לכללים כאן. אחת מהשתיים: או שאני טועה, ואם כן יעמידו נא אותי האחרים על טעותי, ואם לאו - הרי שהצדק עמי, ועליך לכבד את הנהלים, ולהצהיר על כוונתך לעשות כן. Rex - שיחה 23:01, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לכבודך אני מצהיר שבדעתי לשמור על כל הכללים שנקבעו לעריכה וכתיבה בויקיפדיה, אני מצהיר שאני מזהה אותך כיריבי, אני שמח שאתה ער לאפשרות שאתה טועה, בברכה. טיפוסי - שיחה 23:08, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
טיפוסי, שני תיקונים לבעיות הצורמות לי ביותר בדבריך. ראשית, ברור שאין תכנון ללא מתכנן זה מההגדרה של המילה "תכנון". אבל אין זה הכרח שיש תכנון, ועל כן אין למשפט שלך שום משמעות. דבר שני, מדענים לא "מנסים בכוחות עצמם לגלות איך הכל נעשה ובתנאי שלא מדובר בבורא על אנושי". להיפך, מדענים פתוחים לכל אפשרות ואם היתה הוכחה לקיומו של בורא היו מקבלים אותה. גיל העולם הוא דבר מוכח. קיום האל (לשלילה או לחיוב) לא. דניאל ב. 23:38, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
דניאל, אתה נופל בבורות עמוקים מאלה של טיפוסי (ואין זה דבר של מה בכך). המדע אינו טוען שאין תכנון, משום שלמדע אין שום דרך לבדוק זאת. לכן גם דבריך בהמשך לוקים בחסר בהבנה מהו מדע ומהו לא. המדע אינו דן בשאלת בורא על אנושי משום שאין לו כל יכולת להפריך או לאשש תיאוריות בדבר זאת. כמו כן אין היום "מדע" אחד מונוליטי, ואם כבר אתה מדבר על מדענים שתוחבים אפם לעניינים לא-להם, הרי שזה קיים משני הכיוונים - גם מדענים שטוענים שהמדע מראה להם שאין אלוהים, וגם כאלה שטוענים הפוך. ושניהם גם יחד מדברים כאנשים פרטיים, ולא כמדענים. גם אם הם לובשים חלוק לבן כשהם אומרים זאת. הללשיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 23:44, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
הלל, אתה צודק בכל דבריך, והם נהירים לי לחלוטין. התנסחתי שלא בזהירות כי הנחתי שטיפוסי יהיה היחיד לקרוא את תשובתי ויבין את כוונתי. שכתבי את דברי כעת כך שכוונותי תהיה ברורה. בדבר אחד עלי לתקן אותך. העניין האם שאלת קיום האל היא שאלה מדעית שנויה במחלוקת. מצד אחד נכון שהדבר אינו עומד בעקרון ההפרכה ולכן לא ניתן להחיל עליו לחלוטין את השיטה המדעית. מצד שני רבים טוענים שעדין ניתן לעסוק בנימוקים "בעד ונגד" ובסבירות שלהם (לא סתם יש לנו ערכים המדגימים זאת). דניאל ב. 23:59, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: דניאל, 1. עובדת התכנון וחוקי הטבע המתגלים בבריאה לעינינו, אינו זקוק לאישור של איש, 2. חלקם הלא קטן אכן מקבל בורא על אנושי בשמחה, אני אגב לא נבנה עליהם אלא על ספרי הפילוסופיה והיהדות שאני קורא, אם תרצה ארחיב לך בעניין בדף שיחתי או במייל, מחשש לעינא בישא. בברכה. טיפוסי - שיחה 23:47, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
ובכן, מסתבר שלא כולם חושבים שזה מתגלה לנגד עיננו. אפילו להיפך. אבל מכיוון שזה דיון ישן ונושן המוכר לכולנו אני מציע להפסיקו כאן. רק עצה אחרונה: נסה לקרוא פעם ספר מדע בנושא. ספרי פילוסופיה ויהדות רבים מציגים את עמדת הצד השני בצורה מופרכת (קראתי ספרים כאלו). יש כמובן גם מקרים הפוכים (כמו לדוגמה הספר יש אלוהים? המציג לדעתי את טענות הדת בצורה שטחית). דניאל ב. 00:04, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
ראשית שינוי דבריך לאחר שהגבתי עליהן מקלקל את הרצף ואת ההבנה, למרות שאני יכול להבין זאת, האמן לי שקראתי מספיק ספרים שמנסים להוכיח שאי אפשר להוכיח שיש בורא לעולם, גם גיליתי את השיטה בחלקם המכריע להביא טיעונים בצורה מעוותת לא כפי שנאמרו כך שלמעשה הם אינם מתמודדים עם מה שנאמר בפועל כהוכחה לכך שיש בורא לעולם, נפסיק את הדיון במצב זהה לדיונים דומים רבים לאורך ההיסטוריה שעסקו בנושא זה נפסקו, בברכה. טיפוסי - שיחה 00:09, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
טיפוסי, לי יש שאלה אחרת, מילא להניח שיש בורא לעולם, זאת טענה נפוצה ובלתי אפשרית להפרכה. אבל למה אתה מניח שאותו בורא עולם (ולמה רק אחד?) הוא זה היהודי, כלומר בורא עולם המתעניין בשטח קטנטן במזרח התיכון, מאוד מתעניין בחייהם של פסיק מהאנושות, והפסיק להפגין נוכחות בצורת ניסים גלויים לפני כמה אלפי שנים? למה לא להאמין נניח שישו או מוחמד היו נביאי אמת? או להאמין באלים ההינדואיסטים? בברכה, איש המרק - שיחה 11:25, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
אני מודה לך על השאלה, לא יתכן יותר מאחד כמבואר בטוב טעם בשער היחוד של חובת הלבבות, והאחד אינו אחד עובר אלא אחד אמיתי כמבואר שם, ולגבי שאר הדברים אתמצת כך, כפי שמפתיע לגלות שהבורא מתעניין בכדור הארץ ואשר עליה, שאינם מהוים אפילו לא פסיק מהיקום האינסופי, כך נופתע לשמוע שהבורא מתעניין בעם אחד נבחר ובארץ אחת נבחרת המהוים בקושי פסיק מהאנושות, הסיבות לכך מבוארות בתנ"ך במיוחד בספר דברים, האמונה היהודית אינה מתבססת על סיפורים מוזרים שנשמעו מפי אישים מפוקפקים ידועים, אלא על חוויות עצומות ומוחשיות כגון יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה, ועוד ועוד, חוויות שחוו אותם מאות אלפים ונצטוו להעביר לדורות הבאים את אותן חוויות והשלכותיהן, וכך עשו, דבר נוסף הבורא ממשיך להפגין ניסים גלויים על ידי כך שהוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, ובפרט הנס הגדול של הישארותו של עם ישראל חי וקיים אחרי גזירות שואות ושמדות לאורך כל שנות ההיסטוריה, דבר שהפליאו רבים וטובים גם שאינם מבני עמנו, והדברים ידועים. ואכמ"ל. טיפוסי - שיחה 12:00, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
לא ברורה לי חוסר הסימטריה שאתה טוען שקיימת בין היהדות לשאר הדתות. הרי גם ליציאת מצרים וקריעת ים סוף אין ראיות נוספות מלבד בספר יחיד שנטען בהם שהתרחשו ושאלפים חוו אותם. במה זה שונה מנס ההליכה על המים של ישו שגם עליו נטען שאלפים חזו בו אך אין ראיות נוספות? זה טיעון שאף פעם לא הבנתי. יש טיעונים קצת יותר מוצלחים ועדיף לדבוק בהם. דניאל ב. 13:13, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
הספר ביחד עם המסורת המחייבת שעברה מאב לבן בעם היהודי מאז ועד היום הזה, אינו זקוק להוכחות נוספות, הנצרות לא נבנית על אירוע היסטורי עולמי כפי שהיה מתבקש בעת שאלקים מחליף את בריתו, אלא התפתחה שנים מספר לאחר תלייתו עקב עבריינותו של אותו האיש, והינה בעיקרה דת רגשית, קוסמים רבים יכולים להלך על המים, אבל עוד לא נולד הקוסם שיכל להעביר עם שלם בתוך ים שנקרע לגזרים ולהטביע בהם את האויב שנכנס למלכודת הדבש, מעבר להשם אלוקי ישראל בורא שמים וארץ. שבת שלום. טיפוסי - שיחה 13:34, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
אמר המומחה לנצרות? מעניין אותי לשמוע באמת איך מגדיר הנוצרי או ההינדי את היהדות. אני בטוח שאמצא הרבה מקבילות לתגובתך כאן. הן בבנייה הלוגית המפוארת של הטיעונים, והן בביטחון שהאמת שרויה אך ורק בכיסו של נושא הטענות התורן. Rex - שיחה 21:37, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
זוהי תגובה אופיינית ליהודי, הנובעת מחוש הספקנות המוגבר השורר בנו, שאגב זה טיעון נוסף על כך שרק כאשר נעלם כל צל צילו של ספק לגבי אמיתות האלקים ותורתו, קיבלוהו עליהם אבותינו הקדמונים וכמבואר בספר שמות. טיפוסי - שיחה 10:23, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

12 צ'קים לבעל הדירה[עריכת קוד מקור]

לאור הכתבה על הגננת שברחה עם הצ'קים יש לי שאלה. אם אני רושם בצ'ק את השם של בעל הדירה ומוסיף למוטב בלבד, האם הוא עדיין יכול להשתמש בזה בהוצאה לפועל במקרה ואני מבטל את הצ'קים? ואם אני רושם את זה, אז זה נראה שאני מנסה להונות אותו, או שזה משהו שעושים בדר"כ? כי לפי הכתבה על הגננת, אם אני לא רושם למוטב בלבד, בעל הדירה יכול להפקיד לחבורת-פושטקים את כל הצ'קים ולברוח (אם זה רמאי או מישהו שהנכס לא שייך לו). תודה.

כשאתה רושם המחאה אתה משלם את הסכום הנקוב עליה ולכן באם תבטל אותה או שהיא לא תכובד על ידי הבנק מי שיחזיק אותה יוכל לפעול כנגדך באמצעות ההוצל"פ. אם אתה רושם את השם של המוטב ואת המילים "למוטב בלבד" אתה מונע ממנו להעביר את ההמחאה למוטבים אחרים (חברת גבייה למשל). רישום כזה על הצ'ק מקובל מאוד ויתקבל בהבנה שכן זכותך להגן על עצמך. אם אתה רוצה שמקבל הצ'ק יפקיד אותו בחשבון ולא ימשוך אותו בסניף הבנק אתה יכול לשרטט עליו שני קווים אלכסוניים (קרוס), שתי הפעולות הנ"ל עדיין לא יכולות למנוע ממנו לפנות להוצל"פ. קח בחשבון שע"פ רוב הפנייה להוצל"פ תעשה באמצעות משרד עורכי דין שיש לו זכות לגבות ממך דמי טיפול וריביות. לכן הדרך המומלצת ביותר לתשלום היא בהוראת קבע של חברת האשראי, כי במקרה שתחליט לבטל אותה לא תהיה לו ברירה אלא לתבוע אותך ובמקרה זה חובת ההוכחה תוטל עליו שפם אדום - שיחה‏ 17:16, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
זהירות. התשובה אינה מדוייקת.
באיזה חלק של התשובה מצאת שטעיתי? תוכל\י בבקשה לנמק? שפם אדום - שיחה‏ 17:53, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
ל- "זהירות.-התשובה-אינה-מדוייקת" : אתה רושם שזה לא מדוייק ולא רושם למה? תשתף את כולנו. זאת תקופה שבה הרבה עוברים דירה בעיקר סטודנטים בשל שנה חדשה. כל מידע נוסף רק יעזור, יש הרבה נוכלים שם בחוץ.
בעיקרון, סימון "קרוס", הוספת "למוטב בלבד" ומחיקת המילה "לפקודת" (להשאיר רק "ל..."), אמורים למנוע אפשרות של הסבת הצ'ק לאדם אחר, וזכותך המלאה לעשות זאת כאמצעי ביטחון, וכלל לא לבקש את רשות בעל הבית.
ביטול המחאה בבנק כאשר היא נמצאת כדין בידי המוטב נחשב עבירה פלילית (ומשול למעשה לגניבה: קבלת מוצר או שירות ללא תשלום). עם זאת, אם מקבל הצ'ק העביר אותו לאדם או גוף אחר ולא סיפק לך את השירות שהיה אמור (למשל, הוציא אותך מהדירה), סביר שהדין יהיה לצידך. ככלל, הסבת צ'קים מאדם לאדם היא בעייתית, משום שבין המשלם לבין מקבל התשלום הסופי כלל לא התקיימה עיסקה. וכל זה, כמובן, מבלי להתיימר שדבריי הם חוות דעת משפטית. אמנון שביטשיחה 14:58, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
אני מכיר מיד ראשונה מקרה של אדם שגנבו מביתו צ'קים ריקים, זייפו את חתימתו, הצ'קים הוסבו ועברו בערך עוד יד אחת או שתיים ולבסוף הגיעו לבנק. הבנק תבע מקורבן הגניבה את הסכום המצויין בצ'קים (בעל הצ'קים הודיע על גניבתם ולכן סניף הבנק שלו לא הסכים לכבד את הצ'קים). בלי להכנס למוסר של המחלקה המשפטית של אותו בנק, כדאי לדעת שגם זה יכול לקרות. אם אני זוכר נכון, זה נגמר מה שנקרא מחוץ לכתלי בית המשפט. הנתבע שקל ברצינות לשלם חלק מהכסף שכן כוחו וההוצאות הכרוכות במלחמה משפטית עם מוסד בנקאי יכלו לעלות על הסכום שנתבע ממנו. (בסוף הבנק ירד ממנו וההוצאות המשפטיות שלו הצטברו לכדי סכום ארבע ספרתי שהיה בערך מחצית ממה שנתבע ממנו)
המסר הוא, שגם אם לא קיבלת תמורה בעד הצ'ק (כי גנבו אותו מביתך), אתה עדיין עלול להיגרר לבעיה. יוסישיחה 20:51, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אמני העונה של הפילהרמונית הישראלית, 2010-2011[עריכת קוד מקור]

בחוברת שקיבלתי היום מהפילהרמונית הישראלית צוינו בין אמני העונה גדעון סער, צופית גרנט, פרופ' עדה יונת ועוד כמה שמות מפתיעים. למה הכוונה ב"אמני העונה" בהקשר זה? תודה, נו, טוב - שיחה 19:52, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

מנחים אורחים. ראה כאן. מעט מן האורשיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 13:38, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

זיוף כרטיס אשראי[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:כרטיס אשראי#זיוף כרטיס אשראי ערן - שיחה 13:01, 17 בספטמבר 2010 (IST)

פתיחת Partition ב windows[עריכת קוד מקור]

היי, מעוניין להתקין לינוקס על כונן נפרד, איך פותחים כונן חדש?,

הבנתי שזה נעשה דרך Control panel בווינדוס,

תודה.

איזו גרסת windows יש לך? בכל מקרה אני ממליץ על תוכנה חיצונית - Paragon Partition Manager הללשיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 23:36, 1 בספטמבר 2010 (IDT)
אני ממליץ בחום על בקשה לסיוע ממשתמש לינוקס קרוב לאיזור מגוריך לפני ביצוע צעד כזה, אפשר לשאול ב־Whatsup. אפשרות אחרת היא להתקין לינוקס על דיסק קשיח אחר, אפשר אפילו על דיסק און קי גדול מספיק. נת- ה- - שיחה 00:34, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לא מומלץ לעשות את זה בזמן שיש לך windows מותקן בכונן. אני מצטרף להמלצה של נת, ואם לא, יש עוד שתי אפשרויות שאני מכיר: עבודה ישירות מדיסק התקנה (שהיא מוגבלת, כמובן, אבל למטרות מוגבלות אולי כדאי) או התקנה לצד windows, שזה מה שעשיתי בלפ-טופ שלי. באופן כללי שאלות בנושא כדאי לשאול כאן. ושכחתי לחתום אלעזר - שיחה

גילאים ביוון העתיקה[עריכת קוד מקור]

שמעתי די הרבה פעמים שביוון העתיקה האנשים חיו עד גיל 40+-, אם זה נכון למה רוב האנשים המוכרים שחיו בתקופה הזאת (סוקרטס, ארכימדס, אפלטון, אריסטו, תאלס, ביון מבוריסתנס, ארקסילאוס, אריסטיפוס ודיוגנס ועוד די הרבה) הגיעו לגיל 60-70? OreL.D - שיחה 18:03, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

עד כמה שאני הבנתי, החקלאות והרפואה המודרנית העלו את תוחלת החיים אבל הורידו את השונות. גיל 40 לא היה הגיל השכיח למוות בחברה עם חקלאות אבל בלי רפואה. זה היה הגיל הממוצע כאשר לממוצע הזה נכנסו גם שליש מהאנשים שמתו לפני גיל שלוש. שוב, בדוק את המספרים. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:09, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
זה, אבל גם זה. יש כאן בעיה של דגימה מוטה: רוב האישים המוזכרים זכורים לנו כי הגיעו לגיל מכובד יותר והספיקו ליצור דברים רבים יותר. תלמידיהם המבריקים של אריסטו ואפלטון, שמתו בגיל 30 או 35 פשוט נשכחו. אתה יכול להשוות זאת גם באמצעות ממוצע הגיל של מוסיקאים לעומת ממוצע הגיל של ציירים. מוסיקאים מגיעים לבשלות ולשיא כוחם בגיל צעיר יותר מציירים (או סופרים, לדוגמה). לכן, ביזה, שוברט, שופן, שוברט, אריאגה, סקריאבין, ואחרים מתו בגיל צעיר יחסית, אך עדיין הספיקו להותיר את חותמם. לעומת זאת מבין הציירים בתקופה המקבילה (הנמנים כאן בוויקיפדיה), רק ז'ריקו מת בדמי ימיו. אם תדפדף לתקופה קודמת ותבחן את מוזיקאי הבארוק, לדוגמה, תגלה תמונה שונה, שכן אז מוזיקאים נדרשו להתקדם במסגרת אחרת, איטית יותר, ולכן מוזיקאים שחייהם תמו בעודם באיבם לא הותירו חותם. הייתשלהדוס - שיחה
מסכים עם קודמיי, ומוסיף קצת נתונים להמחשת הדברים: על-פי האתר המצורף [3], תוחלת החיים בלידה ברומא העתיקה (שיש להניח שהייתה דומה ליוון העתיקה) הייתה 25 שנה, כי קרוב לשליש התינוקות מתו לפני גיל 5. לתינוקות ששרדו והגיעו לגיל 5, הייתה תוחלת חיים של 48 שנים. למי שהגיע לגיל 25 (שזה כמעט כל האנשים המפורסמים, ששמעם הגיע לאוזנינו) תוחלת החיים הייתה 57 שנים. דב ט. - שיחה 11:42, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

פיגועים[עריכת קוד מקור]

שלום, אני נוסע פעם או פעמיים בשבוע בקו 183 של קווים למתן (יישוב ליד כפרים ערביים כמו כפר ברא, ג'לג'וליה וקלקיליה). באוטובוס נוסעים די הרבה ערבים. השאלה שלי, האם יש סיכוי גדול לפיגוע באוטובוס הזה? מישהו איכשהו אחראי על עם מה האנשים שעולים לאוטובוס עולים עליו, או, איך מונעים פיגועים בארץ בכללי והאם בטוח בכלל ליסוע באוטובוס הזה? אשמח אם תסבירו באופן מורחב. Diva Satanica (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

דווקא באוטובוס שבו נוסעים ערבים רבים הסיכוי לפיגוע נמוך ביותר. על אותו משקל: לאחרונה נפתח הקניון הראשון בעזה. לא נראה לי שיש מאבטח בכניסה. דולבשיחה 19:51, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
תלוי איזה סוג פיגוע. הסיכויים לפיגוע התאבדות או פיגוע ירי נמוכים, אך הסיכויים לפיגוע דקירה או במקרים מסוימים אף לינץ', עולים. הללשיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 22:32, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
אל תבנו על זה. הפלסטינים הוכיחו שאין להם בעיה גם לפגוע בערבים אם זה יגרום גם לפגיעה ביהודים. ראו למשל את הפיגועים במסעדת מצה ומסעדת מקסים, שתיהן מסעדות יהודיות-ערביות בחיפה שהיו סמל לדו-קיום. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 00:37, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

וכנראה שהסיכוי למות על ידי מחבל יהודי (כמו נתן זדה לדוגמא) עולה.

סרטים מהחלל[עריכת קוד מקור]

למה אין "סרט" של אובייקטים מהחלל החיצון אלא תמיד מציגים רק תמונות בודדות? למה לא מראים צילום של איזה ערפילית רחוקה בתנועה? 109.64.47.127 20:18, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

למעט ארועים דרמטים, גופים שנצפים בחלל הרחוק זזים ממש לאט בהשוואה לזמן חיים של בן אדם וגם בהשוואה לזמן חיים של ציביליזציה. יוסישיחה 20:37, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
ומה אם אותם האירועים הדרמטיים כמו סופר-נובות או תנועות מהירות אחרות? בטוח יש שברים שנעים במהירות שניתן לראות. 109.64.47.127 20:53, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
בקושי אפשר לראות אינדיקציות לקיומם של כוכבי לכת בשמשות רחוקות. לראות שבר אפל מרחף בחלל זה לבקש יותר מדי (וגם משעמם). יוסישיחה 20:58, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
משמעמם? ולראות להבה בגדול של יותר מכדור הארץ? ברור שזה מעניין לראות סרט שצולם בחלל ובו רואים חלקים נעים ממוקד התפוצצות של כוכב! או צילום של שטף חלקיקים שנע לעבר חור שחור. ברור שזה לא משעמם. הסרטים היחידים שראיתי זה 3 תמונות רצופות של פלוטו ותנוע של עננים על פני יופיטר. אבל זה דברים שצולמו כאן, במערכת השמש, וגם זה מרשים. 109.64.47.127 21:05, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
מה שנמצא מחוץ למערכת השמש נמצא במרחק של מספר שנות אור מכאן. גם אם הוא זז במהירות שקרובה למהירות האור, התנועה הנראית שלו מכאן תהיה מאוד איטית, לדוגמה, אם פתאום זוג הכוכבים אלפא קנטאורי A ו-B, שהם הכוכבים הנראים לעין הקרובים ביותר אלינו, יתחילו להתרחק זה מזה במהירות האור אז התנועה שלהם על פני השמים תהיה של 7 מעלות בשנה או כ-3 שניות קשת בשעה. להשוואה, הירח זז כחצי מעלה בשעה ואנחנו לא מרגישים את התנועה שלו. לסיכום, כל תנועה של גוף שמימי מחוץ למערכת השמש תראה לנו איטית כל כך שאין מה לדבר על סרט. Easy n - שיחה 21:42, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
כן, זה הגיוני, אבל תאורטית, אם משתמשים בעדשה ממוקדת מספיק, נאמר - טלסקופ, כך שייצלם את אלפא קנטאורי A וB בתקריב מספק, האם התנועה שלהם (במהירות האור, כפי שהגדרת) לא תהיה ברורה בסרט? (אני לא יודע, אני מרחיב את השאלה)Ngordon1 - שיחה 21:56, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לטלסקופים הטובים ביותר עם ההגדלה הגדולה ביותר יש שדה ראיה של מספר שניות קשת. כלומר הסרט, במקרה הטוב ביותר (הכוכבים הקרובים ביותר במהירות הגבוהה ביותר עם הטלסקופ הטוב ביותר) יראה את שני הכוכבים עוברים ממרכז שדה הראיה לשוליו לאורך שעה. מרתק. Easy n - שיחה 23:24, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
אז אתה לא שולל קיום סרט כזה. בכלל, הסרקאזם מיותר. הוליווד מבזבזת הון רב על מנת לשחזר בסרט המדע הבידיוני המזדמן התפוצציות כוכבים - יצרת סרט (גם אם ב"הילוך מהיר") של אירוע אסטרונומי היא דבר מתבקש ולו רק על מנת לשמש ככלי מחקרי (מעבר לעובדה שזה, נאמר, מגניב לאללה).Ngordon1 - שיחה 08:37, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
תיקון לדבריו הראשונים של יוסי. בניגוד למה שאמר רוב העצמים שאנו רואים נעים ממש ממש מהר ביחס אלינו. אבל כפי שהוסבר בגלל המרחק זה לא נראה. דניאל ב. 23:27, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
צריך הרבה תבונה כדי לראות שמאחורי הניסוח המסורבל שלי "גופים שנצפים בחלל הרחוק", מסתתר בעצם כל ההסבר המצוין של איזי. יוסישיחה 08:20, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

הנימוק של חוסר עניין בצפיה בכוכבים נעים הוא מוזר ביותר, בהתחשב בכך שאנשים מוצאים עניין במבנה הטופוגרפי של אסטרואידים חסרי צורה ושברים עקומים מהם מורכבים טבעות שבתאי...

ולגבי המהירות: אם עושים פריים אחד כל שנה (מאותו המקום)? יצא רצף של תנוע של גוף אחד יחסית לגופים אחרים? ואל תגידו שגם זה לא יעניין אף אחד. 109.64.47.127 12:35, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

פריים בשנה זה לא מספיק בשביל גופים רחוקים. גלקסיית אנדרומדה לדוגמה נעה לעברנו בקצב מטורף של יותר ממליון קמ"ש ובכל זאת אין לך סיכוי לראות זאת גם עם פריים כל מאה שנים. דניאל ב. 13:06, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
יש עוד בעיה עם פריים בשנה - הקולנוע קיים 100 שנה בערך, ככה שגם אם היו מתחילים לפני שני יובלים, היה מתקבל סרטון באורך ארבע שניות.
אתם הרוסים לי את כל הכיף! ומה אם סופר-נובות? אם אני לא טועה, כוכב "בלטגייז" עומד להתפוצץ לסופר-נובה בקרוב למדי( או שכבר התפוצץ ועוד מעט נדע) והוא נמצא במרחק של כ600 שנות אור מאיתנו ככה שזה יחסית קרוב. אולי אותו נוכל ליראות בסרט?
ומה עם הצללים של אקזו-פלנטות שצולמו יחסית לא מזמן במרחק יחסית סביר (127 שנות אור, אם איני טועה)? 109.64.47.127 15:27, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

סמל הלב[עריכת קוד מקור]

מה מקורו? מדובר על הסמל הזה - ♥. בערך על הלב כסמל כתוב כי המקור לא ברור. אם כן - מתי התיעוד הראשון שלו? לפי הערך האנגלי נראה כי הסמל קיים בצורתו זו לפחות חמש מאות שנה (זמן רב מששיערתי). נראה שבציורי שקילת הלב המצריים הלב מצוייר אחרת. אשמח לדעת מה התיעוד הראשון של הלב בצורתו הנוכחית (זו שמופיעה בקלפים). בתודה Ngordon1 - שיחה 21:49, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הסמל קיים כבר לפחות אלפיים שנה ויסודו בצורת התפוח. הקישור ללב הוא מאוחר יותר. הקישור בין תפוח לאהבה או מתנת אהבה יסודו בסיפור פריס ושלוש האלות. הייתשלהדוס - שיחה 23:42, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
אאל"ט פאריס נותן את התפוח לאלה היפה מכולן. זה חשוב, שכן היא לא בהכרח אלת האהבה. התפוח בסיפור מסמל את היופי, לא את האהבה. או אם לדייק - מתנת היופי.

יש מקורות לאמור בקשר לקיום הסמל אלפיים שנה? ציורים? תחריטים? פוסטרים צבעוניים?Ngordon1 - שיחה 00:57, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

לדוגמה, הסמל במצרים העתיקה כאן או המטבע העתיק כאן. הייתשלהדוס - שיחה 15:17, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
קצת שעשועיי מטבח: קחו לב של תרנגולת, פיתחו אותו באמצעות סכין - וקיבלתם צורה של לב. קסם! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 17:50, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

איך נפטרים מזבובוני קירות מקלחת?[עריכת קוד מקור]

כיתוב תמונה
מנקים את האסלה. בחיי, זה קרה עד שלקחתי יוזמה וניקיתי את האסלה מכל מיני שאריות של שאר חברי הבית. Rhone · שיחה · מיזם אוניות 22:10, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
כן, אה? ברי"אשיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 23:55, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

ערבית מרוקאית[עריכת קוד מקור]

ראו טענה של אנונימי בשיחה:מרוקו#ערבית מרוקאית ששפה זו אינה השפה הרשמית של מרוקו. האם הוא צודק? Hanay שיחה 08:58, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

לא מצאתי מקור מסודר עדיין, אבל בהתחשב בכך שלערבית מרוקאית, כמו לכל ניבי הערבית המדוברת, אין מערכת כתב רשמית, סביר מאוד שהשפה הרשמית היא ערבית - ספרותית, לא מדוברת. שימו לב שאת השינוי ל"מרוקאית" עשה אנונימי אחר לפני כשנתיים, ואיש לא הרים גבה או בדק את הנתון החדש. לדעתי עלינו להודות לאלמוני הנוכחי ולשנות את הכתוב בערך. אמנון שביטשיחה 09:54, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
תודה, תיקנתי בערך. בכלל הערך על מרוקו מאד מסכן. שיפרתי לאחרונה במקצת את פרק ההיסטוריה. Hanay שיחה 10:02, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

עדכניות קיצור תולדות הזמן[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:קיצור תולדות הזמן 13:03, 17 בספטמבר 2010 (IST)

משקל מת גדל?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:גופה#משקל מת גדל? 13:05, 17 בספטמבר 2010 (IST)

משהו מוזר בויקיפדיה הערבית[עריכת קוד מקור]

בקטגוריה:מפלגות בישראל שבויקיפדיה הערבית מופיע מספר נאה של ערכים על מפלגות ישראליות. אולם, מסיבה שאינה מובנת לי, כמי שאינו קורא ערבית, מופיעים בראשי דפים אלה דגלי הבהמז, סין, נורבגיה וכיוצא בזה. מעבר לזאת, יש שם ערך על מפלגה שאין לו מקבילה באף ויקיפדיה אחרת. האם הם מכירים מפלגה ישראלית שהישראלים אינם מכירים?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 13:39, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

הדגלים זה מאיזו הודעת מערכת. בטח איזו מתקפת איכות על הבהמאז או משהו.
ואנא הבא קישור לערך נטול המקבילה. emanשיחה 13:44, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
הדגלים הם הזמנה למיזם מדינות. הערך נטול המקבילה הוא על מפלגת רפ"י. (שימוש בתרגום גוגל - אוטומטי בגוגל כרום) אני-ואתהשיחה 13:46, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
אם כבר גוגל כרום והויקי בערבית, בערך בנימין נתניהו רשום שם משהו על כך שהוא נולד בסודן? הנה התרגום של גוגל (שבדר"כ עובד מעולה, בפרט בין שפות עם פונולוגיה דומה כעברית וערבית) "ילדות בסודן: מוצע בתוכנית הטלוויזיה כי בנימין נתניהו נקרא "Attallah עבדול רחמן שאול נתניהו," והוא נולד בצפון המדינה של סודן הכפר Halouf את העיר בכבוד ושרידי, אבא של נתניהו דודיו עם משפחותיהם היום בסודן, לא ללכת ישראל להרחבת הסחר שלהם בסודן, להודיע כי הוא מסודן" --Jys - שיחה 02:18, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
לפחות פעם, התרגומים לעברית, עברו בגוגל דרך התרגום לאנגלית (ואפשר לראות את זה גם בטקסט שציטטת) כך שאם אתה מבין אנגלית, עדיף לתרגם לאנגלית ולא לעברית. בברכה, איש המרק - שיחה 16:20, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

איך מורידים סרטונים מיוטוב בלי RealPlayer Downloader?[עריכת קוד מקור]

שלום!

אני רוצה מאד להוריד את קטע הקריוקי הזה, של השיר הנפלא "Nossos Tambores". האם קיימת תוכנת קוד-פתוח חינמית המאפשרת הורדת סרטוני פלאש? והאם הסרטון המסוים הזה ניתן בכלל להורדה? תודה ושבת שלום, ליאור ޖޭ • כ"ה באלול ה'תש"ע • 17:45, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

שלום - שתי אפשרויות: 1) mediaconverter.org 2) תוסף לפיירפוקס - videodownloader. שתי האפשרויות טובות חוקיות וחינמיות. שבת שלום! Imanuel.sygal - שיחה 18:15, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

יש גם את האתר הנפלא zamzar המאפשר להמיר כל סרטון מיוטיוב (ומעוד אתרים) למלא סוגי קבצים (MP3, WMV, וכו'). חינמי כמובן. מעט מן האורשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ע • 04:07, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
קוד פתוח (חינם כמובן) youtube-dl . ‏Setresetשיחה 23:51, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
את youtube-dl לא הצלחתי לתפעל בסביבת חלונות XP, אבל zamzar עבד נהדר. תודה רבה ושנה טובה! ליאור ޖޭ • כ"ז באלול ה'תש"ע • 14:58, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
בס"ד לי יש את התוכנה:DVDVideoSoft Free Studio, עובדת מעולה וממירה לכל הפורמטים. אפילו אני ששונאת אנגלית מצליחה להסתדר איתה. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 15:02, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

מדענים משוגעים[עריכת קוד מקור]

איפה אפשר למצוא מידע על מדענים מפורסמים שסבלו מבעיות נפשיות? אני מכיר רק מתמטיקאים קורט גדל הגדול וג'ירולמו קרדאנו. האם יש עוד מקרים מפורסמים? 109.64.47.127 17:46, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

לודוויג בולצמן התאבד. emanשיחה 18:04, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
גאורג קנטור סבל מפסיכוזה וג'ון נאש מפרנויה. ערן - שיחה 18:07, 3 בספטמבר 2010 (IDT)
גם אלן טיורינג התאבד. דניאל ב. 13:46, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
האמנם טיורינג סבל ממחלה נפשית? אני יודע שאותה תקופה הומוסקסואליות נחשבה לבעיה נפשית, אבל במקרה של טוירינג, סיבת ההתאבדות היתה הטיפול המונע שהוא קיבל. 109.67.43.94 15:38, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
שמעתי פעם שאייזק ניוטון התחרפן משאיפה מוגזמת של אדי כספית. אנדר-ויק • 03:21, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
ניקולה טסלה יואלפ - שיחה 09:12, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
ג'ון פורבס נאש. מתניה שיחה 11:56, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

מידע מקיף מופיע בספר גאונות ושיגעון מאת אליעזר ויצטום וולדימיר לרנר. דוד שי - שיחה 00:01, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

הפיכת חומר לרדיואקטיבי[עריכת קוד מקור]

מה קורה לחומר אחרי שנחשף לפיצוץ של פצצת אטום? האם קרינה מנינת כדוגמא רנטגן יכולה להפוך חומר לרדיואקטיבי? איך ניתן לעשות זאת?

קרינה מייננת לא הופכת חומר לרדיואקטיבי, גם אם מקורה בפיצוץ גרעיני. לעומת זה קרינת נייטרונים יכולה להפוך חומרים מסויימים לרדיואקטיבים. בפיצוץ גרעיני קרינת הנייטרונים חלשה יחסית ובאה לידי ביטוי רק במרחק קצר מאוד מנקודת הפיצוץ, כך שהשפעתה קטנה מאוד על הסביבה. לעומת זה החומרים שמהם עשויה הפצצה סופגים קרינת נייטרונים חזקה ויוצרים, יחד עם תוצרי הביקוע והחומר הבקיע שלא התפוצץ, נשורת גרעינית שהיא רדיואקטיבית. על ידי הוספת חומרים מסויימים לפצצה (קובלט למשל) ניתן ליצור פצצה גרעינית עם כמות גדולה במיוחד של נשורת גרעינית. Easy n - שיחה 19:12, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
בוודאי שקרינה מיננת מסוגלת להפוך חומר לרדיואקטיבי. בדרך כלל יש צורך בקרינה בעלת תדר גבוה יותר מתדר של רנטגן על מנת לעשות זאת. אינני יודע לענות לשאלה עד כמה הדבר משמעותי במקרה הספציפי של פצצת אטום. משה פרידמן - שיחה 15:36, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
כדי להפוך חומר לרדיואקטיבי צריך שגרעיני האטומים שלו יהפכו ללא יציבים. זה ניתן לביצוע על ידי:
  • הוספת נייטרונים לגרעין
  • ביקוע הגרעין לגרעינים קלים יותר
  • היתוך הגרעין (עם גרעין אחר) לגרעין כבד יותר
קרינה מייננת לא עושה אף אחד מהתהליכים האלו. Easy n - שיחה 22:04, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
ישנם תהליכים נוספים. כי לקצר הליכים, תסכים איתי שביקוע ע"י קרינה הוא תהליך יומיומי בענקים אדומים. (photodisintegration) משה פרידמן - שיחה 22:51, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
תיקון לשוני: מקובל לכנות ביקוע על ידי קרינה photofission וזה לא תהליך נפוץ. אינני מכיר שם בעברית לתהליך אליו התכוונתי, photodisintegration. ההבדל בין התהליכים הוא שב"ביקוע" מכנים תהליך בו הגרעין מתבקע לשני חלקים דומים במסתם ואילו "פירוק" מבטא תהליך בו נשאר גרעין אחד גדול וגרעין אחר קטן בהרבה. משה פרידמן - שיחה 23:06, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
למיטב ידיעתי, תהליכים כאלו קורים רק בסופרנובה ולא בענקים אדומים (וכמובן לא בפצצות גרעיניות). בדרך כלל המונח "קרינה מייננת" מתייחס לקרינה (פוטונים או חלקיקים) שמגיבים עם האלקטרונים של החומר ומייננים את החומר. במקרה שציינת הקרינה מגיבה עם הגרעינים של האטומים ואני לא בטוח שהשם קרינה מייננת נכון בהקשר הזה. Easy n - שיחה 17:23, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
תהליכים אלו קורים בכל מקום, ובמגוון גדול מאוד של תדרים. ישנו שלב בהתפתחות של ענק אדום בו התהליך הזה הוא התהליך הדומיננטי כמקור האנרגיה של הכוכב. בסופרנובה התהליך הוא עצום, כיאה למאורע מסוג זה. אין לי ספק שקרינה הנפלטת מפצצת אטום הופכת יסודות רבים סביבה לרדיואקטיבים, ונראה לי שכל מי שעוסק בפיסיקה גריעינית לא מסוגל לחשוב בכלל על אפשרות אחרת. מכיוון שלא עסקתי בתאוריה או בניסוי של נשק גרעיני, אין לי מושג האם תהליך שכזה הוא דומיננטי. קרינה רדיואקטיבית בהחלט רגילה להיקרא "קרינה מיננת". גם זה פשוט. ובכלל, ישנם תהליכים נוספים שלא הזכרת. משה פרידמן - שיחה 20:13, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

האם אלוהים הוא סמל לטוב?[עריכת קוד מקור]

שאלה ביהדות בעיקר: האם ה' הוא טוב? מקריא במקרא ניתן לראות שהוא מרבה לכאוס ומאוד נדיר למצוא דבר שטוב בעיניו( לדוגמה ששלמה מבקש חכמה). הוא הורג אלפים לא בעיות, מאיים ברצח של אלו שלא מצייתים לו ( חרב תאכלו), תמיד מתנקם( אם איני טועה, אין מקום אחד בכל המקרה בו רשום שה' כעס והסיפור לא נגמר ברצח).

לי אישית מצטייר מקריאה בתנ"ך אל מפחיד ואלים, דיקטטור חסר פשרות, מזעזע את העולם בכוחו. ולא זכור לי שום מקרה שאלוהים עשה דבר טוב, אחרי סיפור יציאת מצריים( שגם במהלכה היתה אלימות קשה). יש כמובן מקרים נדירים כמו ריפוי ע"י הנביא אלישע, אבל הם לא נעשו ביד ה' ישירות אלא בידי אנשים פרטיים בשמו. אז למה אלוהים הוא טוב? איפה "אל מלא רחמים" בתנ"ך? 109.64.47.127 10:48, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

אני לא רואה את הרלוונטיות של השאלה הזו לכתיבת אנציקלופדיה. זו הזמנה לדיון שקיימות אינספור אכסניות שישמחו לארח אותו. לא כאן. תודה. יוסישיחה 12:21, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
למה לא כאן? ראה בתחילת הדף: "אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן". חזרתישיחה 13:12, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
ויקיפדיה היא לא במה לדיונים. גילגמש שיחה 13:29, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
חזרתי, זו לא שאלה אלא הזמנה לדיון. כיכר העיר נועדה להיות שסתום לשחרור לחץ במקרים שוויקיפדים כבר לא יכולים יותר וחייבים להוציא מהלב את דעתם על האירוע האקטואלי האחרון. הכה את המומחה לא. יוסישיחה 13:39, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
רק בדף זה יש לא מעט דיונים. מה רע בדיון החדש? חזרתישיחה 14:02, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
זה לא דיון רע, זה דיון טוב. יוסישיחה 14:23, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
שום דבר לא רע בדיון, בבירור מספרי טלפון, או בשיחה קלה של בין הערביים. אולם לדף הכה את המומחה יש מטרות אחרות, כמו מתן מענה קונקרטי לשאלה קונקרטית. דיונים בנושאים נפיצים - הם כבר הרחק מהתחום האפור של השאלות ויש לצמצמם, ולא לעודד את הופעתם. אני מבקש מהשואל הנכבד לארכב את השאלה ולהעבירה לאכסניה ראויה אחרת. מה גם שמעטים הסיכויים שהוא יקבל כאן תשובה מקצועית על שאלתו. Rex - שיחה 14:32, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

ןאוו, לא לזה תכוונתי... השאלה שלי היא לצורך קבלת אינפורמציה ולא דיון מעמיק בנושא היחס בין האל לאדם. אני שואל שאלה ממוקדת לגבי המקרים בתנ"ך שבהם דמותו של ה' מצטיירת כדמות חיובית. אין כאן מקום לדיונים תאולוגיים או יריקות הדדיות בין דתיים לחילונים. 109.67.43.94

התשובה תלויה גם ב"מה מוגדר כדבר חיובי". יש כאלה שמבחינתם "לא תחיה כל נשמה" היא דבר חיובי, ויש כאלו שמתן הרשות לאכול בשר חיה מהווה דבר שלילי עבורם. משום כך - התשובות לשאלה הם תשובות סובייקטיביות, ואכסניה זו לא נועדה לעריכת סקר דעת קהל "מה אתם חושבים על האל במקרא". Rex - שיחה 19:23, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
מי שמתעסק בהחזרות זמן רואה דברים גם למטה , מקורבנו, מסדר את היקומים שנעלמים - רע למטה . תודה .-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
גם אני חושב ששאלות מסוג זה לא מתאימות להכה את המומחה. שאלה כזו היא בהכרח כר למחלוקות ולהצגת השקפות הדדיות על רקע דתי ואין עליה תשובות חד משמעיות.
אני מציע להגדיר מחדש ובאופן ברור יותר את המטרה של דף הכה את המומחה כי הדיונים הבלתי נגמרים שמתפתחים כאן בכל שאלה שיש לה נגיעה לאמונות והשקפות לא מוסיפים כבוד לאכסניה המכובדת שפם אדום - שיחה‏ 15:40, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
תשובה. הפסוק העיקרי במקרא שבו האל מוזכר כטוב הוא הפסוק המפורסם של י"ג מידות של רחמים: "ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה" (שמות לד ו-ז). אני-ואתהשיחה 22:41, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
תשובה נוספת (אך רלוונטית במידה חלקית בלבד) תמצא בערך מיזותאיזם. תשובה מפורשת לשאלתך, בצורתה הנוכחית, לא תמצא בדף זה (כפי שכתבו לפני, זה לא המקום לשאלות כאלה). נו, טוב - שיחה 00:27, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
ערך מעניין מאוד. התעניינתי במה שמכונה "יותאיזם"( חבל שהערך לא נמצא). לכל הנעלבים: אנציקלופדיה היא כן מקום לדיונים תאולוגיים ופילוסופיים, אבל מן הסתם הם אמורים להיות בין הוגי דעות, סופרים ופילוסופים מפורסמים ולא בין העורכים. לדוגמה לציין את דעותיו של הרמב"ם מול דעתו של אנטון שה-לוואי. ולא שאלתי שאלה "מה דעתכם האישית על אלוהים?", שהיא כמובן לא שאלה שאמורה להיות כאן. 109.67.43.94 13:24, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה מודע לכך שלא הבהרת זאת מלכתחילה? בכל אופו שאלה בנוסח זה אין ספק שהיא ראויה לכאן. Rex - שיחה 22:19, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
ע"פ השקפת המקרא והיהדות בכללה ה' הוא טוב, ראה לקט מדגמי: תהלים פרק כה פסוק ח. פרק פו פסוק ה. תהלים פרק ק פסוק ה. תהלים פרק קו פסוק א. תהלים פרק קיח פסוק א. תהלים פרק קמה פסוק ט. אין הכוונה שהוא עוסק כל היום בחלוקת סוכריות, ויש לו דרישות מבני האדם להיות טובים גם הם. על כל פנים כל הסיפורים על כעס ה' במקרא הם היוצא מן הכלל, כמו שהדיווחים בתקשורת, להבדיל, על מעשי פשע במדינה אין פירושם שרוב אזרחי ישראל הם פושעים. זה בתמצית, ולהרחבה ראה במורה נבוכים חלק שלישי פרק יב ובספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק "עקבי הצאן", במאמר: "דעת אלהים" ובמאמר "עבודת אלהים". עזר - שיחה 13:47, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
בנוסף לדברי עזר, לפי השקפת היהדות גם המעשים ה"רעים" המיוחסים לאל אינם רעים באמת, משום שתכליתם היא טובה, כמו ששוטר שתופס גנב ומשליך אותו לבית הסוהר אינו עושה מעשה רע אלא מעשה טוב, שכן הוא מגן על החברה מפני מעשיו, וכמו שמפעיל מערכת בויקיפדיה שחוסם משתמש אינו עושה מעשה רע (בדרך כלל...), אלא מעשה טוב (למרות שהמשתמש החסום מרגיש פגוע), משום שהוא מגן על ויקיפדיה מפני השחתות ומאפשר למיליוני הקוראים להנות מאנציקלופדיה איכותית. וראה בעניין זה מורה נבוכים לרמב"ם חלק ראשון פרק נ"ד. --בנילה - שיחה 14:37, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
תודה לבנילה על הוספתו המתבקשת, שלא הובהרה כראוי בדבריי. עזר - שיחה 19:35, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

סיסם הודי וצפצפה[עריכת קוד מקור]

אם זכרוני אינו מטעני, כשהייתי בבית-הספר היסודי ילדים נהגו לכנות בטעות את עץ הסיסם ההודי בשם צפצפה (ואפילו ניסו להכין מעין "צפצפה" מהעלים שלו). אני תוהה אם הטעות הזו נפוצה - אם כן, אולי כדאי לציין אותה בערך. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 11:38, 4 בספטמבר 2010 (IDT)

אכן יש דמיון מסוים בצורת העלים בין סיסם הודי לבין כמה מיני צפצפה, ואם זכרוני אינו מטעני, הי מי שניסו לצפצף באמצעות עלי סיסם מקופלים, ואולי מכך נובע הבלבול. אני לא מכיר את הטעות הזו בזיהוי, אך ייתכן שאחרים נתקלו בה. אמנון שביטשיחה 17:04, 4 בספטמבר 2010 (IDT)
תודה על התשובה! הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 14:38, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

מהם קוי מגננה?[עריכת קוד מקור]

מהם קוי מגננה?

באיזה הקשר? צבאי? פסיכולוגי? משפטי? אימונולוגי?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 03:35, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

הזעה בזמן שחייה[עריכת קוד מקור]

האם בזמן שחייה מאומצת הגוף מזיע כרגיל, או שהוא יודע שהוא במים ושאין טעם? תודה, דוני דארקו

עקרונית, הזעה היא בעיקר מנגנון להוצאת חום מיותר מהגוף. מהבחינה הזו, אפשר לצפות שבזמן שחיה במים קרים, לא יופעל מנגנון ההזעה. מצד שני מערכת העצבים הסימפתטית שתפעל בזמן מאמץ גופני מעוררת את בלוטות הזיעה. לא ידוע לי אם הדבר נבדק בפועל. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:58, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
כמו בכל פעילות גופנים מאומצת הגוף מייצר חום ולכן אוטומטית מזיע. דניאל ב. 22:59, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

הטורבינות בגולן[עריכת קוד מקור]

מדוע תמיד יש 2-3 טורבינת שלא מסתובבות?

הטורבינות הנוכחיות ישנות- והן הותקנו בתחילת שנות ה-90. אותן טורבינות שלא מסתובבות הן תקולות, ותיקון שלהם אינו משתלם. יש תכנון להחליף את הטורבינות בחדשות וגדולות יותר, וכן להקים במקום מרכז מבקרים. מקור: הבעלים והמנהל של תחנת הטורבינות אוריה אורן - שיחה 14:36, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

שעון חורף/קיץ ויום הכיפורים[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי למה מעברים לשעון חורף דווקא לפני יום הכיפורים. הטענה ששמעתי שאמנם זה לא משנה את שעון הצום (כ25 שעות), אבל מצמצם את הזמן בין תפילת שחרית לבין סיום הצום. מזה אפשר להסיק, שתפילת שחרית זה לא זמן קבוע לפי מצב השמים( קרי שמש וכוכבים), אלא נקבע על ידי האדם. אז למה פשוט לא להעביר את תפילת השחרית שעה קדימה כל יום כיפור, מבלי לשנות את השעון של המדינה? כי וואלה, זה רעיון ממש מוזר ולא פרופורציונלי להשתמש בשעון קיץ/חורף של המדינה על מנת להזיז תפילה אחת. 109.67.43.94 13:41, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

הסיבה לכך שרוצים שיום הכיפורים יהיה בחורף היא כדי שהזמן של הצום בליל יום כיפור יתארך ושל היום יתקצר כיון שהחלק של היום יותר קשה מהחלק של הלילה.
לתפילת שחרית יש טווח מסויים של כארבעה שעות קבוע שבתוכו צריך להתפלל.
לא "משתמשים בשעון קיץ בשביל להזיז תפילה אלא רק מתאמים את תאריך החלפת השעון, שמתבצעת ממילא, עם יום כיפור. ישרון - איך אני נוהג? 13:56, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה מוזמן להיכנס לדף השיחה שיחה:שעון קיץ#שעון קיץ טוב לדתיים? ולקרוא מגוון דעות בנושא. לתשומת לבך היום לא מתארך או מתקצר בגלל הזזת שעון הקיץ. ומעניין שהבעיה קיימת רק בארץ ישראל. בחו"ל כולם מסתדרים יפה עם שעון הקיץ Hanay שיחה 14:13, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
שינוי השעון מועיל קצת מבחינה פסיכולוגית, שהצום יוצא בשעה שנראית מוקדמת יותר. זה לא באמת משנה לאף אחד, כל העניין הוא בעיקר משחק פוליטי של ש"ס שרוצה להיתפס כדואגת לשומרי המסורת. אני-ואתהשיחה 14:44, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
יוסף בורג היה, כידוע, איש ש"ס... ברי"אשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ע • 14:49, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
לא ידעתי שגם בורג טען ששעון הקיץ מקשה על הצום (יש מקור?). אם כן, אז סביר שגם הוא חיפש רווח פוליטי. מצביעי ש"ס היום - חלקם הם מצביעי המפד"ל דאז. אני-ואתהשיחה 15:49, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
בכל מקרה, ממשיכו של יוסף בורג כיום סבור כמותי: [4]. אני-ואתהשיחה 18:10, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
בידיעות אחרונות של היום אומר הרב יובל שרלו שכל הסיפור הוא פסיכולוגי בלבד. וכי "יש למתוח את שעון הקיץ עד כמה שאפשר כדי למנוע מחלוקת" הרב שאול פרבר מייסד מכון עתים אומר שהוא תומך בהארכת שעון הקיץ. אין כאן שום רווח אמיתי לדתיים. ואחר כך מתפלאים בש"ס ודומיהם על האנטגוניזם שהם מעוררים בקרב הציבור הרחב Hanay שיחה 10:39, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
את צודקת בביקורת שלך על ש"ס. אבל מאידך, הייתי מצפה מהציבור החילוני לכבד יותר את החוק הנוכחי שהתקבל על ידי על כל הסיעות בכנסת, בפשרה שיזם יושב ראש מר"ץ חיים אורון. אם החילונים רואים בכל פשרה שהחרדים מסכימים לה רק את נקודת הפתיחה למחלוקת הבאה, אין פלא שהחרדים נוטים להתבצר בסטטוס קוו גם במקומות שהם יכולים להתפשר. מדובר בנושאים הרבה יותר קריטיים לכל הצדדים כמו שבת, נישואים אזרחיים וגיור - שאם היה יותר אמון של החרדים שהתגמשות שלהם לא תוביל למדרון חלקלק, היה יותר סיכוי להגיע להסדרה נאותה של העניין. אני-ואתהשיחה 11:12, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

בדיוק. החילונים האלה. תתן להם אצבע בנושא כמו שעון קיץ ומחר הם ירצו להתחתן ולהתגרש ברשות עצמם! יש כאן מדרון חלקלק שחשוב להיזהר ממנו. מעניין שהנימוקים להעברת השעון אחורה משתנים. בשנות התשעים גרסה ש"ס שהוא חיוני בגלל תפילות עשרת ימי תשובה. הייתשלהדוס - שיחה 16:25, 12 בספטמבר 2010 (IST)

לחוק יש לציית, כמובן, אבל כשהחוק מטופש (ויש רבים כאלה), ראוי לומר זאת, כדי לזכות בחוק טוב יותר.
אין לי שמץ של מושג מה הקשר בין דת ובין המעבר לשעון חורף לפני יום הכיפורים. אם יהודי מסוגל לצום בתשעה באב (שנמצא בלב שעון הקיץ), הוא בוודאי מסוגל לצום ביום הכיפורים, שבו (גם לפי שעון קיץ) השמש שוקעת שעה מוקדם יותר מאשר בתשעה באב. את המעבר לשעון קיץ ולשעון חורף יש לעשות לפי הלוח הגרגוריאני ולא לפי הלוח העברי, ואין קונפליקט דתי בעניין זה (גם אם יש פוליטיקאי דתי שסבור אחרת).
ויש לי גם שאלה: על יום הכיפורים נאמר "ועיניתם את נפשותיכם". מדוע שומרי מצוות, שביחס לכל מצווה מתחרים ביניהם איך יהדרו בה יותר, עם עוד ועוד חומרות, מתייחסים אל מצוות "ועיניתם את נפשותיכם", כאל מצווה שיש לחפש תחבולות לצמצמה (ותחבולת שעון החורף היא רק אחת מהן)? דוד שי - שיחה 14:55, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
אורון יזם את הפשרה משום שאלמלא היא, היה שעון הקיץ גם מתחיל לפי הלוח העברי, כי משום מה גם פסח נכנס לעניין. בראיון אצל רזי ברקאי, הוא אמר שמדובר בפשרה רעה מאוד, אבל לא היתה לו ברירה. עידושיחה 14:59, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

למה בקבוק קר מזיע?[עריכת קוד מקור]

האם גם לבקבוק יש בלוטות זיעה? תודה לעונה. טיפוסי - שיחה 16:57, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

בדיוק להפך. הגוף שלנו מתקרר על ידי כך שהזיעה מתאדה. על הבקבוק שמתחמם האדים עוברים תהליך הפוך והופכים לנוזל וכך הבקבוק מתחמם. • רוליג שיחה • אמצו חתול 17:05, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
מה שקורה על הבקבוק זו התעבות של אדי המים שבאוויר. זה גם מה שיוצר את העננים. אני-ואתהשיחה 17:34, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
פירוש: הרטיבות של הבקבוק לא באה מתוכו, אלא מהאויר שנוגע בו והאדים שבו הופכים למים. עזר - שיחה 17:44, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
באמת חשבת שיש לבקבוק בלוטות זיעה או שזו סתם דרך להציג את השאלה? אלי.
יש לך באמת ספק בזה?
כן. אז כנראה שאני הבעייתי. אלי.

תאוריה ותקפותה[עריכת קוד מקור]

האם תאוריה מדעית צריכה להיות חוקית באופן אבסולוטי כך שלא יתכן מקרה יוצא דופן? האם תאוריה שנכונה ב-99.999999999% מהמקרים היא פסולה בהכרח? --איש השלג - שיחה 17:31, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

ישנן גישות רבות בנושא, וראה פילוסופיה של המדע. בעיקרון, אחת הגישות שהייתה מקובלת (ועדיין מקובלת, במגבלות מסוימות) היא זו של קרל פופר שטען שתאוריה מדעית לא ניתנת להוכחה, אלא רק להפרכה. במובן הזה אף תאוריה לא תיחשב "חוקית באופן אבסולוטי". ניתן לאשש תאוריה, כלומר למצוא חיזוק לטיעונים שלה, או להפריך אותה, ואז מחפשים תאוריה חדשה (כאשר תאוריה שלא ניתנת להפרכה בניסוי איננה נחשבת "מדעית"). עם זאת, כפי שהצביע תומס קון, תאוריה שהייתה מקובלת ונכשלה במספר ניסויים לא בהכרח נזרקת מיד לפח, אלא מנסים קודם להתאים אותה לתוצאות או למצוא סיבה למה הניסויים לא היו מדויקים. רק לאחר שמצטברות ראיות רבות להיותה לא-מדויקת מחליפים אותה.
אבל. גם תאוריה שהוכחה כשגויה, עדיין עשויה להיות שימושית. הדוגמה הבולטת היא חוקי התנועה של ניוטון שהופרכו בניסויים עוד לפני תחילת המאה הקודמת, ואינם עומדים בקנה אחד עם משוואות מקסוול, ובכל זאת נמצאים בשימוש נרחב, כיוון שברוב המקרים הם נותנים קירוב טוב של המציאות. תכנון טיל בליסטי יתבסס על משוואות ניוטון, ולא על תורת היחסות הכללית או מכניקת הקוונטים המדויקות יותר, לצורך העניין. אלעזר - שיחה 17:58, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
כדאי להוסיף שתאוריות פיסקליות רבות אינן מנוסחות כחוק טבע במובן הרגיל של המילה, אלא כמודלים. מודלים הם נסיון לפתור בעיה מורכבת ע"י סדרה של הנחות וקירובים המאפשרים לטפל בבעיה באופן יעיל. מודל תקף בתחום מסויים, וייתכנו יוצאי דופן למודל. הרבה מאוד ממה שמוכר לנו כ"חוקי טבע" אינם אלא מודלים שכאלו. ישנן מערכות פיסקליות (כגון גרעין האטום), שעל מנת לתאר אותן יש צורך בכמה מודלים שונים לחלוטין, שכל אחד מהם מסוגל להסביר ולנבא חלק מהתכונות של המערכת. אינני מכיר תחומי מדע אחרים, אבל אני משוכנע שתאוריות שכאלו נפוצות בהרבה מחוץ לעולם הפיסיקה. משה פרידמן - שיחה 19:47, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
או בקיצור, איש השלג, לשאלתך: לא. --אלעזר - שיחה 19:58, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

ממה עשוי המטוס?[עריכת קוד מקור]

ממה עשוי המטוס? (ניראלי שמאלומיניום לא בטוח)

מטוסים עשויים מהרבה חומרים. חלקים ניכרים מרוב המטוסים המודרניים אכן מורכבים בעיקר מאלומיניום וחומרים מרוכבים למיניהם, אבל יש גם מטוסים (המוסקיטו למשל) שעשויים מעץ, וכמובן שחלקים ספציפיים המצריכים גמישות רבה וחוזק, כמו כני נסע, עשויים מפלדה. --אלעזר - שיחה 17:40, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
ראה כנף (תעופה): בכלי טיס מודרניים, כנפי המטוס עשויות - כמו גוף המטוס עצמו - מסגסוגות אלומיניום ומגנזיום, שתי מתכות קשיחות וקלות. חזרתישיחה 17:53, 5 בספטמבר 2010 (IDT)
פייפר סופר-קב עשוי בחלקו הגדול (המעטפת) מברזנט. יוסישיחה 20:35, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#שאלה במתמטיקה (118)

חידה היסטורית מרתקת[עריכת קוד מקור]

בשיטוטי בבית הקברות של קרית שמונה ראיתי מצבה מיוחדת של שני בנים לאותה משפחה שנפטרו, על פי המצבה לפחות, באותו יום ח' טבת תשכג ב-28 לאוגוסט 1963 ושמם הוא רון ועמיקם האן. אשמח לשמוע פרטים על האירוע

ראה כאן: שלושה ילדים נהרגו בתאונות, דבר, 6 בינואר 1963
Valleyofdawn - שיחה 23:46, 5 בספטמבר 2010 (IDT)

תודה רבה על התשובה, החכמתי.

רשויות מקומיות לפי מספר תושבים[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע היכן ניתן למצוא רשימה כזו אם ישנה? ‏Gridge ۩ שיחה 22:26, 5 בספטמבר 2010 (IDT).

נסה ערים בישראל או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 08:26, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

פיקדון עבור בקבוקים גדולים[עריכת קוד מקור]

למה אין פיקדון עבור בקבוקים גדולים? בקבוקים גדולים לא צריכים תמריץ כספי למחזור? מה השיקול? תודה.

מאותה סיבה ששעון הקייץ מסתיים בתחילת ספטמבר. emanשיחה 02:15, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
הוצאת לי את המילים מהפה עמנואל. לשואל: ראה כאן. אנדר-ויק • 02:23, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
אני ממחזר היום בקבוקי פלסטיק (משקה ונקיון) באמצעות הפח לבקבוקים שנמצא בחדר האשפה של הבניין שלי (העירייה פה מתקדמת בנושא האשפה, יש גם פח לניירות), אם יהיה פיקדון אני משער שהפח הזה כמו גם הכלובים בקצה הרחוב ייעלמו (כי הם יהיו יעד אטרקטיבי לפריצות ויושחתו לעיתים קרובות), ולכן אני אצטרך ללכת לחנות עם בקבוקי המשקה הגדולים, מה שאני כמובן לא אעשה. ויצא שכרנו בהפסדנו. בברכה, איש המרק - שיחה 15:32, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

למה בירושלים ממחזרים נייר כבר עשרות שנים (משנות השמונים אם לא משנות השבעים) ובבאר שבע בקושי התחילו עם זה וגם ההתחלה הזו היא בערך רק בשכונת רמות?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 10:19, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

פקדון הוא נגע רע. כמו שאמר איש המרק - אנשים נורמלים לא ילכו למחזר בקבוק בגלל 30 אג' וגורמים עבריינים סתם משתלטים על זה. אני גם ממחזר את הבקבוקים בכלוב גדול שנמצא ליד הבניין שלי, אך כמובן שלא אטרח להגיע לחנות בשביל לקבל כמה שקלים בשבוע. גילגמש שיחה 10:56, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

עוד שאלה במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#עוד שאלה במתמטיקה

אטימולוגיה של המינה סמינר, אפשר?, תודה?[עריכת קוד מקור]

בבקשה. אביעדוס • כ"ז באלול ה'תש"ע, 04:54, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
ראה סמינר לכמרים.אודי - שיחה 09:46, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

מישהו שאל את עצמו איפה המטאורים של כל המכתשים בכדור הארץ ובשאר הכוכבים?[עריכת קוד מקור]

תמיד רואים מכתש, ענק ככל שיהיה, אבל לא רואים שום מטאור..

איפה לעזאזל המטאורים?, סליחה על הבורות, אבל בחייאת איפה הם?

מהירות פגיעה של מטאוריט בכדור הארץ נעה בין 11 ל-70 קילומטר לשניה - יותר ממהירות הבריחה מכדור הארץ. במהירות גדולה כל כך אתה לא יכול לצפות שיישאר מהמטאוריט המקורי משהו מעבר לשרידים מותכים, שעד כמה שידוע לי אכן קיימים שם. ראה עוד בויקיפדיה האנגלית. Impact crater
יש מכתשים שלא נוצרו בעזרת מטאור, כמו מכתש רמון. 132.64.54.196 10:42, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

מיתולוגיה יוונית-רומית בתלמוד[עריכת קוד מקור]

אהלן,

האם מישהו יודע האם בתלמוד יש אזכורים לסיפורי המיתולוגיה היוונית-רומית?

יש. ראה ספרו של שאול ליברמן, "יוונית ויוונות בארץ-ישראל: מחקרים באורחות־חיים בארץ־ישראל בתקופת המשנה והתלמוד". Rex - שיחה 19:29, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
ובהרחבה קלה: שירת הומרוס הייתה מוכרת להם, ראה הומרוס#תפוצתו במקורות יהודים. התלמוד ירושלמי אף הוא מזכיר למשל את הסירנות, ראה כאן. Rex - שיחה 23:24, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
במשנה במסכת עבודה זרה פרק ראשון מופיעה רשימה של החגים האליליים ברומא. עזר - שיחה 23:43, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
מעניין, לא חשבתי על כך. זה מביא לנו טרמינוס אנטה קואם לתקופה הרומית בארץ ישראל, וזה גם מלמד אותנו על ההשפעה של האלילות של רומא על מרחבי ארץ יהודה, אחרת לא מובן למי נכתבה המשנה, לקומץ יהודים שישבו ברומא? (ואולי צריך לקבוע את הטרמינוס לתקופה שלאחר המרד הגדול). Rex - שיחה 01:39, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
ואיך אפשר בלי להזכיר את הפסיפס מהתקופה הביזנטית המוצג במוזיאון ישראל, איני זוכר אם מקורו בבית כנסת או בבית פרטי, אולם הוא מציג אירוע מהמיתולוגיה היוונית. ויש גם את הפסיפס מבית הכנסת בבית אלפא המציג את הליוס (והוא מוצג היום בויקיפדיה בעמוד הראשי כתמונה מומלצת!). כמו כן ציטוט רלוונטי
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוטון

פרמטרים [ [5] לא מופיעים בהגדרת התבנית
"[...] כך, למשל, הושחתו (בתקופת מרד בר כוכבא) במתכוון הפרצופים שעל כלי הברונזה הרומיים שנמצאו במערת האיגרות שבמדבר יהודה. עם זאת לא הושחתו הדמויות האליליות שעל אחד הכלים (סצינה מן המיתולוגיה היוונית), ולחתימת איגרותיו של בר כוכבא שימש חותם ועליו דמותו של היראקלס הנאבק עם אריה.". ועוד מקור רלוונטי [6] Rex - שיחה 06:35, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
חשוב לומר, שמהמקורות בתלמוד בעניין נשוא הפסקה, שחלקם הובאו כאן, עולה בבירור שהמיתולוגיה היוונית רומית היתה מוכרת וידועה למחברי התלמוד, יחד עם זאת הם דחו אותה וסלדו ממנה, כמתבקש וכמובן מאליו. טיפוסי - שיחה 20:05, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
אלו שקראו ושנו סבורים שהם לא ממש "סלדו ממנה" בלשון המעטה. [7] אולם אני מקיים בעצמי "אל תרבה שיחה עם הנבער", ומה נעמו משלי שלמה: "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו." (ספר משלי, כו,4-5). אקווה שתפסתי הן לשון ראשון והן לשון אחרון. Rex - שיחה 06:35, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
לא מדויק. הם דחו את האלילות והמעשים האליליים, אך הרוח המיתולוגית אכן נושבת מכמה מקומות בתלמוד ובמדרשים. שלא לדבר על הקבלה, כמובן. הללשיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 20:14, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
כך או כך צריך לדון כל מקרה לגופו, לי אין ספק ששום מיתולוגיה יוונית או נכרית אחרת לא השפיעה ולא עיצבה את דעות מחברי המשנה והתלמוד. טיפוסי - שיחה 23:41, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
תשובה אקדמית אפשר לקבל מד"ר אורי אמיתי, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה. מוטי - שיחה 23:43, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
או לחילופין מהגאון רבי חיים קנייבסקי מבית המדרש בבני ברק. טיפוסי - שיחה 23:56, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
או לחלופין, מהשיכור קטוע הרגל במדרחוב בן יהודה. אין לי ספק שהוא בטוח שהוא ידען גדול בכל נושא על אף שהוא מעולם לא עסק בו (כראוי). ומשתמש טיפוסי, חדל מלהביע את השקפותיך בדך ההכה. אתה מכיר נושא מסוים? מוטב, לא מכיר - אל תכתוב. לא מעניין אותנו מה חושב החרדי המצוי על העולם ומלואו. זה לא "הכה את החרדי", זה "הכה את המומחה". מתי תבין זאת בשם אלוהים? ואף אחד לא שאל אותך על מה אתה מסופק ועל מה לא, ודבריך אינם מעלים, אם כבר - מורידים. אולם למי שקרא ושנה מעט, ולא הוחשך בבערות האורתודוקסיות- יודע כי כל אדם מושפע משלל גורמים, וכל חכם הושפע מתקופתו. Rex - שיחה 06:35, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה טוחן מים, אבל לפחות אל תתאמץ. טיפוסי - שיחה 09:42, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
תגובתך זו כה מלאת חכמה, שרק תגובותיך האחרות עוברות אותה. וכבר הליצו על כך מחברי הספר משלי, במאמרם: "רָאִיתָ--אִישׁ, חָכָם בְּעֵינָיו: תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. [...] חָזִיתָ--אִישׁ, אָץ בִּדְבָרָיו: תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ." (ספר משלי כו,12, כט,20) Rex - שיחה 15:31, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
חן חן, ולגופו של עניין, ברור שהגיוני שהתקופה משפיעה בדברים דעלמא, אבל בדעות ובאמונות, חכמי ישראל לא הושפעו כהוא זה מההבל וריק של משפחות האדמה, נסו לחשוב כמה משפיעה כוכב נולד למשל על חסידות גור למשל. טיפוסי - שיחה 20:27, 13 בספטמבר 2010 (IST)
האם הרמב"ם לא הושפע מאריסטו, ודרכו גם זרמים אחרים ביהדות? ההשפעה לא חייבת להיות "מבלי משים". ההשפעה יכולה להיות בהעלאת רעיונות שחכמי ישראל בוחנים אותם על פי אורה של תורה, ובוררים את הבר מן התבן, ועדיין - אלמלא החשיפה של אותם רעיונות במקומות רחוקים גם חכמי ישראל היו מתקשים להגיע אליהם בעצמם ולהבין בעזרתם את התורה באופן יותר מדויק. גדולי המחשבה בישראל הבינו זאת היטב. יש לכך גם דוגמאות בימינו, גם אם לא רואים אותן "אחד לאחד" היישר מכוכב נולד לחסידות גור. האם התפיסה של עבודת ה' בימינו בציבור החרדי לא הושפעה כלל מתפיסות הומניסטיות מערביות שמציבות את האדם וערכיו במרכז? בשביל מה לדעתך הקב"ה המציא את הכפירה, אם לא בשביל שנרוויח ממנה כמה רעיונות שגנוזים בתורה? עזר - שיחה 20:43, 13 בספטמבר 2010 (IST)
ניתן לדון ברעיון שאתה מעלה במסגרת שונה, אולם נדמה שלא הבנת את דעתו של ישראל, שסבור ויתקן אותי אם א"ט, שהדעות ועיקרי האמונה בסיפורים מיתולוגיים כמו יציאת מצרים וקריעת ים סוף של חז"ל הקדושים, הושפעו עפ"ל מהמיתולוגיות הרומיות והקווקזיות. טיפוסי - שיחה 21:26, 13 בספטמבר 2010 (IST)
אני לא יודע אם יש מישהו שהעלה על דעתו לקשור בין המיתולוגיות הרומיות לסיפורי המקרא. אם כבר למיתולוגיות במזרח הקדום, וראש לכולם הוא משה דוד קסוטו. הללשיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • 21:32, 13 בספטמבר 2010 (IST)
מדיון זה ניתן ללמוד, שעובדות יבשות ופשוטות יכולות להתפרש בשני קטבים מנוגדים זה לזה, כרחוק אתאיסט מחרדי. טיפוסי - שיחה 21:39, 13 בספטמבר 2010 (IST)
איזה דימוי ציורי! הוא מקורי? המצאת אותו בכישרונותיך הברוכים? Rex - שיחה 01:46, 14 בספטמבר 2010 (IST)
מדיון זה אפשר ללמוד, שיש רבים ש(לפחות מחשיבים את עצמם כ)יראים ושלמים, ובכל זאת לא מפחדים לדבר על השפעה של תרבויות נכר על תרבות ישראל. הללשיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • 21:44, 13 בספטמבר 2010 (IST)

הסטוריית המדע( שנות ה30)[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שבריחת המוחות מגרמניה הנאצית היא זו שהובילה לעליית המדע והטכנולוגיה בארה"ב? האם באמת 14 חתני פרס נובל עזבו את גרמניה הנאצית?

אם כן, הגרמנים היו חייבים להחליף את כל המדענים הבורחים בשלהם- אז חייבים להיות מדענים נאצים מפורסמים. ואני לא מתייחס ליצורים כמו מנגלה כמדענים, אלא מדבר על מדענים של ממש- פיזיקאים, מהנדסים, ביולוגים( לא מחפשי הגזע העליון), מתמטיקאים, כימאים. אם היו לגרמניה הנאצית תגליות עולמיות, למרות כל בריחת המוחות ההמונית? 109.64.40.93 13:02, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

כנראה שזה לא כל-כך פשוט "להחליף" מדענים מהשורה הראשונה במדענים אינסטנט. ראה למשל סיפור אוניברסיטת גטינגן. עוזי ו. - שיחה 14:05, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
אני לא מבין הרבה בהיסטוריה. רק בשביל העניין, היה פיסקאי גדול אחד לפחות שבחר להישאר ואף לסייע בפועל לנאצים - הייזנברג. משה פרידמן (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
ואפילו הוא, יתכן, פעל נגד תוכנית הגרעין הנאצית... אם זאת, ורנר פון בראון פיתח את טילי ה-V-2 (אם כי עשה זאת בשאיפה להביא את האדם לחלל, וכנראה שלא ממניעים נאצים). נו, טוב - שיחה 17:05, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
הוא לא עירבב מדע ופוליטיקה... emanשיחה 17:33, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
"Don't say that he's hypocritical Say rather that he's apolitical "Once the rockets are up, who cares where they come down That's not my department," says Wernher von Braun איש המרק - שיחה 01:28, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

"

אחריות[עריכת קוד מקור]

מהי ההגדרה המדוייקת והמלאה ביותר למילה "אחריות"?

ראה הערך אחריות בויקימילון. בברכה, אנדר-ויק • 04:41, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
הנה התשובה ב"עלילות מיקי מהו": "אם במכנסיו של פוט כל הכפתורים קפוט, אז יגיד גם גולם איש, שהעסק עסק ביש! אך הנה כפתור אחד על פי נס נשאר לבד – אז עליו האחריות על מכנסיו של פוט". דוד שי - שיחה 06:57, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
והקרדיט לאברהם שלונסקי. אמנון שביטשיחה 07:54, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

מכתשים[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:מכתש פגיעה 13:11, 17 בספטמבר 2010 (IST)

האם וירוס הוא נזר הבריאה?[עריכת קוד מקור]

האם קיים יצור בעולם שיותר חזק מנגיף? הנגיף מתפשט ומתרבה במהירות מטורפת, מסתגל לסביבה עוינת עד לרמה שמשתמש במנגנוני הגנה לטובתו, מסוגל להשתלט על כמעט כל תא ביצור חי ולהפוך אותו לעבד, תוך כדי התרבות המונית. עובר אבולוציה בקצב מטורף, מסוגל לא לנשום ולא לאכול במשך זמן לא מוגבל, לא זקוק לאנרגיה במשך אלפי שנים.

זה נראה כאילו אין יצור חי שמסוגל להתמודד ( ושלא נדבר על לנצח) את הוירוסים. כל פיתוח הטכנולוגי של האדם מסוגל לתת מענה זמני לדור אחד של נגיף מסיום, והדור הבא כבר יהיה חסין מפני כל ההתחכמות של האדם. אז השאלה - האם באמת אין יצור יותר מושלם מהוירוס? ואני יודע שביולוגים מתקשים להגדיר את הוירוס כיצור חי, אבל זאת אך ורק בעיה של הביולוגים, לא של הוירוס. 109.64.40.93 12:03, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

הכל תלוי בשאלה של הגדרות. "מוצלחות" זה דבר סובייקטיבי שאפשר למדוד באלף ואחת דרכים. לדוגמה אני לא בטוח שנגיף יותר מוצלח מהאדם בהשארת חותם על העולם. מזווית קצת יותר אבולוציונית, ניתן למדוד "הצלחה" בכל מיני דרכים. דרך אחת היא מדידת הביומסה הכוללת של המין ובזה נגיפים מפסידים בגדול. המנצחים הם בעלי חיים פרימיטיביים כגון חרקים וסרטנים. דרך מדידה אחרת היא טווח הסביבות והתנאים שהיצור מסוגל לשרוד, שמתקשר גם למשך הזמן שהוא קיים בעולם. אני לא בטוח שהנגיפים מעפילים על חיידקים במדד זה. דניאל ב. 12:13, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
אגב, כמה תיקונים לדבריך: רוב הנגיפים לא מתוחכמים כמו שאתה מתאר ("מסתגל לסביבה עוינת עד לרמה שמשתמש במנגנוני הגנה לטובתו"). נגיפים מוגבלים לרוב לתאים מסוימים ביצורים ספיציפיים ולא מסוגלים להשתלט "על כמעט כל תא ביצור חי". זה לא שהוא "מסוגל לא לנשום ולא לאכול במשך זמן לא מוגבל", אלא שהוא פשוט לא צריך ולא מסוגל לנשום או לאכול נקודה. הוא לא מייצר אנרגיה עצמאית. דניאל ב. 12:46, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
אני לא חושב שלביומסה יש משמעות כאן, במיוחד לאור זה שוירוס לפי טבעו כמעט חסר ביומסה (וזה לא מפריע לו במיוחד, אלא להפיך). לגבי השארת חתם על העולם- לדעתי לאדם יש קצת "שיגעון גדלות" ביחסו לטבע. יש מצב שרב היצורים החיים בעולם לא ממש מודעים לקיומו של האדם... וגם זה לא מעניין אותם ולא משנה להם את החיים. אתה בטוח שחיידק שאותו וירוס אוכל בלי מלח חי יותר זמן בכ"א מהוירוס? אני לא יודע אם וירוסים משאירים אחריהם עקבות מאובנים, אבל אני כמעט בטוח שהם לא חדשים כאן, ויכול להיות שהיתה בזמנו "שפעת הדינוזאורים". וזה שהוא לא זקוק למנגנון יצור אנרגיה( לכן לא צריך סוכר וחמצן) זה יתרון הישרדותי מובהק. נכון, רב הוירוסים יותר פשוטים מאיזה איידס או פפילומה( שמסוגלים להשתלט על מערכות הגוף), אבל הדוגמאות הללו מראים את יכולתם המדהימה של יצורים כה פרימיטיביים להסתגל לסביבה עוניינת תוך ניצול מנגנונים של גוף האדם לטובתם. 109.64.40.93 12:55, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
כשאתה בא למדוד הצלחה אבולוציונית לביומסה יש חשיבות. בסופו של דבר אבולוציה עוסקת במשכפלים, ומשכפל מוצלח הוא כזה שיש הרבה עותקים שלו. ביומסה כוללת היא מדד טוב לכמות של מקטע דנ"א מסוים, ולכן הוא מדד "מוצלחות" לא רע. סביר להניח שחייזר שיבוא מהחלל יבחין ראשית בחותמם של בני האדם (ערים לדוגמה), וחותמם של אורגניזמים רבים אחרים כגון צמחים לפני שיבחין בנגיפים. כמובן זה לא מדד כל כך מוצלח, אבל אפשר לדבר במונחים יותר מדויקים. לדוגמה לאדם טביעת רגל אקולוגית גדולה בהרבה מכל יצור אחר. למרות כל זאת יש משהו בדבריך לגבי שגעון גדלות. סביר להניח שעם העלמות האדם כדור הארץ יחזור למצבו "הטבעי" במהרה וזכרו של האדם יימחק כמעט לחלוטין. נגיפים הם אכן יצורים עתיקים, הם הרי הצורה הכי פשוטה של משכפל ולכן אפשר להגיד שבמובן מסוים הם ראשית החיים. כמובן שהמשכפלים הראשונים היו הרבה פחות מתוחכמים מהנגיפים בימנו. אבל בכל זאת, לדעתי חיידק יותר מוצלח הישרדותית מסוגל להסתגל טוב יותר. הנגיפים שאתה מכיר בימנו הם יחסית חדשים, לעומת זאת קיימים חיידקים ששמרו על צורתם מילארדי שנים. בכל אופן לא ברור המקור לקביעה "וירוס אוכל בלי מלח", היא לא ממש נכונה. אם לא אכפת לך מה"חיות" של המשכפלים שאנו עוסקים בהם, אפשר ללכת עוד יותר רוק עם הרעיון של וירוסים ולהכתיר את דנ"א הזבל כ"נזר הבריאה". דנ"א זבל הוא דנ"א חסר שימוש (אבל לאחרונה מגלים שייתכן שבכל זאת יש לו חשיבות) שמצוי בכל היצורים החיים. אפשר להתייחס אליו כאל מן נגיף כל כך מוצלח עד שהוא שיכלל את השיטה לרמה כזו שהוא פשוט תופס טרמפ קבוע על מין שלם ללא שום מאבק השקעה. דניאל ב. 13:20, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
ת'אמת לא שמעתי כלום על דנ"א זבל- האם מהדנ"א זה לא מתפתח כלום או שמתפתחים חלבונים שאין להם שימוש? וכך תדע, אולי עוד 20 שנה איזה מדמ"חיסט-ביולוג יוכיח שמדובר ב"קטעי קישור" שבלעדיהם אין אפשרות לבנות איזה מנגנון ויסות בין חומרים שונים בתא, או משהו... ונגיף הוא לא "דנ"א מיותר" - הוא יצור ( מאוד פרימיטיבי) בעל תכונה הישרדותית של פרזיטיזם מושלם, שכמו שאפשר לראות מוכיחה את עצמה לא רע בכלל. ועוד הפעם לגבי ביומסה - תא של חיידק יותר כבד מ"תא" של וירוס, לכן יוצא שהמסה הכללית של כל החיידקים גדולה מזאת של הנגיפים. זה שחיידק שמור על עצמו קבוע למשך אלפי שנים יכול לגרום דווקא לכך שאורגניזמים שונים יתפחו מנגנונים נוגדניים שהוא לא יצליח להתגבר עליהם. וכמו שאפר לראות כל שנה בערך, "השפעת העונתית" רק הולכת ונהית יותר ויתר משוכללת והחיסון מצליח להגן עלינו רק לעונה אחת. ואולי אני טועה, אבל הטיפול המונע מחלות זיהומיות של חיידקים הרבה יותר קל מהטיפול נגד הוירוסים. 109.64.40.93 13:42, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
לא מתפתח ממנו כלום. כבר כיום יש ראיות לכך שלדנ"א זבל יש תפקיד חשוב בהתבטאות גנים והתמיינות. אם כי עדין סביר שחלק מדנ"א הזבל הוא באמת באמת חסר שימוש והוא פשוט משכפל טפילי. אם אתה לדעתך קביל להשוות בין אורגניזם תאי לנגיף (ואני מסכים איתך), אין סיבה שלא תקבל השוואה בין דנ"א זבל לנגיף בשאלה מי טפיל יותר מוצלח. אגב, יש ראיות שאחוז ניכר מהדנ"א שלנו מקורו בנגיפים שפשוט השתלבו בו (המקביל החיידקי מופרסם יותר). בקשר לביומסה, בלי קשר למשקל התא, אני לא בטוח בכלל שיש יותר דנ"א נגיפי בעולם מאשר דנ"א חיידקי. זה שחיידק נשתמר מיליוני שנים אומר שהוא מוצלח מאוד בהישרדות שלא צריך לעבור התאמות לסביבה. אחרת האבולוציה היתה דואגת לעשות זאת. כשחיידק כן צריך לעבור התאמה, הוא עושה זאת במהירות מאוד גדולה (80 שנה בלבד עברו מאז תחילת השימוש בפניצילין והיעילות שלו כבר ממש עלובה). יש אפילו מצבים שחיידקים מהנדסים את עצמם גנטית כדי לזרז את האבולוציה. מדידת מוצלחות כמי מוצלח יותר בהדבקת בני אדם הוא מדד מאוד אגוצנטרי. זה שנגיפים יותר יעילים בהמתת בני אדם לא אומר שהם מוצלחים יותר מחיידקים הישרדותית. כרגע יש בגופך פי עשר חיידקים מאשר תאים, והם שורדים מצוין בלי להרוג אותך. דניאל ב. 13:58, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
וואו, הקטע עם המיטוכונדריה ממש מעניין...ניצן צבי כהן - שיחה 20:40, 18 בספטמבר 2010 (IST)

איסור גילוי עריות[עריכת קוד מקור]

מדוע גילוי עריות בין אם לבנה חמור מגילוי עריות בין אב לביתו?איש השלג - שיחה 14:46, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

למה אתה אומר את זה? אמנם בין אם לבנה אם האם נשואה או היתה נשואה לאביו יש כאן איסור נוסף - אשת האב. אך יש איסור גם "אשה ובתה לא תיקח לצרור" או משהו כזה. ישרון - איך אני נוהג? 14:51, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
כמו שכתב קודמי: אין הבדל. אם האם נשואה כמו גם אם הבת נשואה, יש איסור נוסף של אשת איש. אם היא נידה יש איסור נוסף. האיסור הוא "ערוות אישה ובתה לא תגלה", ולא כפסוק שהובא לעיל, שאינו קיים בנוסח המסורה... ברי"אשיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • 14:57, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
צודק, התבלבלתי עם "אשה אל אחותה". ישרון - איך אני נוהג? 15:02, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

נהג אוטמטי[עריכת קוד מקור]

למה לא בונים "נהג אוטומטי" לרכב פרטי, כמו שיש טייס אוטומטי למטוס וסירה? אם ניתן ללמד מחשב לעשות פעולות של טייס( שצריך קורס מיוחד בשביל להוציא רישיון טייס) - אז כנראה שאפשר ללמד אותו לעשות פעולות של נהג( שכמעט כל אדם מסוגל להוציא רישיון נהיגה). הרי רב הפעולות שהנהג עושה הם מכניות לגמרי וניתנות להפיכה לאלגוריתם לא מסובך במיוחד. מהירות הקליטה של מחשב ומהירות התגובה עולה פי כמה וכמה על זאת של אדם(אם אני לא טועה אדם ממוצא צריך 3/4 שניות בשביל להתחיל להגיב ועבור מחשב זה זמן ענק). ושלא נדבר על הדיוק שבכלי מדידה מכניים לעומת העין האנושית ועל היכולת להיות מדויק בלי להיחלץ בשום מצב.

כנראה שהסיבה היא שלא סומכים על מכונה כשמדובר במהירויות שיכולות להרוג אדם, כי יש מצבים שבהם צריכים לדעת לעשות החלטות נבונות שלא כתובות בשום ספר הוראות. אבל מצד שני, כן סומכים על אדם שבקושי רואה בחושך, עלול להשתכר, להיות רעב, להתעייף, לשקוע במחשבות על בעיות בבית, להילחץ, לאבד את תשומת הלב, לדבר בנייד בזמן נהיגה, להתגלח או להתאפר ואפילו לקרוא ספר או לפתור תשחצים( כן, יש כאלה). כידוע לי, הרב המחולט של התאונות הם בגלל גורם אנושי ולא בגלל תקלות ברכב, כביש וראות. אז למה לא מתקינים ברכבים "נהג אוטומטי" לצורכי בטיחות? משום מה נראה לי שווה לשלם יותר על מערכת בטיחות שגם תפתור אותי מהצורך להתרכז בכביש בזמן שאני עייף, גם תגן עלי מסכנה שאני מווה לעצמי וגם תחסוך לי לשלם על הנזק שאני אגרום אם אתנגש ברכב לפני? 109.64.40.93 17:48, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

טייס צריך הכשרה מיוחדת כי דרוש ידע רב, ניסיון ודיוק בתפעול מטוס. אולם למחשב אין בעיות עם דיוק או ידע ולכן קיים טייס אוטומטי. בסופו של דבר טיסה זה מתכון ידוע מראש. כמובן שהטייס האוטומטי לא מסוגל לעשות הכל ובכל מצב חריג הטייס מתערב, וגם כך הוא מבצע בעיקר פעולות טכניות ומסייע לטייס יותר מאשר מחליף אותו. לעומת זאת במכונית יש לקיים אינטרקציה עם עשרות עוברי דרך אחרים ולהיות מוכן למספר עצום של תרחישים שלא ידועים מראש. בנוסף טייס אוטומטי הוא דבר יקר למדי (הוא דורש גם מכשור תואם על הקרקע), שזה לא הוצאה נוראית ביחס למחיר של מטוס, אך לא ריאלי כרגע עם מכונויות. דניאל ב. 18:40, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
יש מצב שאני יותר אסמוך על מכונה שעושה את זה, מאשר על ערס שיכור שבא לכיוון שלי בנטיב הנגדי. ותשומת הלב של חיישנים עולה בהרבה על זאת של בן אדם.ואלגוריטם טוב יכול בהחלט להחשיב את התנועה של 100 גורמים שונים בדרך(רק תחשוב מה המחשב שלך עושה כהוא מריץ משחק אסטרטגית זמן אמת). היתרון היחיד שאני רואה לשימוש באדם לאומת מערכת אלקטרונית זה שחיי אדם הרבה יותר זולים ממוכנה כל כך מתוחכמת. כי תכלס- כמה תרחישים בלתי צפויים יש כבר בכביש? 109.64.40.93 19:15, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
ולמרות זאת, ברכבים חדשים, בעיקר ביוקרתיים, כבר יש מכשירים מבוססי מצלמה שנותנים לנהג התראות על סטייה מנתיב, מעלים ומורידים אורות גבוהים, שולטים בבקרת המהירות בהתאם לשלטים ולמכוניות אחרות, ואף מזהירים ובולמים במקרה של סכנת התנגשות ברכב או בהולכי רגל. ראה גם כאן. יוסאריאןשיחה 19:01, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
וואלה, אז יש התקדמות. אבל בכל זאת, האדם עדיין במרכז. 109.64.40.93 19:15, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
ככה? בלי מרצ בממשלה? גיחוך ישרון - איך אני נוהג? 19:57, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
אבל זה הולך ומתקדם - במכוניות של וולוו המערכת כבר בולמת לבד במקרה של חשש לתאונה (בניגוד לאזהרת הנהג), בקרת המהירות גם היא מתאימה עצמה לרכב מלפנים, ובעתיד המערכת תשלוט גם שליטה מסויימת בהגה, בהתאם לסימנים שעל הכביש. יוסאריאןשיחה 19:43, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
מהסיבות שציין דניאל, נהג אוטומטי\מכונית רובוטית זה עניין מאד מורכב. כל כך מורכב, עד שבתחרות הראשונה של מירוץ האתגר הגדול של דארפ"א שנערכה ב-2004, נכשלו כל המתחרים כשלון חרוץ והרכב המוצלח ביותר התקדם רק 12 קילומטרים מהמסלול כולו (240 קילומטרים). וזו עוד במסלול שלא כולל רכבים אחרים והולכי רגל ורמזורים ותמרורים. יוסישיחה 19:21, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
הבעייה המרכזית היא כזאת, מטוס לא עושה אינטראקציה עם שום גורם, אין באופן כללי צורך להגיב במהירות, ואין צורך בעיבוד תמונה, זה דומה להסעה של רכב יחיד בכביש ישר בן 100 נתיבים. לעומת זאת, רכב צריך להתמודד עם הפתעות ומכשולים, נכון להיום יש הרבה מאוד ניסונות לפתח כלי רכב כאלה במידות שונות של הצלחה, אבל פעם אחרונה שבדקתי אפילו הגרסה המתקדמת ביותר לא התקרבה ליכולות של הנהג הממוצע. בברכה, איש המרק - שיחה 22:28, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
טוב, לפחות יש את המכשיר לבלימה אוטמטית. גם זה כבר משהו. מאוד מקווה שעוד איזה 20 שנה לא יהיה רכב ללא מערכות בקרה ממוחשבות שיתקנו טעויות אנוש. 109.64.40.93 13:17, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

הכדור הוא עגול[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:כדור הארץ#הכדור הוא עגול

מה כתובת ה-IP שלי?[עריכת קוד מקור]

איך אני מברר את כתובת ה-IP שממנה אני כותב כרגע? דוד שי - שיחה 14:15, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

ראה [8] ואתרי אינטרנט רבים נוספים. Rex - שיחה 14:19, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
אני ממליץ על אתר זה. בנוסף, שיטה מבוססת ויקי: יוצאים מהחשבון, מוסיפים ערך (רצוי מומלץ), ורואים את הכתובת שממנו הוסף. טיפ: אם אין זמן, אפשר לפנות לבודקים. תוך 3-4 שעות תקבל תשובה, וזה קצר יותר מכתיבת ערך (מומלץ)... ברי"אשיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 14:22, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
Face-smile.svg דוד שי - שיחה 14:34, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
שיטת ויקי הכי קצרה: ערוך דף כלשהו, הוסף ~~~ ולחץ על תצוגה מקדימה. דולבשיחה 16:53, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
שיטת ויקי יותר קצרה: צא מהחשבון והכנס למיוחד:התרומות שלי.
שיטה של אנשי מחשבים: בהנחה שאתה נמצא על מחשב שמתחבר ישירות לאינטרנט (לא דרך מקום העבודה למשל) פתח חלון של דוס (start->run->cmd->enter) וכתוב ipconfig. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:26, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
נדמה לי שרוב האנשים מחוברים לאינטרנט דרך ראוטר,ו- IPCONFIG ייתן לכן רק את הכתובת של הרשת הפנימית. ipconfig יעיל רק עבור אילו שבביתם אין רשת פנימית. בברכה, איש המרק - שיחה 16:52, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

פרשנות בריאת העולם[עריכת קוד מקור]

לפי סיפור הבריאה ביהדות, ביום הראשון נוצרו האור והחושך וביום הרביעי השמש, הירח והכוכבים. איך זה הגיוני שהאור נברא לפני השמש והכוכבים? מה הפרשנות לכך? פישאנדיון - שיחה 17:03, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

כוכבים אינם מקור האור היחיד בעולם. גם מבחינה מדעית היו פוטונים הרבה לפני שהיו כוכבים. דניאל ב. 17:04, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
וזאת הפרשנות לגבי זה? פישאנדיון - שיחה 17:11, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
זאת למשל הפרשנות של הספר בראשית ברא. חז"ל, שלא הכירו את התיאוריות המדעיות הללו, התחבטו בשאלה הזו, והציעו למשל שהמאורות אכן נבראו ביום הראשון, אלא שנתלו בשמים ביום הרביעי. כמו כן דיברו על כך שהאור ביום הראשון נגנז ונשמר לצדיקים לעתיד לבוא. ויש עוד פרשנויות. באמת הרבה מהמינים קינטרו את ישראל על הדבר הזה, איך כתובות בתורה כאלה שטויות, לדעתם. הללשיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 17:20, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

מקור השם בית ליסין[עריכת קוד מקור]

שלום לכם, השם בית ליסין (התיאטרון), מהו מקור השם "ליסין". תודה ושנה טובה.

עופר

אברהם ליסין, שמו הספרותי של אברהם ואלט (1872-1938) משורר ועתונאי יהודי יליד בלרוס שפעל בארה"ב. (מקור: מדריך רחובות תל אביב) שנילישיחה 11:57, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
אברהם לסין (1938-1872), שמו הספרותי של אברהם ואלט, משורר ועיתונאי שכתב באידיש ומנהיג פועלים. יליד בלרוס, בן למשפחת רבנים. בשיריו הראשונים יצא נגד מגמת ...
תיאטרון בית ליסין נקרא (בשנת 1980) בכלל ע"ש משורר ידי? והגיית השם המקובלת שגויה? מעניין.‏ Tzafrir - שיחה 14:21, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
נדמה לי שזה הזמן לכתוב את הערך אברהם ליסין. אפילו בחיפה יש רחוב על שמו.Shannen - שיחה 22:26, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
אפילו בחיפה, היישוב הקהילתי הנידח? קטע! קריצה
שמו הוא ליעסין, קרי לְיֶסין. העברית נוטה לפעמים להפוך תנועות מחונככות ללא-מחונככות (בֶּלארוס במקום בְּיֶלארוס), ומכאן לֶסין. לא הייתי קורא לזה ממש שגיאה. אביעדוס • ד' בתשרי ה'תשע"א, 22:12, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

התיאטרון והרחוב נקראים "ליסין" השיבוש הוא בשפת העם. שנילישיחה 22:15, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

טוב, ניסיתי לכתוב. בינתיים זה די עלוב. פשוט האידיש שלי פשוט גרועה. אם לא אלך לספרייה בימים הקרובים אמחוק את הערך. Shannen - שיחה 21:53, 12 בספטמבר 2010 (IST)
לתהייה שהועלתה כאן קודם: בית ליסין נבנה כ"בית תרבות לפועלים" על שמו של אברהם ליסין, שהיה מנהיג הפועלים וידיד הציונות (וזאת בעזרת תרומה ע"ס 100 אלף דולר שהרים ועד הפועלים היהודי באמריקה), כך שהכול מסתדר. התיאטרון, שנוסד 30 שנה לאחר הקמת המבנה, שכן בו ב-2+ העשורים הראשונים לקיומו, ומן הסתם נקרא בתורו על שם המבנה. אביעדוס • ו' בתשרי ה'תשע"א, 22:57, 13 בספטמבר 2010 (IST)

הכור הגרעיני באירן[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין בניית כור גרעיני לבניית פצצה גרעינית? אם בידי האיראנים יהיה כור גרעיני פועל ומספק חשמל לעיר שלמה- איך מזה מגיעים לפיתוח נשק אטומי?

ולא שיש לי איזה חיבה כלפי משטר באיראן או שאני סומך עליהם שהם לא ינצלו לרעה טכנולוגיות מתקדמות. 79.176.17.99 20:35, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

בכל כור גרעיני משתחררים נייטרונים בתהליך הביקוע. כאשר נייטרון כזה פוגש אטום של אורניום 238 הוא עשוי להפוך אותו לפלוטוניום 239 שממנו קל (יחסית) לבנות פצצה גרעינית. ההפרדה של הפלוטוניום מהאורניום היא קלה יחסית (תהליכים כימיים) בעוד שההפרדה של אורניום 235 (שניתן לביקוע) מאורניום 238 היא מסובכת (צנטריפוגות גז יקרות וקשות לתפעול). לשם הפעלה של כור גרעיני די להעשיר את האורניום כך שיכיל אחוזים בודדים של אורניום 235, אך בשביל נשק גרעיני צריך להעשיר אותו כך שיכיל עשרות אחוזים של אורניום 235 - תהליך קשה, יקר וארוך בהרבה. הכור הגרעיני בדימונה הוא (על פי פרסומים זרים) כור שיעודו ייצור של פלוטוניום מאורניום מועשר ברמה נמוכה. Easy n - שיחה 23:30, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

סטארקראפט 2, דיאבלו 3[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע באיזו שפת תכנות כתובים משחקי ה PC הללו?,

תודה.

חשוב לא רק שפת התכנות אלא המנוע הגרפי. עבור סטארקרפט 2, קרא באנגלית תחת פסקת development, המנוע הוא Havok (software). המנוע כתוב ב-C/C++. ‏Setresetשיחה 21:30, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

וודוורד והפוליצר[עריכת קוד מקור]

ניסיתי למצוא את זה בכל מקום ולא הצלחתי. על מה ומתי זכה בוב וודוורד בפרס הפוליצר? אוריה בר-מאיר - שיחה 23:37, 10 בספטמבר 2010 (IDT)

בויקינגלית כתוב: "Woodward made crucial contributions to two Pulitzer Prizes won by The Washington Post. First he and Bernstein were the lead reporters on Watergate and the Post won the Pulitzer Prize for Public Service in 1973.[5]" קרי, הוא זכה פעם אחת עבור ווטרגייט ופעם שנייה כחלק מהעיתון. בברכה, איש המרק - שיחה 12:51, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

פסוקי תורה (חומש בלבד) הנוגעים לעולם הבא, מישהו יכול לשים כאן כמה?, תודה[עריכת קוד מקור]

(תגובה) העולם הבא לא מוזכר במפורש בתורה. --אלעזר - שיחה 20:22, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
אני חושב שביהדות של ימי קדם בכלל לא האמינו בעולם הבא, וזאת אמונה מאוחרת יותר. אורי אבן-חן - שיחה 01:46, 12 בספטמבר 2010 (IST)
למי שמתעניין [9] ישרון - איך אני נוהג? 01:57, 12 בספטמבר 2010 (IST)
אכן, בקישור זה יש ליקוט סלקטיבי של פרשנויות: מדוע לא מוזכר עולם הבא במקרא. אולם אין חולק על כך שדבר זה אינו מזוכר. דעת החוקרים היא, כפי שציינו מעלי - שעולם הבא (כמו גם גלגולי נשמות, למשל) הוא פיתוח מאוחר ביהדות, תוצאה של השפעה הלניסטית. (מעניין אותי האם יוסיפוס ופילון מזכירים עולם הבא). Rex - שיחה 02:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)
בהנחה שהשואל מתכוון לעולם הנשמות שלאחר המוות, ניתן לראות בכמה פסוקים בתורה רמזים אל עולם הבא: "וימות ויאסף אל עמיו" (הרבה פעמים); "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג, י); "דורש אל המתים" (דברים יח, יא). אני-ואתהשיחה 02:11, 12 בספטמבר 2010 (IST)
לא ברור לי מה הקשר בין הפסוקים הנ"ל לעולם הבא. עם זאת, זכור לי המקרה של שאול, שאסר בכל הממלכה להעלות אדם באוב, ובסופו של דבר הוא העלה את שמואל באוב, ושמואל כעס עליו. אני לא זוכר בדיוק באילו פסוקים מדובר, אבל הכוונה היא שניתן (טכנית, גם אם לא מוסרית) להעלות אדם מת באוב ולדבר איתו. אורי אבן-חן - שיחה 03:10, 12 בספטמבר 2010 (IST)
למי שמתעניין, זה שמואל א פרק כח - [10] אורי אבן-חן - שיחה 03:14, 12 בספטמבר 2010 (IST)
מי שחושב שעולם הבא , בא אחרי חזרה בזמן , יכול לחפש אצל כל הנביאים . תודה .