רוני מילוא – הבדלי גרסאות
סידור קטגוריות, הסרה (תפקיד) |
←לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים: פעלו כסוחר נשק |
||
שורה 109: | שורה 109: | ||
===לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים=== |
===לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים=== |
||
לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים הוצע למילוא, במרץ 2003, תפקיד [[שגרירות ישראל בלונדון|שגריר ישראל בממלכה המאוחדת]]{{הערה|{{ynet|דיאנה בחור|מסתמן: רוני מילוא בדרך ללונדון|2525693|27 במרץ 2003}}}}, אך ברגע האחרון ביקש לשחררו מהתפקיד{{הערה|{{הארץ||רוני מילוא ביקש לשחררו מתפקיד השגריר בלונדון|1.913602|29 בספטמבר 2003}}}}. במקום זאת פנה מילוא לעסקים. בסוף 2003 מונה ליו"ר חברת "[[אזורים]]"{{הערה|{{TheMarker|אלי דניאל|התגמול של רוני מילוא כיו"ר דירקטוריון אזורים: שכר שנתי של 720 אלף שקל|1.176875}}}}, ושימש בתפקיד עד סוף 2006{{הערה|{{הארץ|שרון שפורר|בוימלגרין השלים רכישת השליטה באזורים ומחליף את רוני מילוא כיו"ר|1.1134752|6 בספטמבר 2006}}}}. בין 2005 ל-2007 שימש כיו"ר המועצה הישראלית לקולנוע{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|השר לשעבר מיכה חריש יחליף את רוני מילוא כיו"ר מועצת הקולנוע|1.1441948|15 בספטמבר 2007}}}}. ב-2006 מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוק|רוני מילוא מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית|1.1130320|21 באוגוסט 2006}}}}. |
לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים הוצע למילוא, במרץ 2003, תפקיד [[שגרירות ישראל בלונדון|שגריר ישראל בממלכה המאוחדת]]{{הערה|{{ynet|דיאנה בחור|מסתמן: רוני מילוא בדרך ללונדון|2525693|27 במרץ 2003}}}}, אך ברגע האחרון ביקש לשחררו מהתפקיד{{הערה|{{הארץ||רוני מילוא ביקש לשחררו מתפקיד השגריר בלונדון|1.913602|29 בספטמבר 2003}}}}. במקום זאת פנה מילוא לעסקים. בסוף 2003 מונה ליו"ר חברת "[[אזורים]]"{{הערה|{{TheMarker|אלי דניאל|התגמול של רוני מילוא כיו"ר דירקטוריון אזורים: שכר שנתי של 720 אלף שקל|1.176875}}}}, ושימש בתפקיד עד סוף 2006{{הערה|{{הארץ|שרון שפורר|בוימלגרין השלים רכישת השליטה באזורים ומחליף את רוני מילוא כיו"ר|1.1134752|6 בספטמבר 2006}}}}. בין 2005 ל-2007 שימש כיו"ר המועצה הישראלית לקולנוע{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|השר לשעבר מיכה חריש יחליף את רוני מילוא כיו"ר מועצת הקולנוע|1.1441948|15 בספטמבר 2007}}}}. ב-2006 מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוק|רוני מילוא מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית|1.1130320|21 באוגוסט 2006}}}}. |
||
בשנת 2008 הקים חברה לסחר נשק ויעוץ ביטחוני שפעלה בגאורגיה{{הערה|{{הארץ|[[ברק רביד]], [[עמוס הראל]]|מש' החוץ: להקפיא מכירת נשק ישראלי לגיאורגיה|1.1341993|10 באוגוסט 2008}}}}, זאת לאחר שב-2007 שימש כמתווך בין בנק לאומי לבנק בגאורגיה{{הערה|{{הארץ|טל לוי|לאומי רכש מניות בבנק בגאורגיה ורוני מילוא יגרוף מאות אלפי ש'|1.1391954|6 במרץ 2007}}}}. החברה של מילוא פעלה בשותפות עם חברת "שנידזה", שבבעלות איש העסקים דוד אדילשווילי, ותיווכה בעסקאות ביטחוניות רגישות בשווי מיליוני שקלים שנעשו בין התעשיות הביטחוניות בישראל לבין ממשלת גיאורגיה, ובהן שימשו חברות שבאמצעותן פועל מילוא ושנידזה כמתווכות{{הערה|{{גלובס|מתן ברניר|חברת הנשק הגיאורגית שנידזה תובעת מיליונים מרוני מילוא: "הבריח נכסים לבתו"|1001315720|21 בינואר 2020}}}}. בין השאר, שימש הנשק את [[צבא גאורגיה]] בעת [[המלחמה בדרום אוסטיה]] ופלישת רוסיה לגאורגיה שבאה בעקבותיה באוגוסט 2008{{הערה|{{גלובס|שי ניב ושירות פייננשל טיימס|הרוסים מאשימים את ישראל באספקת ציוד והכשרה לצבא גיאורגיה|1000370737|11 אוגוסט 2008}}}}{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|משרד הביטחון: דיון על מכירת נשק לגאורגיה|3580131|10 באוגוסט 2008}}}}{{הערה|{{NFC|עומר כרמון|שלל מגאורגיה: נשק ישראלי מוצג במוסקבה|001-D-174899-00|30 בספטמבר 2008}}}}. בינואר 2017 הוגשה תביעה נגד מילוא על ידי החברה הגיאורגית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב{{הערה|{{NFC|[[איתמר לוין]], יצחק דנון|"רוני מילוא מבריח נכסים בשל תביעות שותפיו"|001-D-421810-00|21 בינואר 2020}}}}. ביולי 2018 מונה ראש הממשלה לשעבר [[אהוד אולמרט]] כגשר בסכסוך{{הערה|{{גלובס|חן מענית|הקריירה החדשה של אולמרט: גישור בעסקאות נשק|1001244121|2 ביולי 2018}}}}{{הערה|{{כלכליסט|נעמי צורף|אהוד אולמרט נכשל במשימת הגישור בין רוני מילוא לחברת שינדזה הגיאורגית|3746145|16 בספטמבר 2018}}}}, אך חודשיים אחר כך פרשה חברת שינדזה מהליך הגישור והדיון בבית המשפט נמשך{{הערה|{{TheMarker|גור מגידו|חברת הנשק הגיאורגית ביטלה את הגישור שמנהל אולמרט בתביעה נגד מילוא|1.6473288|18 בספטמבר 2018}}}}{{הערה|{{כלכליסט|נעמי צורף|הג'וב החדש של אולמרט: ישמש מגשר בסכסוך על עסקאות נשק של רוני מילוא|3741521|2 ביולי 2018}}}}. |
|||
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] מכהן מילוא ומגיש ב[[ערוץ הכנסת]] את התוכנית "שוברים כלים" יחד עם ד"ר [[מינה צמח]]. |
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] מכהן מילוא ומגיש ב[[ערוץ הכנסת]] את התוכנית "שוברים כלים" יחד עם ד"ר [[מינה צמח]]. |
גרסה מ־09:43, 17 בפברואר 2020
רוני מילוֹא (נולד ב-26 בנובמבר 1949 בשם רון מיליקובסקי) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כראש עיריית תל אביב-יפו העשירי, חבר הכנסת, סגן שר, ושר בממשלות ישראל.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, בנם של פרומה לבית מלצקי ונחום מיליקובסקי, תעשיין (מבעלי גלידת ויטמן) ואיש התנועה הלאומית. דודו (אחי אמו) מנדל מלצקי היה ממפקדי האצ"ל. אחיו מתי נשא ב-1965 את חסיה, בתו של מנחם בגין. מילוא למד בתיכון חדש, וב-1966 נבחר לראש "עיר הנוער"[1]. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת תל אביב וכיהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל בשנת 1972[2]. לאחר שהוסמך כעורך דין פתח משרד עצמאי לעריכת דין שבמקביל עמד בראש מועצת צעירי תנועת החרות עד שהודח[3].
בשנת 1977 נבחר לכנסת התשיעית במקום ה-33 מטעם מפלגת הליכוד והיה צעיר חברי הכנסת[4]. מטעם הליכוד המשיך להיבחר עד לשנת 1992 (כולל). כיהן בכנסת כיו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת (בכנסת התשיעית), וכמ"מ יושב ראש הקואליציה וכיו"ר סיעת הליכוד (בכנסת העשירית), אליה נבחר במקום ה-24 ברשימת הליכוד. לאחר שנבחר לכנסת המשיך מילוא לנהל את משרד עריכת הדין שלו, במקביל לעיסוקו כחבר כנסת[5]. בין השאר היה עורך הדין של קבוצת יזמים, שבנתה את "רמת קדרון", התנחלות שתוכננה לקום כ-6 ק"מ מזרח לבית לחם בשטח העיירה עובידייה, ביוזמה פרטית של מספר אנשי עסקים פעילי הליכוד שטענו שרכשו קרקעות במקום[6][7]. לאחר ש-121 בתים ומגרשים ביישוב נמכרו עוד לפני שהחלה הבנייה, התברר כי הקרקעות לא היו שייכות ליזמים[8], היוזמה הייתה הונאה והפרויקט בוטל[9][10].
בממשלת האחדות הלאומית של יצחק שמיר ושמעון פרס, אליה נבחר במקום ה-15 שימש מילוא כסגן שר החוץ (בתקופת כהונתו של פרס כראש הממשלה) וכסגן שר במשרד ראש הממשלה (בתקופת כהונתו של שמיר כראש הממשלה). כמו כן, בתקופת ממשלת האחדות הלאומית כיהן במשך מספר חודשים כמ"מ שר הפנים. בממשלת האחדות השנייה (אליה נבחר במקום ה-19 ברשימת הליכוד) שימש עד 7 במרץ 1990 כשר לאיכות הסביבה, ומאותו היום – כשר העבודה והרווחה. בממשלתו הצרה של שמיר (1990–1992) כיהן מילוא כשר המשטרה. בבחירות 1992 הוצב במקום השמיני ברשימת הליכוד.
כראש עיריית תל אביב
לקראת הבחירות המקומיות ב-1993 לראשות עיריית ת"א הקים מילוא רשימה על מפלגתית שאליה חבר דן דרין איש השמאל כמספר 2. לפני הבחירות נחתם הסכם אוסלו. מילוא שהמליץ כבר לרוה"מ שמיר לסגת מרצועת עזה נמנע בהצבעה למרות עמדת מפלגתו וזכה לסימפתיה מחוגי השמאל בת"א שנחשבת לעיר ליברלית. מילוא זכה בבחירות ב-1993 ב-47% מהקולות לעומת 42% של יריבו אביגדור קהלני. רשימת לב-אני תל אביבי בראשות רוני מילוא זכתה ב-5 מנדטים במועצה, לעומת 10 מנדטים של העבודה בראשות קהלני ו-6 מנדטים של הליכוד בראשות איתן סולמי[11]. בשנים 1993–1998 כיהן כראש עיריית תל אביב-יפו וכממלא מקומו כיהן חבר רשימתו האדריכל דן דרין. בתפקידו כראש העירייה פעל לקידום פרויקט להקמת רכבת תחתית בתל אביב[12], ולצורך כך הקים את "מנהלת הרכבת התחתית של תל אביב"[13].
בשנת 1996 לא התמודד בבחירות לכנסת, ובבחירות המוניציפליות ב-1998 לא התמודד ובמקומו נבחר רון חולדאי.
חזרה לפוליטיקה הארצית
בשנת 1999 פרש מהליכוד והקים יחד עם יצחק מרדכי, אמנון ליפקין-שחק ודן מרידור את מפלגת המרכז, שמטעמה נבחר לכנסת ה-15. בתקופת כהונתה של כנסת זו שימש מילוא כשר הבריאות בממשלתו של אהוד ברק (מ-10 באוגוסט 2000 עד 7 במרץ 2001), וכשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלתו של אריאל שרון (מ-29 באוגוסט 2001 עד 28 בפברואר 2003).
מילוא היה אחד ממפרקיה של מפלגת המרכז, כאשר פרש ממנה יחד עם יחיאל לסרי והצטרף בחזרה לליכוד. עם זאת, הוא לא נבחר לכנסת ה-16 ופרש מהחיים הפוליטיים.
לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים
לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים הוצע למילוא, במרץ 2003, תפקיד שגריר ישראל בממלכה המאוחדת[14], אך ברגע האחרון ביקש לשחררו מהתפקיד[15]. במקום זאת פנה מילוא לעסקים. בסוף 2003 מונה ליו"ר חברת "אזורים"[16], ושימש בתפקיד עד סוף 2006[17]. בין 2005 ל-2007 שימש כיו"ר המועצה הישראלית לקולנוע[18]. ב-2006 מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית[19].
בשנת 2008 הקים חברה לסחר נשק ויעוץ ביטחוני שפעלה בגאורגיה[20], זאת לאחר שב-2007 שימש כמתווך בין בנק לאומי לבנק בגאורגיה[21]. החברה של מילוא פעלה בשותפות עם חברת "שנידזה", שבבעלות איש העסקים דוד אדילשווילי, ותיווכה בעסקאות ביטחוניות רגישות בשווי מיליוני שקלים שנעשו בין התעשיות הביטחוניות בישראל לבין ממשלת גיאורגיה, ובהן שימשו חברות שבאמצעותן פועל מילוא ושנידזה כמתווכות[22]. בין השאר, שימש הנשק את צבא גאורגיה בעת המלחמה בדרום אוסטיה ופלישת רוסיה לגאורגיה שבאה בעקבותיה באוגוסט 2008[23][24][25]. בינואר 2017 הוגשה תביעה נגד מילוא על ידי החברה הגיאורגית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב[26]. ביולי 2018 מונה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כגשר בסכסוך[27][28], אך חודשיים אחר כך פרשה חברת שינדזה מהליך הגישור והדיון בבית המשפט נמשך[29][30].
בעשור השני של המאה ה-21 מכהן מילוא ומגיש בערוץ הכנסת את התוכנית "שוברים כלים" יחד עם ד"ר מינה צמח.
חיים אישיים
אחיו, שלמה מילוא, היה טייס בחיל האוויר וכיהן כמנכ"ל תע"ש. לאחר פרישתו מתע"ש עסקו שני האחים בתיווך בעסקאות נשק.
מילוא נשוי לאלישבע, ד"ר למיקרוביולוגיה, ואב לבן ולבת.
משמש קונסול כבוד של אקוודור בישראל[31].
קישורים חיצוניים
- רוני מילוא, באתר הכנסת
- רוני מילוא, באתר כנסת פתוחה
- זוהר שחר לוי ותומר גנון, עסקאות הנשק של רוני מילוא בגאורגיה הגיעו לביהמ"ש, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ שפי גבאי, עיר הנוער ליד הכרך, דבר, 12 באוגוסט 1966
- ^ רוני מילוא: בן 28 הרוצה לייצג הצעירים בכנסת, מעריב, 26 באפריל 1977
- ^ עו"ד מילוא הודח מראשות מועצת צעירי "חרות", מעריב, 12 באוקטובר 1976
- ^ אהרון דולב, בן הזקונים של הכנסת - מעיר הנוער לבית המחוקקים, מעריב, 20 במאי 1977
- ^ באותם שנים לא הוגבלו חברי הכנסת מלמשיך ולעבוד בעיסוקים נוספים
- ^ רוני מילוא הבטיח החזר, מעריב, 28 בספטמבר 1990
- ^ רוני מילוא: המשטרה, מעריב, 11 בדצמבר 1985
- ^ עופר פטרסבורג, היהלומן דוד מור מעורב בעסקת אזורים, באתר ynet, 5 במרץ 2002
- ^ אבינועם בר-יוסף, 25 אלף דונמים שנמכרו ביו"ש נשארו במודעות הפרסומת, מעריב, 10 בדצמבר 1985
- ^ יהושע ביצור, "העסקות ברמת-קדרון הם הונאה אחת גדולה, מעריב, 5 בספטמבר 1985
- ^ ילקוט הפרסומים-תוצאות בחירות 1993, באתר נבו, 19 בנובמבר 1993
- ^ רוני מילוא מחסל חשבונות, באתר גלובס, 14 ביולי 1997
- ^ מתכנני הרכבת התחתית בת"א: "ספק אם הממשלה תמצא לה מימון", באתר גלובס, 2 בינואר 1998
- ^ דיאנה בחור, מסתמן: רוני מילוא בדרך ללונדון, באתר ynet, 27 במרץ 2003
- ^ רוני מילוא ביקש לשחררו מתפקיד השגריר בלונדון, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2003
- ^ אלי דניאל, התגמול של רוני מילוא כיו"ר דירקטוריון אזורים: שכר שנתי של 720 אלף שקל, באתר TheMarker
- ^ שרון שפורר, בוימלגרין השלים רכישת השליטה באזורים ומחליף את רוני מילוא כיו"ר, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
- ^ נירית אנדרמן, השר לשעבר מיכה חריש יחליף את רוני מילוא כיו"ר מועצת הקולנוע, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2007
- ^ מוטי בסוק, רוני מילוא מונה לבורר בין המעסיקים להסתדרות הרפואית, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2006
- ^ ברק רביד, עמוס הראל, מש' החוץ: להקפיא מכירת נשק ישראלי לגיאורגיה, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2008
- ^ טל לוי, לאומי רכש מניות בבנק בגאורגיה ורוני מילוא יגרוף מאות אלפי ש', באתר הארץ, 6 במרץ 2007
- ^ מתן ברניר, חברת הנשק הגיאורגית שנידזה תובעת מיליונים מרוני מילוא: "הבריח נכסים לבתו", באתר גלובס, 21 בינואר 2020
- ^ שי ניב ושירות פייננשל טיימס, הרוסים מאשימים את ישראל באספקת ציוד והכשרה לצבא גיאורגיה, באתר גלובס, 11 אוגוסט 2008
- ^ חנן גרינברג, משרד הביטחון: דיון על מכירת נשק לגאורגיה, באתר ynet, 10 באוגוסט 2008
- ^ עומר כרמון, שלל מגאורגיה: נשק ישראלי מוצג במוסקבה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 בספטמבר 2008
- ^ איתמר לוין, יצחק דנון, "רוני מילוא מבריח נכסים בשל תביעות שותפיו", באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בינואר 2020
- ^ חן מענית, הקריירה החדשה של אולמרט: גישור בעסקאות נשק, באתר גלובס, 2 ביולי 2018
- ^ נעמי צורף, אהוד אולמרט נכשל במשימת הגישור בין רוני מילוא לחברת שינדזה הגיאורגית, באתר כלכליסט, 16 בספטמבר 2018
- ^ גור מגידו, חברת הנשק הגיאורגית ביטלה את הגישור שמנהל אולמרט בתביעה נגד מילוא, באתר TheMarker, 18 בספטמבר 2018
- ^ נעמי צורף, הג'וב החדש של אולמרט: ישמש מגשר בסכסוך על עסקאות נשק של רוני מילוא, באתר כלכליסט, 2 ביולי 2018
- ^ ברק רביד, כל מה שצריך כדי לקבל תואר קונסול של כבוד: תעודת יושר, קורות חיים וראיון במשרד החוץ, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 2007
רוני מילוא - תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי המשטרה וביטחון הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי הגנת הסביבה בממשלות ישראל
- שרי הבריאות בממשלות ישראל
- ראשי עיריית תל אביב-יפו
- ראשי התאחדות הסטודנטים
- ראשי רשויות מקומיות מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם מפלגת המרכז
- מגישים בערוץ כנסת
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי תיכון חדש
- אזרחי כבוד של תל אביב-יפו
- סוחרי נשק ישראלים
- קונסולים של כבוד במדינת ישראל
- יושבי ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
- סגני שרי החוץ
- ישראלים שנולדו ב-1949