יוד – הבדלי גרסאות

יוד
	קסנון - יוד - טלור
; 53	I
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	53
סמל כימי	I
סדרה כימית	הלוגן
מראה
	מוצק: אפור מבריק מתכתי; גז: סגול-כהה
תכונות אטומיות
משקל אטומי	126.90447 u
רדיוס ואן דר ואלס	198 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 18, 7
תכונות פיזיקליות
צפיפות	4,940 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	457.35K (184.2°C)
נקודת התכה	386.85K (113.70°C)
שונות
אלקטרושליליות	2.66
קיבול חום סגולי	145 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	8.0 10-8/m·Ω
מוליכות חום	0.449 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	1,008.4 kJ/mol
היסטוריה
מגלה	ברנרד קורטואה
תאריך גילוי	1811
נקרא על שם	סגול (יוונית)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:40, 18 באפריל 2022

ערך זה עוסק ביסוד כימי. אם התכוונתם לאות באלפבית העברי, ראו יו"ד. לפירושים נוספים, ראו יוד (פירושונים).

יוד (Iodine) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי I ומספרו האטומי 53. יוד הוא מינרל קורט חשוב לפעילותה התקינה של בלוטת המגן.

תכונות

מולקולת היוד מורכבת משני אטומי יוד הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (I-I), ומסומלת כ-I₂. היוד שייך למשפחת ההלוגנים. הוא מוצק בטמפרטורת החדר, ומבצע המראה. על אף היותו של היוד היסוד שפעילותו הפחותה ביותר בין ההלוגנים, הוא אחד היסודות הפעילים ביותר מבחינה כימית הקיימים. הוא מתמוסס בקלות בכלורופורם, בפחמן ארבע כלורי ובפחמן דו-גופרי (CS₂) ויוצר תמיסות סגולות. כאשר היוד בא במגע עם עמילן צבעו הופך לכחול.

שימושים

היוד משמש בעיקר ברפואה ובצילום. צבעו הטבעי סגול ומכאן שמו. ביוונית, יוד = סגול. ה"יוד" המוכר ברפואה עשוי להיות כתום ונוזלי, אך זה מכיוון שמוסיפים לו חומרים נוספים.

שימושים נוספים:

ברפואה:
- בערכות עזרה ראשונה, פובידון יוד (החומר הפעיל פולידין או בטאדין) היא תרכובת אורגנית של יוד המשמשת לחיטוי פצעים והמחליפה את תמיסת היוד ("היוד החום"), המזיקה לרקמות הגוף.
- ברפואה פנימית, לתירוקסין ותרכובות יוד אחרות מספר יישומים.
- למספר איזוטופים רדיואקטיביים של יוד יש שימוש הן לטיפול על ידי הקרנה להרס רקמות בבלוטת התריס או גידולים סרטניים בה ולעיתים במקומות אחרים, והן לדימות רפואי של בלוטת התריס.
בכימיה אורגנית יש לתרכובות יוד יישומים רבים.
ליודיד הכסף (AgI) יישומים בצילום וכן בהגברת גשם על ידי זריעת עננים (פיזור יודיד הכסף בתוך ענן על ידי מטוס הטס בתוך הענן).
טבליות המכילות אשלגן יודי (KI) ומכונות בישראל "לוגול" (שם מסחרי של חברת טבע) משמשות להגנה מפני חלק מהסיכונים של חשיפה לנשורת גרעינית. הטבליות מחולקות^[^{דרוש מקור]} בישראל לאנשים שגרים בסביבת כור גרעיני. אם יש תקלה בכור הגרעיני, עלולים להיפלט לסביבה חומרים רדיואקטיביים (ביניהם איזוטופים רדיואקטיביים של יוד) שפולטים קרינה מייננת מזיקה. איזוטופים אלו נכנסים למחזור הדם ומתרכזים בבלוטת המגן, שם הם מצטברים ומקרינים עליה ועל הרקמות שמסביבה. היוד שבטבלית הלוגול נקלט בבלוטת המגן לפני התפזרות האיזוטופים המזיקים בסביבה ומביא אותה למצב רווי שמונע את קליטת היוד הרדיואקטיבי.
נורות ההלוגן המוקדמות הכילו כמות קטנה של יוד להארכת חייהן. אולם בשל צבעו הסגול במצב גזי, אשר בולע חלק מהאור המופק מחוט הלהט, אשר מקטין את יעילותן, נפסק השימוש ביוד בנורות הלוגן מאוחרות, ובמקומו משתמשים בברום.
חנקן תלת יודי (NI₃) הוא חומר נפץ לא יציב במיוחד, מסיבה זו אין לו יישומים בתור חומר נפץ תעשייתי והוא משמש בעיקר בהדגמות.

היסטוריה

היוד זוהה על ידי ברנרד קורטואה (Bernard Courtois) ב-1811. אביו היה יצרן אשלגן חנקתי, אחד ממרכיבי אבק השרפה. באותו זמן הייתה צרפת במלחמה וצריכת אבק השריפה גברה. לצורך הפקתה בודד אשלגן חנקתי מעשבי ים שנשרפו, נשטפו במים והושרו בחומצה גופרתית. היוד נתגלה בטעות: כאשר הוסיף ברנרד עודף חומצה גופרתית, נפלט גז סגול, שהתעבה והתגבש כשנגע במשטחים קרים. ברנרד סבר שזהו יסוד חדש.

לאחר שנתן לחבריו (שארל ברנר, ניקולא קלמנט, ז'וזף לואי גה-ליסאק ואנדרה מרי אמפר) דגימה מהיסוד החדש, הם החלו במחקר. ב-1813 נתן אחד החוקרים דגימה מהחומר להאמפרי דייווי, שהבחין בדמיון לכלור. מאוחר יותר שלח האמפרי דייווי מכתב לחברה המלכותית בלונדון והודיע להם שזיהה יסוד חדש, דבר שמאוחר יותר גרם לוויכוח בין החוקרים.

צורה בטבע

ניתן להכין יוד טהור בתגובה בין אשלגן יודי (KI) לבין נחושת גפרתית (CuSO₄). ישנן מספר טכניקות נוספות לבידוד יוד. למרות שיוד הוא נדיר יחסית, אצות מסוימות ומספר צמחים נוספים מסוגלים לאגור אותו וכך מכניסים אותו לשרשרת המזון.

איזוטופים

ליוד יש איזוטופ יציב אחד - ¹²⁷I. היוד הוא אחד מ-26 יסודות להם יש רק איזוטופ יציב יחיד.

האיזוטופ הרדיואקטיבי בעל הדעיכה האיטית ביותר הוא ¹²⁹I, שלו זמ"ח של 15.7 מיליון שנה, והוא עובר התפרקות בטא ל¹²⁹Xe, תוך שחרור אנרגיה יחסית נמוכה, ולאחריה הקסנון משחרר פוטון גאמא באנרגיה נמוכה גם היא. הוא נוצר מפגיעה של קרניים קוסמיות ביסודות אחרים באטמוספירה, וכאחד מהתוצרים של ביקוע גרעיני של אורניום או פלוטוניום. כיום חלק ניכר מאטומי ה-¹²⁹I בכדור הארץ מקורו בניסויים גרעיניים וזיהומים מדלק גרעיני משומש בכורים. מדידת היחס בין ¹²⁹I ל-¹²⁷I משמשת מדד לזיהום רדיואקטיבי של תוצרי ביקוע.

איזוטופ חשוב נוסף הוא ¹³¹I. גם הוא עובר התפרקות בטא ל-¹³¹Xe שאחריה פליטת פוטון גאמא, אך עם זמן מחצית חיים של כ-8 ימים, ותוך שחרור אנרגיה גבוהה יחסית. תכונות אלה הופכות אותו לבעל חשיבות רפואית, והוא משמש להרס רקמות של בלוטת התריס הסופגת יוד. מאותה הסיבה איזוטופ זה מסוכן, שכן במנות קטנות יותר הוא עלול לגרום לסרטן בבלוטת התריס. לעיתים הוא משמש גם לדימות רפואי של בלוטת התריס.

האיזוטופים ¹²³I (זמ"ח 13 שעות) ו-¹²⁵I (זמ"ח 59 יום) מתפרקים על ידי לכידת אלקטרון לאיזוטופים המתאימים של טלור הפולטים מיד קרינת גאמא. שני איזוטופים אלה משמשים לדימות רפואי בלוטת התריס. ¹²⁵I משמש גם לטיפולי הקרנות מקומיים (ברכיתרפיה) במקומות אחרים.

¹²⁸I (זמ"ח 4.2 יום) דועך גם על ידי לכידת אלקטרון, אך גם על ידי פליטת פוזיטרון בהתפרקות בטא פלוס. דבר זה מאפשר שימוש בו בבדיקת PET במקום ב¹⁸F שהוא בעל זמ"ח של כשעתיים בלבד.

אמצעי זהירות

מגע ישיר של העור עם יוד יכול להזיק וחשיפה לאדי יוד עלולה לגרות את העיניים ואת האף, ובליעתו גורמת לעליית חום הגוף ולכאבי בטן עזים^[^{דרוש מקור]} ואף עלולה לגרום למוות^[^{דרוש מקור]}.

מחסור ביוד ובריאות האדם

מחסור ביוד במהלך ההיריון וכן במהלך הגיל הרך עלול לפגום בגדילה והתפתחות מוחו של התינוק. מחסור שכזה קשור בעליה בתמותת תינוקות. בתקופת הילדות, מחסור ביוד פוגע בגדילה הפיזית ובתפקוד המוטורי והקוגניטיבי, ועשוי להוביל לקרטיניזם – פיגור שכלי משולב בדרגות שונות של חירשות, פזילה ושיתוק גפיים תחתונות. מבין הגורמים הניתנים למניעה ללקות שכלית התפתחותית, מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי, המביא לפי הערכות לירידה ממוצעת^[1] בת 10–15 נקודות במנת המשכל.

נוסף על בדיקות שתן, הימצאות זפק היא סממן מובהק של מחסור יוד. שלל הפרעות אלו קרויות הפרעות כתוצאה ממחסור יוד. זפק ניתן לאיבחון על ידי בחינה ומישוש הצוואר וכן על ידי בדיקת גלי קול (Ultrasound - US). חשיבות בדיקת ה US נובעת מהעובדה הפשוטה שחלק ניכר ממקרי הזפק, בעיקר בשלבים הראשונים בהתפתחותו, אינם ניתנים לזיהוי בקלות. הערכת צריכת יודבילדים מתבצעת לרוב באמצעות בדיקות ריכוז יודידבשתן. בניגוד לבדיקות שתן, המעידה על צריכת יוד בימים הבודדים הקודמים, זפק עשוי להעיד על מחסור ביוד חודשים עד שנים טרם הבדיקה^[2].

מחסור ביוד בתזונת בני אדם נובע בדרך כלל מהימנעות ממאכלים המכילים יוד (כגון אצות ים, דגים מסוימים, חלב, ביצים ולעיתים מי שתייה) ולפי הערכות ארגון הבריאות העולמי הוא נחלתם של רבע עד שליש מאוכלוסיית העולם ^[3].

יוד ובלוטת התריס בישראל

ישראל גובלת בים התיכון ונחשבת לעשירה ביוד ולפיכך בעלת שיעור זפקת נמוך. עם זאת, שיעורים גבוהים נמצאו בקרב ילדים תושבי הגליל העליון בשנות ה-50 וילדים ברמת הגולן בשנות ה-80. בנוסף, בקרב ילדי עולים ממדינות מזרח אירופה ומאתיופיה בשנות ה-90 נמצאו שיעורים גבוהים, ככל הנראה עקב מחסור ביוד והמצאות גויטרוגנים במזון.

בשנים האחרונות הועלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" כי קיים חשש כי העלייה בשימוש במים מותפלים כמי שתייה יביא למחסור ביוד וכתוצאה מכך לתחלואה הקשורה במחסור במינרל ההכרחי. ממחקר שבוצע בישראל עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד ^[4]. עוד נמצאו ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם הקשורים במחסור יוד ובזפקת ^[5]. החוקרים הציגו הדמיה על בסיס בדיקות קליניות המראה כיצד הסתמכות יתר על מים מותפלים בישראל יכולה להביא למחסור ביוד ועלולה להגביר את התחלואה בבלוטת התריס ^[4].

מסקר לאומי ראשון בישראל שבוצע ביוזמתו של ד"ר יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני) ועמיתיו, עולה כי כי בקרב 62 אחוזים מדגימות שתן של ילדים בגיל בית הספר ו 85 אחוזים מדגימות שתן של נשים הרות, רמות היוד נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ^[6]. התוצאה עלולה להיות ירידה מסויימת ברמות ה-IQ של האוכלוסייה ^[1]. כחשמ שנים לאחר סקר היוד הלאומי הראשון, פורסם מחקר ישראלי נוסף שבוצע בקרב מדגם ילדים קטן יותר המלהמד על כך שמחסור ביוד עדיין קיים בילדי ישראל ^[7]. ד"ר עובדיה ועמיתיו מבי"ח ברזילי, משרד הבריאות והמרכז הרפואי שמיר, הציגו בהמשך קשר אפשרי בין מחסור יוד בהיריון לסיכון ללידת תינוק במשקל גבוה מדי ^[8].

ראו גם

יודומטריה

לקריאה נוספת

Brand N, Gedalia I, Jungeris E, Levitus Z, Maayan M. Endemic goiter in Upper Galilee, Isr Med J. 1961 Jul-Aug, 20: 206-14
Gaziel I, Bar-Or D, Horne T. "An endemic area of goiter in the Northern Golan Heights", Harefuah. 1983 Jan 16, 104 (2): 50-1
Zohar Y. "Endemic goiter in a non-goitrogenic country". Harefuah. 1994, 127 (3-4):75-8
Lubina A, Cohen O, Barchana M, Liphshiz I, Vered I, Sadetzki S et al. Time trends of incidence rates of thyroid cancer in : what might explain the sharp increase. Thyroid. 2006, 16 (10): 1033-40
Michael B Zimmermann, "Iodine deficiency", Endocr Rev. Jun 2009, 30 (4): 376-408
Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Shlomo Fytlovich and Aron M. Troen, "Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast". Journal of Thyroid Research, 2014

קישורים חיצוניים

דן אבן, תאכל תצליח - לצבוע את התזונה ולשפר את ההישגים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2012
מחסור ביוד מוביל לפגיעה באינטליגנציה - גם במדינות המפותחות, באתר הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, יולי 2014
קרין לויט פרידריך, מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים, באתר ynet, 28 במרץ 2017
ד"ר יניב עובדיה‏, יותר מדי אנשים מפחדים מהמינרל הזה, אבל אתם חייבים אותו, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2018
יוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יוד ב-Webelements (אנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Deborah Levie, Tim I M Korevaar, Sarah C Bath, Mario Murcia, Association of Maternal Iodine Status With Child IQ: A Meta-Analysis of Individual Participant Data, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism 104, 2019-12-01, עמ' 5957–5967 doi: 10.1210/jc.2018-02559
^ Michael B Zimmermann, Maria Andersson, Assessment of iodine nutrition in populations: past, present, and future, Nutrition Reviews 70, 2012-10, עמ' 553–570 doi: 10.1111/j.1753-4887.2012.00528.x
^ Mu Li, Creswell J. Eastman, The changing epidemiology of iodine deficiency, Nature Reviews Endocrinology 8, 2012-07, עמ' 434–440 doi: 10.1038/nrendo.2012.43
^ ¹ ² Yaniv S Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot, Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis, Public Health Nutrition 19, 2016-10, עמ' 2808–2817 doi: 10.1017/S1368980016000951
^ Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast, Journal of Thyroid Research 2014, 2014, עמ' 1–6 doi: 10.1155/2014/913672
^ Yaniv S. Ovadia, Jonathan E. Arbelle, Dov Gefel, Hadassah Brik, First Israeli National Iodine Survey Demonstrates Iodine Deficiency Among School-Aged Children and Pregnant Women, Thyroid 27, 2017-08, עמ' 1083–1091 doi: 10.1089/thy.2017.0251
^ Zohar Barnett-Itzhaki, Daniel Ehrlich, Aron M. Troen, Efrat Rorman, Results of the national biomonitoring program show persistent iodine deficiency in Israel, Israel Journal of Health Policy Research 11, 2022-03-28, עמ' 18 doi: 10.1186/s13584-022-00526-9
^ Yaniv S. Ovadia, Shmuel Zangen, Shani R. Rosen, Dov Gefel, Maternal iodine deficiency: a newborns’ overweight risk factor? A prospective study, Archives of Gynecology and Obstetrics 305, 2022-03, עמ' 777–787 doi: 10.1007/s00404-021-06261-x

[:0-1] ¹ ² Deborah Levie, Tim I M Korevaar, Sarah C Bath, Mario Murcia, Association of Maternal Iodine Status With Child IQ: A Meta-Analysis of Individual Participant Data, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism 104, 2019-12-01, עמ' 5957–5967 doi: 10.1210/jc.2018-02559

[2] Michael B Zimmermann, Maria Andersson, Assessment of iodine nutrition in populations: past, present, and future, Nutrition Reviews 70, 2012-10, עמ' 553–570 doi: 10.1111/j.1753-4887.2012.00528.x

[3] Mu Li, Creswell J. Eastman, The changing epidemiology of iodine deficiency, Nature Reviews Endocrinology 8, 2012-07, עמ' 434–440 doi: 10.1038/nrendo.2012.43

[:1-4] ¹ ² Yaniv S Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot, Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis, Public Health Nutrition 19, 2016-10, עמ' 2808–2817 doi: 10.1017/S1368980016000951

[5] Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni, Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast, Journal of Thyroid Research 2014, 2014, עמ' 1–6 doi: 10.1155/2014/913672

[6] Yaniv S. Ovadia, Jonathan E. Arbelle, Dov Gefel, Hadassah Brik, First Israeli National Iodine Survey Demonstrates Iodine Deficiency Among School-Aged Children and Pregnant Women, Thyroid 27, 2017-08, עמ' 1083–1091 doi: 10.1089/thy.2017.0251

[7] Zohar Barnett-Itzhaki, Daniel Ehrlich, Aron M. Troen, Efrat Rorman, Results of the national biomonitoring program show persistent iodine deficiency in Israel, Israel Journal of Health Policy Research 11, 2022-03-28, עמ' 18 doi: 10.1186/s13584-022-00526-9

[8] Yaniv S. Ovadia, Shmuel Zangen, Shani R. Rosen, Dov Gefel, Maternal iodine deficiency: a newborns’ overweight risk factor? A prospective study, Archives of Gynecology and Obstetrics 305, 2022-03, עמ' 777–787 doi: 10.1007/s00404-021-06261-x

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 80: / שורה 80: @@
 == מחסור ביוד ובריאות האדם ==
-מחסור ביוד במהלך ההיריון וכן במהלך הגיל הרך עלול לפגום בגדילה והתפתחות מוחו של התינוק. מחסור שכזה קשור בעליה בתמותת תינוקות. בתקופת הילדות, מחסור ביוד פוגע בגדילה הפיזית ובתפקוד המוטורי והקוגניטיבי, ועשוי להוביל ל[[קרטיניזם]] – [[פיגור שכלי]] משולב בדרגות שונות של חירשות, [[פזילה]] ושיתוק גפיים תחתונות. מבין הגורמים הניתנים למניעה ללקות שכלית התפתחותית, מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי, המביא לפי הערכות לירידה ממוצעת{{מקור}} בת 10–15 נקודות ב[[מנת משכל|מנת המשכל]].
+מחסור ביוד במהלך ההיריון וכן במהלך הגיל הרך עלול לפגום בגדילה והתפתחות מוחו של התינוק. מחסור שכזה קשור בעליה בתמותת תינוקות. בתקופת הילדות, מחסור ביוד פוגע בגדילה הפיזית ובתפקוד המוטורי והקוגניטיבי, ועשוי להוביל ל[[קרטיניזם]] – [[פיגור שכלי]] משולב בדרגות שונות של חירשות, [[פזילה]] ושיתוק גפיים תחתונות. מבין הגורמים הניתנים למניעה ללקות שכלית התפתחותית, מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי, המביא לפי הערכות לירידה ממוצעת<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Association of Maternal Iodine Status With Child IQ: A Meta-Analysis of Individual Participant Data|קישור=https://academic.oup.com/jcem/article/104/12/5957/5421020|כתב עת=The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism|שנת הוצאה=2019-12-01|עמ=5957–5967|כרך=104|doi=10.1210/jc.2018-02559|מחבר=Deborah Levie, Tim I M Korevaar, Sarah C Bath, Mario Murcia}}</ref> בת 10–15 נקודות ב[[מנת משכל|מנת המשכל]].
-נוסף על בדיקות שתן, הימצאות [[זפקת|זפק]] היא סממן מובהק של מחסור יוד. שלל הפרעות אלו קרויות הפרעות כתוצאה ממחסור יוד. זפק ניתן לאיבחון על ידי בחינה ומישוש הצוואר וכן על ידי בדיקת גלי קול (Ultrasound - US). חשיבות בדיקת ה US נובעת מהעובדה הפשוטה שחלק ניכר ממקרי הזפק, בעיקר בשלבים הראשונים בהתפתחותו, אינם ניתנים לזיהוי בקלות. הערכת צריכת יוד<sub> </sub>בילדים מתבצעת לרוב באמצעות בדיקות ריכוז יודיד<sub> </sub>בשתן. בניגוד לבדיקות שתן, המעידה על צריכת יוד בימים הבודדים הקודמים, זפק עשוי להעיד על מחסור ביוד חודשים עד שנים טרם הבדיקה{{מקור}}.
+נוסף על בדיקות שתן, הימצאות [[זפקת|זפק]] היא סממן מובהק של מחסור יוד. שלל הפרעות אלו קרויות הפרעות כתוצאה ממחסור יוד. זפק ניתן לאיבחון על ידי בחינה ומישוש הצוואר וכן על ידי בדיקת גלי קול (Ultrasound - US). חשיבות בדיקת ה US נובעת מהעובדה הפשוטה שחלק ניכר ממקרי הזפק, בעיקר בשלבים הראשונים בהתפתחותו, אינם ניתנים לזיהוי בקלות. הערכת צריכת יוד<sub> </sub>בילדים מתבצעת לרוב באמצעות בדיקות ריכוז יודיד<sub> </sub>בשתן. בניגוד לבדיקות שתן, המעידה על צריכת יוד בימים הבודדים הקודמים, זפק עשוי להעיד על מחסור ביוד חודשים עד שנים טרם הבדיקה<ref>{{צ-מאמר|שם=Assessment of iodine nutrition in populations: past, present, and future|קישור=https://academic.oup.com/nutritionreviews/article-lookup/doi/10.1111/j.1753-4887.2012.00528.x|כתב עת=Nutrition Reviews|שנת הוצאה=2012-10|עמ=553–570|כרך=70|doi=10.1111/j.1753-4887.2012.00528.x|מחבר=Michael B Zimmermann, Maria Andersson}}</ref>.
-מחסור ביוד בתזונת בני אדם נובע בדרך כלל מהימנעות ממאכלים המכילים יוד (כגון אצות ים, דגים מסוימים, חלב, ביצים ולעיתים [[מי שתייה]]) ולפי הערכות [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא נחלתם של רבע עד שליש מאוכלוסיית העולם.
+מחסור ביוד בתזונת בני אדם נובע בדרך כלל מהימנעות ממאכלים המכילים יוד (כגון אצות ים, דגים מסוימים, חלב, ביצים ולעיתים [[מי שתייה]]) ולפי הערכות [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא נחלתם של רבע עד שליש מאוכלוסיית העולם <ref>{{צ-מאמר|שם=The changing epidemiology of iodine deficiency|קישור=https://www.nature.com/articles/nrendo.2012.43|כתב עת=Nature Reviews Endocrinology|שנת הוצאה=2012-07|עמ=434–440|כרך=8|doi=10.1038/nrendo.2012.43|מחבר=Mu Li, Creswell J. Eastman}}</ref>.
 == יוד ובלוטת התריס בישראל ==
 ישראל גובלת בים התיכון ונחשבת לעשירה ביוד ולפיכך בעלת שיעור [[זפקת]] נמוך. עם זאת, שיעורים גבוהים נמצאו בקרב ילדים תושבי [[הגליל העליון]] בשנות ה-50 וילדים ב[[רמת הגולן]] בשנות ה-80. בנוסף, בקרב ילדי עולים ממדינות מזרח אירופה ומאתיופיה בשנות ה-90 נמצאו שיעורים גבוהים, ככל הנראה עקב מחסור ביוד והמצאות גויטרוגנים במזון.
-בשנים האחרונות הועלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" כי קיים חשש כי העלייה בשימוש ב[[התפלה|מים מותפלים]] כמי שתייה יביא למחסור ביוד וכתוצאה מכך לתחלואה הקשורה במחסור במינרל ההכרחי. ממחקר שבוצע בישראל{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי ורינת צפריר|חוקרים: השימוש במים מותפלים בישראל עלול להגביר את התחלואה בבלוטת התריס|1.3067818|14 בספטמבר 2016}}}}{{הערה|[http://www.barzilaimc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/42721234_3442_030614123005_6.pdf עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת התריס]}}{{הערה|שם=:1|{{צ-מאמר|מחבר=Ovadia YS, Troen AM, Gefel D|שם=Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link?|כתב עת=IDD Newsletter|עמ=13-14|שנת הוצאה=2013}}}}{{הערה|שם=:0|{{צ-מאמר|מחבר=מערכת מידעון הפקולטה|שם=מחסור ביוד מוביל לפגיעה באינטליגנציה - גם במדינות המפותחות|כתב עת=מידעון הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית|שנת הוצאה=2014}}}} עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Michael B Zimmermann, Kristien Boelaert|שם=Iodine deficiency and thyroid disorders|כתב עת=The Lancet Diabetes & Endocrinology|כרך=3|עמ=286–295|doi=10.1016/s2213-8587(14)70225-6|קישור=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S2213858714702256}}}}. עוד נמצאו ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם הקשורים במחסור יוד וב[[זפקת]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni|שם=Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast|כתב עת=Journal of Thyroid Research|כרך=2014|עמ=1–6|שנת הוצאה=2014-12-14|doi=10.1155/2014/913672|קישור=http://www.hindawi.com/journals/jtr/2014/913672/}}}}. החוקרים הציגו הדמיה על בסיס בדיקות קליניות המראה כיצד הסתמכות יתר על מים מותפלים בישראל יכולה להביא למחסור ביוד ועלולה להגביר את התחלואה בבלוטת התריס{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot|שם=Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis|כתב עת=Public Health Nutrition|כרך=19|עמ=2808–2817|שנת הוצאה=2016-10-01|doi=10.1017/S1368980016000951|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/public-health-nutrition/article/div-classtitlecan-desalinated-seawater-contribute-to-iodine-deficiency-disorders-an-observation-and-hypothesisdiv/DCBC76B2675A4A9AD1D7E17B099E2140}}}}.
+בשנים האחרונות הועלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" כי קיים חשש כי העלייה בשימוש ב[[התפלה|מים מותפלים]] כמי שתייה יביא למחסור ביוד וכתוצאה מכך לתחלואה הקשורה במחסור במינרל ההכרחי. ממחקר שבוצע בישראל עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד <ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Can desalinated seawater contribute to iodine-deficiency disorders? An observation and hypothesis|קישור=https://www.cambridge.org/core/product/identifier/S1368980016000951/type/journal_article|כתב עת=Public Health Nutrition|שנת הוצאה=2016-10|עמ=2808–2817|כרך=19|doi=10.1017/S1368980016000951|מחבר=Yaniv S Ovadia, Dov Gefel, Dorit Aharoni, Svetlana Turkot}}</ref>. עוד נמצאו ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם הקשורים במחסור יוד וב[[זפקת]] <ref>{{צ-מאמר|שם=Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast|קישור=http://www.hindawi.com/journals/jtr/2014/913672/|כתב עת=Journal of Thyroid Research|שנת הוצאה=2014|עמ=1–6|כרך=2014|doi=10.1155/2014/913672|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni}}</ref>. החוקרים הציגו הדמיה על בסיס בדיקות קליניות המראה כיצד הסתמכות יתר על מים מותפלים בישראל יכולה להביא למחסור ביוד ועלולה להגביר את התחלואה בבלוטת התריס <ref name=":1" />.
+מסקר לאומי ראשון בישראל שבוצע ביוזמתו של ד"ר יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני) ועמיתיו, עולה כי כי בקרב 62 אחוזים מדגימות שתן של ילדים בגיל בית הספר ו 85 אחוזים מדגימות שתן של נשים הרות, רמות היוד נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] <ref>{{צ-מאמר|שם=First Israeli National Iodine Survey Demonstrates Iodine Deficiency Among School-Aged Children and Pregnant Women|קישור=https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/thy.2017.0251|כתב עת=Thyroid|שנת הוצאה=2017-08|עמ=1083–1091|כרך=27|doi=10.1089/thy.2017.0251|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Jonathan E. Arbelle, Dov Gefel, Hadassah Brik}}</ref>. התוצאה עלולה להיות ירידה מסויימת ברמות ה-[[IQ]] של האוכלוסייה <ref name=":0" />. כחשמ שנים לאחר סקר היוד הלאומי הראשון, פורסם מחקר ישראלי נוסף שבוצע בקרב מדגם ילדים קטן יותר המלהמד על כך שמחסור ביוד עדיין קיים בילדי ישראל <ref>{{צ-מאמר|שם=Results of the national biomonitoring program show persistent iodine deficiency in Israel|קישור=https://doi.org/10.1186/s13584-022-00526-9|כתב עת=Israel Journal of Health Policy Research|שנת הוצאה=2022-03-28|עמ=18|כרך=11|doi=10.1186/s13584-022-00526-9|מחבר=Zohar Barnett-Itzhaki, Daniel Ehrlich, Aron M. Troen, Efrat Rorman}}</ref>. ד"ר עובדיה ועמיתיו מבי"ח ברזילי, משרד הבריאות והמרכז הרפואי שמיר, הציגו בהמשך קשר אפשרי בין מחסור יוד בהיריון לסיכון ללידת תינוק במשקל גבוה מדי <ref>{{צ-מאמר|שם=Maternal iodine deficiency: a newborns’ overweight risk factor? A prospective study|קישור=https://link.springer.com/10.1007/s00404-021-06261-x|כתב עת=Archives of Gynecology and Obstetrics|שנת הוצאה=2022-03|עמ=777–787|כרך=305|doi=10.1007/s00404-021-06261-x|מחבר=Yaniv S. Ovadia, Shmuel Zangen, Shani R. Rosen, Dov Gefel}}</ref>.
 ==ראו גם==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: יוד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוד