אסטריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסטריקס
Asterix the gaul.jpg
אסטריקס הגאלי
השם המקורי: Astérix
יוצר: רנה גוסיני ואלבר אודרזו
סוגה: הומור וסאטירה
סטטוס: עדיין רץ
תקופת פרסום מקורית
של רצועות הקומיקס:
29 באוקטובר 195914 באוקטובר 2005
ארץ מקור: Flag of France.svg  צרפת
שפת מקור: צרפתית
אתר: Asterix.com

אַסטֶריקסצרפתית: Astérix, בתרגום לאנגלית: Asterix) הוא דמות דמיונית שנוצרה ב-1959 כגיבור סדרת ספרי קומיקס בצרפתית, פרי עטו של רנה גוסיני ובאיוריו של אלבר אודרזו. אודרזו המשיך לכתוב ולאייר את הסדרה לבדו מאז מותו של גוסיני ב-1977. מאז 1959 נמכרו בעולם 325 מיליון ספרים ב-107 שפות, בהן עברית, לטינית ואף יוונית עתיקה. קרוב לוודאי שמדובר בקומיקס הצרפתי הפופולרי ביותר בעולם.

המפתח להצלחת הסדרה הוא שימוש באלמנטים הנחשבים לקומיים ומתאימים לכל הגילאים. ילדים צעירים נהנים מקרבות האגרופים ובדיחות מאוירות אחרות, בעוד מבוגרים נהנים ממשחקי מילים ורמיזות היסטוריות ופוליטיות המופיעות לאורך הטקסטים. חלק ניכר מהבדיחות עוסקות בהיסטוריה של רומא ובפרפראזות על מימרות לטיניות, נושא שנלמד בהרחבה במערכת החינוך הצרפתית. חלק אחר עוסק בהבדלים תרבותיים בין אזורים שונים בצרפת.

בנוסף לחוברות הקומיקס "לאקי לוק" ו"טינטין", "אסטריקס" נחשב לאחת מסדרות הקומיקס הפופולריות והנמכרות ביותר ביבשת אירופה ובעולם כולו.

דמותו של אובליקס דורגה במקום ה-23 ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין Empire[1].

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב עלילת הסדרה מתרחשת בכפר חוף דמיוני ללא שם בצפון מערב ארמוריקה (מחוז בגאליה העתיקה, כיום אזור נורמנדי בצרפת) בשנת 50 לפנה"ס. הכפר ידוע בקרב הגאלים בתור החלק היחיד בארצם שעדיין לא נכבש על ידי יוליוס קיסר והלגיונות הרומיים שבשליטתו, וזאת משום שתושבי הכפר מסוגלים להשיג כוחות על-אנושיים על ידי שתיית שיקוי פלא, אותו נוהג להכין כוהן העץ של הכפר, אשפיקס. הכפר שוכן לחוף האוקיינוס האטלנטי, ומוקף משאר עבריו בארבעה חילות מצב רומיים, שעליהם מוטל לפקוח עין ולוודא כי הגאלים נמנעים מ"מעשי קונדס".

הגיבור הראשי של הסדרה הוא אסטריקס, שאחראי לאורך הסדרה לטיפול באינטרסים של הכפר בשל תושייתו וחוכמתו. אל אסטריקס מצטרף באופן קבוע חברו הגבוה, השמן והתמים אובליקס. אל אסטריקס ואובליקס מתלווה על פי רוב כלבו הזעיר של אובליקס, מבריקס. בעוד אסטריקס הפיקח והממולח צריך לשתות את השיקוי כדי לקבל כוח על-אנושי, אובליקס הוא בעל כוח-על תמידי מאחר שנפל לתוך קדירה ובה השיקוי כשהיה ילד קטן.

העלילה במרבית ספרי אסטריקס בנויה על נסיונות הרומאים לכבוש את הכפר, בדרך כלל על ידי ניסיונות למנוע מהדרואיד לרקוח את שיקוי הפלא שלו, או ניסיונותיהם להשגת המתכון לשיקוי. באופן בלתי נמנע, ניסיונות אלה מסוכלים בידי אסטריקס ואובליקס.

ההומור בספרי אסטריקס הוא צרפתי אופייני, לעתים קרובות נסוב סביב משחקי מילים, קריקטורות, וסטריאוטיפים משעשעים של אומות אירופיות ואזורים צרפתיים. חלק רב מן ההומור בספרי אסטריקס הראשונים היה במפורש צרפתי, עובדה שעיכבה את תרגום הספרים לשפות אחרות מחשש לאובדן ההומור ורוח הסיפור. הספרים החדשים יותר כוללים הומור אוניברסלי יותר, הן כתוב והן מאויר.

למרות (ואולי בגלל) ההומור העוקצני כלפי נטייתם של הצרפתים להתנשאות, התקבלו הספרים בתרבויות אירופיות ופרנקופוניות (דוברות צרפתית) ברחבי העולם.

לאורך הסדרה אסטריקס ואובליקס (ולעתים רבות גם חברי כפר נוספים) יוצאים להרפתקאות שונות ברחבי הכפר וברחבי העולם. מקומות בהם הם מבקרים לאורך הסדרה כוללים אזורים שונים בגאליה (לוטטיה, קורסיקה וכדומה), מדינות אשר שכנות לגאליה (בלגיה, ספרד, בריטניה, גרמניה וכו'), ומדינות רחוקות (אמריקה הצפונית, המזרח התיכון, הודו וכו').

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובליקס, חברו של אסטריקס, סוחב מנהיר.
  • אסטריקס (Astérix) - הדמות הראשית בסדרה. לוחם אמיץ, חכם, ערמומי ונמוך קומה אשר נוהג באופן עיקבי להתנדב בלהט לצאת למשימות מסוכנות. חובש קסדה מכונפת וחמוש בחרב קצרה, בה כמעט אינו משתמש. אסטריקס נוהג לשתות את שיקוי הפלא שרוקח כהן-העץ אשפיקס כדי לקבל חוזק על-אנושי.
  • אובליקס (Obélix) - חברו הטוב של אסטריקס אשר עובד כחוצב מנהירים וכאיש משלוח של מנהירים. אובליקס הוא איש גבוה, שמן ובעל תיאבון עצום לאוכל. כשהיה פעוט נפל לקדירה של שיקוי הפלא ובזכות כך זכה לכוח עצום ביותר באופן קבוע (בעוד ששאר הגאלים צריכים לשתות את שיקוי הפלא כדי לקבל כוח זה, וגם אז השפעתו זמנית בלבד). אובליקס אוהב לאכול, בייחוד חזירי בר צלויים, ותגרות ידיים עם הרומאים ושודדי הים. הוא איננו חכם ופיקח כמו אסטריקס. באופיו אובליקס תמים וקצת ילדותי.
  • מבריקס (Idéfix) - הכלבלב הזעיר של אובליקס. נוטה להיות בעל מזג נבזי. למבריקס יש תודעה אקולוגית מפותחת והוא כועס כאשר פוגעים בעצים.

גאלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשפיקס (Panoramix) - כוהן העץ של הכפר. אדם זקן וגבוה בעל זקן לבן, חלוק לבן וגלימה אדומה. נודע בעיקר כרוקח של שיקוי הקסם אשר מעניק לגאלים את כוחותיהם העל-אנושיים, אך באמתחתו גם שיקויים אחרים. למשל ב"אסטריקס וקלאופטרה" הוא רקח סם-שכנגד שהגן על אסטריקס, אובליקס ועליו מפני רעל. פירוש שמו בצרפתית הוא התמונה הכוללת.
  • חמשיריקס - חמשיריקס ממלא את התפקיד של פייטן הכפר הגאלי. שירתו היא בלתי נסבלת על ידי אנשי הכפר בגלל זיופיו הרבים. בספר אחוזת האלים, משתמשים הגאלים בזיופיו הצורמניים של חמשיריקס לגרש את האזרחים הרומאים מאחוזת האלים. בספר אסטריקס ומרבד הקסמים, מסופר כי קולו גורם לשמש להתחבא מאחורי העננים ולגשם לרדת. בגלל שירתו הצורמנית, רוב המשתים החגיגיים (שנעשים בסוף כול ספר) נגמרים בכך שהוא קשור לעץ עם מפית שסותמת את פיו. מקום מגוריו הוא בית על עץ שבספר השמיים נופלים לו על הראש (הספר ה-33), נשרף על ידי חללית. פירוש שמו בצרפתית הוא "ביטוח מקיף". בשלושת הספרים האחרונים התחלף המתרגם והוא נקרא דורהמיקס. מנגן בכינור, נבל וחמת-חלילים.
  • לוחמאמיקס (Abraracourcix) - מנהיג הכפר הגאלי, שתמיד נישא על מגן על ידי 2 גאלים, "כולו הוד והדר" ו"נוח לכעוס". למרות תיאורו מלא הפאתוס בתחילת כל ספר, הוא משמש גם כאתנחתא קומית. החשש העיקרי שלו הוא שהשמיים יפלו על ראשו ועל כפרו. בכל סכנה שמתקרבת אל הכפר הוא משתמש באסטריקס ואובליקס לפתור את הבעיה. משמעות שמו בצרפתית הוא "בעל זרועות מקוצרות". בשלושת הספרים האחרונים התחלף המתרגם והוא נקרא דגוליקס.
  • מתושלחיקס, אשמאיקס או ענתיקס (Agecanonix) - זקן הכפר בן 93. משמעות שמו הצרפתי הוא "גיל העמידה". נשוי לאשה צעירה, גבוהה ויפה. הופיע לראשונה בספר "אסטריקס באולימפיאדה".
  • גברת מתושלחיקס - אשתו הצעירה והנאה של מתושלחיקס.
  • בסדראלפביתיקס (Ordralfabétix) - מוכר הדגים של הכפר, מסריח כל הזמן מדגים. באנגלית שמו הוא לא-היגייניקס, ולאביו קוראים לא-בריקס. אשתו, ילוסבמרין, עובדת איתו בחנות הדגים.
  • אוטומטיקס (Cétautomatix) - נפח הכפר, ואויבו המושבע של בסדראלפביתיקס - הוא היחיד בכפר (פרט לאובליקס אוהב הבשר) שמסרב לטעום מהדגים שלו. לאביו קוראים חציאוטומטיקס. ע"פ רוב הוא זה שמשתיק את חמשיריקס. עסק בסחר עתיקות באופן זמני.

דמויות משנה נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוליוס קיסר (Jules César) - הקיסר הרומאי שופע האמרות, שונא הגאלים ואוהב המלחמות. פעמיים העניק חנינה לאסטריקס, בלית ברירה.
  • זקנאדום (Barbe Rouge) - מנהיג שודדי הים, אותם הגאלים פוגשים במסעותיהם בלב ים. המפגשים מסתיימים בהטבעת ספינת השודדים. בעל סגן דובר לטינית בשם "תלת רגל" (עברות ראשון בספר השנים עשר מאריקס).
  • ילוסבמרין-אשתו של בסדראלפביתיקס. מסייעת לו בממכר הדגים.
  • זיופנים-אשתו של לוחמאמיקס, ראש-השבט, ועקב כך "הגברת הראשונה".
  • פלבאלה-נערה בלונדינית יפת-תואר.
  • רקתעמיס (financicrisis): סוחר פיניקי ערמומי שהחבורה פוגשת לראשונה באסטריקס הגלאדיטור. מוכר את הסחורות שלו ביוקר ומחתים אנשים על חוזים עם אותיות קטנות.

ההומור בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטריאוטיפים ורמיזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתבסס על ההיסטוריה הרומית, היסטוריה שנחשבה עד לאחרונה, ובמידה מסוימת גם כיום, כבסיס לתרבות הצרפתית. בתקופה שבה חוברו רוב הספרים, עדיין היו נהוגים לימודי לטינית ולימודים קלאסיים אחרים בבתי הספר בצרפת. אפשר להשוות את העיסוק ההומוריסטי בהיסטוריה הרומית, לעיסוק ההומוריסטי בתקופת התנ"ך שהיה מקובל מאוד בקרב קומיקאים וסטיריקנים בישראל.

בכל מקום שבו הם מבקרים נתקלים אסטריקס ואובליקס באנשים ובמצבים מן החיים האמיתיים המוצגים בצורה קריקטורית וסטריאוטיפית. לדוגמה, באחד הספרים המוקדמים, "אסטריקס והגותים", הגותים מוצגים כמילטריסטיים ונאמני משטר, המזכירים את הגרמנים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הקסדות אותן עוטים הגותים מזכירות את קסדות הפיקלהאובה הגרמניות ממלחמת העולם הראשונה, ואחד ממנהיגיהם מזכיר בצורה ברורה את אוטו פון ביסמרק. הבריטים מתוארים כמנומסים, מדברים בתואר לפני שם (הבדל ניכר בין התחביר האנגלי לתחביר הצרפתי), שותי בירה חמה ומים חמים (לפני שהובא התה לאנגליה על ידי אסטריקס עצמו), ומרתיחים את כל מזונותיהם. ספרד היא מדינה זולה אי שם בדרום, מקום שבו אנשי הצפון נופשים בחופשותיהם (ודורשים לאכול מאכלים הזהים לאלו שבבתיהם).

כמה קריקטורות לגבי אזורי צרפת השונים הן לדוגמה אנשי נורמנדי שאינם מסוגלים לענות תשובה ישירה, אנשי מרסיי המשחקים ב-boules (משחק השלכת כדורי מתכת צרפתי), והקורסיקנים הנמנעים מכל עבודה, מתרגזים בקלות, ושומרים על נקמות-דם לאורך שנים.

דמויות משניות מייצגות לעתים אנשים מפורסמים או דמויות דמיוניות, לרוב קריקטורות של תושבי צרפת האופייניים לאותה התקופה, במיוחד מן הטלוויזיה והמופעים. בספר "אובליקס וחבורתו" לדוגמה, הביורוקרט הרומאי הוא קריקטורה של ז'אק שיראק, ושני לגיונרים רומאים דומים לסטנלי לורל ואוליבר הרדי.

דמויות אחרות מתקשרות למקומות שבהם מבקר אסטריקס. דוגמה טובה היא הזמרים הנודדים המפורסמים ביותר בבריטניה, בספר "אסטריקס בבריטניה", המאוירים באופן ברור כחברי להקת הביטלס; זוג לוחמים בלגיים בספר "אסטריקס בבלגיה" הדומים לתומסון ותומפסון מהקומיקס הבלגי טינטין, ודון קיחוטה וסנצ'ו פנצ'ו בספר "אסטריקס בספרד". בספרים חדשים יותר מדובר בדמויות ראשיות גם כן: בספר "אסטריקס וירושלים של זהב שחור" מרגל רומי כשון קונרי בדמות ג'יימס בונד שנושא את השם Doublosix שפרושו 006 כפפרפראזה על כינויו של ג'יימס בונד- 007. הצעיר, ומפקדו דומה לשחקן הראשון ששיחק את M, ובספר "אסטריקס וילדותו השנייה של אובליקס" (שתורגם לאחרונה לעברית) מנהיג בריחת העבדים (יווני, הנקרא ספרטקיס) מבוסס על קירק דאגלס כספרטקוס. בספר "אסטריקס בקורסיקה", מנהיג קורסיקני מוצג באופן ברור בתור נפוליאון בונפרטה. נוסף בזאת, בספר השמיים נופלים לו על הראש, צמד גיבורים המבוססים על שתי דמויות ידועות בסרטים של ארצות הברית: גיבור על בשם "סופר שיבוט" המזכיר במראהו את ארנולד שוורצנגר, וחייזר קטן בשם "טון" (באנגלית: מצויר) בתור מיקי מאוס.

ציור של ירושלים ב"אסטריקס וירושלים של זהב שחור"

אולם בהיבטים רבים סדרת הספרים מייצגת את חיי המאה הראשונה לפנה"ס בצורה מדויקת למדי. לדוגמה הבניינים צפופי הקומות והדירות ברומא, עליהן אומר אובליקס כי גגו של אדם אחד הוא רצפתו של אדם אחר (ועל כן "הם מטורפים, הרומאים האלה", המשפט החביב על אובליקס). מצד שני נוכחות הארובות בגגות בתי הכפר הגאלי אינו מדויק, משום שאצל הגאלים נעשה שימוש בפתחי גג כדי לאפשר לעשן לצאת. בספר "אסטריקס וירושלים של זהב שחור" מבקר אסטריקס בירושלים, שצוירה על פי צילומים של דגם ירושלים שנמצא אז ב"הולילנד" (היום במוזיאון ישראל). את הצילומים צילם אודרזו בעצמו בביקור שערך בארץ, כדי ללמוד לצייר את נופיה בצורה אמינה. ואולם, בציור אחר רואים את שער האריות עם תבליטי הברדלסים אף על פי שהחומה עם שער האריות והברדלסים נבנתה על ידי העות'מאנים רק 1500 שנה מאוחר יותר.

הטקסט גם עושה שימוש תדיר בביטויים וניבים לטיניים, וכן ברמיזות לטקסטים לטיניים קלאסיים, בפרט לספר "מלחמת גאליה" מאת יוליוס קיסר. בדיחות רבות מתייחסות לנוהג של יוליוס קיסר לכתוב על עצמו בגוף שלישי. רמיזות כאלה יכלו להתקבל היטב בקרב המגזרים בעלי ההשכלה בצרפת ובלגיה בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר לימוד לטינית היה עדיין נפוץ בבתי הספר. אחת הסיבות לסדרה היא הביטוי השגור בפי הצרפתים "אבותינו הגאלים" - מה שמשעשע הוא שרנה גוסיני היה יהודי יליד ארגנטינה ממוצא פולני ואילו אלברט אודרזו הוא ממוצא איטלקי.

משחקי מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפתח מרכזי לטקסט בספרי אסטריקס הוא השימוש במשחקי המילים, בהן נעשה שימוש בשמות הדמויות. שמות שני הגיבורים הראשיים מקורם באסטריסק (Asterisk - סימן הכוכבית *), ואובליסק (Obelisk - מצבת חרוט אבן). אסטריקס הוא כוכב הסדרה (בלטינית Aster פירושו כוכב, ו-rix פירושו בקלטית מלך, בדומה ל-rex בלטינית). אובליקס עובד כמוביל מנהירים (מנהיר - menhir - אבן גדולה ומסותתת ששימושה לא ברור. משערים שהיא שימשה לפולחן כלשהו או אולי כמצבה). למעשה, כמעט כל שמות דמויות הגאלים מסתיימות ב-"---יקס" (-ix), קרוב לוודאי כאזכור למנהיג הגאלי ההיסטורי ורקינגטוריקס שהוביל את המרד נגד הרומאים בשנים 52/3 לפנה"ס, אך למעשה רק חלק מהמלכים הגאליים נשאו שמות שהסתיימו ב -rix. הסיומת "---יקס" לשמות הגאלים נשמרת ברוב התרגומים. כך בתרגום לעברית נקרא זקן הכפר "ענתיקס", "מתושלחיקס" או "אשמאיקס", "לוחמאמיקס" הוא מנהיג הכפר (ובתרגום החדש: דגוליקס), ו"חמשיריקס" הוא הפייטן (בתרגום החדש: דורמיקס). תרגומי השמות נתקלו לעתים קרובות בקשיים בשמירה על ההומוריסטיות וכפל הלשון שבהם. עם זאת תרגום השמות הצרפתיים לאנגלית דווקא היה מוצלח למדי - השם "Ordralfabétix", שפירושו בסדר אלף-בית, הפך בצורה מוצלחת באנגלית ל-"Unhygienix" (לא הגייני), רמיזה לסחורה הלא מוצלחת של מוכר הדגים הכפרי. "Panoramix", כהן הכפר ששמו אולי מעיד על ראייתו את התמונה המלאה (פנורמה), הפך ל-"Getafix", כמו "get a fix", דבר המתקשר לרקיחת שיקויי הקסם. הכלבלב של אובליקס שנקרא במקור "Idéfix", רעיון מקובע, אובססיה, דוגמה, מערכת עקרונית, הפך ל-"Dogmatix", אשר גם משמר את "רעיון מקובע", וגם שומר על dog בצורה מושלמת.

התרגום לאנגלית שנעשה בבריטניה בידי אנתאה בל ודרק הוקרידג' (Anthea Bell and Dereck Hockridge), לעתים קרובות תוך התייעצות עם הכותבים המקוריים, הוא המקיף והמושקע ביותר מבין התרגומים שנעשו לסדרת הספרים. באיורים לא נערך כל שינוי, אולם בקטעים מסוימים הטקסט האנגלי משמר רק בצורה מעורפלת את המקור. הדבר אמור במיוחד לגבי משחקי מילים בצרפתית או בדיחות הקשורות להבדלי תרבות בין אזורים בתוך צרפת. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לתרגום הספר "אסטריקס בבריטניה", והוא אכן זכה לפופולריות רבה בבריטניה.

סיומות השמות

לכל עם יש סיומת אופיינית לשמו של בן העם:

  • גאליה - מסתיים באִיקס (אסטריקס, אובליקס וכדומה)
  • רומא - מסתיים ב-אוּס (יוליוס, קאיוס, אנטיטטנוס וכדומה)
  • סקנדינביה - מסתיים ב-אף (גרוסבף, אולף, טלגרף וכדומה)
  • בריטניה - מסתיים ב-אַקס (אסטראקס וכדומה)
  • מצרים/פיניקיה - מסתיים ב-אִיס (סרגליס המצרי, רקתעמיס הפיניקי וכדומה)
  • גרמאניה- מסתיים באיק (טרטריק, מטריק וכדומה)

סדרת ספרי אסטריקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של 33 הספריים הרישמיים בסדרה. ספרים 1 - 24 ו-32 הופקו בשיתוף פעולה בין אודרזו וגוסיני. ספרים 25 - 31 ו-33 הופקו על ידי אודרזו בלבד. לרגל ציון 50 שנה לספר הראשון, יצא לאור הספר ה-34 בסדרה - "אסטריקס ואובליקס, יום ההולדת".

ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים עשר אלבומים תורגמו לעברית בהוצאה לאור "דליה פלד מוציאים לאור בע"מ", בשיתוף עם הוצאת הספרים "מודן". ההדפסות נעשו משנת 1985 ועד 2008. בתחילה בכריכה קשה ולאחר מכן במהדורות כריכה רכה. התרגומים לספרים השונים נעשו על ידי אורה כהן כץ ואביטל ענבר; וציורי הטקסטים על ידי נאוה אלון, נורית יובל ואורית ברוך. בשלושת הספרים האחרונים שי צ'רקה עזר בעיצוב.

בחלק מהכרכים תורגמה הלטינית לארמית, כגון בדיחות הלגיונרים בספר הראשון - "בדידי הוה עובדא", שפירושו "כבר התנסיתי בכך".

רשימת ספרי אסטריקס שתורגמו לעברית מובאת להלן:

  1. "אסטריקס הגאלי"
  2. "אסטריקס וקלאופטרה"
  3. "אסטריקס בבריטניה"
  4. "אסטריקס באולימפיאדה"
  5. "אסטריקס והקלחת"
  6. "הסכסכן מרומא"
  7. "אחוזת האלים"
  8. "אסטריקס מגלה את אמריקה"
  9. "אובליקס וחבורתו"
  10. "אסטריקס ומרבד הקסמים" (מספר זה ואילך, העיצוב חודש)
  11. "אסטריקס וירושלים של זהב שחור"
  12. "ילדותו השנייה של אובליקס"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוות והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוות לכבוד 50 שנה לקומיקס

מדיות נוספות בזיכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי אנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. 1967 - אסטריקס הגאלי (Astérix le Gaulois) - סרט אנימציה המבוסס על ספר הקומיקס "אסטריקס הגאלי".
  2. 1968 - אסטריקס וקלאופטרה (Astérix et Cléopâtre) - סרט אנימציה המבוסס על ספר הקומיקס "אסטריקס וקלאופטרה".
  3. 1976 - שתים-עשרה המשימות של אסטריקס (Les douze travaux d'Astérix) - סרט אנימציה בעל עלילה מקורית אשר איננה מבוססת על אף אחד מספרי הקומיקס של אסטריקס.
  4. 1985 - אסטריקס וההפתעה של קיסר (Astérix et la surprise de César) - סרט אנימציה המבוסס על ספרי הקומיקס "אסטריקס הלגיונר" ו"אסטריקס הגלדיאטור".
  5. 1986 - אסטריקס בבריטניה (Astérix chez les Bretons) - סרט אנימציה המבוסס על ספר הקומיקס "אסטריקס בבריטניה".
  6. 1989 - אסטריקס ומכת המנהיר (Astérix et le coup du menhir) - סרט אנימציה המבוסס על ספרי הקומיקס "קרב המנהיגים" ו"מגיד העתידות".
  7. 1994 - אסטריקס והאינדיאנים (גרמנית: Asterix in Amerika) - סרט אנימציה אשר הופק בגרמניה. מבוסס באופן רופף על ספר הקומיקס "אסטריקס מגלה את אמריקה".
  8. 2006 - אסטריקס והוויקינגים (Astérix et les Vikings) - סרט אנימציה המבוסס על ספר הקומיקס "אסטריקס והנורמנים".

סרטי לייב אקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. 1999 - אסטריקס ואובליקס נגד קיסר (Astérix et Obélix contre César) - סרט לייב אקשן המבוסס בעיקר על ספרי הקומיקס "אסטריקס הגאלי", "מגיד העתידות", "אסטריקס בארץ הגותים", "אסטריקס הלגיונר", ו"אסטריקס הגלדיאטור".
  2. 2002 - אסטריקס ואובליקס: המשימה - קלאופטרה (Astérix & Obélix: Mission Cléopâtre) - סרט לייב אקשן המבוסס על ספר הקומיקס "אסטריקס וקלאופטרה".
  3. 2008 - אסטריקס ואובליקס באולימפיאדה (Astérix aux Jeux Olympiques) - סרט לייב אקשן המבוסס ברובו על ספר הקומיקס "אסטריקס באולימפיאדה", אם כי מביא עלילה ראשית שונה.
  4. 2012 - אסטריקס ואובליקס בשירות הוד מלכותה (Astérix et Obélix: Au service de sa Majesté) - סרט לייב אקשן המבוסס על ספר הקומיקס "אסטריקס בבריטניה" (Astérix chez les bretons).

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה הרבה לה זכתה הסדרה לאורך השנים, במיוחד בקרב ילדים, הופקו לאורך השנים משחקי וידאו רבים אשר התבססו על הסדרה. המשחק הראשון, "אסטריקס", יצא ב-1983 לאטארי 2600. מאז יצאו כמה עשרות משחקים נוספים, במגוון פלטפורמות - מחשבים וקונסולות משחקים. ביניהם ראויים לציון סדרת משחקים פופולארית במיוחד לקונסולה הניידת של סגה, הגיים-גיר, בשנות התשעים המוקדמות.

פארק השעשועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פארק אסטריקס

פארק אסטריקס (Parc Astérix) נפתח לראשונה בשנת 1989 וממוקם כ-35 ק"מ מצפון לפריז ו-32 ק"מ מאתר הנופש דיסנילנד פריז. הקומפלקס כולל פארק שעשועים ומלון. זהו פארק שעשועים בעל הנוכחות השנייה בגודלה בצרפת אחרי דיסנילנד - הפארק מארח כ-1,800,000 מבקרים בשנה. הפארק נודע במיוחד עבור רכבות ההרים המצויות בו. הוא פתוח מחודש אפריל עד לחודש נובמבר.

המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, הופק על פי הספר המרוץ סביב גאליה מחזמר.

שחקנים

  • מאטיס ווידל- אסטריקס
  • פטריק רוקה- אובליקס
  • ז'אן פייר קופ- אשפיקס
  • תומאס מוריס- חמשיריקס
  • רוברט אבורב- דגוליקס
  • ברנרד פיסאני- מתושלחיקס
  • לורנט נאורי- יוליוס קיסר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמישים דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים, מגזין אמפייר
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 תורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאת דליה פלד מוציאים לאור
  3. ^ תורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאת מודן