מנצ'סטר יונייטד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי, שגיאות הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מנצ'סטר יונייטד
הסמל של מנצ'סטר יונייטד
מידע כללי
כינוי השדים האדומים, יונייטד
תאריך ייסוד 1878
אצטדיון אולד טראפורד
(תכולה: 75,957 מקומות)
בעלי הקבוצה Flag of the United States.svg ג'ואל ואברהם גלזר
יו"ר Flag of the United States.svg ג'ואל ואברהם גלזר
מנכ"ל Flag of England.svg אד וודוורד
מאמן Flag of the Netherlands.svg לואי ואן חאל
ליגה Flag of England.svg פרמייר ליג
תארים
מספר אליפויות 20
מספר גביעים 11
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ


מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד (אנגלית: Manchester United Football Club), הידוע בקיצור כמנצ'סטר יונייטד, הוא מועדון כדורגל המשחק בפרמייר ליג, הליגה הבכירה של הכדורגל באנגליה. המועדון עורך את משחקי הבית שלו באצטדיון אולד טראפורד, השוכן בעיירה סטרטפורד שבמחוז מנצ'סטר רבתי. תכולת האצטדיון היא 75,957 צופים, והוא הגדול ביותר מבחינה זו בין אצטדיוני הפרמייר ליג.

המועדון הוקם ב-1878 ונקרא מועדון הכדורגל ניוטון הית' LYR, שינה את שמו למנצ'סטר יונייטד ב-1902 ועבר לשחק באולד טראפורד ב-1910. ב-1968, תחת הדרכתו של המאמן מאט באזבי, הייתה מנצ'סטר יונייטד לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה בגביע אירופה לאלופות, עשור לאחר האסון האווירי במינכן בו נהרגו שמונה משחקני הקבוצה. המאמן המצליח ביותר בתולדות הקבוצה הוא הסקוטי סר אלכס פרגוסון, שהוביל את המועדון לזכייה ב-38 תארים מאז החל בתפקידו ב-6 בנובמבר 1986.

מנצ'סטר יונייטד היא אחת מקבוצות הכדורגל האהודות ביותר בעולם‏[1]. שוויו של המועדון הוערך בכ-3.17 מיליארד דולר, הגבוה ביותר עבור מועדון ספורט כלשהו ברחבי העולם, פרט לריאל מדריד‏[2]. ב-1991 החל הונפקה הקבוצה בבורסה לניירות ערך של לונדון, ובמאי 2005 היא נרכשה על ידי מלקולם גלייזר לפי שווי של 800 מיליון לירות שטרלינג‏[3]. באוגוסט 2012 הונפקה החברה גם בבורסת ניו יורק[4]. בשנת 2010 העריך המגזין פורבס את שווי המועדון ב-1835 מיליון דולר‏[5].

הקבוצה זכתה ב-20 אליפויות של הליגה האנגלית הבכירה על גלגוליה השונים (יותר מכל מועדון אחר), 20 פעמים במגן הקהילה 11 פעמים בגביע ה-FA ו-4 פעמים בגביע הליגה, ומבחינת סך תאריה המקומיים היא הקבוצה המצליחה ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי. בנוסף זכתה הקבוצה 3 פעמים בליגת האלופות פעם אחת באליפות העולם לקבוצות, פעם אחת בגביע הביניבשתי, פעם אחת בסופר קאפ האירופי ופעם אחת בגביע אירופה למחזיקות גביע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות: 1878-1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון הוקם בהחלטה של העובדים בתחנת הרכבת לפתוח קבוצה שתשחק נגד קבוצות אחרות מתחנות רכבת שונות. כאשר נוסדה הפוטבול ליג, בשנת 1888, הקבוצה לא רצתה להיכנס אליה עקב החשש שהיא אינה טובה מספיק בשבילה. ורק בשנת 1892, 4 שנים מאוחר יותר, הצטרפה הקבוצה לליגה. את הקבוצה ליוו קשיים כלכליים רבים, ואף הייתה על סף פירוק, עד שבסופו של דבר הקבוצה ניצלה על ידי איש עסקים בשם ג'ון הנרי דיוויס.

בספטמבר 1903, התמנה למאמן הרנסט מנגל. הוא החתים את השוער הארי מוג'ר והחלוץ צ'ארלי סיגר. בעונות 1903/1904 ו-1904/1905 הקבוצה סיימה את הליגה השנייה במקום השלישי. בעונה שלאחר מכן, הקבוצה הגיע לגמר גביע ה-FA, אך מה שהיה יותר חשוב מבחינתה הייתה העלייה לליגה הראשונה. השחקנים שהובילו את הקבוצה היו דיק דאקוורט, אלכס בל והקפטן צ'ארלי רוברטס. בסוף אותה עונה הוחתם החלוץ בילי מרדית' (מהיריבה העירונית מנצ'סטר סיטי) שהיה הגורם המשמעותי שסחף את הקבוצה לאליפות הראשונה שלה, בשנת 1907/1908. באותה השנה, זכתה הקבוצה בטורניר הראשון של מגן הצדקה, כשהיא מביסה בגמר 0-4 את קווינס פארק ריינג'רס. בשנת 1909, הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון בגמר הגביע על בריסטול סיטי, משער של סנדי תורנבול.

במהלך עונת 1909/1910, נבנה אצטדיון האולד טראפורד. האדמה, שעליה הוקם האצטדיון נקנתה על ידי ג'ון דיוויס והושכרה עבור המועדון, שישמש כמגרשה הביתי. המשחק הראשון ששוחק שם בפברואר 1910 , היה נגד ליברפול, חודש לאחר פתיחתו הרשמית, במשחק עצמו ניצחה ליברפול 4:3. בנוסף, היא זכתה באליפות השנייה שלה עונה לאחר מכן, בעונת 1910/1911, כאשר התואר הנחשק הושג רק במחזור האחרון לאחר ניצחון על סנדרלנד 1-5, במשחק בו כבש הרולד הולס צמד. היונייטד גם זכתה במגן הצדקה אחרי ניצחון על סווינדון 8-4, במשחק בו הולמס כובש 6 שערים. עונה אחר-כך, הקבוצה הדרדרה למקום ה-13, והמנג'ר הרנסט מנגל פוטר, ועבר ליריבה העירונית, הסיטי. במקומו מונה למאמן ג'ון בנטלי, שהוביל את היונייטד למקום הרביעי בעונת 1912/1913.

בעונת 1913/1914, הקפטן צ'ארלי רוברטס ואלכס בל נמכרו לאולדהם והיונייטד סיימה את העונה במקום ה14. עונה לאחר מכן, מונה ג'ון רובסון כמנג'ר הקבוצה, אבל הקבוצה עדיין לא הצליחה לשחזר את היכולות מהעונות הקודמות. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, הושבתה הליגה האנגלית והקבוצה שיחקה בליגה המקומית, לנקשייר. באותו זמן, שני שחקנים בכירים במועדון הורשעו במכירת משחקים. אנוק ווסט הורחק לצמיתות מכדורגל ואילו סנדי תורנבול הורחק לשנתיים. סנדי תורנבול התגייס לצבא האנגלי ונהרג בצרפת בשנת 1917. בעונת 1919-1920, כאשר הליגה חזרה לפעילות, היוניטד סיימה במקום ה-12 והנחמה היחידה מעונה זו הייתה שג'ו ספנס סיים כמלך השערים של אנגליה.

עם פתיחת העשור החדש, ג'ו ספנס סיים כמלך השערים בפעם השנייה ברציפות, אבל היונייטד סיימה את הליגה במקום ה-13, ובשל כך גרם לפיטוריו של ג'ון רובסון, ולמינויו של ג'ון צ'אפמן כמנג'ר החדש. בעונת 1921/1922 היונייטד ניצחה רק 8 משחקים מתוך 42 אפשריים, ובעקבות כך ירדה לליגה השנייה. הקבוצה נכשלה בניסיונות העלייה בעונות 1922/1923 ו-1923/1924, אך הצליחה לשוב לליגה הראשונה בעונת 1924/1925. בעונת 1925/1926, היונייטד סיימו את העונה במקום התשיעי בלבד. בעונת 1926/1927 התאחדות הכדורגל האנגלית השעתה את המנג'ר צ'אפמן ועד היום הסיבה עדיין לא ידועה. מחליפו היה קלארנס הידיטיך, שמילא גם את תפקיד המנג'ר וגם את תפקיד השחקן. עונה לאחר מכן, מונה למאמן הרברט באמלט, שלפני שנהפך למאמן היה שופט כדורגל מנוסה. תחת הדרכתו של באמלט, הקבוצה החלה להדרדר, כאשר בעונת 1926/1927 הקבוצה סיימה במקום ה-15 ובעונת 1927-1928 במקום ה-18, בעונת 1928/1929 במקום ה-12, ועונה לאחר מכן - עונת 1929-1930 במקום ה-17.

את תחילת העשור החדש, בעונת 1930/1931, היונייטד פתחה את הליגה עם 12 משחקים רצופים בהם הפסידו, ביניהם היו שתי תבוסות מביכות ומשפילות מאוד, כאשר בבית הפסידה 6-0 להאדרספילד טאון ו- 8-3 לניוקאסל יונייטד. בסיום אותה עונה, הקבוצה הפסידה 27 מתוך 42 משחקי ליגה וספגה 115 שערים, מה שגרם לפיטוריו של באמלט ולמינויו של וולטר קיקמר למנג'ר הקבוצה, שירדה לליגה השנייה. לאוהדים נמאס ובתחילת אותה עונה במשחק הפתיחה הגיעו רק 3,507 צופים. חוסר אמונתם של האוהדים גרמו לכך שקופת המועדון התרוקנה, והקבוצה הייתה על סף פירוק. העזרה הגיע מצידו של ג'יימס גיבסון, תעשיין שיצר בגדי צבא, אך כל זאת לא עזר, והקבוצה כמעט ירדה לליגה השלישית, וניצלה מירידה במחזור האחרון לאחר ניצחון 0-3 על מילוול, שירדה במקומה. בעונת 1934/1935, הקבוצה סיימה במקום החמישי, אך לאחר שנה, בעונת 1935/1936, סיימה במקום הראשון, לקחה את אליפות הליגה השנייה ועלתה לליגה הראשונה. העונות הבאותהמשיכו להיות מאכזבות, גם על רקע העובדה שהיריבה העירונית מנצ'סטר סיטי הצליחה בזכות שחקן בשם מאט באזבי.

שנות באזבי: 1945-1969[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה האנגלית הושבתה שנית לאחר מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1939 ו-1945, אך בזמן המלחמה אולד טראפורד היה בכותרות, כאשר ב-11 במרץ 1941, האצטדיון הופצץ בידי הנאצים ונהרס כולו. עם חזרתם של משחקי הליגה, מנצ'סטר יונייטד שיחקה במגרשה הביתי של היריבה העירונית, מנצ'סטר סיטי, מאין רואד. בשנת 1945 מאט באזבי נבחר למנג'ר מנצ'סטר יונייטד. באזבי הביא לקבוצה שחקנים התקפיים: ג'ימי דילייני, סטן פירסון, ג'ק רולי, צ'ארלי מיטן וג'וני מוריס, אך הרכש הטוב ביותר שעשה היה ג'ימי מרפי, שהיה עוזרו ויד ימינו למשך 25 השנים. החתמת אלו הוכיחו את עצמם כאשר כבר בעונת 1946/1947, כאשר היונייטד סיימה את הליגה במקום השני, ושנה לאחר מכן הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון בגמר 2-0 על בלקפול.

בחמש השנים הראשונות שלאחר המלחמה, היונייטד סיימה ארבע פעמים במקום השני ופעם אחת במקום הרביעי, תוך כדי הצגת כדורגל התקפי ונאה לעין, אף שלא זכו באליפות. באותן שנים, מאט באזבי העלה שחקנים רבים מהנוער, והעיתונות כינתה אותם כ"באזבי בייביז" (תינוקות באזבי).

שחקניו של באזבי בשנת 1955, בדרכם למשחק בדנמרק

הקבוצה הגיע על שכרה בעונת 1951-1952 כאשר היא זכתה באליפות. שנה לאחר מכן, באזבי המשיך את התקופה שהוא מעלה שחקנים מהנוער, אך הוא גם ידע להוציא כסף על רכשים אחרים כמו טומי טיילור, חלוץ שהגיע מבארנסלי והארי גרג, שוער שהגיע מדונקסטר רוברס. אחד המשחקים שנחרט בהיכל התהילה של המועדון היה ב-1 בפברואר 1958, באצטדיון ארסנל כאשר היונייטד נצחה אז 5-4 משערים של כוכב הקבוצה דאנקן אדוארדס, טיילור, בובי צ'רלטון ודניס ויולט. מלונדון הקבוצה נסעה לשחק בבלגרד נגד הכוכב האדום בלגרד המקומית. היונייטד נצחה אז 5-4. ב-6 בפברואר 1958, בדרכם חזרה מאותו משחק, התרסק מטוס הקבוצה, מה שהביא למותם של 22 בני אדם, מתוכם 8 שחקנים: בירן, קולמן, ג'ונס, פג, טיילור, בנט, וליאם ווילן. דנקן אדוארדס היה השחקן השמיני שנהרג לאחר שמת כתוצאה מפצעיו בבית החולים 15 יום לאחר ההתרסקות במינכן. הקבוצה, העיר מנצ'סטר וכל אנגליה נכנסה לתקופה ארוכה של אבל וזה היה נראה בלתי אפשרי בזמנו למועדון להתאושש מטרגדיה נוראה שכזאת. בעוד באזבי החלים מפצעיו, היה זה ג'ימי מרפי אשר הדריך את הקבוצה. מרפי הוביל את הקבוצה לגמר הגביע בו הפסידה לבולטון וונדררס. מאט באזבי נאלץ להתחיל לבנות מחדש את המועדון. בעונת 1959/1960, היונייטד סיימה את הליגה במקום השמיני תחת הנהגתו של דניס ויולט שכבש 32 שערים.

בעונת 1962/1963 הקבוצה זכתה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 3-1 על לסטר בגמר, ואת הליגה סיימה במקום השני. עונה זו הייתה הראשונה של ג'ורג' בסט שהפך להיות הסופרסטר הראשון בכדורגל האנגלי. בעונת 1964/1965 ה"שלישייה" שכללה את בסט, לאו וצ'רלטון לקח את היונייטד לשיאים חדשים: הם זכו באליפות בהפרש של שער אחד על לידס יונייטד והגיעו לחצי גמר גביע ה-FA וגביע אירופה לאלופות. עונה לאחר-מכן סיימה הקבוצה במקום השני אחרי ליברפול. בעונה הבאה, עונת 1966/1967, הקבוצה זכתה שוב באליפות ושנה לאחר מכן שיחקה בגביע אירופה לאלופות. מנצ'סטר יונייטד הגיעה עד לגמר מול בנפיקה ליסבון של אוסביו באצטדיון וומבלי. בראיין קיד, בובי צ'רלטון (2) וג'ורג' בסט כבשו בדרך ל-4-1 ענק (אחרי הארכה) ולגביע אירופה לאלופות ראשון ליונייטד. חלומו הגדול של באזבי הוגשם וזמן מה לאחר מכן קיבל את תואר האבירות ממלכת אנגליה.

שנות ה-70 וה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר מאט באזבי החליט לפרוש מעיסקי הכדורגל. המחליף שלו היה וויף מקגניוס שהחל בשורה של החלפות שחקנים. בנוסף לכך, העובדה שהכוכב הגדול ג'ורג' בסט לא הסתדר איתו רק הוסיפה לבעיות של היונייטד. הוא פוטר מהקבוצה, וכמחליפו הזמני מונה מאט באזבי עד לסוף העונה. ביוני 1971 מונה למנג'ר החדש פרנק אופרל שהגיע מלסטר ולמרות עונה מצליחה בעונת 1971/1972 הוא פוטר מהקבוצה בדצמבר 1972. לאחר מכן מונה המאמן טומי דוקרטי. ביולי 1973 החליט דוקרטי לזרוק מהקבוצה את דניס לאו. בדיעבד הייתה זו טעות כאשר דניס לאו כבש נגד היונייטד במדי היריבה העירונית באפריל 1974, וחרץ את גורל המועדון לירידה לליגה השנייה. אבל דוקרטי החזיר את היונייטד במהרה ליגה הבכירה כאשר זכה באליפות הליגה השנייה בעונת 1974/1975. בעונות הבאות הגיע דוקרטי עם הקבוצה פעמיים לגמר גביע ה-FA, כאשר פעם אחת הוא הפסיד לסאות'המפטון ובפעם השנייה הוא זכה בגביע לאחר שנצח את ליברפול 1-2 ומנע ממנה טרבל. לאחר חודשיים פוטר דוקרטי לאחר שנמצא שוכב עם אשתו של פיזיותראפיסט הקבוצה. במקומו מונע למאמן דייב סקסטון, שלקח את היונייטד פעמיים למקום העשירי אך גם לגמר גביע ה-FA בשנת 1979, והיונייטד הפסידו 3-2 לארסנל, במשחק בלתי נשכח הנחשב לדרמטי ביותר בתולדות המפעל: היונייטד הישוו לאחר שחזרו מפיגור 2-0 בשלוש הדקות האחרונות של המשחק רק כדי לספוג שער ניצחון בדקה האחרונה.

הקבוצה החלה לא טוב את שנות ה-80: בעונת 1980/1981 הקבוצה סיימה את העונה במקום השמיני ובסוף אותה עונה סקסטון פוטר. במקומו מונה רון אטקינסון כמנג'ר. הדבר הראשון שעשה אטקינסון היה להחתים את בריאן רובסון מוסט ברומיץ' אלביון. תחת הדרכתו, הקבוצה סיימה במקום השלישי ולאחר מכן במקום הרביעי. ב-1983 היונייטד זכו בגביע האנגלי, כאשר ניצחו בגומלין 4-0. ב-1985 שוב זכתה הקבוצה בגביע האנגלי לאחר ניצחון על אברטון 1-0 משער של נורמן וויטסייד.

תחילת עידן פרגוסון והטרבל: 1986-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר אלכס פרגוסון, מנג'ר הקבוצה מאז 1986, זכה עימה בתארים רבים
כריסטיאנו רונאלדו, כוכב הקבוצה בשנים האחרונות שעזב לריאל מדריד בקיץ 2009

אטקינסון פוטר מאימון הקבוצה עקב אי הצלחתו בליגה הבכירה, ובמקומו מונה למאמן אלכס פרגוסון בנובמבר 1986. פרגוסון הוכיח את עצמו באברדין הקטנה מסקוטלנד כשזכה איתה באליפות סקוטלנד, וגם בגביע אירופה. בכל זאת, פרגוסון נאלץ לעשות שינויים רבים. בעונת 1986/1987 הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-11.

תחילת שנות התשעים בישרו על סופו של עידן ליברפול ותחילת עידן מנצ'סטר יונייטד. היונייטד זכו בגביע האנגלי לאחר ניצחון על קריסטל פאלאס, דבר שהציל את פרגוסון מפיטורים אחרי עונה כושלת בליגה. עונה לאחר מכן, הקבוצה הגיע לגמר גביע המחזיקות וניצחה את ברצלונה 2-1 משני שערים מרהיבים של מארק יוז. עונה לאחר מכן היונייטד סיימה את הליגה במקום השני אחרי לידס יונייטד. בעונה הבאה, עשתה לידס טעות נוראית ומכרה את אריק קנטונה למנצ'סטר יונייטד. השפעתו של קנטונה הייתה מידית והוא לקח את הקבוצה לעונה מצוינת ולזכייה באליפות בעונת 1992/1993, 26 שנה לאחר האליפות האחרונה של היונייטד. שנה לאחר מכן, קנטונה הוביל את הקבוצה לדאבל היסטורי. עונה לאחר מכן, קאנטונה הושעה לאחר הבעיטה המפורסמת באוהד של קריסטל פאלאס. בעקבות השעייתו של קאנטונה היונייטד סיימו את הליגה במקום השני במרחק של נקודה אחת מבלקבורן רוברס ואף הפסידה בגמר גביע ה-FA לאברטון 1-0. בעונת 1995/1996 ביצע פרגוסון מהפכה בהרכב כאשר העלה הרבה מאוד צעירים לקבוצה הבוגרת (דייוויד בקהאם, פול סקולס, פיליפ וגארי נוויל, ניקי באט וקית גילספי) והקבוצה זכתה שוב בדאבל לאחר חזרתו של קאנטונה. בסוף אותה עונה קנטונה החליט לפרוש מכדורגל, דבר שפגע קשות ביונייטד. אבל, עונת 1998/1999 נחשבת לעונה הטובה ביותר בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד: היא זכתה בטרבל. בעונה זו זכתה הקבוצה באליפות לאחר מאבק אדיר עם ארסנל; זכתה בגביע האנגלי לאחר משחק חוזר עם ארסנל בחצי הגמר, וזכתה בליגת האלופות לאחר מהפך שנחשב לאחד מהמהפכים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, בניצחון 1:2 בגמר על באיירן מינכן באצטדיון קאמפ נואו בברצלונה, לאחר שני שערים בתוספת הזמן, של טדי שרינגהאם ושל אולה גונאר סולשיאר.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר יונייטד החלה את העשור החדש באופנה חלוצית וטיפוסית: היא נכנסה לתחרות חדשה בשם אליפות העולם לקבוצות בברזיל. לאחר שחזרה לאנגליה הקבוצה לא התקשה לזכות באליפות פעמיים ברציפות בעונות 1999/2000 ו-2000/2001. יונייטד זכתה בשלוש אליפויות ברציפות, מה שהפך את פרגוסון למאמן היחיד באנגליה שהגיע להישג כזה.

במאי 2005 נרכשה הקבוצה על ידי המיליונר מלקולם גלייזר. במהלך תקופת שליטתו של גלייזר, צברה הקבוצה חובות רבים למספר בנקים. עובדה זו גרמה למשבר אמון חריף בין גלייזר לחלק מאוהדי הקבוצה, אשר האשימו אותו בניהול כלכלי רשלני אשר עלול למוטט את הקבוצה.

בעונת 2001/2002 הודיע פרגוסון כי הוא פורש מאימון הקבוצה אך התחרט ונשאר, ועונה לאחר מכן זכה איתה פעם נוספת באליפות, לאחר פתיחה צולעת.

בעונת 2002/2003 שיחקה מנצ'סטר יונייטד מול מכבי חיפה הישראלית בשלב הבתים של ליגת האלופות. במשחק הבית הביסה מנצ'סטר יונייטד את חיפה בתוצאה 2-5 אך במשחק החוץ הפסידה 3-0.

בעונת 2003/2004, זכתה הקבוצה בגביע האנגלי לאחר ניצחון 3-0 בגמר על מילוול. בעונת 2005/2006, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה האנגלית וזכתה בגביע הליגה אחרי ניצחון 4-0 על ויגאן.

בעונת 2006/2007, זכתה מנצ'סטר באליפות פעם נוספת. כמו כן, הגיעה הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות עם ניצחון גדול נגד רומא ברבע גמר ליגת האלופות בתוצאה 7-1 (לאחר שבמשחק הראשון ברומא הפסידה 2-1). בחצי הגמר הודחה מנצ'סטר יונייטד מליגת האלופות על ידי מילאן.

בעונת 2007/2008, זכתה מנצ'סטר באליפות אנגליה בפעם השנייה ברציפות, לאחר ניצחון במחזור האחרון על ויגאן אתלטיק 2-0. היה זה לאחר שצ'לסי תחת הדרכת אברם גרנט הייתה צמודה אליה ערב מחזור הסיום עם 84 נקודות לשתי הקבוצות, אך ניצחון שהשיגה מנצ'סטר חתם את האליפות לטובתה. בגמר ליגת האלופות 2008 נפגשו מנ'צסטר וצ'לסי בשנית במשחק שנערך ב-21 במאי במוסקבה. במשחק, ניצחה לבסוף גם בפעם זו מנצ'סטר יונייטד בהכרעה בבעיטות עונשין, בתוצאה 6-5. בדצמבר 2008 זכתה מנצ'סטר יונייטד באליפות העולם לקבוצות[6].

בעונת 2008/2009, זכתה הקבוצה פעם נוספת באליפות ובכך השלימה בפעם השנייה בתולדותיה זכייה בשלוש אליפויות רצופות. בעקבות הזכייה היא השתוותה לליברפול בראש דירוג הזכיות באליפויות אנגליה, עם 18 זכיות. באותה עונה, הפסידה מנצ'סטר יונייטד 2-0 לברצלונה בגמר ליגת האלופות שנערך בסטאדיו אולימפיקו שברומא.

בסוף אותה עונה מכרה יונייטד את כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד תמורת סכום שיא של 94 מיליון אירו. במקומו הביאה את חלוץ ליברפול לשעבר מייקל אואן, וכמו כן את אנטוניו ולנסיה מוויגאן.

עונת 2009/2010 הייתה עונה רעה עבור מנצ'סטר, למעט גביע הליגה היא לא זכתה באף תואר, והפסידה את האליפות לצ'לסי.

בניגוד לעונה שעברה, את עונת 2010/2011 פתחה מנצ'סטר טוב, בניצחון 3-1 על צ'לסי בגביע מגן הקהילה בוומבלי, ולמרות יכולת טובה של צ'לסי בפתיחת העונה זכתה מנצ'סטר באליפות ה-19 שלהם ושברה את שיא האליפויות של ליברפול העומד על 18 זכיות בלבד. בנוסף, השדים האדומים גם הגיעו לרבע גמר גביע הליגה, שם הודחו בהפסד חוץ 4-0 מול ווסטהאם יונייטד של אברהם גרנט, ולחצי גמר הגביע האנגלי, שבמשחק זה הודחו באצטדיון וומבלי מול מנצ'סטר סיטי משער של יאיא טורה. בעונה זו הגיעה מנצ'סטר יונייטד לגמר ליגת האלופות בוומבלי, בו הפסידה לברצלונה 3-1.

ב-2011 פרשו מספר כוכבים וסמלים של מנצ'סטר יונייטד: גארי נוויל (שחקן יונייטד במשך יותר מ-19 שנה וקפטן הקבוצה בין השנים 2005 - 2010), פול סקולס (קשר ותיק ביונייטד) ואדווין ואן דר סאר. את פרישתם כיבדה הקבוצה בין השאר במשחקי הוקרה חגיגיים.

ב-14 בינואר 2012 חזר פול סקולס רשמית מהפרישה ונכנס כמחליף במשחק גביע נגד בולטון.

עונת 2011/2012 הסתיימה באקורד צורם עבור השדים האדומים, לאחר עונה מלאת תהפוכות בצמרת הפרמיירליג, הגיעו השדים האדומים למחזור הסיום עם אותם מספר נקודות כמו של יריבתה המושבעת מנצ'סטר סיטי, בידיעה שרק ניצחון שלהם על סנדרלנד ומעידה של הסיטי מול ק.פ.ר תזכה אותם באליפות ה-20 בפריימרליג. היונייטד אכן הצליחו לנצח את סנדרלנד בתוצאה 1-0, אך לרוע מזלם הסיטי הצליחו לעשות מהפך של 3-2 מול ק.פ.ר בתוספת הזמן וקטעו את חגיגות האליפות של היונייטד. מעבר לאובדן האליפות לסיטי במחזור הסיום , עונה זו גם תחקק לרעה בקרב זכרונם של האוהדים, עקב הדחתה המביכה של הקבוצה ממפעל ליגת האלופות בשלב הבתים ואי העפלתה לשלב שמינית הגמר מאז שנת 2005.

לצורך חיזוק סגל הקבוצה והחזרת ההגמוניה של העיר מנצ'סטר לצד האדום, ביצעה יונייטד בפתחה של עונת 2012/2013 שתי רכישות עיקריות: שינג'י קגאווה נרכש בסכום של 16 מיליון ליש"ט מבורוסיה דורטמונד ורובין ואן פרסי נרכש בסכום של 24 מיליון פאונד מארסנל.

בעונת 2012/2013 זכתה מנצ'סטר באליפות ה-20 שלה‏[7], 5 מחזורים לסיום העונה. בסיום העונה הודיע פרגוסון על פרישתו מאימון הקבוצה, פרגוסון נפרד ממנצ'סטר בגיל 71 לאחר 27 שנים מוצלחות. פרגוסון נפרד מהקבוצה אחרי 2:1 על סוונסי בחגיגת האליפות האחרונה עם מנצ'סטר.

אחרי פרישת פרגוסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פרישתו של פרגוסון המועדון החתים את דייויד מויס ל-6 שנים לאחר שאימן את אברטון 11 שנה. ב-22 באפריל 2014, פוטר מויס מאימון מנצ'סטר יונייטד לאחר כישלונות רבים ושבירית שיאים שלילים עם המועדון. במקומו מונה עוזרו ראיין גיגס למאמן באופן זמני. ב-19 במאי 2014, הודיעה הנהלת המועדון על מינויו של לואי ואן חאל כמנג'ר החדש של המועדון שחתם לשלוש עונות והחל את תפקידו בתחילת עונת 2014-2015 עם תום משחקי מונדיאל 2014.

יריבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לידס - היריבות בין לידס ליונייטד החלה בשנת 1455, כאשר עדיין לא שיחקו כדורגל. אותה עת בהיסטוריה של אנגליה אופיינה באלימות קשה ובמלחמות על שטח ושלטון בתוך האי הבריטי. אחת המלחמות הקשות באותה תקופה הייתה מלחמת השושנים, שהייתה מלחמה בין אזור יורקשייר ללנקשייר. במלחמה הזו הערים לידס ומנצ'סטר נלחמו. המלחמה הסתיימה אחרי לא פחות מ-32 שנה. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת האלימות בין שני מחנות האוהדים, לידס ויונייטד, התחילו לגבור.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של מנצ'סטר
  • מנצ'סטר סיטי - דרבי עירוני. המפגש הראשון בין שתי הקבוצות נערך ב-12 בנובמבר 1901, כאשר ווסט גורטון (הסיטי - לעתיד) אירחה את ניוטון היית' (היונייטד - לעתיד). המשחק הסתיים בתוצאה 3-0 לזכות ההיית'ים.
  • ליברפול - שתי הקבוצות הללו הן המעוטרות ביותר באנגליה. כל עשור ועשור באנגליה משנות החמישים ומעלה, נחשב ל"העשור" של יונייטד או של ליברפול. מנצ'סטר יונייטד של תינוקות באזבי הייתה השולטת בשנות החמישים והשישים, כאשר בשנות השביעים והשמונים השליטה עברה לליברפול, ויונייטד התחילה להדרדר. ואז, בנובמבר 1986, כאשר אלכס פרגוסון הגיע, הוא הביא שחקנים שגרמו לליברפול לאבד את השליטה בכדורגל האנגלי בתחילת שנות ה-90, ולאחר שפרשו הביא פרגוסון מהנוער שחקנים "אלמונים" שהמשיכו את השושלת וזכו בטרבל האנגלי. פרגוסון תמיד טען שהמטרה שלו כאשר הצטרף ליונייטד הייתה להדיח את ליברפול מהשליטה באנגליה. בעונת 2012/13 זכה פרגוסון באליפות ה-13 שלו עם יונייטד וה-20 של יונייטד, ובכך שבר את שיא הזכיות של ליברפול.
בספטמבר 2012, לאחר זיכויים של אוהדי ליברפול מאחריות על אסון הילסבורו בו נהרגו 96 אוהדים, קרא סר אלכס פרגסון לסיום היריבות והעוינות בין מנצ'סטר יונייטד לבין ליברפול: "אנחנו שני מועדונים גדולים, אנחנו וליברפול, אנחנו צריכים להבין את הבעיות אחד של השני, רק ככה ההתנהגות תשתנה אחד כלפי השני".

נותני חסות לקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה הן החברות נותנות החסות של מנצ'סטר יונייטד לאורך השנים:

  • 19822000 - שארפ: עסקה זאת שווה כ-500,000 פאונד. שארפ הפכה לחסות הראשונה של הקבוצה והיא גם החסות הארוכה ביותר של הקבוצה.
  • 20002006 - וודאפון: עסקה זאת הייתה שווה כ-36,000,000 פאונד במשך 4 שנים. הקבוצה האריכה את מתן החסות בשתי עונות נוספות.
  • 20062010 - AIG: בתחילת עונת 2006-07 חברת הביטוח AIG החליטה לתת חסות לקבוצה במשך ארבע שנים. עסקה זאת הייתה שווה כ-56,500,000 פאונד.
  • 2014-2010 - AON: לאחר שנותנת החסות הקודמת, חברת AIG, החליטה שלא תמשיך לשתף פעולה עם המועדון לאור המשבר הכלכלי העולמי, מנצ'סטר יונייטד עברה לקבל חסות מ-AON, חברת ביטוח אחרת, למשך 4 שנים. עסקה זו שווה כ-80,000,000 פאונד.
  • 2014 - שברולט[8]: החברה החליפה את AON. יונייטד תרוויח מההסכם כ-80 מיליון דולר בשנה, החל מפתיחת עונת 2014/15. מדובר בהסכם החסות הגבוה בתולדות הכדורגל העולמי והספורט בפרט.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-27 בספטמבר 2014[9][10]

מס' עמדה שם
1 Flag of Spain.svg שוער דויד דה חאה
2 Flag of Brazil.svg מגן רפאל
3 Flag of England.svg מגן לוק שו
4 Flag of England.svg מגן פיל ג'ונס
5 Flag of Argentina.svg בלם מרקוס רוחו
6 Ulster banner.svg בלם ג'וני אוונס
7 Flag of Argentina.svg קשר אנחל די מריה
8 Flag of Spain.svg קשר חואן מאטה
9 Flag of Colombia.svg חלוץ רדאמל פלקאו
10 Flag of England.svg חלוץ ויין רוני (קפטן)
11 Flag of Belgium (civil).svg קשר עדנאן ינוזאי
12 Flag of England.svg בלם כריס סמולינג
13 Flag of Denmark.svg שוער אנדרס לינדגארד
16 Flag of England.svg קשר מייקל קאריק
17 Flag of the Netherlands.svg קשר דיילי בלינד
18 Flag of England.svg קשר אשלי יאנג
20 Flag of the Netherlands.svg חלוץ רובין ואן פרסי
21 Flag of Spain.svg קשר אנדר הררה
מס' עמדה שם
24 Flag of Scotland.svg קשר דארן פלטשר (קפטן משנה)
25 Flag of Ecuador.svg קשר אנטוניו ולנסיה
28 Flag of Brazil.svg קשר אנדרסון
31 Flag of Belgium (civil).svg קשר מרואן פלאיני
33 Ulster banner.svg קשר פאדי מקניר
35 Flag of England.svg קשר ג'סי לינגארד
36 Flag of Belgium (civil).svg מגן מרניק ורמיל
37 Civil Ensign of Switzerland.svg קשר סאידי ינקו
39 Flag of England.svg בלם טום ת'רופ
40 Flag of England.svg שוער בן איימוס
41 Flag of England.svg מגן ריס ג'יימס
42 Flag of England.svg בלם טיילר בלאקט
44 Flag of Brazil.svg קשר אנדראס פריירה
46 Flag of England.svg קשר ג'ו רותוול
48 Flag of England.svg חלוץ וויל קין
49 Flag of England.svg חלוץ ג'יימס וילסון
50 Flag of England.svg שוער סם ג'ונסטון

השחקנים המפורסמים בתולדות המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה הימנית מופיעים 21 השחקנים הראשונים מבחינת מספר ההופעות‏[11] בטבלה השמאלית מופיעים 21 השחקנים הראשונים מבחינת מספר השערים‏[12]

  • כתב מודגש מסמן שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.
  • כתב נטוי מסמן שאותו שחקן נמצא בשתי הטבלאות.
  • נכון ל-26 בספטמבר 2014
להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
דרוג שם לאום עמדה קריירה במנצ'סטר יונייטד הופעות שערים
1 ראיין גיגס Flag of Wales.svg ויילס קשר 1991 - 2014 962 168
2 בובי צ'רלטון Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1956 - 1973 758 249
3 פול סקולס Flag of England.svg אנגליה קשר 1994 - 2011 - 2012/13. 718 155
4 ביל פולקס Flag of England.svg אנגליה בלם 1952 - 1970 688 9
5 גארי נוויל Flag of England.svg אנגליה מגן ימני 1992 - 2011 602 7
6 אלכס סטפני Flag of England.svg אנגליה שוער 1966 - 1979 539 2
7 טוני דאן Flag of Ireland.svg אירלנד מגן שמאלי 1960 - 1973 535 2
8 דניס ארווין Flag of Ireland.svg אירלנד בלם 1990 - 2002 529 33
9 ג'ו ספנס Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1919 - 1933 510 168
10 ארתור אלביסטון Flag of Scotland.svg סקוטלנד מגן שמאלי 1974 - 1988 485 7
11 רוי קין Flag of Ireland.svg אירלנד קשר 1993 - 2005 480 51
12 בריאן מקלייר Flag of Scotland.svg סקוטלנד בלם 1987 - 1998 471 127
13 ג'ורג' בסט Ulster banner.svg צפון אירלנד חלוץ 1963 - 1974 470 179
14 מארק יוז Flag of Wales.svg ויילס חלוץ 1983 - 1986, 1988 - 1995 467 163
15 בריאן רובסון Flag of England.svg אנגליה קשר 1981 - 1994 461 99
16 מרטין באקן Flag of Scotland.svg סקוטלנד בלם 1972 - 1983 456 4
17 ריו פרדיננד Flag of England.svg אנגליה בלם 2002 -2014 455 8
18 ג'ק סילקוק Flag of England.svg אנגליה מגן שמאלי 1919 - 1934 449 2
19 ווין רוני Flag of England.svg אנגליה חלוץ 2004- 447 218
20 גארי פליסטר Flag of England.svg אנגליה בלם 1989 - 1998 437 15
21 ג'ק רולי Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1937 - 1955 424 211
דרוג שם לאום עמדה קריירה במנצ'סטר יונייטד הופעות שערים
1 בובי צ'רלטון Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1956 - 1973 758 249
2 דניס לאו Flag of Scotland.svg סקוטלנד חלוץ 1962 - 1973 404 237
3 ווין רוני Flag of England.svg אנגליה חלוץ 2004- 447 218
4 ג'ק רולי Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1937 - 1955 424 211
5 ג'ורג' בסט Ulster banner.svg צפון אירלנד חלוץ 1963 - 1974 470 179
- דניס ויולט Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1953 - 1962 293 179
7 ראיין גיגס Flag of Wales.svg ויילס קשר 1991 - 2014 962 168
- ג'ו ספנס Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1919 - 1933 510 168
9 מארק יוז Flag of Wales.svg ויילס חלוץ 1983 - 1986, 1988 - 1995 467 163
10 פול סקולס Flag of England.svg אנגליה קשר 1994 - 2011 2012/13 718 155
11 רוד ואן ניסטלרוי Flag of the Netherlands.svg הולנד חלוץ 2001 - 2006 219 150
12 סטן פירסון Flag of England.svg אנגליה חלוץ שני 1937 - 1954 343 148
13 דייוויד הרד Flag of Scotland.svg סקוטלנד חלוץ 1961 - 1968 265 145
14 טומי טיילור Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1953 - 1958 191 131
15 בריאן מקלייר Flag of Scotland.svg סקוטלנד קשר, חלוץ 1987 - 1998 471 127
16 אולה גונאר סולשיאר Flag of Norway.svg נורבגיה חלוץ 1996 - 2007 366 126
17 אנדי קול Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1995 - 2001 275 121
18 כריסטיאנו רונאלדו Flag of Portugal.svg פורטוגל חלוץ 2003 - 2009 292 118
19 סנדי טרנבול Flag of Scotland.svg סקוטלנד חלוץ 1907 - 1915 247 101
20 ג'ורג' וול Flag of England.svg אנגליה חלוץ 1906 - 1915 319 100
21 ג'ו קסידי Flag of Scotland.svg סקוטלנד חלוץ 1893, 1895 - 1900 167 99

מאמני הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף של מדי הקבוצה לאורך השנים

סטטיסטיקה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • manutd.com - אתר האינטרנט הרשמי של הקבוצה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of England.svg הפרמייר ליג, עונת 2014/2015

אברטוןאסטון וילהארסנלברנליהאל סיטיוסט ברומיץ' אלביוןוסטהאם יונייטדטוטנהאם הוטספרליברפוללסטר סיטי
ניוקאסל יונייטדמנצ'סטר יונייטדמנצ'סטר סיטיסוונסי סיטיסטוק סיטיסאות'המפטוןסנדרלנדצ'לסיקווינס פארק ריינג'רסקריסטל פאלאס