אהרון וייס
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1928 (בן 95) בוריסלב, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
  | |
אהרון (לונק) וייס (נולד ב-28 בדצמבר 1928) הוא היסטוריון וחוקר שואה ישראלי, ניצול השואה; העורך הראשי לשעבר של כתב העת "יד ושם: קובץ מחקרים".
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרון וייס נולד בשנת 1928 בבוריסלב שבפולין (כיום אוקראינה) להורים גניה ומאיר, בעלי חנות מכולת בעיר. אח בכור למילה ולשבח וייס.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ביוני 1941, לאחר שגרמניה הנאצית כבשה בתחילת מבצע ברברוסה את בוריסלב, החלו מעשי התעללות ופוגרום ביהודים ברחבי העיר במהלך שואת יהודי אוקראינה. בני משפחתו מצאו מסתור בבית שכנתם האוקראינית יוליה לסוטובה (שצ'פניוק), ובמהלך האקציות הסתתרו בקיר כפול במחסן שבחצר ביתם; מאוחר יותר עברו למחבוא שהוקם במרתף מתחת לרצפה של גן ילדים שהיה סמוך לביתם, בעזרת שכנה אחרת, פולניה, מריה פוטז'נה, שם שהו עד לשחרור העיר באוגוסט 1944 על ידי הצבא האדום.[1] שתי השכנות, שסירבו להסגיר את המשפחה ודאגו לצרכיהם תוך סיכון חייהן, קיבלו כעבור שנים הכרה כחסידות אומות עולם.[2]
לאחר השואה, עלה וייס לארץ ישראל על אוניית מעפילים, "שבתאי לוז'ינסקי", אולם לאחר שזו נתפסה נשלח למחנות המעצר בקפריסין, עד לעלייתו לישראל במאי 1948. הוא גויס לפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות בחטיבת הראל.
עבודה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
וייס למד היסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר דוקטור ב-1972.[3]
עבד ביד ושם, והיה העורך הראשי של קובץ המחקרים של יד ושם בין השנים 1984-1996.[4][5]
נמנה בין המחברים והעורכים של סדרת אנציקלופדיית פנקס הקהילות, וכן של האנציקלופדיה של השואה בהוצאת יד ושם. היה חבר במועצת יד ושם ובוועדה המדעית בארגון.
תרם רבות לחקר היודנראט[6][7] (מועצות יהודים שקמו בקהילותיהם בפקודת הגרמנים בשטחי הכיבוש באירופה), חקר וביסס את הטיפולוגיה של דפוסי ההתנהגות של היודנראטים בשטח פולין הכבושה, לפי ארבעה דפוסי התנהגות - החל מהסתייגות מוחלטת לשיתוף פעולה עם הגרמנים ועד ציות מלא. ממצאי מחקרו, בניגוד לדעה רווחת אודות היודנראטים, הם בין היתר שרובם (לפחות שלושה רבעים) לא הסגירו יהודים לנאצים.[8][9]
בשנת 1993 החל וייס לעבוד בארגון הג'וינט כמתאם פיתוח קהילתי לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות במדינות חבר העמים, תפקיד שכלל נסיעות תכופות למזרח אירופה ו"החייאת" הקהילות היהודיות שנשארו. מילא תפקיד זה עד לפרישתו בשנת 2019.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו, שבח וייס, היה יושב ראש הכנסת ושגריר ישראל בפולין.[10][11] יפעת וייס, בתו של שבח וייס, היא אחייניתו.
אהרון וייס נשוי לפנינה לבית כהן ולהם שלושה ילדים. מתגורר בירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספרים ומאמרים מאת אהרון וייס, בסיפרייה הלאומית
- בין קירות הבית - סיפורו של אהרון וייס, בערוץ היוטיוב של יד ושם
- מאמריו אודות ההנהגה היהודית בשואה, מתוך כתב העת ילקוט מורשת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בין קירות הבית - סיפורו של אהרון וייס, מתוך סדרת סרטי עדות של יד ושם
- ^ שבח וייס - אודות, באתר יד ושם
- ^ משפחות בוריסלב - וייס, באתר ארגון יוצאי דרוהוביץ', בוריסלב והסביבה
- ^ אהרון וייס - ספרים, באתר סימניה
- ^ יד ושם, גיליון 91, חורף תש״ף 2020, עמ' 18. (ציטוט של דוד זילברקלנג: "ביוני 1996, כאשר נכנסתי לתפקיד עורך כתב העת ... החלפתי את ד"ר אהרן וייס בתפקיד עורך ראשי של יד ושם - קובץ מחקרים").
- ^ הערך "יודנרט" באנציקלופדיה של השואה, נכתב על ידי אהרון וייס, 1990. (מופיע באתר תולדוט בשיתוף מט"ח)
- ^ Jewish Leadership in Extremis, שפרינגר ספרים
- ^ גילי חסקין, הרהורים ליום השואה - מיהו גיבור?, 21 באפריל 2020
- ^ אהרון וייס, המחלוקת בהיסטוריוגרפיה על דמותם של היודנראטים ותפקידיהם, י' גוטמן וג' גרייף (עורכים), השואה בהיסטוריוגרפיה, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 569-555
- ^ קבלת שבת - פרופ שבח וייס, באתר צוותא
- ^ שבח וייס, באתר הכנסת
