הישיבה הגדולה עפולה

הישיבה הגדולה עפולה
ישיבה גדולה
השתייכות	ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות	ה'תשע"א 2011 – הווה
בעלי תפקידים
מנהל	אליהו דאימונד, אהרן לאנגסם
ראש הישיבה	הרב רפאל מנחם בלום, הרב מרדכי לאנג
משגיח	הרב בנימין ברויאר
תלמידים
	220
מיקום
מיקום	עפולה עילית, עפולה
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°37′52″N 35°19′50″E / 32.631145550578°N 35.330609364897°E

הישיבה הגדולה עפולה או ישיבת נחלת אברהם היא ישיבה גדולה המשתייכת לזרם החרדי ליטאי. הישיבה שוכנת בשכונת עפולה עילית, בעיר עפולה.

הישיבה מונה נכון ל-2021, כ-220 תלמידים ומאות בוגרים.

יסוד הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת 2011 (קיץ תשע"א) על ידי הרב רפאל מנחם בלום ובעצתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, לצורך הקמת קהילה חרדית בעיר עפולה^[1]. רבים מרבני הישיבה הם בוגרי ישיבת נחלת הלויים ובתחילת שנותיה הישיבה אף נקראה 'נחלת עפולה' (במלעיל), בהמשך שונה שמה ל"הישיבה הגדולה עפולה" והיא מתנהלת בצורה עצמאית^[2].

גרעין התלמידים הראשון מנה 20 בחורים, ממגוון ישיבות ברחבי הארץ והשתכנה בעזרת נשים של בית הכנסת "נצח ישראל". כעבור שנה הישיבה רכשה מבנה בסמוך לאזור התעשייה בעפולה עילית.

בתחילת שנת ה'תשע"ה (2014) נכנסה הישיבה לבית מדרש חדש, ובתחילת שנת ה'תשע"ט (2018) נחנכה פנימייה חדשה.

בכסלו תשפ"ג (2022) נערך מעמד הנחת אבן הפינה לבנין חדש של הישיבה, והוכרז על שמה החדש "ישיבת נחלת אברהם"^[3].

צוות ומאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הישיבה הם הרב רפאל מנחם בלום והרב אליהו מרדכי לנג, המשגיחים הם הרב בנימין ברויאר והרב יהודה בלום. ובנשיאותו של הרב אברהם אליהו וינקלר מראשי ישיבת נחלת הלויים.

דרך הלימוד בישיבה מבוססת על דרכו הלימודית והמוסרית של הרב שלמה וולבה, ובהכוונת תלמידו רבי אברהם אליהו וינקלר. בניגוד לרוב הישיבות, גם התלמידים המבוגרים, כולל ועד רביעי, שומעים שיעור יומי מהר"מים.

בבניין הישיבה קיים אוצר ספרים גדול הכולל אלפי ספרים חלקם נדירים.

הקהילה החרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנה לאחר קום הישיבה החלה הגירה גדולה של זוגות צעירים חרדים מחסידות ויז'ניץ לשכונת עפולה עילית, ובהמשך החלו להגיע למקום גם משפחות מהמגזר החרדי ליטאי. נכון לשנת 2020 מתגוררות כ-300 משפחות חרדיות בשכונת עפולה עילית. רבני הישיבה גרים בשכונת גבעת המורה, המונה כ-450 משפחות, ומאופיינת בתושבים מהזרם הליטאי.

כמו כן הוקמו באזור כוללים, שחלקם יועד גם לבוגרי הישיבה. הישיבה מהווה גרעין משמעותי להתיישבות חרדית באזור.

מטרות רשמיות של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מטרותיה של הישיבה, הפצת יהדות בעיר עפולה על ידי הקמת ישיבה גדולה וישיבה קטנה, כוללים לאברכים ובעלי בתים, רשת שיעורים באזור כולו ופעילויות לבני נוער ואוכלוסייה ותיקה, עזרה לתושבים נזקקים באמצעות גמ"ח, חלוקת סלי מזון וקמחא דפסחא ותמיכות כספיות, ועוד.