ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 136

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

25,000,000 עריכות[עריכת קוד מקור]

ועוד ציון דרך שהשגנו, 25,000,000 עריכות מקום ויקיפדיה העברית. העריכה החגיגית היא מיוחד:הבדלים/25000000 מאת דוד א.. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:52, 12 במרץ 2019 (IST)

מכובד. כמה זה נטו בלי עריכות של טרולים? :) זה מזכיר לי שירדתי החודש מקום אחד ברשימת התורמים, לאחר שמשתמשת חסומה עקפה אותי. אמיתי. אגסי - שיחה 23:21, 12 במרץ 2019 (IST)
יגאל, אנא עדכן בדף "ויקיפדיה:ציוני דרך". הדף הזה לא עבר עדכונים מזה זמן וראוי שחזור לכתוב בו... תודה מראש. Ldorfmanשיחה 03:10, 15 במרץ 2019 (IST)
בוצע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:35, 15 במרץ 2019 (IST)

נתון מעניין[עריכת קוד מקור]

לערך על מפלגת זהות נכנסו בחודש האחרון מעל 50,000 בני אדם! יותר מכחול לבן (רשימה), יותר ממפלגת גשר (2018), ויותר מהימין החדש. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 16:31, 13 במרץ 2019 (IST)

פייגלין הזה גאון. פנאט ימני, שבאמצעות הבטחה ללגליזציה, מצליח לגרוף לכל היותר 4 מנדטים מקולות הסטלנים. ניב - שיחה 18:01, 13 במרץ 2019 (IST)
אני יותר נחרד לדעת שיש בישראל משהו כמו 150.000 אנשים בסוטול (ועולים להר הבית?!), שמוכנים להעביר את הקול שלהם בשביל קמצוץ חשיש. חסר תקנה :-)שיחה • ז' באדר ב' ה'תשע"ט • 20:24, 13 במרץ 2019 (IST)
חס וחלילה. מי מדבר על חשיש? מדברים על חירות, חירות הפרט!!! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 20:26, 13 במרץ 2019 (IST)
אהה, ובמפלגת מרץ עד כה לא הקפידו על חירות הפרט? כי אין הסבר אחר למה יש מצביעי מרץ שעברו להצביע לזהות. חסר תקנה :-)שיחה • ז' באדר ב' ה'תשע"ט • 20:56, 13 במרץ 2019 (IST)
מה פתאום! אני משער שמרץ רוצים לקחת לכל העשירים את הכסף. יש מצביעים שחשוב להם החשיש, וזה סבבה, אבל לא בשביל זה זהות מקדמת את זה ורוב המצביעים שם מבחינה אידאולוגית. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 21:05, 13 במרץ 2019 (IST)
אני רק מתפלא איך התקשורת עוד לא קישרה בין פרשיית טלגראס למצע של מפלגת זהות, בטח יש כאן איזו קנוניה של נתניהו נגד הסטלנים שמצביעים לזהות. חסר תקנה :-)שיחה • ז' באדר ב' ה'תשע"ט • 21:10, 13 במרץ 2019 (IST)
הפוך, זה טוב לפייגלין השיח הזה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 21:11, 13 במרץ 2019 (IST)
אבל חשיפה כזו תיפגע בביבי. חסר תקנה :-)שיחה • ז' באדר ב' ה'תשע"ט • 21:15, 13 במרץ 2019 (IST)
בתור אחד מן ה-50,000, מעולם לא היה סיכוי (לפני הכניסה או אחרי) שאצביע למפלגת זהות, והסיבה שנכנסתי הייתה לנסות להבין במה בדיוק המפלגה הזו תומכת ולמה היא מתנגדת. אני לא מתפלא שהם קיבלו יותר כניסות מכחול לבן, ולהערכתי זה משקף את מקדם המבוכה יותר מאשר את מקדם התמיכה. H. sapiens - שיחה 00:14, 14 במרץ 2019 (IST)
מסכים עם ישראל. אנשים שומעים בתקשורת בלי סוף על גנץ ועל בנט ושקד, הם לא צריכים אותנו בשביל זה. זהות היא עב"מ ולכן מנסים להבין מה זה. נרו יאירשיחה • ז' באדר ב' ה'תשע"ט • 12:02, 14 במרץ 2019 (IST)
אני לא יודע אם התכוונת אלי, או שזו טעות (-:, אבל בכל אופן, למרות שאינני נמנה על תומכי זהות ברור שפייגלין הוא אחת הדמויות היותר מסקרנות במערכת הזו, ובפוליטיקה בכלל. באופן נדיר, הוא פוליטיקאי שלא עושה חשבון לאף אחד, ואומר את כל מה שהוא חושב ומאמין בו, ללא משחקים וללא הצטעצעויות, ורק בגלל זה מגיעה לו הערכה. לדעתי, דווקא לכן, אנשים נמשכים למה שהוא מציע. ישראל - שיחה 02:36, 15 במרץ 2019 (IST)
התכוונתי לסאפיינס הנ"ל. יש לצפות לעוד בלבולים בין שניכם. יש עוד כאלה שלא עושים חשבון, בדרך כלל בקצוות. נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 11:31, 15 במרץ 2019 (IST)
מרצ היא מפלגה סוציאליסטית רובין-הודית מובהקת, שתומכת בהרחבת הרגולציות, שהסיכוי שתשב על שולחן מקבלי ההחלטות בעשורים הקרובים שואף ל-0, ולא משנה מי ישב בראשות הממשלה. זהות היא ההפך הגמור ממרצ מהבחינות הללו. וחלק רוצים לבצע כאן שינויים וסוף סוף לקדם את ענייניהם, מתוך מחשבה מושכלת שהנושא המדיני לא יזוז כאן לא משנה מה יקרה. בר-כח - שיחה 12:13, 15 במרץ 2019 (IST)
נראה שאתה מקווה. לדעתי תוצאות הבחירות יהיו הפוכות. שרי החינוך מהמוצלחים ביותר שהיו כאן הגיעו ממרצ (לדוגמה: יוסי שריד, למרות כהונתו הקצרה). פייגלין, בניגוד לנאמר, דווקא למד להחביא את דעותיו האמיתיות. כלומר, הוא מחביא אותן מאחורי וילון של „אני לא מתכוון להילחם על כך עכשיו״. פייגלין הוא בעד סיפוח הגדה ולמרות איצטלת החופש שהוא עוטה, הוא לא ייתן לתושביה חופש. אלא אם כן הם יישבעו אמונים למדינת ישראל. פייגלין הוא לאומן קיצוני. וזו רק דוגמה אחת. Tzafrir - שיחה 13:07, 15 במרץ 2019 (IST)
הנושא המדיני-בטחוני זז כל הזמן. סביר מאד שלא יגיע לפיתרון כלשהו בטווח הנראה לעין, אבל הוא נוכח כל הזמן גם אם מתעלמים ממנו. הוא נוכח בכל פורום בינ"ל, בכל יום בכבישים ובמחסומים בשטחים, בכל פעם שפלוגת מילואים עולה לקו בשומרון ובכל אזעקת "צבע אדום" בנגב המערבי. גם לפייגלין נוח יותר לדבר על קנאביס או על הפרטת מערכת הבריאות (אסון בפני עצמו) אבל לבו האמיתי בהר הבית. דב ט. - שיחה 13:21, 15 במרץ 2019 (IST)
אגב, אם תסתכל על התבטאויות של פייגלין מתקופת התמודדותו בליכוד, תמצא שם המון "אמונה" ו"אלוהים", ולא מעט עניינים מדיניים (נגד המדינה הפלסטינית). קצת דיבורים כלליים על "משפחה". כמעט לא תמצא מילה על כלכלה, ליגאליזציה או נושאים אחרים. ראה דבריו כאן למשל [1]: "שמונים אחוז מהישראלים מאמינים באלוהים. זה נתון שמחזק את מה שאני אומר, והאמונה תמצא בסוף את דרכה להנהגה. כל החברה הישראלית עוברת שינוי של התקרבות למסורת ושל חיפוש משמעות, וכך גם הליכוד". דב ט. - שיחה 13:30, 15 במרץ 2019 (IST)

נרו, גם בקצוות קשה למצוא פוליטיקאי שלא מרגיש מחויב לתבנית מסוימת של דעות. למעשה, אין עוד אף מתמודד ריאלי לכנסת הבאה, שדורס את כל הכללים התבניתיים המגדירים ימין ושמאל בישראל, כמו פייגלין. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה של שרקי בבשבע. ישראל - שיחה 14:02, 15 במרץ 2019 (IST)

א. נראים דברי דב למעלה. ב. נכון שלגליזציה מזוהה קצת יותר עם השמאל, אבל מעבר לזה, גם אחרי קריאת שרקי, אין לי מושג למה הוא לא ימין ומה הוא דרס. נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 14:16, 15 במרץ 2019 (IST)
אמרת בעצמך שלגליזציה מזוהה עם השמאל. פייגלין מצליח להיות בעל דעות דתיות קיצוניות, ובמקביל להיות נגד כפיה דתית. איפה יש עוד פוליטקאי כזה? זה לא נחשב אצלך לדריסת כללים? לא מדובר בדתי ליברלי כמו אלעזר שטרן או יא יא פינק... ישראל - שיחה 14:22, 15 במרץ 2019 (IST)
אמרתי "קצת יותר" מזוהה עם השמאל. הדעות הדתיות שלו לא קיצוניות, ויש בימין גם חילונים מובהקים, כלומר זה לא הדיון. כמובן לא דומה לשטרן, יותר דומה ליהודה גליק. נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 14:27, 15 במרץ 2019 (IST)
הדעות שלו הן קיצוניות גם קיצוניות, ולא על זה הויכוח. ודאי שיש בימין אנשים כמו ליברמן, שהם חילונים עם דעות חילוניות, אבל אין אנשים שהם דתיים לעצמם, ובעלי דעות קיצוניות, ובמקביל הם מתנגדים למדינת הלכה ולכפיה דתית. גם גליק, למרות שהוא מעט חריג בנוף, לא הביע דעות חריגות כמו פייגלין. ישראל - שיחה 14:33, 15 במרץ 2019 (IST)
לא הבנתי. הטיעון שלך מתבסס על הטענה שהוא בעל דעות קיצוניות, אבל אז אתה אומר שלא על זה הוויכוח. מהן הדעות הקיצוניות שלו? דתיות, ימניות? גם בימין הקיצוני וגם בקרב חרדים רבים מתנגדים לכפייה דתית. נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:10, 15 במרץ 2019 (IST)
אם אתה רוצה להתווכח על דעותיו, אז בבקשה. הר הבית, או היחס לקהילה הגאה, אלו דעות ממש לא קיצונית, כן. ואילו גורמים בימין הדתי ובקרב החרדים מתנגדים למדינת הלכה ולנושאים כמו נישואין ברבנות ותח"צ בשבת?! ישראל - שיחה 15:14, 15 במרץ 2019 (IST)
לא הייתי רוצה להאריך בוויכוח הזה, שלא ממש חשוב, רק לנסות להסביר לך מה התכוונתי (אם זה משנה לך). לדעתי לגבי הקהילה הגאה אלה דעות דתיות די רגילות, לא קיצוניות. הרבה דתיים גם בעד תח"צ בשבת ואי כפייה של נישואין ברבנות. לדעתי למשל יהודה גליק, לכן הבאתי אותו. מסכים שהוא לא טיפוס סטנדרטי, בעצמי כתבתי את זה, אבל עדיין איני מבין באיזה מובן הוא אינו ימין (וזה עיקר מה שאמרתי). נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:25, 15 במרץ 2019 (IST)
העמדות לגבי הקהילה הגאה, הן אכן מקובלות בקרב דתיים, אלא שכשהן מבוטאות בכנסת, הן נחשבות לקיצוניות, בהתחשב בכך שהן חריגות מהמקובל בקרב רוב הציבור הכללי, כפי העולה מסקרים, או מהעובדה שהליכוד כבר כולל את אמיר אוחנה למשל. נכון שגליק אמר פעם משהו על תח"צ בשבת, אבל הוא עדיין לא כמו פייגלין שמצהיר בבירור שהוא בעד הפרדת דת ומדינה באופן מוחלט. זו הייחודיות של פייגלין, לא להתחבא ולהסתתר. נכון שהוא בעד סיפוח, אבל הוא כותב בספר המצע, בדיוק מה כולל הסיפוח ומה היחס למסופחים. אם אתה מעדיף להתעקש ולהגדירו כימין? אין לי בעיה. אתה מסכים שהוא לא סטנדרטי, עוד יותר טוב. ישראל - שיחה 15:57, 15 במרץ 2019 (IST)
העמדות הנ"ל - חרדים וחרד"לים אומרים אותן. יהודה גליק לא צריך למשוך מצביעים כמו פייגלין. כל זה פשוט לא שייך לימין ושמאל, מלבד הסיפוח. נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 16:29, 15 במרץ 2019 (IST)
לא הבנתי מה הקשר לכך שחרדים וחרד"לים אומרים את הדעות הללו. אני לא יודע מה הדעות של גליק לגבי מה שהוא לא אמר, מעניין מי כן יכול לדעת אותן. אני לא רואה טעם להמשיך ולהתווכח לגבי שמאל וימין. בעיני, יש היום תבנית מוגדרת לימין ותבנית מוגדרת לשמאל, הכוללות גם התייחסות למגוון הנושאים שהוזכרו לעיל. למרות שיש חריגים בכל מקום, פייגלין מרחיק לכת יותר מהם. אם אתה בוחר לראות את הדברים מזווית אחרת, זו היא זכותך ואין לי שום עניין להתווכח על זה. ישראל - שיחה 19:29, 16 במרץ 2019 (IST)

יום הפאי[עריכת קוד מקור]

היום הוא יום הפאי. מזל טוב לנו. דריה - שיחה 09:59, 14 במרץ 2019 (IST)

שנזכה לספרה הבאה. נעם דובב - שיחה 14:10, 15 במרץ 2019 (IST)

המשמעות האמיתית של חופש הביטוי[עריכת קוד מקור]

בפסק הדין של השופט אלכס שטיין[2] מאתמול, התמקדו רבים בשאלת הייצוג המשפטי לממשלה כאשר עמדת היועמ"ש מנוגדת לעמדת הממשלה. נקודה אחרת שתפסה אותי היא:(סעיף 17 בדברי שטיין) חופש הביטוי – אליבא דאלכס שטיין – כשמו כן הוא: החופש לומר את מה שאתה רוצה, ותו לא. אין בכוח מישהו למנוע ממישהו להתבטא או להטיל עונשים בגינו, אבל הוא לא מקנה שום זכות תביעה.
משום מה נדמה לאחרונה, שחופש הביטוי הוא החופש לומר מה שבא לך ואחר כך לדרוש מה שאתה רוצה מבלי לישא בהשלכות ובאחריות למה שאמרת. כך למשל, אפשר לקלל את המדינה ולקרוא לזה אומנות ודיר באלק אם מישהו יעז למחות על קבלת תקציבים, לקבל משכורות מהמדינה תוך כדי קריאה להחרמתה והכול תחת חופש הביטוי.
בפסק הדין קובע שטיין כי יש לך זכות לומר מה שאתה רוצה, אך אין לך כל זכות לדרוש שלא יביאו את זה בחשבון, במיוחד בשיקולים ערכיים ציבוריים ייצוגיים. הגיוני ופשוט וחבל שלא היה קודם. דגש — 11:07, 5 במרץ 2019 (IST)

ראשית ניתן להבדיל בין ביקורת על המדינה, לבין ביקורת על הממשלה. אפשר לאהוב את המדינה ולא להסכים עם הממשלה. שנית גם ביקורת על המדינה ראוי שתושמע - אחרת אין חופש ביטוי, וללא ביקורת - תהיה קפיאה על השמרים ואף ניוון. שלישית המדינה אינה דבר קדוש - היא בסך הכל מוסד חברתי בן כמה מאות שנים. היו הסדרים אחרים קטנים יותר - כמו עיר מדינה - וראוי שמוסדות כאלה לא יתפסו כדבר קדוש שאסור לבקר אותו. רביעית - המיסים שהמדינה מחלקת לא שייכים לממשלה, אלא משולמים על ידי כלל הציבור - כולל אנשים שלא מסכימים עם הממשלה ואפילו מי שלא אוהבים את המדינה - לכן לדוגמה התקציב מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. לכן טוב תעשה הממשלה אם תרחיק מעצמה החלטות כמו מי ראוי ומי לא ראוי לממן את פעילות האמונותית התרבותית וכו'. חמישית השאלה מהם הדברים שעליהם "מותר להביא דברים בחשבון" - האם אפשר לקחת תקציבי ממשלה מרב שיפגע בנשים או מאדם שיבקר את המדע או מהאדם שמבקר צעדים כמו ההתנתקות. שישית - חופש ביטוי ואמת (מידע אמין) הם מוצרים ציבוריים, אם תגביל את המימון שלהם רק לאנשים עשירים או למה שהמדינה רוצה לשמוע - תקבל מלחכי פנכה - כלומר מוצר ציבורי פגום. אחת הרעות החולות של ברית המועצות היתה שחופש הביטוי הוגבל לא רק על ידי האיום בכלא, אלא גם היכולת של השלטון למנוע פרנסה. איום על הפרנסה של אומנים \ מדענים\ אנשי מקצוע - פרושה שרק מי שיש לו אבא עשיר \ תורם מיליונר כלשהו יוכל לדבר ללא חשש, כל השאר יצטרכו כל הזמן לחשוב אם מה שהם אומרים הוא מספיק פטריוטי. האזרח דרור - שיחה 09:32, 20 במרץ 2019 (IST)

חופש הביטוי בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

האם יש חופש ביטוי מלא ואמיתי בוויקיפדיה העברית? הבהרה: אני לא פתחתי את הפסקה הזו! אלא רק רק הגבתי לפוסט על פסק דין. אגסי - שיחה 15:12, 5 במרץ 2019 (IST)
כל חופש מוגבל, לכן אין לדבר על חופש מלא. כפי שנאמר, החופש שלי להניע את אגרופי נגמר במקום בו מצוי אפו של אחר. גם חופש הביטוי מסתיים במקום בו יש פגיעה (אובייקטיבית) בכבודו של אחר או בשמירת סודות מדינה. בברכה. ליש - שיחה 15:22, 5 במרץ 2019 (IST)
אמת. המבחן האמיתי בהקשר זה הוא השוויון. אם מותר נניח להגיד נאצי על פלוני (שכמובן אינו נאצי) אז מותר להגיד את זה גם על אלמוני. ואם אסור לומר על אחד - אסור לומר גם על השני. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 15:38, 5 במרץ 2019 (IST)
לומר על מישהו נאצי זה פלילי לגמרי. ראו יגאל סרנה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 16:07, 5 במרץ 2019 (IST)
א. סרנה חויב בתביעה אזרחית. ב. לא בטוח שחויב רק על השימוש במילה הזאת כשלעצמה, ובטוח שאין להכליל מכאן באופן גורף. ג. הדוגמה הספציפית לא משנה... נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 16:14, 5 במרץ 2019 (IST)
לא הבנתי את ההשלכות לגבי אומנות. אם אנחנו דמוקרטיה, אנחנו מתקצבים גם אמנים המביעים דעות שלא נעימות למירי רגב, ואם אנחנו מתקצבים רק את מה שנעים לקומיסר זה או אחר לצרוך, יש כאן סימן שאלה על הדמוקרטיה שלנו. אותו הדבר לגבי התקשורת; צריכים לתת לכולם להגיד את דעתם, הן מימין והן משמאל. התערבות של המדינה בדברים האלו, מזכירה מערכות משטר לא כל כך נעימות. ישראל - שיחה 16:32, 5 במרץ 2019 (IST)
נרו נדמה לי שאתה טועה. לשון הרע הוא במסגרת הדין הפלילי ויחודיותו בכך שהניזוק יכול להאשים. בשונה משאר החוקים הפלילים שבהם המדינה היא המאשימה -- הלל יערישיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 16:33, 5 במרץ 2019 (IST)
ישראל, לא מובן מאליו שדמוקרטיה צריכה לתקצב אמנות שמביעה כל דעה אפשרית (ואתה מציג את עמדת מירי רגב באופן מעוות ובלתי הוגן). אתה תבין את זה טוב יותר כשיהיה מדובר במה שתחשיב גזענות או כפייה דתית וכדומה. הלל, פשוט תבדוק. יש גם מסלול פלילי, לדעתי נדיר מאוד. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 16:36, 5 במרץ 2019 (IST)
למרבה הצער, נראה שבוויקיפדיה העברית חופש הביטוי (שאני חסיד גדול שלו, אך בסייגים מסוימים) הוא ערך שגובר על פגיעה ברגשות ציבור, דוגמאות מובהקות לכך ניתן לראות פה וופה. נעם דובב - שיחה 16:55, 5 במרץ 2019 (IST)
פגיעה ברגשות הציבור החרדי גם כן מפריעה לך? נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 17:17, 5 במרץ 2019 (IST)
Whataboutism מפריע לי. נעם דובב - שיחה 17:29, 5 במרץ 2019 (IST)
דרך נהדרת להתחמק מתשובה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 18:04, 5 במרץ 2019 (IST)
+1 ישראל - שיחה 17:45, 5 במרץ 2019 (IST)
אענה לך, למרות שזה לא רלוונטי כאמור. מפריעה לי פגיעה ברגשות הציבור החרדי כל עוד התחשבות ברגשותיהם לא באה על חשבון פגיעה בזולת אחר. ראה לדוגמה שוב מקרי "מאי פלג" ו"סתיו סטרשקו". נעם דובב - שיחה 19:16, 5 במרץ 2019 (IST)
אז הנה, חרדים אומרים לך שתמונות עירום בערכי אישי התנ"ך פוגעת מאוד ברגשותיהם. האם תצא עכשיו למאבק בעניין? האם תשקיע במאבק הזה עשרה אחוזים ממה שאתה משקיע בכך שלא יובהר שסתיו סטרשקו נולדה כזכר? נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 20:10, 5 במרץ 2019 (IST)
בתור התחלה, ארצה ללמוד את הנושא לעומק, בעיקר מדוע זה פוגע ברגשותיהם ולקבל הבהרה: דגש כתב בדף השיחה בערך של סתיו סטרשקו שמדובר בפורנוגרפיה (שזה שגוי כמובן), ואילו אתה כותב עירום. יש הבדל גדול בין השניים. בנוסף, אם זכרוני אינו מטעני הייתה הצבעת מדיניות לפני מספר חודשים בנושא הצגת תמונות עירום בוויקיפדיה (אני לא חושב שזה נגע לערכי אישי התנ"ך באופן ספציפי) - דבר שלא קרה במקרה של ערכי הטרנסג'נדרים (למרות שהזמנו אותך ואת התומכים האחרים בשינוי הפוגעני בערכים של סתיו ומאי לפתוח הצבעה על מדיניות בפרלמנט). תוכל להפנות אותי לדיון / הצבעה זו? אם אתרשם שהפגיעה היא בעלת בסיס איתן ושתמונות העירום לא הכרחיות בערך (זה אותו מבחן שהעברתי את העריכה בערך של סתיו סטרשקו), בהחלט אתמוך בהסרתן (וייתכן שאף תמכתי בכך באמצעות הצבעתי לגבי המדיניות, אך אני לא זוכר בוודאות). ושאלה נוספת: האם אין לחרדים שזה מפריע להם אלטרנטיבה אפשרות להיחשף לאותם תכנים ללא תמונות העירום ב"מכלול"? (אלטרנטיבה שאינה קיימת במקרה של ערכי הטרנסג'נדרים). נעם דובב - שיחה 20:35, 5 במרץ 2019 (IST)
התבלבלת, נעם. אני דיברתי על תמונות ואיורים פורנוגרפיים בערכים הקשורים למין. ושם יש כאלו. הגישה היא מאוד פשוטה – זהו צורך אנציקלופדי הקשור ישירות לערך, ומי שנפגע שלא יסתכל. כנ"ל לגבי ערכים על טרנסג'נדרים – זהו הסבר בסיסי מה היה קודם ומה הוא כעת. השאלה איך אנשים אחרים רואים את זה לא רלוונטית; תפקידנו לתעד עובדות ולא לחנך דור. דגש — 20:45, 5 במרץ 2019 (IST)
לא חושב שהתבלבלתי, התייחסתי בדיוק לזה - אני מתקשה מאוד להאמין שיש תמונות פורנוגרפיות בוויקיפדיה (ולא משנה באילו ערכים מדובר). לא כל תמונת עירום היא פורנוגרפיה (וגם בערכים שעוסקים במין אין מקום לתמונות פורנו). האם תוכל להפנות אותי לערך כזה לדוגמה? וכאמור, לחרדים יש אלטרנטיבה "מכלול" עם צנזור של מה שהם רואים כתועבה / חוסר צניעות. נעם דובב - שיחה 20:52, 5 במרץ 2019 (IST)
המכלול אינו אנציקלופדיה באופן אמיתי ומלא, ויש בו תקלות רבות (ואוכל לפרט לך לא מעט), ולכן הוא לא יכול לספק את כל מי שנפגעים באופן מהותי מתמונות העירום והזלזול במסורת ישראל שנמצאים בערכים רבים. עם זאת, זו לא עילה להשמטת מידע מכלל הקוראים שלא לכולם מפריע. בנוסף, אתה מפנה את החרדים הנפגעים למכלול, מדוע שלא תפנה את הטרנסג'נדרים להקים לעצמם גם כן אנציקלופדיה חופפת נקיה מכל מה שמפריע להם? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באדר א' ה'תשע"ט • 12:41, 6 במרץ 2019 (IST)
נרו יאיר, זה פשוט נפלא איך שכל דיון איתך מגיע למקום שבו אתה מתיימר לתאר את דעותיי. למרות שהסגנון הזה מלמד עליך יותר מעל כל אחד אחר, באופן חד אני אתייחס לדבריך ואומר, שלדעתי אין מקום לצנזורה משני צידי המפה, ולדעתי אמור להיות דין אחד לבל"ד ולעצמה יהודית. עוד תזכורת קטנה: אחד מיסודות הדמוקרטיה הוא המשפט הידוע של וולטר, האומר שאני מתנגד לכל מילה ומילה מדבריך אך אאבק על זכותך להשמיע אותן. לטעמי, החלת מגבלות על תחום האומנות, שחלק גדול ממנה הם הטלת הספק והביקורת, לא ממש עולים בקנה אחד עם משפט זה. ישראל - שיחה 17:35, 5 במרץ 2019 (IST)
יש גם יותר קיצוניים מבל"ד ומעוצמה יהודית. בדבריך למעלה על מירי רגב עסקת בתקצוב, לא בחופש הדיבור, והצגת את עמדתה באופן מעוות. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 17:47, 5 במרץ 2019 (IST)
העמדה של רגב היא לחוקק את חוק הנאמנות בתרבות, שישלול תקציבים מאמנים שלא עומדים בקריטריונים מסוימים. לא יאומן איך מי שפעם אחר פעם קובע (לא ממש בהצלחה) מהן דעותיו של מישהו שהוא לא ממש מכיר, מתלונן על הצגת עמדות באופן מעוות. בכל אופן, הייתי מציע לך להשתדל להתייחס יותר לגופה של טענה, ופחות לגופו של טוען, כך הדיון יהיה ענייני וממוקד יותר, מלבד זאת שגם התגובות לתגובותיך, יוכלו להיות יותר ממוקדות בגוף הענין, ופחות בך אישית וד"ל. ישראל - שיחה 17:56, 5 במרץ 2019 (IST)
הנה, אתייחס לגופה של טענה, אם עדיין לא הבנת. למעלה קבעת "אנחנו מתקצבים אמנים המביעים דעות שלא נעימות למירי רגב, ואם אנחנו מתקצבים רק את מה שנעים לקומיסר זה או אחר לצרוך יש כאן סימן שאלה על הדמוקרטיה שלנו". התיקון בחוק שיזמה רגב לא מדבר על מה שנעים או לא נעים לה. רוב מה שמשרד התרבות מתקצב הוא אמנות שעמדותיה לא נעימות לרגב, אבל החוק לא עוסק בזה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 18:03, 5 במרץ 2019 (IST)
הבנתי, החוק מתייחס למה שכן עולה בקו אחד עם דעותיה. כולנו יודעים שהחוק מטיל מגבלות תקצוב לאומנות, והפרמטר הוא מידת הביקורת הנמתחת מצידם על פעולות המדינה והממשלה. תקן אותי אם אני טועה. ישראל - שיחה 18:07, 5 במרץ 2019 (IST)
אתה טועה לגמרי. אולי כדאי שתבדוק מה יש בתיקון הזה. גם אחרי התיקון רוב האמנות שהמשרד מתקצב רחוק מלייצג את דעותיה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 18:10, 5 במרץ 2019 (IST)
אתה מתכחש לשלילת התקציבים, או מה? ישראל - שיחה 19:03, 5 במרץ 2019 (IST)
לא, מתכחש לפרמטר השגוי שציינת. לא שוללים שקל ממי שמותח ביקורת על המדינה או הממשלה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 19:12, 5 במרץ 2019 (IST)
אלא ממי? ישראל - שיחה 19:30, 5 במרץ 2019 (IST)
לצטט לך את לשון התיקון? אינך מכיר אותו? נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 20:09, 5 במרץ 2019 (IST)
למה כל כך קשה לך לצטט? כי אין שם התערבות בחופש האומנות? ישראל - שיחה 20:20, 5 במרץ 2019 (IST)
לא, כי התקשיתי להאמין שאתה מתווכח על עובדות ברורות. הנה הציטוט, משלוח עד הבית: "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה". חלק מהאמור הוא בכלל עבירה פלילית. השאר - מותר, רק שמשלם המיסים לא יממן את זה. קרא היטב, נראה אם תמצא כאן סעיף של ביקורת על המדינה או על הממשלה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 20:29, 5 במרץ 2019 (IST)
תודה על המשלוח, זה ממש ראוי להערכה, והוא אשר דיברתי לאמר; מכבסת מילים. ישראל - שיחה 20:43, 5 במרץ 2019 (IST)
אין לי מושג מה כוונתך בביטוי "מכבסת מילים", כל אלה מוגדרים היטב בחוק ובפסיקה. על כל פנים, לא הוא אשר דיברת. קודם טענת ש"הפרמטר הוא מידת הביקורת הנמתחת מצידם על פעולות המדינה והממשלה". נרו יאירשיחה • כ"ח באדר א' ה'תשע"ט • 21:40, 5 במרץ 2019 (IST)
קודם כל, הנקודה המרכזית היא הנסיון לעודד סוג אחד של אומנות על פני סוג אחר, ואם בכל זאת תרצה להטפל לכל מילה, אז הדבר תלוי בפרשנות של החוק, ועל זה אין כל כך טעם להתווכח. כך או כך, הנקודה היא שגם לשיטתך יש כאן שלילת תקציבים וניסיון התערבות בחופש האומנות (הודית גם שחלק מהדברים הכלולים שם לא אסורים על פי החוק), וזה דבר שלא כל כך מסתדר עם דמוקרטיה. ישראל - שיחה 23:03, 5 במרץ 2019 (IST)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── לא דמוקרטי? למה המדינה צריכה לממן משהו שלא מוצא חן בעיניה? אין כאן הגבלות על קיום אירועים, אין כאן סנקציות פליליות ולא שום דבר קרוב. זכותה של הרשות המבצעת לקבוע, לפי שיקוליה וסולם ערכיה, את מה היא תתקצב. דגש — 23:08, 5 במרץ 2019 (IST)

אכן זכותה, אבל דמוקרטיה לא כוללת התערבות בחופש האומנות. ישראל - שיחה 23:28, 5 במרץ 2019 (IST)
אינני יודע מה וכמה למדת על דמוקרטיה. דמוקרטיה כוללת שוויון חירויות, ממש לא שוויון זכויות. דגש — 23:32, 5 במרץ 2019 (IST)
הייתי מצפה מהמומחה לדמוקרטיה לדעת שבשונה מהדמוקרטיה האתונאית במובן הצר של המילה, שאף יכולה להכיל את עלייתו של היטלר לשלטון, הדמוקרטיה המודרנית של ימינו מכילה בתוכה עוד כמה דברים מלבד שוויון חירויות. ישראל - שיחה 23:50, 5 במרץ 2019 (IST)
מתגובות הנגועות באד הומינם אני מתעלם; משום כבודך אומר שכנראה שכחת אחד מהשניים: דמוקרטיה מהי, או את תהליך עליית הנאצים לשלטון. דגש — 23:53, 5 במרץ 2019 (IST)
אין כאן שום אד הומינם, אלא נטו התייחסות לתגובה קודמת שכוללת גם כוללת התייחסות לגופו של טוען. בכל אופן, אנא קרא את הערך דמוקרטיה, שם תוכל ללמוד על מה שכוללת הדמוקרטיה בימינו. לגבי הנאצים, כוונתי היתה שהיטלר נבחר בבחירות דמוקרטיות, ולא שום דבר מעבר לזה. ישראל - שיחה 00:19, 6 במרץ 2019 (IST)
דמוקרטיה מערבית מתבססת על השוויון וחירויות. ההשוואה הדמוקרטית לשלטונו של היטלר מופרכת מכיוון שהשלטון הנאצי הפר את שני כללי הבסיס הללו, מה שקשה לומר שהוא ניהל מדינה דמוקרטית הלל יערישיחה • כ"ט באדר א' ה'תשע"ט • 10:17, 6 במרץ 2019 (IST)
ישראל, אתה טוען כאן טיעוני קש. לא הבנתי מה רצית מעלייתו של היטלר לשלטון. אין בבחירתו פסול דמוקרטי; הפסול היה במה שעשה לאחר שעלה לשלטון. דגש — 10:22, 6 במרץ 2019 (IST)
בדמוקרטיה תקינה קשה לדמיין מצב בו מי שחיבר ספר כמו "מיין קאמפף" מתמודד בבחירות ונבחר. יש להבדיל בין המשמעות הצרה של המילה דמוקרטיה, לבין מה שאמור להיות במדינה דמוקרטית בריאה בימינו. ישראל - שיחה 11:39, 6 במרץ 2019 (IST)
עכשיו אתה מערב את נטיית הלב שלך בתוך הדמוקרטיה. דמוקרטיה היא דמוקרטיה, גם אם לדעתך היא צריכה רופא. דגש — 11:44, 6 במרץ 2019 (IST)
קשה לדמיין מצב בו אדם שחיבר ספר כמו "מיין קאמפף" מתמודד בבחירות ונבחר, אך מצד שני משתמע לפי מה שכתבת שעל המדינה לתקצב אותו כסופר/אמן, לפחות לו היה מעלה אותו באחת מצורות האמנות המתוקצבות במדינה (למשל לו היה מעלה הצגה שכזו), אני טועה? אם אתה מסכים שהמדינה לא אמורה לתקצב אותו, תוכל להצביע לי על חוק/תקנה כלשהי שימנעו זאת? להבנתי הציטוט לעיל של נרו יאיר ימנע את התקצוב, אך בלעדיו הרי יש את החופש להבעת דעות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באדר א' ה'תשע"ט • 12:34, 6 במרץ 2019 (IST)

דגש, כבר אמרנו שבמובן הצר של המילה אכן אפשר להכניס הרבה דברים, אלא שבימינו דמוקרטיה כוללת עוד כמה דברים מעבר לדמוקרטיה האתונאית, לדוגמה תוכל לקרוא על מדד הדמוקרטיה, נדמה לי שהציון של מדינת ישראל הוא לא משהו, למרות שמתעלמים שם מכל הסיפור של השטחים.
מכה"כ,אתה טועה. יש הבדל בין גזענות לבין אמנות העושה שימוש בנרטיב של נכבה, או ששואלת שאלות על זכות הקיום של מדינת ישראל במצב זה או אחר. זה לא תמיד נכון וגם מאד לא נעים, אלא שזה חופש האמנות. ישראל - שיחה 16:45, 6 במרץ 2019 (IST)

בניגוד למה שדגש כתב, בוודאי שדמוקרטיה כוללת שוויון זכויות. השוויון הוא אחד הערכים העיקריים של הדמוקרטיה עוד מהמהפכה הצרפתית. מדינה שלא מעניקה זכויות שוות לכלל האזרחים היא בפירוש לא מדינה דמוקרטית. ‏Guycn2 · ☎‏ 14:04, 7 במרץ 2019 (IST)
ישראל, אכן יש הבדל בין גזענות לנרטיב הנכבה, והחוק אינו פוסח על הבדל זה. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • ג' באדר ב' ה'תשע"ט • 14:47, 10 במרץ 2019 (IST)

הבהרה: אני לא פתחתי את הפסקה הזו! אלא רק רק הגבתי לפוסט על פסק דין. אגסי - שיחה 16:53, 7 במרץ 2019 (IST)

ואם אנשים רוצים לדון בנושא המפורט בכותרת זו ברצינות, ולא לעבור להתלהמות פוליטית. אין חופש ביטוי בויקיפדיה. חופש ביטוי משמעו (טענה הוהפלדיאנית (אנ')) שחייבים גם לאפשר ביטוי (היינו - אסור להגן על ערכים ואסור לחסום משתמשים). עמדת קרן ויקימדיה היא כי ויקיפדיה היא אתר פרטי שלה, וזכותה להגביל את החופש של הכותבים. כל כותב שלא מציית לכללי הקרן (ולכללי הקהילה), יחסם, ואין לו זכות ל"חופש ביטוי". דרור - שיחה 08:21, 22 במרץ 2019 (IST)
לא קראתי את כל הדיון. לעניין תמונת סתיו, העליתי לוויקישיתוף תמונה שלה במילאנו, שפורסמה ברישיון cc by sa 3.0 כשהיא עומדת על מדרגות, ואינני יודע אם הכוונה היא לתמונה זו (בשחור לבן) או לתמונה אחרת.
בוויקישיתוף יש גם תמונות פורנוגרפיה, כמו בחורות שמגיעות לספריה ללא הלבשה תחתונה. לתמונות אלו אין ערך חינוכי, ועד כמה שאני זוכר הן שרדו דיון מחיקה.
כעת יצא לי לכתוב בוויקיפדיה הסינית, בגלל הצרפתים שהציבו תבנית מחיקה על ערך אצלם, שכתב אותו עורך שעזב. מכיוון שעזב, נכנסתי בנעליו. הרחבתי את הערך, הסרתי את התבנית, והיא הוחזרה. פתחתי דיון. כדי לתגבר את הדיון, כתבתי בתאילנדית ובסינית. התאילנדים שמחו, כי הנושא קרוב לליבם. ראיתי ערך דומה שהם כתבו, והוא בנוי היטב. בעברית אין ערך מקביל. אצל הסינים העריכה הייתה אחרת. יש נושאים שאי אפשר לכתוב עליהם, גם לא בטיוטה וגם לא במרחב המשתמש. עולה מסך אדום ואי אפשר להמשיך בעריכה. גם לקישורים בפייסבוק הם פחות סבלניים. הצרפתים מזהירים לפני פרסום מפייסבוק, אבל בשמירה חוזרת זה עובר. בסין לא. שני פרסומים מאותו דף בפייסבוק זה ספאם, ולא עובר.
כך שחופש הביטוי הוא יחסי. אני מסכים שהאתר שייך לוויקימדיה, והיא יכולה לעשות כרצונה. דוריאןDGW – Talk 08:57, 22 במרץ 2019 (IST)

למה טרור הבלונים מעזה לא ממש תופס מקום בקמפייני הבחירות?[עריכת קוד מקור]

הדבר הזה לא נפסק ומשום מה הפוליטיקאים לא מתעסקים עמו כמעט. אפשר להבין מדוע הליכוד בוחר להתעלם מזה, אבל מה עם שאר המפלגות, מימין, ממרכז ומשמאל? ישראל - שיחה 01:59, 6 במרץ 2019 (IST)

כי כולם מדברים רק על: ביבי או לא ביבי? רדיומן - שיחה 02:33, 6 במרץ 2019 (IST)
היריבות בעיקרה בין נתניהו ובין גנץ. אף אחד מהם לא יכול לטעון שהוא יטפל ברצינות ברצועה כי כולם היו בעמדות מפתח (ראש ממשלה, רמטכ"ל ושר ביטחון). דגש — 02:38, 6 במרץ 2019 (IST)
שאלה טובה. כידוע המדיניות של ביבי היא לטפח את החמאס בעזה (כדי שמדינת עזה תהיה מדינה נפרדת מהמדינה הפלסטינית לה הוא התחייב בנאום בר אילן). היו לו מספר הזדמנויות לפרק את מדינת החמאס בעזה (או ליתר דיוק: להחליף את שלטון החמאס שם בשלטון אחר) והוא לא השתמש בהן. זה עוזר לו להמשיך במצב הקיים. התוצאה היא שישראל מפקחת ישירות על העברת כסף לחמאס, אחרי שהחל מ־2007 ישראל דאגה שכל העולם יחרים את ממשלת החמאס והשקיעה המון עבודה בכך שממשלה זו לא תוכל לקבל כספים. גנץ הוא לפחות לא ביבי. Tzafrir - שיחה 21:29, 6 במרץ 2019 (IST)
היו לו הזדמנויות לפרק את מדינת החמאס - אולי, אבל זה לא דבר פשוט במיוחד, לא סתם עניין של החלטה. גם קודמו אולמרט בחר שלא לפרק את שלטון החמאס ברצועה. גם בימי אולמרט אפשרה ישראל מימון של פעילות החמאס ברצועה, בדרכים שונות, וכאשר היה עימות צבאי (עופרת יצוקה) בחרה לסיימו בהפסקת אש ולא המשיכה עד כיבוש הרצועה. דב ט. - שיחה 10:54, 7 במרץ 2019 (IST)
לי פחות ידוע שזו המדיניות שלו. יש מחיר דמים לפירוק החמאס באופן אפקטיבי ולכן גם גורמי הביטחון מתנגדים לזה. יש בימין מי שקוראים לפרק ולחסל, אבל כבר התברר שכאשר הם מגיעים לעמדת כוח הם ממשיכים באותה מדיניות. "טרור הבלונים", עם כל הכבוד, הוא הרבה יותר גימיק מאשר טרור. למיטב זיכרוני אף אחד אפילו עוד לא נפצע מהטרור הזה. אם כבר אתה הולך בכיוון הזה, היית צריך לשאול למה זריקות אבנים לא תופסות מקום בקמפיינים. ביהודה ושומרון וגם בתוך הקו הירוק. מזה אנשים נפצעים ולעתים נהרגים, הרבה יותר משמעותי מהבלונים, גם אם פחות צבעוני. כלי התקשורת היו צריכים לעסוק בזה יותר, אבל גם לדעתי זה לא צריך להיות במוקד הקמפיינים. צריך להבחין בין עיקר וטפל. נרו יאירשיחה • ל' באדר א' ה'תשע"ט • 11:56, 7 במרץ 2019 (IST)
גם פלסטינים. אבל זה משום מה טרור רק כשזה פוגע ביהודים (לפי החוק החדש יחסית, זריקת אבנים על רכב היא כשלעצמה עברה חמורה, ללא קשר לתוצאתה). Tzafrir - שיחה 13:27, 7 במרץ 2019 (IST)
אצל מי זה לא טרור? אתה רוצה לעבור לדיון בטענת סמוטריץ'? נרו יאירשיחה • ל' באדר א' ה'תשע"ט • 13:36, 7 במרץ 2019 (IST)
אני לא מתכוון לכיבוש הרצועה. נתניהו באופן עקבי דואג לדכא את ממשלת אבו מאזן ולכן אין לא אפשרות אלא להידבר ישירות עם החמאס. ממשלת אבו מאזן מנסה כבר זמן רב להפעיל לחץ כלכלי על החמאס כדי להכריח אותו להסכים לאיחוד חוזר של הפלסטינים. נתניהו מאוד לא מרוצה מהרעיון. לאולמרט לא היו הזדמנויות דומות מכיוון שבסיום מבצע עופרת יצוקה הממשלה שלו כבר הייתה ממשלת מעבר. בימי אולמרט (לאחר 2007, כמובן) המצור על הרצועה היה הדוק הרבה יותר. ההקלות המשמעותיות הראשונות היו בערך בזמן המשט הטורקי.
נתניהו לא מדבר ישירות עם החמאס, וגם על שאר דבריך אפשר להתווכח. אנחנו הולכים ומתרחקים מהבלונים (ואולי טוב שכך). נרו יאירשיחה • ל' באדר א' ה'תשע"ט • 13:36, 7 במרץ 2019 (IST)
אולמרט היה יכול לכבוש את רצועת עזה ולהפיל את חמאס, בדיוק כפי שנתניהו יכול. היו לו די סיבות לצאת למבצע צבאי נגדה בשנים 2007-2009 והוא היה יכול להמשיך במבצע הצבאי, כשפתח בו לבסוף, גם כראש ממשלת מעבר (ללא ספק היה מקבל גיבוי לכך מהימין). המדיניות של אולמרט ונתניהו כלפי עזה שבשלטון החמאס אינה שונה במהותה. לנסות איכשהו להקשות על החמאס להתעצם, להטיל מצור ימי ואווירי וסגר יבשתי מלא או חלקי (בהתאם לנסיבות), ויחד עם זאת לאפשר זרימה מינימלית של כסף וסחורות כדי להבטיח שהמצב ההומניטרי לא ידרדר מתחת לרף מסוים. מו"מ ישיר עם החמאס לא התקיים אצל אולמרט ולא מתקיים כיום (אנחנו לא מכירים בו והוא לא מכיר בישראל) אלא רק דרך מתווכים. המחשבה כאילו אפשר להפיל את חמאס אך נתניהו (או אולמרט לפניו) לא עושה כן סתם כי לא בא לו, אינה סבירה בעיניי. פירוק בדרך של כיבוש אפשרי, אך מחירו כואב וכלל לא בטוח לאן יוביל. פירוק בדרך אחרת? לזה החמאס לא יסכים; העובדה שהמשא ומתן הפנים-פלסטיני לפיוס בין חמאס לפתח נגרר כל-כך הרבה שנים אינה בהכרח תוצאה של מדיניות ישראל. חמאס יהיה מוכן לוותר על שלטונו הנפרד ברצועה רק אם תינתן לו דריסת-רגל רצינית בשלטון ברש"פ כולה. דב ט. - שיחה 16:52, 7 במרץ 2019 (IST)
אתה צודק, מלבד מה שהזרימה של הסחורות היא הרבה יותר ממינימלית. שפע עצום של סחורות, כולל כאלה שהם משתמשים בהן נגד ישראל. נרו יאירשיחה • ל' באדר א' ה'תשע"ט • 17:36, 7 במרץ 2019 (IST)
מה זה שפע עצום? מצב הכלכלה שם גרוע, גם בהשוואה ליו"ש או אף למצב מלפני 2007. חשמל מוגבל לשעות אחדות ביום, המים בברזים אינם ראויים, וכו'. יש הגבלות על שורה ארוכה של מוצרים, שיכולים לשמש גם לשימוש צבאי/טרוריסטי. להבנתי האסטרטגיה של הממשלה היא לאפשר להם רק קצת מעל השרדות בסיסית. מעל לזה יזלוג חלק מהפיתוח הכלכלי לחיזוקו של החמאס, כי הרי אין באמת הפרדה אמיתית. ומתחת לזה יהיה אסון הומניטרי ממשי שבו איננו רוצים (מכל מיני סיבות). דב ט. - שיחה 11:36, 11 במרץ 2019 (IST)
בתשובה לשאלה המקורית - מאותה סיבה שנושאים חשובים אחרים לא תופסים מקום - לא רק בקמפיינים אלה בכלל. אדם רציונלי לדוגמה היה מעוניין להפסיק תופעה שהורגת אחד מכל ארבע אנשים במדינה, ועוד תופעה אחרת שהורגת אחד מכל חמישה אנשים במדינה ועוד תופעה אחרת שהיא הסיכוי הטוב ביותר למוות פתאומי. אדם לא רציונילי או שניזון מתקשורת זבלית בכלל לא יודע מה הם הגורמים האלה ואיך ניתן להפחית אותם. אדם ראציונלי היה מעוניין לדעת מה הם הגורמים העיקריים שניתן לשנות כדי להוריד יוקר מחיה או לשפר את הסיכוי של ילדיו לחיות. אדם לא רציונלי קורא כותרת בעיתון על מישהו שמרוויח הרבה כסף ומתעצבן. אנשים הם לא ראציונלים. מערכת 1, של הסקת מסקנות אוטומטיות מקבלת קדימות לעיתים קרובות על פני מערכת 2 השקולה והמדודה (לחשוב מהר לחשוב לאט) ויש לנו רגשות. קל לנצל את הדברים האלה אם אתה יודע מה אתה עושה ואם יש לך מספיק כלי הפצה (המאה של העצמי, פסיכולוגיה חברתית). לדוגמה רוב העיתונות המסחרית פועלת כדי לרגש אנשים - לעצבן אותם, להפחיד אותם, להעריץ מישהו - דיווח שקול וקר הוא פחות משתלם. לכל עיתון יש את קהל המטרה שלו שהוא יודע על איזה כפתורים ללחוץ כדי להפיק רגשות חזקים. הפוליטיקה כיום מובלת גם כן על ידי היכולת לרגש ולתמרן את הקהל - לא על ידי נסיון לפתור בעיות האזרח דרור - שיחה 09:51, 20 במרץ 2019 (IST)

מלחמת המינים של ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

כתבה ב"מקור ראשון", לרגל יום האישה. רדיומן - שיחה 10:30, 8 במרץ 2019 (IST)

"על מנת להרגיע את הרוחות, החליטה ערן לעזוב את ויקיפדיה". לא יאומן. צוטטה שם אמירה מאוד לא מוצלחת נגד נשים, שלא שמעתי עליה עד היום. אפשר היה לצטט גם אמירות תוקפניות של ציפי ושל דוג'רית כלפי גברים. היו גם היו כאלה. למשל אמירות על ציד מכשפות וכוחות האופל. ייתכן שאם הכותבת הייתה מראיינת גם מישהו מה"מחנה השמרני" הוא היה מעט מאזן את התמונה, אבל כנראה היא לא הרגישה צורך. בזמנו הועלו כאן הערות משכנעות על ההטיה בכתבה של עומר בן יעקב, אבל אני נאלץ להודות שיחסית לכתבה הזאת - הוא הרבה יותר מאוזן. נרו יאירשיחה • א' באדר ב' ה'תשע"ט • 10:59, 8 במרץ 2019 (IST)
אני נהניתי לקרוא את הכתבה, וסבור שזו כתבה מצוינת, שמציגה היטב את הנושא שבו היא עוסקת. דוד שי - שיחה 14:00, 8 במרץ 2019 (IST)
הסבר נא, איך הכתבה מציגה היטב את הנושא בלי לראיין אפילו אחד מהצד השני?! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 14:36, 8 במרץ 2019 (IST)
דוד, אולי תרצה גם להתייחס למשפט שציטטתי, עד כמה גם הוא מציג היטב את האירועים. ייתכן שכוונתך לחלק שבכתבה שעוסק בשאלה העקרונית איזו אישה זכאית לערך ואיזו לא, אם כי גם שם הביאו מצד אחד את עמדתך, ומצד שני שלוש או ארבע נשים (אולי ניסו לאזן כך את השלטון הגברי בויקיפדיה). אבל זה מילא. החלק שעוסק בפרשה האחרונה ובהתרחשויות הפנימיות הוא בושה וחרפה לכתבת. מוטה לחלוטין. נרו יאירשיחה • א' באדר ב' ה'תשע"ט • 14:51, 8 במרץ 2019 (IST)
עיתון ימני, שמאשימים אותו בחד-צדדיות לטובת נשים והצד הליברלי. היתכן כדבר הזה?! זה המקום לציין שההצעה לראיין את "מלא הארץ כבודי" לכתבה ב"הארץ" הגיעה ממני, לשם ה"איזון", ומנגד לא הובאה שם התייחסותי לפרשה, מלבד הערכה אחת שנתתי להשלכה שלה. ספרו לי עוד כמה "הארץ" עיתון מוטה.נעם דובב - שיחה 15:13, 8 במרץ 2019 (IST)
כל הכבוד על זה שדאגת לכתבה בהארץ (שלמרות זאת בהחלט הייתה מוטה), אבל אולי תסביר איך כתבה יכולה להיות מאוזנת עם רק צד אחד מדבר? איך?! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 15:15, 8 במרץ 2019 (IST)
נעם דובב, שוב עיוותת. לא האשמתי את העיתון, רק את הכתבה. וגם לא נראה לי שהשאלה עד כמה הובאה התייחסותך בכתבה מסוימת בהארץ היא המדד לקבוע אם הארץ מוטה לא. תיתכן כתבה מוטה לצד שלך גם עם אפס התייחסויות שלך. נרו יאירשיחה • א' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:19, 8 במרץ 2019 (IST)
לא דיברתי אליך. כתבתי "ספרו". העייותים, כמו אי הבנת הנקרא, ועוד כהנה וכהנה מ"כל טוב" הם כרגיל נחלתך שלך, תחום שפיתחת לכדי אומנות. ולגבי הכתבה, הכל יחסי כפי שאפשר לראות מהכתבה ב"מקור ראשון".נעם דובב - שיחה 15:24, 8 במרץ 2019 (IST)
לפחות עכשיו דיברת אליי. אין טעם לחזור שוב ושוב על טענות סרק, תתגבר על האובססיה לומר תמיד את המילה האחרונה. נרו יאירשיחה • א' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:44, 8 במרץ 2019 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כל כתבה, שנכתבת על ידי אדם שבא מבחוץ ואינה נבדקת על ידי ויקיפד/ית ותיק/ה נוטה להציג דברים בצורה מעוותת מכל מיני סיבות. בכתבה הזאת יש לא מעט שגיאות ואתן שתי דוגמאות בולטות:

  1. בכותרת משנה מובלטת משווים בין הערך על קטרינה דה מדיצ'י ובין בעלה, אנרי השני, וקובעים בצורה שגויה, שלה הייתה השפעה רבה יותר. עם כל הכבוד, המלכה מרגו, כשמה בספר האלמותי של דיומא האב, הייתה רק הבת של אחותם של ואשתו של ולא הייתה לה חשיבות והשפעה מחוץ להקשר המשפחתי. בעלה, אנרי, היה ראש המחנה ההוגנוטי, במלחמת דת, שנמשכה שנים רבות, מלחמה בה ניצח. מעשיו במלחמה, המרות הדת שלו, הפוליטיקה שלו, עשו היסטוריה, אז נא לא להפיץ מידע שגוי על גבי עיתון.
  2. זה נכון שדוד שי בעל מספר ה"עריכות" הרב ביותר בוויקיפדיה עברית, אך אינו זה שיזם את המספר הגדול ביותר של "ערכים", בתחום זה הוא במקום השני, אחרי דרוראבי ולא כפי שכתוב בכתבה.
לקח לכותבים על ויקיפדיה, תיעזרו במישהו מבפנים, שיקרא את הכתבה ויעיר הערות "לפני" פרסומה. בברכה. ליש - שיחה 15:33, 8 במרץ 2019 (IST)
שוב אנו רואים שוויקפדיות מתבטאות בנושא זה בעיתונים וברשת, אבל לא במזנון או בכיכר העיר, ויש לכך סיבה. אנו צריכים לשנות את המצב, בהתבטאויות יותר חיוביות ולדבר יותר על המאחד. אגסי - שיחה 15:36, 8 במרץ 2019 (IST)
נעם דובב, איך מראיינים עורך בוויקיפדיה? האם הראיון נעשה באימייל? האם למראיין יש גם כן חשבון בוויקיפדיה? דוריאןDGW – Talk 15:53, 8 במרץ 2019 (IST)
זה יכול נעשה במגוון צורות (אימייל, טלפון, פגישה פנים אל פנים). במקרה שלי, בשתי הכתבות האחרונות בנושאי ויקיפדיה בהן רואיינתי ב"הארץ" זה בוצע דרך מספר אינרציות במייל (ומצד שני כשרואיינתי בעיתון הנ"ל בנושאים אחרים בעבר זה נעשה פנים אל פנים, ובאחת מהפעמים היו השלמות דרך המייל). לעורך, במקרה הזה, יש חשבון בוויקיפדיה, אך למיטב זיכרוני הוא אינו פעיל במרחב הערכים. נעם דובב - שיחה 16:01, 8 במרץ 2019 (IST)
תודה, כעת ברור לי איך נוצר קשר עם ויקיפדים שבדרך כלל אינם מופיעים בתקשורת. בהזדמנות זו כל הכבוד לך על עמידתך האיתנה בערכים השנויים במחלוקת. דוריאןDGW – Talk 16:20, 8 במרץ 2019 (IST)
לאלה שמוצאים טעויות קטנות בכתבה (דוגמה: נכון שאני שיאן עריכות ולא שיאן ערכים, אבל זה פרט שולי בכתבה הזו) אזכיר שיש הבדל בין כתיבת עיתון לכתיבת אנציקלופדיה, ועיתון פחות מחויב לדיוק המוחלט (עניין של תקציב ולוח זמנים). הכתבה עצמה מעניינת, ומציגה היטב את הבעיות שבהן היא עוסקת.
לדוריאן: אלי הכתבת התקשרה לטלפון הסלולרי, שמישהו כנראה מסר לה (הוא לא מופיע בספר הטלפונים). אנצל הזדמנות זו כדי להתנצל על תשובתי לפנייתה אלי, שבוודאי הוכיחה לה את כל מה שאמרו לה על האגרסיביות של הגברים בוויקיפדיה. היא אמרה: "מדברת נועה ממקור ראשון, יש לך שתי דקות בשבילי?", ועניתי לה: "אם את רוצה למכור לי את העיתון, אין לי אפילו דקה" (אני תמיד עצבני כשאנשי מכירות מטלפנים אלי לסלולרי, משום שבעיני זו חוצפה גדולה). דוד שי - שיחה 20:23, 8 במרץ 2019 (IST)
אני מסכימה עם נרו יאיר, על כך שההערה על "עזיבתה של ציפי" היתה לא נכונה. היה מקום לציין כי היא הורחקה מן המיזם. עם כל הערכתי הרבה מאוד לפעילותה, העבירה שבה הואשמה היא חמורה ומצדיקה את הרחקתה לצמיתות. אבל לדעתי מלבד זאת הכתבה היתה כתובה היטב. נדנד כתב כאן על כך שלא ראיינו אף אחד "מצד השני". חברים, אין כאן צדדים. יש כאן מארג מורכב ומדהים של אנשים שרוצים שוויקיפדיה תהיה הטובה ביותר שהיא יכולה להיות. הנשים שהתראיינו בכתבה באמת רוצות בטובתה של ויקיפדיה. גם "הצד השני" רוצה את טובתה של ויקיפדיה. אני גם רוצה להזכיר שבניגוד למיעוטים אחרים שפועלים בוויקיפדיה (וגם הם חשובים, ותורמים, ופעילותם תורמת לנייטרליות שלנו) נשים אינם מיעוט בחברה. אנחנו חמישים אחוז. ולכן כשמדברים על הידע האנושי, הוא רלוונטי גם לנשים. זה מה שעומד בבסיס הפעילות של העורכות שמצויינות בכתבה. דריה - שיחה 21:04, 8 במרץ 2019 (IST)
אני מסכים עם דריה שיש בוויקיפדיה עורכות ועורכים מדהימים, המקדישים ימים, חודשים ושנים לוויקיפדיה טובה ונקייה מהשחתות. לעניין TMagen, נראה לי שביצעה יותר הפרה מאשר עבירה. ייתכן שעברה על סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים, אך אלי מגיעות עבירות כאלו מדי יום ביומו על ידי מתחזים למי שאינם, השולחים אלי סמסים ממספרים שאינם ניתנים לאיתור ואי אפשר להתקשר אליהם. נסו להתקשר למספר 433 שהתחזה ל-IDF. אפילו כפתור החסימה אינו פועל על מספרים כאלה. הכי גרוע הוא לפיד, שהפך את הנייד שלי לבית שלו. כבר התלוננתי עליו במשטרה בבחירות הקודמות, אך ללא הועיל. עכשיו הוא מתוגבר בכחול לבן, ורק מסיבה זו לא אבחר בהם (לא שחשבתי לבחור קודם). מי שמתייחס לבוחר כאל חסר ערך אפילו בתקופת הבחירות, אינו ראוי להתייחסות ממני. אותם הדברים אמורים גם לחברי כנסת שהתפקדתי למפלגתם. ברגע שהחליטו לשלוח לי מייל כדי לספר לי על הישגיהם בכנסת, קיבלו חסימה ואיבדו אותי לתמיד. גם חברת הביטוח שלחה לי תזכורת בתחילת החודש על כך שהביטוח מסתיים בסוף החודש. כתבתי לחברת הביטוח שתפסיק להזכיר לי, משום שאני מחליט אם ומתי לחדש את הביטוח, לא היא, ובוודאי לא בתנאים שהציעה לי. חברת הביטוח כמובן הפנתה אותי לאתר מאובטח, כדי לוודא שאני הוא זה ששלח לה את המייל. לא נכנסתי לשם, ובמקום זה שלחתי פקס לחברת הביטוח. שתחפש למי שלחה את המייל. אחרי יומיים שוב שלחה לי מייל תזכורת, וקיבלה חסימה. מבחינה זו אני מבין את תגובת דוד שי לכתבת, אחרי שמספר הנייד כנראה נמסר מהקרן (והיא לא עידכנה אותו). התייחסתי יותר למלא כל הארץ כבודי, והבנתי שהפנייה אליו הייתה במייל מכאן. דוריאןDGW – Talk 22:28, 8 במרץ 2019 (IST)
אחרי התנגשות...נכון שהאשמה חמורה, אבל אין הצדקה להרחקה לצמיתות בגין רמאות בהצבעות. כבר אמרתי שאפילו ספורטאים שרימו כדי לנצח באמצעות סמים ספגו עונשי השעייה לתקופה מוגבלת. כך, הטניסאית מריה שראפובה הושעתה בסופו של דבר רק ל-15 חודשים. אגב, ליריבותיה הטניסאיות בסבב לא הייתה זכות לקבוע את מידת עונשה, בצדק, כי הן לבטח היו מרחיקות אותה לתקופה אורכה יותר. לכן, אם ציפי תכבד את החסימה, יהיה ניתן לשקול להחזירה בעתיד למיזם ללא הרשאות וללא זכות הצבעה. מטבע הדברים אם מודיעים לוויקיפד שהוא לא יחזור לעולם, אז יורדת המוטיבציה שלו לכבד את החסימה.אגסי - שיחה 22:39, 8 במרץ 2019 (IST)
אגסי, TMagen עושה חייל במיזם אחר. הסר דאגה מליבך. דוריאןDGW – Talk 22:54, 8 במרץ 2019 (IST)
יפה מאוד. יש חיים בלי ויקיפדיה :) אבל אני לא רוצה שנסגור לה את הדלת לחזור בעתיד. היא כתבה מעל 700 ערכים, וויקיפדיה העברית עדיין זקוקה לתורמים ולתורמות. אגסי - שיחה 23:17, 8 במרץ 2019 (IST)
הערה: פוליטיקאים הוחרגו במפורש מחוק הספאם בארץ. ההודעות שאתה מקבל מהם לא עוברות על החוק (מעצם שליחתן). אם זה מפריע לך, אנא נסה לפנות לנציגיך בכנסת כדי שישנו את החוק. Tzafrir - שיחה 01:44, 9 במרץ 2019 (IST)
תיקון קטן: אנא שלח ספאם לכל חברי הכנסת ועוזריהם עם בקשה לשינוי החוק. לאחר שתעשה זאת מאה פעמים, ייתכן שהם יקלטו את המסר. דוד שי - שיחה 07:07, 9 במרץ 2019 (IST)
דריה, לנסות להתעלם מזה שיש כאן שני צדדים זאת בריחה רחוק רחוק מהמציאות. כדאי להכיר במחלוקות ולנסות להתנהל בהגינות ובנחמדות. כשמתעלמים מבעיות הן גדלות, לדוגמה... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 20:59, 9 במרץ 2019 (IST)
לא צריך אפילו להגיע לזה. הכתבה קבעה שיש שני צדדים, ואז הביאה את עמדת אחד מהם. אכן, אתיקה עיתונאית למופת. אמנם אם מישהו מזדהה יותר עם אותו צד שגם הכתבה נוטה לצדו - ייתכן שזה יגרום לו להרגיש שסך הכול הכתבה בסדר. נרו יאירשיחה • ג' באדר ב' ה'תשע"ט • 00:04, 10 במרץ 2019 (IST)
עוד כתבה מוטית והפעם של בית היוצר מצד הימין העיתונאי. ציפי יוצאת בתחושות של מנצחת כאחת שוויתרה לעמן השלום ולמען חסרי ישע. מדהים איך הכתבה התעלמה מעוולות שעשתה בשם מיזם השים באדום על מנת לקדם סדר יום. האיזכור על הערך שנמחק בעקבות זריקתה של ציפי מויקיפדיה מוזכרת מתוך תחושה שאלו הם התוצאות כשאין שומרי סף בויקיפדיה כמו ציפי משום מה לא הוזכר כי הערך נמחק מכיוון שלא היה רוב להשארתו וחשיבותו נבעה בשל מעשיה של ציפי. -- הלל יערישיחה • ג' באדר ב' ה'תשע"ט • 10:50, 10 במרץ 2019 (IST)
צריך להביט גם על הצד החיובי, אימוץ נורמה חיובית, שלא נהוגה בפוליטיקה שלנו, לקחת אחריות על עבירות וטעויות ולהתפטר לטובת כולם. אגסי - שיחה 12:01, 10 במרץ 2019 (IST)
אגסי, אני מעריך את העין הטובה שלך, אבל נורמות חיוביות????? לא להיסחף..., גם כשעלו החשדות היא המשיכה לשקר (המחשב היה פתוח ועזרתי לה... אחר כך: לפעמים אנחנו עורכות באותו מחשב...) ברגל גסה תוך כדי שהיא מאשימה את כולם, ו'פרשה' רק כשהבינה שהיא הולכת להיות מודחת. הפרישה לא מנעה ממנה לפנות לעיתונאים וללכלך על הקהילה ויחד עם זה להמשיך להפעיל עוד בובת קש אחת שכבר אותרה וככל הנראה גם נוספות בשיטות מתוחכמות יותר. יהודי מהשומרון - שיחה 13:40, 10 במרץ 2019 (IST)
כבר אמרתי ששיטת ההצבעות המיושנת גורמת רק לצרות. אני לא נכנס לכול הטענות, אלא אמרתי שיש גם צד חיובי, שאתה כמובן מתעלם ממנו. פוליטיקאים רבים שסרחו, מסרבים לקחת אחריות ולהתפטר. אגסי - שיחה 15:01, 10 במרץ 2019 (IST)
אגסי, אתה מביך. לצאת שנייה לפני שהמאבטח בועט בך זה לא לקחת אחריות, זה תוצאה ישירה של מעט בינה בקודקוד. דגש — 15:04, 10 במרץ 2019 (IST)
וגם זה לא נעשה, אחד החשבונות שנחסם מאוחר יותר המשיך להיות פעיל אף לאחר שהיא "פרשה" (כלומר נחסמה לצמיתות). ואם יסתבר שגם בסבב הנוכחי מדובר על בבק"שים שלה אז בכלל. אז על איזו אחריות? כתבה מאכזבת, אבל אף שמקוראשון בצד הימני של המפה מבחינה פוליטית, הם ליברלים מאד, בפרט בתחום הנשים, ולכל כתב גם חופש לכתוב לפי השקפת עולמו. ואכן זה מציג את כתובתו של עומר כאילו היא מאוזנת. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • ג' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:40, 10 במרץ 2019 (IST)

מה שהטריד אותי בכתבה הייתה התייחסות לדרישת מקור משני בוויקיפדיה כאל דבר שלילי, שצריך למצוא דרך לעקוף אותו. מה יהיה ערכנו כאנציקלופדיה אם נוותר על הדרישה הזו? האם מקור מספק לערך על אישה יהיה ידע אישי, מה שסיפרה לי דודה שלי או השכנה, או מה שקראתי ברומן (טוב ככל שיהיה, עדיין איננו מקור אמין)? אם לאישה שעשתה רבות בתחום מסויים אין שום אזכור בספר, עיתון, מאמר מדעי או מגזין נחשב, אין אפשרות לכתוב עליה, אבל כך גם לגבי גברים. ויתור על מקורות מהימנים יביא לפיחות קריטי בערכה ובאמינותה של ויקיפדיה כאנציקלופדיה, ולכך אינני מוכנה, על אף היותי אישה ועורכת ותיקה. אגב, אני כותבת ערכים רבים על נשים בתחומי, אבל אני מעדיפה לערוך ביחידות ואינני זקוקה למעטפת תומכת כמו בחדר לידה. ועוד משהו - במשך השנים דיברתי עם עשרות נשים, חברות וקרובות משפחה, והצעתי להן לבוא לערוך, בהבטחה לעזרה ותמיכה וגיבוי, ומדובר בנשים משכילות שיש להן הרקע והיכולת לתרום - אף לא אחת מהן נענתה. למה? לאלת הנשים פיתרון.שלומית קדם - שיחה 13:56, 10 במרץ 2019 (IST)

בדומה לשלומית, אני מנסה שנים רבות לגייס גברים ונשים לכתיבה בוויקיפדיה, וזוכה להצלחה מצומצמת ביותר. למה? אולי יש עיסוקים מעניינים יותר. דוד שי - שיחה 20:16, 10 במרץ 2019 (IST)
הצעד המעשי הפשוט וההגיוני כדי שיהיו יותר עורכות בויקיפדיה וכדי שיותר נשים ישתתפו בקבלת החלטות ויאזנו את הידע באנציקלופדיה שלנו, הוא להצטרף לאומות העולם ולבטל את שיטת ההצבעות. זה נוגע לכל תחומי הידע ולא רק לנושאי מגדר. הבעייתיות של השיטה עולה בכל המאמרים שנכתבים על ויקיפדיה, ואנחנו תמיד מנפנפים את הטענות בכל מיני תרוצים, בדומה לחברי כנסת שדנים בהרעת תנאי השכר שלהם. בשיטת ההצבעה הקיימת ויקיפדיה לעולם לא תשנה את שיטת ההצבעה. בואו נפתח את הנושא הזה להצבעת הציבור, או להצבעת קהילת ויקיפדיה הבינלאומית. PelicanTwo - שיחה 08:37, 11 במרץ 2019 (IST)
לא הבנתי את טענתך. ברוב אומות העולם בהן אין הצבעה שיעור הנשים נמוך יותר מויקיפדיה העברית. יהודי מהשומרון - שיחה 10:08, 11 במרץ 2019 (IST)
באומות העולם ההשפעה על ערכים אינה מוגבלת לקבוצת משוגעים לדבר. PelicanTwo - שיחה 11:38, 11 במרץ 2019 (IST)
לא הבנת. במקומות שבהם אין הצבעה הקבוצה שמחליטה קטנה הרבה יותר. נרו יאירשיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 11:40, 11 במרץ 2019 (IST)
גם את טענתו של יהודי מהשומרון נראה שלא הבנת. טענת שהסיבה שיש מעט נשים היא בגלל שיטת ההצבעות הייחודית לוויקיפדיה העברית, אבל קביעה שכזו שגויה, שכן בוויקיפדיות בהן השיטה אחרת המצב לא יותר טוב מבחינת ייצוג נשי (וייתכן שגם לא טוב יותר משום בחינה, עוד לא הוצג משהו שבו אנחנו גרועים מוויקיפדיות אחרות בהן השיטה שונה). בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 12:24, 11 במרץ 2019 (IST)
אני לא משוכנע שהנתונים על מספר עורכות הוא נכון כי בויקי עברית הצבעות עם 50 משתתפים ורק עורכת אחת או שתיים הן חזון נפרץ. השאלה היא איך סופרים עורכים, ואני די בטוח שהסטטיסטיקה משקרת. אבל הנושא הוא עקרוני על איזון ואובייקטיביות והוא ולא שייך דווקא לנשים. ביטול ההצבעות לא יפתור הכל, אבל הוא ללא ספק ישפר את ויקיפדיה כי הוא יוסיף אנשים ונשים מ"בחוץ" לדיונים, ולא ינפנפו אותם כאילו מי קרא להם ומה הם מתערבים, כפי שקורה היום. השתתפתי בדיונים בויקי אנגלית על ערכים נפיצים, לא מכירים אותי שם ואני לא מכיר אף אחד ואפילו לא היה לי דף משתמש, אבל ההתייחסות הייתה עניינית וברוב הפעמים קיבלו את עמדתי. למותר לציין שלא היו ויכוחי התשה קבוצתיים, גם זה משהו ישראלי ייחודי. PelicanTwo - שיחה 12:36, 11 במרץ 2019 (IST)
גם אצלנו ההתייחסות בדרך כלל עניינית למי שטוען טענות טובות. אני כמובן לא יכול להתחייב שתמיד יקבלו את עמדתך במקרים של מחלוקת. נרו יאירשיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 14:43, 11 במרץ 2019 (IST)
אפשר להיות כופר בעיקר לרגע ולשאול למה בעצם יש לנו ענין שתהיינה יותר נשים בקהילת העורכים? עורכים איכותיים זה תמיד טוב, אבל למה אכפת לי אם הם נשים או גברים? בן עדריאלשיחה • ה' באדר ב' ה'תשע"ט 00:30, 12 במרץ 2019 (IST)
עצם השאלה מעידה על בעיה קשה. אנסה לענות לך: נשים הן מעל 50% מהאוכלוסיה ו"זוכות" לייצוג חסך משמעותי, הן יכולות להעשיר את ויקיפדיה ביכולותיהן (שלדעתי בתחומים רבים עולות על אלו של הגברים), ולהביא תפיסת עולם מגוונת יותר. הרבה מהערכים נכתבים מזווית גברית. זווית נשים תתרום לאובייקטיביות של המיזם. תאר לך שהשאלה הייתה נשאלת על הציבור הדתי-החרדי (ששיעורו נמוך באחוזים מאלו של הנשים): מדוע יש חשיבות לעורכים דתיים-חרדים?! נעם דובב - שיחה 00:41, 12 במרץ 2019 (IST)
נעם, באמת איזו חשיבות יש לעורכים דתיים/חרדיים? אכפת לי שיהיו עורכים בעלי ידע והבנה מקצועית בכלל התחומים, אבל מה אכפת לי אם הם גברים/נשים/חילוניים/דתיים/חרדיים/יתר גוונים? לא יודע על מה מבוססת הקביעה של הזווית ממנה נכתבים הערכים, שכן הם ברובם כתובים כל אחד מזווית נקודתית עוד יותר ולא ניתן פשוט לתקן זאת על ידי הוספת זווית אחת נוספת (ואזכיר שיש 360 מעלות בעיגול, ויותר בסובייקט). גם אינני מבין איך הגדלת הייצוג הנשי תתרום לאובייקטיביות, ובפרט איך הוספת עוד עורכים סובייקטיבים בעלי אג'נדה להגדלת הייצוג תביא לאובייקטיביות. התהיות כנ"ל על עורכים חרדיים או כל קבוצה אחרת שתרצה, וקיימת הטיה בכמעט כל תחום לכיוון כלשהו. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:11, 17 במרץ 2019 (IST)
אשיב לשאלה כך: האם אתה חושב שאדם חילוני גמור, אתאיסט שעולמו רחוק מעולם הדת יכול לכתוב ערך טוב, ואובייקטיבי על נושא הלכתי? האם אתה חושב שגבר יכול לכתוב את הערך לידה טוב יותר מכפי שהוא יהיה אם יכתב על ידי שני המינים? האם אתה חושב שאשה יכולה לכתוב ערך על אנטומיה גברית טוב יותר מכפי שאם יכתבו את הערך גבר ואשה גם יחד? אני מאמינה שלא. אני לא הייתי מתיימרת לכתוב לבדי ערך בנושא הלכתי, כי הנושא הזה גדול ורחוק מעולמי. אני כן יכולה להוסיף לערכים כאלה, משהו מהזווית שלי. דריה - שיחה 14:04, 20 במרץ 2019 (IST)
מעטים מאוד הם הערכים בהם יש יתרון מהותי לכתיבה על ידי נשים, וכן להיפך. וזה כולל את הערכים על לידה או אנטומיה גברית (או נשית). זה הגיוני שאת לא תכתבי ערך בנושא הלכתי, ממש כפי שאני לא אכתוב ערך בנושאי ספורט, פשוט כי אנחנו לא מבינים בזה. אבל אדם אתאיסט שמבין בהלכה יכול בהחלט לכתוב ערך מעולה ואובייקטיבי בנושא, ואני משוכנע שאנשים כאלו קיימים, אולי אפילו כאן בויקיפדיה. וכאן אני מגיע לנקודה בה אני מסכים איתך: מכיוון שאני סבור שנשים וגברים (ולא חשוב כרגע מהי הסיבה) מאופיינים בנקודות מבט שונות על החיים, תחומי עניין שונים וכדו', וזה נכון לא רק בתחומים "נשיים" בהגדרה, אלא כמעט בכל ערך שקיים באינציקלופדיה, הערכים יהיו עשירים יותר אם יהיו יותר עורכות מאשר כיום. זה נכון גם מצד התוכן עצמו, אבל בעיקר מצד ההתאמה של התוכן לקהלים שנעזרים במיזם. יכול בהחלט להיות שהנסיון לעודד שילוב של עורכות מהמין הנשי על בסיס מיזמים שעוסקים בנשים עומד דווקא בעוכרי היעד הנכסף, משום שהרושם שלי הוא שלפחות חלק מהמתגייסות באופן זה באות לקדם אג'נדה של שוויון מגדרי, שזה, בעיני, גם יוצר מאבקים שמרחיקים עורכות מעולות, ובעיקר מפספס את התועלת המרכזית שבשילוב עורכות. אולי אם במקום לאתר פמיניסטיות שיחפשו לעשות צדק היסטורי ביחס למקומן של נשים בקרב האצילות הבריטית במאה הט"ו או לאזן את הערך על מרי קירי, יחפשו הסיטוריוניות שיכתבו היסטוריה, ופיזקאיות או כימאיות שיכתבו פיזיקה וכימיה, יהיה קל יותר להגיע לשילוב המיוחל. משה פרידמן - שיחה 15:10, 20 במרץ 2019 (IST)
דריה, אני בהחלט חושב כך, ואף משוכנע שזה המצב בספרי מחקר וערכי אנציקלופדיות נפלאים. כמובן שזה מותנה במקצועיות ובקיאות של הכותבים, ובהחלט ישנם אתאיסטית רבים שלא יודעים מספיק כדי לכתוב אפילו ערך בסיסי בהלכה, אבל ישנם גם ערכים לגבי רבנים שהאובייקטיביות שלהם נובעת דווקא מכך שנכתבו על ידי אאוטסיידר שאין לו נגיעות אישיות (ואם כבר, האם לדעתך אוטוביוגרפיה טובה יותר מביוגרפיה מחקרית?). מה שאבחן בסופו של דבר הוא את הערך עצמו על סמך תכנו, ולא את כותבו והרקע שלו. והצעתו של משה פרידמן לחפש היסטוריוניות/פיזיקאיות/כימאיות/בעלות ידע אחרות שאינן אקטיביסטיות פמינסטיות דווקא, תביא לשיפור ויקיפדיה מבלי לעורר אנטגוניזם דווקאי ועם פחות חשש מפני הטיה. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ח באדר ב' ה'תשע"ט • 17:11, 25 במרץ 2019 (IST)

אמינות הכתבה[עריכת קוד מקור]

הדיון כאן מאוד כללי ומעניין, אבל אני רוצה להעיר לגבי איכות הכתבה עצמה, לפי הפתיח שלה. הכותבת בחרה להציג את הדוגמא של מארי קירי ופייר קירי - בפתיח הערך של מארי נכתב כי היא חלקה את פרס הנובל עם פייר, אך בערך של פייר הפרס מוזכר לבדו, ללא מארי. אכן, נראה דרמטי. מנסים להפחית בחשיבות ההישגים של מארי קירי, כי היא אישה. מתוך דוגמא זו, זורמת הכתבה. זו הדוגמא שמיועדת לתת את הטון - יש אפליה, ועכשיו נדבר על מקורותיה וכו'.

אבל הדוגמא עצמה שגויה. בתור מי שכתב רבים מערכי זוכי פרס נובל בכימיה, אני יודע היטב שהניסוחים שונים בין ערך לערך, בהתאם למי שכתב אותו, מי שערך אותו אחר כך, ומה הסגנון, באותו רגע, של כותב זה או אחר. עברתי על כל ערכי הזוכים בכימיה, אחד אחד, ובדקתי מה הניסוח - אם הפרס משותף, האם מוזכרים השותפים בפתיח. ובכן, מצאתי התפלגות אקראית לגמרי. אצל חלק מהחתנים המשותפים מוזכרים השותפים, ואצל חלק לא, בערך חצי-חצי.

בסה"כ, חמש נשים זכו בפרס נובל לכימיה - מארי קירי ודורותי קרופוט הודג'קין זכו בפרס מלא; אירן ז'וליו-קירי זכתה במשותף עם פרדריק ז'וליו-קירי והוא הוזכר בפתיח; עדה יונת זכתה במשותף וכך גם פרנסס המילטון ארנולד - אבל שותפיהן דווקא לא הוזכרו בפתיח. היו רק שלוש כלות נובל בפיזיקה: מארי קירי; מריה גופרט-מאייר - השותפים לא מוזכרים בפתיח; ודונה סטריקלנד - השותפים מוזכרים במשפט השני של הפתיח.

כלומר - התזה הפותחת את הכתבה אינה נכונה. מה אפשר לצפות משאר הכתבה?

ערכים נכתבים על ידי עורכים שונים, בזמנים שונים, עם סגנונות שונים. לבחור זוג ערכים בודד ולהצביע על הבדל היה יכול להיות טיפה מוצדק לו כל ויקיפדיה הייתה נכתבת על ידי אדם אחד, והיה יד מכוונת בכל, ולכן לכאורה הבדלים היו נובעים מהחלטה מודעת - אבל אנחנו יודעים שלא כך הדבר. כתבת מקור ראשון לא רצתה ליידע את הקוראים; היא לא רצתה לחקור נושא ולהגיע למסקנות אובייקטיביות (אם הייתה עושה זאת הייתה מבינה שמדובר במקרה ותו לא). היא רצתה לספר סיפור מסוים, ולכן חיפשה (או הופנתה אל) ראיות לכאורה שיתמכו בקייס, ולא משנה אם הן נכונות או לא. ככה אפשר לשקר בהצגת עובדה אובייקטיבית לכאורה. הקונטקסט משנה את הכל, אבל לכתב הרשלן (או המוטה) לא אכפת.

כעת עברתי על כל ערכי הזוכים בכימיה, והאחדתי את הניסוחים - תמיד מוזכרים השותפים לפרס בפתיח. למי שיש סבלנות, מוזמן לעשות זאת בערכי הזוכים בפרסים האחרים (בחרתי ניסוח מסוים, שהסברתי בשיחה:מארי קירי, אז זה יעזור אם נצמד לניסוח זה, או נבחר ביחד ניסוח אחר, למען האחידות). עופר קדם - שיחה 18:13, 12 במרץ 2019 (IST)

שכוייח! משה פרידמן - שיחה 18:25, 12 במרץ 2019 (IST)
יישר כחך, לא מפתיע בכלל. להבנתי רוב הקריאות לתיקון הטיות כלליות בוויקיפדיה נובעות מסיקורים נקודתיים שכאלו, מבלי להתייחס לכך שככלל המצב טוב ברוב המקרים או מוטה בכיוון אחר. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:11, 17 במרץ 2019 (IST)

לא נעים כאן[עריכת קוד מקור]

משהו לא טוב קורה בויקיפדיה. לא נעים. הדרתי רגלי מכאן כמעט חודש ואתם עדיין ממשיכים בלוחמנות. ממעבר על עריכות מהחודש האחרון קל לראות מספר רב של עורכים המשמרים על זכות ההצבעה שלהם עם קטלוגים (אמריקאים ילידי שנת...) קישורים פנימיים (חופשה, מנהל) או הכחלת שנים בערכים (סתם כי?), כאלה שעוסקים בגמדות מבורכת (תיקוני קישור לפירושונים) וכולם נמצאים ממגוון סוגים של דיעות, עם נושאים רבים. וזה מותר, כי ככה זו ויקיפדיה, כי ככה אנחנו מלמדים אנשים לערוך - תתחילו במשהו קטן. תערכו ותראו איך אתם משנים. כי כל אחד יכול לערוך. קצפי יותר יוצא על אלו החדשים, שמתחילים ישר בניטור השחתות, ואז צוברים דיעה לוחמנית, לא מקבלת פנים ויד קלה על ההדק של השחזור, בלי לבדוק או להתייחס יפה לאלה שבאמת עשו טעות וניסו לתרום, מבלי לנסות לערוך ולהוסיף מקורות איכותיים, או לחפש ניסוחים נטרליים. וגם כאלה יש הרבה מהמגיבים לאחרונה. אבל כל עוד לא שינינו את הקריטריונים, אז מותר לכל אחד, גם לי, לעשות זבנג של 100 עריכות ב-30 ימים האחרונים, כי ככה הקהילה החליטה וקבעה. אבל מי שחדש כאן, ונתקל בניסוחים ובדיעות בזמן האחרון, אולי לא ירצה להשאר. אז מעבר לתחושת הצדק, תחשבו על כל אלה שרואים אתכם מהצד, ותוהים אם כדי לבוא להיות חלק מהקהילה. ואני לא מדברת רק על דף הבדיקות והבירורים, אלא על כל ההתייחסות שיש לאחרונה למשתמשים חדשים, וההתנהלות במרחב הציבורי. אז לפני שכולכם עונים בשצף קצף, נא לזכור, כולנו אנשים מאחורי המקלדת, ונא להתנסח כמו שהייתם רוצים לדון עם אדם אותו תראו פנים מול פנים עוד פעמים רבות. אמא של גולן - שיחה 15:08, 11 במרץ 2019 (IST)

תודה לך! אני זוכר שבעריכה והיצירה הראשונה שלי טעיתי במשהו והמתקן פשוט תיקן בלי להסביר והגם ששאלתי לא נתן הסבר מלא ונתן תחושת קרות. ואז באת, והצלת אותי ואף הסברת על טעויות אפשריות וננת לי טיפים מועילים שאני משתשמש בהם! תודה רה ואת צודקת לגבי היחס שצריך לתת לחדשיםMeir nahman - שיחה 10:19, 17 במרץ 2019 (IST)
אני גם מרגישה שכל המלחמות האלה גרמו לי להפסיק לערוך לאחרונה. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט 15:19, 11 במרץ 2019 (IST)
אני מסכים, וחושב שזה נובע מבעלי השקפות רדיקליות שמנסים בכל דרך לשנות נורמות. חבל. אבי84 - שיחה 15:25, 11 במרץ 2019 (IST)
גם אותה פרשת בובות הקש וגם התופעה שאת מתארת (100 עריכות מיותרת תוך חודש) מוסיפים רוח לא נעימה לחוית העריכה. מסכים שזה כבר מתחיל להעיק לבוא כל פעם לשדה קרב, לראות כמה חללים נפלו היום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:26, 11 במרץ 2019 (IST)
בוויקיפדיה העברית מתחוללת מלחמת תרבויות, שהיא תמונת ראי (חלקית) של המתרחש בחברה הישראלית. כדי לשרוד כאן מוטב לגדל עור עבה ולהתרחק ככל האפשר מדפי השיחה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 15:32, 11 במרץ 2019 (IST)
אבל אי אפשר להתרחק מדפי השיחה ומלחמת התרבויות מתבצעת בערכים עצמם. כשמתחילה מלחמת עריכה מיד שולחים אותך לדף השיחה והנה חזרת לשם שוב. Liad Malone - שיחה 16:24, 11 במרץ 2019 (IST)
אז מה באמת אפשר לעשות? משה פרידמן - שיחה 16:33, 11 במרץ 2019 (IST)
פעם שמעתי הרצאה מאוד מעניינת על אתיקה - המרצה עשה הפרדה בהגדרות בין מה ש"חוקי" לבין מה ש"ראוי", שבחוקי בדרך כלל קל יותר להגדיר את הטיפול. מה שחוקי אבל אינו ראוי - בדרך כלל לא יצדיק ענישה, אבל כן זה משהו שיש להוקיע ברמה כלשהי. אני מהרהר במחשבה להציע "קוד אתי" לעורכים, שלא תהייה חובה לפעול לפיו, אבל כן יהיה מצופה לפעול לפיו. יש לנו כבר רעיונות כאלו מפוזרים במדריכים כמו רעיונות של "להניח כוונה טובה" וכדומה (לזכרוני ההתייחסות לכך היא רק בהדרכה של המנטרים, כלומר, הרבה עורכים חדשים לא נחשפים לזה בכלל). אולי כדאי לנסח מסמך ממוקד של "קוד אתי לעורכי ויקיפדיה" במטרה להסביר לעורכים כיצד יוצרים פה אווירה נעימה יותר. מעבר על עקרונות אלו לא יגרור עונש, אבל כן עלול לגרור נזיפה של ביקורת בונה בדף השיחה (כמו שהיום גם לפעמים קורה). יותר מזה, מה שעל הדרך אני חותר אליו זה מראש להציג בפני העורכים כיצד מצופה מהם לנהוג, בהנחה שזה ימנע מראש לפחות חלק מההתבטאויות הלא נעימות. איש השום (Theshumai) - שיחה 16:45, 11 במרץ 2019 (IST)
לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. עוזי ו. - שיחה 19:42, 11 במרץ 2019 (IST)
לצערי התקבל אצלי הרושם שזה בכוונה. הסתכלתי בדפי השיחה של האנשים שתקפו אותי והאשימו אותי בכל מיני שקרים וראיתי שהם מסבירים פנים ועוזרים מאוד למשתמשים חדשים, בעזרה טכנית, בעזרה בניסוחים בלי שום בעיה ונראה שאלו פשוט משתמשים חדשים שהגיעו דרכם או דרך גיוס חברים שהם ערכו ויש פה נסיון להרחקה או ל"העזבה" של מי שלא הגיע דרכם. זה לפחות הרושם שאני קיבלתי ובהחלט יש אנשים שירתעו מזה (ושוב, הרושם שלי הוא שזו בדיוק המטרה). אני עד היום לא נשברתי אבל החסימה שלי וכשקראתי דיון עלי שבו לא יכולתי להגיב כמעט שגרם לי לברוח מפה Carpatianlynx - שיחה 17:20, 11 במרץ 2019 (IST)
אם היית מתקשה בעריכה, ואם היית נראית כמשתמשת חדשה היית מקבלת סיוע ועזרה וסבר פנים יפות. עורכים רבים שהתמצאו מאד ישר מההתחלה נשאלו שאלות לגבי קשריהם לעורכים ותיקים, ועד כה התמצאות והגעה לדיונים כשלך אופיינית בעיקר לבובות קש או מגויסים מתודרכים בקפידה. התמיכה והסיוע בצעדים הראשונים ובהמשך חוצה גבולות, מגזרים ומתרסים אידיאולוגיים. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 17:25, 11 במרץ 2019 (IST)
לדעתי יש גם אנשים שירתעו מתגובות כאלה, במיוחד כשמדובר בתגובה ראשונה של משתמש בדף שיחה בויקיפדיה העברית. נרו יאירשיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 20:13, 11 במרץ 2019 (IST)
נרו יאיר, תוכל להסביר לאיזה חלק מהתגובה התכוונת? בחיי שלא הבנתי. איש השום (Theshumai) - שיחה 20:28, 11 במרץ 2019 (IST)
לא מסובך. ההגדרה "שינוי פוגעני" להחלטת רוב הקהילה. אפשר להביא עוד דוגמאות מסגנונה של קרפטיאן ולשאול אותה אם לדעתך כך צריך להתייחס למשתמשים חדשים או ישנים. נרו יאירשיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 20:33, 11 במרץ 2019 (IST)
גם אני לא מבין מה הבעיה. יש טענה לכך שהשינוי שנעשה הוא פוגעני. לא מבין מה מרתיע בזה או איך זה קשור לרוב ומיעוט. משה פרידמן - שיחה 20:34, 11 במרץ 2019 (IST)
אני חושב שזו בעיה שבתגובה ראשונה בדף שיחה ישר מאשימים את רוב הקהילה בפוגענות, וכאמור גם בהמשך הסגנון לא ממש השתפר. זכותכם לא להתרגש מזה, כמו שזכותי לא להתרגש מההאשמות של קרפטיאן. נרו יאירשיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 23:30, 11 במרץ 2019 (IST)
הוותיקים צריכים להראות (גם בדוגמה) לחדשים איך להתנהג. אני מפחד מהמצב שנבריח חדשים בגלל מרקסיזם. Tzafrir - שיחה 20:52, 11 במרץ 2019 (IST)
מלא כל הארץ כבודי, שאני אתנצל על כך שהיכולות שלי גבוהות? זה מה שאתה רוצה? כתיבת קוד זה תחום העיסוק שלי כבר די הרבה שנים אז לא היה לי צורך בעזרה בעריכה, רק בזמן להתמודד עם לימוד הפלטפורמה בעצמי ושלא יאשימו אותי שאני לא מי שאני ויחסמו אותי בלי שום הוכחות ולפני כל נסיון ליצור קשר. לדעתי הדבר הנכון שהיה לעשות זה לפנות אלי בדף השיחה לבקש שאמלא כתובת אימייל ששכחתי למלא בעת ההרשמה לאתר. גם עכשיו כשהוסרה חסימתי, אתה לא מוכן להרגע עם ההאשמות ולשנות את הטונים. Carpatianlynx - שיחה 22:53, 13 במרץ 2019 (IST)
לא, אין שום סיבה שתתנצלי על כך. רק שאיני מבין על מה את מתלוננת שעורכים ותיקים מסייעים לעורכים חדשים שמתקשים לערוך. לגבי ההאשמות, הן נבעו מדפוס עריכה שאינו קשור כלל להכרת קוד ויקי אלא להיכרות צמודה עם כלי אוטומטי ייחודי לוויקיפדיה והרצתו בתחילת הדרך לשם השגת זכות הצבעה, חוסר האתיות שבהשגה זו של זכות ההצבעה איננו קשור בחסימתך והזיהוי עם ציפי, ואיני רואה בחוסר הזיהוי והסרת החסימה לגיטימציה לאופן פעולה שכזה (וגם לא עורכים רבים נוספים מכל גווני הקשת). בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:03, 17 במרץ 2019 (IST)
לא התלוננתי על עזרה לחדשים. זו היתה הצבעה על המסוגלות שלכם להיות פחות עויינים לחדשים. שנית, כל מה שכתבת לא רלוונטי בהתחשב בעובדה שעוד לא היו הצבעות בכלל ובטח לא כאלו שההצבעה שלי היטטתה את הכף. מכיוון שיש פה נטיה לנסות למחוק ולקלקל היסטוריה להטב"קית בטענות משונות ש"זה נישתי" אז כן חשוב שאנשים כמוני יהיו בעלי זכות הצבעה כדי להציל את ויקיפדיה ממה שאתם מנסים לעשות לה. אין בזה שום דבר לא אתי. ברור לי שלא מכבודך לברך אותי על תרומתי לויקיפדיה בשבועיים האחרונים, זה בסדר, זה לא מדיר שינה מעיני *קריצה* Carpatianlynx - שיחה 19:06, 21 במרץ 2019 (IST)
הבדיקה שלך התבצעה כחלק משטף של בדיקות לאור התגלות ודאית של שימוש פסול בחשבונות נוספים, ותופעה דומה שחזרה על עצמה בדף אחר, כחלק מזה השעתי יותר תשומת לב בסגנון ואיכות העריכות של משתמשים שבדרך כלל אין לי איתם ממשק ולא עקבתי מראש אחרי הדפים בהם תרמו. החל מתחילת הבדיקה לפחות רף הפעילות שלי הלך והונמך והתמקד כמעט כולו בסוגיית הבדיקה, ולאחר שמוסד הבדיקה זיכה (ולו מחוסר ראיות) כבר אין לי סיבה לעקוב אחרי אותם משתמשים מסוימים. לכן איני מודע אפילו לתרומתך בשבועיים האחרונים, ולאיכותה או חשיבותה האנציקלופדית. רק אעיר בנוגע לתגובתך האחרונה שאכן יש נושאים והיסטוריות נישתיות שאין צורך לכתבן, למשל ההיסטוריה של משפחה מסוימת שחשיבותה האנציקלופדית מתמצית לרוב באזכור קצר בערך על בן משפחה ולרוב לא בערכים רבים לגבי תרבותם וסיפורי העם שלהם. כנ"ל גם בנישות גדולות מעט יותר, והשאלה היא איפה עובר הגבול, לרוב בגודל אותה אוכלוסיה. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 21:00, 25 במרץ 2019 (IST)
מספר הצעות כדי שיהיה כאן יותר נעים: 1. לא לרדוף עורכות חדשות, כמו קרפטיאן (שכל חטאה הייתה העובדה שהביעה עמדה ליברלית, כמובן, בדיונים על טרנסג'נדרים) 2. לא להביע דעות הומופוביות, מיזוגניות, טרנספוביות וגזעניות. 3. לא לחולל פרובקציות לשם הפרובוקציות. 4. לא לפתוח בדיונים שידוע שיהיו פוגעניים ויתסיסו את הקהילה. 5.לא להעליל עלילות שווא על עורכים ולהסית.נעם דובב - שיחה 23:16, 13 במרץ 2019 (IST)
סעיף 2 הוא בעייתי, משום שבכמה דיונים שהיו כאן בעבר כל מי שהציג עמדה שלא מיישרת קו עם הקהילה הלהטבי"ת הוגדר כהומופוב או טרנסופוב. באופן מעשי, הבקשה שלך היא שכל מי שלא מחזיק בעמדות פרוגרסיביות צריך להמנע מלהביע את עמדתו בויקיפדיה. משה פרידמן - שיחה 04:39, 14 במרץ 2019 (IST)
מי שמחזיק בעמדות טרנסופוביות - אין לו מקום בויקיפדיה, ואין לו מקום בכלל בחברה האנושית. הוא יכול לחיות לבדו במדבר, אנחנו לא מעוניינות בשום אינטראקציה עם חלאות אדם. הויקי - שיחה 10:35, 14 במרץ 2019 (IST)
מי שמחזיק בעמדות של הויקי - אין לו מקום בויקיפדיה, ואין לו מקום בכלל בחברה האנושית. הוא יכול לחיות לבדו במדבר, אנחנו לא מעוניינות/ים בשום אינטראקציה עם .... אבי84 - שיחה 10:57, 14 במרץ 2019 (IST)
במקום הטלת הבוץ כאן, לא עדיף לכתוב ערכים? לחגוג את יום הפאי? או לשלוח ויקי אהבה? לא חסרה עבודה... דריה - שיחה 11:04, 14 במרץ 2019 (IST)
לערכים בויקיפדיה יש השפעה אמיתית על החברה. כשנותנים לעורכים טרנספובים לערוך אותם, יש לכך השפעה אמיתית על החברה. על החיים של נשים ואנשים. אז לא, זה לא עדיף. המלחמה בטרנסופוביה חשובה בהרבה מעוד ערך שייכתב. הויקי - שיחה 11:07, 14 במרץ 2019 (IST)
מסכים עם דריה, בו בזמן שמדברים על נסיון ריכוך, ממשיכים להטיל רפש. בושה. אבי84 - שיחה 11:09, 14 במרץ 2019 (IST)
האווירה הלא נעימה מגיעה מכל הכיוונים. באופן כללי, הטרנסופוביה והומופוביה - ככל שנאה, לצערי תורמת לאווירה הלא נעימה כאן ומחזקת אותה. לעתים גם התגובות לה לא עוזרות. בברכה, דני. Danny-wשיחה 11:29, 14 במרץ 2019 (IST)
זה קל מאוד לתת כותרת פוגענית וכוללנית לכל מי שלא חושב כמותך (כגון הומופוב), ומשם קצרה הדרך לפטור את עמדתו כשנאה בעלמא. כך עמדתו הופכת להיות בלתי לגיטימית, ואפשר לנהל שיח סטרילי שכולל רק מי שחושב פחות או יותר כמוך. אני מכיר את הפרקטיקה הזאת היטב מחלקים מסויימים בתוך העולם הדתי, לצערי. כמובן, זה רחוק מאוד מהמציאות. מי שלא מיישר קו עם עמדותיה הפומביות של הקהילה הלהטבית לא פועל משנאה או מפחד. הוא פשוט חושב אחרת ממך. אני שמח שלפחות בינתיים ויקיפדיה לא נכנעה לשיח המדיר הזה, שהופך יותר ויותר דומיננטי. משה פרידמן - שיחה 19:57, 14 במרץ 2019 (IST)
כינוי בשמות גנאי הוא מעשה השתקה אלים, הנוגד את כללי ההתנהגות בקהילה. את מי שמשרה אווירה אלימה יש לחסום. עוזי ו. - שיחה 11:58, 14 במרץ 2019 (IST)
דני, לא כל מה שמכונה "טרנס/הומו/פוביה" בדפי השיחה כאן הוא באמת "שנאה", לרוב פשוט מדובר בדעות שלא תואמות להשקפת עולמם, ושלדעתם האישית נתפסים כפוגעניים, הבעיה העיקרית היא שמדד הפוגענות שלהם עקום ולא אכפת להם לעלוב ולפגוע בכל מי שאיננו בצד שלהם. לא רוצה לחזור שוב על התיקונים להמצאות של נעם, אבל נראה שצריך, ה"רדיפה" של עורכות חדשות היתה בדיקה מוצדקת של מקרה חשוד (וכך סיכם בריאן) ושרוב הנבדקים היו חשודים ללא קשר לדעות שהביעו, אם כי כמובן הדעות שהביעו סייעו בזיהוי ובמציאתם. וכמובן הפרובוקציות באות לא פחות מהצד השני של המפה, וההסתות הרבה יותר (מוזמנים להשוות את כמות בקשות החסימה של ציפי ובובותיה שנחסמו לעומת הבקשות מהצד שכנגד, אם אתם מעוניינים) ובאופן חריף ובוטה יותר. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:03, 17 במרץ 2019 (IST)
ממש לא משנה איך מכבסים את ההתבטאויות כלפי אוכלוסיות על רקע מין ונטייה, יש בהן משום פגיעה באחרים. אם מותר להביע דעות נגד נשים והקהילה הגאה, אין שום סיבה שיהיה אסור לומר על הדעות האלו, שהן חשוכות וגזעניות. בכל אופן, טוב מזה ומזה, שלא לרדת לרמה הזו, ולהשתדל לכבד גם את מי ששונה, משני צידי המתרס. ישראל - שיחה 15:12, 17 במרץ 2019 (IST)
כל התבטאות כלפי אוכלוסיה על רקע מין או בגדר היא משום פגיעה? גם תמיכה? יותר טוב מכל זה שההתיחסות תהיה עניינית ולא תהפוך כל דבר שהוא וכל עמדה לגיטימית ל"חשוכה וגזענית" או "הומופובית וטרנספובית" או כל כינוי גנאי שמטרתו השתקת הצד שכנגד באופן אלים כב1984. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:18, 17 במרץ 2019 (IST)
אתה הבנת מהקונטקסט שגם תמיכה כלולה? חופש הביטוי אינו שמור רק לצד אחד, ואם לגיטימי להתבטא נגד הלהט"ב, לגיטימי גם לומר שההתבטאות היא גזענית, הומופובית או טרנסופובית. ואפרופו אלימות, רבים תופסים דווקא את ההתבטאויות (לא כולל תמיכה...) המוזכרות, כאלימות לא פחות. לא הגיוני לבקש שיכילו אותך ואת דעותיך, כשאתה לא מוכן להכיל אחרים. ישראל - שיחה 15:25, 17 במרץ 2019 (IST)
הקביעות שתגובות והתבטאויות מסוימות הן "גזעניות/הומו/טרנספוביות/חשוכות" ננקטות כלפי אמירות לגיטימיות שאינן "נגד הלהט"ב", וזוהי קביעה לא יותר לגיטימית מאשר הקביעה שהתבטאויות התומכות בלהט"ב הן דזעניות/פוביסטיות/חשוכות ושלל כינויים אחרים. וקביעתך כאן שאני לא מוכן להכיל אחרים (או כלפי כל עורך אחר) היא הוצאת שם רע לכל דבר ועניין ואין בה אמת. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 15:45, 17 במרץ 2019 (IST)
מתי ננקטה קביעה כמו שאתה אומר, כלפי אמירה שאינה נגד הלהט"ב או נשים? מדוע לך מותר לקבוע מה לגיטימי, ולאחרים אסור? אני כתבתי משפט עקרוני, שלא כוון כלפי מישהו מסויים, ואם מישהו רואה את עצמו כלול בו, כנראה שעל ראש הגנב בוער הכובע. ישראל - שיחה 15:48, 17 במרץ 2019 (IST)
הגבתי על דבריך מתוך הבנה שאתה מצטרף לקביעותיהם הפוגעניות של הויקי, נעם דובב ודני-W בפסקה זו. מתוך הנחה סבירה שגם פתחת חלק מהדיונים שנמצאים ברקע הדברים כאן, קביעה שחזרה על עצמה ברוב דיונים אלו. ישראל, ההבדל העקרוני הוא שאינני קובע שדברי אחרים הם לא לגיטימיים ואסור להשמיע אותם, ואיני מתבטא כלפיהם בשצף קצף כולל מילות עלבון ועוד השוואות היסטוריות חשוכות. בפרט שקביעותיהם שאמירות מסוימות אינן לגיטימיות הן כלפי דעת הרוב, ובאופן מוסכם גם כלפי קונצנזוסים (מדעיים גם) מן העבר הלא-רחוק. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 16:06, 17 במרץ 2019 (IST)
מכה"כ, נראה שאתה מניח הנחות מרחיקות לכת, הן בפרשנות לדברי, והן ביחס לדעות אחרות. איזה דיון הקשור ללהט"ב ולהתבטאויות הקשורות לנושא פתחתי כאן? ומאיפה הנחת שאני מסכים או לא מסכים עם אמירה זו או אחרת? כל שאמרתי הוא שמי שתומך בחופש ביטוי מלא, עליו להבין שהדבר כולל גם את מי שחושב אחרת ממנו. מכאן ואילך, כל ההנחות שלך, הן על דעת עצמך בלבד. אני לא נכנסתי למה אתה קובע, אלא שבגדול, אם מותר לבקר ולהכפיש אנשים על רקע מין ונטייה, מותר גם לבקר ולהכפיש את האנשים שעושים זאת. אם לא פגעת באף אחד ולא שללת אותו, מדוע אתה חש נפגע מהדברים? ובסיפא אתה שוב חוזר ללגיטימי ולא לגיטימי, וממשיך במשפט תמוה עוד יותר, על קונצנזוסים? על מה אתה מדבר? על דעות קדומות, שהלכו יחד עם שלילת השונה, גם על רקע דת וגזע? האם אתה באמת רוצה להכנס לפינה המדעית, ולבדוק במה מכיר המדע כיום, ומה קורה בתרבויות אנושיות אחרות, כמו גם בקרב בעלי חיים? ישראל - שיחה 17:33, 17 במרץ 2019 (IST)
כוונתי היתה לפתיחה לשם קריאה, לא פתיחת הדיון בעריכה אקטיבית והשתתפות בו, ומסתבר שכנראה לא פתחת לקרוא ולכן לא הבנת את דבריי. לא זוכר כעת את כל הדיונים אבל נדמה לי שש:מאי פלג ודף ההצבעה יכולים להוות בסיס להבנת הדברים עליהם נסובה תגובתי. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ח באדר ב' ה'תשע"ט • 17:05, 25 במרץ 2019 (IST)
שימו לב איך הדיון גם כאן הדרדר למתקפות אישיות, דבר המוכיח את נקודתי המקורית. אמא של גולן - שיחה 17:43, 17 במרץ 2019 (IST)
מה הייתה הנקודה המקורית? שמשתמשות כמו הויקי כותבות "אנחנו לא מעוניינות בשום אינטראקציה עם חלאות אדם."? דגש — 17:45, 17 במרץ 2019 (IST)

משהו רע עובר על מדינת ישראל[עריכת קוד מקור]

אני חש שמערכת הבחירות הזו משסה אותנו יותר מתמיד, ואתם בטח מנחשים מי אחראי לשיסוי זה. העם מחולק לשניים - ימין ושמאל. כל מי שממקם אותו במרכז המפה הפוליטית נתפס אוטומטית כשמאלן, גם אם הוא דוגל במדיניות ביטחונית נצית מצד אחד ובמדיניות כלכלית פחות קפיטליסטית ויותר סוציאליסטית מצד שני. אבל לא באתי לדבר על השיסוי והפילוג הנוראי בקרב אזרחי ישראל. באתי לדבר על העניין עם רותם סלע (מי שלא בעניינים: רותם סלע מתחה ביקורת על דבריה של מירי רגב בפגוש את העיתונות ביום שבת וכתבה שמדינת ישראל היא מדינת כלל אזרחיה ויש לכבד את הערבים כבני אדם באשר הם. נתניהו הגיב לה ברשתות החברתיות ישירות וכתב שמדינת ישראל היא מדינת הלאום היהודי בלבד וניצל את ההזדמנות לתקוף את גנץ ולפיד, מיד היא תויגה כשמאלנית עוכרת ישראלית וזכתה לאינספור תגובות נאצה וקללות בחשבונות שלה ברשתות החברתיות מה שהוביל אותה לסגור את האפשרות להגיב לה באינסטגרם, ומהומה על לא מאומה). העניין עם רותם סלע מעציב אותי. למה? למה רותם סלע, צריכה לחסום את האפשרות להגיב לה ברשתות החברתיות מרוב תגובות נאצה וקללות רק משום שהביעה את דעתה? כי היא בעד שוויון גם ליהודים וגם לערבים? אז צריך עכשיו להוקיע אותה ולגנות אותה? איזו מין דמוקרטיה אנחנו אם פלונית מביעה את דעתה שנוגדת את דעת השלטון והרוב ואחרי זה צריכה לחסום את חופש הביטוי בחשבונותיה ברשתות החברתיות? זה מתחיל להיות מטורף. התנהל פה כבר דיון על "האם שמאל הפך להיות קללה?", והנה אירוע שמאשש את השאלה. בואו נזכור שטבע האדם הוא דעות שונות ואין חובה להסכים זה עם זה, וככמעט כל הדעות הן לגיטימיות. ניב - שיחה 20:03, 11 במרץ 2019 (IST)

אני מניח שהתכוונת שמי שאחראי לשיסוי הזה הוא ראש הממשלה, ואני לחלוטין לא מסכים עם זה. לדעתי האחראי הוא האינטרנט, ובני האדם שמתשמשים בו. השיח האינטרנטי הוא קשה ואלים לא רק בהקשרים של ימין ושמאל ולא רק בישראל. עד שאתה עולה בדף לדיון על היחס לשמאל, ראה את הדיון על היחס לעורכים חדשים או לכאלו החושבים אחרת ממך. אני לא חושב שאני נקי מזה, ואני גם חטפתי לא מעט בבמה זו ובבמות אחרות על דעות שאני מחזיק בהם. משה פרידמן - שיחה 20:11, 11 במרץ 2019 (IST)
אני בטוח שראש הממשלה הוא חלק מהתופעה - גם כמחמאה וגם לשלילה. ראש הממשלה הנוכחי - כמערכת ולווא דווקא כאדם פרטי - ממש טוב במקצוע הפוליטי, ומצליח בעזרת רטוריקה עקבית במשך שנים (לפחות מאז "רק לא שמאלמרט" ; דרך תיוג המחאה החברתית כשמאל - שגרם לכל הימנים שכל כך שמחתי לראות שם להעלם משם ולהוקיע ; ובוודאי שעכשיו כשהקמפיין של הליכוד מתמקד בתיוג "כחול לבן" כשמאל-חלש) לסמן את רוב מי שיוצא נגדו כ"לא לגיטימי". מהלך חכם מאוד. כשאני אומר שאני מתכוון לראש הממשלה כמערכת, אני מתכוון לזה שביבי מקבל החלטות מקצועיות יחד עם צוות מסוים, ומיישם אותן יחד עם שותפים רבים, כמו ח"כים נוספים של הליכוד, עורכי דינו, ערוץ הליכוד TV ועוד - ולכולם יחד יש השפעה לא רעה על השיח. יחד עם זאת, אני חושב שזו בעיה גם של גורמים רבים בתקשורת, שלמשל, נופלים לנראטיב הליכודניקי של "שני גושים - גוש שמאל וגוש ימין" ומכריחים את כל המפלגות והמצביעים להתחלק לימין ושמאל דיכוטומים, ולעיתים חסרי היגיון (מכיר אישית ליכודניקים שרופים שנים, שבבחירות האחרונות הצביעו ללפיד או מתכננים להצביע לגנץ). לגבי התחושה שמי שאומר משהו "לא מקובל" ישר מתנפלים עליו והפגיעה בחופש הביטוי - אני חושב שזו תופעה שניכרת בעיקר ברשתות החברתיות, שם כל ח"כ בכיר מספיק מחזיק מערכת של בוטים-מגיבים וכדומה, ויכול בקלות להפוך שיח סביב נושא מסוים לאלים. מהסיבה הזו אני לא מסכים עם ה"האשמה" של האינטרנט - הוא רק כלי בידיים שונות, ובהחלט יש גורמים מסוימים שנשמעים יותר מאחרים ברשתות החברתיות ויכולים לכוון את השיח - והדבר ניכר במיוחד בתקופת בחירות. איש השום (Theshumai) - שיחה 20:43, 11 במרץ 2019 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: הוא בוודאי לא טומן ידו בצלחת. אבל קיטלוג של קבוצת אוכלוסיה כ"אחר" הנורא והאיום זו לא המצאה שלו. לצערי, כחובש כיפה בשנות התשעים סבלתי מכך רבות, וכן כמתנגד לתכנית ההתנתקות. ולא צריך את הבוטים של חברי הכנסת כדי לראות את התופעה הזו במרשתת. מספיק להסתכל על הויקיפדיה שלנו. משה פרידמן - שיחה 20:52, 11 במרץ 2019 (IST)
בשביל השמאל, להאשים את נתניהו בהסתה זו כבר מנטרה שאין צורך להקדים לה נימוק הגיוני. ראש הממשלה השיב בכבוד רב לגברת סלע והעמיד אותה על טעותה. מדינת ישראל אכן איננה 'מדינת כל אזרחיה' אלא מדינת הלאום של העם היהודי. לצד זאת היא מקיימת משטר דמוקרטי המכבד את זכויותיהם של כל האזרחים, יהודים וערבים. לגופם של דברי סלע, הסיבה לסלידה של הקונצנזוס הישראלי משיתוף פעולה קואליציוני עם המפלגות הערביות היא עמדותיהן של האחרונות. מפלגות שמביעות הזדהות עם אויבי המדינה, שחבריהן תומכים ברוצחים שפלים ומנהיגיהן מאדירים את ערפאת אכן אינן ראויות לשיתוף פעולה בעיני הקונצנזוס הישראלי. בברכה אגלי טל - שיחה 20:51, 11 במרץ 2019 (IST)
המחלוקת הזאת מלאכותית והיא נועדה, כמו ספינים רבים מכיוונו של נתניהו, למקד את תשומת הלב ולשכוח מעשי השחיתות ושוד הקופה הציבורית - ראו זאת - אתם מבינים אנחנו כבר במרץ, אבל המשפחה המלכותית לא ממהרת לשלם חשבונות, אין להם כרטיסי אשראי... בברכה. ליש - שיחה 21:31, 11 במרץ 2019 (IST)
הוא לא באמת יכול להעלים את המאמץ של רוב כלי התקשורת למקד את תשומת הלב בבכי ונהי על מצבנו האיום ונורא, ובהתקפות נגדו, כולל דיבורים על שחיתות ושוד הקופה הציבורית. נרו יאירשיחה • ד' באדר ב' ה'תשע"ט • 23:28, 11 במרץ 2019 (IST)
לא רק דיבורים, נרו יאיר, הדיון בשחיתות זו כבר הגיע לשלב של שימוע לפני הגשת כתב אישום בשלושה תיקים. דוד שי - שיחה 06:11, 12 במרץ 2019 (IST)
תודה שהזכרת לי, אף אחד לא מדבר על זה אז שכחתי. פשוט הדיון היה על תשומת לב והשכחה. נרו יאירשיחה • ה' באדר ב' ה'תשע"ט • 13:34, 12 במרץ 2019 (IST)
בהחלט יש מי שמדבר על זה, אבל אתה מעדיף לשמוע רק את אלה שלא. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 13:36, 12 במרץ 2019 (IST)
נו באמת. אני זה שהצעתי לא לעסוק כאן בפוליטיקה עד הבחירות. מי שירצה לשמוע כמה נתניהו מושחת יכול לצרוך את אמצעי התקשורת, ומי שלא - שיתבודד. אם הוא מסוגל. אף אחד לא ישנה את דעתו בגלל הדיונים כאן. נרו יאירשיחה • ה' באדר ב' ה'תשע"ט • 13:39, 12 במרץ 2019 (IST)
זו לא תופעה ייחודית לישראל וגם לא לעימות ימין-שמאל. היום כל מי שמביע (ברשתות חברתיות, בתקשורת או בהרצאה) עמדה שחורגת מהמיינסטרים או נתפשת כפוגענית - סופג לינץ' תקשורתי נרחב ומבול תגובות נאצה ברשתות החברתיות המקוונות. חלק גדול מזה נובע מדת השקר שנקראת תקינות פוליטית והצורך של משתמשים ברשת לפרוק רגשות של שנאה ואגרסיות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:22, 14 במרץ 2019 (IST)

לגמרי לא קשור לדיון - מטריף אותי שאנשים מערבבים שיסוי לבין שיסוע. הראשון הוא שליחת חיות טרף בקורבן (ובהשאלה שיסוי אנשים שקל לחמם אותם), השני הוא קריעת שסע. לראשונה נתקלתי בבלבול הזה בתרגום העברי לספר שוגון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:39, 15 במרץ 2019 (IST)

פעילות במזנון ובכיכר העיר[עריכת קוד מקור]

Edits statistics 2018.png

יש לי רושם שבזמן האחרון יש גידול ניכר בפעילות במזנון ובכיכר העיר, מה שבהכרח בא על חשבון פעילות במרחב הערכים. האם ניתן להציג גרפים שמראים את מספר העריכות בכל חודש במזנון, בכיכר העיר, במרחב הערכים ובמרחב השיחה? דוד שי - שיחה 07:16, 15 במרץ 2019 (IST)

מוכן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:10, 15 במרץ 2019 (IST)
נתונים לא מעודדים במיוחד. אפשר לראות איפה אנחנו ביחס לויקיפדיות אחרות? ישראל - שיחה 16:06, 15 במרץ 2019 (IST)
תודה, יגאל. הגרף מראה שיש בסיס לתחושתי. אני מקווה שבקרוב נחזור לפעילות שמעניקה משקל גבוה יותר למרחב הערכים. דוד שי - שיחה 16:21, 15 במרץ 2019 (IST)

איילת שקד רוצה לערוך שימוע לשופטים בכנסת אם תישאר שרת המשפטים בממשלה הבאה[עריכת קוד מקור]

אם רפורמה שכזו תוצא אל הפועל, מה זה אומר? ניב - שיחה 11:41, 15 במרץ 2019 (IST)

יהיו לנו פרשות, כמו בשימוע של השופט ברט קוואנו. אבל שם לפחות הסנאטורים לא קיללו ולא התפרצו האחד לדברי השני. אגסי - שיחה 11:59, 15 במרץ 2019 (IST)
הפרשה לא קשורה לשימוע. לפי החדשות עושה רושם שיש פרשות גם בשיטה הקיימת. שקד עוד לא פירטה את תוכניתה, ייתכן שהכוונה היא שפוליטיקאים ימנו את השופטים, כמו בארה"ב. אין צורך להתרגש מהצהרות סמוך לבחירות. בבחירות הקודמות בנט הודיע שידרוש את תיק ביטחון הפנים (וכנראה עשה בשכל שלא התעקש על זה). נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 12:02, 15 במרץ 2019 (IST)
בכנסת הבאה איילת שקד תחזור לפעילות ב"ישראל שלי", ואם יהיה לה חשוב להסתובב בכנסת תוכל להיות עוזרת פרלמנטרית של בצלאל סמוטריץ'. דוד שי - שיחה 16:23, 15 במרץ 2019 (IST)
דוד, לא יודע, למיטב זיכרוני הערכת שאחרי פרסום החלטת היועמ"ש בוחרי הליכוד ינטשו אותו. נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 16:26, 15 במרץ 2019 (IST)
ולא נטשו? האם הם תומכים בשחיתות? האם, כחסידי חב"ד, יעריצו את נתניהו גם לאחר מותו? דוד שי - שיחה 17:21, 15 במרץ 2019 (IST)
הם יכחישו את מותו, ואם ייאלצו לכך, יציבו את גופתו החנוטה במאוזוליאום ביבי בכיכר ציון.שלומית קדם - שיחה 19:08, 15 במרץ 2019 (IST)
לדידם, השחיתות האמיתית נמצאת בפרקליטות ומערכת המשפט. איך אמר ד"ר גדי טאוב (בציטוט חופשי): אהרן ברק הפך את הכל [כולל הפוליטיקה] לשפיט, ויצא לו שהכל [כולל המשפט] הפך לפוליטי. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:11, 15 במרץ 2019 (IST)
אנחנו מדברים כאן על שוחד מרמה והפרת אמונים, שכידוע היו שפיטים הרבה לפני שברק נולד. אגיד זאת בצורה ברורה: לא רק נתניהו מושחת, אלא כל מי שתומך בו בימים אלה, לאחר החלטת היועץ המשפטי, הוא מושחת. לא רק כל חברי מרכז הליכוד ומצביעי הליכוד, אלא גם בנט, שקד וכחלון - מי שתומך בשחיתות הוא מושחת בעצמו, גם אם לא לקח אגורה לכיסו. דוד שי - שיחה 19:37, 15 במרץ 2019 (IST)
מאחר שהפרקליטות התמחתה בתפירת תיקים ולמרות מאמצי העל של שקד מערכת המשפט עדיין נוטה שמאלה, אלה התומכים בנתניהו סבורים שאין בהאשמות אלו ממש - כלומר: נתניהו זכאי ולא מושחת, וכתבי האישום נגדו נובעים ממניעים פסולים ולא ענייניים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:01, 15 במרץ 2019 (IST)
כמובן. עשרות שוטרים שעסקו בחקירת נתניהו חברו כולם יחד לתפור לו שלושה תיקים, וכל זאת בפיקוחו של איש ימין מובהק שמונה על ידי נתניהו, הרי הוא רוני אלשייך. גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, איש אמונו המובהק של נתניהו, הצטרף לתופרי התיקים. היכולת של הימין להתכחש למציאות מעוררת התפעלות, ומצטרפת לפנטזיות על הרוצח ברוך גולדשטיין (שיצא למבצע הצלה מופלא) והרוצח יגאל עמיר. הימין אינו זקוק ללגליזציה של סמים, הוא מסטול גם בלי זה. דוד שי - שיחה 06:16, 16 במרץ 2019 (IST)
ועוד יש להוסיף שנתניהו מודה במעשים המושחתים, הוא מודה בקבלת השוחד/מתנות רק טוען שמותר לקבל מתנות, הוא דאג להקלטת המשא ומתן הפלילי עם מוזס, רק טוען שזה לא היה ברצינות, רק בכאילו. לאור או נכון יותר לחושך כל העובדות האלה ועוד לפני שנשמע על מניותיו במפעלים המרוויחים ממכירת כלי שיט לחיל הים, אם יש מי שעדיין חושב שנתניהו לא מושחת, מצבו חמור, הוא חי בהכחשה, מנותק מהמציאות. בברכה. ליש - שיחה 07:12, 16 במרץ 2019 (IST)
עשרות שוטרים חקרו גם את יעקב נאמן ואנשי ימין נוספים, התקשורת פמפמה שיש ראיות בשפע נגדם, היועמ"שים הגישו נגדם כתבי אישום, והאשימו אותם בשחיתות. אז איך זה שבמשפט הם יצאו זכאים ולמה נתניהו לא יכול לצאת זכאי? – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:25, 16 במרץ 2019 (IST)
ועוד הערה: ביטויי הזלזול והמסטוליות הם ממש לא ראויים כאן ולא לעניין, גם לא הכנסת גולדשטיין ויגאל עמיר. זה זלזול שלא במקום שפוגע מאוד באפשרות לקיים דיון ענייני. הרי אני יכול לתת דוגמאות של שמאל הזוי לא פחות, שמשתטח על קברי מחבלים (תמר זנדברג שעלתה לקבר של יאסר ערפאת במוקטעה ודיגמנה לצידו) ונותן לגיטימציה לטרוריסטים (מוסי רז שחושב והצהיר בראיון לרדיו שיאסר ערפאת הוא לא רוצח המונים אלא "לוחם חופש" כי הוא התמקד ברצח יהודים ולא ברצח בני עמו). – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:35, 16 במרץ 2019 (IST)
הרשה נא לי להביע זלזול במצביעי הימין. מה עוד נשאר לי קודם שאשלח למחנה חינוך מחדש שבו אלמד לאהוב את בנימין נתניהו? דוד שי - שיחה 20:28, 16 במרץ 2019 (IST)
צודק. אתה לא אוהב את נתניהו וממילא מוכרח לזלזל ככל האפשר גם בבוחרי הימין. הרי אי אפשר לצפות ממך שתכבד את האחר, את מי שיש לו דעה שונה משלך. נרו יאירשיחה • ט' באדר ב' ה'תשע"ט • 21:08, 16 במרץ 2019 (IST)
אין מה לזלזל במצביעי הימין, הם מצביעים לפי מה שטוב להם וטוב למדינה. עד כה, נתניהו - למרות חסרונותיו - יותר טוב מהאלטרנטיבות שמשמאל לו, אך פחות טוב מנפתלי בנט. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:57, 16 במרץ 2019 (IST)
אני בהחלט מוכן לכבד את האחר, עד שזה מגיע לתמיכה עיוורת של האחר בחשודים בפשע (לא רק נתניהו, אני זוכר גם את מחיאות הכפיים לדוד ביטן).
MathKnight, בנט חזק בדיבורים, אל תהיה פראייר. חוץ מזה, הוא בגד במוטי יוגב, האיש עם ה-D9, אני מתפלא עליך שסלחת כל כך מהר. דוד שי - שיחה 23:25, 16 במרץ 2019 (IST)
זכותו של כל אדם להאמין לחשוד בפשע שטוען לחפותו ומגעיל לזלזל בו. ובנט לא בגד באף אחד, חלאס עם השטויות האלה, הוא הרים את הבית היהודי מאד גבוה ואז החליט לפתוח מפלגה. לגיטימי.. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 23:28, 16 במרץ 2019 (IST)
בתחומים שבהם היו לו השפעה וסמכויות - הוא עשה הרבה, למשל הצלת לימודי המתמטיקה בישראל והכפלת מספר תלמידי 5 יחידות. בקבינט של מבצע צוק איתן הוא זה שדחף להשמדת מנהרות הטרור של חמאס. את תפקיד שר הביטחון הוא עדיין לא הצליח להשיג, אבל אם יצליח בבחירות - אז אולי... מה שכן, מוטי יוגב בעיקר דיבר - ומי שבפועל פעלה לתקן את העיוותים והליקויים במערכת המשפט כמו D9 אמיתי הייתה איילת שקד - שזכתה לשבחים מקיר לקיר ונחשבת בצדק לשרת המשפטים הטובה ביותר שהייתה פה (למרות זאת, המהפכה המשפטית טרם הסתיימה ויש לשקד עוד הרבה עבודה לפניה). – ד"ר MathKnight (שיחה) 23:31, 16 במרץ 2019 (IST)
אבל בנט ללא ספק הפוליטיקאי הגרוע ביותר... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 23:34, 16 במרץ 2019 (IST)
שקד "נחשבת בצדק לשרת המשפטים הטובה ביותר" – נחשבת בעיני מי? לדעתי היא דווקא שרת המשפטים הכי פחות טובה שהייתה, ואני מכיר לא מעט אנשים שחושבים כמוני. כמו שהיא זכתה לשבחים מקיר לקיר – היא זכתה גם לביקורות ולגינויים מקיר לקיר. היא מתלוננת על נטייה אידאולוגית שמאלנית של בג"ץ, אבל בפועל מי שמינתה שופטים עם נטייה אידאולוגית מובהקת זו אך ורק היא. למעשה, היא בעצמה מצהירה בכל פעם שהיא מינתה המון "שופטים שמרנים". המינויים שלה עומדים בניגוד מוחלט לעיקרון הכי בסיסי של המשפט בישראל, לפיו השופטים צריכים להיות אובייקטיביים ונייטרליים ככל האפשר. שקד היא האחרונה שיכולה להתלונן על בג"ץ, בשעה שהיא במו ידיה היחידה שהפכה את המערכת המשפטית לאידאולוגית. תמוה שהיא מתגאה באינספור "השופטים השמרנים" שהיא ממנה ובאותה העת מתלוננת שבג"ץ מוטה לכיוון השמאלי מבחינה אידאולוגית. היא מודה בעצמה שהמינויים שלה מוטים פוליטית ואינם אובייקטיביים, ובכך למעשה מודה בעקיפין שהיא כשלה בתפקידה כשרת המשפטים. ניכר שהיא מנסה לחקות אחד לאחד את מערכת בית המשפט העליון בארה"ב – שם לכל אחד מהשופטים יש עמדה אידאולוגית מוצהרת. נשיאים שמרנים ממנים שופטים שמרנים ונשיאים ליברלים ממנים שופטים ליברלים. חבל שהיא מכניסה את הטעות הזאת לכאן. שופטים בעלי אג'נדה פוליטית הם אינם שופטים – אלא למעשה פשוט מחוקקים עם ידע וניסיון במשפטים. כלומר, שקד בעצם ממנה מחוקקים (=שופטים עם דעות ואג'נדות ידועות), שלא נבחרו על ידי הציבור. כעת היא מנסה לחקות את מערכת המשפט בארה"ב עוד יותר, ורוצה לעשות שימועים בכנסת. הדבר יגרום לנזק תקדימי ובלתי הפיך. אי אפשר פשוט לעשות קופי-פייסט מארה"ב ולצפות שהכול יעבוד חלק גם כאן. כולי תקווה שהיא לא תישאר שרת המשפטים בקדנציה הבאה. ‏Guycn2 · ☎‏ 07:23, 17 במרץ 2019 (IST)
נפתלי בנט - בזיקפה לאומית מתמדת, פה ויומרה גדולים (שזה מה שחשוב לימנים) ויכולת קטנה בהרבה. איילת שקד ההרסנית מוכשרת יותר ממנו. אם יגיע למשרד הביטחון, ייפול כפי שנפל ליברמן ("לאסמעיל הנייה יש עוד 48 שעות לחיות"). יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:23, 17 במרץ 2019 (IST)
דעתך היא דעת מיעוט. היא נבחרה לאישה המשפיעה ביותר בישראל פעם אחר פעם וזכתה לשבחים רבים על יכולותיה המקצועיות והביצועיות, ועל כך שהיא מיישמת את מה שהיא מאמינה בו. שנית, אתה טוען שלפני שקד בג"ץ היה אובייקטיבי ונייטרלי ולא מוטה פוליטית. טענה זו שגויה, בג"ץ היה מוטה מאוד שמאלה וגרם לכך שציבורים שלמים איבדו בו אמון לחלוטין ושבמדד האמון הכללי הוא ירד באופן דרסטי. השופטים לא היו נייטרליים ואובייקטיבים, הם העמידו פנים ככאלה אך היו מאוד פוליטיים ומוטים. שקד פועלת לתיקון המצב הזה, וכך יחזור האמון בבית המשפט. – ד"ר MathKnight (שיחה) 18:18, 17 במרץ 2019 (IST)

דוד, לדעתי לא כיבדת במיוחד את מצביעי הליכוד גם קודם שנתניהו היה חשוד בפשע. על כל פנים איני מבין מה זה רלוונטי אם המצביעים חושבים שראש ממשלה יכול להיות חשוד בפלילים. גם החוק סבור כך. נרו יאירשיחה • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 12:32, 17 במרץ 2019 (IST)

מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל. קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי, (משום ש) הוא נמצא במצוקה המיוחדת הזו - הכול כך עמוקה. (בנימין נתניהו על אהוד אולמרט, 2008) [3]. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:37, 17 במרץ 2019 (IST)
נו, ומה אמרו אנשי השמאל כשראשי הממשלה אולמרט ושרון היו בחקירות? הכול פוליטיקה. וסליחה שאיני מדגיש את הדברים בכתב עבה. נרו יאירשיחה • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 14:41, 17 במרץ 2019 (IST)
למנהיג הנערץ שלך יש מוסר כפול. מה שנכון לאחרים לא חל עליו. גם התגובה שלך לעיל לא תוכל להסוות זאת. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:46, 17 במרץ 2019 (IST)
אנשי השמאל הפילו את אולמרט. Tzafrir - שיחה 16:00, 17 במרץ 2019 (IST)
הם תפרו לאולמרט תיק פלילי. הרי המשטרה והפרקליטות מאז ומעולם נשלטו על ידי סמולנים. אבל אופס, גם אולמרט היה סמולני... אבל ביבי צודק שרודפים אותו - תמיד דופקים את השחורים. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 16:19, 17 במרץ 2019 (IST)
השמאל העלים עין במשך שנים מהשחיתות של אולמרט. ושרון - אליו אפילו לא טרחתם להתייחס. נרו יאירשיחה • י' באדר ב' ה'תשע"ט • 20:06, 17 במרץ 2019 (IST)
אולמרט התפטר הרבה לפני הבחירות (ובצדק), מה שהמלך ביבי אפילו לא חולם לעשות. קטן עליו. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:29, 17 במרץ 2019 (IST)
נכון שחלק מהתקשורת העלימה עין מהשחיתות של אולמרט. אותו חלק רקוב מהיסוד שלא מעניין אותו לא ימין ולא שמאל והיה מוכן גם לתמוך בנתניהו בתמורה לקידום האינטרס המסחרי שלו. חלקים אחרים בתקשורת, כולל העיתון השמאלי הארץ, ערכו תחקירים יסודיים (זכור לי אחד של גידי וייץ) ומתחו ביקורת חריפה על השחיתות שלו.
רשויות החוק לא העלימו עין מאולמרט, וגם לא משרון או מליברמן. אולמרט הוא פשוט אדם ערמומי מאד שידע ללכת על הסף, ובנוסף איש בעל קסם אישי שעוזריו נאמנים לו מאד. רוב מעשי השחיתות שלו לא היו פליליים במובהק, או שלא היה ניתן לבסס אישום בעניינם (בוודאי לא בלי שיתוף פעולה מצד מישהו מעוזריו ואנשי לשכתו). זו גם הסיבה כנראה שליברמן, איש ימין, לא עמד לדין - לא יושרו הגדול, ולא הטייה במשטרה ובפרקליטות, אלא חוסר בראיות. ברגע שאולמרט עשה טעות וחצה את הסף - חטף כתב אישום. כנ"ל שרון, שגם הוא היה ערמומי מאד ומחוכם, ולא היה רחוק מהעמדה לדין. כשמני מזוז דחה את עמדת עדנה ארבל להגיש כתב אישום נגד שרון זה היה משיקול משפטי. דב ט. - שיחה 11:11, 19 במרץ 2019 (IST)
רק בארץ שמרנית כמו ישראל מישהו יכול לחשוב שנוני מוזס זה "התקשורת" ושהוא שמאל. זכור לי כתבות על השחיתות של אולמרט עוד כשהיה ראש העיר, במקומון תחת הכותרת "אולמרט בשחקים" או משהו כזה. אולמרט ושרון הם אנשי ימין. לא שמאל. ורוב התקשורת בישראל משווקת מה שמוכר עיתונים - כלומר למצוא חן בעיני הציבור שלה- שיא השחיתות של התקשורת זה כמעט אפס כתבות על הגורם שהורג כ-20% מהישראלים. ועוד מעט מאד כתבות על גורם שהורג 25% מהישראלים. האזרח דרור - שיחה 11:41, 19 במרץ 2019 (IST)
הגבת לדבריי? מוזס הוא כפי שכתבתי לא שמאל ולא ימין. הוא לא כל התקשורת אבל הוא בעל עוצמה רבה מאד, שאכן אין לה הרבה מקבילות (מבחינת התפוצה) בעולם הדמוקרטי. דב ט. - שיחה 12:05, 19 במרץ 2019 (IST)
כתבה פה וכתבה שם בכלל לא מתקרבות לזכוכית המגדלת שבה הביטה התקשורת על נתניהו, וזה עוד בלי לדבר על ההודאה המפורשת באיתרוג. כמובן שמוזס הוא שמאל. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 12:13, 19 במרץ 2019 (IST)
מוזס היה הופך להיות הביביסט הכי גדול אילו רק יצאה לפועל העסקה שהציע לנתניהו, סיקור אוהד תמורת הגבלת ישראל היום. ליברמן, איש ימין, הוא מחביביו המובהקים של מוזס ויש עדויות שטרפד תחקירים בעניינו. דב ט. - שיחה 12:47, 19 במרץ 2019 (IST)

תחרות כתיבה חדשה[עריכת קוד מקור]

על רקע הרוחות העכורות במיזם בתקופה האחרונה, משתמש:ראובן מ. העלה רעיון לתחרות כתיבה חדשה. לי זה נשמע רעיון טוב. מוזמנים/מוזמנות לתמוך במזנון, ואם תהיה התעניינות נוכל לקדם את הנושא. תודה, ‏Lionster‏ • שיחה 12:27, 15 במרץ 2019 (IST)

Section editing on mobile[עריכת קוד מקור]

(This is about  mw:VisualEditor on mobile/Section editing.  See [4].)

The visual editor for the mobile web site will get section editing on Monday, 18 March 2019 at approximately 11:15 UTC.  This is a few days later than originally planned.

Please contact me if you have any problems with it.  Thank you for your patience. Whatamidoing (WMF) - שיחה 19:04, 15 במרץ 2019 (IST)

Done Done They have found one bug so far. Sometimes, if you make one (section-only) edit with the mobile visual editor, then you can't immediately make a second (section-only) edit, if you are using Safari on iOS. If you find other problems, please contact me. Whatamidoing (WMF) - שיחה 19:25, 18 במרץ 2019 (IST)

מה הערך ה-50 מיליון?[עריכת קוד מקור]

לפי הסטטיסטיקה כבר אמור להיות הערך ה-50 מיליון בכל הויקיפדיות? האם ייתכן שהוא שלנו כמו הערך המיליון? --EldadHe - שיחה 14:12, 16 במרץ 2019 (IST)

מלגות לכנסי תנועת ויקימדיה[עריכת קוד מקור]

שלום רב, הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל עדכן את נוהל המלגות של העמותה. תוכלו לראות אותו כאן.
הכנס הקרוב, Wikimedia + Education יתקיים כבר בחודש הבא בסן סבסטיאן.
תודה, מיכל לסטר - שיחה 11:31, 17 במרץ 2019 (IST)

הקטע המלא על גנץ ברדיו קול דויד ומאמר המערכת בהארץ[עריכת קוד מקור]

לכל המעוניין, הנה הקטע מהרדיו באיראן, ומאמר המערכת מהארץ, שצוטט שם מילה במילה. האזינו, השוו ושפטו, האם אכן יש כאן תמיכה איראנית בגנץ. תוכלו גם להתרשם מהקטע המלא עם ערן סיקורל. ישראל - שיחה 12:07, 17 במרץ 2019 (IST)

בעניין העלאת מדיה[עריכת קוד מקור]

איך אני יכול לדעת שהתמונה חופשית? למשל, אמן שמצטלם ומעלה לרשת, או הסוכנות שלו שמפרסמת תמונות לפני שחרור האלבום, האם הם חופשיים? ואם כן, איך אוכל לדעת ואיך אוכל להוכיח זאת לויקיפדיה? תודה רבה! Meir nahman - שיחה 12:53, 17 במרץ 2019 (IST)

Meir nahman, זו יותר שאלה לדלפק הייעוץ מאשר לכיכר העיר, אבל בכל זאת: כדי להעלות תומנה ברשיון חופשי לוויקיפדיה (או לוויקישיתוף), בעל זכויות היוצרים ביצירה צריך לאשר את השימוש ביצירה תחת תנאי הרשיון החופשי, לפי ההנחיות בדף ויקיפדיה:OTRS. לך, אישית, אין זכות להעלות ברשיון חופשי תמונה כלשהי שנתקלת בה ברשת ולא אתה יצרת - היא תימחק בלי אישור מפורש שבעל הזכויות בה צריך לשלוח לקרן ויקימדיה. יש חריגים, כמובן - למשל אם נתקלת בתמונה כל כך ישנה שפגו זכויות היוצרים בה, תוכל להעלותה כיוון שהיא כבר שייכת לציבור (ואז זה בכלל לא תחת רשיון חופשי כי לא צריך רשיון), אבל תמיד רצוי להתייעץ קודם, כי זה יכול להיות מאוד מורכב (כתלות במי הצלם, מתי היא צולמה ובאיזו ארץ...). Dovno - שיחה 13:06, 17 במרץ 2019 (IST)
זה ממש מסובך! איך אשיג רשיונות מבעלי הזכויות?! יתרה מזו, איך אשיג אותם לאשר את העלאת התמונה לויקי? ואם הם פרסמו מבעוד מועד שהם משחררים את התמונה לחופשי, איזו הוכחה אצטרך להביא? תודה רבה על המענה!!! Meir nahman - שיחה 13:34, 17 במרץ 2019 (IST)
זה אכן מסובך, ולכך אני מאוד ממליץ לך לא לנסות להעלות תמונות שמצאת אי שם ברשת, לא משנה מה בעלי הזכויות אמרו. גם אם הם כתבו שהם "משחררים את התמונה לחופשי" זה לא מספיק כי יש הרבה סוגים של רישיונות חופשיים בעולם וכדי להשתמש בתמונות בוויקיפדיה/ויקישיתוף יש צורך ברשיון התואם את תנאי הרישון החופשי המסויים שקרן ויקימדיה עובדת איתו (ורק בעלי הזכויות על היצירה יכולים לתת אישור זה לוויקיפדיה). נא להעלות ברשיון חופשי אך ורק תמונות שאתה אישית יצרת והזכויות במלואן שייכות לך. בברכה, Dovno - שיחה 13:45, 17 במרץ 2019 (IST)
אם נכתב על התמונה במפורש שהיא באחד הרישיונות החופשיים ממשפחת Creative Commons‏ - CC-BY,‏ CC-BY-SA או CC0 (אבל לא רישיון אחר מהמשפחה. רישיון שכולל בשמו NC או ND) – זהו רישיון מפורש וברור להשתמש בתמונה גם בוויקיפדיה. מעבר לכך צריך להיות ברור שזכויות היוצרים שייכות להם (או למי שהחליט לתת את הרישיון לתמונה). Tzafrir - שיחה 13:56, 17 במרץ 2019 (IST)
Dovno Tzafrir, תודה רבה לכם על הרצון הטוב! Meir nahman - שיחה 00:11, 18 במרץ 2019 (IST)
שאלה נוספת במחילה מכם, אם ישנה תמונה באחד מאתרי ה־CC, האם גם אז עליי להביא הוכחה לחופש או שמספיק שהתמונה נמצאה באתר? Meir nahman - שיחה 01:05, 18 במרץ 2019 (IST)
אם התמונה נמצאת באתר כמו פליקר, עם ציון שהיא חופשית לשימוש, כולל שימוש מסחרי, תוכל להעתיק אותה לוויקישיתוף תוך ציון המקור. דוד שי - שיחה 06:45, 18 במרץ 2019 (IST)
דוד שי, תודה רבה!!! Meir nahman - שיחה 00:13, 26 במרץ 2019 (IST)

בג"ץ הוכיח פעם נוספת את הצורך בריסונו[עריכת קוד מקור]

פשוט עושה מה שהוא רוצה במדינה הזאת, והפעם: מניעת הזכות הדמוקרטית מהציבור לבחור את נציגיו לכנסת, בניגוד גמור לעמדת וועדת הבחירות המרכזית. מהלך חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, המצביע עד לאן האקטיביזם השיפוטי התדרדר והגיע למימדים מפלצתיים, המחייבים את הציבור להתקומם ולרסן את המפלצת הזאת שנוצרה לה. ככה זה כשנותנים לה לגדול ולצמוח ללא השגחה. בר-כח - שיחה 20:07, 17 במרץ 2019 (IST)

אה, לא. התנועה של כהנא נפסלה להתמודדות ב-88. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • י' באדר ב' ה'תשע"ט 20:44, 17 במרץ 2019 (IST)
סליחה, אבל המפלצת איננה יושבת בבית המשפט העליון אלא בקריית ארבע, חברון, בת עין וגבעות יהודה והשומרון למיניהן. מייצגה הראשון נרצח בארצות הברית, נושא חזונו המפלצתי רצח 29 מתפללים במערת המכפלה ויורשיו הנאמנים מנסים להיכנס עכשיו לכנסת ישראל ולמחות כל זכר לדמוקרטיה והגינות במדינת ישראל. בר-כח, רסן בבקשה את התלהמותך הכוחנית.שלומית קדם - שיחה 20:51, 17 במרץ 2019 (IST)
צביה, א. הוא פסל תנועה, לא מועמד. פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שנפסל מועמד ספציפי. ב. הפסיקה אז הייתה אישרור של החלטת וועדת הבחירות המרכזית שפסלה את תנועתו של כהנא בעצמה. פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבג"ץ פוסל מועמד על דעת עצמו. בר-כח - שיחה 20:53, 17 במרץ 2019 (IST)
שלומית, אלו לא ההאשמות שבגינן הוא פסל את בן ארי. את כרגע מביע את דעתך האישית, לא מעבר. בג"ץ פעל כדיקטטור, בניגוד גמור לכללי הדמוקרטיה. בר-כח - שיחה 20:54, 17 במרץ 2019 (IST)
במחילה מכבודך, פסילה של תנועה זה גרוע יותר. מועמד אפשר להחליף. אבל אמרת "מהלך חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל" אתה בטח צודק... • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • י' באדר ב' ה'תשע"ט 21:06, 17 במרץ 2019 (IST)
כפי שאנו רואים ממש כאן - אי אפשר להחליף מועמד שפסל העליון. אין דרך כזאת. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 12:30, 19 במרץ 2019 (IST)
בג"ץ מקבל מספיק בקושי (ולמרות זאת, יש לרסן את הכנסת ואת הממשלה, אם כבר ולתת לבג"צ יותר כוח, ולהרחיק את שקד ההרסנית משם) - הפסילה של בן ארי, האישור של עופר כסיף והמפלגות הערביות הן ראויות ומתבקשות, אך הוא פישל בגדול כשלא פסל גם את בן-גביר, נציג מובהק של תנועת כך וממשיך דרכו של כהנא. כמו כן, מקומם של ניאו-נאצים בכלא ויפה שעה אחת קודם. נעם דובב - שיחה 21:08, 17 במרץ 2019 (IST)
צריך לרסן את הכנסת ואת הממשלה, רק אם אנחנו תומכים בהפיכתנו מדמוקרטיה לבג"צקרטיה. לא חושב שהעם מעוניין להגיע לשם. אולי השמאל כן, מאחר שהוא מיעוט מובהק בציבוריות הישראלית, ולכן פועל לעקיפת דעת העם דרך כלים אנטי-דמוקרטים. בר-כח - שיחה 21:12, 17 במרץ 2019 (IST)
מזמן אין כאן דמוקרטיה. זה רק אחיזת עיניים. מה שיש, תודות לימין שאתה כה מתגאה בו, זו עריצות הרוב, אפרטהייד ופשיזם זוחל. בג"צ הוא המחסום האחרון (ובדרך כלל לא מספק).נעם דובב - שיחה 21:16, 17 במרץ 2019 (IST)
שתי טעויות בהערה אחת שבפתח דיון זה:
  • הדקויות המשפטיות אינן רלוונטיות לדיון. בסופו של דבר אלו אותם שופטים עם אותה תפיסת עולם, וזה מה שמשנה.
  • בית המשפט העליון מוגבל לחוק. הוא לא אמור לפעול על פי תפיסת העולם של השופטים. ועל אף שבבירור תפיסת העולם של המפלגות הערביות סותרות את "חוק יסוד: הכנסת" בסעיף 7.א, הוא התעלם מהחוק הנ"ל, והחליט לפסול את בן ארי על פי פרשנות אישית שהוא נתן לדבריו, על אף שאפשר להבינה לכאן ולכאן. זוהי הבעת דעה בוטה של השופטים, שמחליטים מה רלוונטי ומה אינו רלוונטי, תוך רמיסת זכויות יסוד של אזרחים. בר-כח - שיחה 21:32, 17 במרץ 2019 (IST)
ובצורה פשוטה אתה אומר: אל תיתנו לעובדות ("דקויות משפטיות") לבלבל אותי, מפני שאני, בר-כח, יודע יותר טוב משמונה שופטי בית המשפט העליון מה נכון. דוד שי - שיחה 21:36, 17 במרץ 2019 (IST)
דקויות משפטיות תשאיר לדין הפלילי. להפעיל דקויות משפטיות (שיכולות להתפרש לכאן ולכאן על פי דעת המיעוט) על מנת לשלול זכויות יסוד, זוהי מהפכה שיפוטית. המשילות שייכת לעם, לא לשופטים. ואם לפחות היו ישרים והיו עקביים, היו פוסלים גם את המפלגות הערביות שמצהירים בריש גליה שהם מתנגדים למדינת ישראל כמדינה יהודית, בניגוד ל"חוק יסוד: הכנסת": "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: 1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית... ". התעלמות מא' ודבקות בב', זוהי הבעת עמדה אישית מובהקת. ביקורת שנשמעת כלפי בג"ץ שנים על גבי שנים, וכל פעם הם מוכיחים את נכונותה. בר-כח - שיחה 21:41, 17 במרץ 2019 (IST)
דוד שי אולי תסביר לנו בבקשה מדוע הפלגה הערבית אושרה בניגוד לחוק כתוב וברור? אתה מצייר את עצמך כאחד שמבין היטב דקויות משפטיות -- הלל יערישיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 23:21, 17 במרץ 2019 (IST)
שופטי בית המשפט העליון הבטיחו שבבוא העת נקבל פסק דין מנומק, ואז תוכל לקרוא את נימוקיהם. אני לא מבין בדקויות משפטיות (מה שהצגתי לעיל זה עובדות פשוטות), אבל סומך על שמונה שופטי בית המשפט העליון שהם מבינים בכך. דוד שי - שיחה 06:42, 18 במרץ 2019 (IST)
בפעם הקודמת שהם אישרו מפלגה וחברי כנסת ערביים, שבפירוש מתנגדים ל"מדינה יהודית דמוקרטית", הם פשוט עיקרו את החוק מתוכנו, בכל הקשור לערבים. מן הסתם גם הפעם. נרו יאירשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 16:04, 18 במרץ 2019 (IST)
או שמכירים בתפקידה ובסמכותה העקרונית של הרשות השופטת בדמוקרטיה, או שלא.
אם מגיעים מהנחה שאין לרשות השופטת חלק בהליך הדמוקרטי ושהחלטות הרשות המבצעת והמחוקקת לא אמורות להתאזן ע"י ביקורת שיפוטית כלל, אז זו לא דמוקרטיה במובן המקובל של המילה אלא עריצות הרוב (ואמירה כמו "דקויות משפטיות תשאיר לדין הפלילי", בעצם אומרת שלמעט משפט פלילי לא צריך בתי משפט, ולאזרח אין ערכאת ערעור מול החלטות השלטון).
לעומת זאת, אם מכירים בכך שבכל משטר דמוקרטי תקין יש צורך ברשות שופטת עצמאית, בין השאר כדי לפרש ולפקח על הרשויות האחרות, אז הטענה שביהמ"ש (ודרך אגב, לא בשבתו כבג"צ, כפי שצויין) "הוכיח פעם נוספת את הצורך בריסונו" רק כי לאחר שמיעת הטענות הכריע א' ולא ב' היא בעייתית. טענה זו שקולה ל: "יש להם תיאורטית זכות לדון בכך אך אם יכריעו אחרת ממה שאני הייתי מכריע במקומם, יש לרסנם". Dovno - שיחה 07:56, 18 במרץ 2019 (IST)
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה החוקתית...
dovno, מלכתחילה אין להביא את הדיון לבג"ץ. בשביל זה נועדה וועדת הבחירות. ו"עריצות הרוב" זה מושג שבו משתמש מי שלא מצליח להשיג את מבוקשו בדרכים דמוקרטיות. מיכאל.צבאןשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 10:53, 18 במרץ 2019 (IST)
ראו גם: תופעת העדר המשפטי, שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7. מיכאל.צבאןשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 10:56, 18 במרץ 2019 (IST)
  1. כפי שנכתב כאן מספר פעמים: לא הביאו את זה לבג"צ. בג"צ לא היה כאן כלל. ואני לא מבין אם טענתך היא שאין לאף אזרח זכות ערעור על החלטה של השלטון. (כי מה שונה ועדת הבחירות מגוף אחר?) זכות ערעור לערכאה שיפוטית היא יסוד בדמוקרטיה.
  2. "עריצות הרוב" ממש (אבל ממש) אינו מה שכתבת. השתמשתי בו כאן בדיוק בצורה הנכונה: כתגובה לטיעון ממנו השתמע שלאזרחים לא אמורה להיות זכות ערעור על החלטות השלטון ושלא אמורה להיות ביקורת של רשות שופטת עצמאית על החלטות הרשויות האחרות. מצב כזה הוא בדיוק "עריצות הרוב" - מצב בו הרוב (רק מעצם היותו הרוב) יכול להחליט *כל דבר באשר הוא* לגבי המיעוט, ללא שום הגבלה, ביקורת או בלמים מכל סוג.
  3. ולהבהרה (מנקודת מבט אישית): היו מספר פעמים בהן הדעה שלי לא זו שהתקבלה על ידי הרוב (ולא רק בבחירות ארציות, גם כאן למשל, בהצבעות בוויקיפדיה), ומעולם לא סברתי שעצם זה "שלא הצלחתי להשיג את מבוקשי בדרכים דמוקרטיות" (כדבריך) מהווה "עריצות הרוב", שכן זה טיעון מגוכח. אולם הטענה שהרוב יכול להחליט כל דבר ללא שום גבול היא אכן עריצות. כפי שלא נסכים שנעביר החלטה בוויקיפדיה שלאנשים ממוצא מסויים אסור לערוך כאן, ולא משנה אם יהיה לכך רוב או לא. גישה כזו היא עריצות, גם אם היא מסייעת לי אישית או לא.
Dovno - שיחה 11:03, 18 במרץ 2019 (IST)
אבל נניח שתעבור הצבעה כזו, אין לנו מה לעשות נגד זה. היה בטוח שבהנחה ותעלה הצבעה כזו, אתנגד בתוקף. אבל אם ההצבעה תעבור באופן דמוקרטי יהיה עלינו לציית לה, ולא - נחסם. מיכאל.צבאןשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 11:40, 18 במרץ 2019 (IST)
ובדמוקרטיות מודרניות (להבדיל, למשל, מהשיטה הדמוקרטית ביוון העתיקה, שם רק גברים בעלי רכוש יכלו להצביע) יש מנגנוני הגנה מובנים ("איזונים ובלמים") כדי לא לאפשר מצב כזה, וטוב שכך. Dovno - שיחה 12:09, 18 במרץ 2019 (IST)

אמרת עריצות הרוב אמרת דמוקרטיה. מי שבעינייו דמוקרטיה-עריצות הרוב הוא שלטון רע בעיניו מוזמן לנסות שלטון חלופי הלל יערישיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 15:30, 18 במרץ 2019 (IST)

המונח "עריצות הרוב" אינו שקול למונח "דמוקרטיה". להיפך: כל דמוקרטיה מודרנית מכילה יסודות בסיסיים על מנת להבטיח (ככל האפשר) שלא תתקיים עריצות הרוב: "בנוסף מגנים הסדרים חוקיים אלו על המיעוט, ומבטיחים שגם אם הרוב יהיה עוין לו, יכולתו לפגוע בו תוגבל.". Dovno - שיחה 15:41, 18 במרץ 2019 (IST)
הביקורת לא מובנת לי, ככל שהיא עוסקת ב"אקטיביזם שיפוטי". אני מבין את הביקורת כשבג"ץ פוסל חוק, או נוטל לעצמו סמכות שלא קיבל בחוק. אבל כאן מדובר על חוק שחוקק על ידי הכנסת, ואזרחים עתרו לבית המשפט כי לטענתם החוק לא ייושם כהלכה. מי אמור להכריע בשאלה מן הסוג הזה אם לא בית המשפט? משה פרידמן - שיחה 15:50, 18 במרץ 2019 (IST)
בג"ץ פועל כאן בניגוד לסמכות משום שהוא מעקר את החוק מתוכנו. חוק יסוד הכנסת אומר בפירוש שרשימה או מועמד לא יכולים להיבחר אם הם מתבטאים באופן שיש בו, במפורש או במשתמע, תמיכה ב"שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". בל"ד וחברי הכנסת שלה, וגם חברי כנסת אחרים, עונים ללא ספק על הקריטריון הזה, הם מתנגדים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. אלא מה, לבג"ץ לא ממש אכפת, משום שהוא רואה את עצמו מעל החוק. שמא תאמר, לפחות יש שוויון והם מעקרים את החוק גם לגבי יהודים? מתברר שלא. הם פוסלים יהודים בלבד. נרו יאירשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 16:10, 18 במרץ 2019 (IST)
אה, אז זו הבעייה. לא המהפכה החוקתית, לא הכל שפיט. השופטים פשוט לא טובים. מי מינה אותם, מעניין? מי הכריז שעשה מהפכה בבית המשפט?
בו-ארי חצוף במיוחד לאור העובדה שגם הוא פנה לבית המשפט שיפסול את חד"ש ופתאום באותו פסק דין שלא פסל את חד"ש ושהוא עצמו נפסל הוא זועק איזה מין דבר זה שבית המשפט יפסול. Haparsi - שיחה 16:17, 18 במרץ 2019 (IST)
הביקורת טבעית ונדרשת. המפלגות הערביות והמועמדים של המפלגות הנ"ל מצהירים בריש גליה, וללא הסתייגויות שהם מתנגדים להיותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, וזה גורם מספק בכדי לפסול אותם מריצה לכנסת, בהתאם לסעיף 7.א ב"חוק יסוד: הכנסת". בג"ץ הרי פסל את בן ארי עפ"י אותו סעיף, הפוסל אדם או מפלגה מלרוץ לכנסת בעילת גזענות. והרי אף אדם לא מצהיר על עצמו כגזען. הכרזה על אדם כגזען זוהי פרשנות של השופטים לדבריו. בייחוד כאשר אותו אדם מצהיר על עצמו כלא גזען. בג"ץ לקח כאן את החוק לידיים, פרש את התבטאויותיו של בן ארי כביטוי גזעני (בניגוד לעדותו על עצמו), ופסל אותו בעילת גזענות. לעומת זאת, על אותם אנשים שמצהירים על עצמם כמתנגדים למדינה יהודית, אותם הוא הכשיר. פסיקה אג'נדאית מובהקת. ואחר-כך אומרים שבג"ץ פועל באובייקטיביות והביקורת כנגדו לא עניינית. אמירות מנותקות מכל מציאות סטטיסטית בדוקה. בר-כח - שיחה 16:21, 18 במרץ 2019 (IST)
שוב, לא מדובר כאן בכלל בבג"צ, אלא בערעור לעליון. שנית, לגיטימי שלאנשים שונים יהיו דעות שונות בנושא. לדעת חלק מהאנשים ביהמ"ש "רואה את עצמו מעל החוק". לדעת אחרים (ולדעת שופטי העליון עצמם, אני מניח), הם פוסקים לפי הבנתם ובהתאם לחוק. למעט מתן זכות ההכרעה בנושא להמון, שאלתו של משה פרידמן במקומה: "אזרחים עתרו לבית המשפט כי לטענתם החוק לא ייושם כהלכה. מי אמור להכריע בשאלה מן הסוג הזה אם לא בית המשפט?". Dovno - שיחה 16:22, 18 במרץ 2019 (IST)
הפרסי, המהפכה והשאר הם רק דוגמאות לכך ששופטי העליון כופים את דעותיהם על הציבור. הם יכולים לעשות את זה בין היתר בזכות המהפכה שחוללו בעצמם, בניגוד לרצון המחוקק. יש להם הרבה דרכים לכפות את ערכיהם, זו אחת מהן. בדבר אחד אתה צודק, שקד לא חוללה בינתיים מהפכה, גם אם עשתה צעד או שניים בכיוון הנכון. כנראה גם היא מבינה את זה, לאור התוכנית שהציגה היום. אה, ולגבי השאלה מי מינה אותם, רוב השנים הם בעיקר מינו את עצמם. ואין כאן מקום להאריך.
דובנו, הדיוק שזה העליון או בג"ץ וע"א או ע"ב באמת לא הנושא. ציטטתי לך את החוק, תגיד לי אתה, עם יד על הלב, האם המחוקק התכוון שבל"ד תוכל להתמודד. וזה חוק יסוד. נרו יאירשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 16:24, 18 במרץ 2019 (IST)
הבעיה היא האקטיביזם השיפוטי (קרי- התעלמות מהחוק מתי שבא להם והיצמדות לו מתי שבא להם), והאיפה ואיפה המביעה את האג'נדה שלהם בצורה מובהקת. בר-כח - שיחה 16:27, 18 במרץ 2019 (IST)

התפלאתי שבג"ץ פסל את בן-ארי אבל לא פסל כסיף ורע"מ-בל"ד. שני מועמדים אלה יחד עם הרשימה הערבית הזו קיצוניים ולא ראויים לשבת במליאת הכנסת, לכן הייתי מצפה מבג"ץ שיפסול את רע"מ-בל"ד ואת כסיף. אני מבין את התסכול של בן-ארי, אבל אי אפשר לומר שהוא שה תמים שלא לקח חלק בפסילתו. בן-ארי הוא אדם משכיל ולא אוויל, ובטח היה מודע לכך שדבריו הפרובוקטיביים יובילו בסופו של דבר לסנקציות כאלה או אחרות. ניב - שיחה 19:16, 18 במרץ 2019 (IST)

זאת עמדה הוגנת. הרבה יותר הגונה מפסיקת העליון, כפי שנימקתי. לגבי בן ארי, ייתכן שהוא בנה יותר מדי על הזכות לשוויון והניח שיש לו אותן זכויות כמו חנין זועבי. נרו יאירשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 20:38, 18 במרץ 2019 (IST)
כאן כותבים אנציקלופדיה, ובאנציקלופדיה חשובים הדיוק והאמינות. לאחר שהוסבר כאן שבנושא שלפנינו לא עסק בג"ץ ובכל זאת ויקיפדים ממשיכים לייחס את ההחלטה לבג"ץ, אני מציע לחסום ויקיפדים אלה ליום, שאותו יקדישו ללימוד ההבדל בין בג"ץ לבית המשפט העליון. כך גם ביחס לאלה המייחסים סוגיה זו לאקטיביזם שיפוטי. דוד שי - שיחה 06:35, 19 במרץ 2019 (IST)
הפלטפורמה שבה אנו מתדיינים איננה ערך אנציקלופדי, לכן הדיוקים שאתה מנסה להנחיל כאן אינם עקרוניים. בג"ץ ובית המשפט העליון - אותם שופטים עם אותה השקפת עולם, שבאה לידי ביטוי בפסיקה הנ"ל. זה מה שרלוונטי בדיון - עצם הפסיקה והאיפה ואיפה של השופטים שדבקים בחוק כשבא להם ומתעלמים ממנו כשבא להם. בר-כח - שיחה 12:48, 19 במרץ 2019 (IST)

קודם מרחיבים את הסמכות, ואז מתבכיינים שהסמכות הורחבה[עריכת קוד מקור]

בכנסת היוצאת ח"כ עודד פורר ישראל ביתנו יזם והעביר תיקון לחוק יסוד הכנסת שירחיב את סמכות בית המשפט העליון לפסול רשימות ומועמדים, והוסיף לעילות הפסילה של מועמד לא רק את מעשיו, אלא גם את התבטאויותיו.[5] רק כשזה גרם דווקא לפסילת מועמד מהימין, ולא מהמפלגות הערביות כמו שהם קיוו, פתאום הימין מתבכיין על זה שבג"ץ הפעיל את הסמכות שהימין בהצבעתו הוא העניק לו! emanשיחה 20:48, 18 במרץ 2019 (IST)

הדפוס הזה הוא רחב הרבה יותר מהמקרה הנ"ל. ממנים רמטכ"ל, ממנים יועמ"ש וכו' ואחר כך מתבכיינים. מי שלא יודע לרקוד, טוען שהרצפה עקומה. ישראל - שיחה 20:59, 18 במרץ 2019 (IST)
הרחיבו את הסמכות כי חשבו שהשופטים לא הבינו קודם לכן את כוונת המחוקק ולכן לא פסלו מי שמתנגד למדינה יהודית דמוקרטית. זה כמובן לא עזר, החוק לא ממש משנה לשופטים, יש להם חוקים משלהם. לגבי המינוי - רוב השנים השופטים מינו את עצמם. זה מתחיל עכשיו קצת להשתנות, ופסיקות כאלה יזרזו את השינוי. נרו יאירשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 22:15, 18 במרץ 2019 (IST)
מי צריך שופטים? בכל נושא שנוי במחלוקת יכריעו "נבחרי העם" סמוטריץ' ושקד. היחס למערכת המשפט מתחיל להזכיר לי את היחס לשופטי גדורגל: כשהקבוצה שלנו מנצחת - "יש אלוהים!", וכשהקבוצה שלנו מפסידה - "השופט בן זונה". דוד שי - שיחה 06:30, 19 במרץ 2019 (IST)
למיטב ידיעתי, בכל מדינה דמוקרטית בעולם יש לבית המשפט העליון סמכות לפקח על פעולותיה של הרשות המחוקקת ולוודא שהיא לא מחוקקת חוקים הפוגעים בזכויות אדם או בעקרונות בסיסיים של הדמוקרטיה. מדינה שבה הרשות המחוקקת יכולה לחוקק כל חוק שעולה על דעתה, ללא שום פיקוח וריסון, איננה מדינה דמוקרטית. אם לבית המשפט העליון לא הייתה סמכות לשלול חוקים הפוגעים בזכויות אדם, הכנסת הייתה יכולה, למשל, לחוקק חוק השולל זכות הצבעה מנשים. אם ניקח מקרה קצת פחות קיצוני ופחות תאורטי, הכנסת יכולה לחוקק חוק השולל זכות הצבעה מערבים (אם למפלגות בסגנון עוצמה יהודית או האיחוד הלאומי יהיה כוח רב בכנסת, חקיקת חוק כזה לא תהיה כה היפותטית כמו שהיא נשמעת). האם גם אז לבג"ץ לא תהיה סמכות להגן על זכויות המיעוט ועל עקרונות הדמוקרטיה, ולפסול את החוק? האם גם אז כשבג"ץ יפסול את החוק, הדבר ייחשב לאקטיביזם שיפוטי? הרי הכנסת החליטה ברוב קולות, אז איזו זכות יש לבג"ץ להתערב? כל מי שטוען שלבג"ץ לא אמורה להיות סמכות לרסן את רשויות השלטון אינו חושב על ההשלכות המסיביות שעלולות להיות לכך בטווח הרחוק. ‏Guycn2 · ☎‏ 08:21, 19 במרץ 2019 (IST)
הכל נכון, ובכל זאת. אני שמח שבן-ארי לא יהיה בכנסת הבאה, אבל קשה לי מאוד להסביר למה הוא לא וחברי הכנסת של בל"ד - כן. Reuveny - שיחה 08:43, 19 במרץ 2019 (IST)
אינני מכיר את המצע של בל"ד, אבל אם הוא אכן שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, אני מסכים שלא ברור למה המפלגה אושרה. בכל אופן, לגבי פסילתו של בן ארי – אין לי ספק שזה היה הדבר הנכון לעשות כדי לאכוף את חוק יסוד: הכנסת. ‏Guycn2 · ☎‏ 10:01, 19 במרץ 2019 (IST)
Guycn2 באנגליה לביהמ"ש אין סמכות לבטל חוקים של המחוקק ובעוד מרבית המדינות. במדינות שזה כגן מתאפשר ישנו בית משפט לחוקה שדנה רק בשאלות חוקתיות. בישראל אהרן ברק התנגד להקמת בית משפט כזה וזאת על מנת לבסס את המהפכה החוקתית שלו. השיטה הנהוגה בישראל היא החריגה בנוף המשפטי שלבית המשפט העליון הוא בית המשפט הדן בשאלות חוקתיות והוא עצמו קובע לעצמו את הכללים שבמסגרתם הוא שופט. סייג נוסף לדבריך עקרון הפרדת הרשויות אומר כי על כל רשות לפקח את על השנייה כלומר כל רשות יוצרת איזון ובלם לרשות שלצידה לא ייתכן כי ביהמ"ש יפקח על המחוקק והמחוקק לא יפקח בחזרה על בית המשפט, אחרת מה יערב לך שלא ישתלטו כמה כהני דת ויהפכו את המדינה לדיקטטורית. עליך לבדוק את העובדות לפני שאתה מצייר זאת בגוון מאוד מסוים. ובכלל שאלה כללית מי נתן לביהמ"ש את הסמכויות הלל גם עם ביהמש צודק כי עליו להחזיק בסמכויות האלו אך עדיין לא ענית על השאלה מ י העניק לו הסמכות -- הלל יערישיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 11:07, 19 במרץ 2019 (IST)
המקרה הנוכחי לא קשור לא לבג"צ, לא לפסילת חוקים ע"י בית משפט, לא למהפכה חוקתית כלשהי, ולא לאקטיביזם שיפוטי. כאן יש ערעור לעליון כדי שיכריע אם החלטה של גוף מסויים אכן תואמת לחוק או לא. האם העליון אמור לא לדון בערעור כזה? האם הוא אמור להכריע לפי משאל מה הדעה הפופולרית בציבור ברגע נתון? אם יש זכות ערעור, אז ודאי שזה תפקידו של ביהמ"ש לשמוע ולהכריע מה הפירוש הנכון לחוק, לפי מיטב ההבנה המקצועית של השופטים בדין. ואם טוענים שלא אמורה להיות זכות ערעור אז זה צעד המרחיק אותנו מדמוקרטיה, לא מחזק אותה. Dovno - שיחה 11:16, 19 במרץ 2019 (IST)
השוואה בנינו לבין ארה"ב או בריטניה היא קצת מגוכחת, שכן בישראל יש אחוזים משמעותיים מבין האוכלוסיה שלא מקבלים את העקרון של זכויות אדם או זכויות אוניברסליות, ומפנטזים על תאוקרטיה ואו על שלילת אזרחות המונית ואו טרסנפר. רצה אצלנו מפלגה שלא אומרת את הדברים בצורה מפורשת כדי לא להפסל. אבל מבטיחה לזרוק את כל "האויבים" וגם " דמוקרטיה יהודית" - דמוקרטיה ליהודים בלבד? במקום לפסול אותה מחבקים אותה. האזרח דרור - שיחה 11:29, 19 במרץ 2019 (IST)
אז מה תעשה, תמנה שופטים בעליון שיאזנו את הציבור לפי הערכים שלהם (ושלך) ובניגוד לחוקי הכנסת? כמה זמן אתה חושב שזה יחזיק עד שנבחרי הציבור שמייצגים אותו יאמרו לשופטים "עד כאן"? השאלה האמיתית, שעדיין לא מצאתי מי שישיב עליה, היא כיצד אישרו השופטים את בל"ד כאשר החוק כותב בפירוש שרשימה או אדם לא יתמודדו אם יש במטרותיהם או במעשיהם "במפורש או במשתמע", בין היתר "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". למישהו כאן יש תשובה על זה, או שנוח יותר לדבר על הכהניסטים? נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 11:44, 19 במרץ 2019 (IST)
התשובה הקצרה לזה היא דמוקרטיה ליברלית. שבה שופטים מגינים על זכויות אדם כדי למנוע מצב שבו "הרוב קובע" יוצר מצב שנוגד ערך דמוקרטי אחר - לכל אדם יש קול אחד שווה לכל השאר. כמה זמן זה יחזיק מעמד - אני לא חושב שזה יחזיק מעמד. ישראל כבר בתהליך שבו "דמוקרטיה" ו"זכויות אדם" הופכות להיות דבר מאוס. אני לא מכיר את מצע בל"ד ואת כל הנושא. בעיני בל"ד לא מהווה איום על המשך קיומה של המדינה. לעומת זאת כרסום אופיה הדמוקרטי של המדינה כן מהווה איום קיומי- בלי חופש ביטוי לא יהיה חופש מחקר , בלי מחקר אין כלכלה, בלי כלכלה אין צבא חזק. האזרח דרור - שיחה 12:16, 19 במרץ 2019 (IST)
כלומר השופטים מחליטים מתי לקיים את החוק ומתי לא, משום שהערך העליון הוא דמוקרטיה ליברלית, שבה אתם מאמינים? לזה קרא ריצ'רד פוזנר פיראטיות שיפוטית. האבסורד הוא שאתם כורתים כך בעצמכם את הענף שעליו אתם יושבים, משום שהרחקתו של בן ארי מהכנסת (ורק הוא, בלי בל"ד, למרות החוק המפורש) והחלטות דומות מזרזות את השינוי העמוק שיתחולל בסופו של דבר, בגללכם, בהרכב בית המשפט. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 12:23, 19 במרץ 2019 (IST)

כתבתי אתמול תגובה שאבדה בין ההזחות. מעביר אותה לכאן ומתייג את Dovno וGuycn2.
מי שאומר שדמוקרטיה מחייבת עליונות של בית המשפט, יצטרך להגדיר את בריטניה כעריצות.
אם נרד לשורש העניין, בעולם הדמוקרטי יש שני מודלים מקובלים: א. לבית המשפט (או ערכאה ייעודית אחרת) יש סמכות לבטל חוקים, אבל הוא נבחר על ידי נציגי הציבור. ב. עליונות המחוקק.
רק במדינות בודדות השופטים לא נבחרים על ידי הציבור ונציגיו ובכל זאת יש להם סמכות לפסילת חוקים (הודו ופקיסטן ביניהם). אני מעדיף את בריטניה (עליונות המחוקק) וארה"ב (בחירת השופטים ע"י נציגי הציבור\הציבור) על פני שתי המדינות האלה.
הרציונל הוא פשוט: יש הבדל בין איזון מוסדי לאיזון של הדמוקרטיה. כשאתה יוצר ערכאה שתאזן את בית הנבחרים, אתה חייב לוודא שגם היא תבטא את רצון העם. אם לא בדרך של בחירות ישירות, אז שתיבחר על ידי נציגי הציבור. אבל אין 'איזון של העם'. אפשר לאזן ערכאה דמוקרטית אחת (הפרלמנט) באמצעות ערכאה דמוקרטית אחרת (בית משפט שנבחר על ידי הציבור\נציגיו). אחרת זה לא איזון של הפרלמנט אלא איזון (או כרסום) הדמוקרטיה. וזה לא טוב.

לפחות האזרח דרור כותב מפורשות שהוא מעדיף אריסטוקרטיה נאורה על פני דמוקרטיה. זו אפשרות וצריך לבחור. בברכה אגלי טל - שיחה 12:03, 19 במרץ 2019 (IST)

המצב היום הוא שילוב של אריסטוקרטיה ודמוקרטיה - למי שיש כסף ואו קשרים יש הרבה יותר השפעה , כמעט לא משנה מה חושב רוב הציבור ברוב הסוגיות, והמצב הזה רק הולך ומחריף (לא רק בישראל). בלי שמירה על זכויות אדם וזכויות אזרח אין דמוקרטיה - ולכן הרעיון שדמוקרטיה מסתכמת ברעיון של "הרוב קובע" הוא לא נכון - ראה דמוקרטיה ליברלית. המצב כיום רחוק מאד מלהיות "נאור" באיזשהי צורה - בערך חצי מתושבי המדינה מתים טרם זמנם בגלל קשרי הון שלטון עיתון, קבוצת מיעוט קטנה מטילה על הציבור הוצאות של עשרות מיליארדי שקלים, רוב העיתונות והתקשורת שותקת בנושא , ועסוקים רוב הזמן בהסחות דעת. עתיד האנושות בסכנה - ורוב הציבור לא יודע את זה ולא ממש מתעניין. הדמוקרטיה המודרנית בנויה על סמך הנחות של אנשים רציונלים ועוד הנחות שונות שאמורות לסייע למודל הזה לעבוד. ככל שעובר הזמן המודל הזה עובד פחות טוב בגלל כרסום במוצרים ציבוריים - לדוגמה ניצול יעיל יותר של חוסר רציונליות של הציבור ואפשרות רבה יותר לבלבל את הציבור על ידי עודף מידע ומידע זבלי. האזרח דרור - שיחה 12:26, 19 במרץ 2019 (IST)
אלה דברים מעניינים, אבל גולשים הרחק מנושא הדיון כאן. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 12:28, 19 במרץ 2019 (IST)
אסביר אולי בצורה אחרת - לפני גילוי החיידקים כמחוללי מחלות היו שתי אסכולות שהתווכחו בינהן. שתיהן היו מוטעות. כיום הויכוח המרכזי הוא בין שתי אסכולות מרכזיות - הליברליזם הקפיטליסטי\ סוציאל דמוקרטי , והשמרנות. בינתיים יש בעיה גדלה של דרדור האמון במערכות הציבוריות (בתי משפט, עיתונות, עסקים, מפלגות). הויכוח בין שתי האסכולות לא שואל מדוע יש בעיה גדלה של אמון אלא מתמקד בהשמצת היריב. הפתרון כמו בכל בעיה דומה בעבר הוא שימוש גדול יותר בכוחה של השיטה המדעית כדי להתגבר על מחלוקות - לצמצם את האידאולוגיות ככל האפשר. לדגומה להבין טוב יותר מדוע יש בעיה לתחזק מוצר ציבורי כמו אמון. האזרח דרור - שיחה 13:04, 19 במרץ 2019 (IST)
"מי שאומר שדמוקרטיה מחייבת עליונות של בית המשפט, יצטרך להגדיר את בריטניה כעריצות" זהו איש קש, כיוון שאלא אם פספסתי משהו, אף אחד לא טען זאת כאן. מה שכן, נטען שביהמ"ש הוא הגורם המתאים היחיד כדי להכריע אם חוק מסויים יושם בצורה נכונה או לא, ושלטעון שאין לו זכות לדון בכך, או שאין מקום ל"דקויות משפטיות" למעט בדין הפלילי, אלו אמירות אנטי-דמוקרטיות.
שוב: אין כאן בג"צ וביהמ"ש לא נטל כאן לעצמו סמכויות לא נתן לו, ואין שום קשר לבריטניה. יש חוק, ואזרחים פנו לביהמ"ש בטענה שהחוק לא יושם כהלכה. מי שטוען שאין לאזרחים זכות לפנות לביהמ"ש בטענה שהחוק לא יושם נכון (לדעתם) טוען בעצם נגד זכות בסיסית של כל אזרח בחברה דמוקרטית. ואם מסכימים שיש זכות לפנות לביהמ"ש, אז לטעון שיש לרסן את ביהמ"ש כי השופטים הגיעו להכרעה השונה ממה שקבוצה מסויימת חושבת שהיו צריכים להגיע אליה (אחרי ששמעו את הצדדים, קראו את החוק ואת התקדימים הרלוונטיים), זו גם גישה אנטי-דמוקרטית. וזה לא כי ביהמ"ש "עליון", אלא כי יש לו תפקיד חיוני במערכת, הוא ביצע אותו, וזה שיש שאינם מרוצים מההחלטות אינה סיבה לפרק את המערכת (ובכל החלטה באשר היא, בכל נושא, תמיד יהיו אלו שתומכים ואלו שאינם מרוצים מההחלטה).
גם לרשות המחוקקת יש תפקיד חיוני בדמוקרטיה, של חקיקת חוקים. ועדיין לא נטען כאן בדיון שיש "לרסן" את הכנסת ולהפקיע ממנה סמכויות רק כי מישהו אינו מסכים עם חוק מסויים שהעבירו.
לכל חוק שתחוקק הכנסת, לכל החלטת ממשלה ולכל פסיקה של ביהמ"ש (בכל נושא), תמיד יהיו אלו שתמכו בהחלטה ואלו שהתנגדו לה. הקריאה לרסן את אחת מרשויות השלטון רק כי יש אלו שלא מסכימים עם פעולה מסויימת שהיא ביצעה במסגרת תפקידה החיוני (ושאף רשות אחרת לא יכולה לבצע בלי לפגוע במהות הדמוקרטיה), זו קריאה לפגיעה אנושה בעצם המהות של המדינה כישות דמוקרטית. Dovno - שיחה 14:15, 19 במרץ 2019 (IST)
נו באמת, מה בדיוק דמוקרטי בהחלטה של כמה אנשים שלא נבחרו על ידי הציבור? במדינה דמוקרטית באמת כל ההחלטה צריכה להיות בידי העם, בהכרעת הרוב. אמנם אני חושב שדברים מסויימים יצטרכו רוב גדול כדי למנוע עריצות הרוב, למשל שרק שני שליש מהכנסת יוכלו לבטל החלטת בית משפט. ככה אין לרוב שלטון בלעדי ומוכרחים להגיע לפשרות. לדעתי גם תקציב המדינה צריך להיות מאושר ברוב גדול. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 14:19, 19 במרץ 2019 (IST)
דובנו, אין מחלוקת על כך שהמחוקק הסמיך את בית המשפט לדון במקרה הנוכחי והבעיה אינה שמישהו לא מסכים עם פסיקה מסוימת (וניתן לקרוא להתמקדותך בכל אלה איש קש). הטענה היא שבית המשפט הכשיר את בל"ד תוך שהוא מתעלם לחלוטין מלשונו המפורשת של המחוקק. האם תרצה אתה (או כל אחד אחר) להגיב לטענה הזאת ממש? נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 14:26, 19 במרץ 2019 (IST)
לטענה הספציפית על בל"ד איני יכול להגיב מהסיבה הפשוטה שלא קראתי את נימוקי העליון להכרעה זו. אם הן כבר פורסמו ויש לך קישור, אשמח לקרוא (וכשאקרא את נימוקי העליון, יתכן שאישית אסכים עם נימוקיהם ויכול להיות שלא אסכים איתם באופן מלא או חלקי).
אולם ברוב הדיון כאן (והמשפט שפתח אותו) לא התלוננו על איך זה שביהמ"ש אפשר לבל"ד לרוץ, אלא על כך ש"[מנע] מהציבור לבחור את נציגיו לכנסת, בניגוד גמור לעמדת וועדת הבחירות המרכזית", תוך תלונות על בג"צ (שלא היה כאן) ואקטיביזם שיפוטי (שזה משהו אחר לגמרי), ובהמשך טענות של "דקויות משפטיות תשאיר לדין הפלילי". אז זה לא "איש קש" להראות את הבעייתיות שבטענות חוזרות אלו, כי בהחלט היה כאן נסיון (לא שלך) לערער על עצם סמכותו של ביהמ"ש לדון בכך רק כי לא אהבו את החלטתו. הרי אם הייתה הסכמה שזה מסמכותו להכריע לא היו מופיעות כאן טענות שביהמ"ש נהג "כדיקטטור". Dovno - שיחה 15:07, 19 במרץ 2019 (IST)
דיקטטור עם סמכויות של דיקטטור אינו דיקטטור? נדנד 'עלה הזית' - שיחה 15:27, 19 במרץ 2019 (IST)
מעבר לטיעון הדמגוגי, מה המשפט הזה בעצם אומר? האם הכנסת היא "דיקטטור" כי היא מחוקקת חוקים? האם הממשלה היא "דיקטטור" כי היא מקבלת החלטות מדיניות? אז מה הקשר ל"דיקטטור" כשבית המשפט דן בעתירה או בערעור שהוגשו אליו? נרו יאיר כתב כאן ש"אין מחלוקת על כך שהמחוקק הסמיך את בית המשפט לדון במקרה הנוכחי", והנה עוד דוגמה לכך שכנראה שיש מחלוקת על עצם הסמכות של ביהמ"ש לדון במקרים אלו, כי אחרת טיעון ה"דיקטטור" לא היה רלוונטי, כי הייתה הכרה שהוא מבצע את תפקידו הלגיטימי (גם אם לא מסכימים עם כל החלטותיו, כפי שאפשר לא להסכים עם החלטות של הכנסת או של הממשלה). Dovno - שיחה 15:49, 19 במרץ 2019 (IST)
גוף שלא נבחר על ידי הציבור הוא גוף אנטי דמוקרטי במהותו, גם אם ניתנה לו סמכות חוקית. אפשר למנות דיקטטור בהסכמה פה אחד, אבל זה לא אומר שפעילותו היא דמוקרטית. הוא נבחר על ידי העם להיות דיקטטור. מי שאין לו בעיה עם זה, סבבה, אבל מי שרוצה דמוקרטיה צריך לחשוב על המשמעות של זה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 16:11, 19 במרץ 2019 (IST)
גם המשלה (אצלנו) לא נבחרת ישירות ע"י הציבור, אלא נבחרת ע"י נבחרי הציבור לפי הנחיה של נשיא המדינה (שגם הוא לא נבחר ע"י הציבור). לפי שיטתך, האם הכנסת יכולה למנות מחר דיקטטור שישלוט בכל? אם יש לה את היכולת, אז זו לא דמורטיה. ואם אין לה את היכולת, אז לשיטתך זו לא דמוקרטיה. כך או כך, הטיעונים על "דיקטטורה" הם דמוגגגים ולא רלוונטים למציאות. השופטים נבחרים לפי החוק, והחוק עצמו נקבע ע"י הכנסת. הכנסת יכולה מחר, אם תהיה הסכמה מספיק רחבה, לשנות גם את חוק יסוד זה (לא רק את סמכויות ביהמ"ש אלא את השיטה בה נבחרים שופטים), אז אין פה מצב שביהמ"ש שם עצמו לדיקטטור. בפועל יש פה היום בחירה לא-ישירה ע"י הציבור, פשוט שיטה אחרת מאשר הבחירה הישירה לכנסת, והעקיפה לממשלה - שיטה של בחירה ע"י ועדה המורכבת מנציגי שלושת הרשויות וגם משליחי ציבור, וכל זאת בהתאם לחוק שקבעה הכנסת. Dovno - שיחה 16:56, 19 במרץ 2019 (IST)
מה ההשוואה? נציגי הכנסת נבחרים על ידי הציבור והרוב מביניהם מרכיבים את הממשלה, כך שרצון רוב הציבור קובע את ההרכב. אבל בבית המשפט מדובר בחוק אחד שנחקק ומאז אין לציבור השפעה, אז עכשיו הוא מתנהג כרצונו ללא פיקוח ציבורי. מה לא דיקטטורי בזה? נכון שהייתה טעות פעם בחוק, אבל צריך לשנות. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 17:03, 19 במרץ 2019 (IST)
הממשלה נבחרת לפי כללים המוגדרים בחוק יסוד שנחקק ע"י הכנסת, ושופטים נבחרים לפי חוק יסוד שנחקק ע"י הכנסת. אלו שתי שיטות שונות (וטוב שכך), אולם המקור החוקי שלהן זהה. באותה מידה אפשר לטעון שהדרך בה נבחרת הממשלה שגויה וזו טעות בחוק (ויש אלו המנסים מדי פעם ליזום שינוי בשיטת בחירת הממשלה) - אולם זה לא הופך את הרכבת הממשלה לדיקטטורית. Dovno - שיחה 17:10, 19 במרץ 2019 (IST)
נכון, כי למעשה הציבור קובע את הרכב הכנסת, אבל את הרכב בית המשפט הוא לא קובע, לכן הכנסת היא דמוקרטית ובית המשפט - לא. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 17:15, 19 במרץ 2019 (IST)
דיברתי על הממשלה, לאא על הכנסת. הציבור לא בוחר ישירות את הממשלה (למרות נסיונות שהיו לאפשר בדיוק את זה). בית המשפט לא נבחר ישירות ע"י הציבור, אולם הוא נבחר בשיטה שנקבעה על ידי נבחרי הציבור ובשליטתם. Dovno - שיחה 17:20, 19 במרץ 2019 (IST)
הציבור לא בוחר את הממשלה באופן ישיר, אבל רוב מתוך נציגי הציבור מרכיבים אותה, כך שרצון הבוחר ממומש ורוב הבוחרים מיוצגים בממשלה, אבל בבית המשפט אין שום כח לציבור להשפיע על הרכב השופטים מאז החוק (אלא על ידי שינוי השיטה בכנסת). נדנד 'עלה הזית' - שיחה 17:24, 19 במרץ 2019 (IST)
דובנו, א. נדמה לי שכבר מוצה הדקדוק של בג"ץ/העליון, ואם לא מוצה בפעם העשירית גם אלף פעם לא יעזרו. ב. אף נימוק לא יוכל להכשיר חריגה כל כך בוטה מלשון החוק ומכוונתו. כדי להקל עליך - תוכל לראות את הנימוקים בפעם הקודמת שבה טיהרו את זועבי. גם שם הם פשוט נפנפו את חוק היסוד, ופסקו מה שבא להם, כי יש להם ערכים שמעל כל החוקים. ג. לדעתי גם שאר המתלוננים טענו בגדול אותו דבר: בג"ץ (קרי: העליון, אנא אל תטרח לתקן שוב) לא פועל לפי חוקי הכנסת אלא כופה את ערכיו על האזרחים, פשוט כי יש לו כוח והוא הפוסק האחרון. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 15:35, 19 במרץ 2019 (IST)
חבל על הזלזול בשימוש במונחים הנכונים, לדעתי יש חשיבות לדייק, בפרט שזה קל. אם יש לך קישור לאותם נימוקים קודמים, שוב - אשמח לקרוא (אך קשה לי להאמין שבנימוקים שלהם הם "נפנפו את חוק היסוד", אלא סביר שפירשו אותו אחרת ממך. וזה תפקידם - לפרש את החוק לפי נסיונם המקצועי כמומחים למשפט). ואם תקרא שוב את דברי (חלק מ)שאר המתלוננים כאן, בהחלט היו כאן תלונות על עצם זה שביה"ש העז לפסוק בניגוד להחלטת ועדת הבחירות תוך נסיון להציג זאת כאנטי-דמוקרטי (וטיען זה הוא אכן ערעור על עצם סמכותו לפסוק בנושא, שהרי אם יש לו סמכות לפסוק מכירים בכך שבחלק מהמקרים הוא גם יכול לפסוק בצורה שלא "נראית" לחלק מהאזרחים). Dovno - שיחה 15:49, 19 במרץ 2019 (IST)
אני מאמין שתוכל למצוא את פסק הדין בעניין זועבי כמוני. הם כמובן לא כותבים "אנו מנפנפים בזאת", רק עושים את זה בפועל. המחוקק הבהיר את כוונתו, ובכל זאת הכשירו אותה. מאז הבהיר עוד יותר את הכוונה, וגם זה לא עזר. בסדר, נניח שעלו פה טענות לא מוצלחות ואפילו לא דקדקו במינוחים (אגב, אפשר לתקן גם אותך, כתבת ביה"ש במקום ביהמ"ש, ועוד טעויות). אני חושב שמה שכתבתי הוא העיקר. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 16:26, 19 במרץ 2019 (IST)
כשתיקנתי כאן טעויות לא התייחסתי לטעויות מסוג של תקלדות, אז מה הטעם בדוגמה כזו? וקורה שטועים במונח, כמובן, אולם משהובהרה הטעות, חבל לי שהגישה היא לזלזל בתיקון, שכן אכן מדובר בדברים שונים. ויש לי הרבה פחות בעיה עם הטיעונים שלך מאשר עם כמה טיעונים אחרים שהועלו כאן, ואליהם הגבתי. Dovno - שיחה 16:56, 19 במרץ 2019 (IST)
בסדר, היה מקום לתקן פעם או פעמיים. בשלב מסוים זה מתחיל להיות מיותר. אני לא מזלזל בתיקון, אני בעיקר מחכה שתגיב לטענתי העיקרית: שבית המשפט העליון מרשה לעצמו להתעלם מחוקי יסוד. לא מפריע לך? או שכמו האזרח דרור אתה אומר שאכן מותר להם לעשות כרצונם בלי שום תלות בחוק, כל עוד הערכים שלהם מתאימים לערכים שלך? נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 17:00, 19 במרץ 2019 (IST)
Dovno, אתה אמרת שבכל דמוקרטיה ליברלית יש לבית המשפט סמכות לפקח על הרשות המחוקקת. זה לא נכון, משום שיש מדינות דמוקרטיות לעילא בהן נוהג העיקרון של 'עליונות המחוקק', ביניהם בריטניה. על הטעות שלך חזר גם גיא. בברכה אגלי טל - שיחה 17:07, 19 במרץ 2019 (IST)
לפקח על הרשות המחוקקת במובן של פסיקה בניגוד לחוקים שלה ללא שהיא עצמה העניקה לו סמכות כזאת?! לדעתי זה לא קיים בשום מקום. גם בארץ אהרן ברק העיז להכריז על המהפכה החוקתית רק לאחר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לאחר שפירשו בניגוד מפורש לכוונת חלק ניכר מתומכי החוק (ובניגוד למה שהובטח למחוקקים). אבל כאן אנחנו רואים אפילו יותר מזה: בית המשפט פוסק בניגוד לסעיף ברור ומפורש בחוק יסוד אחר, חוק יסוד הכנסת. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 17:18, 19 במרץ 2019 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: בבריטניה ביהמ"ש לא יכול לבטל חוק, אולם גם שם אפשר לפנות לביהמ"ש אם חושבים שהחלטה של גוף שלטוני כלשהו היא בניגוד לחוק הקיים, ועל זה הדיון כאן. ביהמ"ש לא ביטל כאן שום חוק, אלא הכריע האם במצב נתון, לפי הבנת בית המשפט, יישמו את החוק כראוי. Dovno - שיחה 17:20, 19 במרץ 2019 (IST)
כמובן לא ביטל. רק מסמס, עיקר, התעלם, הפך אותו לבטל ומבוטל דה פקטו, כל עוד מדובר בערבים. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 17:23, 19 במרץ 2019 (IST)
לא עסקתי בעיקר הנושא אלא בטעות העובדתית בדבריך ובדברי גיא. לגבי הנושא העיקרי, נרו יאיר ביטא היטב את הבעיה. לאקטיביזם שיפוטי יש ביטויים שונים, המוכר שבהם הוא דיון של בית המשפט בנושאים לא לו (פוליטיים וערכיים), אבל יש גם אקטיביזם בפרשנות. המשממעות של אקטיביזם כזה היא שבית המשפט נוטל חירות לעצמו לפרש את החוק על פי ערכיו ורצונותיו ולא על פי המשמעות הפשוטה של לשון החוק. הבעייתיות העקרונית בשני ההיבטים הללו של אקטיביזם, שווה. בברכה אגלי טל - שיחה 17:35, 19 במרץ 2019 (IST)

BlueWhite[עריכת קוד מקור]

שלחו לי סמס עם התוכן: "חלאס, ביבי. סרטון שאסור לפספס (עם קישור)". חסמתי אותם על המקום, ואני מאחל להם שיקבלו כמה שפחות מנדטים. שיחליפו שמות כמו טרול. אין לי כוונה לבחור בהם. כדי להסיר ספק, כל מפלגה שתטריד אותי בסמס נדונה לגורל דומה. דוריאןDGW – Talk 22:44, 17 במרץ 2019 (IST)

אני כבר מזמן הפסקתי להסתכל בהודעות סמס שאני מקבל, ופשוט מוחק ישר כל הודעה. כל מי שחשוב גם ככה פונה אלי בווטסאפ/טלגרם/מסנג'ר. ‏Lionster‏ • שיחה 22:50, 17 במרץ 2019 (IST)
באופן כללי ניהול קמפיין על ידי שליחת מסרים או שיחות טלפון נראה לי מעשה פסול ומטריד. זכור לי מבחירות קודמות הקלטה בשפה הרוסית של מפלגת ש"ס שאיכשהו השמיטה את זה שהמפלגה היא חרדית ופונה לציבור הספרדי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:14, 19 במרץ 2019 (IST)
עברו רק יומיים, והיום קיבלתי סמס מ-KahoLavan, עם קישור לסקר בגלובס. ליתר בטחון, הם כתבו לי פעמיים את הקישור באותו סמס. כך פועל גם נציג טלמרקטינג לפני שהטלפון מנותק לו בפרצוף. גם השולח הזה נחסם. קרוב לוודאי שעוד כמה ימים יגיע סמס נוסף מ-KaChoLavan. יש מספיק אותיות במקלדת לכל הטרולים של הרשימה הזאת, ויש לי הרבה מקום בטלפון לחסימתם. מספר הטלפון שלי חסוי, ואינו אמור להיות בכלל אצלם. דוריאןDGW – Talk 15:41, 19 במרץ 2019 (IST)
אם קיבלת רק שני סמסים ביומיים אתה יכול להיות מאוד מרוצה. ספק כמה מועיל לחסום אותם, יש להם הרבה מאוד מספרים, הרבה יותר מהימים שנותרו עד הבחירות כפול מאה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 15:44, 19 במרץ 2019 (IST)
לפחות תפרסם את הרשימה המלאה אחרי הבחירות, שנדע איזה יצירתיים הפוליטיקאים. 18:41, 19 במרץ 2019 (IST)
מסרונים הם הטרדה קטנה. הערב קיבלתי שיחת טלפון מאוטומט שהשמיע לי תעמולת בחירות. המפלגה שעשתה זאת, ושקלתי להצביע לה, איבדה את קולי. דוד שי - שיחה 19:05, 19 במרץ 2019 (IST)
כשמפלגה או רשימה מטרידה אותך, היא יורה לעצמה ברגל. דוריאןDGW – Talk 21:10, 19 במרץ 2019 (IST)

משפחות מרובות ילדים[עריכת קוד מקור]

למי שלא שם לב בכל פעם שמוזכר בתקשורת שמו של הרב אחיעד (-אהוד בן כרמית לרפואה שלימה) אטינגר מציינים גם את העובדה שהוא אב ל-12 ילדים, (בהנחה שלא מדובר כאן בתעמולה סמויה להגברת הילודה בישראל, הרבה ילדים = יחס אוהד בתקשורתIm-yahoo.svg) אני משער שיש כאן הבנה שככל שיש לאדם יותר ילדים הכאב באובדן חריף יותר גם בשביל אחרים, והופך את הסיפור לטראגי יותר, תובנה מעניינת למתלבטים, ברגע האמת אף אחד לא מאשים את "חוסר האחריות" בהבאת הרבה ילדים להיפך זה רק מוסיף נקודות זכות. מצטרף לתפילות להחלמתו. חסר תקנה :-)שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 09:35, 18 במרץ 2019 (IST)

כעת הודיעו על פטירתו, ד' יקום דמו ויהי זכרו ברוךבוכה. חסר תקנה :-)שיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 10:07, 18 במרץ 2019 (IST)
לא הבנתי את הטענה שלך, למה קיים יחס חיובי בין הכאב לכמות הילדים? אם כבר זה הפוך הכאב רב יותר כאשר מדובר בילד יחיד, זו גם הסיבה שבצבא נמנעים מלגייס ילדים יחידים ליחידות קרביות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הטענה היא שאם יש לו 12 ילדים, אז הוא משאיר אחריו שנים עשר יתומים. אבל דעתי להפך, אם נשארו שנים־עשר ילדים, הם יכולים לתמוך אחד בשני. וככל שיש יותר ילדים, יש יותר מי שיזכור את אותו. ה' ייקום דמו. מיכאל.צבאןשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 10:46, 18 במרץ 2019 (IST)

טרור ב-2019[עריכת קוד מקור]

מי שמעיין בערך 2019 בישראל מתרשם שכבר אין טרור. אפילו אין הפניה לערך פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2019. בנוסף, אולי בגלל כל הוויכוחים השגרתיים, לא נכתב הערך על הפיגוע המשולב באריאל, שבו נרצחו שני ישראלים, ומתנהל מצוד אחרי הרוצח, ויש חשד למחדלים. כבר אמרתי את דעתי שאנחנו צריכים לתעד יותר את האירועים החשובים, ולא רק אירועי ספורט ובידור, אך אין לי שום עניין להתווכח כאן בנושא. אגסי - שיחה 11:02, 18 במרץ 2019 (IST)

תודה. תיקנתי. מוזמן להבא לתקן בעצמך. מיכאל.צבאןשיחה • י"א באדר ב' ה'תשע"ט • 11:37, 18 במרץ 2019 (IST)
תודה רבה. הייתי עסוק בפרשת התבנית של צ'. להבא אולי לא יהיה טרור.אגסי - שיחה 12:48, 18 במרץ 2019 (IST)
אנו ממילא הורסים את עצמנו מבפנים [6]. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 13:43, 18 במרץ 2019 (IST)
אין לי להגיב על דבריך אלא במאמר התלמוד "סתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד ב') דגש — 13:47, 18 במרץ 2019 (IST)
תודה למשתמש:חסר תקנה שפתח את הערך הפיגוע המשולב באריאל. כולם מוזמנים לעדכן ולהרחיב את הערך, בתקווה לבשורות טובות בנוגע למצוד ועוד, ובבקשה בלי ויכוחים רבים מדי.אגסי - שיחה 14:40, 18 במרץ 2019 (IST)

TEL AVIV IS WORLD’S '10TH MOST EXPENSIVE CITY'[עריכת קוד מקור]

זה לא מאד מפליא, שילוב של גידול אוכלוסין מהיר באחת המדינות הצפופות בעולם (להבדיל מערי מדינה) - מייקר את הקרקע)+ מדינת "אי" (שבה יש חסמי יבוא) + תכנון מוטה מכוניות (מה שמייקר את התחבורה, התובלה והדיור - שטח שהולך ל"דיור ציבורי למכוניות" - חניה "חינם") + מדיניות מיסוי מושחתת. המשך גידול אוכלוסין והמשך נעילה טכנולוגית של מכוניות ישמרו על מחירים יקרים גם בעתיד. האזרח דרור - שיחה 11:46, 19 במרץ 2019 (IST)
שום פרמטר מאלה שציינת לא השתנה מהותית בחמש השנים האחרונות, אך מיקומה של ת"א ברשימה כן השתנה מהותית, ממקום 28 למקום 10.
לגבי הסיבות שהעלית, לא נראה שהן מסבירות את הערים האחרות שבראש רשימה. עשר הערים היקרות באתר הבי.בי.סי. לגבי "תכנון מוטה מכוניות" - קופנהגן (מקום 7 במשותף) היא עיר שבולטת בהעדפה שניתנת בה לתח"צ ואופניים, אוסאקה (5), פריז (2), סינגפור (1) וניו-יורק (10 במשותף) התברכו בתחבורה ציבורית טובה מאד. וגם ציריך וז'נבה. כמדומני מכל הרשימה רק בלוס אנג'לס (10 במשותף) התכנון מוטה לרכב פרטי. כנ"ל לגבי ההשערה שריבוי אוכלוסין קשור ליוקר - רוב הערים ברשימה ממדינות עם גידול אוכלוסייה נמוך ובחלקן אפילו נמוך מאד, כמו יפן וקוריאה. דב ט. - שיחה 12:21, 19 במרץ 2019 (IST)
רוב הערים האלה הן ערים צפופות - לדוגמה בפריז 20 אנשים לדונם לעומת 8 אנשים לדונם בתל אביב. ככל שהצפיפות גדלה - עולה הביקוש לקרקע ולכן מחיר הקרקע עולה. גם הבניה יקרה יותר ככל שצפיפות האוכלוסין גדלה. תחזוקה של בית בן 8 קומות יקרה יותר מתחזוקת בית של 4 קומות ויקרה יותר אם מדובר בבית של 20 קומות ומעלה. דבר נוסף שמעלה את יוקר המחיה בעיר כזו היא תיירות - לכן פריז, סינגפור וניו יורק לדוגמה אפילו יקרות יותר - כי על המרחב המצומצם של הקרקע מתחרים לא רק התושבים אלא גם התיירים. (לתל אביב הגורם הזה כנראה פחות רלוונטי). תכנון מוטה מכוניות פשוט גורם לכך שנוסף לשטח שמוקדש לבני אדם , צריך להקדיש שטח \ משאבי בנייה גם למכוניות. אז הדיור מתחרה עם הדיור למכוניות. בנוסף לכך גם שכר דירה של חנויות גבוה יותר ועקב הפקקים מקבלים קווי הובלה יקרים יותר. בערים החדשות של ארה"ב (שרוב שטחן נבנה לאחר מהפכת המכוניות בשנות ה-30) הצפיפות נמוכה - לכן השפעות המכוניות על מחירי הדיור פחות מורגשת. רוב הבניה היא של בתים צמודי קרקע .
השפעת גידול אוכלוסין אינה השפעה שגדלה בצורה לינארית אלא במעברי סף. לדוגמה פקקי תנועה לא גדלים בצורה לינרית. יש קיבולת לכבישים ולרמזורים ומעבר לערך סף מסויים יש שינוי בתפקוד. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה בהכרח לינארית. האזרח דרור - שיחה 12:41, 19 במרץ 2019 (IST)
גם הערים העניות ביותר, מתחתית הרשימה, צפופות (ניו דלהי, קרצ'י, לאגוס). העולם מסובך. בכל אופן בלי לבחון איך בדיוק נבנתה הרשימה קשה להתייחס. (למשל - נראה שכללו הוצאות על רכב בכל מקרה, ולא הביאו בחשבון עד כמה ניתן להסתדר ללא רכב. בלוס אנג'לס הרכב זול בהרבה מאשר בקופנהגן, אבל אי-אפשר בלעדיו). דב ט. - שיחה 12:44, 19 במרץ 2019 (IST)
אני רואה שהסקר הוא לגבי "האזרח הגלובלי" ולכן משווה מחירים מוחלטים (דולרים) בלי להתחשב בשאלה של תוצר מקומי גולמי לנפש.. לא שאלו "מהי העיר הכי יקרה לתושבים המקומיים". הוצאות רכב כוללות גם הוצאות נסתרות כמו הוצאות על בריאות (זיהום אוויר, תאונות דרכים, אורח חיים יושבני) האזרח דרור - שיחה 12:55, 19 במרץ 2019 (IST)

בואו להדריך בקורסי עריכה בוויקיפדיה![עריכת קוד מקור]

שלום לקהילת ויקיפדיה היקרה,

עמותת ויקימדיה ישראל מחפשת איש/ אשת הדרכה להנחיית קורסי עריכה בוויקיפדיה (בתשלום). מוזמנות ומוזמנים בחום לעיין במודעה שפרסמנו.

בברכת פורים שמח ורגוע, Shai-WMIL - שיחה 16:28, 19 במרץ 2019 (IST)

הוא היה אתר המוזיקה הפופולרי בעולם. עכשיו 50 מיליון שירים ירדו לטמיון[עריכת קוד מקור]

משרת החלומות לבטלנים: פרויקט אמנות מחפש מתנדב שלא יעשה כלום לשארית חייו[עריכת קוד מקור]

גם בתשלום לא. אתה הופך לסמרטוט. david7031שיחה • י"ג באדר ב' ה'תשע"ט • 18:39, 19 במרץ 2019 (IST)
כדאי להציע לתפקיד את נתניהו. נעם דובב - שיחה 19:09, 19 במרץ 2019 (IST)
אלא אם כן אתה מוצא משמעות אחרת לחייך. נשמע אידיאלי לאברך. בן עדריאלשיחה • י"ג באדר ב' ה'תשע"ט 13:46, 20 במרץ 2019 (IST)

קארן אולנבק[עריכת קוד מקור]

שמחתי לשמוע שקארן אולנבק הוכרזה כלת פרס אבל לשנת 2019, אישה ראשונה שזוכה בפרס זה לאחר 19 גברים. שמחתי עוד יותר לגלות שעוד לפני שנתיים וחצי נכתב אצלנו ערך אודותיה. חבל רק שחסרה לנו תמונה קצת יותר עדכנית שלה, כי התמונה הנוכחית היא מלפני 37 שנים, קצת לא מתאימה לדיווח בתבנית:חדשות ואקטואליה. דוד שי - שיחה 00:16, 20 במרץ 2019 (IST)

שמח בשבילה! ומתברר שגברים יותר מוצלחים במתמטיקה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:21, 20 במרץ 2019 (IST)
נדנד, זה קצת פשטני. מוזמן לקרוא מעט על זה (מקורות להרחבה בגוף הטקסט) איש השום (Theshumai) - שיחה 06:01, 20 במרץ 2019 (IST)
לא בטוח. למרות שאני זוכר במעומעם מחקר שמראה שגברים יותר מוצלחים במתמטיקה, ייתכן שפשוט זה מקצוע שיותר מעניין גברים. מיכאל.צבאןשיחה • י"ג באדר ב' ה'תשע"ט • 07:47, 20 במרץ 2019 (IST)
גם זה סביר. איש השום, דבר ראשון גם שם כתוב שגברים יותר נמשכים לזה, שזה הגיוני מאד, למרות שגם אם גברים היו יותר טובים בזה אף אחד לא היה מעז לכתוב כזה דבר, כמובן. דבר שני - מחקרים יש כל כך הרבה שזה כל כך לא אמין. נדנד 'עלה הזית' - שיחה
לא מזמן צונזר מאמר אקדמי של חוקרים אמריקנים שהראה שיש לגברים יתרון על פני נשים במתמטיקה. המאמר עבר את כל המשוכות, בשני כתבי עת אקדמיים לעילא, אבל בסופו של דבר לא פורסם בגלל לחץ של ארגוני נשים. חיפשתי את הקישור לזה, לא מצאתי, אולי מישהו אחר זוכר. בינתיים אביא את זה: הלל גרשוני, נשים, מוסר ומחשבים: סערה חדשה חושפת את סתימת הפיות באקדמיה האמריקאית, באתר מידה, 19 ביולי 2018. להסיר ספק: יש תחומים חשובים שבהם נשים טובות יותר. נרו יאירשיחה • י"ג באדר ב' ה'תשע"ט • 22:09, 20 במרץ 2019 (IST)
זה הסיפור על המאמר המתמטי שהתקבל ואז נדחה. עוזי ו. - שיחה 00:12, 21 במרץ 2019 (IST)
אם זה המאמר אז הוא ממש לא "הראה שיש לגברים יתרון על פני נשים במתמטיקה". לא מוכרת לי תוצאה מדעית שמראה כי לגברים יש יתרון על נשים במתמטיקה מעצם היותם גברים. כמובן שיש הרבה יותר גברים מנשים במתמטיקה (בשביל זה לא צריך מחקר) אבל השאלה היא אם זה תוצאה של הפוטנציאל הגנטי שלהם או של השפעות סביבתיות. כדאי לזכור שרק לפני מאה שנה, אחוז הנשים בכל המדעים היה קטן מהאחוז שלהן במתמטיקה היום, והדעה ה"מדעית" הנפוצה הייתה שלנשים פשוט אין מה שדרוש בשביל להיות מדעניות. מאז בתחומי מדע מסויימים (מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה, רפואה) נשים כבר מתקרבות ל-50%. H. sapiens - שיחה 18:39, 21 במרץ 2019 (IST)

מה שסרטון בחירות אחד מצליח לעשות[עריכת קוד מקור]

סרטון הפאשיזם של איילת שקד התקבל בהתלהבות על ידי תנועת ה-BDS. גם האתר "אלקטרוניק אינתיפאדה" חוגג. כותרות רבות בעיתוני העולם מזהות את ישראל עם פאשיזם. אל תטרחו לכתוב ערך על הסרטון, כי הוא יימחק. לאחר שמירי רגב אמרה: "שני שרים אחריי לא יתקנו את מה שעשיתי במשרד התרבות", איילת שקד יכולה לומר בביטחון: "את הנזק שאני גרמתי, גם עשרה שרים לא יצליחו לתקן". דוד שי - שיחה 01:25, 20 במרץ 2019 (IST)

הסרטון לועג למי שקורא לכל מה שאינו מוצא חן בעיניו "פאשיזם", ובצדק. את הערך על זאב זאב לא ימחקו. עוזי ו. - שיחה 13:14, 20 במרץ 2019 (IST)
עוד דוגמה לשפל אליו ירד השמאל העולמי. סרטון יפה מאד עם מסר חד וברור, שירבו כמותו. "העיתונים ברחבי העולם" ינצלו כל דבר כדי לתקוף את ישראל, ולצערי את הרעיונות הם מקבלים מהשמאל התקשורתי בארץ. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 13:18, 20 במרץ 2019 (IST)
אני דווקא מרוצה, המסר ברור, אפילו בשמאל לא מאמינים שיצליחו להעמיד 10 שרים Im-yahoo.svg. חסר תקנה :-)שיחה • י"ג באדר ב' ה'תשע"ט • 14:04, 20 במרץ 2019 (IST)
סרטון מבריק. צחי לרנר - שיחה 19:03, 20 במרץ 2019 (IST)
סרטון עלוב, המשחק על המיניות של שקד, אבל לפחות שם את הדברים על השולחן (גם כשהכוונה היא בהפוך על הפוך) - יש פשיזם, ויש לו נציגים בכנסת, ויש לסחורה זו (כפי ששקד מוכרת את מיניותה) ביקוש בשוק. נעם דובב - שיחה 19:16, 20 במרץ 2019 (IST)
אכן סרטון עלוב, מכמה בחינות, כמו גם עלובה ההדבקה של הביטוי "פשיזם" לתפיסת העולם שלה. אני רק תמה האם האמירה המוצדקת שלך ביחס למכירת המיניות מופנית באופן כללי לנשים המצטלמות לפרסומות דומות, וכן לדוגמניות ושחקניות, או שזו מחמאה שאתה שומר רק לאלו שאתה מתנגד לעמדתם? משה פרידמן - שיחה 19:44, 20 במרץ 2019 (IST)
התגובה שלך היא-היא העלובה. תפישת העולם שלה היא אכן פשיסטית, מה לעשות. תתפלא, גם אם תמר זנדברג, למשל, הייתה עושה זאת הייתי אומר אותו דבר (לגבי המיניות, לא לגבי הפשיזם כמובן). נעם דובב - שיחה 21:53, 20 במרץ 2019 (IST)
אם אתה סבור שתפיסת העולם שלה פשיסטית, אתה מוזמן לנמק את טענתך. בערך פשיזם ישנם שמונה מאפיינים של התפיסה הפשיסטית. כמובן, אין הגדרות קשיחות. ובכל זאת, כדי שלא נגדיר תפוחי עץ בתור פשיזם, או לאומנות, או דיקטטורה, או קומוניזם, או דמוקרטיה בתור פשיזם, צריך להראות שבאופן כללי עמדותיה מתאימות לאלו המנויות בערך. האם שקד מתנגדת לדמוקרטיה פרלמנטרית? האם היא סוברת שצריכה להיות מפלגה אחת בלבד? בדיקטטורה? האם היא סוברת שהמנהיג מורם מעם, או שסמכותו איננה מוגבלת, ושחובה לציית למנהיג? האם היא מתנגדת לחופש הפרט? האם היא סוברת שהמלחמה היא הגילוי הנעלה ביותר של האדם? האם היא סוברת שהמדינה היא ערך עליון? האם היא סוברת שעל הפרטים לוותר על חירותם האישית למען המדינה? ואם תסתכל מעבר לערך אצלנו, תוכל למצוא שפשיזם מאופיין, למשל, בחיזוק הרגולציה על הכלכלה. האם זה מתאים לעמדותיה של שקד? ביחס לעניין המיני: אני לא שאלתי על תמר זהדברג, בעיקר כי שאלתי איננה תיאורטית. אתה, למשל, כתבת ערך על דוגמנית. האם גם אותה תגדיר כמי שמוכרת את מיניותה? משה פרידמן - שיחה 23:09, 20 במרץ 2019 (IST)
את אנשי התקשורת מהשמאל ששיווקו את הסרטון כפשיסטי צריך לשים בכלא. הם יעשו הכל כדי לנסות ולהכפיש יריב פוליטי, גם למכור את המדינה, ונועם גם יזדעזע מ"השימוש במיניו‏תה" של שקד, העיקר להכפיש. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 19:48, 20 במרץ 2019 (IST)
יש לי הרגשה שהמ-ז-ד-ע-ז-ע-י-ם מהסרטון ועליבותו והנזק האיום ונורא שלא היה כמותו שגרם היו פחות מזועזעים אם היה מדובר באשת שמאל. בואו ננסה להיות פחות צפויים, הסרטון הזה לא שינה במילימטר את דעות המזועזעים, בארץ ובחו"ל. הוא חיזק את שני הצדדים בעמדותיהם וזה הכול. תעברו הלאה. נרו יאירשיחה • י"ג באדר ב' ה'תשע"ט • 21:44, 20 במרץ 2019 (IST)
נרו, הסרטון נועד להעביר קולות בתוך הימין ולזה הוא אפקטיבי. ואם הוא היה של אשת שמאל הוא לא היה יוצר נזק כי לא היו אנשי שמאל שישווקו אותו כפשיסטי. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 21:47, 20 במרץ 2019 (IST)
כמובן, אני דיברתי רק על הזעזוע הנורא. באמת מיותר שכולנו נחזור כאן על עמדותינו הידועות, זה לא המקום לקושש קולות, אפילו בתוך המחנה. איפה דוד שי כשצריך אותו שישלח את כולם לכתוב ערכים? נרו יאירשיחה • י"ג באדר ב' ה'תשע"ט • 21:50, 20 במרץ 2019 (IST)
חבל ששקד בחרה לעשות צחוק מעצמה רק משום שהמפלגה החדשה שלה לא מצליחה בסקרים כפי שקיוותה. לו הייתי מצביע מתלבט, והייתי שוקל להצביע לה, לאחר צפייה בסרטון הזה הייתי חוזר בי מהתלבטותי. ‏Guycn2 · ☎‏ 00:02, 21 במרץ 2019 (IST)
כי היא פשיסטית, אני משער... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 00:34, 21 במרץ 2019 (IST)
לא חכמה שמי שלא סבל גם קודם את שקד יאמר מה היה קורה אילו לא היה כזה. מיותר שמי שהיה גם קודם ימני או שמאלני יאמר שמשהו חיזק אותו בעמדתו, זו דרכו של עולם שכולם מוצאים כל הזמן חיזוקים עצומים לדעותיהם שמקודם. נראה אם יבוא מישהו שיעיד על חזרה מההתבלטות בפועל בעקבות הסרטון, זה יהיה מעניין לשם שינוי. נרו יאירשיחה • י"ד באדר ב' ה'תשע"ט • 10:35, 21 במרץ 2019 (IST)
ובאותו האופן, גם לא חוכמה שאתם כימנים ניצבים לצידה. הרי ברור שנדנד היה מזדעזע מהסרטון אם תמר זנדברג הייתה מצלמת אותו. ‏Guycn2 · ☎‏ 14:29, 21 במרץ 2019 (IST)
דבר ראשון, אנחנו לא טוענים ש"אם הייתי שמאלני הייתי מפסיק להצביע לה בגלל זה". דבר שני - אני מתנגד באופן חריף לכל שימוש במיני‏ות או כל החפצת נשים אחרת (זנ‏ות, דוגמנות וכדו'). בברכה, נדנד 'עלה הזית' - שיחה 14:34, 21 במרץ 2019 (IST)
אני יכול להעיד על עצמי שאני מתלבט בין שתי מפלגות, שאחת מהן היא הימין החדש, והסרטון לא גרם לי לפתירת ההתלבטות לכאן או לכאן. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:47, 21 במרץ 2019 (IST)
גיא, הרי כתבתי בעצמי שמיותר שכולנו נחזור על עמדותינו הידועות. נרו יאירשיחה • ט"ז באדר ב' ה'תשע"ט • 23:07, 23 במרץ 2019 (IST)

ומי ינקה את הגזענות הפאשיזם והלאומנות החשוכה אחרי שבן גוריון מלכלך?[עריכת קוד מקור]

מתוך נאום 'שאלת הפריטי' של בן גוריון 1936: "...אין העם הערבי והעם היהודי שווים בזכויותיהם בארץ ישראל. הזכויות שיש לערבים בארץ-ישראל הן זכויות של תושבי הארץ, לא פחות ולא יותר. הזכויות שיש ליהודים בארץ שייכות ליהודים לא באשר הם תושבי הארץ, אלא באשר הם יהודים, והזכויות אינן רק ליהודי ארץ-ישראל, אלא ליהודי כל העולם, כלומר: לעם היהודי בשלמותו. אבל אין זכויות לעם הערבי בשלמותו. ערבי שאינו תושב הארץ אין לו כל זכות בארץ-ישראל...". ואמרו אמן. טל מאיר - שיחה 06:15, 20 במרץ 2019 (IST)

מהן זכויות "תושבי הארץ" ואיך זכויות אלה נשמרו על ידי בן גוריון וממשיכי דרכו? במה הטקסט הזה שונה באופן מהותי מאדם לבן שמסביר שכל ארצות הברית שייכת לו (ולכל אדם לבן אחר שיהגר למדינה), בזכות אמונות שיש לו, ולא לתושבים האינדינאים , או לתושב אינדאיני שיסיבר שזכותו לנשל את האנשים הלבנים בגלל שאבות אבותיו ישבו בקרקעות אלה מזה אלפי שנים האזרח דרור - שיחה 10:30, 20 במרץ 2019 (IST)
פאשיזם זה משהו אחר לגמרי. האזרח דרור - שיחה 10:30, 20 במרץ 2019 (IST)
ישראל היא מדינת לאום אחד - הלאום הילידי ורק הוא נהנה בה, מעבר לזכויות האזרחיות מהן נהנים כל האזרחים, מזכויות לאומיות, בעוד ארה"ב היא מדינת כל המהגרים אליה וגם של ילידיה. בן גוריון מגדיר במילותיו את חוק הלאום ועל כן יש לבוא בטענות לאבות המייסדים ולאן דווקא לממשיכי ומישמי דרכם כי הם לא המציאו יש מאין. ועל פי שטרנהל איפיון מרכזי של פאשיזם הוא "לאומנות מופלגת ועל כן של פרטיקולריזם קיצוני" של קבוצה אתנית. טל מאיר - שיחה 10:47, 20 במרץ 2019 (IST)
האזרח דרור, אני לא רואה את זה קורה, אבל לו יצוייר שבעתיד כלשהו אחד העמים הילדים של אמריקה יתאגד ויקים מדינה עצמאית בשטח מולדתו ההיסטורית, אני מקווה מאוד שאף בר דעת לא יכנה אותו קולוניאליסט או כובש. אזרחי ארצות הברית שיהיו מוכנים להכיר בריבונותו הצודקת מן הסתם יורשו להשאר. אין צורך לנשל. משה פרידמן - שיחה 19:12, 20 במרץ 2019 (IST)
האינידאנים לא יכולים לטעון כלום כי הם לא הקימו מדינה, הם רק יכולים לדרוש שלא יזיזו אותם כי הם היו קודם, ואתו דבר בדיוק לגבי הערבים שלא הקימו מדינה עד שבאו היהודים והקימו מדינה יהודית. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 19:17, 20 במרץ 2019 (IST)
נדנד - בטיעון דומה יכול להשתמש גזע חיצוני של חייזרים כהצדקה להשתלט על כדור הארץ. שהרי הם הקימו פדרציה עולמית ובני האדם לא. או שהרוסים או מעצמה אחרת יכולים לכבוש אותנו בטענה שלא הקמנו אימפריה מספיק חזקה. הטענה שלך בעצם טוענת שלאנשים יש זכויות פוליטיות כאשר יש להם מדינה ואם אין להם מדינה - אין להם זכויות פוליטיות. כלומר - למוסד חברתי גדול יש זכות טבעית לכבוש ולשלול זכויות ממוסד חברתי קטן יותר. חלק גדול מהאינדיאנים לא רק הזיזו מאדמתם אלא גם השמידו תוך כדי - או שהם פשוט מתו "מוות טבעי" עקב שילוב של נדודים, עוני, רעב, קור ומחלות. והכל עם צידוקים אידאולוגיים שונים ומשונים - כמו "כאשר הפרא מתנגד, התרבות - עשרת הדיברות בידה האחת והחרב באחרת - תובעת את השמדתו המיידית". כמובן שהאינדאנים לא היו שיות תמימים - הם ניסו להתנגד ואו לנקום - אבל זה לא עזר להם - הם לאט לאט נדחקו לשטחים יותר ויותר קטנים. פרטים חלקיים יש בערך - הייעוד הגלוי. לגבי הערבים שלא הקימו מדינת לאום - הם היו חלק מההאימפריה העות'מאנית, אני לא חושב שהם היו לאום בצורה כלשהי , ואם הם היו מנסים להקים מדינת לאום ולהתמרד נגד האימפריה , יש סיכוי שגורלם היה דומה לזה האזרח דרור - שיחה 09:10, 21 במרץ 2019 (IST)
משה פרידמן. בטח שאתה לא רואה שזה יקרה כי המנצחים כותבים את ההיסטוריה. מי בדיוק יאפשר לקומץ אינדיאנים להקים מדינות בשטחים שהיו בעבר של אבותיהם (או של שביטים אחרים שנכחדו?) ונניח שהם יקימו מדינה - מי יקבע את החוקים בה? מה זכויות הקניין במדינה זו? האם האדמות שבהם ישבו אינדיאנים במשך אלפי שנים יהיו שלהם או של מי שקנה אותם מאנשים לבנים שהשתלטו על אדמות אלה בכוח ? אם מיליוני ילידים אמריקאים יקימו מדינה בכוח, ואז המדינה הזו תכבוש שטח שבו חיים לבנים, ותשלוט על הלבנים האלה משך עשרות שנים, בלי לתת ללבנים האלה זכויות אזרח ועם הפרה חוזרת של זכויות אדם שלהם - אז זה כיבוש . כיבוש לפי הגדרה זו היא לא שאלה של שטח אלא שאלה אם יש לך זכויות אזרח או לחלופין אם יש לך אוטונומיה מדינית. האזרח דרור - שיחה 09:17, 21 במרץ 2019 (IST)
האזרח דרור, הטיעון שלך יפה, אבל מה באמת התשובה? האינדיאנים באמת יצדקו בדרישה להעיף את כולם מארצות הברית? או שהחייזרים צודקים? התשובה האמיתית לשאלה שלך היא קשה - במקרה מסויים החייזרים יצדקו. כי כל השאלה למי יש זכות ומי צודק נגזרת מהשאלה איך העולם יהיה המקום הטוב ביותר לחיות בו: אם כל מדינה תכבוש מדינה אחרת אז לא יהיה פה טוב, ואם כל קבוצת ילידים תמנע פיתוח של מקום אז גם לא יהיה פה טוב, לכן המקרה הראשון הוא כיבוש לא הוגן והמקרה השני הוגן. לכן במקרה שהחייזרים יבואו עם דבר חדש מהותית לא נוכל לדון את השאלה בהשוואה לשום דבר אחר, ולמעשה, ממשלתם תהיה הוגנת כל זמן שלא תפגע בזכויות שהיו לבני האדם לפני. בברכה, נדנד 'עלה הזית' - שיחה 10:56, 21 במרץ 2019 (IST)
האזרח דרור, הסיבה שאני לא רואה שזה יקרה לא קשורה למי שכותב את ההיסטוריה. זה פשוט לא קשור. אבל זה גם לא חשוב, כי אני זורם איתך בתסריט שלך. מי שיקבע את החוקים במדינה הזו יהיו אלו שיקימו אותה. הם גם יקבעו את זכויות הקניין. ומי שיראה בהם כובשים הוא אדם עם שיפוט מוסרי מעוות, בעיני. שאלת הפרת זכויות האדם או האזרח איננה קשורה לשאלת הכיבוש. הדרוזים ברמת הגולן זוכים לזכויות מלאות ובכל זאת נחשבים לחיים תחת כיבוש בעיני הקהילה הבינלאומית. מאידך, אחיהם בסוריה אינם חיים תחת כיבוש ובכל זאת זכויותיהם נרמסות. גם אוטונומיה מדינית איננה מגדירה כיבוש. לדרוזים בסוריה אין זכויות ואין אוטונומיה ובכל זאת הם לא נחשבים לחיים תחת כיבוש, ובגדול זה המצב גם ביחס לכורדים. גם היהודים ברוסיה הסובייטית לא נחשבו לחיים תחת כיבוש למרות שנעדרו את כל הנ"ל. ובכל מקרה, האמירה המצוטטת למעלה מפיו של בן גוריון, אליה אתה התייחסתי ולכך אני הגבתי, כלל לא עוסקת בסוגיית ערביי יהודה ושומרון, ובוודאי שאיננה מצדדת בשלילת זכויות אדם או אזרח מתושבי ישראל הערביים. היא, למעשה, דנה בהבדל בין הזכויות הפרטיות לזכויות הלאומיות של הערבים והיהודים בארץ ישראל. אז אם תרצה לחזור להקבלה רלוונטית לתושביה הילידים של צפון אמריקה, תצטרך להשוות זאת לאחד העמים הילדים שיקים מדינה לאומית בשטח מולדתו ההיסטורית, מבלי לנשל אף אזרח אמריקאי מהזכויות שלו, אבל מבלי להכיר באומה האמריקאית ("ארצות הברית של אמריקה") כבעלת זכויות לאומיות כלשהן בשטח המדינה הילידית, והכרה בכל בני העם הילידי כבעלי זכויות במדינה זו ללא כל קשר לתושבותם בפועל. המדינה הזו, מן הסתם, תאמץ סמלים לאומיים, המנון, שפה, וחגים המתאימים לאומה הילידית ולא תכיר באלו שהביאו האירופאים. בעיני זה לגיטימי לחלוטין, ואני מקווה שאם כך יקרה לא יאשימו אותם בגזענות. משה פרידמן - שיחה 04:39, 25 במרץ 2019 (IST)

ישראל מקום 13 במדד האושר, פינלנד השמחה מכולן[עריכת קוד מקור]

זה כי היהודים אוהבים לריב. Face-smile.svg נדנד 'עלה הזית' - שיחה 22:31, 20 במרץ 2019 (IST)
זה בגלל שיש לנו ראש ממשלה מצויין. צחי לרנר - שיחה 22:34, 20 במרץ 2019 (IST)
הוא גם מצויין למדינה וגם מצויין כי היהודים רבים בגללו. כל הסיבות לאושר! נדנד 'עלה הזית' - שיחה 22:35, 20 במרץ 2019 (IST)
דברים שטובים לתחושת אושר הם בריאות טובה, קשר הדוק למדי עם אנשים, פעילות גופנית, תשומת לב, לימודים וסיוע לאחרים. (5 דרכים לרווחה - מטה- מחקר של הממשלה הבריטית) עודף מתח נפשי רע לבריאות ולתחושת אושר. בישראל יש בינתיים בריאות די טובה (ביחס לרוב המדינות בעולם), האבטלה נמוכה, בנוסף המדינה די קטנה - אז הילדים וקרובים אחרים נמצאים במרחק קטן יחסית לרוב המדינות - זה יחד עם תרבות משפחתית גורר פחות בדידות יחסית להרבה מדינות מערביות (לדוגמה ארה"ב שבה ילדים הרבה פעמים עוזבים את הבית בגיל 18). בנוסף לחלק משמעותי מהישראלים יש קהילות תומכות - דתיות, מהצבא, קהילות ערביות ועוד. סיוע לאחרים נפוץ בחברה הדתית ובחלק מהחברה החילונית. דווקא צריכה של עוד ועוד מוצרים (מעבר לסף של מניעת אי-נוחות כמו מניעת רעב, מניעת אי נוחות תרמית וכו') שעות עבודה ארוכות , ועוד מתח נפשי לאו דווקא עוזרים לתחושת רווחה\ אושר - כלומר דווקא הגישה שצריך לצרוך עוד מוצרים מהשוק כדי לשפר רווחה פחות עובדת ככל שהחברה עשירה יותר- במיוחד אם זה יכול לפגוע במוצרים ציבוריים כמו הון חברתי או הזדמנויות לפעילות גופנית או בריאות הציבור. דברים שמאמללים אנשים כוללים מחלות, הכנסה נמוכה \ מעמד חברתי נמוך\ אי בטחון תעסוקתי, פקקי תנועה, נסיעות יומיות ממושכות, אורח חיים יושבני , עודף מתח נפשי, בדידות. האזרח דרור - שיחה 10:31, 21 במרץ 2019 (IST)
ההסבר הוא פשוט, הישראלים משקרים PelicanTwo - שיחה 21:14, 21 במרץ 2019 (IST)
PelicanTwo, בשביל להשיב על השאלה הזאת צריך לבדוק במדד היושר. צחי לרנר - שיחה 17:45, 23 במרץ 2019 (IST)

והעולם שתק[עריכת קוד מקור]

בסוף השבוע שעבר הכה טייפון (או ציקלון; תלוי באיזו שפה מדברים, ותלוי בדברים אחרים) חסר תקדים את מוזמביק, זימבאבוה, ומלאווי. עד כה נמנו מעל 400 קרבנות, אבל חוששים שיש הרבה יותר - אולי אפילו אלפים. מאות אלפי אנשים נותרו ללא קורת גג, או אפילו מזון ומי שתייה נקיים. אסון אקלים מהגדולים בהיסטוריה. בוויקיפדיה באנגלית: en:Cyclone Idai.

אצלנו, לא זו בלבד שלא נכתב עדיין ערך, אלא שאפילו ל"חדשות ואקטואליה" בעמוד הראשון לא זכה אידאי להגיע. לא רק אצלנו - בעיתונים היומיים הדיווחים בדרך כלל לא זכו לדרוך בעמוד הראשון, וכך גם בעיתונות וברשתות החדשות בארה"ב - אותנו יותר מעניינים פשעי ראש הממשלה (או ציד המכשפות שנעשה לו ולזוגתו - תלוי מאיזה צד מסתכלים) והחקירות כנגדו, הבחירות הקרובות, ומרחקה של אסדת קידוח זו או אחרת מהחוף. את האמריקאים מעניינים פשעי נשיאם שלהם (או ציד המכשפות - תלוי וכן הלאה) והחקירות המתנהלות נגדו, והמירוץ לבחירות לנשיאות שייערכו עוד כשנתיים. האנגלים עסוקים בברקסיט

לו פגע אסון כזה בארצות שרוב תושביהן לבנים, או אפילו צהובים או חומים, האסון היה תופס מקום ענק בעמודים הראשונים, ולא יורד מסדר היום ימים או אפילו שבועות.

אין לי בעצם מסר מי יודע מה בנושא, רציתי רק לשתף את הקהילה בתדהמה ובתחושת העצב, וב"נוסטלגיה" לתחושה שחשנו אנו כש"העולם שתק", ולא יכולנו להבין איך - עכשיו אנחנו "העולם", ורואים בזמן אמתי איך. קיפודנחש 08:19, 21 במרץ 2019 (IST)

הרעיון של שובניזם עדיין חזק מאד, ואנשים פחות מידי רואים עצמם כחלק ממכלול שלם הכולל את כלל האנושות או כלל הביוספרה למרות שככל שעובר הזמן ההשפעות ההדדיות שלנו (אומה אחת על אחרת, אדם אחד על אדם אחר) רק גוברות ויהיה קשה יותר ויותר לפתור בעיות באמצעות החשיבה הישנה של הפרדה קשיחה בין אומות או אפילו אמנות וולנטריות בין אומות. ראה את הרעיון , שטומן בחובו גם בעיות רבות של ממשלה עולמית (וערכים קשורים אליו כמו ספינת החלל כדור הארץ- יש צורך גם בשינוי תרבותי ולא רק פוליטי. שינוי כזה מתקדם ככל שתנועות ההגירה של אנשים סחורות ורעיונות נמשך וככל שבעיות עולמיות כמו התחממות עולמית, או איומים על שוק המזון העולמי הולכים ומתפתחים. האזרח דרור - שיחה 10:46, 21 במרץ 2019 (IST)
האזרח דרור, דבריך קצת משונים בעיניי. אתה בעד תמיכה מסיבית בכל מדינות העולם השלישי, כמו שהיינו מסייעים לארצות הברית, למשל? אתה יודע מה המשמעות של זה לגבי התקדמות האנושות? עצירה מוחלטת, כמובן, ממנה כולם יפסידו, גם מדינות עולם שלישי. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 11:04, 21 במרץ 2019 (IST)
הוספתי לרשימת ההצעות בתבנית:לטיפול דחוף את ציקלון אידאי (אנ') ‏ (15 בינוויקי), בתקווה שנמצא מתנדב. כבר אמרתי לא פעם שצריך לעשות שינוי (למשל לתמרץ באמצעות הענקת צל"שים וארגון כתיבה בשיתוף), משום שרוב הערכים שם נשארים אדומים. אגסי - שיחה 11:29, 22 במרץ 2019 (IST)
רק הערה, שאיננה באה להפחית מחשיבות הנושא - כש"העולם שתק" בתקופת השואה, התדהמה והזעם היו גדולים, משום שהיה מדובר בשואה מעשה ידי אדם, רדיפה והשמדה מאורגנות ושיטתיות. באסון טבע, נורא ומחריד ככל שיהיה, השאלה היא עד כמה העולם נחלץ לעזרה ומתייחס לנושא, אבל אין מדובר במניעת האסון או בעצירת המעשים, כמו שהיה בנושא השואה. אזרחי גרמניה ואוסטריה עמדו מנגד לנוכח התעללות, השפלות, גזל ולבסוף שילוח למחנות השמדה, מעשים שאולי אפשר היה למנוע לו היה כלל העם מתנגד להם. העולם לא עמד מנגד ושתק מול הציקלון האימתני. הוא איננו מתגייס בעוצמה המתבקשת לסייע לאחר האסון, אבל אין הדברים דומים.שלומית קדם - שיחה 11:55, 22 במרץ 2019 (IST)
זו דרך אחת להסתכל על כך. דרך אחרת להסתכל על כך היא שהעולם שתק כי הקרבנות היו יהודים, ו"למי אכפת מה קורה ליהודים". חיזוק מה לזווית הראייה הזו היא העובדה שספינות עמוסות פליטים יהודים שהגיעו לארצות שונות, סורבו עגינה ונאלצו לחזור לאירופה, שם חיכה לנוסעים גורל ידוע מראש. אם לוקחים את הזווית הזו, אז יש כאן דמיון: חוסר העניין שלנו באסון שלדברי האו"ם הוא "האסון האקלימי הגדול ביותר שפגע בחצי הכדור הדרומי מאז ומעולם", נובע במידה רבה מזהותם האתנית של הקרבנות - כפי שטענתי למעלה, לו אסון בקנה מידה כזה היה פוגע בארצות שרמת המלאנין בעור תושביהן נמוכה יותר, האסון לא היה יורד מהעמודים הראשיים ימים רבים. קיפודנחש 17:27, 22 במרץ 2019 (IST)
קיפודנחש, מה שאתה אומר נכון, כמובן, אבל איננו סותר את מה שאני אמרתי - יש הבדל בין מי שמסרב להציל ואוטם עצמו כשאפשר למנוע אסון, לבין מי שאיננו נחלץ לעזור לאחר שהאסון קרה. השאלה אם אסון מתנוסס בעמודים הראשונים או לא היא משנית לשאלה, עד כמה העולם נחלץ לעזור באופן פעיל. אגב, האם מדינות העולם נחלצו לעזור לארצות הברית באסונות הטבע שלה? אינני בטוחה, כי דרך המחשבה היא, שאמריקה הגדולה והעשירה יכולה לדאוג לעצמה. ובמשך כמה זמן כתבו בעיתונות העולמית על סופות טורנדו, שיטפונות ורעשי אדמה במדינות שתושביהן אינם שחורים? ודאי לא ימים רבים בעמודים הראשיים, כי תמיד קורה משהו חדש ומסעיר יותר והאסון נדחק לעמודים הפנימיים ולדקות האחרונות של יומני החדשות, אם בכלל. האם ישראל הציעה עזרה לנפגעים בציקלון הזה? אני מקווה מאד שכן.שלומית קדם - שיחה 19:19, 22 במרץ 2019 (IST)
מדינות לא מפותחות, כמו מוזמביק, מתקשות גם בקבלת עזרה. כדי לסייע למוזמביק צריך להביא את העזרה במטוסים למקום האסון, אבל זה לא אפשרי, אם אין נמלי תעופה במקום וכבישים במצב סביר. כדי לסייע בכוח אדם צריכים סגל רפואי דובר פורטוגזית ואת זה אפשר למצוא במדינות מעטות מאוד ולא כל כך מפותחות. כדי לקבל דיווחים ממקום האסון צריכים להיות שם עיתונאים דוברי פורטוגזית, אבל עיתונאים מעדיפים להגיע למקומות עם אמצעי תקשורת מפותחים, כבישים טובים, בתי מלון סבירים. בברכה. ליש - שיחה 19:49, 22 במרץ 2019 (IST)
ברור שככל שהתשתית פחות מפותחת, יותר קשה לסייע, אבל דברי לא כוונו כל כך לנושא הסיוע (למעשה, ארגונים של האו"ם כן מודעים לגודל האסון, והתגייסו במלוא המרץ לסייע), אלא בעיקר לכיסוי התקשורתי הדליל, שהוא כמעט בגדר התעלמות. כאמור, אסון בקנה מידה כזה שהיה פוגע בארצות הברית, אירופה, המזרח התיכון, אוסטרליה, סין, דרום אמריקה, איראן, או כל מקום בעולם בו לתושבים יש פחות מלאנין לא היה יורד מראש מהדורת החדשות והעמוד הראשי של העיתונים לזמן רב, אפילו בעונת בחירות/חקירות/ברקסיט כמו עכשיו. כפי שציינתי בפתיחת הסעיף, לא רק שאין ערך על אידאי בוויקיפדיה בעברית, האסון אפילו לא הצליח להגיע ל"חדשות ואקטואליה", שמוכן לפעמים לדווח על אירועים שוליים בהרבה. קיפודנחש 23:56, 22 במרץ 2019 (IST)
ולשאלתה של שלומית: כן, מדינות העולם בהחלט נחלצות לסייע באסונות טבע בארצות הברית. אחרי "קתרינה", צוותים ממקסיקו שהו בלואיזיאנה שבועות, אולי חודשים, וסיוע הגיע גם מקנדה, ומדינות אמריקה הלטינית. צוותי כיבוי אש (נדמלי מקנדה ומכמה מדינות בסקנדינביה - אבל אם זה חשוב צריך לבדוק, לא בטוח מאיפה בדיוק) הגיעו לעזור בשרפות בקליפורניה, ועוד. קיפודנחש 00:03, 23 במרץ 2019 (IST)

בעוד אנחנו דנים במזנון, תורגם הערך בוויקיפדיה נוספת, ה-16. האם אנחנו נהיה ה-17? או ה-34? או אפילו זה לא. ימים יגידו. אגסי - שיחה 10:51, 23 במרץ 2019 (IST)

תודה לWikiJunkie שהתחיל לכתוב ערך בנושא. אגסי אתה מוזמן ליישם את מדיניות הצל"שים Face-smile.svg ערן - שיחה 11:47, 23 במרץ 2019 (IST)
ערן, אתה כמובן צודק שמגיע צל"ש לוויקי. כבר כתבתי לו חיזוקים ומחמאות בדף שיחתו לפני שלושה ימים וגם לפני כחודש וגם בדף שיחתי. אם כי הוא לא הכי זקוק לצל"שים כתמריץ, כי יש לו תשוקה לכתוב ערכים חשובים. הוא לא נצמד לנישה שקרובה לליבו, למשל סרטים, אלא מתמקד במה שהכי חסר לוויקיפדיה, גם אם זה לצאת מאזור הנוחות. ברמה העקרונית, צל"ש ממני הוא לא תמריץ מספיק מדרבן. אבל צל"ש רשמי של ויקיפדיה לכותבי ערכים מהתבנית:לטיפול דחוף וכד', יהיה מן הסתם תמריץ משמעותי. אגסי - שיחה 12:00, 23 במרץ 2019 (IST)
לשאלות של שלומית, ונדנד - הטרוניה לא היתה רק לגבי חוסר סיוע אלא גם חוסר עניין כלשהו לדווח על הנושא. בואו נודה על האמת - הרבה יותר מעניין אותנו מה מתרחש קרוב אלינו ופחות מה מתרחש במדינות סמוכות. את העיתונות יותר מעניין לכסות פרשיות מין או דברים צהובים אחרים מאשר דברים שיכולים להשפיע על החיים של מיליוני אנשים - זה מוכר יותר. ישראל כמו מדינות אחרות בעולם לא ממש מתעניינת בגורלם של מוכי-גורל ולא מכוונת את מדיניות החוץ שלה משיקולים הומנטריים. לשאלה של נדנד - לפני שאתה מסייע למישהו חשוב שלא תכרה לו בור בו יפול (לדוגמה משבר החוב העולמי). הסיוע הכספי למדינות עניות רבות הוא בטל בשישים לעומת נזקים שהם תוצאה של פגיעה ב"מוצרים ציבוריים" רבים. ניתן דוגמה פשוטה - לתת סיוע כספי לתרופות לאדם שמכור לניקוטין וקיבל סרטן, זה דרך גרועה לסייע לו - עדיף בהרבה להקשות על חברות טבק למכור לו טבק כשהו ילד. המדינות העניות אינן סתם "עניות" - אינטרסים של מדינות עשירות ותאגידים גדולים שומרות לעיתים קרובות על האליטות שנמצאות שם כדי לנצל את המצב - גם אם זה לרעת האוכלוסיה. שינוי חוקי המשחק ושינוי עיצוב הם חשובים יותר מאשר סיוע כספי (מאוחר). שלומית, התחממות עולמית היא פעולה מעשה ידי אדם. נכון הדבר כי קשה יותר לשנות אותה - מדובר ב"בעיה נבזית" - בין היתר בגלל שקשה להבחין בקיומה, ושינוי שלה דורש שינוי אורחות חיים של אנשים רבים ותאום בינלאומי. כמו שאנחו מרגישים "רחוקים" נפשית מאנשים שהם "לא אנחנו " במדינות אחרות, כך אנחנו גם בעצם מתנכרים לעתידם של ילדנו. יש גבול כמה זמן אפשר לקחת יותר ויותר משאבים מתוך הייצור הראשוני, כמה מינים ניתן להכחיד, כמה מים ניתן לשאוב ולזהם וכמה ניתן לשנות זרמים נוספים כמו מחזור הזרחן, החנקן והפחמן. אף אחד לא יודע מתי הדבר יתנקם בנו - אבל גם אף אחד לא יודע מתי נהג שיכור שנוסע בלילה גשום יעוף מהכביש. האזרח דרור - שיחה 11:01, 25 במרץ 2019 (IST)

זה הזמן להזכיר שככל שחולף הזמן, אנו מתרחקים מהשלמת המיזם של ויקיפדיה העברית. מדי יום נכתבים כשלושים ערכים חדשים, אך מדי יום מתרחשים בעולם הרבה יותר משלושים אירועים שראוי לכתוב עליהם בוויקיפדיה (ואנו רחוקים, כמובן, מלמצות את כל אירועי העבר). כל ויקיפד נושא בתרמילו את שרביט העורך, ועליו להחליט על מה חשוב לכתוב. דוד שי - שיחה 14:22, 23 במרץ 2019 (IST)

דוד, האם הערה הזאת היא מלנכולית או פילוסופית? הרי כל יום אנחנו מגלים כמה איננו יודעים, למה שויקיפדיה, בעצם הוויתה, לא תיצג את האמת הבסיסית הזאת? 90.228.231.187 17:03, 23 במרץ 2019 (IST)

למה העולם שותק? כי אי-אפשר להאשים בציקלון הזה את ישראל קריצה! – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:09, 25 במרץ 2019 (IST)

הסבר זה (בהנחה ש"להשים" זה "להאשים", לא "לשים") יפה גם לשתיקת העלם בשואה. אז עכשיו הכל מובן. קיפודנחש 19:28, 25 במרץ 2019 (IST)
הסבר זה יפה במובן זה שעל השואה העולם שתק בהתחלה כי הקורבנות היו יהודים. מה לעשות שהפוליטיקה הבינלאומית עדיין נגועה למדיי באנטישמיות? – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:32, 25 במרץ 2019 (IST)

הזמנה למפגש בנושא ויקינתונים[עריכת קוד מקור]

במסגרת פעילות עמותת ויקימדיה ישראל להגברת המודעות, השימוש והשילוב של ויקינתונים (Wikidata) בוויקיפדיה, אתם מוזמנים למפגש שיכלול הרצאה ופעילות עריכה.

המפגש יערך ביום רביעי ה-3 באפריל 2019 בשעות 18:00-20:00, במשרדי עמותת ויקימדיה ישראל (קרליבך 7, תל אביב).

ההרשמה למפגש בקישור הזה.

אשמח לראותכם/ן! Keren - WMIL - שיחה 09:50, 21 במרץ 2019 (IST)