ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/זבה
מקרא | ויקרא, ט"ו, כ"ה–ל' |
---|---|
משנה | מסכת נידה |
משנה תורה | הלכות מטמאי משכב ומושב; הלכות מחוסרי כפרה, פרק א' |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ק"ו, עשה ע"ה ספר החינוך, מצווה קפ"ב, מצווה קפ"ג |
זבה היא אשה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלושה ימים רצופים שלא בזמן הווסת. אישה זו נטמאת בכל מובן כמו נידה, אך בניגוד לנידה שנטהרת מדאורייתא שבעה ימים אחרי תחילת הדימום, הזבה צריכה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("שבעה נקיים") ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה. כמו כן, לאחר הטבילה, הזבה נדרשת להביא קורבן לבית המקדש.
חלות הטומאה[עריכת קוד מקור]
המקור לדינה של הזבה הוא בספר ויקרא, בפרשת מצורע:
וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא... וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.
על פי פרשנות חז"ל, מדובר בימים השמיני עד השמונה עשר מאז תחילת הווסת החודשית, ואם מבין אחד עשר ימים אלו דיממה שלושה ימים רצופים - הרי היא זבה גדולה, שזקוקה ל"שבעה נקיים". לעומת זאת, אם דיממה רק יום אחד או יומיים מבין הימים הללו, היא נקראת זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום: היא טמאה כנידה ביום הדימום ויום נוסף לאחריו, ובו היא טובלת, ונטהרת לערב.[1]
אישה שדיממה שלושה ימים שאינם רצופים בתוך 11 ימים אלו, לדעת רבי סעדיה גאון אף היא בכלל זבה גדולה, אך שאר ראשונים חולקים וסוברים שאינה זבה גדולה כל שלא היו שלושת הימים ברציפות[2].
דיני טומאה וטהרה[עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – טומאת זיבה
התורה קבעה על הזבה והדומים לה (נידה, זב, יולדת) סדרת חומרות מיוחדות הקשורות לטומאתם. חומרות אלו אינן קיימות אפילו בטומאת מת[3]
קורבנות הזבה[עריכת קוד מקור]
זבה גדולה צריכה להביא למחרת יום טבילתה קרבן להשלמת טהרתה: זוג עופות, תורים או בני יונה, אחד לקרבן חטאת והשני לקרבן עולה. עד שתביא קורבנות אלו היא נחשבת "מחוסרת כיפורים", ומנועה מלהיכנס לבית המקדש או לאכול מקרבן.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ משנה, מסכת נידה, פרק י', משנה ח', ומשנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ו', הלכה ז' - הלכה י'.
- ^ אנציקלופדיה תלמודית, כרך י"א, ערך זבה, פרק ד', הערות 115–117.
- ^ (משכב והיסט - משנה מסכת זבים פרק ד משנה ו. מעיינות - תלמוד בבלי מסכת חולין דף פח עמוד א)
- ^ משנה מסכת כריתות פרק ב משנה א, מסכת כלים פרק א משנה ה ומשנה ח.
טומאה וטהרה ביהדות | ||
---|---|---|
דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) | |
דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים |
נידה | ||
---|---|---|
סוגי ראיות ודמים | נידה • זבה קטנה-שומרת יום כנגד יום • זבה גדולה - שבעה נקיים • כתם (נידה) • הרגשת נידה • דם בתולים • דם חימוד • דם קישוי • דם טוהר | |
דיני הוסתות | פרישה סמוך לווסת • וסת קבוע • וסת שאינו קבוע • עונה בינונית • וסת ההפלגה • וסת החודש • וסת השבוע • וסת השעות • וסת הדילוג • וסת הגוף • וסת הסירוג • וסת האונס • רואה מחמת תשמיש • ימי המבוכה | |
דיני הנידה | איסור משכב עם נידה • הרחקות הנידה • בועל נידה | |
פרישה סמוך לווסת | עונת אור זרוע • עונת חוות דעת • עונת אבי עזרי | |
טהרת הנידה | בדיקת עד • הפסק טהרה • מוך דחוק • שבעה נקיים • ליל טבילה • חפיפה לפני טבילה • טבילה • סתירת שבעה נקיים • פולטת שכבת זרע • חומרא דרבי זירא | |
שונות | חופת נידה • מסולקת דמים • עד בדיקה • מסכת נידה • ברייתא דמסכת נדה • בודקת טהרה |