גלעד קריב – הבדלי גרסאות

גלעד קריב
לידה	30 בנובמבר 1973 (בן 50); ה' בכסלו ה'תשל"ד; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	B.A במשפטים ומחשבת ישראל, LLM ו-MAHL (תארים שניים במשפטים ובמדעי היהדות)
עיסוק	רב רפורמי, עורך דין, פעיל חברתי
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
	https://giladkariv.com/ האתר הרשמי
	6 באפריל 2021 – מכהן; (3 שנים)
כנסות	24

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־09:35, 14 באפריל 2021

הרב גלעד קָרִיב (נולד ב-30 בנובמבר 1973, ה' בכסלו ה'תשל"ד) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. במקצועו משפטן ישראלי ורב רפורמי. ממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל ומחוצה לה.

קריב פעיל בזירה הציבורית בנושאי יחסי הדת והמדינה, קידום חופש הדת והמצפון, הקיום המשותף של יהודים וערבים, והקשר בין ישראל לתפוצות.

ביוגרפיה

קריב נולד למשפחה חילונית. סביו וסבותיו עלו לישראל כילדים לפני מלחמת העולם השנייה מפולין ומרוסיה. סבו מצד אמו הוא עמנואל שחר, מפקדו הראשון של חיל ההנדסה, מנכ"ל מספנות ישראל ומנכ"ל מפעלי ים המלח. סבו השני, שמעון קרבינסקי, נפצע בשנת 1936 בפעילותו בהגנה סמוך לקיבוץ רמת הכובש. מאוחר יותר הצטרף לשורות הלח"י ונטל חלק בתכנון ובביצוע ההתקפה על המפקדה הבריטית בשרונה (הקריה בתל אביב). חמו הוא צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. אחיו, שחר קריב (אנ'), הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

קריב נולד והתחנך בתל אביב, בוגר תנועת הצופים.^[1] עוד בשנות לימודיו בתיכון החל את פעילותו בתנועה הרפורמית, עם הצטרפותו לקהילת בית דניאל, מרכז היהדות המתקדמת בתל אביב. לאחר סיום לימודיו בתיכון, התנדב לשנת שירות בתנועת הצופים ועסק בגיבוש גרעיני נח"ל חינוכיים. שירת ביחידה 8200. בתום חמש שנות שירות, במהלכן סיים בהצטיינות קורס קצינים, פנה ללימודים באוניברסיטה העברית, וסיים ב-2001 לימודי תואר ראשון משותף במשפטים ובמחשבת ישראל. את התמחותו עשה בשנים 2001–2002 במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. ב-2003 סיים תואר שני במדעי היהדות (MAHL) בהיברו יוניון קולג' בירושלים, מוסד ההכשרה האקדמי של היהדות הרפורמית בישראל. ב-2004 הוסמך כעורך דין מטעם לשכת עורכי הדין בישראל. ב-2008 קיבל תואר שני במשפטים בתוכנית למשפט ציבורי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בשנת 2020 החל את לימודי התואר השלישי במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

פעילות בתנועה הרפורמית

מעורבותו של הרב קריב בתנועה הרפורמית החלה בשנות הצבא, לאחר שנחשף לתפיסת עולמה היהודית והליברלית בהזדמנויות שונות בשנות התיכון ובמהלך השירות הצבאי, ובמיוחד בקהילת "בית דניאל" בתל אביב, בה הוא ומשפחתו חברים עד היום.

לאחר השירות הצבאי, ובמקביל ללימודים האקדמיים, ייסד הרב קריב את פעילות הצעירים והסטודנטים של התנועה הרפורמית. בסיום שנת התמחות במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הצטרף לצוות המרכז הרפורמי לדת ומדינה – הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית. בשמונה שנות עבודתו במרכז שימש כמנהל המחלקה הציבורית והפוליטית וכמנהל המרכז. בשנת 2003 הוסמך בבית המדרש לרבנים של התנועה הרפורמית בירושלים (ההיברו יוניון קולג' - המכון למדעי היהדות). במקביל לתפקידיו במרכז הרפורמי לדת ומדינה שימש כאחד מרבניה של קהילת "בית דניאל" בתל אביב וליווה אלפי זוגות ומשפחות בטקסי חופות ובר ובת מצווה.

בראשית שנת 2009 מונה למנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל, ארגון הגג של הקהילות והמוסדות הרפורמיים בישראל. במסגרת תפקידו הוביל לאימוץ תוכניות פיתוח אסטרטגיות להרחבה ניכרת של שורות התנועה, לקידום מעמדה בקרב הציבור הישראלי ולמאבק באפליה נגדה מצד רשויות השלטון השונות. אחד ממהלכיו הראשונים כמנכ"ל היה לשנות את שמה של התנועה מהשם שניתן לה על ידי מייסדיה בשנות ה-60 של המאה ה-20: "התנועה ליהדות מתקדמת בישראל", לשם: "התנועה הרפורמית בישראל", וזאת לאחר ביצוע סקרי עומק שהעידו על אהדה גדולה כלפי התנועה בקרב הציבור החילוני בישראל ובקרב חלק משמעותי מהציבור המסורתי. בעשור השנים בהן מכהן קריב בתפקיד, הוקמו ברחבי ישראל 25 קהילות רפורמיות חדשות בכל רחבי הארץ והוכפל מספר הרבנים והרבות הרפורמים הפועלים במסגרת התנועה. קריב יזם הרחבה ניכרת של פעילות התנועה בהתיישבות העובדת ובתנועה הקיבוצית, כמו גם בקרב הציבור הישראלי דוברי הרוסית. במהלך תקופת כהונתו הקימה התנועה פרויקטים רבים בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, קשרי ישראל והתפוצות ופעולות התנדבות ומעורבות חברתית. במסגרת תפקידו ביקר במאות קהילות רפורמיות בתפוצות וייצג את היהדות הרפורמית בפורומים בינ"ל רבים. הרב קריב הוביל את שילוב תנועת הנוער הרפורמית, נוער תל"ם, כמעגל ייחודי בתנועת הנוער העובד והלומד. במקביל לכהונתו כמנכ"ל התנועה הרפורמית משמש קריב כמנכ"ל של המכינה הקדם צבאית תל"ם, הפועלת ברוח היהדות הרפורמית ביפו ובחולון.

בתקופת כהונתו כמנהל המרכז הרפורמי לדת ומדינה וכמנכ"ל התנועה הרפורמית הוביל את המאבק נגד אפליית הזרמים היהודיים השוויוניים בישראל ולקידום ההכרה של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בקהילות הרפורמיות, ברבנים וברבות הרפורמיות ובפעילות החינוכית והקהילתית של התנועה. בשנת 2006 יזם את העתירה להכרת המדינה בפעילות רבנים לא אורתודוקסים במועצות האזוריות. לאחר משא ומתן ממושך פרסם בית המשפט העליון בשנת 2012 פסק דין המחייב את המדינה לתמוך במשכורות הרבנים הלא אורתודוקסים.^[2] בשנת 2017, בתום עשור של מאבק משפטי וציבורי, פורסמו מבחנים גם לתמיכה במשכורות של ראשי קהילות לא אורתודוקסיות ביישובים עירוניים. בתקופת כהונתו של יצחק הרצוג כשר השיכון והבינוי הוביל הרב קריב את שינוי המדיניות של המשרד לתמיכה בהקמת בתי כנסת לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות במקביל לקהילות אורתודוקסיות.

במסגרת פעילותו במועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם) הוביל את ההכרה של התנועה הרפורמית בזוגות בני אותו המין ובעריכת חופות לזוגות להט"ב. בנוסף עסק בהתקנת מסלול גיור מיוחד למתגיירים מזרע ישראל (צאצאים לאב יהודי או לסב יהודי) והסדרת כללי הנישואין והגירושין בבית הדין של מועצת הרבנות הרפורמית ובקהילות הרפורמיות בישראל.

פעילות ציבורית, חברתית ומשפטית

במסגרת תפקידיו השונים בתנועה הרפורמית נטל הרב קריב חלק מרכזי במאבקים רבים למען חופש דת ומצפון, צדק חברתי, הגנה על שלטון החוק ומאבק בגילויי גזענות וקיצוניות דתית. בשנת 2002 היה ממייסדיו של פורום הארגונים החברתיים למאבק בגזרות החברתיות, והיה שותף למאבקים מרכזיים כדוגמת מחאת האימהות החד הוריות בהובלתה של ויקי כנפו, והמאבק בקיצוץ בקצבאות הרווחה. בשנת 2004 היה ממייסדיו של פורום הארגונים לתקשורת חופשית – הקואליציה הראשונה שהתריעה על השחיקה בחופש העיתונות בישראל ועל קשרי הון-שלטון-תקשורת.

בתחום יחסי הדת והמדינה פעל הרב קריב, עם שותפותיו ושותפיו, לקידום חופש הבחירה בנישואין ובגירושין, המאבק נגד קווי המהדרין והדרת הנשים, הנחלת לימודי ליבה בכל מערכות החינוך הישראליות, השגת הכרה בכל זרמי היהדות, הרחבת תקופת "שעון הקיץ", בלימת ההסתה הגזענית על ידי רבנים במשרות ציבוריות, ביטול האפליה כלפי הקהילה הגאה, בלימת יוזמות חקיקה המעניקות מונופול לרבנות בתחום הגיור והמרחיבות את סמכויות בתי הדין הרבניים, הנהגת תחבורה ציבורית בשבת, מניעת תהליכי הדתה בצה"ל ועוד מאבקים רבים. במסגרת פעילותו בתחום יחסי הדת והמדינה גיבש הרב קריב מתווה מפורט לקידום הפרדה ממסדית בין הדת והמדינה, אליה התייחס גם כהפרדה בין מוסדות הדת לרשויות השלטון. בנוסף הציג מתווה מפורט להסדרת פעילות הפנאי והמסחר בשבתות ובימי מנוחה רשמיים, שאומץ במסגרת הצעות חוק שונות שהונחו על שולחנה של הכנסת.

בשנת 2012 יזם קריב התקנה של טעמי המקרא (טעמי הפטרה וטעמי מגילות) למגילת העצמאות, כאמצעי לחיזוק מעמדה של המגילה כטקסט מכונן של העם היהודי וכאמצעי לשילוב קריאתה במסגרת חגיגות יום העצמאות ותפילותיו.^[3]

בשנים 2013–2016 ייצג את התנועה הרפורמית במשא ומתן להסדרת התפילה הלא אורתודוקסית ברחבת הכותל המערבי שהובל על ידי מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, ועל ידי יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. לאחר הקפאת מתווה הכותל, בעקבות לחץ המפלגות החרדיות, הוביל יחד עם מנהיגות התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל ובצפון אמריקה את המאבק בהחלטת הממשלה, שבאה בצד מהלכים ממשלתיים לקידום חקיקת גיור. על רקע פעילות זו ספג הרב קריב מספר פעמים גילויי אלימות ברחבת הכותל. ב-24 נובמבר 2016 הונחו בפתח בית הכנסת הרפורמי ברעננה סכינים עם שמותיהם של הרב קריב, ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, והרב ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה ועל קירות הבניין נכתבו כתובות מאיימות ומסיתות לאלימות.^[4]

במהלך שנת 2018 התייצב הרב קריב בחזית המאבק בחוק הלאום, הן בוועדת הכנסת שעסקה בחוק היסוד והן בארגון המחאה הציבורית נגד החוק לקראת אישורו ואחריו. הרב קריב הציג בשם התנועה הרפורמית בישראל הצעה אלטרנטיבית לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר אישורו של החוק סייע בארגון מחאת העדה הדרוזית.^[5]

החל משנת 2002 ליווה קריב את העתירות שהגישו התנועה הרפורמית בישראל והתנועה המסורתית בעניין ההכרה בגיורים הנערכים במסגרתן לעניין חוק השבות ונטל חלק בייצוג של התנועות בפני בית המשפט העליון. בחודש מרץ 2021, פרסם בג"ץ את פסק הדין המורה על הכרה בגיורים הנערכים בישראל במסגרת שתי התנועות.^[6] לאורך השנים הוביל קריב את המאמץ הציבורי והפוליטי לבלום יוזמות חקיקה שנועדו להעניק לממסד הרבני בישראל בלעדיות בתחום הגיור. בשנת 2010 ריכז את המאמץ של התנועה הרפורמית בישראל ובתפוצות לבלום את הצעת החוק של ח"כ דוד רותם בנושא הגיור.

החל משנת 2015 משמש כחבר בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בנוסף כיהן הרב קריב, בעבר ובהווה, בהנהלות ציבוריות של ארגונים רבים וקואליציות לשינוי חברתי, ובהן: פנים – ארגון הגג של ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל, מרכז חינוך "לאו-בק" בחיפה, הקואליציה למען חופש בחירה בנישואין ובגירושין, עמותת "מנוחה נכונה" לקידום הקבורה האזרחית בישראל וארגונים רבים נוספים.

בפוליטיקה

בשנות התיכון הצטרף קריב לנוער מפ"ם. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף למפלגת העבודה. התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, שנערכו לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ובסיומם הוצב במקום ה-27 ברשימת המפלגה לכנסת. התמודד בפריימריס של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים, סיים במקום ה-14, אך בעקבות הבטחות הייצוג והשריונים הוצב רק במקום ה-32 ברשימת המחנה הציוני לכנסת ולבסוף לא נבחר לכנסת.^[7]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הצטרף לרשימת המחנה הדמוקרטי מטעם המפלגה הירוקה ואף נבחר לנשיא ועידת המפלגה, הוצב במקום ה-11 ולא נבחר לכנסת. לאחר בחירתה של ח"כ מרב מיכאלי ליו"ר מפלגת העבודה חידש את חברותו במפלגה. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 נבחר למקום השני בפריימריז של מפלגת העבודה והוצב במקום הרביעי ברשימת המועמדים (בשל הכלל של ייצוג מגדרי שוויוני).^[8]^[9] בבחירות לכנסת ה-24 קיבלה המפלגה שבעה מנדטים וקריב נכנס לכנסת.

פרסומים ומסמכי עמדה

במסגרת פעילותו בתנועה הרפורמית פרסם קריב שורה ארוכה של מאמרים על היהדות הרפורמית ודרכה הרעיונית והדתית ופרסומים ליטורגיים ורעיוניים ובהם סדר תפילה ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין (יחד עם הרב יהורם מזור),^[10] אוגדנים בנושאי יהדות וסביבה ובתחום האבלות, וסדר הברכות והתפילות לבית ולחיק המשפחה. קריב חיבר נוסח יזכור מיוחד לזכר קורבנות העלייה מאתיופיה לישראל^[11] ומגוון רחב של תפילות. קריב היה חבר בוועדת העריכה של סידור התפילה החדש של התנועה הרפורמית בישראל "תפילת האדם". בשנת 2000 הוביל את ניסוח מצע התנועה הרפורמית בישראל, המציג את תפיסת העולם הדתית, החברתית והציונית של התנועה. בשנים 2007–2012 פרסם שורה של מאמרים בנושא לוח השנה העברי וחגי ישראל בעיתון "הארץ". החל משנת 2015 קריב מפרסם טורים על פרשות השבוע בבלוג: "יהודי ודמוקרטי".

בשנת 2012 יזם קריב התקנה של טעמי המקרא (טעמי הפטרה וטעמי מגילות) למגילת העצמאות, כאמצעי לחיזוק מעמדה של המגילה כטקסט מכונן של העם היהודי וכאמצעי לשילוב קריאתה במסגרת חגיגות יום העצמאות ותפילותיו.^[12]

עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל התנועה הרפורמית יזם קריב את הקמת ספריית היהדות המתקדמת לטובת פרסום כותרים שונים שיעצימו את ההיכרות של הקהל הישראלי עם ההגות של היהדות הרפורמית. הספרייה שיתפה פעולה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כנרת זמורה ביתן בפרסום ספרים שונים. הרב קריב יזם יחד עם פרופ' רחל אליאור את ההוצאה לאור של עבודת ההסמכה לרבנות של הרבה רגינה יונס, האשה הראשונה שהוסמכה לרבנות, בשנת 1935 בגרמניה. החל משנת 2009 מפרסם קריב אוגדן שנתי של מנהגי התפילה בקהילות היהדות הרפורמית (יחד עם הרב יהורם מזור).

בין מסמכי המדיניות ודפי העמדה הרבים שגיבש קריב: הצעה לעקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל (2008),^[13] הצעה מפורטת להפרדת הממסדים הדתיים מרשויות השלטון (2011),^[14] הצעה לפירוק המועצות הדתיות והעברת סמכויותיהן לרשויות המקומיות (2004) והצעה להסדרה של פעילות המסחר בשבתות וחגים (2016).^[15]

חיים אישיים

קריב נישא בשנת 2005 לנועה ניר, מנהלת מערך הייעוץ האקדמי באוניברסיטה הפתוחה. לבני הזוג שלושה ילדים. מתגורר בגבעתיים.

קריב צמחוני מאז 1985 וטבעוני מאז שנת 2016 מטעמים מצפוניים.^[16]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלעד קריב בוויקישיתוף

גלעד קריב, באתר הכנסת
גלעד קריב, ברשת החברתית פייסבוק
גלעד קריב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גלעד קריב, ברשת החברתית אינסטגרם
גלעד קריב, סרטונים בערוץ היוטיוב
גלעד קריב, באתר כנסת פתוחה
אתר האינטרנט הרשמי של גלעד קריב
איילת שני, אני בשיחה - הרב גלעד קריב, יהודי אופטימי, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012
אתר התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל
תומר פרסיקו, ראיון עם הרב גלעד קריב, לולאת האל, 28 נובמבר 2012
אלעזר בן לולו, שבט אחים ואחיות: התנועה הרפורמית בישראל, פודקאסט של גל"צ, 12 פברואר 2021
עמר כהן, ‏גלעד קריב, מתמודד בפריימריז בעבודה: "יש ציבור שמחכה לחזור הביתה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 בפברואר 2021
שלום ירושלמי, הח"כים הדתיים באיומים חסרי תקדים נגד הרב הרפורמי גלעד קריב, באתר זמן ישראל, 19 בפברואר 2021
חביב רטיג, גלעד קריב מציע: חשיבה מחודשת על יחסי דת ומדינה, באתר "זמן ישראל", 21 פברואר 2021


ממאמריו

בחייהם ובמותם לא יופרדו, באתר הארץ, 18 באפריל 2013
ב, צעד גדול ליהדות, באתר הארץ, 4 ביוני 2012
גלעד קריב - כך חונקים את הגיור, באתר הארץ, 20 במרץ 2011
ב, זה לחם העוני, באתר ynet, 5 באפריל 2012
צדק חברתי - כדי שהבית לא ייחרב שוב, באתר ynet, 9 באוגוסט 2011
ח"כ רותם בישל דייסת גיור בחוסר טעם, באתר ynet, 19 ביולי 2010
ברית-זוגיות? עבדו עלינו, באתר ynet, 20 ביולי 2009
משרד הדתות מזיק לדת, באתר ynet, 10 בינואר 2008
עם הראש בחומת ירושלים, באתר ynet, 11 בפברואר 2007
מחדלי העורף, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
רות לא נרמסה ברבנות, באתר ynet, 1 ביוני 2006
חוק טל מסריח? חכו לקצבאות, באתר ynet, 12 במאי 2006

הערות שוליים

^ רב רפורמי, מייסד "השולמנים" וסופרת: הח"כים החדשים, באתר ynet, ‏2021-03-24
^ קובי נחשוני, המדינה תממן רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, באתר YNET, ‏29 מאי 2012
^ הרב גלעד קריב, מגילת העצמאות - המגילה השישית של העם היהודי, באתר מגילת העצמאות של התנועה הרפורמית, ‏אפריל 2012
^ קובי נחשוני, המאבק על הכותל: סכין וכתובות על בית הכנסת הרפורמי ברעננה, באתר YNET, ‏24 נובמבר 2016
^ ישי פרידמן, מי עומד מאחורי המחאה נגד חוק הלאום?, באתר מקור ראשון, ‏13 אוגוסט 2018
^ טל שלו, דניאל דולב, יקי אדמקר, בג"ץ קבע: יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות, באתר וואלה, ‏1 מרץ 2021
^ כתבות | רשימת העבודה ותוצאות הפריימריס לכנסת ה-20 שנערכו בתאריך 13/1/15, באתר מפלגת העבודה הישראלית, אורכב מהמקור ב-15 בינואר 2015, ‏15 בינואר 2015
^ הפריימריז בעבודה: עמר בר לב במקום הראשון, אפרת רייטן במקום ה-5, באתר וואלה!‏, 1 בפברואר 2021
^ תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה
^ הרב גלעד קריב והרב יהורם מזור, אוגדן תפילה ולימוד ליום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, באתר החגים והמועדים של התנועה הרפורמית בישראל, ‏אוקטובר 1996
^ הרב גלעד קריב, יזכור לנספים במסע העלייה מקהילת ביתא ישראל, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2010
^ הרב גלעד קריב, מגילת העצמאות - המגילה השישית של העם היהודי, באתר מגילת העצמאות של התנועה הרפורמית, ‏אפריל 2012
^ הרב גלעד קריב, עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2008
^ הרב גלעד קריב, יחסי דת ומדינה בישראל - עקרונות יסוד ומצע, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2011
^ הרב גלעד קריב, הסדרת הפעילות המסחרית ביום השבת ובימי המנוחה הרשמיים, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2016
^ אריק בנדר, הכר את המועמד: הרב גלעד קריב יטפח את הקשר בין ישראל ליהדות העולם, מעריב, 29 בינואר 2019

[1] רב רפורמי, מייסד "השולמנים" וסופרת: הח"כים החדשים, באתר ynet, ‏2021-03-24

[2] קובי נחשוני, המדינה תממן רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, באתר YNET, ‏29 מאי 2012

[3] הרב גלעד קריב, מגילת העצמאות - המגילה השישית של העם היהודי, באתר מגילת העצמאות של התנועה הרפורמית, ‏אפריל 2012

[4] קובי נחשוני, המאבק על הכותל: סכין וכתובות על בית הכנסת הרפורמי ברעננה, באתר YNET, ‏24 נובמבר 2016

[5] ישי פרידמן, מי עומד מאחורי המחאה נגד חוק הלאום?, באתר מקור ראשון, ‏13 אוגוסט 2018

[6] טל שלו, דניאל דולב, יקי אדמקר, בג"ץ קבע: יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות, באתר וואלה, ‏1 מרץ 2021

[7] כתבות | רשימת העבודה ותוצאות הפריימריס לכנסת ה-20 שנערכו בתאריך 13/1/15, באתר מפלגת העבודה הישראלית, אורכב מהמקור ב-15 בינואר 2015, ‏15 בינואר 2015

[8] הפריימריז בעבודה: עמר בר לב במקום הראשון, אפרת רייטן במקום ה-5, באתר וואלה!‏, 1 בפברואר 2021

[9] תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה

[10] הרב גלעד קריב והרב יהורם מזור, אוגדן תפילה ולימוד ליום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, באתר החגים והמועדים של התנועה הרפורמית בישראל, ‏אוקטובר 1996

[11] הרב גלעד קריב, יזכור לנספים במסע העלייה מקהילת ביתא ישראל, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2010

[12] הרב גלעד קריב, מגילת העצמאות - המגילה השישית של העם היהודי, באתר מגילת העצמאות של התנועה הרפורמית, ‏אפריל 2012

[13] הרב גלעד קריב, עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2008

[14] הרב גלעד קריב, יחסי דת ומדינה בישראל - עקרונות יסוד ומצע, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2011

[15] הרב גלעד קריב, הסדרת הפעילות המסחרית ביום השבת ובימי המנוחה הרשמיים, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2016

[16] אריק בנדר, הכר את המועמד: הרב גלעד קריב יטפח את הקשר בין ישראל ליהדות העולם, מעריב, 29 בינואר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 52: / שורה 52: @@
 לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]] הצטרף לרשימת [[המחנה הדמוקרטי]] מטעם [[המפלגה הירוקה]] ואף נבחר לנשיא ועידת המפלגה, הוצב במקום ה-11 ולא נבחר לכנסת. לאחר בחירתה של ח"כ [[מרב מיכאלי]] ליו"ר מפלגת העבודה חידש את חברותו במפלגה. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-24]] נבחר למקום השני בפריימריז של [[מפלגת העבודה]] והוצב במקום הרביעי ברשימת המועמדים (בשל הכלל של ייצוג מגדרי שוויוני).{{הערה|{{וואלה!||הפריימריז בעבודה: עמר בר לב במקום הראשון, אפרת רייטן במקום ה-5|3415438|1 בפברואר 2021}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://havoda.org.il/wp-content/uploads/2021/02/מערכת-הצבעות-מפלגת-העבודה-_-תוצאות-_-הצגת-תוצאות-עבור-קלפי-בחירת-רשימה.pdf|כותרת=תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה}}</ref> [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע|בבחירות לכנסת ה-24]] קיבלה המפלגה שבעה מנדטים וקריב נכנס לכנסת.
-באפריל 2021, בראש חודש [[אייר]] הכניס [[ספר תורה]] עבור [[נשות הכותל]] כדי שיתפללו במקום ודרש שלא ייערך חיפוש בתיקו בשל [[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|חסינותו]]{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|גלעד קריב הכניס ספר תורה לכותל ועורר סערה {{!}} צפו|news/politics/Article-833600|13 באפריל 2021}}}}.
 == פרסומים ומסמכי עמדה ==

חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (72 חברי הכנסת)
הליכוד (32)	נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • דנון • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה
ש"ס (11)	דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי
המחנה הממלכתי (8)	גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר
הציונות הדתית (7)	סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
יהדות התורה (7)	גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי
עוצמה יהודית (6)	בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
נעם (1)	מעוז
סיעות האופוזיציה (48 חברי הכנסת)
יש עתיד (24)	לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי
ישראל ביתנו (6)	ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5)	עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5)	עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה
הימין הממלכתי (4)	סער • שאשא-ביטון • אלקין • השכל
העבודה (4)	מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן