לדלג לתוכן

יטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יטור הוא דמות מקראית, בנו של ישמעאל. ליטור היו 11 אחים: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, תימא, חדד, נפיש, קדמה, בשמת.[1]

בדברי הימים מסופר שבני ראובן, גד וחצי המנשה נלחמו בהגריאים, יטור, נפיש ונודב[2] ותשעה פסוקים לפני כן נאמר שהמלחמה עם ההגריאים התקיימה בזמן שאול.[3] ככל הנראה, יטור ונפיש באותה המלחמה הם שבטים שנוסדו על ידי שני האחים בני ישמעאל יטור ונפיש.[4][5]

היטורים מוזכרים בדבריו של יוסף בן מתתיהו, בברית החדשה ובעוד ספרים ואנשים מפורסמים.[4]

לפי רוב החוקרים, היטורים כנראה התגוררו בחרמון, מול הלבנון והבקעה.[4]על פי החוקר לירן שלוש, הדרוזים של היום הם צאצאי היטורים[6] .

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים י"גט"ו
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק י"ט
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק י'
  4. ^ 1 2 3 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ג
  5. ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ה
  6. ^ Liran I. Shlush, Doron M. Behar, Guennady Yudkovsky, [https://doi.org/10.1371/journal.pone.0002105 The Druze: A Population Genetic Refugium of the Near East Liran I. Shlush, Doron M. Behar, Guennady Yudkovsky, Alan Templeton, Yarin Hadid, Fuad Basis, Michael Hammer, Shalev Itzkovitz, Karl Skorecki May 2008 https://doi.org/10.1371/journal.pone.0002105], May 2008
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.