הר חומה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:27, 22 בינואר 2012

הר חומה (או בשמה הרשמי חומת שמואל) היא שכונה בדרום מזרח ירושלים שנוסדה בשנת 1997. השכונה קרויה על שמו של שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1996.

גאוגרפיה

השכונה שוכנת על הר בדרום-מזרח העיר. מצפון לה שוכנים הכפרים אום טובא וצור באהר ואדמות קיבוץ רמת רחל. מצפון- מזרח לשכונה נמצא מתחם גבעת הארבעה. מדרום וממזרח לשכונה הוקם עוטף ירושלים, וכך מהווה השכונה את הגבול הדרום-מזרחי של העיר. בשל גובהה, צופה השכונה על מדבר יהודה וההרודיון, שיא גובהה 750 מטר מעל פני הים, בשכונה יורד פחות שלג משיורד בשאר ירושלים, בשל סמיכותה למדבר יהודה

היסטוריה

בשנות ה-40 של המאה הקודמת קנתה קבוצת יהודים 130 דונם במקום, הנקרא בערבית ג'בל אבו גנים (جبل أبو غنيم). לאחר הרכישה ייערה קק"ל את ההר. במלחמת העצמאות התמקמו בהר כוחות החלוץ של מתנדבי "האחים המוסלמים" שהגיעו ממצרים ונעו לכיוון ירושלים. בשלהי 1948 הועבר המקום לידי הלגיון הירדני. מקור שמה של השכונה, הר חומה, נובע ממבנה שהוקם על חורבות כנסייה ביזנטית ששכנה במקום. לוחמי הפלמ"ח אשר ישבו ברמת רחל ונלחמו מול הליגיון, דימו את קיר המבנה מאחורי התבצרו הירדנים כחומה, ומכאן שם ההר. לאחר המלחמה לא איפשרו הירדנים את כריתת היער, בניגוד למקומות אחרים שכבשו, בהם נכרתו יערות קק"ל.

לאחר העברת השטח לידי ישראל במלחמת ששת הימים, הוקמה רשות שתפקידה היה לקנות את אדמות ההר מערבים, תוך כדי עיבוי היער על ידי קק"ל. כבר בשנות ה-80 נעשה ניסוי ליישב את ההר, אלא שאז התנגדו לכך ארגונים ירוקים, בטענה שהאזור הוגדר "כחגורה הירוקה" סביב ירושלים.

ב-1992 פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים ערביות. בעלי הקרקע היהודים - חברת הכשרת היישוב, חברת מקור ואחרים, עתרו לבג"ץ נגד צו זה (בג"ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-1995, בזמן ממשלת רבין, תוכננה השכונה, אך הבניה לא החלה מסיבות פוליטיות. פייסל חוסייני, השר הממונה על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, אמר כי בניה בהר תיחשב לקאזוס בלי, ותגרום לפרוץ מלחמה.

בניית השכונה החלה בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, וגרמה לסערה בקרב האופוזיציה וחלק ממחנה השמאל, בטענה שבניית שכונה יהודית נוספת במזרח ירושלים תעורר אלימות פלסטינית בעיר. למרות המחאות, החלה בניית השכונה במרץ, והסערה שככה.

בשנת 1998, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל וסגן ראש העיריה, שמואל מאיר, נהרג בתאונת דרכים. על אף שכבר יצאו המכרזים לבניית המקום, ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו של חבר העירייה שדחף להקמתה של השכונה, וכיום שמה הרשמי הוא חומת שמואל.

היבטים פוליטיים

כמו שכונות רבות בירושלים, כגילה ורמות אלון, אף חומת שמואל הוקמה מעבר לקו הירוק. לפי החוק הישראלי, הר חומה נכללת במדינת ישראל. מבחינת החוק הבינלאומי יש מחלוקת בנוגע למעמד השטח עליו השכונה בנויה^[^{דרוש מקור]}. הפלסטינים וגופים מסויימים בעולם^[^{דרוש מקור]}, רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות. כמו כן נטען^[^{דרוש מקור]} כי השכונה הוקמה מתוך מטרה ליצור חיץ בין מזרח ירושלים לבית לחם, ובכך לסכל רצף טריטוריאלי של הרשות הפלסטינית.

לאחר ועידת אנאפוליס, טענו הפלסטינים כי הבנייה בשכונה מהווה הפרה של התחייבויות ממשלת ישראל להפסקת הבנייה בהתנחלויות, אולם שרת החוץ ציפי לבני הבהירה כי ישראל רואה בחומת שמואל שכונה ירושלמית ולכן הבנייה בה תמשך. הרחבת השכונה זכתה לתמיכה גם בקרב שרי מפלגת קדימה ונשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לא הביע את התנגדותו הפומבית לבנייה עתידית בחומת שמואל. יחד עם זאת, מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליסה רייס הפעילה מיוזמתה לחצים על ממשלת אולמרט לדחות את הבנייה העתידית המתוכננת בשכונה, כפי שתבע יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. לקראת ביקורו של נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, בישראל, החליט אולמרט להפסיק לגמרי את הבניה בהר חומה ובכל יהודה ושומרון^[^{דרוש מקור]}. למרות זאת, הבנייה בשכונה נמשכת, באישורה של ממשלת ישראל.

תחבורה

כיום, הכניסה הראשית לשכונה היא דרך "שדרות שמואל מאיר", מכיוון דרך חברון. הרכבת הקלה בירושלים אמורה לעבור בדרך חברון ולשפר את הנגישות לשכונה. מהר חומה יוצא כביש להרודיון שמחבר את ישובי מזרח גוש עציון לירושלים.

הר חומה כיום

בשכונה גרים כ-13,000 תושבים^[1], מחציתם חילונים ומחציתם דתיים לאומיים. ישיבת הדגל של הזרם החרדי לאומי, ישיבת הר המור, עתידה לעבור לקמפוס חדש בחומת שמואל, ממשכנה הזמני בקריית יובל. במקום הוקמה "מינהלת" שתפקידה לדאוג לאינטרסים של התושבים. על פי התכניות, השכונה עתידה לאכלס כ-40,000 איש. בשכונה קיימות מספר תנועות נוער.

בשכונה קיים מחסור בבתי כנסת ביחס לאוכלוסייה הדתית לאומית הגדולה הגרה בה. העיריה טוענת כי קבלני בניני המגורים אחראים לבניית בתי הכנסת, לעומת הקבלנים הטוענים כי הדבר הוא באחריות העיריה, מה גם שהעיריה לא הקציבה שטח לבתי הכנסת. התושבים הקימו בתי כנסת זמניים בחניוני בניני השכונה, בלובי הכניסה לבנין ובגני ילדים, עד שימצא פתרון^[2].

קישורים חיצוניים

חומת שמואל - הר חומה באתר עיריית ירושלים
האתר של שכונת חומת שמואל היא הר חומה
תורת הר חומה

הערות שוליים

^ לפי נתוני העירייה, נכון לסוף יולי 2011
^ מה עושים כשאין בתי כנסת? מתפללים בגן ילדים, nrg

[1] לפי נתוני העירייה, נכון לסוף יולי 2011

[2] מה עושים כשאין בתי כנסת? מתפללים בגן ילדים, nrg

[1]

[2]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 == הר חומה כיום ==
 [[קובץ:HarHoma50.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הר חומה מה[[הרודיון]]]]
-בשכונה גרים כ-13,000 תושבים{{הערה|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/showPublish.asp?pub_id=25592&father_id=24103&lang=1 לפי נתוני העירייה], נכון לסוף שנת 2011}}, מחציתם חילונים ומחציתם [[דתיים לאומיים]]. ישיבת הדגל של הזרם ה[[חרדים לאומיים|חרדי לאומי]], [[ישיבת הר המור]], עתידה לעבור לקמפוס חדש בחומת שמואל, ממשכנה הזמני ב[[קריית יובל]]. במקום הוקמה "מינהלת" שתפקידה לדאוג לאינטרסים של התושבים. על פי התכניות, השכונה עתידה לאכלס כ-40,000 איש. בשכונה קיימות מספר [[תנועת נוער|תנועות נוער]].
+בשכונה גרים כ-13,000 תושבים{{הערה|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/showPublish.asp?pub_id=25592&father_id=24103&lang=1 לפי נתוני העירייה], נכון לסוף יולי 2011}}, מחציתם חילונים ומחציתם [[דתיים לאומיים]]. ישיבת הדגל של הזרם ה[[חרדים לאומיים|חרדי לאומי]], [[ישיבת הר המור]], עתידה לעבור לקמפוס חדש בחומת שמואל, ממשכנה הזמני ב[[קריית יובל]]. במקום הוקמה "מינהלת" שתפקידה לדאוג לאינטרסים של התושבים. על פי התכניות, השכונה עתידה לאכלס כ-40,000 איש. בשכונה קיימות מספר [[תנועת נוער|תנועות נוער]].
 בשכונה קיים מחסור בבתי כנסת ביחס לאוכלוסייה [[דתי לאומי|הדתית לאומית]] הגדולה הגרה בה. העיריה טוענת כי קבלני בניני המגורים אחראים לבניית בתי הכנסת, לעומת הקבלנים הטוענים כי הדבר הוא באחריות העיריה, מה גם שהעיריה לא הקציבה שטח לבתי הכנסת. התושבים הקימו בתי כנסת זמניים בחניוני בניני השכונה, בלובי הכניסה לבנין ובגני ילדים, עד שימצא פתרון<ref>[http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/910/316.html  מה עושים כשאין בתי כנסת? מתפללים בגן ילדים], nrg</ref>.