יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) הסרת מידע לא מבוסס. אין רלוונטיות כאן לרא"ש ולדבריו על הרמב"ם |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
| חיבוריו = "[[ארבעה טורים]]", פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש |
| חיבוריו = "[[ארבעה טורים]]", פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש |
||
}} |
}} |
||
רבנו '''יעקב בן אשר''' ([[ה'כ"ט]], [[1269]] בערך - [[ה'ק"ג]], [[1343]]), [[פוסק הלכה]], מכונה על פי רוב "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ה[[הלכה]] שכתב, "[[ארבעה טורים]]" |
רבנו '''יעקב בן אשר''' ([[ה'כ"ט]], [[1269]] בערך - [[ה'ק"ג]], [[1343]]), [[פוסק הלכה]], מכונה על פי רוב "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ה[[הלכה]] שכתב, "[[ארבעה טורים]]". |
||
==קורות חייו== |
==קורות חייו== |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
===== ארבעה טורים ===== |
===== ארבעה טורים ===== |
||
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "[[ארבעה טורים]]" |
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "[[ארבעה טורים]]", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי: |
||
אביו, תלמיד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] היה רב בטולדו שבספרד, שם למדו תלמוד על פי פסקי [[הרי"ף]] - רבי יצחק אלפאסי. ספרו של רבנו אשר ''פסקי הרא"ש'' הוא ברובו עדכון לספרו של הרי"ף שנכתב לפי סדר התלמוד, עם מנהגים ופסיקות על פי מנהג יהודי אשכנז. |
|||
בהקדמה לספר "פסקי הראש" כתב רבנו אשר: <blockquote>טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל ואינם בקיאים בגמרא לידע מהיכן הוציא דבריו. טועין הם להתיר האסור ולאסור המותר, כי לא עשה כשאר המחברים שהביאו ראיות לדבריהם, והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה בלא טעם ובלא ראייה, וכל הקורא בו סבור שמבין בו, ואינו כן. שאם אינו בקי בגמרא אין מבין דבר לאשורו ולאמיתו, וייכשל בדין ובהוראה! לכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא. </blockquote> |
|||
את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)}} בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור [[שולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.{{הערה|1=מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית}} |
את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)}} בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור [[שולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.{{הערה|1=מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית}} |
||
גרסה מ־17:14, 2 במאי 2019
תבנית:רב רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
קורות חייו
נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-1304 ייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד[1]. שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.
למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:
"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו"[2].
אחיו ר' יהודה בן הרא״ש כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.
בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו[3]. יש אומרים[4] שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.
ממסמכים שהתגלו[דרוש מקור] באי היווני כיוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח[5]. עדות נוספת לכך היא מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר[6] מסמן את מקום קבורתו באזור איזמיר.
רחוב הטורים בירושלים נקרא על שמו ושם ספרו.[7]
חיבוריו
ארבעה טורים
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.[8] בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור שולחן ערוך של רבי יוסף קארו שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.[9]
הספר, שיצא לאור בשנת ה"ק' (סביבות 1340) חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
- טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
- טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד. חלק זה כתוב על פי הספר תורת הבית הארוך של הרשב"א, אשר השפיע רבות גם על פסקי הרא"ש, והרא"ש אף התכתב עם הרשב"א על כך.[10][11]
- טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.[11]
- טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי ספר התרומות של רבי שמואל הסרדי, שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.[11]
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאתיים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי יוסף קארו פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "בית יוסף" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו כסף משנה.[12] תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא השולחן ערוך.
"נושאי כלים" נוספים על הספר ארבעה טורים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" שכתב הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך (ה"מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי יהושע פלק כץ מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך לחלק חושן משפט.
פירוש בעל הטורים על התורה
בזמנו, טרם הומצא הדפוס, וספרים הוצאו בהעתקה ידנית. על פי ההקדמה לפירושו לתורה, חותנו, אשר מימן את הוצאת ספריו, בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי הרמב"ן, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-20 (בתקס"ו - סביבות 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים תחת הכינוי "בעל הטורים" כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון גימטריאות ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה מורו המהר"ם מרוטנבורג.
פירושו של רבינו יעקב בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", היינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ומוסיף אף חידושים משלו. לפי חוקר הספר יעקב קופל רייניץ, קיימת אגדה שאת פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, כלומר ללא התבוננות בספרים נוספים.[13]
קיצור פסקי הרא"ש וקיצור פסקי התוספות
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים" הנודע גם בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור בלי המשא והמתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנות בו באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הסיבה היא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי התוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.
| תקופת חייו של הרב יעקב בן אשר על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- א"ח פריימן, הרא"ש, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע.
- יצחק שטרן, מבוא לפירוש הטור על התורה, ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה].
- יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית].
- יהודה שביב, הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 170-179.
- אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 180-187.
- יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא.
- יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה-15, סידרא יט (תשס"ד) 25-45.
- יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפרוש הטור על התורה, ירושלים: פלדהיים, תשס"ו.
קישורים חיצוניים
- יעקב בן אשר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יעקב בר' אשר, בעל הטורים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 855-848, באתר היברובוקס
- פירוש ר' יעקב בן אשר על התורה, באתר דעת
- פירוש התורה בקובצי טקסט להורדה
- ישראל משה תא-שמע, "רבנו אשר ובנו ר’ יעקב בעל הטורים : בין אשכנז לספרד", פעמים 46-47 (תשנ"א) 75-91 = כנסת מחקרים ב (תשס"ד).
- הרא"ש הרשב"א הטור, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
- עדות מר' נתן מברסלב, בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "סיאוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. אתר קברי צדיקים
- מחקר: התגלה מקום קבורת הבעל הטורים, אתר "אהלי צדיקים"
הערות שוליים
- ^ אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר באשכנז.
- ^ רבי יעקב בן אשר, בעל הטורים, ארבעה טורים אורח חיים סימן רמב, שירת דבורה
- ^ ייתכן ונמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו
- ^ כך מופיע בספרו של החיד"א "שם הגדולים", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"
- ^ הקהילה היהודית בכיוס, באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סדר הדורות, שנת ה"א ק', באתר היברובוקס - ^ על רחוב הטורים באתר עיריית ירושלים
- ^ תורת הטור, משה שטינברג תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)
- ^ מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית
- ^ מקורות של פסיקת מרן הבית יוסף בהלכות נידה, הרב אליסף יעקבסון. בחקירה פילולוגית כולל השוואה ממוחשבת ובדיקות הסתברותיות מוכיח הרב יעקבסון שיורה דעה נסמך הן על הסדר והן על ציטוט נרחב מתוך דברי הרשב"א בספרו תורת הבית במהדורת "הארוך". (אתר מכון שלמה אומן)
- ^ 1 2 3 מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה תשל"ג 1973, הוצאת פלדהיים, בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ. (הקישור לכרטסת הספריה הלאומית, המחבר יליד שנת תרצ"ג)
- ^ ישנם ממצאים סותרים המורים על מועד וסדר חיבור ספרי רבי יוסף קארו. ברור שזמן רב עבר בין חיבור ספרו כסף משנה על הרמב"ם והספר בית יוסף על ארבעה טורים, אך לא ברור איזה קדם. כך גם לגבי סדר הדפסת ספרים אלו לעומת המועד הידוע של הדפסת השולחן ערוך. בכל מקרה ברור שלפני רבי יוסף קארו עמד אוסף מקורות על פי סדר כתיבת הרמב"ם וכן מקורות ב"פסקי הראש" בעת שכתב את ספרו על ארבעה טורים. ראו שם הגדולים ערך כסף משנה, הרב חיים יוסף דוד אזולאי. ובחקירה בת זמננו ראו דפוסי שולחן ערוך הראשונים עמוד 89, הרב ראובן מרגליות, הוצ' מוסד הרב קוק.
- ^ מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ, עמ' 9
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
