חז"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:10, 24 בינואר 2021

תבנית:השתלשלות ההלכה חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס)^[1] ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6. חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל פה ומהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה בתולדות עם ישראל במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה ריבונות.

תקופות חז"ל

חז"ל נחלקים לקבוצות אחדות, על-פי תקופתם והיצירה העיקרית בתקופה זו:

זוגות: התקופה נפתחת עם שני החכמים שמעון הצדיק ואנטיגונוס איש סוכו, וממשיכה עם חמישה זוגות של חכמים מימי בית שני, אחד שימש כנשיא הסנהדרין והאחר כאב בית דין. הידועים שבהם הם הלל ושמאי.
תנאים: חכמי המשנה, חיו בארץ ישראל עד שנת 220 לספירה, ובנוסף למשנה נשמרו דבריהם בברייתות המפוזרות ברחבי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, בתוספתא ובמדרשי ההלכה. עם התנאים הבולטים נמנים רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי ורבי יהודה הנשיא (רבי), עורך המשנה.
אמוראים: חכמי התלמוד, שפעלו בתקופה שמתום חתימת המשנה ועד לסיום כתיבת התלמוד (משנת 220 עד שנת 500). האמוראים פעלו בשני מרכזים: בארץ ישראל (בטבריה ובציפורי), ובבבל. בנוסף לתלמודים (בבלי וירושלמי) נשמרו דבריהם במדרשי אגדה, שהמרכזיים שבהם הם מדרש רבה ומדרש תנחומא.
סבוראים: חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתחילת תקופת הגאונים (סוף המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). הסבוראים ערכו את התלמוד ופעלו להטמעת תכניו בקרב עם ישראל.

סמכותם של חז"ל

ערך מורחב – מצווה לשמוע דברי חכמים

עד סוף תקופת התנאים בזמן שהייתה סנהדרין, היה כח לחז"ל לגזור גזירות ולתקן תקנות חדשות שלא נכתבו בתורה ולא נמסרו מסיני, בכל עניין שראו בו צורך. דוגמאות למצוות ואיסורים מחז"ל: קריאת מגילת אסתר בפורים, איסור טלטול מוקצה בשבת, חובת נטילת ידיים לפני אכילת לחם, חובת תפילה שלוש פעמים ביום ועוד רבות.

לשון חז"ל

ערך מורחב – לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא ניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה. לשון חז"ל נחלקת לשני רבדים עיקריים: "לשון חכמים א'", שבה נכתבו המשנה והתוספתא, ו"לשון חכמים ב'", שבה נכתבו חלקים מן התלמוד הבבלי והירושלמי ומדרשי ההלכה והאגדה.

ההבדל בין העברית של התנ"ך, המכונה "לשון המקרא", לבין לשון חז"ל ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של הבלשנים לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה"^[2].

בדרך כלל תוחמים את לשון חז"ל בין תום תקופת הזוגות וחורבן בית שני (כלומר, בסביבות 50–70 לספירה) לבין חתימת התלמוד הבבלי (בערך 485 לספירה). לפני לשון חז"ל דיברו בלשון המקרא, ובדרך כלל בוחנים את לשון חז"ל לפי הדמיון והשוני בינה ללשון המקרא. בתקופה שבין חתימת המקרא למאה הראשונה לספירה אפשר להתייחס לשכבת לשון נוספת, שבה נכתבו מגילות ים המלח וספר בן סירא.

בתוך לשון חז"ל מבחינים בשלוש תקופות משנה:

"משנה ראשונה"

בתוך המשנה אפשר לזהות בבירור משניות שהן קדומות מצד תוכנן ולשונן. מתארכים את המשניות האלה לזמן שבו בית המקדש השני היה קיים, כלומר, לפני שנת 70 לספירה. רוב המשניות האלה עוסקות בהלכות הנוגעות לבית המקדש (למשל: מסכת תמיד ומסכת מידות).

לשון התנאים (לשון חכמים א')

זו הלשון שבה נכתבו המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה. כאמור, בתקופה זו לשון חז"ל עדיין הייתה מדוברת בפי העם. מניחים שהדיבור פסק במהלך המאה השנייה לספירה.

לשון האמוראים (לשון חכמים ב')

העברית שמופיעה בתלמודים (הבבלי והירושלמי). בתקופה זו העברית כבר לא הייתה מדוברת, והשפה הכתובה מעורבת בארמית. מחלקים את לשון האמוראים לשני חלקים: לשון אמוראי ארץ ישראל (שמופיעה בתלמוד הירושלמי ובחלק מהמדרשים) ולשון אמוראי בבל (שמופיעה בתלמוד הבבלי).

ראו גם

ספרות חז"ל

קישורים חיצוניים

החברה היהודית לאחר החורבן, ניתוח עולמם של החכמים, באתר מט"ח
עמירם דומוביץ, ‏דור דור ודורשיו - סדר דורות חכמי התלמוד, באתר "דעת"
מתיה קם, היצירה הספרותית של חז"ל
גדעון חרלפ,'מואבי ולא מואבית 1-דרשת חז"ל הראשונה', התשע"ט.
גדעון חרלפ,' מואבי ולא מואבית 2-עוד על דרשת חז"ל הראשונה ' , התשע"ט.

הערות שוליים

^ מקובל במחקר המודרני להפריד בין תקופת הזוגות לבין "חז"ל", ולראות בהם שתי תקופות נפרדות.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח, עמוד ב'.

תבנית:הזוגות

תבנית:אמוראים

[1] מקובל במחקר המודרני להפריד בין תקופת הזוגות לבין "חז"ל", ולראות בהם שתי תקופות נפרדות.

[2] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח, עמוד ב'.

[1]

[2]

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 * {{דעת|עמירם דומוביץ|daat/toshba/brahot/dor-2.htm|דור דור ודורשיו - סדר דורות חכמי התלמוד}}
 * מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3330 היצירה הספרותית של חז"ל]
+*גדעון חרלפ,'[https://www.academia.edu/38442624/%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%AA_1_.docx מואבי ולא מואבית 1-דרשת חז"ל הראשונה]', התשע"ט.
+*גדעון חרלפ,' [https://www.academia.edu/38442689/%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%AA_2.docx מואבי ולא מואבית 2-עוד על דרשת חז"ל הראשונה] ' , התשע"ט.
 ==הערות שוליים==

תנאים
תקופת הזוגות	שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוחנן כהן גדול • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • חוני המעגל • שמעיה ואבטליון • רבי מיאשא • בני בתירה • הלל הזקן ושמאי הזקן • מנחם
דור ראשון	אדמון • רבי אליעזר בן יעקב • אבא שאול בן בטנית • אבא חלקיה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי אלעזר בן חנניה • בבא בן בוטא • רבן גמליאל הזקן • רבי דוסא בן הרכינס • רבי זכריה בן הקצב • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • חנן בן אבישלום • חנניה בן חזקיה • רבי יוחנן בן החורני • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • רבי יונתן בן הרכינס • יועזר איש הבירה • רבי יהודה בן בתירא • נחום הלבלר • רבי פפייס • עקביא בן מהללאל • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • שמעון בן הלל
דור שני	רבי אליעזר בן הורקנוס • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי אלעזר בן ערך • רבן גמליאל דיבנה • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יהושע בן חנניה • רבי יוחנן בן גודגדא • רבי יוסי הכהן • רבי יקים איש חדיד • רבי נחוניה בן הקנה • נחום המדי • נחמיה העמסוני • נחום איש גמזו • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • רבי שמעון בן הסגן • שמעון הפקולי
דור שלישי	אבטולמוס • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעזר ברבי צדוק • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • אונקלוס • רבי אלעזר בן עזריה • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • בן זומא • בן עזאי • בן פטורי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנינא בן חכינאי • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן גמליאל • חנן המצרי • רבי חלפתא • רבי חנינא איש אונו • חנניה בן אחי רבי יהושע • רבי טרפון • רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יהודה בן בתירא השני • רבי יהודה בן בבא • רבי יהודה הנחתום • רבי יוסי בן דורמסקית • רבי ישמעאל • רבי יוחנן בן תורתא • רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן בן נורי • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי לויטס איש יבנה • רבי מתיא בן חרש • נחמיה איש שיחין • רבי עקיבא • עקילס הגר • שמעון בן ננס • שמעון התימני
דור רביעי	רבי אחא • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • אבא גוריון איש צידן • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי • רבי חנניא בן עקביא • רבי חנניה בן עקשיא • רבי יהודה • רבי יוסי בן החוטף אפרתי • רבי יהושע הגרסי • רבי יוסי • רבי יהושע בן קרחה • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יונתן • רבי יאשיה • רבי יצחק • רבי ינאי • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי נהוראי • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי פינחס בן יאיר • רבן שמעון בן גמליאל • רבי שמעון בר יוחאי • רבי שמעון שזורי
דור חמישי	רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי אלעזר הקפר • אבא כהן ברדלא • אבא יוסי בן חנן • איסי בן יהודה • רבי אחי ברבי יאשיה • בר קפרא • רבי בנאה • רבי דוסתאי ברבי ינאי • רב הונא קמא בבבל • רבי זוטרא • רבי חייא • רבי יהודה הנשיא • רבי ירמיה • יהודה בן גרים • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יוסי בן זמרה • רבי יוסי בן כיפר • ידוע הבבלי • לוי בר סיסי • רבי מנחם ברבי יוסי • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי שמעון בן חלפתא • רבי שמעון בן יהוצדק • רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא
זמנם לא ידוע	שמואל הקטן • יהודה בן תימא

סבוראים
בהתאם לספר הקבלה שחילק את הסבוראים לדורות
דור ראשון	רבה יוסי ראש ישיבת פומבדיתא • רב רחומי השלישי
דור שני	ראשי ישיבת פומבדיתא: רב סימונא • רב אחא בר הונא • רב אחאי • רב שמואל בריה דרב אבהו • רב רבאי מרוב ראשי ישיבת סורא: רב עינא
דור שלישי	רב חנן מאישקיא • רב מרי בר רב דימי סורגו • מר בר רב הונא • רב חנניה (חיננאי)
דור רביעי	רב יצחק (פירוז שבור) •
דור חמישי	רב ששנא • מר הונא
תנאים • אמוראים • גאונים • ראשונים • אחרונים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חז"ל
ציטוטים בוויקיציטוט: חז"ל
טקסט בוויקיטקסט: ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי/חז"ל