משתמש:אורי9/יוזמות להשבת ישראלים לחבל עזה ולצפון השומרון
| תוכנית ההתנתקות |
| המאבק על תוכנית ההתנתקות |
| ההכנות לביצוע תוכנית ההתנתקות |
| ביצוע ההתנתקות |
| ההתנחלויות שפונו |
|
|
| רשימת ערכים הקשורים לתוכנית ההתנתקות |
מיד לאחר ביצוע ההתנתקות עלו יוזמות להשבת ישראלים לחבל עזה ולצפון השומרון (המכונות גם: יוזמות לביטול ההתנתקות או המאבק להשבת ישראלים לחבל עזה ולצפון השומרון), כהמשך להמחאה נגד תוכנית ההתנתקות. מטרת העל של יוזמות אלה היא ביטול ההתנתקות והחזרת ישראלים ליישובי קבע בחבל עזה ובצפון השומרון, שפונו ב-2005.
הצעות פרטניות שונות ויזמות הועלו על ידי גורמים שונים בימין הישראלי לביטולה – הן בצפון השומרון והן ברצועת עזה.
בין ההישגים של התומכים ביוזמות אלה ניתן למנות את התיקון לחוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה, שאושר על ידי הכנסת ב־2023, המבטל את האיסור על כניסת ישראלים לצפון השומרון, שלאחריו חתם אלוף פיקוד המרכז על צו המכליל את שטחי היישוב חומש, שפונה במהלך ההתנתקות, בשטחי מועצה אזורית שומרון.
שינוי המעמד המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנסת התשע עשרה הגישו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם-רפאלי הצעת חוק לביטול סעיפים בחוק יישום תוכנית ההתנתקות שהיו מבטלים את ההגבלות המשפטים[דרושה הבהרה] שנוצרו על ידי החוק ושינוי שמו.[1]
בכנסת העשרים ושלוש הגישו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ומיקי זוהר הצעת חוק לביטול תוכנית ההתנתקות.[2]
בכנסת העשרים וארבע הגישו חבר הכנסת שלמה קרעי וחברת הכנסת אורית סטרוק הצעות חוק לביטול סעיפי הפינוי בחוק יישום תוכנית ההתנתקות.[3] הצעות אלו לא הבשילו לכדי הליך חקיקה.
בכנסת העשרים וחמש הוגשו שלושה הצעות חוק לשינוי חוק יישום תכנית ההתנתקות. בהליך החקיקה מוזגה הצעת חוק של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך בהצעת חוק שהוגשה בידי קבוצת חברי כנסת[4] בהצעת החוק כפי שהובאה בידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית שונה שם החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה", אך הוחלט שלא לבטל את סעיפי הפינוי אלא ממועד התיקון ורק בצפון השומרון. הצעה זו עברה לבסוף בכנסת בסוף מרץ 2023.[5]
צפון השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז העלייה שארגן מטה חומש תחילה לחומש בב' באב ה'תשס"ז (2007) הייתה, פחות או יותר, נוכחות קבועה של פעילים על חורבותיו, כאשר מדי פעם הם היו מפונים לצומת בית ליד או קדומים ועולים חזרה להר. מאז גם שוכנת במקום ישיבת חומש, הנמצאת בו באופן קבוע מאז ה'תשס"ט (2009).
בצפון השומרון, שהשטחים המפונים נותרו בעיקרם בשליטה ביטחונית ישראלית ולא הועברה לידי הרשות הפלסטינית, נעשו ניסיונות לביטול ההתנתקות כבר מיד לאחריה, ועלו יוזמות התיישבות בעיקר בנוגע לאזור זה. ב־2006 החל הארגון חומש תחילה, ולאחריו גורמים נוספים, לפעול להשבת הנוכחות הישראלית לחומש, הנמצא במרחק קטן מהשבי שומרון. שיטת הפעולה של הארגון הייתה בהנעת התארגנויות עלייה המונית ליישוב, שהיו בסדרי גודל של עד 15,000 איש. אותן עליות היו לעיתים מגובות אף בנוכחות של חברי כנסת ורבנים בולטים.
בב' באב ה'תשס"ז (2007), באחת העליות, הוקמה נכוחות קבועה למחצה בחומש, ומאמצי הרשויות הישראליות לפינוי העולים הצטמצמו. ב־2009 הוקמה באתר ישיבת חומש.
גם בשא-נור, הקרוב לחומש, התקיימו עליות, לפעמים בנוכחות חברי כנסת. בנוגע ליישוב זה פורסם שהוקם גרעין התיישבות ייעודי, שאף ניסה לחזור להתיישב בו מספר פעמים.
בכ"ט בתמוז ה'תשע"ה, 17 ביולי 2015, התקיים סיור אזרחי בגנים וכדים, בהשתתפות עקורים מיישובים אלו.[6]
העליות לחומש ולשא-נור נמשכו עד מרץ 2023, אז אישרה הכנסת תיקון לחוק ההתנתקות, שהתיר שהיית ישראלים בצפון השומרון. במאי אותה שנה חתם אלוף פיקוד המרכז על צו המצרף את שטח חומש למועצה אזורית שומרון,[7] ובאותו חודש הועתקה ישיבת חומש לאדמות מדינה בתחום המקום.[8]
ביוני 2023, בעקבות תיקון חוק ההתנתקות, הוקם גרעין התיישבות "עין גנים וכדים" הפועל להתיישב מחדש בגנים ובכדים.[9] מאז הקמתו ביקש הגרעין מצה"ל לאפשר כניסת יהודים ליישובים, אך סורב פעם אחר פעם. כך גם כשביקש הגרעין לקיים נטיעות ביישובים, אך סורב, וקיים אותן במעבר גלבוע במקום זאת, במבנה היסטורי הסמוך אליו, אותו תכננו הפעילים להפוך לתקופה לאתר מורשת ופעילות ליישובי צפון השומרון העקורים.[10]
חבל עזה (2005–2023)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־27 בספטמבר 2005 קיימו מפוני גוש קטיף טקס "נזכור ונחזור" ליד מחסום כיסופים. במהלך הטקס הורד דגל ישראל לחצי התורן, והונף מחדש בכפר מימון בטקס "גוש קטיף – אני נשבע". למחרת התקיימה עצרת מחאה בגן סאקר בירושלים בה נכחו כ־13,000 מפגינים. העצרת נערכה תחת הכותרת "תודה בכתום – כואבים, מוקירים, מתפללים וממשיכים באמונה" ועיקרה הייתה הצדעה לבני הנוער שהשתתפו במאבק נגד תוכנית ההתנתקות ולמשפחות שפונו.[11] בעצרת נאמו מספר רבנים, שקראו להמשיך באמונה, ולמרות הכאב – להמשיך להתחבר לצה"ל ולישראל.[12] בסמוך לכותל, הפריעו מספר נערות לטקס קורס קצינים של חיל החינוך ואף השליכו ביצים על התזמורת.
בזמן מבצעי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה שבין ההתנתקות למלחמת חרבות ברזל יצא צה"ל ל-19 מבצעים[13] נגד ארגוני טרור ברצועת עזה. מבצעים אלה זכו לכינוי "הסבבים". 10 מתוכם כללו כניסה קרקעית אל הרצועה, כאשר כל אותם עשרה נערכו בעשר השנים שלאחר ההתנתקות (מבצע גשם ראשון ב-2005 עד מבצע צוק איתן ב-2014). בתקופה זו נערכו ארבעה מבצעים ברצועה שלא כוללים כניסה קרקעית, כאשר חמשת הנותרים היו לאחריה, עד אוקטובר 2023.
בחלק נכבד מהמבצעים בהם בוצעה כניסה קרקעית לרצועה נשמעו דרישות מצד התומכים למאבק להחזיר את ההתיישבות הישראלית לרצועת עזה:
- בזמן מבצע עופרת יצוקה ב-2009 קראו חלק מהעקורים מגוש קטיף, יחד עם יוסי דגן, אז ממטה חומש תחילה, וראובן רוזנבלט, ראש מועצה אזורית חוף עזה, לחזור וליישב את רצועת עזה ביהודים. דרישתם יצאה גם במסע פרסום על גבי אוטובוסים.[14]
- בזמן מבצע עמוד ענן ב-2012 קראה תנועת נשים בירוק לחזור לגוש קטיף ולהפסיק את מדיניות "מתחילים ולא גומרים" להשמיד את הטרור העזתי.[15] נשמעו קולות שטענו כי אין טען למבצע, והוא נועד לכישלון, אם מטרתו איננה השבת ההתיישבות לחבל עזה.[16]
- בזמן מבצע צוק איתן ב-2014 קראו עקורי גוש קטיף יחד עם ועד מתיישבי גוש קטיף לשוב וליישב את חבל עזה ביהודים.[17] הם אמרו שוב כי לדעתם שקט ביטחוני אמיתי וארוך טווח יגיע לישראל רק כגוש קטיף ייושב ביהודים.[18][19]חמישה ימים לאחר פרוץ המבצע[20], נפתח על ידי מאיר דנא פיקאר[21] דף פייסבוק בשם "הביתה - חוזרים לגוש קטיף". הדף קורא לחזרה לישובי גוש קטיף, ונכון לאפריל 2024 מונה 10,000 עוקבים.
- בזמן העימותים על גדר המערכת ברצועת עזה ב-2018 נשמעו שוב קריאות להכיר ב"חטא ההתנתקות" ולשוב לגוש קטיף.[22]
- במהלך מבצע שומר החומות ב-2021 נשמעו שוב קריאות בישראל לחזור להתיישב ברצועת עזה.[23] סקר קבע כי 66 אחוזים מהציבור היהודי בישראל סבור כי לפחות חלק מהמוטיבציה הערבית למבצע נגרמה מהניתוק הישראלי מהר הבית ומגוש קטיף. אותו סקר אף קבע כי 47% מהציבור היהודי תמך בהקמה מחדש של גוש קטיף, בעוד 15% "ככה ככה".[24]
כל הדרישות הללו לא נענו, וישראל לא חידשה בעקבותיהן את ההתיישבות היהודית ברצועה. חמאס שלט ברצועה מאז שהשתלט עליה ב-2007, פחות משנתיים לאחר ההתנתקות.
חבל עזה במלחמת חרבות ברזל (2023 והלאה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת הפתע על ישראל נראית מטרת החזרה לחבל עזה בעיני התומכים במאבק כמעשית יותר מאשר קודם לכן, ומאבקם תפס תאוצה גם בגזרה זו; רבים בקואליציה ובממשלה בישראל הביעו תמיכה במהלך של התיישבות בחבל עזה, ועל פי סקרים, תמיכת העם במאבק גדלה.[25][26] בנוסף, נעשו מספר ניסיונות מעשיים ליישב ביהודים את חבל עזה.[דרוש מקור]
בניגוד אליהם, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו,[27] כמו השלטונות בחלק גדול ממדינות המערב, מתנגדים למאבק ולמטרותיו.
מאבק ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאבק הציבורי למען חזרה לחבל עזה גבר מאז פרצה המלחמה. חלקים בציבור הישראלי החלו לפעול למען מטרה זו, ולתלות שלטים הקוראים לחזור לחבל עזה. שלטים כאלה נתלו לאורך שדרת המוזיאונים בגבעת רם בירושלים, המובילה לכנסת,[28] ובמחלף בר-אילן שבין כביש 4 לכביש 471.[29] אחד הארגונים שיוזמים תליית שלטים כאלה הוא "מטה התיישבות חבל עזה".[30]
פעילות נוספת המבוצעת על ידי חלקים בציבור כחלק מהמאבק היא לבישת בגדים (בעיקר חולצות) הקוראים לחזור לחבל עזה. לבגדים אלה בדרך כלל צבע כתום. מוזיאון גוש קטיף בירושלים, המספק חולצות כאלה,[31] עדכן את הכיתוב עליהן, שלא עודכן מאז המחאה נגד תוכנית ההתנתקות שלפני ביצועה.[32] בנוסף מוכר המוזיאון דגלים לרכב, גם הם למען חזרה להתיישבות ברצועה.[33]
בנוסף מחולקים סרטים כתומים, המסמלים תמיכה במאבק.[29]
עליות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעשו מספר ניסיונות על ידי ישראלים, שמטרתם הקמת יישובים בתוך הרצועה, כאשר לפחות באחד מהם הוקמו מבני עראי בצד העזתי של גדר המערכת הסובבת את רצועת עזה.[34]
ב-29 בפברואר חצו כעשרה ישראלים את גדר המערכת לתוך צפון הרצועה, כחלק מ"צעדת הראל", לזכרו של לוחם הקומנדו הראל שרביט, שיצאה מתחנת הרכבת שדרות לעבר הרצועה. אותם ישראלים פרצו מחסום צבאי ונכנסו כ-500 מטר לתוך הרצועה, באזור מעבר ארז.[דרושה הבהרה] הם בנו מבני עראי בניסיון להקים את "ניסנית החדשה". תשעה מהפורצים נעצרו.[35]
בנוסף, פורסם כי חקלאים מעוטף עזה חרשו אדמות בתוך רצועת עזה.[36]
לכבוד פורים ה'תשפ"ד ביקשה קואליציית השיבה לחבל עזה אישור ממערכת הביטחון הישראלית לקיים קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת העתיק בעזה בשושן פורים,[37] בהתאם לפסיקתו של הרב שמואל אליהו שקבע כי ניתן לקרוא את המגילה במקום זה בשושן פורים.[38]
בו' באייר מתוכננת להתקיים "צעדת עזה" – צעדת ענק ישראלית לתוך עזה.[39] הצעדה תהיה בסימן עצמאות, וצפויים להגיע אליה מאות משפחות החברות בגרעיני ההתיישבות עם עוד אלפים רבים מכל גווני עם ישראל.[40]
לקראת הצעדה יסיירו גרעיני ההתיישבות יחד עם ישראלים נוספים בחול המועד פסח בעוטף עזה, כדי לבחון את האזור ולהכין את השטח לקראתה. פורסם כי מטרתה האמיתית של אותו הסיור היא הקמת עיר אוהלים בגבול הרצועה. במודעה של תנועת נחלה וגרעיני ההתיישבות בצעדה יוצגו גרעיני ההתיישבות בקיבוץ עלומים, ולאחר מכן יצאו הפעילים לבארות יצחק, וישמעו על סיפורה. האוהלים מתוכננים לקון בחניון שוקדה, "הכי קרוב שאפשר לגבול עם עזה", עם שיחות ופעילויות לכל המשפחה.[41]
בקרב ידוענים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידוענים הביעו תמיכה בחזרה ישראלית לחבל עזה, בהם חנן בן ארי, ששר בפני חיילים בבסיס צאלים "חוזרים לגוש קטיף, מקימים את חוף נובה על החוף של עזה".[42]
הקומיקאי גיא הוכמן נכנס לים בחוף של עזה, וקרא "לנרמל את זה שזה (חבל עזה) שלנו".[43]
מגיש תוכנית הבוקר בערוץ 14, שי גולדן, הגיע לשידור עם חולצה כתומה הקוראת לחזרה לחבל עזה.[44]
ארגונים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 בנובמבר 2023, נערך באשדוד כנס תחת הכותרת "חוזרים לחבל עזה". בכנס השתתפו מאות אנשים, והוא התקיים ביוזמת תנועת נחלה. הכנס נוצר משיתוף פעולה בין מספר ארגונים שעסקו בנושא.[45] כנס נוסף התקיים ב-11 בדצמבר בגבעת וושינגטון, בסדר גודל דומה.[46]
ב-26 בנובמבר 2023 פורסם כי התגבשה קואליציית ארגונים לחזרה לחבל עזה ולצפון השומרון, בתום סדרת פגישות שנערכו בין היתר בלשכתו של ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן. הקואליציה גובשה על ידי 11 ארגוני ימין, בהם: תנועת נחלה, חומש תחילה, תנועת הריבונות, תורת לחימה, תנועת אמונים, חותם, קוממיות, "עזה סוף", "שבים ומנצחים מטה חבל עזה" ו"הרחיבי מקום אוהלך". הארגונים מגבשים את גרעיני ההתיישבות המתוכננים להתיישב בחבל, ובנוסף הם שמים דגש על ההתיישבות המחודשת בצפון הרצועה כצעד ראשון, מתוך מטרה להתיישב גם בשארה בהמשך. סוכם גם כי לאחר מכן תגבש הקואליציה גרעינים שיתיישבו ביישובי צפון השומרון החרבים: חומש, שא-נור, גנים וכדים.[47]
ברשימת מארגני "כנס הניצחון", כחודשיים מאוחר יותר, פורסמו יחד עם הארגונים החברים בקואליציה לחזרה לחבל עזה ולצפון השומרון ארגונים נוספים, בהם תנועת הנוער אריאל, ישיבת חומש, מועצה אזורית שומרון, מטה 64, צעדת האמהות, פורום נכי צה"ל, פורום מטות ערים, מטה חוזרים הביתה ועוד.[48]
כנס הניצחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 בינואר 2024 נערך "כנס הניצחון" בבנייני האומה בירושלים. בכנס, שעיקרו תמיכה בהחזרת ההתיישבות היהודית לחבל עזה, הוצגו גרעיני ההתיישבות המיועדים לקום בחבל, נחתמה "אמנת חידוש ההתיישבות בעזה" ונשמעו קריאות "טרנספר" בזמן נאומו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.[49] בכניסה למתחם חולקו דפי רישום להצטרפות לנקודות ההתיישבות המתוכננות.[50]
בכנס השתתפו כ-5,000 בני אדם, רובם בני הציונות הדתית.[51] בין המשתתפים נמנו חברים בקואליציה הישראלית: 12 שרים ו-15 חברי כנסת, ממפלגות הליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית. ממפלגת יהדות התורה השתתף שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף.[52] השתתפו בכנס גם רבנים, חברים בתנועת נחלה וראש מועצה אזורית שומרון, יוסי דגן. לקיום הכנס היו שותפים 41 ארגונים, בהם תנועת נחלה.
יאיר לפיד, בני גנץ ונוספים תקפו את קיום הכנס בטענה שהוא פוגע בחברה הישראלית, במאמצים להשבת החטופים ובלגיטימציה למלחמה בעולם, במסגרת המערכה על דעת הקהל העולמית.[53] בארצות הברית ובצרפת גינו את הכנס, ודובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ון קירבי טען כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הבטיח להם כי כיבוש מחודש של הרצועה אינו בין מטרות המלחמה.[54]
גרעיני התיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
6 גרעיני התיישבות הוצגו ב"כנס הניצחון" ומעוניינים להתיישב ברצועת עזה, ואלו הם:[52]
- קהילת העיר עזה החדשה[55] – מתוכנן לקום בעיר עזה.
- גרעין יש"י (יחד שבטי ישראל) – מתוכנן לקום בפאתי העיירה החרבה בית חאנון
- גרעין מעוז[56] – מתוכנן לקום לחוף גוש קטיף שבדרום החבל, סמוך למקום בו שכנה תל קטיפא. עתיד לעלות לקרקע בו'-ז' בניסן, 14-15 באפריל.[57]
- גרעין שערי חבל עזה – מתוכנן לקום בח'אן יונס
- גרעין חסד לאלפים – מתוכנן לקום מדרום–מזרח לרפיח. מהציבור החרדי.[58]
- גרעין עוז חיים – למרגלות חוף מרכז הרצועה
ה-CNN דיווח כי בראיון עם דניאלה וייס, ראש תנועת נחלה האחראית על הגרעינים, היא אמרה כי חברות בהם יותר מ-500 משפחות, כאשר רבות נוספות מעוניינות להצטרף אליהם.[59]
דעת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי סקר של מנו גבע מנובמבר 2023, 44% מהישראלים בעד החזרת ההתיישבות הישראלית לחבל עזה, בעוד 39% מתנגדים לכך ו-17% לא יודעים. בתגובה לסקר, קרא יוסי דגן לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפגוש את קואליציית השיבה לחבל עזה שהיה מעורב ביצירתה.[25] לפי סקר אחר שנערך באותו חודש, בביצוע של המכון למדיניות העם היהודי, רק 25% מהאוכלוסייה הכללית תומכים בחזרה ליישובי גוש קטיף.[60]
סקר נוסף, של הביטחוניסטים, מחודש מרץ 2024, קובע כי 60 אחוזים מהציבור חושבים כי ההתנתקות הייתה טעות ו-58% מהציבור היהודי תומך בהתיישבות יהודית ברצועת עזה.[26]
בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיילי צה"ל אחדים הביעו תמיכה במאבק. חלקם לקחו במהלך המלחמה חלק באירועים ומיצגים התומכים בשיבת ההתיישבות הישראלית לחבל, בהם הנפת דגל ישראל בחלקים בו. חלקם אף נטעו עצים תוך קריאה להתיישבות במקום.[61][62]
חלק מהחיילים הניפו שלטים עם שמות היישובים שהיו בחבל עזה לפני ביצוע ההתנתקות, ושלטים הקוראים ליישב את החבל ביהודים.[63] ברצועה רוססו גרפיטי עם מסרים הקוראים לחזור אליה באופן קבוע,[64][65] וחיילים הכניסו ספרי תורה מספר פעמים ברחבי הרצועה.[66][67][68]
תופעת התמיכה בחזרה להתיישבות בחבל עזה התפרסמה בעיקר ברשתות החברתיות, אך לא רק שם.[69]
חיילים לקחו ממוזיאון גוש קטיף את מנורת נצרים, מנורה שהייתה על גג בית הכנסת בנצרים עד לפינויו,[70] על מנת להדליקה בתוך הרצועה בכ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה.[71] פורסם כי המנורה הוצבה חזרה במקומה המקורי, במקום בו הייתה נצרים.[72]
אופיר כספי, מפקד גדוד 82 בחטיבה 7 קרא להקים יישובים ישראלים ברצועה כחלק ממערך הביטחון העתידי לאחר המלחמה.[73] בעקבות התבטאותו הוא זומן לבירור וננזף.[74]
מסדרון נצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מסדרון נצרים#במלחמת חרבות ברזל (2023 והלאה)
במסדרון נצרים, בין צפון הרצועה למרכזה ודרומה, נבנה כביש 749, מגננים, מבני מגורים לחיילים, אנטנות, בסיסים, ומבנים ואמצעים נוספים המצביעים על כוונות ישראליות מצד צה"ל להישארות ארוכה בשטח, גם לאחר המלחמה.
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול איסור הכניסה לאזורי ההתנתקות והשהייה בהם ושינוי שם החוק), התשע"ז-2017, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התש"ף-2020, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג-2023, באתר הכנסת
- ^ איתי בלומנטל, לראשונה: מפוני כדים וגנים יסיירו ביישובים, באתר ynet
- ^ אלישע בן קימון, בדרך להסדרת הישיבה: אלוף פיקוד מרכז חתם על צו שמתיר שהייה בחומש, באתר ynet, 20 במאי 2023
- ^ אלישע בן קימון, ב"מבצע לילי חשאי", בניגוד לחוק: הישיבה בחומש הועברה למיקום חדש, באתר ynet, 29 במאי 2023
- ^
לא רק חומש: גרעין מתיישבים פועל לבנות מחדש את גנים וכדים, בעיתון מקור ראשון, 15 ביוני 2023
- ^ חברי גרעין "עין גנים" קיימו נטיעות במחסום הגלבוע: "לשוב לצפון השומרון", באתר הקול היהודי, ט"ז בשבט ה'תשפ"ד, 26 בינואר 2024
- ^ י-ם: למעלה מ-5,000 משתתפים בעצרת "תודה בכתום", באתר ynet, 28 בספטמבר 2005
- ^ אפרת וייס, הרב קרא לסובלנות; נערות השליכו ביצים, באתר ynet, 28 בספטמבר 2005
- ^ לא כולל את מבצע דרום כחול
- ^ אפרת וייס, מפוני גוש קטיף: החזירו אותנו לעזה, נהיה בחזית, באתר ynet, 11 בינואר 2009
- ^ שמעון כהן, נשים בירוק: המענה האמיתי – חזרה לגוש קטיף, באתר ערוץ 7, ו' בכסלו ה'תשע"ג, 20 בנובמבר 2012
- ^ לחזור לגוש קטיף!, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בנובמבר 2012
- ^ צבי הדס, יוזמה חדשה: רוצים חזרה הבית לגוש קטיף, באתר קול חי, 13 ביולי 2014
- ^ תומר ניר, מבצע צוק איתן: "יש לנצל את ההזדמנות שנוצרה לשוב לגוש קטיף", באתר סרוגים, 13 ביולי 2014, ט"ו בתמוז ה'תשע"ד
- ^ יונתן אוריך, מתיישבי גוש קטיף לשעבר: ”מוכנים לחזור הביתה“, באתר nrg, 12 באוגוסט 2014
- ^ דף הפייסבוק "הביתה - חוזרים לחבל עזה", בסימנייה "שקיפות הדף"., באתר פייסבוק
- ^ דף פייסבוק חדש צובר תאוצה: "חוזרים לגוש קטיף", באתר סרוגים
- ^ אריה אלדד, הבטחת "ההתנתקות": בעזה לא מחפשים תקווה או סיוע, והגיע הזמן להבין זאת, באתר מעריב, 2 ביוני 2018
- ^ הרב דרור אריה, לחזור לגוש קטיף, באתר ערוץ 7, א' בסיוון ה'תשפ"א, 12 במאי 2021
- ^ עולם קטן, ישראל מחויבת להחזרת החיים לחבל עזה, באתר ערוץ 7, ט"ז בסיוון ה'תשפ"א, 27 במאי 2021
- ^ 1 2 שוקי כץ, סקר מפתיע: רוב הציבור בעד חזרה לגוש קטיף, באתר המחדש, 18 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יובל חנינוביץ', 70% חוששים לגורל המדינה והאמון במשטרה עלה: סקר "הביטחוניסטים", באתר ynet, 6 במרץ 2024
- ^ גלעד כהן ומורן אזולאי, "לעודד הגירה" וחתימה על "אמנת חידוש ההתיישבות בעזה": הכנס עם בכירי הקואליציה, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ^ שלום ירושלמי, בהעדר אסטרטגיה ליום שאחרי, יש מי שכבר פועל לחזור לגוש קטיף, באתר זמן ישראל, 20 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 דביר עמר, האיש שקורא בכל יום לחזור לגוש קטיף, באתר ערוץ 7, כ"ה בשבט ה'תשפ"ד, 4 בפברואר 2024
- ^ המטה להתיישבות- חבל עזה, יצאנו לשטח!, באתר פייסבוק, 17 באוקטובר 2023
- ^ daniel__cohen_, מטורף!!! מוזיאון גוש קטיף נהפך לפס יצור של אלפי חולצות "הביתה, חוזרים לגוש קטיף". הם לא מצליחים להדביק את הקצב. ❤️אחד יחיד ומיוחד בורא עולם שומר ישראל❤️, באתר טיקטוק, 19 בנובמבר 2023
- ^ אריה יואלי, אחרי 18 שנה מוזיאון גוש קטיף מעדכן את החולצות, באתר סרוגים, 29 באוקטובר 2023
- ^ אתר המכירה של חולצת 'חוזרים הביתה' לגוש קטיף
- ^ אחדות ישראל בהקשבה לניגון הלב אריה ליפו, מתחילה לחזור התיישבות יהודית בחבל עזה. זה הנצחון, באתר יוטיוב
- ^ שירית אביטן כהן ולילך שובל, מפגינים חצו משטח ישראל לעזה, תשעה נעצרו בתוך הרצועה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2024
- ^ אחדות ישראל בהקשבה לניגון הלב אריה ליפו, מצדיעים לחקלאי העוטף על הניצחון .עברו את גדרות עזה לקבוע ניצחון במחרשותיהם!✌🇮🇱, באתר יוטיוב, תחילת מרץ 2024
- ^ מספר ארגונים מבקשים ממערכת הביטחון אישור לקרוא מגילה בבית הכנסת העתיק בעזה בשושן פורים, באתר ערוץ 7, ח' באדר ב' ה'תשפ"ד, 18 במרץ 2024
- ^ חגית רוזנבאום, במשטרת שדרות לא ציפו לבקשה הזו, באתר ערוץ 7, י"א באדר ב' ה'תשפ"ד, 21 במרץ 2024
- ^ שלום ירושלמי, המטרה הבאה של המתנחלים: לבלות את יום העצמאות בעזה, באתר זמן ישראל, 12 באפריל 2024
- ^ צועדים עצמאות בדרך לחבל עזה | "ישנה התעוררות אדירה בציבור להצטרף לגרעיני ההתיישבות", באתר חדשות 0404, 29 במרץ 2024
- ^ שלום ירושלמי, פרסום ראשון: מתנחלים מתכננים להקים עיר אוהלים על גבול עזה בחוה"מ פסח, באתר זמן ישראל, 10 באפריל 2024
- ^ ברל'ה קרומבי, חנן בן ארי בצאלים: "חוזרים לגוש קטיף!", באתר טוויטר, 24 באוקטובר 2023
- ^ גיא הוכמן על החוף בעזה: "זה שלנו!", באתר ערוץ 7, י"ד בטבת ה'תשפ"ד, 26 בדצמבר 2023
- ^ "טעיתי": מגיש הטלוויזיה הגיע לשידור עם חולצה של גוש קטיף, באתר כיפה, 25 בינואר 2024
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.inn.co.il - ^ מאות באירוע הכנה להתיישבות בחבל עזה • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
- ^ בלשכתו של יוסי דגן: קואליציית הארגונים לחזרה לחבל עזה, באתר ערוץ 7, ג' בכסלו ה'תשפ"ד, 16 בנובמבר 2023
- ^ תמונת נושא של כנס הניצחון, בה מופיעים הארגונים היוזמים
- ^ לעודדהגירה
- ^ שלומי הלר, אלפים בכנס הניצחון שקורא להתיישבות מחדש בעזה, בהם שרים וח"כים: "הסכם אוסלו מת", באתר וואלה!, 29 בינואר 2024
- ^ דוד יצחק, Settlement mega-event calls for Jewish return to Gaza, jns, 29 בינואר 2024
- ^ 1 2 12 שרים ו 15 חברי כנסת בכנס להתיישבות בחבל עזה, באתר חמ"ל, 28 בינואר 2024
- ^ שירית אביטן כהן, גנץ על כנס הניצחון: "פגיעה בחברה הישראלית ובמאמצים לייצר מסגרת להשבת חטופינו", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2024
- ^ שירית אביטן כהן, בארה"ב ובצרפת גינו את כנס "החזרה לעזה": "מטריד מאוד, על ישראל להתנער ממנו", באתר ישראל היום, 29 בינואר 2024
- ^ דף הפייסבוק של קהילת עזה החדשה, באתר פייסבוק
- ^ דף הפייסבוק של גרעין מעוז, באתר פייסבוק
- ^ מעוז - גרעין התיישבות, אז... רואים אתכם?, באתר פייסבוק, 17 במרץ 2023
- ^ יורי אלון, הקמת יישוב חרדי סמוך לרפיח וקריאות "טרנספר" בנאום בן גביר: הקולות מכנס "ניצחון לישראל" בירושלים, באתר ישראל היום, 28 בינואר 2024
- ^ בחזרה לגוש קטיף? CNN בריאיון עם "הסנדקית של ההתנחלויות", באתר ערוץ 7, י' באדר ב' ה'תשפ"ד, 20 במרץ 2024
- ^ איתמר אייכנר, סקר: שליש מהיהודים בישראל רוצים שליטה מלאה בעזה בסיום המלחמה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ הביתה - חוזרים לחבל עזה, מה שברור לחיילים בשטח צריך להיות ברור למפקדים הבכירים ולמנהיגים. חייבים לייצר הד ציבורי לאמירה הברורה ״שבנו הביתה״, באתר פייסבוק, 13 בנובמבר 2023
- ^ אבנר הופשטיין וטל שניידר, לשחות במים של עזה, באתר זמן ישראל, 10 בנובמבר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, בחזרה להתיישבות יהודית בגוש קטיף? נתניהו כבר הבהיר: "לא יעד ריאלי", באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, חזרה לגוש קטיף ואהדה לקבוצות כדורגל: צה"ל דרש לכסות כתובות שרוססו בעזה, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ מושי הרמן, החיילים בעזה: או שנקים את גוש קטיף או שנחזור ל-7.10, באתר המחדש, 16 בנובמבר 2023
- ^ צפו: הכנסת ספר תורה מרגשת במסדרון נצרים בעזה, באתר הידברות, ל' באדר א' ה'תשפ"ד, 10 במרץ 2024
- ^ איציק שכטר, בריקודים סוערים: הכנסת ספר תורה בלב עזה, באתר ערוץ 2000, 11 במרץ 2024, א' אדר ב' ה'תשפ"ד
- ^ מרגש: הלוחמים הכניסו ספר תורה בחאן יונס עם שירת "שאו שערים ראשיכם" • צפו, באתר בחדרי חרדים, כ"ד בשבט ה'תשפ"ד, 03 בפברואר 2024
- ^ יניב קובוביץ', בניגוד לפקודות, חיילים ברצועת עזה מפיצים תיעודים של עצמם תומכים בחידוש ההתנחלות, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ רוני סופר, הוסרה המנורה שעל גג בית הכנסת בנצרים, באתר ynet, 22 באוגוסט 2005
- ^ כך העבירו חיילי צה”ל את מנורת נצרים ממוזיאון גוש קטיף בירושלים להדלקה בנצרים בעזה בנר ראשון של חנוכה, באתר מוזיאון גוש קטיף
- ^ מחושך לאור: החנוכיה מהישוב נצרים חזרה לעזה, באתר חב"ד, י"א באדר ב' ה'תשפ"ד, 21 במרץ 2024
- ^ המג"ד שנלחם בעזה: "הפתרון הוא להקים יישובים, כמו ההתנחלויות", באתר כיפה, 22 במרץ 2024, י"ב באדר ב'
- ^ "הבין והביע חרטה": המג"ד שקרא להקמת יישובים בעזה זומן לבירור וננזף, באתר כיפה, 22 במרץ 2024, י"ב באדר ב'
