פוליטיקה במטאל

זרם ההבי מטאל במוזיקה ידוע בכך, שרבים מיוצריו נושאים מסרים ביצירותיהם, חלקם הגדול מסרים אידאולוגיים ופוליטיים. הרוק בשנות השישים היה פוליטי במידה רבה, וכמעט כל יוצריו השתייכו לצד השמאלי של המפה הפוליטית ושרו שירים על שלום, אחווה בין בני אדם וכדומה. לעומת זאת, המטאל, אשר יצא מחלציו של הרוק, הרבה פחות אחיד מבחינת מסריו. בניגוד להרבה סגנונות מוזיקליים אחרים (כמו הפאנק, למשל), המטאל בהגדרתו לא בא לייצג אידאולוגיה מסוימת; אך במהלך השנים קמו להקות רבות שהיה להן הרבה מה להגיד בכל מה שקשור למלחמה ושלום בין בני האדם.

להלן סקירה של יצירות מטאל בנושאי המיליטריזם וההתנגדות אליו, אנטי-דת, אנטישמיות, טרור כיום והסכסוך הישראלי-ערבי.

מילטריזם ואנטי-מיליטריזם

שירי הקרב של מנוור

אחת מלהקת המטאל הפוליטיות הבולטות ביותר היא להקת המטאל קלאסי האמריקאית מנוור משנות השמונים. מנוור ידועה בליריקה המיליטנטית שלה על אחוות לוחמים ותהילת קרב.

כמעט כל השירים של מנוור מתארים קרבות, וצובעים אותם בצבעים זוהרים של ניצחון, תהילה וגאווה. הדובר בשירים הוא תמיד לוחם פטריוט ואמיץ, היוצא בשמחה לקרב, במטרה לשפוך את דם האויב השנוא. בשירים אין רמז וחצי רמז מיהו אותו אויב מדובר, וסביר להניח שהכוונה היא לאויב כללי, והשירים מציגים תפיסת עולם כללית. השירים ספוגים בערכי מלחמה, ערכים ימניים, כגון הגנה על המולדת, לאומיות, אחוות לוחמים, נקמה, גאולת דם, ומלחמה למען כבוד ותהילה. אפילו שמה של הלהקה מהווה למעשה צירוף של המלים Man of War- "איש מלחמה". כמו כן, על גבי כל אחת ואחת מעטיפות האלבומים של הלהקה מצויר לוחם שרירי עם חרב בידו.

עיון קצר בשמות השירים בלבד, מספיק כדי להבין במה מדובר. להלן שמות של כמה משירי הלהקה: Battle Hymns ("המנוני קרב"), Blood of My Enemies ("דם אויביי"), Fight Until We Die ("נילחם עד שנמות") ועוד רבים. שיריה של מנוור אשר לא מתארים קרבות, בדרך כלל מתארים את אחוות המטאליסטים ואת גאוותם של חברי הלהקה על כך שהם יוצרים מטאל. אך אפילו שירים "תמימים" אלה כתובים בנימה מאוד מיליטנטית וכוללים משפטים כמו "להילחם למען המטאל" ואף "למות למען המטאל".

בעוד שיש הסכמה רחבה בנוגע לתרומתה האומנותית של מנוור למטאל, חובבי מטאל רבים מתקשים לקבל את הליריקה. יש הטוענים כי מנוור היא להקה פשיסטית וכי יש להוקיע את הליריקה שלה. אחרים טוענים כי המלים של השירים יותר מדי טפשיות וילדותיות מכדי שיהיו ראויות להתייחסות רצינית. להלן תרגום של הפזמון של השיר Hand of Doom ("יד האבדון"), לשם המחשה[1]:

Tonight we strike, there is thunder in the sky	הלילה נתקוף, יש רעם בשמים
Together we'll fight, and some of us will die	ביחד נילחם, וחלק מאיתנו ייהרג
But always remember that we made a stand	אבל תמיד זכרו שעמדנו על שלנו
That many will die by my hand	שרבים ימותו על ידי

המחשה נוספת אפשר לראות בתמונת הכניסה לאתר הרשמי של הלהקה: [2]. אף כי רבים לא מתייחסים ברצינות למלים של מנוור, אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר וההתקפות האמריקאיות על אפגניסטן ועיראק, הליריקה של מנוור הפכה לרלוונטית מתמיד; ואפשר לפרש את האלבום שהוציאה הלהקה בשנת 2002, Warriors of the World ("לוחמי העולם") כאלבום פוליטי לכל דבר: על גבי עטיפת האלבום מצויר הלוחם הקבוע של מנוור, מניף את הדגל האמריקאי, ואחריו מונפים כל דגלי המדינות הדמוקרטיות. כמו כן, האלבום כולל את השיר The Fight for Freedom ("המאבק לחירות"), המוקדש לזכרם של הרוגי פיגועי ה-11 בספטמבר[3].

קרבות האבירים של רפסודי

גם לענקית הפאוור מטאל האיטלקית רפסודי יש ליריקה דומה, המתארת קרבות בצבעים מאוד שמחים של תהילה, ניצחון, גאוות לוחמים וכיו"ב. אך ככל הנראה, חברי הלהקה עצמם לא מתייחסים ברצינות למלים אלה, שכן כל שירי רפסודי מבוססים על אגדות אבירים מימי הביניים ולא מתייחסים לעולם האמיתי.

להלן קישור למלות השירים של רפסודי: [4].

החייל המנוצל של מטאליקה

להקת מטאל נוספת אשר בולטת מאוד באידאולוגיה הברורה הנוטפת משיריה היא אגדת המטאל האמריקאית מטאליקה. שלושה מסרים חוזרים על עצמם בשירי מטאליקה: אנטי-מלחמה, אנטי-דת ואנטי-סמים.

בשנת 1986 הוציאה מטאליקה את אחד מאלבומי המופת שלה, Master of Puppets ("אדון הבובות"), אשר כולל את היצירה Disposable Heroes ("גיבורים חד-פעמיים"). בדומה לרבים משירי מנוור, גם בשיר זה הדובר הוא לוחם היוצא לקרב. אך כאן מציאות זו מתוארת באופן אחר לגמרי: השיר מתאר את הניצול של החיילים הצעירים על ידי השלטונות, את הזלזול בחיי אדם ואת שליחת החיילים למוות לשם מטרות פוליטיות. בעוד שהלוחם בשירי מנוור הוא גיבור ששמח לצאת לקרב, הלוחם בשיר של מטאליקה הוא קטן, חלש, חסר אונים, חסר ערך ומבין שהוא לא יותר מאשר בובה במשחק של השלטון. עם זאת, זהו אינו שיר "שמאלני", כדוגמת שירי ההיפים משנות השישים. הדובר בשיר של מטאליקה לא חולם על אחווה ואהבה, ואפילו לא על שלום. הוא רק מוחה על הניצול של החיילים בידי השלטון. להלן קטע מתוך היצירה [5]:

soldier boy, made of clay	ילד חייל, עשוי חימר
now an empty shell	כעת תרמיל (של קליע) ריק
twenty one, only son	עשרים ואחת, בן יחיד
but he served us well	אבל שירת אותנו טוב
bred to kill, not to care	גודל כדי להרוג, לא להתחשב
do just as we say	לעשות בדיוק מה שאנו אומרים לו
finished here, greetings death	נגמר כאן, שלומות מוות
he's yours to take away	הוא שלך לקחתו

אחת מהפרשנויות לציור אשר על עטיפת האלבום טוענת שהוא מציג את המסר של השיר: בית קברות צבאי, ולמעלה ידיים המחזיקות במצבות בעזרת חוטים כבמריונטות. ה"אדון" מהשם של האלבום, אפוא, הוא השלטון, וה"בובות" הן החיילים.

בשנת 1988 הוציאה מטאליקה את האלבום ...And Justice for All, אשר כולל את היצירה המרגשת One, אשר הפכה לאחת מקלאסיקות הרוק והמטאל האהובות ביותר. יצירה זו מתארת את ייסורי הגיהינום של נכה מלחמה, המרותק למיטה בבית החולים, ואפילו לא מסוגל להתאבד. [6] היצירה מבוססת על עלילתו של הספר ג'וני שב משדה הקרב (במקור האנגלי : Johny Got His Gun) מאת דלטון טרמבו.

המלחמה האזרחית של גנס נ' רוזס

ענקית ההארד רוק האמריקאית גנס נ' רוזס בהחלט אינה להקה פוליטית; אף-על-פי-כן, בשנת 1991 הוציאה הלהקה את האלבום Use Your Illusions II, אשר כולל את השיר האנטי-מיליטנטי Civil War ("מלחמה אזרחית"). בשיר זה מוחה הדובר על שליחת חיילים למלחמה, ומאשים בכך את השלטון, ששולח את החיילים למוות ואת החברה, שלדבריו, משתפת פעולה עם השלטון, מחנכת לשנאה ושולחת את אנשיה שלה למות. הדובר בשיר הוא מעין "נביא תוכחה" המוכיח את השלטון על הזלזול בחיי אדם ואת החברה על שלדבריו, קונה את שקרי השלטונות. להלן הפזמון של השיר [7]:

And I don't need your civil war	ואני לא צריך את המלחמה האזרחית שלכם
It feeds the rich while it buries the poor	היא מאכילה את העשירים בזמן שהיא קוברת את העניים
The power hungry selling soldiers	תאבי הכוח מוכרים חיילים
In a human grocery store	בחנות מכולת לבני אדם
Ain't that fresh?	האין זה טרי?
I don't need your civil war	אני לא צריך את המלחמה האזרחית שלכם

בשל העיתוי בו יצא האלבום, ובעיקר בשל השורה האחרונה בשיר, I don't need one more war ("אני לא צריך עוד מלחמה"), סביר להניח כי השיר נכתב כמחאה על מלחמת המפרץ הראשונה.

החייל המנוצל של רייג' אגיינסט דה מאשין

הטקסטים של להקת הנו-מטאל האמריקאית הפוליטית רייג' אגיינס ד'ה מאשין מדברים בעיקרם על גלובליזציה, נשק גרעיני, מלחמה ורצח. גם בקליפים שלהם הם מדברים על פוליטיקה ומתנגדים למדינויות מסוימות של ארצות הברית כיוון שהן מייצגות, בין היתר, את המלחמה והכיבוש.

אחד השירים הטעונים פוליטית במיוחד של הלהקה הוא Killing in the name ("הריגה בשם"), בו חוזרת השורה And now you do what they told you ("ועכשיו אתה עושה מה שאומרים לך") כפניה לחיילים המצייתים, לטעם הלהקה, באופן עיוור לפקודות השלטון. השיר מסתיים בשורה Fuck you, I won't do what you tell me! ("לכו תזדיינו, לא אעשה מה שאתם אומרים לי"), אשר גם היא חוזרת מספר פעמים ומביאה את התרסת הלהקה כלפי הפקודות.[8]

בפזמון השיר מופיעה השורה "Some of those that were forces/ are the same who burn crosses" ("חלק מאלו שהיו בכוחות, הם אותם אלו ששורפים צלבים"). הפעם מכוונות מילות השיר לגזענות אשר לדעתם מפגינים כוחות הביטחון השונים, כאשר ההתייחסות לצלבים מזכירה את מנהגו של הארגון הגזעני הקו קלוקס קלאן. השיר נכתב בעקבות מספר פרשיות של אלימות כלפי אזרחים מצד שוטרים, במיוחד כלפי שחורים. כמו כן, נחשפו מקרים ששוטרים היו חברים ב-KKK או בכנופיות פשע כמו ה-"Bloods" וה-"Crips". שני נושאים אלו היו מאוד קרובים לחברי הלהקה, שהם ילידי לוס אנג'לס, בה נפוצו תופעות אלו.

בקליפ של השיר, סולן הלהקה, זק ד'לה רוצ'ה, תקף סדרן שדחף מעריץ מהקהל שעלה על הבמה. קטע זה בא לבטא את התפיסה האנטי-משטרתית של הלהקה, שאפילו מתעמתת עם אנשי האבטחה בהופעות של עצמה.

סיסטם אוף א דאון ושואת הארמנים

להקת הנו מטאל האמריקנית סיסטם אוף א דאון מדברת בשירים רבים על שואת הארמנים (כל חברי הלהקה הם ממוצא ארמני) ומדברת בציניות על מושג המלחמה. בחלק משיריה מטיפה לאנטי-מיליטריזם, "ואם כבר מלחמה" אז "למה הם תמיד שולחים את העניים?!" (Why do they always send the poor?!).

מלחמות בהיסטוריה

איירון מיידן והסתערות הבריגדה הקלה

נושא המלחמה הינו נושא מרכזי ביצירותיה של אגדת ההבי מטאל האנגלית איירון מיידן. בפרט אוהבת הלהקה לעסוק במלחמות שונות מההיסטוריה. רבים משיריה של איירון מיידן הם שירים פוליטיים, או שנוגעים בפוליטיקה בעקיפין, חלקם הגדול עוסק במלחמות. להלן סקירה של חלקם:

בשנת 1982 הוציאה איירון מיידן את האלבום The Number of the Beast, הכולל את השיר Run to the Hills ("ברח אל ההרים"), העוסק בהשתלטות האדם הלבן על יבשת אמריקה. השיר כתוב מנקודת מבטם של האינדיאנים, הנרדפים באכזריות ע"י הפולשים הלבנים, אשר "משעבדים את הצעירים ומשמידים את הזקנים". להלן מלות הפתיחה של השיר:[9]

White man came across the sea	האדם הלבן בא מהים
He brought us pain and misery	הוא הביא לנו כאב וסבל
He killed our tribes killed our creed	הוא הרג את השבטים שלנו, הוא הרג את אמנותנו
He took our game for his own need	הוא לקח את הציד שלנו לצרכיו שלו
We fought him hard we fought him well	נלחמנו בו קשות, נלחמנו בו היטב
Out on the plains we gave him hell	בחוץ במישורים נתנו לו גיהנום
But many came too much for Cree	אך הרבה הגיעו יותר מדי בשביל קרי
Oh will we ever be set free?	הו האם אי פעם נשוחרר?

הסתערות הבריגדה הקלה

השיר האנטי-מילטנטי הכי מפורסם של איירון הוא The Trooper ("הטוראי"), מתוך האלבום Piece of Mind משנת 1983, העוסק בהסתערות הבריגדה הקלה. הדובר בשיר הוא לוחם אנגלי שנפצע בקרב, ננטש על ידי חבריו ונשאר לגסוס לבד באמצע המדבר. [10] לשיר יש אפילו סמל משלו, בו "אדי", השלד המצויר של איירון, לבוש כלוחם, מחזיק חרב מגואלת בדם ביד אחת, דגל קרוע של בריטניה ביד השנייה ולצדו מוטלת גופה. סביר להניח, כי זוהי מחאה על האימפריאליזם הבריטי.[11]

בשנת 1984 הוציאה איירון מיידן את האלבום Powertslave, הכולל את השיר Aces High, המתאר מהלך קרב. [12] בקליפ של השיר של איירון, מוצגות תמונות ממלחמת העולם השנייה, כשברקע מושמע קטע מתוך נאומו המפורסם של וינסטון צ'רצ'יל, לאחר שניצח בבחירות בבריטניה והבטיח להילחם בכל הכוח נגד גרמניה הנאצית.

השיר הפוליטי ביותר של איירון הוא, כלל הנראה, Afraid to Shoot Strangers, אשר יצא בשנת 1992 במסגרת האלבום Fear of the Dark כמחאה על מלחמת המפרץ הראשונה. [13]

בשנת 1995 הוציאה איירון מיידן את האלבום The X-factor, אשר כולל את השיר Fortunes of War. הדובר בשיר הוא חייל ששרד את המלחמה ושב למולדתו ומספר כי החוויות הקשות אשר חווה במלחמה לא עוזבות אותו והוא נרדף על ידי סיוטים.[14] שיר נוסף מהאלבום הוא The Aftermath, אשר גם בו הדובר הוא חייל ששרד את המלחמה. הפעם הדובר מתאר את זוועות המלחמה ומפנה אצבע מאשימה כלפי השלטון, אשר שלח את החיילים למלחמה מיותרת. להלן הפזמון של השיר:[15]

In the mud and rain	בבוץ ובגשם
What are we fighting for?	בשביל מה אנו נלחמים?
Is it worth the pain?	האם זה שווה את הכאב?
Is it worth dying for?	האם זה שווה למות בשביל זה?
Who will take the blame?	מי ייקח את האשמה?
Why did they make a war?	למה הם עשו מלחמה?
Questions that come again	שאלות שבאות שוב
Should we be fighting at all?	האם היינו צריכים בכלל להילחם?

בעוד ש-Fortunes of War הוא שיר אישי, המתאר את תחושותיו האישיות של החייל, The Aftermath הוא שיר פוליטי המכוון כלפי השלטון.

בשנת 1998 הוציאה איירון את האלבום Virtual XI, הכולל את היצירה The Clansman ("איש השבט"), בה הדובר הוא יליד שבט צעיר, אשר אדמת שבטו נכבשת ונגזלת בהדרגה ע"י פולש זר. הדובר, אחוז להט פטריוטי, מוחה על גזילת אדמת אבותיו וקורא לבני שבטו להצטרף אליו למרד נגד הכובש. בשיר לא מוזכרים שמות של מקומות או של אנשים, כך שהוא, ככל הנראה, אינו מתייחס לאירוע היסטורי מסוים, אלא בכלליות לרעיון הלאומיות וההתנגדות לכיבוש. היצירה כתובה בנימה של להט והתלהבות; וגם המנגינה שלה היא שמחה, מהירה ואנרגטית - היא מעבירה את מסר האופטימיות והתקווה הגדולה לניצחון.

להלן קטע מתוך היצירה:[16].

And I swear to defend	ואני נשבע להגן
And we'll fight to the end	ונילחם עד הסוף
And I swear that I'll never Be taken alive	ואני נשבע שלעולם לא אלקח (בשבי) חי
And I know that we'll stand	ואני יודע שנעמוד
And we'll fight for our land	ונילחם על אדמתנו
And I swear that my bairns will be born alive	ואני נשבע שילדיי יוולדו חופשיים
And I know what I want	ואני יודע מה אני רוצה
When the timing is right	כשהעיתוי נכון
Then I'll take what is mine	אז אקח את מה ששלי
I am the clansman!	אני איש השבט!

לג'נד וההפצצה על הירושימה

להקת לג'נד, המשתייכת לתנועת הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי, ידועה בטקסטים החריפים והפוליטיים שלה. הלהקה הוציאה בתחילת שנות השמונים שני שירים על אירועי טבח בהיסטוריה. השיר הראשון הוא Hiroshima ("הירושימה"), המתאר את זוועות הפצצה הגרעינית על יפן אך מאשים דווקא את היפנים, אשר הוזהרו מראש ובכל זאת בחרו להמשיך במלחמה: "ערים נדרסות, כאב מולקולרי, השמש העולה שוב לא תזרח; אך זה היה חייב להיעשות, ניסינו להזהיר אותם, בכו כל החזירים". השיר השני הוא Sabra and Chatila ("סברה ושתילה"), המתאר את הטבח המפורסם שאירע בזמן מלחמת לבנון: "חבורות לתוך חבורות הם נערמים לגובה ברחוב, לנצח הבעיה תישן". [17]

סבטון ושירי מלחמות

להקת הפאוור מטאל השבדית הצעירה סבטון מרבה לעסוק בשיריה במלחמות מההיסטוריה, ובמיוחד במלחמת העולם השנייה. בשנת 2005 הוציאה סבטון את האלבום Primo Victoria. שיר הנושא של האלבום עוסק בפלישה לנורמנדי. הדוברים בשיר הם לוחמי בעלות הברית הראשונים שצנחו בנורמנדי, אשר מתוארים בשיר כמוכנים להקריב את חייהם למען המלחמה בנאצים.[18]

קובץ:Red army soldiers raising the soviet flag on the roof of the reichstag berlin germany.jpg

דגל ברית המועצות מונף בברלין הכבושה

בשנת 2006 הוציאה סבטון את האלבום Attero Dominatus ("להשמיד את המנהיג" בלטינית), אשר כל אחד משיריו (למעט האחרון) מוקדש למלחמה כלשהי מההיסטוריה. השיר הראשון באלבום הוא שיר הנושא, המדבר על כיבוש ברלין. הדוברים בשיר הם לוחמי הצבא האדום, הניצבים בשערי ברלין, להוטים לכבוש אותה ולעשות שפטים באויב הנאצי. להלן הבית הראשון של השיר: [19]

We stand at the gates of Berlin	אנו עומדים בשערי ברלין
With two and a half million men	עם 2 וחצי מיליון גברים
With six thousand tanks in our ranks	עם ששת אלפים טנקים בשורותינו
Use them as battering rams	משתמשים בהם כאילי ברזל
Artillery leading our way	ארטילריה מובילה את דרכנו
A million grenades has been launched	מיליון רימוני יד נשלחו
The nazis must pay for their crimes	הנאצים חייבים לשלם על פשעיהם
The wings of the eagle has been broken	כנפי הנשר נשברו

"הנשר" המוזכר בשיר הוא כמובן הנשר המוזהב המסמל את הרייך השלישי, ו"שבירת כנפיו" היא למעשה נפילת הרייך. לשיר מצורף קליפ המורכב מסרטונים שצולמו בזמן אחד הקרבות במלחמה באירופה.

השיר השני באלבום, Nuclear Attack ("התקפה גרעינית"), עוסק, כמו ששמו מעיד עליו, בהפצצה הגרעינית על יפן. בדומה מאוד לשיר של לג'נד בנושא, גם השיר של סבטון מתאר את תוצאותיה הקטלניות של ההתקפה הגרעינית, אך מאשים את היפנים, אשר בחרו להמשיך להילחם למרות איומי ארה"ב.[20]

כאמור, גם יתר שירי האלבום מוקדשים למלחמות מההיסטוריה: השיר We Burn עוסק במלחמת יוגוסלביה (כתוב מנקודת מבט מאוד אנטי-סרבית, ומציג את הסרבים כפושעי מלחמה המרשים לעצמם לעשות כל העולה על רוחם - "אין פשע כל עוד אתה לא נתפס, אני החוק"), השיר Angels Calling עוסק במלחמת העולם הראשונה, השיר Back in Control עוסק במלחמת פוקלנד, השיר Light in the Black עוסק במלחמת וייטנאם ועוד.

אנטי דת במטאל

שירי מטאל רבים הוקדשו לדברי ביקורת ואף שנאה כלפי הדת באשר היא ובפרט כלפי הדת הנוצרית. חלק מהשירים כוונו נגד עצם האמונה באלוהים, בעוד אחרים כוונו נגד הממסד הדתי. במיוחד בולטות במסרים אנטי-דתיים להקות הת'רש מטאל. מעניין לציין, כי חלק מיוצרי הת'רש אשר הרבו לכתוב בגנותה של הדת, כמו ג'יימס הטפילד ממטאליקה וטום אריאה מסלייר, גדלו דווקא במשפחות נוצריות אדוקות.

מטאליקה והאל שנכשל

מטאליקה היא אחת הלהקות הידועות ביותר בליריקה אנטי-דתית. אחד השירים הידועים בנושא הוא Leper Messiah ("משיח מצורע") מהאלבום Master of Puppets משנת 1986. הדובר בשיר פונה אל המאמינים באלוהים ולועג להם על תמימותם וכסילותם ועל שהם מאפשרים למטיפים הדתיים להוליך אותם שולל אחרי השקרים שלהם. המטיפים הדתיים, לעומת זאת, מתוארים כאנשים מושחתים ורעי לב המנצלים את כסילות המאמינים כדי לסחוט מהם כסף. להלן הפזמון של השיר [21]:

Time for lust, time for lie	זמן לתאווה, זמן לשקר
time to kiss your life goodbye	זמן להיפרד מחייך לשלום
send me money, send me green	שלח לי כסף, שלח לי ירוקים
heaven you will meet	גן עדן אתה תפגוש
make a contribution	תן תרומה
and you will get a better seat	ותקבל מקום טוב יותר

האלבום הבא של מטאליקה, ...And Justice for All ("...וצדק לכל"), אשר נכתב בשנת 1988 בהשראת מותו של בסיסט הלהקה, קליף בארטון, בטרם עת, בא להביע מחאה על חוסר הצדק בעולם. בעטיפת האלבום נראית אלת הצדק היוונית, חבולה, עיניה מכוסות, ידיה קשורות וממאזני הצדק שלה נופלים דולרים. שיר הנושא של האלבום מוחה על שחיתות האדם וטוען שהכסף מחליף את המוסר וגורם לחוסר הצדק בעולם. [22] "...וצדק לכל" אינו מוחה ישירות נגד אלוהים, אך מרמז על כך שאין על מי לסמוך, כמו שנאמר בשיר הבא באלבום, Eye of the Beholder: "האם אתה סומך על מי שאני סומך? –עליי, על עצמי ועליי."

השיר האנטי-דתי הבוטה ביותר של מטאליקה הוא The God that Failed ("האל שנכשל"), אשר יצא בשנת 1991 במסגרת האלבום השחור. כמו ששמו מעיד עליו, השיר עוסק בכישלונו של האל, לדברי הדובר, בהיענות לתפילות בני האדם ובהושעתם מצרותיהם. הדובר בשיר טוען שהאל הוא שקרן ובוגד. בניגוד ל-Leper Messiah, שם הדובר לועג למאמינים, הרי שב"האל שנכשל" הוא דואג להם דאגה כנה ומרחם עליהם על שנבגדו וננטשו על ידי האל שהאמינו בו והתפללו אליו.[23]

קריאייטור והרודן הקתולי

להקת הת'רש הגרמנית קריאייטור הקדישה רבים משיריה לשנאה ובוז לדת ולאמונה באלוהים באשר הן, תוך האשמתן באסונות האדם. בשנת 1986 הוציאה קריאייטור את האלבום Plesure to Kill, הכולל את השיר Awakening of the Gods ("התעוררות האלים"). הדובר בשיר מוחה על כך, שלטענתו, כל מהלך חייהם של בני האדם נקבע מראש על ידי האלים, ואין ביכולתם של בני האדם לשנותו. הדובר מציג את האלים כרודנים הרודים בבני האדם ושולטים בחייהם, ואת בני האדם כעבדים חסרי אונים וחסרי שליטה על חייהם.[24]

בשנת 1987 הוציאה קריאייטור את האלבום Terrible Certainty, הכולל את השיר Blind Faith ("אמונה עיוורת"), המתאר את רדיפת הנוצרים באימפריה הרומית. הדוברים בשיר הם הרומאים, הרודפים את הנוצרים, מענים אותם בהנאה סדיסטית ולועגים להם על הפציפיזם שלהם ועל האמונה העיוורת שלהם באל שלא עוזר ולא מציל אותם מגורל אכזרי [25]:

Religious figment of your mind	בדיה דתית מהראש שלכם
pacifist, you are so blind	פציפיסטים, אתם כל כך עיוורים
pray to God to send you a miracle	התפללו לאלוהים שישלח לכם נס
believe the visions of your brain	האמינו למראות המוח שלכם
as we start sadistic games	בזמן שאנו מתחילים משחקים סדיסטיים
you are lost without your miracles – BLIND FAITH!	אתם אבודים בלי הנסים שלכם – אמונה עיוורת!

בשנת 1995 הוציאה קריאייטור את האלבום Cause for Conflict, הכולל את השיר Catholic Despot ("רודן קתולי"), המבקר בבוטות את האפיפיור, המכונה בשיר "הרודן של הקתולים". השיר טוען שהוא מושחת וחסר לב, וגם שאין אלוהים, על כן כל הדת היא שקר אחד גדול. [26] שיר נוסף מאותו אלבום, Men Without God ("אנשים בלי אלוהים"), מתאר אסונות שבני האדם מביאים אחד על השני ומתחיל במשפט: "כוכב לכת ננטש בידי האל שלו".[27]

השיר Dying Race Apocalypse ("מרוץ האפוקליפסה הגוסס") מתוך האלבום Enemy of God משנת 2005, המתאר את חורבן העולם באחרית הימים, מכיל את המשפט: "אלו המאמינים באלים מתחילים להתפלל את תפילות השקר שלהם".[28]

סלייר ואשליית ישו

להקת ת'רש נוספת הידועה בליריקה האנטי-דתית שלה היא סלייר האמריקאית. בשנת 2001 הוציאה סלייר אלבום בשם God Hates Us All ("אלוהים שונא את כולנו"). האלבום כולל את השיר Darkness of Christ ("אפילת הצלוב"), המעביר מסר שהדת היא שקר. השיר כולל את המשפט "כוחה של הדת הוא בדיכוי הידע" ומסתיים במשפט "אלוהים שונא את כולנו".[29]

שיר נוסף מהאלבום נקרא God Send Death ("אלוהים, שלח מוות") וכולל את המשפט: "הצרחה העיוורת שלך לאלוהיך, אל מעורר רחמים".[30] שיר נוסף מהאלבום, New Faith ("אמונה חדשה") עוסק בנטישת הדת. הדובר בשיר, הכתוב בגוף שני, פונה אל אדם מאמין שהתאכזב מהדת ומעודד אותו לנטוש אותה [31]:

Tear it away	קרע את זה
it lives inside your mind	זה חי בתוך השכל שלך
silence the fear	השתק את הפחד
that keeps you pure inside	ששומר עליך טהור מבפנים
now you can see	עכשיו אתה יכול לראות
life's atrocities endlessly	את זוועת החיים באופן אינסופי

בשנת 2006 הוציאה סלייר את האלבום Christ Illusion ("אשליית ישו"), הכולל את השיר השיר Skeleton Christ, המביע סלידה מהדת הנוצרית, הסולחת לרוצחים ואנסים כל עוד הם מוכנים לקבל על עצמם את דתו של ישו. [32] שיר נוסף מהאלבום הוא Cult ("פולחן"), שיר שנאה לכל הדתות באשר הן, ובראש ובראשונה לדת הנוצרית, אשר מוצגת כדת מחרחרת מלחמה.[33]

איירון מיידן וסימן הצלב

בניגוד לכל אלה, עומד השיר Sign of the Cross ("סימן הצלב") של איירון מיידן מהאלבום X-factor משנת 1995. הדובר בשיר הוא אדם הניצב מול 11 אנשים ש"באו לשטוף את חטאיו", ואשר אחד מהם מחזיק בידו צלב. הדובר מספר כי אמונתו עומדת למבחן ותוהה מדוע האל מגן עליו, על אף שהוא לא ראוי לזה. ככל הנראה, השיר עוסק ביהודה איש קריות, אשר בגד בישו והסגיר אותו, ו-11 האנשים העומדים מולו הם 11 השליחים.[34]

אנטישמיות ואנטי-ישראל במטאל

הלוויין וחומות יריחו

בשנת 1985 הוציאה ענקית ההבי מטאל הגרמנית הלוויין את אלבום הבכורה שלה, Walls of Jericho ("חומות יריחו"). על עטיפת האלבום נראית מפלצת אימתנית מחריבה את חומות יריחו. בהתחשב בסיפור המקראי, המתאר את בני ישראל כובשים את יריחו מידי תושביה המקומיים, פרשנות מתקבלת על הדעת היא, שהמפלצת שעל העטיפה מסמלת את מדינת ישראל.

נוסף על המסר בעטיפה, האלבום כולל גם שיר בשם Judas (יהודה איש קריות), אשר פרשנותו שנוייה במחלוקת: פרשנות אחת טוענת כי השיר מתאר את היהודים רודפי הבצע המשתלטים על הכלכלה העולמית, בהתאמה לאנלוגיה הנוצרית ליהודה איש קריות ולסטיגמה שדבקה ביהודי אירופה; לעומת זאת, מולה קיימת הפרשנות לשיר כעמדה סוציאליסטית-שמאלנית המביעה מחאה כנגד מדינות העולם הקפיטליסטיות, המנצלות את תושביהן ואת המדינות החלשות האחרות בעולם. להלן מלות הפזמון של השיר[35]:

Fight for freedom, fight for rights	הילחמו למען חופש, הילחמו למען זכויות
I see treason in your eyes	אני רואה את הבגידה בעיניים שלכם
Judas - rulin' with an iron hand	יהודה - שולט ביד ברזל
Judas - sittin' in the government	יהודה - יושב בממשלה
Judas - I am not a Jesus Christ	יהודה - אני לא ישו הצלוב
Judas - you will be the one who's crucified	יהודה - אתה תהיה זה שייצלב

ספולטורה והכיבוש הישראלי

ירושלים "מככבת" בקליפ של ספולטורה

להקת הת'רש מטאל הברזילאית ספולטורה הצטלמה והתראיינה בתחילת דרכה תוך הבעת דעות אנטישמיות. אחר כמה שנים, אמר מנהיג הלהקה, מקס קאבלרה (שכבר לא עם הלהקה), באחד הראיונות: "היינו אז מאוד צעירים, ועשינו המון דברים בשביל למשוך תשומת לב. כמובן שאלו לא דיעותינו האמיתיות, אנחנו לא תומכים בשנאה ובגזענות כלפי אף אדם".

בשנת 1993 הוציאה הלהקה קליפ בשם Territory ("שטח"), אשר צולם בישראל ומציג את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו שחברי הלהקה רואים אותו: בקליפ נראים טנקים ישראליים, גדרות תיל, שוטרי מג"ב מסיירים בירושלים ודגלי ישראל מונפים. כל הישראלים הנראים בקליפ הם שוטרי מג"ב חמושים או חרדים. הערבים, לעומת זאת, מוצגים כאנשים נחמדים המארחים את חברי הלהקה באוהל ומגישים להם קפה. בקליפ נראים נופיהם של ירושלים ומדבר יהודה.

מלאך המוות של סלייר

לוגו הנשר המוזהב של סלייר

להקה נוספת אשר הואשמה באנטישמיות, ואף גרוע מכך, בנאציזם, היא סלייר. האשמה זו באה בשל לוגו הנשר המוזהב המסמל את הלהקה, אשר מזכיר את סמל הרייך השלישי, וכן בשל מדבקת צלב הקרס המודבקת בין סמלים רבים אחרים על אחת מהגיטרות של גיטריסט הלהקה, ג'ף הנמן.

בשנת 1986 סלייר הוציאה את האלבום Reign In Blood ("שלטון בדם"), הכולל את השיר Angel of Death ("מלאך המוות"), המתאר את ניסויי הזוועה שערך הרופא הנאצי יוזף מנגלה באסירי מחנה ההשמדה אושוויץ. השיר "מלאך המוות" הואשם כפרו-נאצי על ידי אנשים רבים שהקשיבו למילים הפותחות את השיר: Auschwitz, the meaning of pain, The way that I want you to die ("אושוויץ, משמעות הכאב - הדרך בה אני רוצה שתמות"). למרות זאת, השיר אינו מכיל רמז ולו חצי רמז לתמיכה במעשיו של מנגלה, כי אם להפך - השיר מגנה אותם. [36]

ההאשמה כי סלייר תומכים בנאצים התערערה לאחר שחברי הלהקה תרמו 10,000 דולר למרכז לחקר השואה ע"ש צייד הנאצים שמעון ויזנטל. חברי הלהקה הדגישו פעמים רבות שהם לא נאו-נאצים, וכי אין להם שום דבר נגד יהודים. הם טוענים שהתעסקותם האובססיבית בנושא השואה נועדה לתרום לתדמית המפחידה והמרושעת ותו לא. מאמץ נוסף שהלהקה עשתה כדי להוכיח שאינה נאצית, היה שבאחת מהופעותיהם ביקשה מלהקת הניו מטאל הישראלית בצפר לחמם אותם, אשר נענתה לבקשה מהיות חברי הלהקה מעריצים של סלייר. בשנים האחרונות הצליחו חברי הלהקה להסיר מעל עצמם כמעט כליל את כתם הנאציזם שדבק בלהקה.

תמיכה בציונות ובישראל

קריאייטור וההתעוררות השנייה

בשנת 1990 הוציאה קריאייטור את האלבום Coma of Souls, אשר כולל את השיר האנטי-נאצי People of the Lie. השיר נכתב זמן קצר לאחר נפילת חומת ברלין כמחאה על התחושה ששטף של קיצוניות ימנית ונאציזם זרם ממזרח גרמניה. [37] עדות נוספת לעקרונותיה של קריאייטור אפשר לראות במקרה שהיה בהופעה משותפת של קריאייטור עם להקת הדת' מטאל מורביד אנג'ל. מילה זיהה כי אחד הצופים בקהל לובש חולצה עם הדפס של צלב קרס, וסירב להתחיל בהופעה עד שאותו צופה יורחק מהמקום.[38]

הזדהות עם הציונות במלים של קריאייטור

בשנת 2001 הוציאה קריאייטור את האלבום Violent Revolution. האלבום כולל את השיר המרגש Second Awakening ("התעוררות שנייה"), המתאר את סבלם של היהודים בגולה, את נאמנותם לדתם ולאלוהים ואת הגאולה בדמותה של ההתעוררות הלאומית המחודשת. השיר מדגיש את הפן הרוחני של הציונות- הוא מציג את הגלות כ"מות הנשמה" ואת השיבה למולדת כ"התעוררות הנשמה". להלן מלות הפזמון של השיר: [39].

The Second awakening, finally reborn	ההתעוררות השנייה, סוף-סוף נולדים מחדש
Together we're standing, now the time has come	ביחד עומדים, כעת הזמן הגיע
The Second awakening, things won't be the same	ההתעוררות השנייה, דברים לא יהיו כשהיו
As the spirit awakes again	כאשר הנשמה מתעוררת שוב

סבטון ומלחמת ששת הימים

האלבום Primo Victoria של סבטון משנת 2005 כולל את השיר Counterstrike, העוסק במלחמת ששת הימים. השיר, הכתוב מנקודת מבט פרו-ישראלית מובהקת, מהלל את ניצחונה הצבאי של ישראל על מדינות ערב; בפרט נזכרים כיבושי ירושלים, הכותל ורמת הגולן, כמו גם גירוש הירדנים אל מעבר לנהר הירדן. להלן קטע מתוך השיר [40]:

6 days of fire 1 day of rest	6 ימים של אש יום אחד של מנוחה
June 67 taught them respect	יוני 67 לימד אותם כבוד
Control Jerusalem	שלטו על ירושלים
3 nations fallen in 6 days of war	3 עמים נפלו ב-6 ימי מלחמה
Traitorous neighbours	שכנים בוגדניים
Received as deserved	קיבלו כראוי להם
Under the sun in the dust of the war	מתחת לשמש באבק המלחמה
1 nation standing stronger than before	עם אחד עומד חזק מבעבר

הנצחת השואה

סיילם והעיירה הבוערת

ערך מורחב – קדיש (אלבום)

ערך מורחב – העיירה בוערת

בשנת 1994 הוציאה להקת הדום/דת' מטאל הישראלית סיילם את האלבום Kaddish ("קדיש"), המוקדש כולו לנושא השואה. [41] התמונות בחוברת המלים המצורפת לאלבום הן תמונות אשר צולמו בגטאות ובמחנות ההשמדה, חלקן תמונות זוועה. הדובר בשיר הנושא הוא ניצול שואה המתאבל על קרוביו שנרצחו. בשיר, אשר נכתב כולו (בדומה לשאר שירי הלהקה) באנגלית, זועק הדובר משפט אחד בעברית: "אלוהים, איפה טעינו? מה חטאנו?".

השיר הכי מפורסם מהאלבום הוא השיר היחיד שנכתב בעברית, העיירה בוערת. מלותיו של שיר זה נכתבו בשנת 1938 על ידי המשורר היהודי מרדכי גבירטיג בעקבות פוגרום פטישיק, ומדבר על שריפתה של עיירה יהודית [42]. סיילם לקחו את שירו של גבירטיג, וחיברו לו מנגינה. התמונה המוצגת ברקע למלים של "העיירה בוערת" היא התמונה המפורסמת של בית הכנסת הבוער בגטו ורשה בעת חיסול הגטו בידי הנאצים. לשיר "העיירה בוערת" צורף וידאו קליפ המורכב מסרטונים שצולמו במחנות השמדה. פרסום השיר והקליפ עוררו מהומה בישראל על רקע הדרך הבלתי רגילה שבה בחרו חברי הלהקה להנציח את זכר השואה ואף נערך על כך דיון בכנסת.

סבטון ועליית הרשע

האלבום Attero Dominatus של סבטון כולל את השיר Rise of Evil ("עליית הרשע"), המתאר את עליית הנאציזם לשלטון בגרמניה ואת תחילת רדיפת היהודים עד לערב מלחמת העולם. השיר מתאר את ההשתלשלות ההיסטורית של האירועים, החל מהתמרמרות העם הגרמני על ההשפלה של חוזה ורסאי, דרך עליית הנאצים, שריפת הספרים, ליל הבדולח ועד לשליחת היהודים אל מחנה הריכוז דכאו. השיר מסתיים במספר שאלות רטוריות העולות לקראת פרוץ המלחמה, כאשר האחרונה היא: "מי יעצור את הטירוף הזה...אף אדם! אף ארץ!" [43] לשיר מצורף קליפ המורכב מסרטונים שונים שצולמו בתחילת ימי המשטר הנאצי.

נפילת ברית המועצות

סקורפיונז ו"רוח השינוי"

בשנת 1990 הוציאה להקת ההארד רוק הגרמנית הותיקה סקורפיונז את האלבום Crazy World, הכולל את השיר המפורסם Wind of Change ("רוח של שינוי"), העוסק בשינויים הפוליטיים שחלו במזרח אירופה באותן שנים- נפילת חומת ברלין, מגמת החופש שהתפשטה בגוש המזרחי (שהוביל לנפילת ברית המועצות זמן קצר לאחר מכן) וסופה של המלחמה הקרה, אשר משמש ובא. הן מבחינת המלים והן מבחינת המנגינה, השיר כתוב בנימה רגועה ואופטימית, ומעביר מסר של תקווה לעתיד טוב יותר שעומד בפתח, עם שחרורם של עמי מזרח אירופה מעול הדיקטטורה הסובייטית. השיר גם מציג את האפשרות לפגוש סוף-סוף את האנשים שמעבר לחומה: "האם אי פעם חשבת שנוכל להיות כל-כך קרובים, כמו אחים?" [44] השיר "Wind of Change" התפרסם בעולם והיה לאחת מקלאסיקות הרוק הידועות והאהובות ביותר.

מטאל, פיגועי התאומים והמלחמה בטרור

מספר להקות מטאל הגיבו ביצירתן לפיגועי 11 בספטמבר, לסכסוך הישראלי-פלסטיני (בייחוד אינתיפאדת אל אקצה) ולמלחמה בטרור שפרצו במילניום החדש.

המלחמות הקדושות של מגהדת'

להקת הת'רש מטאל האמריקאית הוותיקה מגאדת' ידועה בהתמקדותה בתחומים פוליטיים רבים. פירוש שמה של הלהקה הוא "מוות המוני".

אחד השירים הפוליטיים המפורסמים של מגהדת' הוא Youthanasia, המדבר על הילדים ה"נתלים לייבוש" בשולי החברה. שיר פוליטי נוסף של מגאדת' הוא Holy Wars ("מלחמות קדושות"). השיר מדבר על סכסוך הערבי-ישראלי ומשווה אותו למסעות הצלב - מלחמה בין דתות. בקליפ המצורף לשיר נראות הסרטות קשות בלתי מצונזרות מפיגועים שונים, בעיקר במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט.

אפטר פוראבר ואינתיפאדת אל-אקצא

להקת המטאל גותי ההולנדית אפטר פוראבר ממעטת לעסוק בפוליטיקה בשיריה. אך באלבום Decipher משנת 2001 מופיע שיר בשם Forlorn Hope (בתרגום חופשי: "תקווה חסרת סיכוי") המתייחס להתפרצות גל הטרור של אינתיפאדת אל אקצה שהרס כל תקווה להסכם שלום ושבירת מעגל הדמים. השיר מתאר את יאסר ערפאת (מבלי לנקוב בשמו) ואת הפלסטינים כמי שאחראים לחידוש מעגל האלימות בשם הג'יהאד (מוזכר שהמחבלים מחפשים פרס מאללה בעולם הבא) ואילו ישראל מתוארת כמי שאיננה מוכנה להבליג על כך ("לא נהסס להתחיל בהתקפה, אם תחתרו תחת ההסכם"). [45]באמצע השיר מופיעה הקלטה של קטע מנאומו של יצחק רבין בטקס החתימה על הסכם העקרונות (שלפני הסכם אוסלו) בוושינגטון, בה הוא קורא לשלום ופיוס בין העמים ולהפסקת שפיכות הדמים. לשיר מצורף קליפ המורכב מתמונות שונות מאינתיפאדת אל אקצא. יש לציין, כי הלהקה אינה נוקטת עמדה של צד כלשהו בסכסוך. הן השיר והן הקליפ מציגים את שני צדדי הסכסוך, את השכול בשני הצדדים ואת הזעם של שניהם. בתחילת הקליפ מוצגת כתובת הקדמה בה נכתב: "קליפ זה מוקדש למסר של שלום, הבנה ואהבה". הקליפ מסתיים בציטוט של רבין: "הגיע הזמן כעת לא רק לחלום על עתיד טוב יותר - אלא להגשים אותו".

סיילם והטרור הפלסטיני

ערך מורחב – Collective Demise

בשנת 2002 הוציאה סיילם אלבום בשם Collective Demise ("מוות קולקטיבי"), המוקדש כולו להבעת זעם על הטרור הפלסטיני נגד אזרחי ישראל ולתיאור הטרוריסטים כרוצחים אל-אנושיים, מושחתים, מטורפים וחסרי היגיון. [46] לשיר Act of War ("פעולה של מלחמה") צורף וידאו קליפ בגווני ספיה, בו נראה מחבל מתאבד יוצא אל המשימה שלו - להתפוצץ באוטובוס. בתחילת הקליפ מוצגת כתובת הקדמה, בה נכתב באנגלית: "קליפ זה זהו ניסיון להראות לעולם המערבי את האבסורד שבמדיניות המחבלים המתאבדים הנתמכת על ידי הרשויות הפלסטיניות".

קריידל אוף פילת' ופיגועי ה-11 בספטמבר

בשנת 2003 הוציאה להקת הבלק מטאל הבריטית קריידל אוף פילת' את האלבום Nymphetamine. האלבום כולל את השיר Nemesis (נמסיס- אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית), המתאר את זעמו של הדובר על פיגועי 11 בספטמבר, ואת שנאתו למבצעי הטבח. הדובר בשיר שכל את בתו בטבח, והוא קורא לנקמה באויבי תרבות המערב. [47]

אפיקה ופיגועי ה-11 בספטמבר

להקת אפיקה מתייחסת גם היא לטרור ולפיגועי ה-11 בספטמבר. ראו כאן, המילים לשיר 6: Facade of Reality (The Embrace that Smothers - Part V). בשיר יש ביקורת על אלה המנצלים את הדת להרע לאחרים ולתת רישיון לרצח בשם האלוהים. השיר מציג גם את נקודת המבט של המחבלים המתאבדים, שתשוקתם למות "מות קדושים" חזקה מתשוקת המערב לחיות, ולשמחבלים לא איכפת מהעצב שהם גורמים לקורבנות ולמשפחותיהם. כמו כן, יש בו סמפלים (דברי אומר) שאומרים:

• "This mass terrorism is the new evil in our world today".
• "Those people who lost their lives on the 11th of September and those that mourn them; now is the time for the strength to build that community. Let that be their memorial."

השיר מתייחס בבירור לטרור אסלאמי ולפיגועי ה-11 בספטמבר.

השיר Seif Al Din "The Embrace That Smothers - Part VI" מתייחס גם הוא לטרור שמבוצע בשם האסלאם ולכן שזה ניצול לרעה של מאמינים עיוורים לבצע מעשי רשע, בשם "סייף אל-דין".

אינקובוס וג'ורג' ווקר בוש

ג'ורג' ווקר בוש. מואשם על ידי אינקובוס בשיגעון גדלות, ואף מושווה להיטלר

אחד משירי הרוק והמטאל המפורסמים ביותר בנושא המלחמה בטרור הוא השיר Megalomaniac ("בעל שיגעון גדלות") של להקת הניו מטאל/רוק אלטרנטיבי האמריקאית אינקובוס, אשר יצא בשנת 2004. אלא שבעוד שמספר להקות מטאל בחרו לגנות בחריפות את הטרור האסלאמי, הרי שאינקובוס בחרו לגנות בשירם דווקא את נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. בשיר, אשר כתוב בגוף שני, הדובר פונה אל בוש (מבלי לנקוב בשמו), מאשים אותו בשיגעון גדלות, לועג לו על כך ובפזמון הוא קורא !Step down, step down ("התפטר, התפטר!"). בתחילת השיר הדובר אומר לנמנע, כי לו היה פוגש בו, היה כורת לו את שתי הכנפיים. הכוונה היא כמובן, לכנפיים דמיוניות, אשר בעל שיגעון הגדלות הצמיח לעצמו. [48]

בקליפ המצורף לשיר נראה היטלר ממריא לשמים בעזרת שתי כנפיים אשר צמחו לו בגבו. לאחר מכן נראה שחקן המגלם את בוש, נואם בפני קהל מפגינים עוין ומנופף בתינוק (כמנהג הפוליטיקאים). "בוש" גובה לממדים עצומים, ממריא למעלה על גבי מיכל נפט שמתיז נפט לכל הכיוונים עד בשלב מסוים ראשו הופך לראש של נץ, אשר טורף אנשים. בסוף הקליפ "בוש" מורה באצבעו ואז מתרחש פיצוץ אטומי- קטע אשר מביע זעקה על העובדה כי מנהיגים יכולים בהינף אצבע לגרום למותם של מיליונים.

השיר Megalomaniac, ביחד עם הקליפ המצורף לו, הוא אחד השירים הבוטים ביותר שנכתבו כנגד ההתקפה האמריקאית על עיראק, שכן הוא תוקף ישירות ובאופן אישי את ג'ורג' בוש, מאשים אותו בשיגעון גדלות ובכך שהוא יצא למלחמה בשביל להשתלט על הנפט בעיראק, ומרחיק לכת בכך שהוא אף משווה אותו להיטלר. אף-על-פי-כן, הקליפ שודר במשך זמן רב ב-MTV וזכה לחשיפה נרחבת.

מיניסטרי וג'ורג' ווקר בוש

איור של ג'ורג' ווקר בוש על עטיפת האלבום Rio Grande Blood

באותה שנה הוציאה להקת האינדסטריאל מטאל האמריקאית מיניסטרי את האלבום Houses of the Molé ("בתיה של החפרפרת"), המוקדש כולו להבעת ביקורת נוקבת נגד נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש. [49] כל שמות השירים מתחילים באות W, מלבד השיר הראשון, שנקרא .No W, כנראה מתוך כוונה ללעוג לג'ורג' בוש הבן, שכינויו הרווח הוא "W". קטע זה כולל מספר סימפולים סאטיריים של קטעים מתוך נאומיו של הנשיא בוש, בעיקר כאלו שנגעו במלחמתו בטרור. בשיר אחר באלבום, Wrong, פונה הדובר אל הנמען, בוש, ואומר לו: "אתה טועה בכל פעם מחדש, מה גורם לך לחשוב שזו זכותך האלוהית לרצוח אנשים בקרב מיותר, אתה כמו אנס שמביט בקורבן - דמוקרטיה". האלבום מהווה חלק מטרילוגיית אלבומים שתעסוק בנושא; האלבום השני Rio Grande Blood ("נהר גדול של דם") הכיל שיר בשם "מר סכנה", הכינוי אותו העניק הוגו צ'אווס לבוש.

לאמב אוף גאד ומלחמת המפרץ השניה

להקת המטאלקור האמריקאית לאמב אוף גאד הוציאה בשנת 2004 את האלבום Ashes of the Wake אשר מוחה על מלחמת המפרץ השנייה והפלישה האמריקאית לאפגניסטאן. אחד השירים באלבום הוא Now You Got Something to Die For ("עכשיו יש לך משהו למות עבורו") - הדובר בשיר מבקר את שני הצדדים במלחמה ומשתמש במילים כמו "שילחו את הילדים לתוך האש" (כנגד המחבלים המשתמשים בילדים וגם כנראה ביטוי על החיילים האמריקאים הצעירים) ו"הפיצו את הדמוקרטיה עם גשם של פצצות" (ההפצצות של צבא ארה"ב על עיראק ואפגניסטאן).[50]

קריאייטור והמחבלים המתאבדים

בשנת 2005 שחררה קריאייטור את האלבום Enemy of God ("אויב האל"), המוקדש ברובו לנושא הטרור ולהוקעת הדת והאמונה באלוהים באשר הן. באחד הראיונות, הסביר סולן הלהקה, מילה פטרוזה (אשר כותב את מלות כל השירים), כי הטרוריסטים המוסלמים רואים ב"כופרים" שכמותו את אויבי האל; ואם האל שלהם מצווה עליהם לרצוח ולהתאבד, אז הרי שהוא גאה להיות אויבו.

גולת הכותרת של האלבום היא שיר הזעם Suicide Terrorist ("מחבל מתאבד"), המוקיע את תופעת טרור ההתאבדות. להלן הקישור למילות השיר: [51].

סבטון ובן לאדן

קובץ:Bin laden 12 27a.jpg

""הילחם כשאתה בוחר להילחם, התחבא במערה כשאתה ניצוד"- כך מתואר אוסאמה בן לאדן בשיר של סבטון

האלבום Attero Dominatus של סבטון משנת 2005 מכיל את השיר In the Name of God ("בשם האל"), אשר, עוסק בטרור אסלאמי. השיר כתוב בגוף שני (הדובר פונה אל המחבלים), ומציג את הטרוריסטים המוסלמים כרוצחים פחדנים, הרוצחים נשים וילדים בשמו של האל ואח"כ בורחים ומתחבאים. המלים "הילחם כשאתה בוחר להילחם, התחבא במערה כשאתה ניצוד" מרמזות לבן לאדן, אשר, ככל הנראה, מתחבא במערה מאז פיגועי ה-11 בספטמבר. בסוף השיר הדובר מבטיח למחבלים נקמה על מעשיהם: "נהרוס את ביתכם". להלן הפזמון של השיר:[52]:

Chosen by god or a coward insane?	נבחר האל או פחדן מטורף?
Stand up and show me your face!	עמוד והראה את פניך!
Suicidal, in a trance	אובדניים, בטראנס
A religious army	צבא דתי
Fight without a uniform and hide in the crowd	נלחמים בלי מדים ומתחבאים בתוך ההמון
Call it holy, call it just	קראו לזה קדוש, קראו לזה צודק
Authorized by heaven	מוסמכים ע"י שמים
Leave your wounded as they die, and call it gods will	נטשו את הפצועים שלכם כשהם גוססים וקראו לזה רצון האל

גאד פורביד: חללי המלחמה כשחקני פוטבול

להקת המטאלקור האמריקאית גאד פורביד הוציאה בשנת 2005 את האלבום IV:Constitution of Treason ("חוקת הבגידה"), המציג ביקורת על ההתנהלות של הממשל האמריקאי אחרי התקפות הטרור ב-11 בספטמבר והיציאה למלחמה באפגניסטן ועיראק. בקליפ לשיר To the Fallen Hero ("לגיבור שנפל") מהאלבום, מוצגת נבחרת פוטבול של תיכון אמריקאי בתור חיילים אשר נפלו במלחמה. הקליפ מתחיל כאשר הנבחרת עולה למשחק ולקראת סוף השיר המשחק נהפך לטקס אזכרה לשחקנים של הנבחרת שנהרגו בעת שירותם הצבאי (כנראה בעיראק או אפגניסטאן).

הג'יהאד על-פי סלייר

בשנת 2006 הוציאה סלייר אלבום פוליטי במיוחד בשם Christ Illusion ("אשליית ישו"), אשר כמעט כל השירים בו הם שירים פוליטיים עם מסרים בוטים במגוון נושאים, רובם קשורים בפיגועי ה-11 בספטמבר ובמלחמה בטרור [53]: השיר Flesh Storm דן בבולמוס התקשורתי של זוועות מלחמה, ככל הנראה הכוונה היא למלחמות באפגניסטן ובעיראק. השיר Eyes Of The Insane ("עיני המטורף") עוסק בחייל אשר נרדף על ידי פניהם של האנשים שהרג, ואילו השיר Conference הוא שיר שנאה נגד ממשלת ארצות הברית.

על עטיפת האלבום מופיע ציור של ישו, כשזרועותיו חתוכות והוא עומד בתוך ים של דם מלא בגופות, ועל חזהו מקועקעת המילה "ג'יהאד". כתובת זו מרמזת על אחד השירים הבולטים באלבום, Jihad- "ג'יהאד". השיר כתוב בגוף ראשון, כאשר הדובר הוא "לוחם" ג'יהאד נלהב, הפונה אל קורבנו הגוסס ומתאר בגאווה כיצד הוא רוצח אותו בעינויים למען אלוהים. בשלב מסוים הוא פונה אל "המאמינים" וקורא להם להצטרף אל המלחמה הקדושה בכופרים. בסוף השיר הדובר אומר למאמינים כי האויב הוא "The Great Satan"- "השטן הגדול"- מטאפורה מוכרת לארצות הברית. להלן הפזמון של השיר: [54]

I will see you burned alive	אני אראה אותך נשרף חי
Screaming for your God	צורח לאלוהיך
I will watch you die	אני אצפה בך גוסס
This is God's war	זו מלחמת האל
God's war	מלחמת האל

פוליטיקה ישראלית

סיילם ועמונה

השיר Amona של סיילם, להקה שהרבתה לעסוק בכאב העם היהודי, מתאר את המאבק בעמונה מנקודת מבטם של מתנגדי ההתנתקות, כמחאה על ההתנתקות, חולשתו של השלטון המתנכל לאזרחיו וכמאבק עקרוני כנגד התנתקויות נוספות ומסירת שטחים נוספים לאויב. הנה מילות הבית הראשון:

A spineless reign shows signs of fear of the enemy	שלטון חסר חוט-שדרה מראה סימני פחד מהאויב
Divide the land, tear out the heart of the nation	מחלק את הארץ, עוקר את לב האומה
A war declared by a state on its citizens	מלחמה הוכרזה בידי המדינה על אזרחיה
It's our last stand:	זוהי עמידתנו האחרונה:
WE HEAD STRAIGHT TO AMONA!	אנו מתקדמים ישירות לעמונה!

(למילות השיר המלאות)

בהמשך השיר מתקומם הדובר על האל שנטש את העם הנבחר בגלל חרון אפו, ועל בתי המשפט שאפשרו ל"גירוש" לעבור ובכך יצרו תקדים מסוכן.

לעומת זאת, הסולן זאב טננבוים סייג את המסר העולה מהשיר:

"להבדיל ממה שאולי זה נשמע, התרעומת של השיר "Amona" היא לא כנגד פינוי היישוב, ולא דן האם היו צריכים לפנות אותם או לא צריך לפנות אותם. התרעומת שמביע השיר היא כנגד הצורה הברוטאלית בה נעשה פינוי היישוב. עמונה לא הייתה התנחלות או מאחז בלתי חוקי, אלא יישוב שקיבל את כל האישורים מהמדינה להתקיים, ואף יותר מכך, מי ששלח את אותם מתיישבים לגור במקומות האלה כמו עמונה, לאורך כל 40 השנים האחרונות הייתה המדינה." [55]

עמדה זאת מתבטאת בשורה: "Once on a mission But now banned". על עצמו העיד שפעם היה ימני אך דעותיו התמתנו והוא אף תומך בפינוי יישובים, אך לא בצורה ברוטאלית כמו שנעשה בעמונה.

ראו גם

• הבי מטאל
• פוליטיקה
• אידאולוגיה

ערך מומלץ