הומומונומנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הומומונומנט
Homomonument
Homomonument-overview2.jpg
לזכר רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עיריית אמסטרדם, הולנדהולנדהולנד
קואורדינטות 52°22′28″N 4°53′05″E / 52.374444444444°N 4.8847222222222°E / 52.374444444444; 4.8847222222222
תאריך הקמה 5 בספטמבר 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר Karin Daan עריכת הנתון בוויקינתונים
www.homomonument.nl
(למפת אמסטרדם רגילה)
Location map Netherlands Amsterdam Central.png
 
הומומונומנט
הומומונומנט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אחת מצלעות משולש ה"הומומונומנט" באמסטרדם

הוֹמוֹמוֹנוּמנְטהולנדית: Homomonument) היא אנדרטה במרכז אמסטרדם, המנציחה את זכרם של הומוסקסואלים ולסביות אשר נרדפו על רקע נטייתם המינית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה, שהוקמה ב-5 בספטמבר 1987, מורכבת משלושה משולשים ורודים גדולים עשויים גרניט, אשר יחדיו יוצרים משולש אחד גדול. האנדרטה ממוקמת על גדות תעלת קייזרסחראכט (Keizersgracht) שעל יד כנסיית וסטרקרק (Westerkerk).

ההומומונומנט עוצב במטרה "לעודד ולתמוך בלסביות ובהומואים במאבקם נגד ההכחשה, הדיכוי והאפליה". הרעיון ליצור יד זיכרון לקורבנותיה של רדיפת ההומואים והלסביות נולד כבר ב-1970, כשפעילים למען זכויות ההומוסקסואלים נעצרו לאחר שניסו להניח זֵר של פרחי לבנדר באנדרטת הלאומית לזכר המלחמה בכיכר דאם שבמרכז אסמטרדם. הזֵר סולק בידי המשטרה, והוקע כמעשה מביש. מאוחר יותר, ב-1979, יזמה התנועה ההולנדית לזכויות ההומואים והלסביות את בניית האנדרטה, אשר זכתה לתמיכתן של קבוצות ממדינות אחרות.

מוטיב המשולש מתבסס על סמל המשולש הוורוד, שהיה הטלאי שאותו נאלצו ההומוסקסואלים לענוד במחנות הריכוז בגרמניה הנאצית לפי סעיף 175 בחוק הגרמני, ואשר מאוחר יותר אומץ כסמל התנועה לזכויות ההומואים (Gay Rights Movement). למעלה מ-50,000 גברים הומוסקסואלים נשפטו בשל נטייתם המינית בתקופת הנאצים. כ-10,000 עד 15,000 נשלחו למחנות ריכוז, שבהם נפטרו 60% מביניהם.[1] על אף שההומומונומנט מתואר לעיתים קרובות כאנדרטה לזכר קורבנותיהם ההומוסקסואלים של הנאצים, הרי שלמעשה מטרתו להנציח את כל ההומוסקסואלים והלסביות אשר סבלו – ואשר מוסיפים לסבול – מרדיפות, בכל הארצות ובכל התקופות.

איסוף סכום הכסף אשר נדרש לבניית ההומונומנט – 180,000 אירו – ארך כשמונה שנים. מרבית הכסף נאסף כתרומה מאנשים פרטיים ומארגונים שונים. המיזם זכה לתרומה בסך 50,000 אירו מן הפרלמנט ההולנדי, וכן לתרומות מעיריית אמסטרדם וממחוז צפון הולנד.

ב-1980 נקראו אמנים להגיש הצעות לעיצוב האנדרטה לחבר השופטים, אשר כלל מומחים לאמנות ולעיצוב. השופטים בחרו בהצעתה של קארין דאן (Karin Daan), שהתבססה על סמל המשולש הוורוד. דאן השתמשה במים כבנקודה המרכזית של האנדרטה, ועיצבה אותה כך שתהיה מונומנטלית ככל האפשר – אך בד בבד בתואם עם סביבותיה.

לצד המשולש שעל התעלה – שבו סדרה של עקבות המובילות אל המים, בהם מונחים לעיתים קרובות זרי פרחים – האנדרטה כוללת משולש בגובה 60 ס"מ מעל פני האדמה, וכן משולש בגובה המדרכה. שלושת המשולשים, שגודל צלעותיהם 10 מטרים, מחוברים האחד לשני בטור צר של לבני גרניט ורודות, ויוצרים יחדיו משולש גדול יותר.

האופן שבו ערוכים שלושת קודקודי המשולש הגדול סמלי: אחד הקודקודים פונה לעבר האנדרטה הלאומית לזכר המלחמה בכיכר דאם; האחר מצביע לעבר ביתה של אנה פרנק; והשלישי מצביע לעבר מטה ה-COC Nederland – התנועה ההולנדית לזכויות ההומואים, שהוקמה ב-1946 ועל כן מהווה את ארגון ההומואים והלסביות הוותיק ביותר בעולם (מבין אלה שפעולתם נמשכה ברציפות עד לימינו).

על קודקוד המשולש המצביע לעבר ביתה של אנה פרנק חקוקה שורה משירו של המשורר היהודי-הולנדי ההומוסקסואל יעקב ישראל דה האן (שנרצח בירושלים על רקע פוליטי), "שיר לדייג צעיר": "כזו כמיהה ללא גבול לידידות" (בהולנדית: "Naar Vriendschap Zulk een Mateloos Verlangen").

גרסה מיניאטורית של ההומומונומנט נמצאת בפארק מדורודם שבהאג. הלוט מעל הדגם הוסר בידי ראש עיריית אמסטרדם יוֹבּ כהן ויו"ר ה-COC, פרנק ואן דאלן (Frank van Dalen).[2]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הומומונומנט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי רידיגר לאוטמן (Rüdiger Lautmann). ראו Homosexuals: Victims of the Nazi Era
  2. ^ כתבה מ-COC Nederland (הולנדית)
השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏צ'כיהצפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל