יחסי ישראל-קמבודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראל-קמבודיה
ישראלישראל קמבודיהקמבודיה
Cambodia Israel Locator.png
ישראל קמבודיה
שטחקילומטר רבוע)
20,770 181,035
אוכלוסייה
8,424,904 16,449,519
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100 64,210
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,638 3,903
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית

יחסי ישראל-קמבודיה הם היחסים הדיפלומטיים בין קמבודיה לישראל. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1960, אם כי לשתי המדינות היו קשרים לא רשמיים עוד באמצע שנות ה-50. עם זאת, ישראל ניתקה את קשריה עם קמבודיה ב-1975, בעקבות עלייתה לשלטון של הקמר רוז', תנועה קומוניסטית ששלטה בקמבודיה בין 1975 ל-1979 שעלתה לשלטון בהפיכה צבאית. הקשרים חודשו ב-1993.

על אף הקשרים הדיפלומטיים הקיימים בין המדינות, לישראל אין שגרירות בקמבודיה, ואין לקמבודיה שגרירות בישראל. אי לכך, שגרירות ישראל בתאילנד היא השגרירות האמונה על קמבודיה[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביוני 1956, יצר שר החוץ משה שרת קשר עם שר החוץ הקמבודי הנסיך סיסוואט סיריק מאטאקו באמצעות מכתב והציע לו לכונן יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. בקמבודיה לא נענו להצעתו של שרת, וגם כאשר שרת ביקר בפנום פן במסגרת מסעו לאסיה הוא נענה בשלילה מצד השלטון הקמבודי[2].

בחודש ינואר 1959 הגיעה לישראל משלחת קמבודית רשמית מטעם משרדי ממשלה שונים של ממשלת קמבודיה. כחודש לאחר מכן, בפברואר התקבלה איגרת משגרירות קמבודיה בצרפת לשגרירות ישראל בפריז, בה נכתב כי לאחר סיורה של המשלחת הקמבודית בישראל חודש לפני כך הוחלט לכונן יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות בדרג של צירות[2].

זמן קצר לאחר כינון היחסים, ביקשה ישראל את הסכמת קמבודיה למנות את מרדכי קדרון, שגריר ישראל בבנגקוק לציר שאינו תושב בפנום פן. בחודש יוני 1960 הסכימה הממשלה הקמבודית להצעה זו. נוסף על כך, קמבודיה העלתה את דרג היחסים לדרגת שגרירויות, במקום צירות. קדרון הגיש את כתב האמנתו לרשויות בקמבודיה בשלהי חודש אוגוסט 1960 כשגריר שאינו תושב בעוד קמבודיה לא מינתה מטעמה נציג רשמי בישראל.

עקב סכסוך גבול בין תאילנד לקמבודיה, הוחלט להעביר את נציגות ישראל בקמבודיה מידי קדרון, שגריר ישראל בתאילנד לידי שגריר ישראל ברנגון[3]. בשנת 1962 ביקשה קמבודיה מישראל שתמכור לה חמישה מטוסי סילון מסוג CM.170 פוגה מגיסטר. עסקה זו אושרה לאחר שהתברר כי העסקה לא נועדה לפגוע ביחסי ישראל-תאילנד[3].

בשנת 1967 נפתחה בפנום פן שגרירות ישראל[4], אך היא נסגרה ב-1975 עם ניתוק היחסים בין שתי המדינות עקב עלייתה של תנועת הקמר רוז' לשלטון הקמבודי באותה שנה[5].

ניתוק היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 1974 הועברה השגרירות הקמבודית בישראל מירושלים לתל אביב-יפו וקמבודיה החזירה את השגריר מטעמה לארצו[6]. ב-2 במרץ 1975 פינתה ישראל את אנשיה מקמבודיה ושבוע לאחר החזירה את סגל שגרירות ישראל בקמבודיה ארצה. עם סגירת השגרירות הישראלית בקמבודיה והחזרת נציגי ישראל לארצם, הנוכחות הישראלית בקמבודיה פסקה[6].

משטר הקמר רוז' שהשתלט על פנום פן ב-17 באפריל 1975 ניתק את הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לקמבודיה, ובכך, היחסים בין שתי המדינות הוקפאו עד לשנת 1993[7].

חידוש היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי ישראל-קמבודיה חודשו ב-4 באוקטובר 1993 עם סילוקה של תנועת הקמר רוז' מקמבודיה וייצוב השלטון הקמבודי. שינוי מעמדה הדיפלומטי של ישראל באסיה עקב כינון יחסים דיפלומטיים עם סין והודו רק תרם לכך. ביקור ראשון של נציג קמבודי מזה 1975 היה של שר החוץ של קמבודיה ב-1994[6]. מאז - היחסים בין שתי המדינות פרחו; ממשלת קמבודיה רצתה לפתוח שגרירות מטעמה בתל אביב-יפו, משלחת צבאית של קמבודיה שהגיעה לישראל כאורחת של משרד הביטחון ב-28 במאי 1994 גילתה עניין ברכישת ספינות מחיל הים הישראלי לצורך הגנת חופיה ובשיתוף פעולה בנושאים חקלאיים[6].

ב-2010 הוקמה לשכת המסחר ישראל-קמבודיה, המורכבת מאנשי עסקים מקומיים בתחומים שונים וכן מאנשי עסקים ישראלים הפועלים באזור[8].

בשנת 2014 הגיעו לראשונה לישראל מאז שכוננו לפני שני עשורים יחסים דיפלומטיים עם קמבודיה נציגיו של מלך קמבודיה, נורודום סיהאמוני. אחיו של המלך, סאמדה פרה-מוהסארה ונציגים נוספים בני משפחת המלוכה הקמבודית הגיעו לארץ לביקור היסטורי[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ממלכת קמבודיה, באתר משרד החוץ
  2. ^ 2.0 2.1 משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 215
  3. ^ 3.0 3.1 משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 216
  4. ^ רפאל בנשלום – שגריר בקמבודיה, דבר, 19 בדצמבר 1966
  5. ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 217
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 218
  7. ^ שנתון המסמכים הרשמיים של משרד החוץ 2005, עמ' 190
  8. ^ הוקמה לשכת מסחר ישראל-קמבודיה, באתר ערוץ 7
  9. ^ ביקור נדיר: נציגי מלך קמבודיה יגיעו לישראל, באתר nrg