לדלג לתוכן

טבעונות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספתי עוד מקור לחלק של טבעונות וסביבה, והפעם מסמך עליו חתומים למעלה מ-15,000 מדענים הקורא בין היתר להפחתה בצריכת הבשר, הרחבה
ביטול גרסה 22535836 של 87.69.10.173 (שיחה) לא כל דבר שקשור לאיכות הסביבה שייל לערך על טבועונת
שורה 44: שורה 44:


לטבעונות מטעמים אקולוגיים תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח ה[[או"ם]] "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר. ב-[[2010]] התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב [[טביעת רגל אקולוגית]] של מוצרים מהחי.{{הערה|1=http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf}} על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה.{{הערה|1=http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1104-5}} על פי מאמר שהתפרסם ב-2015, הפחתת היקף הייצור והצריכה של מזון מהחי היא אמצעי חשוב והכרחי לשימור המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Brian Machovina a,b,⁎, Kenneth J. Feeley a,b,William J. Ripple c|שם=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26231772|כתב עת=}}</ref>
לטבעונות מטעמים אקולוגיים תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח ה[[או"ם]] "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר. ב-[[2010]] התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב [[טביעת רגל אקולוגית]] של מוצרים מהחי.{{הערה|1=http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf}} על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה.{{הערה|1=http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1104-5}} על פי מאמר שהתפרסם ב-2015, הפחתת היקף הייצור והצריכה של מזון מהחי היא אמצעי חשוב והכרחי לשימור המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Brian Machovina a,b,⁎, Kenneth J. Feeley a,b,William J. Ripple c|שם=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26231772|כתב עת=}}</ref>

בנובמבר 2017, התפרסם מסמך הקורא בין היתר לצמצום שיעור הילודה ולהפחתה דרמטית בצריכה לנפש של דלקים מאובנים, בשר ומשאבים נוספים. על המסמך חתומים 15,364 מדענים מ-184 מדינות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=William J. Ripple Christopher Wolf Thomas M. Newsome Mauro Galetti Mohammed Alamgir Eileen Crist Mahmoud I. Mahmoud William F. Laurance 15,364 scientist signatories from 184 countries|שם=World Scientists’ Warning to Humanity: A Second Notice|כתב עת=}}</ref>


בנוסף, ארגוני סביבה רבים, כמו ארגון "גרינפיס"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Greenpeace
בנוסף, ארגוני סביבה רבים, כמו ארגון "גרינפיס"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Greenpeace

גרסה מ־09:57, 27 בפברואר 2018

מזונות מן הצומח: ירקות, פירות, קטניות, דגנים, בצלים, פקעות, שורשים, אגוזים, וזרעים. קבוצות מזון שאינן מופיעות בתמונה כוללות פטריות, אצות, פרחים אכילים, ונצרים.
בתי-קפה רבים, מציעים כיום ארוחות-בוקר טבעוניות מלאות

טבעונות היא דרך חיים המתאפיינת בהימנעות מאכילת בשר, חלב וביצים שמקורם בתעשיית המזון מן החי ולעיתים אף מוצרים אחרים מתעשייה זו, כמו גם בהימנעות משימוש במוצרים העשויים מבעלי חיים, שלא למטרות הישרדות.

שלושת הנימוקים המרכזיים לבחירה בתזונה טבעונית הם הנימוק המוסרי-הומאני, הנימוק הבריאותי והנימוק האקולוגי. בנוסף לנימוקים הללו, ייתכנו גם סיבות דתיות, רוחניות, וחינוכיות-חברתיות לאימוץ אורח חיים זה.

על פי הנימוק המוסרי, גרימת הסבל הכרוך בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה (ובפרט השחיטה עצמה) או הפקת ביצים וחלב, פסולה מבחינה מוסרית. טבעונות כפילוסופיה דוחה שימוש בבעלי חיים כרכוש או למטרות רווח, בהתחשב בסבל שנגרם לבעל החיים. בהתאם, רבים מהטבעונים מתנגדים לניסויים בבעלי חיים (בעיקר לצרכים לא-רפואיים), לגני חיות ולשימוש צבאי בבעלי חיים.

לפי הנימוק הבריאותי, הסיבה לבחירה בתזונה טבעונית היא תרומתה לבריאות, בעיקר בכך שהיא מקטינה שיעורי תחלואה במחלות כרוניות נפוצות - מחלות כלי דם ולב, סוכרת וסרטן.

לפי הנימוק האקולוגי, גידול בעלי חיים לתעשיית המזון ותעשיות נוספות, במיוחד חקלאות תעשייתית, הוא לא בר קיימא.

הגדרות שונות למונח

אין הגדרה מוסכמת לגבולות הטבעונות, ובשל כך טבעונות היא גם הגדרה עצמית בהקשר חברתי. לפיכך יכולות להיות בו זמנית הגדרות שונות. עם זאת בדרך כלל טבעונות היא הימנעות מוחלטת מכל מזון שמקורו מן החי.[1] בנוסף לכך, ישנם טבעונים מטעמי מוסר שיתנגדו לכל מוצר המופק מהחי, כך לדוגמה האגודה הטבעונית מגדירה את הטבעונות בלשון זו: ”דרך חיים השואפת להדיר, ככל האפשר והניתן בפועל, את כל הצורות של ניצול של בעלי חיים ואכזריות כלפיהם, למען מזון, ביגוד, או כל מטרה אחרת.”[2][3][4] לעומתם ישנם טבעונים אחרים שאינם נמנעים מאכילת דבש שנאסף,[5][6] (בפרט דבש אורגני שלוקט ידנית בסביבה טבעית), או ביצים שנאספו בשדה לאחר שברור כי הציפור שהטילה אותן איבדה עניין בהן, או ביצים מגידול תרנגולים ביתי שנעשה בצורה חופשית ולא מנצלת.[7][8][9][10]

המונח העברי "טבעונות" נזכר בספרו של יהושע הלוי הורוביץ, "ספר הטבעונות", משנת 1937. מתוך ההקדמה לספר, ברור שהמונח היה שגור עוד קודם לכך. המונח משמש כתרגום נפוץ למונח האנגלי Vegan (בתעתיק עברי "ויגן"), שיש לו מספר משמעויות אפשריות; כמו למשל אדם החי על תזונה צמחית בדרך כלל, או דבר מסוים שמקורו בצומח.

המונח העברי הוא מונח מקורי רחב יותר הנוגע (במקום במילה קרובה יותר למינוח האנגלי, "צמחיות", Veganism) לאמונתם של הוגים טבעוניים ישראלים מוקדמים דוגמת הלוי-הורוביץ ואחרים, כי אורח החיים הטבעוני הוא אורח החיים הטבעי של כלל בני האדם. טבעונים אחרים חולקים על אמונה זו ומעדיפים את הטבעונות המודרנית, שבעיקרה היא גישה מוסרית וסביבתנית.

סיבות לבחירה בטבעונות

ישנן סיבות שונות לבחירה באורח חיים טבעוני; הסיבות המרכזיות נשענות על נימוקים מוסריים, בריאותיים, סביבתיים, ורוחניים (ובכך גם דתיים). הסיבות אינן סותרות בהכרח, אך לא כל טבעוני בהכרח מקבל את כולן.

מוסר

הפילוסוף פיטר סינגר, מההוגים המשפיעים על התנועה למען זכויות בעלי חיים, כותב הספר "שחרור בעלי-החיים"
ערך מורחב – פילוסופיה של הטבעונות

על פי הגישה המוסרית, מאחר שגרימת סבל לבעלי חיים היא דבר פסול, על האדם מוטלת חובה מוסרית להימנע ממנו. בעניין זה ישנן שתי גישות יסוד שונות. הראשונה טוענת שהימנעות מגרימת סבל היא חובה המוטלת על האדם. השנייה תטען שלבעלי חיים יש זכויות משל עצמם תפיסה זו נקראת גם גישת זכויות בעלי חיים (זב"ח). לפי תפיסה זו גם בעלי חיים, חלקם או כולם, ראויים לחזקה מלאה על גופם וחייהם, ולזכות לחיות את חייהם ללא שום ניצול של גופם בידי אחרים. חסידי גישה זו משתמשים במונח סוגנות (באנגלית: Speciesism) הוא מושג המתאר הבדלה מוסרית בין פגיעה באדם שהוא לשיטתם בעל חיים חש-כאב מסוג אחד, לבין בעל חיים שאינו אדם שהוא חש-כאב מסוג אחר[11] התומכים בגישת זכויות בעלי חיים, טוענים כי זו גישה פסולה. בדומה לגזענות או כל סוג אחר של אפליה.

תומכי הגישה המוסרית מדגישים כי ייצורם של מוצרים מן החי כרוך בסבל, בשל המתתם של בעלי החיים[12] או בגלל גידולם בתנאים הגורמים להם לסבל. כמו למשל כליאה בכלובים בצפיפות בסביבה מזוהמת, לעיתים ללא יכולת תנועה, פגיעות גופניות, כמו חיתוך איברים ללא הרדמה (למשל קרניים או מקור), כוויות קור, חום או כימיות למטרות סימון[13][14][15] ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים ופוגעות בתפקודם הפיזי. הם מסבירים כי גם תעשיות החלב והביצים שאינן כרוכות בהמתה לצורך הייצור, נגרם סבל רב. בתעשיית החלב מבצעים הזרעה מלאכותית של פרות, עיזים וכבשים והפרדה מהאם מיד לאחר ההמלטה (בעיקר של עגלים וגדיים), כדי שלא ינקו חלב מאימותיהן. במקרים מסוימים מומתות חיות גם בתעשיות החלב והביצים כמו למשל בהמתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים.[16]

טבעונים רבים טוענים כי החיים הראויים לאדם הם אלו הגורמים מידה מינימלית של סבל, למספר מינימלי של בעלי חיים.[17][18] רעיון זה מקורו בדיון שנערך בשנת 2001 בין המדען סטיבן דייוויס לפילוסוף, ופעיל זכויות בעלי החיים טום ריגן; דייוויס כינה את דבריו של ריגן בשם "עיקרון הסבל המינימלי" (Least Harm principle), ומכאן ביטוי זה. על פי גישה זו ניתן לגרום סבל לבעלי חיים רק אם זו הדרך היחידה לשמור על חיי אדם.

ישנם טבעונים הטוענים בעד בחירה בטבעונות מנימוקים אקולוגיים, עקרוניים ומעשיים. טבעונים אלה מציינים (לעיתים בהסתמך על ממצאים מתחומי הכימיה והמטאורולוגיה) שצריכה עקבית של מזון מן החי פוגעת במערכת האקולוגית של כדור הארץ, ולכן איננה מוסרית כלפי בני אדם ובעלי חיים כאחד.

בריאות

ערך מורחב – תזונה טבעונית ובריאות

הגישה הבריאותית לטבעונות מבוססת על כך שתזונה טבעונית תורמת לבריאות בכלל ולטיפול בבעיות בבריאות ומחלות מסוימות בפרט. האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה, ארגון אנשי המקצוע בתחום התזונה הגדול בעולם ונושא באחריות ציבורית, קבעה בנייר עמדה:

תזונה צמחונית ובכלל זה טבעונית שמתוכננות כראוי, הן בריאות, מספקות מבחינה תזונתית, וגלומים בהן יתרונות במניעת מחלות מסוימות ובטיפול בהן. תזונות אלה מתאימות לכל שלבי החיים כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות וגיל מבוגר, וגם לספורטאים.[19]

לפי נייר העמדה טבעונים צורכים פחות סידן, ויטמין D, חומצות שומן (אומגה 3), אבץ, ברזל ויוד, אך אין ראייה שהכמות הפחותה היא רלוונטית מבחינה בריאותית, ולא נראה שהיא פוגמת ביתרונות הבריאותיים. בעת הצורך האיגוד ממליץ על מזון מועשר או תוספים כפי שהדבר בתזונה של אוכלי כל. ויטמין B12 כמעט נעדר בתזונה טבעונית, ונייר העמדה ממליץ על השלמתו מתוסף מזון או מזונות מועשרים.[19]

איכות הסביבה

עמוד ראשי
 ראו גם – צמחונות אקולוגית

טעם נוסף לבחירה בתזונה טבעונית עשוי להיות משיקולים סביבתיים (אקולוגיים). בגרמניה למשל, הטיעון הסביבתי לטבעונות פופולרי לפחות כמו הטיעון המוסרי-הומאני והטיעון הבריאותי.

לטבעונות מטעמים אקולוגיים תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר. ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.[20] על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה.[21] על פי מאמר שהתפרסם ב-2015, הפחתת היקף הייצור והצריכה של מזון מהחי היא אמצעי חשוב והכרחי לשימור המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ[22]

בנוסף, ארגוני סביבה רבים, כמו ארגון "גרינפיס"[23] העולמי וארגון "מגמה ירוקה"[24] הישראלי, תומכים ו/או פועלים למען הורדת הצריכה של מזון מהחי.

השקפה רוחנית או דתית

יש הרואים בתזונה צמחונית (בפרט מהסוג הטבעוני) כמקדמת קארמה טובה ויחסים טובים יותר בין האדם לטבע וליקום.[25]

השקפות דתיות מסוימות מתנגדות לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני, בהתאם לפרשנותם ל”וַיֹּאמֶר אֱלֹהים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה” (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ט)[26]

הקשר בין השקפות דתיות מסוימות לטבעונות יתואר בהרחבה בפרק עצמאי.

היסטוריה של הטבעונות

פרסי ביש שלי היה בין הטבעונים הראשונים

טבעונות הכוללת הימנעות מוחלטת מאכילת מוצרים מהחי, לא מוכרת בעת העתיקה. אולם הטבעונות של ימינו נתפסת לעיתים כסוג ספציפי של תזונה צמחונית[27] ובעת העתיקה אימצו אנשים מסוימים תזונה צמחונית; תופעה זו הופיעה כמעט תמיד בקרב סגפנים ונזירים[28] שראו בכך דרך חיים מוסרית יותר ולעיתים גם דרך לגדול מבחינה רוחנית. יש המחשיבים את התזונה הצמחונית של העת העתיקה כקרובה לתזונה הטבעונית של ימינו שכן לרוב לא נשענה על תעשייה מתעללת. תופעת הצמחונות התקיימה למשל ביוון העתיקה, וכן תת היבשת ההודית, ארץ ישראל,[29][30][31] ויפן[32] הקדומות. חלק ממסורות דתיות אלה ממשיכות להתקיים בקרב כיתות שונות בבודהיזם, בנצרות, ואף בדתות נוספות. מאוחר יותר הופיעה גם הטבעונות, אשר הרחיבה את רעיון הצמחונות מבחינה פילוסופית ובמבט מסוים גם חברתית, תוך הרחבת הביקורת על תיעוש המזון מן החי.

בעת החדשה אחד מן הראשונים שתועד מאמץ תזונה טבעונית לפי הגדרה היה ויליאם לם, דוקטור לרפואה, שעשה זאת בשנת 1806. טבעונים מוקדמים נוספים היו פרנק ניוטון (מטופל של ויליאם לם) בשנת 1811, פרסי ביש שלי בשנת 1813 ופעיל זכויות בעלי החיים, לואיס גומפרץ. בשנת 1838, ג'יימס פירפונט גריבס פתח פנימייה בלונדון, בה התלמידים התבקשו לאמץ תזונה צמחונית, שכיום הייתה נחשבת טבעונית. הוא השתמש במילה "צמחונות" כדי לתאר תזונה שכוללת רק צמחים, בהקשר הזה, צמחוני היה אדם שחי רק מצמחים. תומכי הפנימייה הזאת היו בין המקימים של האגודה הצמחונית ב-1847. בשנת 1843, עמוס ברונסון אלקוט וצ'ארלס ליין הקימו את הקהילה הטבעונית 'פרוטלנד' (אנ') בהאוורד, מסצ'וסטס ששרדה אך מעט זמן. באותה התקופה, פעל גם דודנו של עמוס ברונסון אלקוט, ויליאם אלקוט, רופא במקצועו, שקידם אורח חיים טבעוני.

בשנת 1944, דונלד ווטסון טבע את המונח "טבעוני" באנגלית (Vegan) והקים את האגודה הטבעונית.

יש עמותות רבות המקדמות אורח חיים טבעוני במישרין או בעקיפין הפועלות ברחבי העולם. עמותת חבלני הציד הוקמה בשנת 1963 בידי ג'ון פרסטייג' ועוסקת בפעולות ישירות במטרה להפסיק ציד של בעלי חיים (לפחות זה למטרת מזון). ב-1976 התפצלו מתוך עמותת חבלני הציד מספר אנשים, לאחר שנעצרו בעקבות פעולה ישירה. אלו האחרונים הקימו את החזית לשחרור בעלי חיים, הפועלת לקידום טבעונות. תנועה זאת פעילה ברחבי העולם, ובכלל זה ישראל, ועוסקת בפעולות ישירות ולעיתים בלתי-חוקיות. אחד הארגונים הגדולים העוסקים בקידום טבעונות וזכויות בעלי-חיים הוא PETA, אשר נוסד ב-1980 בנורפוק, ורג'יניה על ידי אלכס פאחאו.

בשנת 2005 הופץ הסרט ארת'לינגס ("בני־ארץ"), סרט תיעודי העוסק בשימוש של בעלי חיים בידי בני אדם, ומקדם טבעונות, ובשנת 2009 יצא הסרט Home העוסק בבעיות מוסריות ואקולוגיות הקשורות בצריכת מזונות נפוצים מן החי.

אקטיביסטים והוגים טבעוניים מוקדמים ידועים בארצות הברית למשל הם רין ברי (אנ'), פיטר סינגר, טום ריגן, מרטי קיל, אלכס הרשאפט, גארי פרנציון, קרול אדמס וויל טאטל. אקטיביסטים מאוחרים יותר הם למשל גארי יורופסקי, מלאני ג'וי, פיטר דניאל יאנג (אנ') וד"ר מייקל גרגר.

בישראל

ישראל נחשבת למדינה שבה יש קהילה גדולה של טבעונים ופעילי זכויות בעלי חיים, ומודעות גדולה של האוכלוסייה לזכויות בעלי חיים וטבעונות. העיר תל אביב נחשבת ל"בירת הטבעונות העולמית", עם כ-400 מטבחים, מסעדות, בתי קפה ובתי עסק טבעוניים וצמחוניים.[33]

בתקופת המנדט הבריטי חיו בארץ ישראל כמה מתיישבים שדגלו באורח חיים המשקף הגדרות מסוימות של המונח "טבעונות"; בולט בין אלו היה יהושע הלוי הורוביץ אשר בשנת 1937 פרסם בארץ את המקראה בת שני הכרכים "ספר הטבעונות".[34] לאחר קום המדינה בשנת 1969 התיישבו בישראל בני קבוצה דתית ששמה העבריים הישראלים לירושלים (הידועים כיום גם בכינוי "העבריים מדימונה").[35] תחילה התיישבו בערד אך מאוחר יותר נקבע מרכזם בדימונה בה שוכן מרכז קהילתם עד היום. העבריים מדימונה דוגלים באורח חיים טבעוני למהדרין ומפעילים מסעדות שונות ורשת קייטרינג ישראלית המשווקת מזון טבעוני.

תהלוכה של עמותת אנונימוס במצעד זכויות האדם 2011.

תנועת הצמחונים והטבעונים הייתה הארגון הראשון שהוקם ב-1983[36] ועסק בקידום הטבעונות בישראל. הארגון הוציא בטאון בשם טבעאון.[37] העמותה הישראלית הוותיקה בישראל הפועלת לקידום אורח חיים טבעוני היא אנונימוס - עמותה לזכויות בעלי חיים אשר הוקמה בשנת 1994. בנוסף עוסקת עמותת אנונימוס בפעילות למען זכויות בעלי חיים, שתדלנות בנושא ותחקירים במשקים ובתעשיות מזון מן החי. בשנת 2003 הוקם יומן חייתי, שהפיץ סרטונים על טבעונות וזכויות בעלי-חיים, ובשנת 2005 הוקמה שב"י על ידי פעילים שפרשו מאנונימוס. נקודת ציון חשובה הייתה פתיחת מסעדת "בודהה בורגרס" בשנת 2006, שהייתה המסעדה הטבעונית הראשונה בישראל שכוונה לציבור הרחב,[38] להבדיל ממסעדות קהילתיות שפעלו עוד לפניה (כגון מסעדת "טעם החיים" שאז יועדה בעיקר לקהילת העבריים מדימונה). כמו כן, בשנת 2009, בעונה השנייה של תוכנית המציאות האח הגדול נכנס מתמודד טבעוני, יוסף נתן-בכר.

גל של טבעונות החל בסביבות שנת 2010 עם הפצת הרצאתו של גארי יורופסקי, אקטיביסט אמריקאי טבעוני, ברחבי אתרי האינטרנט הישראליים[39] והרשתות החברתיות. בשנת 2011 קמה רשת המזון הטבעוני "השווארמה הצמחונית".[40] בשנת 2012 נערך בתל אביב, על ידי פעילי תנועת 269life, "מיצג המזרקות והראשים הכרותים". גורם משמעותי בעליית מספר הטבעונים היה פרסום תחקירים דוקומנטריים וצילומי מצלמה נסתרת, החושפים התעללות בבעלי חיים, במחלבות, במשחטות ובמפעלים בישראל. עליית מספר הטבעונים הביאה גם להקמת מסעדות טבעוניות רבות. גארי יורופסקי הגיע לישראל פעמיים לסיבוב הרצאות, כאשר ביקורו השני היה שנוי במחלוקת עקב אלימות שהפעיל לכאורה כנגד אראל סג"ל.

בעקבות המודעות הציבורית הגוברת, קמו בישראל ארגונים חדשים כמו ויגן-פרנדלי המקדמת אורח חיים טבעוני ו-269life הנחשבת לרדיקלית. בשנת 2014 נערך "הקונגרס הטבעוני הראשון" באודיטוריום דוהל שבתל אביב[41]; גם כן בשנה זו יצא לפועל "המסע הטבעוני הראשון" בו טיילה משאית של פעילים טבעונים מקבוצות שונות (בפרט עמותת ויגן-פרנדלי והחזית לשחרור בעלי חיים), ממטולה עד אילת, והקרינה סרטים המציגים התעללות בבעלי חיים במדגרות, מחלבות, ומשחטות, בעיקר מול בתי קפה ומסעדות, בערים מרכזיות בארץ; דבר שגרם לעיתים לעימותים עם בעלי המסעדות.[42]

החל משנת 2014, מקדמת עמותת אנונימוס את מיזם "אתגר 22+", במסגרתו מתנסים בטבעונות במסגרת קבוצתית ובליווי טבעונים ותיקים ותזונאים מטעם אנונימוס, למשך 22 יום.

ב-2014 זכתה פעילת זכויות בעלי חיים, טל גלבוע, בגמר העונה השישית של תוכנית ה"ריאליטי" האח הגדול.[43] במהלך התוכנית ייצגה טל גלבוע עמדה טבעונית והשפיעה באופן ניכר בנושא על צופי התוכנית. רבים ייחסו את זכייתה להערכה גוברת לקונספט הטבעוני, וטל הבטיחה שחלק נכבד מסכומי הזכייה ייתרמו ל"חוות החופש" הישראלית.[44]

ב-2014 בעקבות התגברות מגמת הטבעונות בישראל, הנהיג צה"ל שורת הקלות לחיילים טבעוניים בהן הקלה בתהליך ההכרה בחייל כטבעוני, מתן כסף לקניית מזון טבעוני והנפקת לבוש טבעוני (נעליים לא מעור וכומתות טבעוניות).[45]

נכון ל-2014, לפי סקר שנעשה בינואר, בישראל 5% מהאוכלוסייה טבעונים ועוד 8% מהאוכלוסייה צמחונים.[46] סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2014, מצא ש-1.7% מהאוכלוסייה טבעוניים, ו-4.7% צמחונים.[47]

משנת 2003, נערך בישראל מדי שנה מצעד בעלי החיים, ההפגנה הגדולה ביותר בעולם למען זכויות בעלי חיים.

הפגנת טבעונים בתל אביב, 2013

תפוצת הטבעונות בעולם

ישראל, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה וקנדה נחשבות למדינות בהן יש תנועה טבעונית משמעותית בהיקפה. בבריטניה קמה האגודה הטבעונית שהייתה גוף פרו-טבעוני מאורגן ראשון מסוגו בעולם, קנדה נחשבת למדינה בה יש רבים הדוגלים בסביבתנות, השקפה הקרובה לטבעונות, וישראל בולטת בכל הקשור לקולינריה טבעונית.

סיבות דתיות לטבעונות

פעילי ארגון בחמל"ה (חרדים מתנדבים למען החיות)[48] משתתפים בהפגנה לרגל היום הבינלאומי להזדהות עם בעלי החיים במשקים - 2013

יהדות

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא במקום שהפסקה תצביע על הסיבות הדתיות לטבעונות ביהדות, היא מצביעה על הסיבות הדתיות לקרניזם ביהדות..
ערך מורחב – צמחונות וטבעונות ביהדות

מושג "טבעונות", הוא מושג מודרני, כך שאינו נמצא במקורות הקדומים של היהדות, ואין דיונים בו עד לתקופה האחרונה. עם זאת, אפשר לבחון את עמדת היהדות בנושא. על פי המקרא רבים מאבות האומה היו רועי צאן, וגידול חקלאי של בעלי חיים היה נפוץ בקרבם. היהדות מתירה המתת חיות ואכילת בשר ומוצרים מן החי, ומחייבת, בחלק מהקורבנות, המתת חיות ואכילת בשרן. היהדות מחייבת שימוש במוצרים מן החי בכל הקשור לכתיבת ספרי תורה, תפילין מזוזות, ושופרות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם עמדות נפוצות בטבעונות. עם זאת היהדות אינה אדישה לסבלם של בעלי חיים, ומצוות צער בעלי חיים אוסרת על גרימת כאב וצער לבעלי חיים שלא לצורך.

על פי דעות שונות היהדות איננה פוסלת צמחונות או טבעונות כאורח חיים, כל עוד אכילת הבשר לא נדרשת לקיום מצוות אך בולטת יותר ביהדות הגישה המובעת בפתגם "אין שמחה אלא בבשר ויין". כך למשל מערך כשרות מסועף בא להבטיח ליהודים אספקת בשר, דגים וחלב בכל מקומות הימצאם, ומאבק ניטש להבטחת שחיטה כשרה במדינות בהן נאסרה בטיעונים הומניטריים.

ישנם יהודים אורתודוקסיים ואחרים, המקיימים אורח חיים טבעוני מטעמים דתיים, יש המסבירים זאת כהידור למצווה למנוע צער בעלי חיים ואחרים אף רואים בכך "פרישות" והסתפקות במועט. על אף זאת הם לא נמנעים מקיום מצוות הנחת תפילין, קריאה בתורה ומזוזה הכרוכות בשימוש בעור בהמות;

נצרות

קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני בהתאם לפרשנותם לספר בראשית.

יש הסבורים כי עם תחילתה של הדת הנוצרית היו חלק מחבריה צמחוניים אשר כינסו עצמם בשתי קבוצות חברתיות, האחת נקראה אלכסאים והשנייה אביונים[49][50] אך תפיסותיהם נשארו שוליות ובקרב ההנהגה הנוצרית כמעט מעולם לא התקיים דיון משמעותי סביב הרג בעלי חיים או פגיעה בהם. כיום ישנם נוצרים טבעונים ותנועות נוצריות (בפרט רפורמיות), המקדמות אורח חיים צמחוני או טבעוני; יש מהם המדגישים את הקונספט היהודי-נוצרי של חסד (Grace) בטענה שיש להעדיף עשיית חסד עם בעלי החיים ועל כן למנוע מראש פגיעה ואף התעללות בהם. קבוצות רדיקאליות טוענות גם לעריכה מגמתית של ספר הברית החדשה שסילפה במעט את דמותו של ישו שלפי אמונתם היה רחום עוד יותר על בעלי חיים, מכפי שהוצג בספר, וכי הוא עצמו היה סוג קדום של טבעוני; תימוכין שקבוצות כאלה מביאות לעמדתן הוא הסיפור המופיע בכל ספרי הבשורה של הברית החדשה,[51] אודות שחרור בעלי חיים שיועדו לשחיטה מתוך כלובים בחצר בית המקדש, על ידי ישו וסיעתו. טענה רדיקאלית נוספת של קבוצות אלה היא כי התיאור על נסי הדגים הם דוגמה לעריכה מגמתית של הברית החדשה ובכל הקשור לנס הלחם והדגים, לטענתם הדגים הנזכרים הם תוספת מאוחרת והדיווח המקורי הזכיר לחם בלבד.

בודהיזם

זרמים מסוימים בבודהיזם הם צמחוניים ומיעוטם מדגישים אורח חיים טבעוני. הבסיס לכך הוא איסור פגיעה בבעלי חיים המופיע בתורת הבודהה. לנזירים בודהיסטים במזרח אסיה היה חלק בפיתוחם של תחליפי בשר ומנות צמחוניות וטבעוניות שונות במטבחים של אזור זה; כך למשל בסין נפוץ תחליף לבשר אווזים (הנפוץ במזרח אסיה) העשוי מסייטן ונקרא מוק דאק (בסינית מפושטת:焖斋鸭). כמו הסייטן גם השימוש הרב בטופו, טמפה, ותחליפי בשר וגבינה אחרים, קשור למנהג ההתנזרות מבשר (ולעיתים גם מדגים), הנפוץ במזרח אסיה, ולרצון שלא לצער בעלי חיים, בדת זו.

אורח החיים הטבעוני

כרית מיטה "טבעונית" המלאה פלסטיק רך במקום נוצות (או רכיבים טבעיים צמחיים כגון גרעיני כוסמת). על פי רוב, טבעונות נרחבת מעבר לעניין התזונתי.

טבעונים מטעמי מוסר רואים את אורח החיים הטבעוני מעבר לסוגיית התזונה וימנעו מתוצרים של פעולות הגורמות פגיעה בבעלי חיים. כך למשל טבעונים רבים נמנעים מללבוש בגדים העשויים עור או פרווה משום שהשימוש בהם כרוך בהכרח בהמתתן של החיות. אחרים לא ירצו להשתמש גם בצמר (המכסה את גוף הכבשים וחיות אחרות), מאחר שתהליך הגזיזה פוגעני ופוצע את בעלי החיים ומזיק להם, וגידולם מבוצע באופן הפוגע ברווחתם.

טבעונים מטעמי מוסר מתנגדים לשימוש בבעלי חיים בקרקסים משום הכאב הגופני הכרוך באילוף חיות לבצע פעולות שאינו מתאימות למבנה גופן (כגון, הושבת פילים בתנוחה אנושית, ביצוע ריקוד עם דוביים, או האצת טורפים מסוימים לזנק מתוך חישוק בוער). טבעונים רבים מתנגדים גם לציד כפעילות ספורטיבית. יש טבעונים המתנגדים להצגת חיות ב"פינת ליטוף" ורואים בכך כהתאכזרות לבעלי החיים, מאחר שהן סגורות בכלוב קטן, והמפגש עם הילדים פוגע ברווחתן.

טבעונים רבים נמנעים מלהשתמש בכריות המלאות בנוצות ובמקום זאת יעדיפו כריות המלאות בתערובת העשויה מחומר דומם משום הכאב שחשים בעלי כנף כאשר תולשים מהם את נוצותיהם, פעולה הנעשית בדרך כלל כאשר בעלי הכנף בהכרה מלאה. כמו כן, טבעונים נמנעים מלרהט את ביתם בספות עור או בצמר.

טבעונים אשר מאמינים שטבעונות נותנת ערך מוסף לבריאותם עשויים להקפיד על תזונה המעדיפה מזון אורגני, ומזון שאינו מעובד. בין הדברים שטבעונים אלה מקפידים עליהם:

כמו כן ישנו מגוון דיאטות שבסיסן טבעוני אך כוללות רעיונות נוספים אודות התאמת התזונה לבריאות (דיאטות טבעוניות מוגדרות אשר עשויות להיות מאד שונות זו מזו), בנוסף לעקרונות הכלליים של הטבעונות.

אלכס הרשאפט, ניצול שואה ופעיל מרכזי לקידום טבעונות, בהרצאה שכותרתה: "מגטו ורשה לזכויות בעלי חיים".

מאכלים טבעוניים

התזונה הטבעונית מתבססת על רכיבים צמחיים, ומהם מוכנים מאכלים שונים. במטבח הישראלי והים-תיכוני למשל ישנם מאכלים טבעוניים, המבוססים על שילוב של קטניות, דגנים וירקות, כגון: פלאפל, שניצל טבעוני, חומוס, פיצה, כרובית בפירורי לחם, מג'דרה, קובה, סלט סלק, מקרוני. מטבחים רבים מכילים מגוון רחב של מנות טבעוניות, דוגמת המטבח ההודי, המטבח היפני, המטבח הקוריאני-הנזירי, המטבח הווייטנאמי ועוד.

ישנם טבעונים המבקשים להסב מתכונים הכוללים מרכיבים מן החי. כך למשל בשימושים רבים מחליפים חמאה בשמן. כאשר יש צורך בשומן מוצק, משתמשים במרגרינה, שמן קוקוס או שמן זית (או שמנים נוספים המתמצקים בקירור). לצורך קשירת-תערובות באפייה, במקום ביצים משתמשים בעמילנים, בקטניות או בקמחי קטניות, בטחינה או בזרעי פשתן. אקוופאבה מחליפה חלבון ביצה במתכונים הדורשים הקצפה. מקמחי קטניות ניתן להכין גם חביתות טבעוניות שמוגשות בבתי קפה רבים כארוחת בוקר טבעונית.

יש טבעונים הכוללים בתפריטם מאכלים המקבילים למאכלים מן החי, כולל תחליפי בשר, חלב צמחי, וגבינות טבעוניות.

  • חלב - ישנם בשימוש סוגים שונים של חלב צמחי כגון חלב סויה, חלב אורז, חלב שיבולת שועל, חלב קוקוס, חלב שקדים או חלב אגוזים.
  • גבינה - קיים בשוק היצע מגוון של גבינות צמחיות קשות ורכות, בנוסף למתכונים רבים להכנה ביתית. גבינות טבעוניות מיוצרות בין השאר על בסיס סויה, קשיו, קוקוס, שקדים או חלבון אפונה.
  • בשר - מאכלים רבים דמויי מאכלי בשר (כמו שניצל, המבורגר, שווארמה) מיוצרים לרוב מסייטן או מטופו בתוספת חומרי טעם וריח.
  • גלידה - קיים בשוק מגוון גדול של גלידות טבעוניות, הן גלידות סורבה והן גלידות על בסיס סויה ושומנים צמחיים, במרקם וטעם דומים לגלידה חלבית או לגלידת שמנת.

יש טבעונים המתנגדים לשימוש בתחליפים כאלה, אם מסיבה הבריאותית, מאחר שתחליפים אלה הם מזון מתועש, או מאחר שהם רואים במזון מהחי עניין פסול שאין צורך לחקות אותו ובכך לספק לכאורה תמיכה לאכילה שלו. אחרים, בעיקר כאלה שהיו מורגלים באכילת בשר, נעזרים בתחליפים כדי להחליף מזונות אליהם התרגלו בעברם.

דוגמאות למאכלים טבעוניים

דגל הטבעונות

דגל הטבעונות אשר עוצב על ידי גד חכימי ופעילים מרחבי העולם
ערך מורחב – דגל הטבעונות

דגל הטבעונות הוא דגל אזרחי יבשתי שאומץ על ידי הקהילה הטבעונית הבינלאומית[דרוש מקור: דרוש מקור, ראו דיון חשיבות] כדי לסמל את הטבעונות. הדגל מורכב משלושה משולשים בצבעי כחול וירוק שיוצרים ביניהם את האות V, האות הראשונה במילה Vegan - טבעונות באנגלית. הדגל עוצב על ידי גד חכימי, מעצב ישראלי בוגר בצלאל ופעיל בתחום הטבעונות, בשיתוף עם קבוצת פעילים ומעצבים גרפיים ממספר מדינות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: טבעונות
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: טבעונות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טבעונות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוכל טבעוני

הערות שוליים

  1. ^ http://www.americanvegan.org/vegan.htm "What is Vegan?", American Vegan Society, accessed 16 December 2012
  2. ^ The Vegan Society, "Definition of veganism"; qoute: "Veganism is a way of living which seeks to exclude, as far as is possible and practicable, all forms of exploitation of, and cruelty to, animals for food, clothing or any other purpose.".
  3. ^ Alternatives: "Testing Without Torture", PETA.com
  4. ^ veganpeace.com, "Animal Testing".
  5. ^ כתבה באתר עמותת אנונימוס, "ומה בעניין דבש?"
  6. ^ The Vegan Outreach.com, FAQ, "What about honey and silk?".
  7. ^ http://www.theveganwoman.com/is-it-ethical-to-eat-eggs-from-home-grown-chickens Is it ethical to eat Eggs from Home Grown Chciken?
  8. ^ http://queerveganfood.com/2012/11/29/ellen_degeneres_follow_up_problems_with_backyard_eggs/ Ellen Degeneres Follow-Up: Problems With Backyard Eggs], Sarah E Brown, November 29, 2012
  9. ^ http://supervegan.com/blog/why-it-matters-that-ellen-degeneres-eats-eggs/ Why it Matters that Ellen Degeneres Eats Eggs
  10. ^ http://www.examiner.com/article/back-yard-chickens-do-not-produce-cruelty-free-eggs Back yard chickens do not produce cruelty-free eggs], Virginia Messina, December 14, 2009
  11. ^ הכוונה כאן ל"סוג" במובן הכללי (סיווג), ולא לסוג במובן הביולוגי-טקסונומי.
  12. ^ למשל בשחיטה או חנק
  13. ^ Behavioral and physiological effects of freeze or hot-iron branding on crossbred cattle", Juornal of animal science, D C Lay Jr, T H Friend, R D Randel, C L Bowers, K K Grissom and O C Jenkins, J ANIM SCI February 1992 vol. 70 no. 2 330-336."
  14. ^ Cowboy Showcase.com, "Reading and understanding livestock brands".
  15. ^ "ההתעללות בפרות עולה לכותרות" חשיפת MFA ברפת החלב ווילט שבניו-יורק, 2010-2009, אתר עמותת אנונימוס
  16. ^ ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים - זהו סרט תיעודי מקיף על הקשרים בין הטבע, בעלי החיים, והאינטרסים הכלכליים של בני האדם.
  17. ^ S. L. Davis, "What is the Morally Relevant Difference between the Mouse and the Pig?", Proceedings of EurSafe 2000, 2nd Congress of the European Society for Agricultural and Food Ethics, 2000, pp. 107–109.
  18. ^ George Sedler, "Does Ethical Meat-Eating Maximize Utility?", Social Theory and Practice, 31(4), 2005, pp. 499–511.
  19. ^ 1 2 נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בארצות הברית, 2016
  20. ^ http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf
  21. ^ http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1104-5
  22. ^ Brian Machovina a,b,⁎, Kenneth J. Feeley a,b,William J. Ripple c, https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26231772
  23. ^ Greenpeace Research Laboratories Technical Report, ecological livestock - Options for reducing livestock production and consumption to fit within ecological limits, with a focus on Europe
  24. ^ תא סביבה ומזון מהחי - מגמה ירוקה, באתר מגמה ירוקה
  25. ^ Shantree Kacera, D.N., Ph.D, "Vegetarianism: Karma, Compassion & Simplicity".
  26. ^ לפי האתר הרשמי
  27. ^ "Vegetarian and Vegan Diet", מאמר מאתר "MedicineNet". במאמר זה מציגות הדיאטנית Betty Kovacs, והרופאה Melissa Conrad Stöppler, סיווג נפוץ של תזונות צמחוניות, והטבעונות בניהן.
  28. ^ כדוגמת אותו אדם בשם "בנוס", שיוסף בן מתתיהו מספר על עצמו שנעשה "תלמידו ומעריצו" ושהה במחיצתו כ-3 שנים במדבר: "לבושו היה קליפת עצים ומאכלו צמחי בר הגדלים מעצמם" (חיי יוסף, פרק 2).
  29. ^ האיסיים, בני קבוצה יהודית נזירית מתקופת בית שני תוארו על ידי יוספוס פלאביוס כ"פיתגוראים" וכנמנעים מאכילת בשר (הפיתגוראים הוא שמם של בני האסכולה הפיתגוראית ביוון העתיקה, שנמנעו מאכילת בשר ודגים, ועל סמך זה, כמו גם על סמך דיווחיהם של פילון האלכסנדרוני ופליניוס הזקן), היו חוקרים שטענו שהקבוצה האיסאית הקפידה על תזונה צמחונית; עם זאת, קיימים ממצאים מחקריים עדכניים יותר אשר דוחים את התפיסה הזאת, ועל פי ניתוח לכתבי המגילות וחפירות ארכאולוגיות במושביהם, עלתה הדעה המקובלת יותר בעולם המחקר לפיה אין זה סביר שחברי כיתה זו היו צמחוניים, אם כי הפולמוס ממשיך בהקשר זה.
  30. ^ Keith Akers, "The Essenes and the Dead Sea Scrolls", July 6, 2012
  31. ^ דוגמה אפשרית נוספת לצמחונות מטעמי השקפה דתית בקרב יהודים בארץ ישראל היא תפיסתם של הישועים; הוצע למשל כי יוחנן המטביל, ישו הנוצרי, וכלל תלמידיו בדור שלפני פאולוס (בפרט האלכסאים והאביונים), היו צמחוניים והתנגדו לפולחן הקורבנות בבית המקדש, להרחבה ראו מאמר "Was Jesus a Vegetarian?", מאת Keith Akers, אתר Compassionatespirit.com. מאמר נוסף העוסק בצמחונות לכאורה של יוחנן המטביל הוא:Sebastian Brock, " St John the )Baptist’s diet - according to some early Eastern Christian sources (Greek and Syria.
  32. ^ Culinary Fundamentals, "Shojin Ryori", Written by Fujii Sotetsu (Zen Buddhist priest) Photos by Omori Tadash, Shabkar.com
  33. ^ ynet, האינדיפנדנט הכריז על תל אביב כבירת הטבעונות של העולם, באתר ynet, 7 בנובמבר 2017.
  34. ^ אתר למנויים בלבד אילון גלעד, דרכה של המילה "טבעונות" לא היתה קלה, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
  35. ^ African Hebrew Israelites of Jerusalem.
  36. ^ תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל, באתר www.guidestar.org.il
  37. ^ מרחב - הספריה הלאומית - טבעאון, באתר merhav.nli.org.il (ב־)
  38. ^ דף הפייסבוק של המסעדה, שנת הקמה.
  39. ^ הרצאתו של גארי יורופסקי, אשר נקראת בפי מפיציה "ההרצאה הכי טובה שתשמעו אי פעם"
  40. ^ אתר הבית של רשת המסעדות "השווארמה הצמחונית", עמוד "אודות".
  41. ^ סליחה, יש לך טופו?, כתבה באתר "Timeout".
  42. ^ דליה מזורי, טבעונות על גלגלים: מסע הסברה בדרך אליכם, באתר nrg‏, 6 באפריל 2014
  43. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, טל גלבוע זכתה ב"אח הגדול", באתר הארץ, 30 באוגוסט 2014
  44. ^ יאיר ניקוליבסקי, ‏הניצחון הגדול של טל: כמחצית מצופי האח הגדול כבר לא מסתכלים אותו דבר על בשר, באתר ‏מאקו‏, 27 באוגוסט 2014
  45. ^ מיכל גלברד, רפורמה חדשה משפרת את הטיפול בחיילים טבעוניים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 באוקטובר 2014.
  46. ^ אתר למנויים בלבד רחל טלשיר, גדל מספר הצמחונים - אבל מהסוג הגמיש, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2014
  47. ^ מיכל מרגלית, רק 2% מהישראלים הם טבעונים, הרוב מעדיפים מזון מקומי, באתר ynet, 14 במרץ 2016.
  48. ^ ארגון בחמל"ה - חרדים מתנדבים למען החיות
  49. ^ Colin Spencer, "The Heretic's Feast: A History of Vegetarianism", UPNE, 1996, p. 110, other pages; ISBN 9780874517606.
  50. ^ הרצאה מאת הסופר, והפעיל הטבעוני רין ברי (Rynn Berry, 1945-2014); מן הכותבים הטבעוניים המוקדמים בארצות הברית. הרצאתו של ברי נוגעת גם לקבוצות היסטוריות הנחשבות על פי חוקרים מסוימים לצמחוניות, בהן היהודים נוצרים ובפרט האלכסאים והאביונים. להלן קישור להרצאה, באתר Yotubue.
  51. ^ שלושת הבשורות הסינופטיות: הבשורה על פי מרקוס 11:15-19 וכן 11:27-33. הבשורה על פי מתי (מתיה) 21:12-17 וכן 21:23-27. הבשורה על פי לוקאס 19:45-48 וכן 20:1-8. בנוסף לכך גם בתחילת הבשורה על פי יוחנן; 2:13-16
  52. ^ דפנה בוסאני, צבעי מאכל: מכניסים נפט ופחם לאוכל שלך, באתר ynet, 12 במאי 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טבעונות&oldid=22537934"