לדלג לתוכן

ג'יימס מאטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס מאטיס
James Norman Mattis
לידה 8 בספטמבר 1950 (בן 74)
פולמן, וושינגטון, ארצות הברית
שם מלא ג'יימס נורמן מאטיס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת מרכז וושינגטון
  • תיכון ריצ'לנד
  • מכללת המלחמה הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה עצמאי
בן או בת זוג Christina Lomasney (יוני 2022–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר ההגנה של ארצות הברית ה־26
20 בינואר 20171 בינואר 2019
(שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
פטריק שנהאן
(בפועל)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'יימס מאטיס
James Norman Mattis
לידה 8 בספטמבר 1950 (בן 74)
פולמן, וושינגטון, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "כאוס"
"כלב משוגע" ("Mad Dog")
השכלה
  • אוניברסיטת מרכז וושינגטון
  • תיכון ריצ'לנד
  • מכללת המלחמה הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Christina Lomasney (יוני 2022–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ארצות הבריתארצות הברית חיל הנחתים של ארצות הברית
תקופת הפעילות 19692013 (כ־44 שנים)
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
מפקד גדוד
מפקד רגימנט הנחתים ה-7
מפקד חטיבת המשלוח הראשונה של הנחתים
מפקד דיוויזיית הנחתים הראשונה
מפקד פיקוד הכוחות המשולבים של ארצות הברית
מפקד פיקוד בניין הכוח של צבאות ברית נאט"ו
מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית
פעולות ומבצעים
מלחמת המפרץ
מלחמת עיראק
מלחמת אפגניסטן
עיטורים
מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (2)
מדליית השירות המצוין של הצי מדליית השירות המצוין של הצי
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות
כוכב הארד כוכב הארד
תפקידים אזרחיים
מזכיר ההגנה של ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס נורמן "ג'ים" מאטיסאנגלית: James Norman "Jim" Mattis; נולד ב-8 בספטמבר 1950) הוא גנרל בדימוס בחיל הנחתים של ארצות הברית ששירת כמפקד דיוויזיית הנחתים הראשונה במלחמת עיראק[1] וכמפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית[2]. כיהן כמזכיר ההגנה של ארצות הברית בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ.

מאטיס נולד וגדל בעיירה פולמן שבמזרח מדינת וושינגטון. בשנת 1972 התגייס לחיל הנחתים. הוא הוכשר כלוחם ועבר קורס קציני חי"ר. לאחר מכן שירת כמפקד מחלקה רובאית וכמפקד מחלקה מסייעת בדיוויזיית הנחתים השלישית, שירת כמפקד פלוגה רובאית וכמפקד פלוגה מסייעת ברגימנט ה-1 בחיל. במלחמת המפרץ שירת כמפקד הגדוד הראשון ברגימנט ה-7 של החיל[3]. על אומץ הלב שהפגין במלחמה עוטר מאטיס בכוכב הארד[4]. במלחמת אפגניסטן פיקד על הרגימנט ה-7 ולאחר מכן על חטיבת המשלוח הראשונה[5]. בלחימה בעיראק פיקד על דיוויזיית הנחתים הראשונה[6] והוביל אותה במסע הלחימה עד לבגדאד[7]. בשנת 2004 פיקד עליה בקרבות בפלוג'ה[8].

ב-2006 מונה למפקד כוח המשלוח הראשון של חיל הנחתים. לאחר מכן פיקד על מפקדת הפיתוח הקרבי של חיל הנחתים[9]. בהמשך שימש כמפקד פיקוד הכוחות המשולבים של ארצות הברית וכמפקד פיקוד בניין הכוח של צבאות ברית נאט"ו. באוגוסט 2010 מונה למפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית[10]. בשנת 2013 סיים את שירותו ופרש לגמלאות.

ב-2013 כיהן כעמית אורח במכון הובר.

מזכיר ההגנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2016 בחר הנשיא הנבחר דונלד טראמפ את מאטיס לכהן כמזכיר ההגנה[11]. מכיוון שטרם עברו שבע שנים מיום שחרורו, הזדקק מאטיס לאישור מיוחד של לפחות 60 מחברי הסנאט של ארצות הברית על מנת להתמנות לתפקיד. ב-20 בינואר 2017 אישר הסנאט את מינויו (ברוב של 98–1), והוא הושבע לתפקידו.

ב-22 במרץ 2017 אישר את השארת מעט הכוחות האמריקאים בעיראק שנותרו לאחר סיום קרב מוסול[12].

ב-20 בדצמבר 2018 הודיע מאטיס לנשיא טראמפ על התפטרותו אשר תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. התפטרותו באה על רקע התנגדותו של מזכיר ההגנה לנסיגה מסוריה ולמדיניות הצבאית הבדלנית של טראמפ[13].

לאחר התפטרותו מתפקיד מזכיר ההגנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2019 התפרסמה האוטוביוגרפיה שלו, Call Sign CHAOS: Learning to Lead, בה הוא מתאר את הקריירה הצבאית שלו, וכן מגן על הגישה האינטרנציונליסטית[14].

ביוני 2020, במהלך הפגנות שנערכו בעקבות הריגתו של ג'ורג 'פלויד, מאטיס מתח ביקורת פומבית על טראמפ ותיאר אותו כ"נשיא הראשון בחיי שלא מנסה לאחד את העם האמריקני - אפילו לא מתיימר לנסות. במקום זאת, הוא מנסה לפלג אותנו"[15].

יחסו לסעודיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיחת טלפון שנערכה בינואר 2017 דיבר מאטיס עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. בשיחה מאטיס הצהיר כי הוא מכיר ב"חשיבות היחסים האסטרטגיים בין ארצות הברית לסעודיה"[16].

מאטיס תומך בתמיכה אמריקאית במערכה צבאית בהנהגת סעודיה נגד המורדים השיעים והחות'ים בתימן[17] ואף ביקש מהנשיא טראמפ להסיר את המגבלות על התמיכה האמריקאית בסעודיה במערכת הצבאית שהיא כבר מנהיגה.

בנובמבר 2018 ה-CIA העריך "בביטחון רב" כי יורש העצר הסעודי, בן סלמאן הורה להתנקש בחייו של כותב העיתונאי הסעודי ותומך האחים המוסלמים, ג'מאל ח'אשוקג'י, חרף לחץ של מחוקקים שרצו לפעול נגד הממשל הסעודי גם מטאיס וגם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו חלקו על מסקנות ה-CIA במהלך תדרוך סגור של הסנאט, בתדרוך הצהירו השתיים כי אין שום ראיות שקושרות באופן ישיר את יורש העצר לרצח ח'אשוקג'י[18].

יחסו לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאטיס הצהיר בעבר כי הוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים על מנת לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני[19]. לדבריו, המצב הנוכחי בישראל הוא "בלתי נסבל", וכי התנחלויות ביהודה ושומרון פוגעות בסיכויים לשלום ובביטחונה של מדינת ישראל. הוא שיבח את מאמציו של מזכיר המדינה ג'ון קרי לקדם הסכם שלום במזרח התיכון, ובפרט שיבח את קרי על היותו "ממוקד בחכמה כמו קרן לייזר" לעבר מטרת השגת שלום בין ישראל לפלסטינים[20]. בעת שימועיו בסנאט, אמר כי בירת ישראל היא תל אביב-יפו[21], זאת, לדבריו, בהמשך למדיניות האמריקנית לפיה ירושלים אינה מוכרת רשמית כבירת ישראל.

ב-20 באפריל 2017 ביקר מאטיס לראשונה כמזכיר הגנה בישראל, ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין ושר הביטחון אביגדור ליברמן. במהלך מסיבת עיתונאים בקריה הצהיר כי דבריו בעבר על "סכנת התנחלויות" היו כחלק מהשקפתו לחיזוק ביטחונה של ישראל, ובנוסף הוא רואה את חובתה של ארצות הברית ליתרון ביטחוני על איראן והתמודדות מול האיומים של חזבאללה וארגוני הטרור[22].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרי עטו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בינג ווסט, "ללא תהילה", הוצאת משרד הביטחון, 2009, עמודים 59-61.
  2. ^ מאמר המערכת, אשליית הסכסוך הגנוז, באתר הארץ, 11 במרץ 2012.
  3. ^ חוקרי מרכז דדו, המלצות חוקרי דדו לרגל חודש הספר, באתר צה"ל, 22 ביוני 2022
  4. ^ גל פרל פינקל, גם הדמוקרטים רוצים גנרל בדימוס לתפקיד מזכיר ההגנה, באתר זמן ישראל, 9 בדצמבר 2020.
  5. ^ מייקל ר. גורדון וברנרד א. טריינור, "קוברה 2", הוצאת משרד הביטחון, 2010, עמוד 209.
  6. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, גנרל אמריקאי: ארצות הברית משלמת מחיר ביטחוני בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, באתר הארץ, 25 ביולי 2013.
  7. ^ נחתים מחפשים נשק כימי בבי"ס בנות, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2003.
  8. ^ גל פרל פינקל, ‏קבינט של פטישים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בדצמבר 2016.
  9. ^ בינג ווסט, "ללא תהילה", הוצאת משרד הביטחון, 2009, עמודים 324-325.
  10. ^ אמיר אורן, קצין אמריקאי בכיר: "הקיפאון המדיני מפריע להתמודדות עם איראן", באתר הארץ, 7 במרץ 2012.
  11. ^ טראמפ בחר את ג'יימס מאטיס למזכיר ההגנה, באתר ynet, 1 בדצמבר 2016
  12. ^ Shane III, Leo (22 במרץ 2017). "Mattis: Expect U.S. troops in Iraq even after ISIS falls". Military Times. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ רויטרס, שר ההגנה של ארה"ב התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2018
  14. ^ צח משה, ביקורת ספרות, באתר מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית
  15. ^ Lamothe, Dan (4 ביוני 2020). "Jim Mattis blasts Trump in message that defends protesters, says president 'tries to divide us'". The Washington Post. נבדק ב-5 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Readout of Secretary Mattis' Call with Kingdom of Saudi Arabia's Deputy Crown Prince and Minister of Defense Mohammed bin Salman". U.S. Department of Defense. 31 בינואר 2017. אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ DeYoung, Karen; Ryan, Missy (26 במרץ 2017). "Trump administration weighs deeper involvement in Yemen war". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Trump administration defends close Saudi ties as Senate moves to end US support for Yemen war". CNBC. 28 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ שרה ליבוביץ-דר, ‏הברית החדשה: מה באמת חושבת הכוורת של טראמפ על ישראל, באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2017
  20. ^ Ex-US general: We pay a price for backing Israel by Lazar Berman July 25, 2013, 10:11 pm, Times of Israel
  21. ^ עמרי נחמיאס‏, שר ההגנה של טראמפ: "בירת ישראל היא תל אביב, שם יושב הממשל", באתר וואלה, 13 בינואר 2017
  22. ^ טל שלו‏, שר ההגנה האמריקני בביקור בישראל: "יש לאסד עוד נשק כימי", באתר וואלה, 21 באפריל 2017
  23. ^ גל פרל פינקל, "שדה הקרב אינו סולח על שגיאות", הבלוג על הכוונת, ‏ 28 במאי 2022.