רבנו תם

תבנית:רב רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות. כמו סבו, חי רבנו תם בצרפת. כתב את "ספר הישר" וכן ספר על הדקדוק העברי. נודע גם כמשורר ובלשן בעל ידע לשוני רב.

כינויו "רבנו תם" נגזר מהפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כה, כז), אם כי קיימת גרסה אחרת והיא שרבנו תם תיקן את תיקון חזרת הנדוניה וביטל בכך את קללת "ותם לריק כחכם".

תולדות חייו

רחוב על שמו בירושלים.

משפחתו ורבותיו

מוצאו של ר"ת בלותיר (לורן) בצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רומרוג. לר' מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה בנים: הגדול שבהם רבי שמואל רשב"ם, רבי יצחק ריב"ם שנפטר בגיל צעיר בעוד אביו חי ורבי יעקב הידוע יותר כרבנו תם ור' שלמה. בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות. כמו כן ידוע שהיתה להם לפחות בת אחת (ר"י מעיד שאמו היתה אחות של ר"ת. המקור: טור,יו"ד,סימן שמ"א) תחילה למד ר"ת אצל אביו, ומאוחר יותר אצל אחיו הרשב"ם. אט אט הפך להיות מגדולי הפוסקים בדורו ומגדולי בעלי התוספות. כמו כן היה למנהיג יהדות צרפת ובעל השפעה גדולה על יהדות אשכנז.

לר"ת נולדו שני בנים רבי יוסף ורבי שלמה.

מסעות הצלב ועלילות הדם

ר"ת חי גם בטרוייש (Troyes) וגם ברמרו (Ramerupt). במסע הצלב השני, בשנת 1146, כמעט נהרג על ידי הצלבנים. הרי תיאור המקרה מפי בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:

ויום טוב שני של שבועות נאספו התועים [הצלבנים] מארץ צרפת אל רמרו, ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו, וקרעו ספר תורה בפניו, ולקחוהו והוליכוהו אל השדה, ודברו אתו משפטים על דתו, ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי (כינוי לישו) ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים.

וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו, וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו שדה, ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים, וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם: הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו, ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה.

במהלך מסע צלב זה, בעת שהיה בבלואה (Blois) נכח בעלילת הדם נגד יהודיה בשנת 1171, שבה הוצאו להורג כשלושים יהודי הקהילה. לזכר העלילה נקבע צום בכ' בסיון, קביעה המיוחסת לרבנו תם.

תקנות

ערך מורחב – תקנות שו"ם

רבנו תם כינס בטרואה-טרוייש באמצע המאה ה-12 את האסיפות שהביאו לקביעת תקנות ליהדות צרפת. ביניהן אחת הנוהגת בדין תורה עד לימינו (בשינויים שנקבעו במהלך הדורות) והקרויה "תקנת הנדוניה". נראה שהיה זה בזמן שישב בה לאחר שירד מנכסיו בראמרו.

קשריו עם גדולי ישראל בדורו

בתקופה שבה חי רבי אברהם בן עזרא בצרפת הוא התיידד עם רבנו תם, וישנה התכתבות ביניהם בה הוא אומר על ר"ת - "אתה מקום מקדש וההראל". רבינו תם התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים בדורו. כן עסק בדקדוק, ובמחלוקת בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק תמך רבנו תם במנחם, וכתב ספר 'הכרעות' נגד דונש.

קבורתו

רבנו תם נפטר בד' בתמוז שנת ד' אלפים תתקל"א, ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר רומרוג יחד עם אחיו, הרשב"ם ואחיינו ר"י הזקן ובעלי תוספות נוספים. ב-2005 נעשה מאמץ לשקם את בית הקברות ולתחמו, ואף הוקם בית מדרש סמוך.

תקופת חייו של הרב רבנו תם על ציר הזמן
ציר הזמן

חיבוריו

• פירושיו של ר"ת הם היסוד הראשון לכל קובצי התוספות.
• ר"ת כתב גם את החיבור "ספר הישר", ובו חידושיו על התלמוד ותשובותיו בהלכה, שהוא מעין אסופה בת שני חלקים של שו"תים ופרשניות לתלמוד. בספר זה בא ר"ת להחזיר על כנם מסורות עתיקות וגרסאות עתיקות ששובשו על ידי מעתיקים לא זהירים או למדנים ששינו את הספרים בעקבות קושיות, ברבות הימים שורבבו לתוכו פסקיהם וחידושיהם של תלמידיו, ושמועות שמסרו תלמידיו משמו.
• ספר בדקדוק ובו מכריע בין מנחם בן סרוק לבין דונש בן לברט.
• תיקון ספר תורה ובו הלכות ספר תורה.
• סדר הגט ובו צורת כתיבת גט, הלכותיו ותנאיו.
• חיבר גם חיבורים על הכתובים, ולא הגיעו אלינו אלא מעט מציטוטים על ספר איוב
• מחזור שכלל הלכות תפילה
• חיבר מספר פיוטים

פיוטיו

רבנו תם היה ממעריצי הפיוט, ופסק, שלא רק שמותר להפסיק את סדר התפילה בשביל הפיוטים, אלא יש בזה "מצווה מן המובחר ומכוון אדם את לבו למקום על ידיהם". מלבד כתיבת פיוטים משלו, ר"ת גם פירש והגיה (תיקן) פיוטים של פייטנים אחרים. כמו כן, הוא הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה. רבנו תם היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים במשקל השירה הספרדית. בזה הוא כנראה הושפע מחכמי ספרד ודרום צרפת שהיה איתם במגע. היום ידועים לנו שלושים ואחד פיוטים המיוחסים לרבנו תם (לגבי ארבעה מהם יש ספק אם אמנם הוא המחבר). בין פיוטיו כתב מערבית לשמיני עצרת, אשר בעלי התוספות שלאחריו מצטטים שורה ממנה כראיה בדיונם ההלכתי.
דוגמה לתכתובת בין ר"ת לבין חכמי הספרדים, הנושאת אופי לירי, היא התכתבות בין ר"ת לרבי אברהם אבן עזרא (פרשן התנ"ך והפייטן הספרדי הידוע). לאחר שראה את שיריו, השיב ראב"ע לרבנו תם במכתב-שיר עוקצני:

"ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר מקום קודש ורמס?
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן
אני שמש וחם שמשי ונמס"

רבנו תם עונה לו בענווה:

"אבי עזרי ישיבוהו סעיפיו
אשר נתן ידידו בין אגפיו
אני עבד לאברהם למקנה
ואקודה ואשתחוה לאפיו"

ומשיב לו ראב"ע בשורות שיר שיש בהן הכרה בגדלותו של ר"ת ובמידותיו:

"הנכון אל אביר עם-אל, ורועָם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם
וחלילה למלאך האלוהים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם"

תלמידיו

ר' שלמה לוריא (המהרש"ל) כותב כי "שמונים בעלי תוספות היו בפרק אחד לפני רבנו תם וכל אחד הגיע להוראה .... ותלמידים לרוב בלי מספר". להלן רשימה חלקית של תלמידי רבנו תם. רובם מוזכרים בתוספות או בספר הישר:

• ר' אהרן בן ר' יוסף, שקרא לעצמו "קטן מתלמידיו" (כנראה בנו של ר' יוסף בן משה)
• ר' יעקב ישראל בן ר' יוסף
• ר' חיים מפריז בן ר' חננאל הכהן
• ר' משה בן ר' אברהם מפונטייזה (Pontoise)
• ר' יוסף דאורליינס (Orleans) שנקרא בכינוי "בכור שור"
• ר' אברהם בן ר' יוסף מאורליאנש
• ר' יעקב מאורליינש, המכונה גם "רבנו תם מאורליינש", נהרג על קידוש השם ב-1189 בלונדון ביום הכתרתו של המלך ריצ'רד לב ארי.
• ר' יום טוב בן ר' יצחק מיואני (Joigny) נהרג על קידוש השם בפרעות יורק (York) בשנת 1191.
• ר' מנחם בן ר' פרץ
• ר' יעקב מקורביל (Corbeil) נהרג על קידוש השם במגנצא בשנת 1192.
• ר' יהודה מקורביל (אחיו של ר' יעקב מקורביל)
• ר' אברהם מבורגויל (Bourgueil)
• ר' יצחק בן ברוך (אולי היה מזכירו של ר"ת כשחי. הוא ענה לשואלים בשם ר"ת)
• ר' אליעזר בן ר' שמואל ממיץ (הרא"ם)
• ר' משה בן ר' שלמה הכהן (רבו של הראבי"ה)
• ר' יצחק בן מרדכי מפראג (ריב"ם האשכנזי, להבדיל מריב"ם הצרפתי אחי ר"ת), פעיל ברגנשבורג
• ר' אפרים הגדול בן ר' יצחק בן ר' אברהם הזקן מרגנשבורג הידוע גם כרבי יקיר
• ר' אליעזר בן ר' יצחק מביהם (פראג)
• ר' יצחק בן יעקב "הלבן" מבוהמיה
• ר' פטר בן יוסף (חי בקארינטייה שבאוסטריה) – נהרג על קידוש השם בימי מסע הצלב השני.
• רבי משה מקייב
• ר' יצחק הגר מהונגריה
• רבי יוסי מטרינטו

הערכת הדורות לרבנו תם

במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, הר"י הזקן, ”כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית”. תלמידו ר' חיים הכהן אמר: ”אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מיטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה”, (כלומר שר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא סבר שצדיקים אינם מטמאים במיתתם כדוגמת רבי הקדוש בדברי הגמרא בכתובות).

ביטוי לדעת הדורות הבאים על רבנו תם נמצא בדברי ר' יצחק בן ששת, הריב"ש, אשר הביע בכמה מקומות את הערכתו הרבה לחכמי הצרפתים בכלל ולרבינו תם בפרט, באמרו (תשובה שצ"ד):

”והמאור השני רבינו יעקב איש תם כמוהו בפלפול לא נהיה מאחר שהתלמוד נחתם, תלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה בפלפולו ועומק שכלו ורחב בינתו הן לב כל חכם גור יגור”.

ובהמשך התשובה כתב: ”דשאני ר"ת דרב גובריה, והיה כאחד מהם (כוונתו לר"ח רי"ף ורש"י) ואולי יותר מהם בחריפות ובקיאות לפי מה שנראה ממה שחידש בתלמוד. וכל חכמי ישראל הנמצאים היום כולם כקליפת השום וכגרגר שומשום נגד אחד מתלמידיו הקטנים”.

ועוד כתב (בתשובה שע"ו) ”מה שהפלגת לספר בכבוד החכמים הצרפתים והאשכנזים מה עזרת ללא כח ומי אור כהתה עיני מראות פני חכמתם. עדיין לא הגעת לחצי כבוד לשליש ולרביע כי מצרפת תצא תורה ודבר ה' מאשכנז”. בני דורו העריצוהו לא רק בגלל חריפותו ובקיאותו; הם ראו בו אישיות של מנהיג ודבר לדור, בעל כוח השפעה והכרעה. ותלמידיו הכירו בו את המורה, שהראה להם דרך חדשה בלימוד התלמוד.

האגדה העממית (מהמאה ה-16) מבטאת את מידת ההערכה שהיה לר"ת על עצמו וגם את מידת ההכרה שהוא זכה לה, בסיפור זה: "וקבלתי ששמע ר"ת קול בכייה כשמת רש"י ושאל מה קול הבכי? ואמרה לו אמו, כמדומה לי על שכבה נר ישראל, אמר אני אחזור ואדליקהו". אגדה נוספת מספרת על ויכוח שערך עם משה, לאחר מותו, בעניין מחלוקת שהייתה לו עם רבי אליהו מפריז בעניין קשירת תפילין.

על רבנו תם נכתב שיר ביידיש שהושר על ידי חוה אלברשטיין בעל אותו שם. השיר מספר על מכתב ששולחת מלכת טורקיה לרבנו תם ומתוודה על אהבתה עליו, אך אשתו של רבנו תם נגעלת מהווידוי ואומרת שאין די לבעלה בה.

תפילין דרבנו תם

ערך מורחב – תפילין דרבנו תם

את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות בתפילין, נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, רש"י, עד היום ישנה חלוקה בין 'תפילין של רש"י' ל'תפילין של רבנו תם'. הגם כי המנהג להניח תפילין בנוסח רש"י, ישנם המחמירים ומניחים שני זוגות תפילין, אחד אחרי השני או ביחד. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".

שיטתו בזמן בין השמשות

בהלכה מוזכרת שיטתו בזמן בין השמשות כ"שיטת רבינו תם" ולדעתו צאת השבת 72 דקות לאחר השקיעה, כדעתו פסקו עוד ראשונים וכן השולחן ערוך.

משפחת רש"י

יצחק הצרפתי

שמואל

רש"י

רבי מאיר

יוכבד

רחל

שמחה

מרים

ריב"ן

רשב"ם

ר"ת

מרים

שמשון מפלייזא

רבי יצחק בן רבי מאיר

שלמה

מרים

רבינו שמואל מוויטרי

רבינו יום טוב מפלייזא

אליעזר

יצחק

יוסף

שלמה

אברהם משאנץ

רבי יהודה בן יום טוב

יוסף

ר"י הזקן

ריצב"א (ריב"א הבחור)

רבינו שמשון משאנץ

יצחק

רבנו אלחנן

רבי יעקב

יהודה שירליאון

שמואל

רבי שמואל מעכו

מקרא

      - גיס

לקריאה נוספת

• אברהם (רמי) ריינר, רבינו תם: רבותיו (הצרפתים) ותלמידיו בני אשכנז : ע"פ ניתוח יצירתו הספרותית ומקבילותיה, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, תשנ"ז.
• אברהם (רמי) ריינר, רבינו תם ובני דורו: קשרים השפעות ודרכי לימוד בתלמוד - עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשס"ב.
• אברהם (רמי) ריינר, תקנה, הלכה ומה שביניהן: הלכות גיטין לרבנו תם כמראה חברתית, תרביץ פב (תשע"ד) עמ' 139- 164

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבנו תם בוויקישיתוף

• "תַּם, יעקב ב"ר מאיר", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 269–270, באתר היברובוקס
• רבנו תם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ynet, רבנו תם: הרב שלא היה תמים, באתר ynet, 22 בפברואר 2012