תהילים ל"ז
תהילים ל"ז
לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים. |
---|
א לְדָוִד ג בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. ה גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה. ז דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ ח הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ. י וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ. יב זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו. יד חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם, טז טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים. יח יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה. כ כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כא לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. כג מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ. כה נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי כז סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָם. לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת. ל פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט. לב צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ. לד קַוֵּה אֶל ה' וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ לה רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן. לז שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם. לט וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵה' מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה. |
תהילים ל"ז הוא הפרק השלושים ושבעה בספר תהילים (על פי הוולגטה הוא ה-36). הפרק בנוי באקרוסטיכון אלפביתי. מסרו של המזמור הוא שהרשעים עושי העוול סופם להכרת, והצדיקים ישכנו לעד בארץ. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לְדָוִד'[1].
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור הוא מזמור חכמה[2], המיוחס על פי כותרתו לדוד והוא סובב סביב נושא אחד – קריאה לשומעים לבטוח בה' ובישועתו, כי הרשעים עוד מעט ייכרתו והצלחתם היא רגעית, ואת עושי הטוב ה' שומר והם יירשו את הארץ. ביטויים מהמזמור דומים לביטויים בספר משלי ובספר איוב, שגם הם עסוקים באותו הנושא.
רבים עמדו על הקשר בין מזמור זה למזמור שלפניו: מזמור ל"ו מעמיד את דרך החטאים למול דרך הצדיקים, ומזמורנו משלים את התמונה ומברר את העדיפות של דרך הצדיקים שתתקיים[3].
המזמור ערוך באקרוסטיכון אלפביתי, כשלכל אות פתגם בן ארבע צלעות. חלוקת הפרק לפסוקים ולטעמי המקרא לא מתחשבת, כדרכה, במבנה זה, אלא תלויה באורך הצלעות ובשיקולים אחרים[4].
מלבד זאת, יש המחלקים מזמור זה כך[5]:
פסוקים | תוכן |
---|---|
א'–י"א | פתיחה – קריאה לבטוח בה' שישמור את הצדיק ויכרית את הרשע. |
י"ב–י"ז | הצלת הצדיק מחרב הרשע. |
י"ח–כ"ט | הבטחת פרנסה לצדיק. |
ל'–ל"ג | הצלת הצדיק מעלילה שרשעים טופלים עליו. |
ל"ד–מ | סיום. |
המזמור בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסוק כ"ה, ובנוסח הספרדים גם הפסוק שאחריו, נאמרים לאחר ברכת המזון יחד עם עוד פסוקים העוסקים בהודאה על המזון.
- המילים ”מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ” שבפסוק כ"ג משמשות יסוד לברכת המכין מצעדי גבר, אחת מברכות השחר, העוסקת בהודאה לה' על היכולת להלך.
- שני הפסוקים שבסוף המזמור נאמרים עם פסוקים אחרים בקהילות רבות לפני תפילת ערבית, כבקשת ישועה בלילה שנמשל לצרה[6].
בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסוק כ"א נלמד להלכות מלווה ולווה ומהנאמר "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם" לומדים חז"ל שעל הלווה יש חובה מוסרית להחזיר את חובותיו[7].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- להתענג זאנוויל ויינברגר באלבום מן השמיים.
- ותשועת צדיקים - מוטי גולמן ושרוליק מנדלסון[8].
- נאר מיט אמונה - יעקב יהודה דסקל באלבומו נאר מיט אמונה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
- ^ נחום סרנה (עורך),אנציקלופדיה עולם התנ"ך, הוצאת דברי הימים תל אביב 2002
- ^ רד"ק, דעת מקרא
- ^ דעת מקרא
- ^ דעת מקרא
- ^ ערוך השולחן אורח חיים רלז ב. עטרת אבות, הוצאת מכון מורשת אבות להאדרת מורשת יהדות מרוקו, עמוד ריב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"ה, עמוד א'. הרב אליעזר מלמד, מצוות הלוואה באתר פניני הלכה
- ^ ותשועת צדיקים, בביצוע מוטי גולדמן ושרוליק מנדלסון, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 3:43)
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
|