סכיזופרניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:33, 5 באוגוסט 2017

סכיזופרניה (מגרמנית:Schizophrenie, מונח שהומצא בהשראה יוונית: σχιζοφρενία; בעברית:גם שַׁסַּעַת^[1] באנגלית Schizophrenia)^[2] היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. ההפרעה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בארגון הדיבור והחשיבה, צמצום רגשי, פגיעה בהנאה ובכוח הרצון והיזמה (initiative), בעיות קוגניטיביות (בזיכרון, קשב, פונקציות ניהוליות וכו'), התנהגויות מוזרות המוסברות על ידי החוויות הפנימיות החריגות (ההזיות, מחשבות השווא) ועל ידי שיבושי מערכות בקרה (קוגניטיביות), קשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי^[3]. מקרים קשים של סוגי סכיזופרניה מסוימים מהווים חלק משמעותי ממה שמכונה בשפה העממית כשם כללי "משוגע" או "שיגעון". סכיזופרניה היא הפרעה בעלת מהלך מתמשך, עם אפשרות להתלקחויות חדות. למרות הסברה השגויה הרווחת בציבור, הנשענת במידת-מה על תרגום מילולי של שמהּ לעברית, סכיזופרניה אינה הפרעת זהות דיסוציאטיבית ("פיצול אישיות"). כוונת המילה "שסעת" או "נפש שסועה" במונח העברי ל"סכיזופרניה", הייתה לפיצול או אי תיאום בין תפקודים נפשיים שונים - רגש, חשיבה, התנהגות. אך שם זה, המקובל בסיווג הפסיכיאטרי, אינו תיאור מדויק לכל הצורות והביטויים המגוונים של הפרעה זו.

היסטוריה^[1]

מימי קדם ועד למאה ה-19-20 לא הייתה קיימת הבחנה ברורה בין מקרים של מצבים פסיכוטיים שונים - מאניה פסיכוטית, דיכאון פסיכוטי, הביטויים הפסיכוטיים של סכיזופרניה, מצבים פראנואידיים, פסיכוזה על רקע שטיון/קהיון (דמנציה) או של הרעלות ופגיעות מוחיות "אורגניות" גסות אחרות ("השיתוק המוחי המתקדם" שבעגבת, אפילפסיה טמפורלית) וכו'. המצבים הפסיכוטיים נכנסו בדרך כלל לקטגוריה של "שגעון". תיאורים של מצבים פסיכוטיים שיכלו להיות גם על רקע סכיזופרני הופיעו בכתבים מצריים עתיקים (למשל פפירוס אברס) ובספרים של רופאים יוונים מימי קדם (למשל ארטאוס מקפדוקיה). בימי הביניים תוארו על ידי רופאים מוסלמים כמו אבן סינא.

במאה ה-17 הרופא האנגלי תומאס ויליס (1621-1675) תיאר ב 1672 בספרו " - "[De Anima Brutorum.[The Irrational Soul" (הנשמה האנימלית) תמונה קלינית שהלמה יותר את זו של אדם עם סכיזופרניה. היה מדובר בצעיר שהיה בריא ותיפקד בצורה טובה מאוד עד שללא כל לחץ חיצוני נראה לעין התחיל להידרדר מבחינת התפקוד האינטלקטואלי והכוחות הנפשיים. ^[4] משנת 1797 נשאר לנו תיאור המקרה של ג'יימס טילי מתיוס, סוכן מכירות שאושפז בכפייה ושתסמיני מחלתו דמו לאלו של סכיזופרניה פרנואידית. דוחותיו של פיליפ פינל שפורסמו בשנת 1809 היוו תרומה נוספת להכרת ההפרעה. בשנת 1853 היה זה בנדיקט אוגוסטן מורל מצרפת שתיאר את תסמונת הפסיכוטית המתמשכת הפוגעת במתבגרים ובבוגרים צעירים ושנקראה על ידו "קהיון מוקדם" démence précoce.

מאוחר יותר קארל קהלבאום התייחס בשם "הבפרניה" להפרעה דומה לזו שתיאר מורל ואוואלד הקר כתב על מקרה של קטטוניה. ב-1891 ארנולד פיק תיאר מקרה בעל תסמינים פסיכוטיים הדומים ל"הבפרניה" ולהפרעה שתוארה על ידי מורל, ואף הוא קרא להפרעה זו "שיטיון מוקדם" (בלטינית: Dementia praecox, דמנציה פרקוקס, "קהיון מוקדם"). מושג זה, המתורגם בעבר לעברית גם כ"שטיון היבחרות" - התפרסם לאחר שהפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין השתמש בו כשתיאר בצורה יסודית את ההפרעה (ב-1893 ו-1896) וקבע שהיא שונה מה"מניה-דפרסיה", מידרדרת במהירות ובדרך כלל לא ניתן להחלים ממנה. מאוחר יותר (1920,1913) הביע הסתייגויות מסוימות לגבי הפרוגנוזה הראשונית שלו בנוגע לאפשרויות ההחלמה מההפרעה.

המונח "דמנציה פרקוקס" נזנח בהמשך לטובת המונח "סכיזופרניה" שנטבע בידי הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר, בשנת 1911. הוא זיהה כי מצב זה אינו בגדר שיטיון וייחד לו שם נבדל – תחדיש, שאותו הלחים מן השורשים היווניים σχίζειν ("סכיזיין"; לשסע) ו-φρήν ("פרֶן"; נפש). באמצעות השם, שמשמעותו היא "נפש שסועה", ביקש לבטא את השסע, אי ההתאמה בין החשיבה, הרגש וההתנהגות והתרופפות האסוציאציות המחשבתיות, שהבחין אצל מי שפתחו את הפרעה. בלוילר דיבר למעשה על "קבוצת הסכיזופרניות", כלומר קבוצה של הפרעות פסיכוטיות בעלות מהלך רצוף או בשלבים, המתאפיין ב"שסע" בין תפקודים נפשיים שונים. הוא תיאר 4 תכונות סימפטומטיות "ראשוניות" - הידועות כ 4 "א": הפרעות באסוציאציות של המחשבות, הפרעה ברגש (אפקט), "אמביוולנציה" (קיום בו זמנית של רגשות מנוגדים כלפי מישהו או משהו) ונטייה "אוטיסטית" (היכנסות בתוך עצמו וניתוק מהמציאות). פרט להפרעות יסודיות אלה, קיימות לפי תיאורו של בלוילר, גם "תופעות משניות" (לא ספציפיות לסכיזופרניה) שהן פסיכוטיות מובהקות כמו הזיות ומחשבות שווא.

תרומה חשובה נוספת לחקר הקליני של ההפרעה תרם הפסיכיאטר הגרמני קורט שניידר שהתרשם שבמצבים הפסיכוטיים המופיעים אצל חולי סכיזופרניה קיימות תופעות שהוא החשיבן כאופייניות. הוא קרא להן "תסמינים מדרגה ראשונה" (1959) הם ידועים כעת כ "תסמינים שיינדריאניים", לפי שמו. דוגמאות של תסמינים כאלה היא ההרגשה שהמחשבות הוכנסו למוח או או נגנבו ממנו, הרגשות של שקיפות, שבה כל המחשבות והרגשות חשופים בפני אחרים, גורמים חיצוניים יכולים לשלוט עליהן, אפשר לשמוע הזיות בצורת קולות המעירים הערות על מחשבות או התנהגויות של האדם וכו'.

מאוחר יותר קרפנטר ואחרים הוכיחו שאף אחת מהתופעות האלה אינן פתוגנומוניות לסכיזופרניה. הן יכולות להופיע גם במאניה, אם כי בשכיחות פחותה יותר. ^[5]

ב-1918 הופיעה ההפרעה במדריך הדיאגנוסטי הראשון להפרעות נפשיות, "The Statistical Manual for the Use of Institutions for the Insane", ולאחר מכן המשיכה להופיע במדריכים דיאגנוסטיים, תחת השמות "שטיון מוקדם" או "סכיזופרניה". במהדורה הראשונה של המדריך הדיאגנוסטי האמריקאי המקובל כיום, DSM-I, שהופיע ב-1952, הוכנסה תחת הכותרת "תגובות סכיזופרניות" (ברוח השקפתו של אדולף מאייר), ובמהדורה השנייה כקבוצת הפרעות - "סכיזופרניה".

הגישה ה"נאו-קרפליניאנית" בפסיכיאטריה (שנקראה כך בעיקר בניגוד ל^[1]אסכולה ה"פרוידיאנית" הפסיכואנליטית ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) -החזירה את המחקר של ההפרעה אל מודל המדעי ה"רפואי" של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של קרפלין (ולמעשה לא היה בכלל זר לפרויד עצמו), במקרה ההפרעות הפסיכוטיות - מחקרן מבוסס קודם כל על תיאור הסימפטומים (תסמינים) והסימנים ועל ההסתכלות והמעקב אחרי מהלך ההפרעה, זאת כשאין כלים מעבדתיים אחרים (אנטומופתולוגיים) ונתונים אטיולוגיים. על הגישה הזאת מתבסס פחות או יותר הסיווג הנוסולוגי של DSM III ו DSM IV.‏ ^[6]

תסמינים חיוביים ושליליים

ב-1980 הציע טימותי. ג. קראו (Crow) מיון של ההפרעה לסוגים I ו-II על בסיס המצאות או העדר סימנים חיוביים ושליליים. סיווג זה לא נכנס ל DSM אך ניתן לפגוש בו במאמרים מקצועיים על סכיזופרניה גם כיום^[7].כמו כן הוא חילק את תסמיני הסכיזופרניה לתסמינים חיוביים ושליליים, מינוח שנמצא בשימוש מאז ועד היום^[1].

תסמינים חיוביים ("חיובי" - במובן של "פרודוקציה" של חוויות) : כוללים דלוזיות (אמונות שווא) והלוצינציות (הזיות). דלוזיה יכולה למשל להיות אמונותיו של אדם שהוא המשיח (מכונה דלוזיה או מחשבות שווא של גדלות), או, לדוגמה, שהשב"כ רודף אחריו (דלוזיה מסוג פרנואידי, דלוזיה או מחשבות שווא של רדיפה) או דלוזיית שליטה (למשל: "השב"כ השתיל לי מכשיר באוזן שאומר לי כל הזמן מה לעשות"). הזיות יכולות להיות הזיות ראייה - האדם רואה דברים שאינם קיימים במציאות. או, הסוג הנפוץ ביותר של הזיות הוא הזיות שמיעה, האדם שומע קולות שמדברים אליו. בחלק מהמקרים אלו קולות מעליבים ומשפילים. בחלק אחר של המקרים אלו קולות פוקדים, כלומר קולות שאומרים לאדם לעשות משהו. קיימות גם הזיות ריח ומגע, אך הן נדירות בסכיזופרניה ועשויות להיות משוייכות למצב רפואי (נוירולוגי) או שימוש בחומרים פסיכואקטיביים.^[1].

תסמינים שליליים ("שלילי" במובן של ליקוי, חוסר וצמצום חוויות) : כוללים אפקט קהה (השטחה או הקהיה רגשית), אלוגיה (דיבור או שפה "עניים" בצורה או בתוכן, חסימה בדיבור), הזנחה אישית (היגיינה ירודה, לבוש מרושל), אבוליציה או אבּוּליה (חוסר מוטיבציה), חוסר הנאה כללי (אנהדוניה) ונסיגה חברתית. קראו הבחין בשני סוגים של סכיזופרניה:

הפרעה מסוג I: ("חיובית": באדם זה יהיו התחלה פתאומית, בעיקר תסמינים חיוביים, מבנים מוחיים תקינים בסריקות הדמיה ותגובה טובה יחסית לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי.

הפרעה מסוג II: בעיקר עם תסמינים שליליים, אב-נורמליות מוחיות בסריקות מוחיות ותגובה ירודה לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי.

סוג נוסף שהוצע הוא הבלתי מאורגן - סוג III - בלתי מאורגן (disorganized) (לידל): באדם זה יהיו דיבור בלתי מאורגן (הפרעת חשיבה), התנהגות בלתי מאורגנת, ליקויים קוגניטיביים והפרעת קשב.

ננסי אנדריאסן וס. אולסן מדדו (1982) בעזרת סולם הערכה חמשה ממדים של התסמונת השלילית:

1. נסיגה או צמצום אפקטיביים - מבע קפוא משהו, צמצום התנועות הספונטניות ושל מחוות הגוף, צמצום קשר העין, ירידה בתגובות הרגשיות, אפקט לא מותאם, קול חד גוני, תלונות על ריקנות רגשית או על תחושת אבדן חוויות רגשיות

2.אלוגיה: צמצום התקשורת המילולית, דלות תוכן הדיבור, חסימות, איחור בתשובות, קושי סובייקטיבי לחשוב ולארגן את המחשבות

3.אבוליציה-אפאתיה: הזנחת ההופעה והיגיינה האישית, חוסר חשק בעבודה ובלימוד, חוסר מרץ (אַנֶרגיה), תלונות סובייקטיביות על חוסר רצון ואפתיה

4.אנהדוניה ונסיגה חברתית: ירידה בעניין כולל בפעילויות הפנאי, בפעילות מינית, חוסר יכולת לחוות יחסים קרובים ואינטימיים, צמצום היחסים עם ידידים וקולגות, מודעות לחוסר ההנאה ולנסיגה חברתית

5.הפרעה בקשב: חוסר ריכוז בפעילויות חברתיות, חוסר ריכוז במבחנים, תלונות סובייקטיביות על חוסר ריכוז.

טיפולים היסטוריים באנשים עם פסיכוזה

אחד הטיפולים שניתנו במסגרת אשפוז פסיכיאטרי למטופלים במצב פסיכוטי היה טיפול ניתוחי בשם לובוטומיה^[8]. כיום טיפול כזה לא מבוצע עוד, אך עדיין חיים אנשים שעברו טיפול זה וחיים עד היום את תוצאותיו^[9].

אבחנה

הדרישות לאבחנה של סכיזופרניה לפי ה DSM 5 הן:^[2]

שניים או יותר מהתסמינים שלהלן צריכים להופיע למשך זמן ניכר לאורך תקופה של לפחות חודש אחד, או פחות אם ההפרעה מטופלת תרופתית). לפחות אחד מהתסמינים חייב להיות 1,2,או 3.
1. מחשבות שווא.
2. הזיות (לא רק ראייה, אלא במספר חושים).
3. דיבור בלתי מאורגן.
4. התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית.
5. תסמינים שליליים (אָפקט שטוח).
בעיות בתפקוד החברתי או התעסוקתי למשך תקופה ניכרת הנמשכת מאז הופעת התסמינים.
התסמינים קיימים במשך חצי שנה לכל הפחות, בה לפחות חודש אחד של תסמינים מקבוצה 1.
נשללו הפרעות אחרות שמסבירות את המצב (הפרעה סכיזואפקטיבית, דיכאון, הפרעה דו קוטבית,
נשלל שימוש בחומרים או בתרופות שעשויים להסביר את המצב
נשללה הפרעה התפתחותית (לדוגמה: אוטיזם)

שכיחות ואפידמיולוגיה^[2]^[1]

שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסייה הכללית היא 1%–1.5%, כאשר השוֹנוּת בין אזורים שונים בעולם היא קטנה יחסית. השכיחות בין המינים שווה, אך קיימים הבדלים בהופעתה ובמאפייניה. בגברים, שיא הופעת ההפרעה הוא בגיל 15–25, ויש להם סיכון רב יותר לפתח תסמינים שליליים. בנשים, שיא הופעת ההפרעה הוא בגיל 25–35 ולהן סיכון רב יותר לפתח תסמינים "חיוביים".^[1] הסכיזופרניה היא הפרעה מאתגרת מבחינת אפידמיולוגיה כיוון שיש לה צורות שונות ומגוון תסמינים רחב ביחס להפרעות אחרות^[1].

גורמי סיכון המקובלים כיום על הקהילה המדעית:

א. קרבה משפחתית: קרוב משפחה מקרבה ראשונה שהתפתחה אצלו סכיזופרניה: בעיקר הורה (אחד או שניהם), או אח תאום זהה^[1].

ב. הריון ולידה: הריון ולידה טראומטיים, הריון בתקופת האביב, המלווה בזיהום ויראלי, מחלה הורמונלית או שימוש בסמים, הריון כשהאשה במצב של תת תזונה, סיבוכים שונים בלידה הקשורים במצוקה לעובר או נזק למוחו,ועוד^[1].

ג. שימוש בסמים שונים כמו LSD^[10], קוקאין^[11], אמפיתמין, פנציקלידין וחשיש^[12].

ד. קיום של מחלות אורגניות שונות, כמו אפילפסיה של האונה טמפורלית^[13] או מחלת הנטינגטון^[14]

חשוב להדגיש שמצבי הסיכון הללו אינם יחודיים באופן בלעדי לסכיזופרניה ולכן יש להתיחס אליהם בהסתייגות רבה.

מהלך ההפרעה ופרוגנוזה^[1]^[2]

המאפיינים הפסיכוטיים של סכיזופרניה מתפתחים בדרך כלל במהלך העשור השלישי לחיים (כלומר גילאי 20 עד 30). התפתחות תסמינים אלה לפני הבגרות היא נדירה. אצל נשים ההפרעה מתפתחת מעט מאוחר יותר, בשנות העשרים המאוחרות שלהן. אופן התפתחות ההפרעה הוא לעתים חד ובולט מאד. במקרים רבים אחרים הסימפטומים מתפתחים בהדרגה מתמונה של תסמינים לא ספציפיים. משהתפתחה ההפרעה היא יכולה לקבל צורה של הפרעה כרונית, הנמשכת לאורך שנים ומתאפיינת בדפוסים יציבים פחות או יותר של מאפייני ההפרעה המתוארים להלן. במקרים אחרים ישנה הטבה הדרגתית. קיים גם דפוס התפתחות בו יש אפיזודות של החרפה (לעתים כזו המחייבת אשפוז פסיכיאטרי). קיימים גם מקרים בהם האדם יחלים לחלוטין מההפרעה וישאר ללא סימפטומים כלל^[1]. קיימים ממצאים המצביעים על כך שצריכת קנאביס^[15] או קוקאין^[16] במהלך התפתחות ההפרעה פוגעת משמעותית בפרוגנוזה ועלולה להאריך אשפוזים.

השונות בתסמיני הסכיזופרניה גדולה עד כדי כך שאין תסמין בודד שמופיע אצל כל מי שהתפתחה אצלם סכיזופרניה כמכנה משותף אין תסמין היחודי רק להפרעה זו^[1]^[17]. כמו כן, מהלך ההפרעה שונה מאדם לאדם, שכן ותסמינים יכולים להופיע ולהעלם^[18].

סיכונים

שיעור האובדנות בסכיזורפניה גבוה יחסית למרבית ההפרעות האחרות. זאת בשל האופי הכרוני של ההפרעה והפגיעה הנרחבת של התסמינים באיכות החיים. שיעור ההתאבדות נע בין חמישה לשישה אחוז. שיעור נסיונות ההתאבדות עומד על כ-20%. סיכון חשוב אחר הוא תוחלת חיים קצרה יותר מהאוכלוסייה הכללית, זאת מסיבות הקשורות לעישון, תזונה לקויה וחיים בעוני מרוד.^[1] סיכון שלישי נובע משימוש בחלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות. חלק מתרופות אלה עלול להשפיע על דפוס הפעולה החשמלי של הלב^[19]^[20], חלק מהתרופות גורם לתופעות כמו השמנה^[21]

סיכונים פסיכוסוציאליים:

קיימים סיכונים פסיכוסוציאליים כתוצאה מההפרעה. חלקם קשורים לקושי לענות על דרישות חברתיות וקשיי תפקוד שונים המונעים בחלק מהמקרים תעסוקה. חלקם קשורים לסטיגמה כלפי אנשים עם מגבלה נפשית. אדם עם סכיזופרניה עלול להיות בסיכון לבדידות, עוני מרוד, בעיות רפואיות שהן תוצאה של חיים בעוני, וכן בעיות רפואיות כתוצאה משימוש בסמים או אלכוהול וכתוצאה מעישון.

החלמה

החלמה מסכיזופרניה יכולה להתבטא בהעלמות מלאה של התסמינים לאחר אירוע פסיכוטי ראשון וחזרה לתפקוד מלא,(בשיעור הנע בין 56.9% ל 57.9% ^[22]). התפתחות ההתערבויות המוקדמות לפסיכוזה בעשורים האחרונים סייעה להגדיל את חלקה של קבוצה זו מבין האנשים שפיתחו את ההפרעה^[23]^[24]. צוותי תכנית 'דיאלוג-פתוח' בפינלנד הגיעו גם ל-80% החלמה לאחר אירוע פסיכוטי ראשון^[25]. עם זאת ישנם גם מחקרים המתארים תמונה שונה מאד, לפיה שיעור המחלימים עומד על 13.5% בלבד והשפעתן של תערבויות מוקדמות אינה מורגשת לטווח הארוך^[26]. ישנם מקרים בהם האדם שאובחנה אצלו סכיזופרניה מחזיר לעצמו חלק מהיכולות שאיבד בעקבות התפתחות ההפרעה ומצליח לחיות חיים מספקים ומלאים אך לא נותר חופשי לגמרי מכל תסמיני ההפרעה, אלא בעיקר מחלק מהתסמינים החיוביים^[27].

מאפייני התמונה הקלינית

סימנים מקדימים (פרודורום)

פעמים רבות ישנם סימנים ותסמינים הקיימים לפני תחילת תהליך ההפרעה. סימנים והתסמינים המקדימים את האשפוז הראשון עשויים להופיע חודשים עד שנים לפניו וכוללים: תלונות גופניות שונות, בעיות בתפקוד במישור התעסוקתי והחברתי, עניין חדש ברעיונות מופשטים, בפילוסופיה, במיסטיקה ובדת, התנהגות מוזרה, אפקט אב-נורמלי, שינוי בדיבור, רעיונות ביזריים וחוויות תפיסתיות מוזרות. תקופה זו שלפני התפרצות ההפרעה נקראת תקופת הפרודרום.^[28]^[29]^[1]. ה DSM וה ICD מציינים שתי הפרעות שעלולות להתפתח לסכיזופרניה: הפרעת אישיות סכיזוטייפלית: כ- 10% ממי שהתפתחה אצלם סכיזופרניה אובחנו בעבר בהפרעת אישיות זו^[1]. גם הפרעה סכיזופרנופורמית עשויה להקדים אבחנה של סכיזופרניה^[1].

פירוט התסמינים^[2]^[1]

הפרעות בחשיבה: זוהי קבוצת התסמינים האופיינית לסכיזופרניה במיוחד.^[1] הפרעות אלה כוללות: האדם חושב לפי חוקים פרטיים והגיון פנימי פרטי משלו. חשיבה זו מסיטה אותו מהסקת מסקנות המבוססת על הגיון רגיל ושיפוט מציאותי. ההסטה יכולה להתבטא בכך שנושאים חסרי משמעות שאדם ללא ההפרעה היה מתעלם מהם, מקבלים בחשיבת האדם עם סכיזופרניה משקל מרכזי. תופעה נוספת היא רפיון אסוצייטיבי: בשיחה עימו האדם יקפוץ מנושא לנושא ללא קשר, הגיון או מטרה וללא תפקוד תקשורתי הנוגע לעניין. החשיבה עשויה להתאפיין בתוכן מוזר. היא עשויה להתאפיין במעגליות (חזרה על היגדים שוב ושוב), ולהתאפיין בהפסקות, שיבושי מילםי או קטעי משפטים מעורפלים בעלי משמעות פרטית.

הפרעות בתפיסה: ההפרעה הטיפוסית בתפיסה היא הלוצינציות (הזיות). האדם עם סכיזופרניה עלול לשמוע קולות (זהו סוג ההלוצינציות השכיח ביותר). בחלק מהמקרים אלו יהיו קולות שיאמרו לו דברים מעליבים משפילים או מאיימים. במקצת מהמקרים אלו יכולים להיות קולות פוקדים, המנחים את האדם עם סכיזופרניה לבצע או לא לבצע משהו. הזיות הקשורות לחושים אחרים כמו ראייה, ריח או מישוש נדירות יותר. הלוצינציות ראיה ומישוש יכולות להתרחש גם על רקע של מצב רפואי אורגני ולכן במקרה של הופעתן תיבדק אפשרות של קיום מצב רפואי אורגני.

הפרעות באפקט: ההפרעות באפקט (רגש) יכולות להתבטא בצמצום רגשי: האדם עם סכיזופרניה ידווח שהוא חש מעט מאד רגשות וחש ריקנות רגשית. הוא ייראה אדיש למתבונן מהצד, ללא הנאה וללא שמחת חיים. בחלק מהמקרים האדם ידבר בקול מונוטוני, וללא שימוש בהבעות פנים המביעות רגש. היבט נוסף של הפרעות באפקט הוא אי יציבות רגשית ורגש שאינו תואם סיטואציה.

הפרעות בהתנהגות וברציה: ההתנהגות עלולה להראות לאדם המתבונן מהצד כבלתי תכליתית ולא מכוונת מטרה. כמו כן קיימת פגיעה במוטיבציה לעשות דברים. האדם עם סכיזופרניה עלול לאבד עניין בעולם החיצון ולסגת ממעורבות בעולם החיצון לפסיביות.

קשר עם העולם החיצון ויחסים אישיים: נטיה לסגת מקשרים חברתיים ולהתכנס בתוך עולם פנימי מבודד, תוך אובדן עניין ומעורבות רגשית בקשר עם העולם החיצון.

זהות עצמית, זהות מינית ודימוי גוף: הפרעה זו יכולה להתבטא בדפרסונליזציה: חוויה של האדם שהוא נמצא מחוץ לגופו ומתבונן בעצמו מהצד. כמו כן היא יכולה להתבטא בתפיסה מעוותת של אברי הגוף או צורתו החיצונית.

תתי סוגים של סכיזופרניה

ה ICD 10 מציע חלוקה של הסכיזופרניה למספר תת סוגים לפי מאפיין בולט של התמונה הקלינית^[1]. חלוקה זו אינה קיימת ב DSM 5^[2]^[2]' ולפי פרסומים מהשנים האחרונות ייתכן מאד שגם חלוקה זו תהפוך ב ICD-11 לחלק מההיסטוריה^[30].

הסוג הפרנואידי (סכיזופרניה פרנואידית): סוג זה מתאפיין בהתעסקות מרובה במחשבת שווא אחת או יותר (בעיקר רדיפה או גדלות) או בהזיות שמיעה. הפרעה מסוג זה תתפרץ לרוב בשלב מאוחר יחסית בחיים. אנשים עם סכיזופרניה לרוב חשדניים, מגננתיים ולעתים עוינים ואגרסיביים. לרוב, אנשים אלו מתנהגים כראוי בנסיבות חברתיות. כיום, נוטים לאבחן את התנהגותם בתא המשפחתי לעומת התנהגותם בחברה אשר יכולה להיות שונה לחלוטין.^[31]^[32]

הסוג הבלתי מאורגן: בדפוס זה יש תסמינים רבים המשתנים מעת לעת. אחד המאפיינים הבולטים הוא דיבור לא מאורגן המלווה ברפיון אסוצייטיבי, עד כדי קושי להבין למה האדם התכוון בדבריו.האפקט עשוי להיות לא מותאם ועשוי לכלול ביטויי רגש לא מותאמים ומתחלפים, ליבליות רגשית, ועוד. סוג זה של סכיזופרניה שונה גם במהלך התפתחות ההפרעה: הוא מתפרץ בצורה חדה ופתאומית בסביבות הגילאים 15 עד 25 ומלוה בהפרעות קשות בתפקוד האישי, בנטיה להתבודדות וריחוק חברתי. מהלך ההפרעה מתחיל בצורה סוערת ובהמשך מתמתן ונוצר דפוס כרוני הכולל החמרות מדי פעם, לעתים כאלה המחייבות אשפוז^[1].

הסוג הקטטוני: סוג זה מתאפיין בשניים מהבאים לפחות^[1]:

חוסר תנועה - אנשים עם סכיזופרניה עשויים להישאר בתנוחה בלתי נוחה אחת ולא לזוז ממנה. אם אדם אחר ישנה את תנוחתם, הם יישארו בתנוחה בה נותרו.
יתר פעילות תנועתית - הפעילות תהיה חסרת מטרה, ובלתי מושפעת מגירויים חיצוניים.
תנועות סטריאוטיפיות, מנייריזם בולט, גיחוך תמידי, תנוחה מוזרה.
חזרה על מילים (אקולליה) או על תנועות של אדם אחר (אקופרקסיה).

ייתכנו מעברים מהירים מתזזיתיות לחוסר תנועה. כמו כן שכיחה הופעה של אילמות. אנשים אלו מצריכים השגחה צמודה על מנת למנוע מהם לפגוע בעצמם או באחרים. בנוסף, ייתכנו תת-תזונה, תשישות, חום גבוה ופגיעה עצמית. ב DSM 5 קטטוניה היא אבחנה נפרדת לגמרי מסכיזופרניה, (אם כי שתיהן נמצאות באותו פרק)^[2].

הסוג השרידי(residual): סוג זה של סכיזופרניה מאפיין את המצב הכרוני של סכיזופרניה. התסמינים הם בעיקר תסמינים שליליים (ראו תיאור לעיל).^[1].

הפרעות השייכות לספקטרום של סכיזופרניה

סכיזופרניה פשוטה: סוג זה של סכיזופרניה מופיע ב ICD 10 בפרק של סכיזופרניה. ב DSM 5 מופיעה הפרעה זו כהפרעת אישיות סכיזואידית. בהפרעה זו אין מצב פסיכוטי ברור, הדלוזיות וההלוצינציות אינן בולטות, אך יתכנו גלישות פסיכוטית קצרות למשך שעות ספורות בכל פעם^[1].

הפרעה סכיזוטיפלית: ב DSM 5 מוגדרת כהפרעת אישיות סכיזוטייפלית. ב ICD - נמצאת בפרק הסכיזופרניה.

אבחנה מבדלת^[1]^[2]

תסמונת נפשית אורגנית: ישנם מצבים רפואיים שונים העלולים לגרום לתסמינים אורגניים דמויי סכיזופרניה. כמו מחלת לופוס (זאבת), , פורפיריה, גידול באונה הפרונטו-טמפורלית של המוח, ושימוש כרוני באלכוהל, לאלה יש להוסיף מצבי הרעלה, שימוש בסמים שונים כמו LSD, אמפיתמינים וכדומה.

הפרעות אפקטיביות (דיכאון, דיכאון פסיכוטי וכדומה) : גם הפרעות אלה כמו סכיזופרניה יכולות להתבטא בהדרדרות בתפקוד ולעיתים בסימנים פסיכוטיים, אך בהפרעות אלה הפסיכוזה מופיעה ביחד עם התסמינים האפקוטיביים.

הפרעות פרנואידיות (למשל הפרעת אישיות פרנואידית): בהפרעות אלה אין הלוצינציות ואין חשיבה לא מאורגנת, לא קיים רפיון אסוצייטיבי ולא מחשבות האופייניות לסכיזופרניה כמו שידור מחשבות וכדומה.

אוטיזם ומצב שרידי של הפרעה התפתחותית מופשטת: אוטיזם יכול להידמות לסכיזופרניה שרדית. ההבדל הוא שבאוטיזם אין תסמינים פסיכוטיים (הלוצינציות, דלוזיות וכדומה).

הפרעה כפייתית, הפרעה היפוכונדרית או פוביה פשוטה: בהפרעות אלה ייתכנו סוגים מסויימים של מחשבות שווא, אך בניגוד למה שקורה בסכיזופרניה אנשים עם הפרעות אלה מודעים להיות מחשבותיהם מחשבות שווא.

הפרעות אישיות: בהפרעות מסוימות ייתכנו תקופות או אפיזודות פסיכוטיות, אך בניגוד למה שקורה בסכיזופרניה, אנשים עם הפרעות אישיות יחזרו לתפקוד לאחר שהמצב הפסיכוטי יסתיים.

חוויות ואמונות של כיתות דתיות: כאן כמובן לא מדובר בהפרעה נפשית אלא במצב חברתי שעשוי להידמות לסימפטום של סכיזופרניה.

פיגור שכלי: התמונה הקלינית עלולה להראות דומה במידת מה לתסמינים השליליים של סכיזופרניה, אך בפיגור אין מחשבות שווא או הזיות.

הפרעות פסיכוטיות חריפות חולפות: ב DSM 5 מופיע מצב שנקרא הפרעות פסיכוטיות חולפות. (Brief Psychotic Episode)^[33]. הפרעות אלה יכולות להתרחש על רקע של סטרסור וכדומה. בכל מקרה משכן של המצבים הפסיכוטיים וחומרתם אינם מתאימים לאבני הבוחן של סכיזופרניה.

מחקר

לאורך עשרות השנים האחרונות מתקיים מחקר מגוון מאד על הסכיזופרניה, בין השאר מתוך שאיפה לאתר גורמים להפרעה או לפחות גורמים המעלים את הסיכון לפתח אותה. עם הזמן הפכו המחקרים למתוחכמים ומורכבים יותר ויותר וכיום רבים מהמחקרים אינם מתמקדים רק במימד אחד מהתחומים המתוארים להלן אלא יוצרים שילובים שלהם^[34]. למרות המחקר הרב והמגוון אין נכון ל 2017 תמונה שלמה וקוהורנטית לגבי הסיבות להתפתחות ההפרעה^[1]. נכון להיום מקובל לתאר את הסכיזופרניה כהפרעה שמעורבים בה תהליכים רבים שיש להם היבטים בילוגוגיים, גנטיים, סביבתיים ועוד. להלן דוגמה לתחומי מחקרים על סכיזופרניה מהשנים האחרונות

א. מחקרים המנסים להתחקות אחר גורמים לסכיזופרניה

מחקרים העוסקים בהשערת הדחק - נטייה (Stress - Diathesis Hypothesis):

לפי תאוריה זו שהוצעה לראשונה ב 1997 ועודכנה ב 2008, אנשים הנוטים לכך מראש יפתחו את ההפרעה בתגובה למצב דחק. הנטייה הראשונית יכולה להיות ביולוגית, גנטית או נרכשת (שימוש בחומרים; ראו בהמשך). הדחק עשוי להיות ביולוגי, כמו למשל פציעה, או פסיכולוגי (לדוגמה, משבר חיים, מוות דמות משמעותית וכדומה). ההשערה הנוכחית היא שקיימת מעורבות של הורמון הדחק קורטיזול בהתפתחות ההפרעה אצל אנשים מסויימים.^[35]

מחקר PET מציע שככל שהאונה המצחית פחות פעילה (אדום) במהלך מטלה של זיכרון העבודה, העלייה בפעילות הדופמין החריגה בסטריאטום גדולה יותר (ירוק). דבר זה נחשב לגרעון נוירו-קוגניטיבי בסכיזופרניה.

מחקרים העוסקים בגורמים ביולוגים:

בשנים האחרונות הצטברו עדויות על פתולוגיות באזורי מוח שונים בסכיזופרניה, ביניהם: המערכת הלימבית, הקורטקס הפרונטלי, וגרעיני הבסיס. הסיבה לפתולוגיה זו היא כפי הנראה בעיה בהתפתחות המוח (בשלב נדידת תאי העצב בהתפתחות העוברית) או בניוון של תאי עצב לאחר התפתחותם. מחקרים שהשתמשו בסריקות הדמיה (דימות תהודה מגנטית, טומוגרפיה ממוחשבת) מצאו בין השאר כי בחולי סכיזופרניה קיימת הגדלה של חדרי המוח הלטרלים, וירידה בנפח של הקורטקס (קליפת המוח). בנוסף, נמצאה התאמה בין חומרת ממצאי ההדמיה לחומרת ההפרעה. עם זאת, נכון לאמצע העשור השני של המאה ה 21, אין עדיין הסבר מבוסס מספיק על טיב הקשר בין ממצאים אלה לתסמיני הסכיזופרניה^[1] ^[36].

מחקרים על פעילות מוליכים עצביים (נוירו-טרנסמיטרים)

השערת הדופאמין: לפי השערה זו סכיזופרניה קשורה בעודף פעילות של הנוירוטרנסמיטור דופמין. השערה זו מתבססת על שני ממצאים: יעילותן של תרופות אנטי-פסיכוטיות המשמשות בין היתר לטיפול בסכיזופרניה, קשורה ברמת חסימת הרצפטור לדופמין (מסוג D ₂ ). תרופות שמגרות הפרשה מוגברת של דופמין (דופמינרגיות), כמו אמפטמינים, עשויות לעורר פסיכוזה. מחקרים שונים הראו שרמות גבוהות של תוצרי הפירוק של דופמין בדם (מטבוליטים) נמצאות ביחס ישר למידת התסמינים הפסיכוטיים ולמידת התגובה לטיפול. עם זאת, לא ברור עדיין באיזה מנגנון משפיע הדופמין על הפסיכוזה. נוירוטרנסמיטורים וחומרים אחרים שנמצאו כקשורים לפסיכוזה ולסכיזופרניה הם: סרוטונין, נוראדרנלין וחומצות אמינו שונות^[1]. מחקרים מהשנים האחרונות מעלים סימן שאלה לגבי תוקפה של השערת הדופאמין והמשקל שלה בתמונה הקלינית בסכיזופרניה^[37]^[1].

מוליכים עצביים אחרים: מחקרים נוספים על פעילות מוליכים עצביים עוסקים בפעילות יתר של קולטן 5HT למעביר העצבי סרוטונין, וכן בתת פעילות של הקולטן N Methyl D Aspsrtate של המעביר העצבי גלוטומט.^[38]^[1]

מחקרים על גורמים גנטיים: המחקר כיום מתמקד באיתור של מרקרים גנטיים הקשורים להעלאת הסיכוי לפתח את ההפרעה. ^[39]. אחת השיטות בהן נעשה שימוש לחקר המאפיינים הגנטיים של הסכיזופרניה היא מחקרי תאומים^[39].

מחקרים על גורמים פסיכו-סוציאליים: מחקרים בתחום זה מנסים לרתום תיאוריות פסיכולוגיות כמו תיאוריית ההיקשרות של בולבי ותיאוריות אחרות, כדי להסביר מדוע ההפרעה תתפתח דווקא אצל אנשים מסוימים לא אצל אחרים. עד כה לא הניב כיוון מחקר זה תשובות משמעותיות.

מחקרים על גורמים משפחתיים: תאוריטיקנים מסוימים ניסו לקשור בין מצבים משפחתיים ותיפקוד של ההורים (בעיקר האם) ובין התפתחות של סכיזופרניה אצל אחד הילדים^[1].

מחקרים אפידמיולוגיים ואימונולוגיים: מחקרים אפידמיולוגיים על שיעורי התחלואה בסכיזופרניה בודקים את הקשר בין שכיחות של סכיזופרניה למאפיינים אישיים של מי שהתפתחה אצלם ההפרעה. לפי השערה אחת, ישנה אפשרות של זיהום נגיפי כגורם להפרעה. לפי השערה אחרת השפעת אזורי מחיה על שכיחות המחלה, והשפעת עונת הלידה על שכיחות המחלה (קיים ממצא המצביע על שכיחות גבוהה יותר של המחלה בקרב מי שנולדו בחצי הכדור הצפוני לקראת סוף החורף ותחילת האביב ובחצי הכדור הדרומי בחודשים יולי וספטמבר)^[40]^[1].

ב. מחקרים על טיבה של הסכיזופרניה מאפייניה והשפעותיה על האדם

מחקרים על קשרים בין רשתות נוירונים במוח:

מחקרים אלה מבוססים על ההנחה המקובלת כיום לפיה ההפרעה אינה נמצאת במוקד ספציפי במוח אלא היא קשורה דווקא לקשרים בין נוירונים.^[1]

מחקרים על מדדים נוירו-קוגניטיביים של סכיזופרניה:

במחקרים אלה המטרה היא להבין במה פוגמת הסכיזופרניה ואיך הפגיעה משפיעה על תפקודים הקשורים לחשיבה, ביצוע של מטלות מורכבות, יכולת ריכוז וכדומה.^[1]

ג. מחקרים העוסקים בהחלמה מסכיזפרניה

מחקרים העוסקים במדדי החלמה ובמאפייניה

בשנים האחרונות מתפתח גוף ידע גדל והולך לגבי החלמה מסכיזופרניה. בין היתר נבדקים גורמים התורמים לתהליך ההחלמה (מאפייני אישיות, מאפייני סביבת המחיה, נסיבות חיים, מצב רפואי ועוד)^[41], חסמים להחלמה (חסמים פוליטיים, כלכליים, סטיגמה וחסמים חברתיים אחרים).^[42]. כמו כן מבוצעים מחקרים שתכליתם לבדוק מימדים שונים של החלמה על מנת לבסס מושג זה ולתת לו יתר תוקף ומשמעות^[43].

מחקרים על התערבויות מקדמות החלמה

זה שנים שמתפתח גוף מחקר גדל והולך שתכליתו לפתח התערבויות המיועדות לקדם החלמה אצל אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות (דיכאון סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית). בין ההתערבויות שהוליד הכיוון הזה: ניהול מחלה והחלמה,^[44] אימון לקוגניציה חברתית ואינטראקציות (SCIT)^[45], סינגור עצמי^[46] התערבות להפחתת סטיגמה עצמית (NECT)^[47] ועוד.

ד. שינוי התפתחות ההפרעה לאחר האבחון

קיים גוף ידע הולך וגדל על התערבויות טיפוליות שנועדו לאנשים שנמצאים בתחילת התפתחות ההפרעה (למשל לאחר אפיזודה פסיכוטית ראשונה). גוף ידע זה מתבסס על ההבנה שאופן התפתחות הסכיזופרניה אינו בבחינת גזירת גורל ובהחלט ניתן במקרים רבים לשפר את הפרוגנוזה של ההפרעה^[48]. תחום נוסף ומתפתח של מחקר הוא שליטה בתסמינים החיובייים (בעיקר הזיות שמיעה) באמצעות ביופידבק.^[49]

כתבי עת מדעיים מהעולם

ישנם מספר כתבי עת מחקריים באנגלית המוקדשים ספציפית למחקרים שונים בסכיזופרניה. לרובם יש גם תוכן מקוון, המחייב הרשמה (בחלק מהמקרים תמורת תשלום). בין כתבי העת המובילים^[50]:

Schizophrenia Bulletin של אוניברסיטת אוקספורד
Schizophrenia Research של אלסביר
Schizophrenia Reaserch & Treatment (גישה חופשית)

טיפול

א. טיפול מוקדם: קיימות המלצות המדגישות את החשיבות הגדולה של טיפול מוקדם ככל האפשר, לרוב לאחר משבר פסיכוטי ראשון. זאת במטרה למזער ככל הניתן את הנזק לתפקודים שונים בהמשך (כפי שפורטו לעיל)^[51]. התערבויות במצבי פסיכוזה ראשונית הן תחום מתפתח בטיפול בסכיזופרניה. אחת הדוגמאות לכך הוא מיזם RAISE בארה"ב^[23] וכן מיזמים כמו דיאלוג פתוח בלפלנד, פינלנד^[52], ובית סוטריה בירושלים ישראל^[53].

ב. טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי הוא מסד חשוב בהפחתת הסימפטומים הפעילים של המחלה, בפרט הסימפטומים החיוביים (הלוצינציות, דלוזיות וכדומה).^[1] בישראל נעשה שימוש במגוון רחב מאד של תרופות נוגדות פסיכוזה. הפסיכיאטר יתאים את התרופה המתאימה לכל אדם, בהתחשב ברקע רפואי (אם יש מחלות רקע ואם האדם לוקח תרופות אחרות לטיפול במצבים רפואיים אחרים) וכן במאפייני ההפרעה אצל האדם המסויים. הטיפול התרופתי משולב במעקב על ידי פסיכיאטר במרפאה לבריאות הנפש. כיום יש המטילים ספק בתרומה של הטיפול התרופתי ארוך הטווח להחלמה ושיפור באיכות החיים של אנשים עם סכיזופרניה.^[54]

ג. טיפול פסיכוסוציאלי: קיימת המלצה לשלב את הטיפול התרופתי בטיפול פסיכוסוציאלי שיקומי, שימשך לפחות 3 עד 5 שנים מפרוץ ההפרעה.בישראל יכול אדם שאובחן וקיבל אחוזי נכות מביטוח לאומי לפנות לוועדת סל שיקום^[55] ולקבל שירות תיאום טיפול^[56], או שירות דיור^[57] (הוסטל,קהילה תומכת או דיור מוגן לסוגיו) וכן שירותים אחרים לפי צרכיו. הטיפול הפסיכוסוציאלי כבר משלב מוקדם של האבחנה חשוב, כדי למנוע לפחות חלק מהפגיעה המשמעותית באיכות החיים של אדם עם סכיזופרניה^[51]. ישנה חשיבות רבה לכך שהטיפול הפסיכוסוציאלי יהיה מותאם לתרבות ממנה מגיע האדם^[51].

ד. התערבויות מקדמות החלמה: בעשור החולף התפתחו בעולם התערבויות מבוססות ראיות המיועדות לסייע לאנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות (סכיזופרניה, בי-פולאר ודיכאון) להשיג איכות חיים משופרת נוכח ההפרעה. חלק מההתערבויות האלו נועדו לסייע לאדם לנהל את ההפרעה^[58],^[59] אחרות נועדו לרכוש מיומנויות חברתיות שנשחקו^[60], להתמודד עם סטיגמה עצמית^[61] ועוד.

ה. פסיכותרפיה: אין המלצה קונקרטית על סוג מסוים של פסיכותרפיה לאנשים עם אבחנה של סכיזופרניה. עם זאת, כיוון שלעתים קרובות סיפור ההתמודדות עם ההפרעה הוא סיפור מערכתי ומשפחתי קיימת המלצה לפנות לטיפול משפחתי.^[1]

ו. אשפוז: אשפוז פסיכיאטרי מתרחש לרוב על רקע של החמרה בתסמינים, אפיזודה פסיכוטית וכדומה. במקרים בהם אין ברירה אחרת זה עלול להיות אשפוז כפוי^[62]. לעתים החמרות במצב מתרחשות על רקע של אי התמדה בטיפול התרופתי^[1].

ז. טיפולים רפואיים לא תרופתיים: קיימים טיפולים לא תרופתיים לטיפול בתסמינים החיוביים של סכיזופרניה. דוגמה לכך הוא טיפול ביופידבק, המסייע לשלוט בתסמיני הלוצינציה^[49]. כמו כן יש נסיון (גם בישראל) בטיפול באמצעות נזעי חשמל (ECT).

סכיזופרניה בתרבות

לאורך ההיסטוריה נוצרו יצירות רבות מאד (ספרים וסרטים ועוד) על ידי אנשים שחיו עם סכיזופרניה. חלק מהיצירות הללו מתאר את חווית החיים עם ההפרעה, ותהליכי צמיחה אישית לצד ההפרעה.

ספרה של סילביה נאסאר נפלאות התבונה, העוסק בסיפור חייו של ג'ון נאש, מדען האדם בסכיזופרניה שקיבל פרס נובל לכלכלה (הפרס הוענק לו על הישגיו קודם להתפרצות ההפרעה). הסרט שצולם על פי ספר זה זכה לשבחים רבים ועזר מאוד להעלות את המודעות לסכיזופרניה בציבור הרחב.
הסרט דוני דארקו, העוסק בילד הלוקה בהזיות פסיכוטיות, מהווה דוגמה טובה להפרעה, שכן הוא מראה אותה "מתוך ראשו" של האדם.
הספר מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים של חנה גרין, העוסק בבחורה שלקתה בסכיזופרניה, באשפוזה ובניסיון שלה להשתקם.
ספרו של פיליפ ק. דיק "כשל זמן" ("Martian Time-Slip"). ספר מדע-בדיוני אשר עוסק בסכיזופרניה ובאוטיזם כמחסומים בין אדם בודד לבין החברה.
הסרט ספיידר של דיוויד קרוננברג ובכיכובו של רייף פיינס עוקב אחר ספיידר הפרנואיד, השקט והאומלל, ומציג את נפתולי זיכרונותיו ונוכחותם החוזרת בחייו של ספיידר. הסרט זכה במקום הראשון בפסטיבל טורונטו 2002.
שירם של קינג קרימזון, 21st Century Schizoid Man מאלבום הבכורה, In the Court of the Crimson King, מדבר על אדם מהמאה ה-21 שסובל מהבעיה.
סדרת הטלוויזיה האמריקאית "מר רובוט" עוסקת בהאקר אשר סובל מסכיזופרניה, הפרעת חרדה חברתית, דיכאון קליני ומפרנויה.
הספר "שבויה בעצמה" של נועה שטמלר, המתאר את ההתמודדות שלה, של בתה ושל המשפחה, עם מחלת הסכיזופרניה בה חולה הבת.

דעות קדומות על חולי סכיזופרניה

מכיוון שסכיזופרניה היא מצב נפשי חריג שבו האדם עשוי להתנהג בצורה לא נורמטיבית, חריגה ולעתים לא מוסברת ומכיוון שיש מסורת תרבותית ארוכה על ההפרעה, המתמודדים עם ההפרעה סובלים ממגוון רחב של דעות קדומות. כך למשל אנשים חושבים שסכיזופרנים הם אלימים וזאת בעוד שרק מיעוט מהחולים פועל באלימות כלפי סביבתו, כמו כן אנשים עלולים לחשוב בטעות שהמתמודד הוא חסר הגיון כליל או להגיד שהתנהגות רגילה שלו היא סימן לכך שמחלתו חזרה.

ראו גם

לקריאה נוספת

אברהם ויצמן, מיכאל פירובסקי, ורש טל, "סכיזופרניה", פרולוג מוציאים לאור, ראש העין, 1999
חנה גרין, מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1974,
Kaplan & Sadock, "Synopsis of Psychiatry", ninth edition.
Raquel E Gur and Ann Bradon Johnson, "If Your Adolescent has Schizophrenia: essential resource for parents", Oxford University Press, 2006 (על סכיזופרניה בקרב מתבגרים)
Mark Vonnegut, "The Eden Express: A Memoir of Insanity", Praeger Publishers 1975; 2002 Seven Stories Press (ספרו של מרק וונגוט על מחלתו והטיפול בה, עם הקדמה מאת אביו קורט וונגוט)
Kurt Snyder, with Raquel Gur and Linda Wasmer Andrews, "Me, Myself, and Them: A Firsthand Account of One Young Person's Experience", Oxford University Press, 2007 (ספרו של קורט סניידר על התמודדותו עם ההפרעה)
Nicolas Georgieff - La Schizophrénie, Dominos, Flammarion, 1995 (בצרפתית)
Karen Nakamura. A disability of the soul : an ethnography of schizophrenia and mental illness in contemporary Japan Ithaca : Cornell University Press ,2013
John Kilhlstrom, Psychiatric Diagnosis, in Beutler, L.E., & Malik, M.L. (Eds.), Alternatives to the DSM. Washington, D.C.: American Psychological Association, 2000.
Kaplan & Sadock, Comprehensive Textbook of Psychiatry, seventh edition, vol. 1-2, Lippincott Williams & Wilkins, Philadelphia, 2000
Peter B. Jones, Peter Buckley, with contributions of David Kessler, Schizophrenia, Churchill Livingstone Elsevier, 2006 ISBN 0443 102503
Sophia Frangou, Robin M Murray, Schizophrenia, Martin Dunitz, London, 2000
Marco Picchioni, Robin M. Murray, Schizophrenia, British Medical Journal J, 335 (7610), 91-95, 2007
Michael H. Stone, Healing the Mind- A History of Psychiatry from Antiquity to the Present, Pimlico Random House, London 1998
Nancy Andreasen, The Broken Brain - The Biological Revolution in Psychiatry ,Harper & Row, Publishers, NYC 1984
Gabor S. Ungvary, Helen F. K. Chiu et al, Conceptual Issues in the Diagnosis of Schizophrenic Psychoses, Hong Kong Journal of Psychiatry, 1997, 7, (2) 4-8

ספרי יעץ ועזרה עצמית בעברית

ד"ר ג'יימס ה. מארלי, מעורבות משפחתית בטיפול בסכיזופרניה: מודלים, כישורים חיוניים ותהליך. הוצ' אח,
ג'ון האו, סכיזופרניה - דרכי עבודה: גישה מבוססת צרכים , הוצאת אח, 2004

קישורים חיצוניים

סכיזופרניה, אתר המרכז לבריאות הנפש גהה
סכיזופרניה, באתר הארגון הבינלאומי לחקר בריאות הנפש - International Mental Health Research Organization (באנגלית)
סכיזופרניה, באתר המכון הלאומי לבריאות הנפש של ארצות הברית - NIMH (באנגלית)
סכיזופרניה, בלקסיקון הפסיכולוגי בטיפולנט
צבי ינאי, ‏הסכיזופרניה כבדידות אנושית, מחשבות 36, ינואר 1973, עמ' 27–32
טוני דייג'ר, נפש שסועה, "גלילאו"
ביבי קננגיסר, פיצול האישיות של הסכיזופרניה, אתר האייל הקורא
אורית בליצר-צור, שסעת בעין העדשה: על סכיזופרניה בקולנוע, כתב העת של "בצלאל"
סכיזופרניה, סרטון עם הסברים, באתר צמ"ד אונליין
אמיר טל, לחיות עם סכיזופרניה, 13 באוקטובר 2014, באתר Doctors
עפרי אילני, חוקרים: זיהינו את הגורמים הגנטיים לסכיזופרניה, באתר הארץ, 03/07/09
עידו אפרתי, יותר מ–100 גנים מעורבים בהתפתחות מחלת הסכיזופרניה, באתר הארץ, 25 ביולי 2014
עידו אפרתי, מחקר בארה"ב: הפחתת מינון התרופות וטיפול נפשי יעילים נגד סכיזופרניה, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2015
מאמר על חשיבות ההסתכלות הקלינית באבחון סכיזופרניה - בעקבות קרפלין ובלוילר
To Honor Kraepelin…: From Symptoms to Pathology in the Diagnosis of Mental Illness (על המהפכה הקרפלינית והמודל הרפואי בפסיכיאטריה) (באנגלית)

סרטים תעודיים

כנפיים שבורות - שני סיפורי החלמה מסכיזופרניה (אנגלית, כתוביות בעברית) , באתר יוטיוב.

Living With Schizophrenia: A Call For Hope and Recovery - אנגלית באתר יוטיוב

הרצאה של פרופ' לואיס סאס: רגש, סכיזופרניה - הפתעה, אנגלית באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ ¹⁹ ²⁰ ²¹ ²² ²³ ²⁴ ²⁵ ²⁶ ²⁷ ²⁸ ²⁹ ³⁰ ³¹ ³² ³³ ³⁴ ³⁵ ³⁶ ³⁷ חנן מוניץ (עורך), 9 סכיזופרניה, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 197-248. (בעברית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ American Psychiatric Association, Schizophrenia Spectrum and other Psychotic Disorders, DSM-5 Hero Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 99-105
^ P.Jones,P.Buckley (2006) ע' 7
^ M.Stone (1998) p 45-46.
^ William T. Carpenter, Jr., MD; John S. Strauss, MD; Salvatore Muleh - ?Are There Pathognomonic Symptoms in Schizophrenia An Empiric Investigation of Schneider's First-Rank Symptoms Arch Gen Psychiatry. 1973;28(6):847-852. (ו. קרפנטר, ואחרים - ישנם תסמינים פאותוגנומוניים בסכיזופרניה? מחקר אמפירי של התסמינים השניידריאניים מדשרגה ראשונה. 1973
^ Nancy Andreasen (1984) p.150-154
^ Oliver D. Howes, Shitij Kapur, A neurobiological hypothesis for the classification of schizophrenia: type A (hyperdopaminergic) and type B (normodopaminergic), The British Journal of Psychiatry 205, 2014-07-01, עמ' 1–3 doi: 10.1192/bjp.bp.113.138578
^ Walter Freeman, Frontal Lobotomy in Early Schizophrenia Long Follow-up in 415 Cases, The British Journal of Psychiatry 119, 1971-12-01, עמ' 621–624 doi: 10.1192/bjp.119.553.621
^ Ryo Kumagai, Maiko Kitazawa, Yoshiro Ishibiki, Kenji Narumi, A patient with schizophrenia presenting with post-lobotomy catatonia treated with olanzapine: a case report, Psychogeriatrics 17, 2017-05-01, עמ' 202–203 doi: 10.1111/psyg.12208
^ David A. Martin, Danuta Marona-Lewicka, David E. Nichols, Charles D. Nichols, Chronic LSD alters gene expression profiles in the mPFC relevant to schizophrenia, Neuropharmacology 83, 2014-08-01, עמ' 1–8 doi: 10.1016/j.neuropharm.2014.03.013
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Hospital Length of Stay in Individuals With Schizophrenia... : The Journal of Nervous and Mental Disease, LWW doi: 10.1097/NMD.0000000000000231
^ S. M. Nielsen, N. G. Toftdahl, M. Nordentoft, C. Hjorthøj, Association between alcohol, cannabis, and other illicit substance abuse and risk of developing schizophrenia: a nationwide population based register study, Psychological Medicine 47, 2017/07, עמ' 1668–1677 doi: 10.1017/S0033291717000162
^ Alexander Bryson, Helen Gardner, Ian Wilson, Tim Rolfe, Temporal lobe epilepsy following maintenance electroconvulsive therapy—Electrical kindling in the human brain?, Epilepsia 57, 2016-11-01, עמ' e216–e220 doi: 10.1111/epi.13565
^ Felipe V. Gomes, Anthony A. Grace, Adolescent Stress as a Driving Factor for Schizophrenia Development—A Basic Science Perspective, Schizophrenia Bulletin 43, 2017-05-01, עמ' 486–489 doi: 10.1093/schbul/sbx033
^ E. Manrique-Garcia, S. Zammit, C. Dalman, T. Hemmingsson, Prognosis of schizophrenia in persons with and without a history of cannabis use, Psychological Medicine 44, 2014/09, עמ' 2513–2521 doi: 10.1017/S0033291714000191
^ Wu, Hanjing Emily ; Mohite, Satyajit MBBS*; Ngana, Ikenna ; Burns, Wilma ; Shah, Nurun ; Schneider, Laurie ; Schmitz, Joy M. Lane, Scott D; Okusaga, Olaoluwa O., Hospital Length of Stay in Individuals With Schizophrenia... : The Journal of Nervous and Mental Disease, Journal of Nervous & Mental Disease: January 2015 - Volume 203 - Issue 1 -, עמ' 33–36 doi: 10.1097/NMD.0000000000000231
^ Alexis C. Edwards, Tim B. Bigdeli, Anna R. Docherty, Silviu Bacanu, Meta-analysis of Positive and Negative Symptoms Reveals Schizophrenia Modifier Genes, Schizophrenia Bulletin 42, March 2016, עמ' 279–287 doi: 10.1093/schbul/sbv119
^ Yael Adini, Yoram S. Bonneh, Seva Komm, Lisa Deutsch, The time course and characteristics of procedural learning in schizophrenia patients and healthy individuals, Frontiers in Human Neuroscience 9, 2015-09-01 doi: 10.3389/fnhum.2015.00475
^ Sabine M. J. M. Straus, Gysèle S. Bleumink, Jeanne P. Dieleman, Johan van der Lei, Antipsychotics and the Risk of Sudden Cardiac Death, Archives of Internal Medicine 164, 2004-06-28 doi: 10.1001/archinte.164.12.1293
^ F Salvo, A Pariente, S Shakir, P Robinson, Sudden cardiac and sudden unexpected death related to antipsychotics: A meta-analysis of observational studies, Clinical Pharmacology & Therapeutics 99, 2016-03-01, עמ' 306–314 doi: 10.1002/cpt.250
^ Richard Musil, Michael Obermeier, Paul Russ, Michael Hamerle, Weight gain and antipsychotics: a drug safety review, Expert Opinion on Drug Safety 14, 2015-01-02, עמ' 73–96 doi: 10.1517/14740338.2015.974549
^ J. Lally, O. Ajnakina, B. Stubbs, M. Cullinane, Remission and recovery from first-episode psychosis in adults: A systematic review and meta-analysis of long-term outcome studies, European Psychiatry 41, 2017-04-01 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1595
^ ¹ ² Mueser, Kim T. Cook, Judith A., Rising to the challenge of first episode psychosis: The NIMH Recovery After Initial Schizophrenia Episode (RAISE) initiative., Psychiatric Rehabilitation Journal 37(4),, עמ' 267-269. doi: http://dx.doi.org/10.1037/prj0000108
^ J. Lally, O. Ajnakina, B. Stubbs, M. Cullinane, Remission and recovery from first-episode psychosis in adults: A systematic review and meta-analysis of long-term outcome studies, European Psychiatry 41, 2017-04-01, עמ' S819 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1595
^ Ruth Y Pavlovic, Aleksandar Pavlovic, Stephen Donaldson, Cochrane Database of Systematic Reviews, John Wiley & Sons, Ltd, 2016-10-04. (באנגלית)
^ Matti Penttilä, Erika Jääskeläinen, Noora Hirvonen, Matti Isohanni, Duration of untreated psychosis as predictor of long-term outcome in schizophrenia: systematic review and meta-analysis, The British Journal of Psychiatry 205, 2014-08-01, עמ' 88–94 doi: 10.1192/bjp.bp.113.127753
^ Y. Braw, R. Sitman, M. Cohen, U. Berger, Remission of positive symptoms according to the “remission in Schizophrenia Working Group” criteria: A longitudinal study of cognitive functioning, European Psychiatry 28, 2013-06-01, עמ' 282–287 doi: 10.1016/j.eurpsy.2012.04.003
^ T. R. Kwapil, N. Barrantes-Vidal, G. M. Gross, T. Sheinbaum, Positive and negative schizotypy are associated with prodromal symptoms, schizophrenia-spectrum symptoms and personalities, and self and other schemas, Personality and Individual Differences 60, 2014-04-01, עמ' S7 doi: 10.1016/j.paid.2013.07.166
^ Neus Barrantes-Vidal, Georgina M. Gross, Tamara Sheinbaum, Mercè Mitjavila, Positive and negative schizotypy are associated with prodromal and schizophrenia-spectrum symptoms, Schizophrenia Research 145, 2013-04-01, עמ' 50–55 doi: 10.1016/j.schres.2013.01.007
^ D. L. Braff, J. Ryan, A. J. Rissling, W. T. Carpenter, Lack of Use in the Literature From the Last 20 Years Supports Dropping Traditional Schizophrenia Subtypes From DSM-5 and ICD-11, Schizophrenia Bulletin 39, 2013-07-01, עמ' 751–753 doi: 10.1093/schbul/sbt068
^ S. Galderisi, A. Mucci, P. Bucci, M. Maj, Characterization of different subtypes of schizophrenia: Premorbid functioning, neurophysiological differences, functional outcomes, European Psychiatry, Abstract of the 25th European Congress of Psychiatry 41, 2017-04-01, עמ' S52 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.219
^ Anja Lehmann, Katja Bahçesular, Eva-Maria Brockmann, Sarah-Elisabeth Biederbick, Subjective experience of emotions and emotional empathy in paranoid schizophrenia, Psychiatry Research 220, 2014-12-30, עמ' 825–833 doi: 10.1016/j.psychres.2014.09.009
^ American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, American Psychiatric Association, 2013, עמ' 94-96
^ Oliver D Howes, Robin M Murray, Schizophrenia: an integrated sociodevelopmental-cognitive model, The Lancet 383, 2014-05-10, עמ' 1677–1687 doi: 10.1016/S0140-6736(13)62036-X
^ Marita Pruessner, Alexis E. Cullen, Monica Aas, Elaine F. Walker, The neural diathesis-stress model of schizophrenia revisited: An update on recent findings considering illness stage and neurobiological and methodological complexities, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 73, 2017-02-01, עמ' 191–218 doi: 10.1016/j.neubiorev.2016.12.013
^ A. Kimberley McAllister, Major Histocompatibility Complex I in Brain Development and Schizophrenia, Biological Psychiatry, Neuroimmune Mechanisms Related to Psychosis 75, 2014-02-15, עמ' 262–268 doi: 10.1016/j.biopsych.2013.10.003
^ Alexis C. Edwards, Silviu-Alin Bacanu, Tim B. Bigdeli, Arden Moscati, Evaluating the dopamine hypothesis of schizophrenia in a large-scale genome-wide association study, Schizophrenia Research 176, 2016-10-01, עמ' 136–140 doi: 10.1016/j.schres.2016.06.016
^ Lena Wischhof, Ellen Irrsack, Frank Dietz, Michael Koch, Maternal lipopolysaccharide treatment differentially affects 5-HT2A and mGlu2/3 receptor function in the adult male and female rat offspring, Neuropharmacology 97, 2015-10-01, עמ' 275–288 doi: 10.1016/j.neuropharm.2015.05.029
^ ¹ ² G. Chondrou, G. P. Patrinos, E. E. Tsermpini, Qualitative meta-analysis to identify genomic variants that are correlated with the development of Schizophrenia, European Psychiatry, Abstract of the 25th European Congress of Psychiatry 41, 2017-04-01, עמ' S162 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.2039
^ Jana Janoutová, Petra Janácková, Omar Serý, Tomás Zeman, Epidemiology and risk factors of schizophrenia, Neuro Endocrinology Letters 37, 2016, עמ' 1–8
^ Tse, S., Davidson, L., Chung, K. F., Yu, C. H., Ng, K. L., & Tsoi, E., ogistic regression analysis of psychosocial correlates associated with recovery from schizophrenia in a Chinese community., International Journal of Social Psychiatry, 61(1), 2015, עמ' 50-57
^ Richard Warner, Recovery from Schizophrenia: Psychiatry and Political Economy, Routledge, 2013-03-01. (באנגלית)
^ Leucht S, Measurements of response, remission, and recovery in schizophrenia and examples for their clinical application., The Journal of clinical psychiatry 75 Suppl 1, 2014 doi: 10.4088/JCP.13049su1c.02
^ Alan B. McGuire, Marina Kukla, Amethyst Green, Daniel Gilbride, Illness Management and Recovery: A Review of the Literature, Psychiatric Services 65, 2014-02-01, עמ' 171–179 doi: 10.1176/appi.ps.201200274
^ David L. Roberts, Dennis R. Combs, Michael Willoughby, Jim Mintz, A randomized, controlled trial of Social Cognition and Interaction Training (SCIT) for outpatients with schizophrenia spectrum disorders, British Journal of Clinical Psychology 53, 2014-09-01, עמ' 281–298 doi: 10.1111/bjc.12044
^ Jessica A. Jonikas, Dennis D. Grey, Mary Ellen Copeland, Lisa A. Razzano, Improving Propensity for Patient Self-Advocacy Through Wellness Recovery Action Planning: Results of a Randomized Controlled Trial, Community Mental Health Journal 49, 2013-06-01, עמ' 260–269 doi: 10.1007/s10597-011-9475-9
^ David Roe, Ilanit Hasson-Ohayon, Michal Mashiach-Eizenberg, Oren Derhy, Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT) Effectiveness: A Quasi-Experimental Study, Journal of Clinical Psychology 70, 2014-04-01, עמ' 303–312 doi: 10.1002/jclp.22050
^ Mark J. Millan, Annie Andrieux, George Bartzokis, Kristin Cadenhead, Altering the course of schizophrenia: progress and perspectives, Nature Reviews Drug Discovery 15, July 2016, עמ' 485–515 doi: 10.1038/nrd.2016.28
^ ¹ ² Susan Whitfield-Gabrieli, Clemens Bauer, Kana Okano, Paul Nestor, M64. Real Time fMRI Feedback Targeting Default Mode Network (DMN) Reduces Auditory Hallucinations, Schizophrenia Bulletin 43, 2017-03-01, עמ' S233–S233 doi: 10.1093/schbul/sbx022.059
^ Updated List of High Journal Impact Factor Schizophrenia Research Journals, www.omicsonline.org (באנגלית)
^ ¹ ² ³
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Royal Australian and New Zealand College of Psychiatrists Clinical Practice Guidelines for the Treatment of Schizophrenia and Related Disorders, Australian & New Zealand Journal of Psychiatry 39, 2005-01-01, עמ' 1–30 doi: 10.1080/j.1440-1614.2005.01516.x
^ Christopher Gordon, Vasudha Gidugu, E. Sally Rogers, John DeRonck, Adapting Open Dialogue for Early-Onset Psychosis Into the U.S. Health Care Environment: A Feasibility Study, Psychiatric Services 67, 2016-07-15, עמ' 1166–1168 doi: 10.1176/appi.ps.201600271
^ "מודל סוטריה | בית במקום מוסד רפואי לחולים הפסיכיאטרים". הארץ. 2009-08-02. נבדק ב-2017-08-05.
^ M. Harrow, T. H. Jobe, Does Long-Term Treatment of Schizophrenia With Antipsychotic Medications Facilitate Recovery?, Schizophrenia Bulletin 39, 2013-09-01, עמ' 962–965 doi: 10.1093/schbul/sbt034
^ "סל שיקום לנפגעי נפש". כל-זכות. נבדק ב-2017-08-05.
^ תיאום טיפול, באתר www.ispraisrael.org.il
^ דיור, באתר www.ispraisrael.org.il
^ Duckworth, Kennetha,b; Halpern, Lisac, Peer support and peer-led family support for persons living ... : Current Opinion in Psychiatry, Current Opinion in Psychiatry May 2014 - Volume 27 - Issue 3, 2014, עמ' 216–221 doi: 10.1097/YCO.0000000000000051
^ Bert-Jan Roosenschoon, Cornelis L. Mulder, Mathijs L. Deen, Jaap van Weeghel, Effectiveness of illness management and recovery (IMR) in the Netherlands: a randomised clinical trial, BMC Psychiatry 16, 2016-03-19, עמ' 73 doi: 10.1186/s12888-016-0774-0
^ David L. Roberts, Dennis R. Combs, Michael Willoughby, Jim Mintz, A randomized, controlled trial of Social Cognition and Interaction Training (SCIT) for outpatients with schizophrenia spectrum disorders, British Journal of Clinical Psychology 53, 2014-09-01, עמ' 281–298 doi: 10.1111/bjc.12044
^ David Roe, Ilanit Hasson-Ohayon, Michal Mashiach-Eizenberg, Oren Derhy, Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT) Effectiveness: A Quasi-Experimental Study, Journal of Clinical Psychology 70, 2014-04-01, עמ' 303–312 doi: 10.1002/jclp.22050
^ "אשפוז כפוי דחוף של נפגעי נפש". כל-זכות. נבדק ב-2017-08-05.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ ¹⁹ ²⁰ ²¹ ²² ²³ ²⁴ ²⁵ ²⁶ ²⁷ ²⁸ ²⁹ ³⁰ ³¹ ³² ³³ ³⁴ ³⁵ ³⁶ ³⁷ חנן מוניץ (עורך), 9 סכיזופרניה, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שישית, דיונון, 2016, עמ' 197-248. (בעברית)

[:1-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ American Psychiatric Association, Schizophrenia Spectrum and other Psychotic Disorders, DSM-5 Hero Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 99-105

[3] P.Jones,P.Buckley (2006) ע' 7

[4] M.Stone (1998) p 45-46.

[5] William T. Carpenter, Jr., MD; John S. Strauss, MD; Salvatore Muleh - ?Are There Pathognomonic Symptoms in Schizophrenia An Empiric Investigation of Schneider's First-Rank Symptoms Arch Gen Psychiatry. 1973;28(6):847-852. (ו. קרפנטר, ואחרים - ישנם תסמינים פאותוגנומוניים בסכיזופרניה? מחקר אמפירי של התסמינים השניידריאניים מדשרגה ראשונה. 1973

[6] Nancy Andreasen (1984) p.150-154

[7] Oliver D. Howes, Shitij Kapur, A neurobiological hypothesis for the classification of schizophrenia: type A (hyperdopaminergic) and type B (normodopaminergic), The British Journal of Psychiatry 205, 2014-07-01, עמ' 1–3 doi: 10.1192/bjp.bp.113.138578

[8] Walter Freeman, Frontal Lobotomy in Early Schizophrenia Long Follow-up in 415 Cases, The British Journal of Psychiatry 119, 1971-12-01, עמ' 621–624 doi: 10.1192/bjp.119.553.621

[9] Ryo Kumagai, Maiko Kitazawa, Yoshiro Ishibiki, Kenji Narumi, A patient with schizophrenia presenting with post-lobotomy catatonia treated with olanzapine: a case report, Psychogeriatrics 17, 2017-05-01, עמ' 202–203 doi: 10.1111/psyg.12208

[10] David A. Martin, Danuta Marona-Lewicka, David E. Nichols, Charles D. Nichols, Chronic LSD alters gene expression profiles in the mPFC relevant to schizophrenia, Neuropharmacology 83, 2014-08-01, עמ' 1–8 doi: 10.1016/j.neuropharm.2014.03.013

[11] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Hospital Length of Stay in Individuals With Schizophrenia... : The Journal of Nervous and Mental Disease, LWW doi: 10.1097/NMD.0000000000000231

[12] S. M. Nielsen, N. G. Toftdahl, M. Nordentoft, C. Hjorthøj, Association between alcohol, cannabis, and other illicit substance abuse and risk of developing schizophrenia: a nationwide population based register study, Psychological Medicine 47, 2017/07, עמ' 1668–1677 doi: 10.1017/S0033291717000162

[13] Alexander Bryson, Helen Gardner, Ian Wilson, Tim Rolfe, Temporal lobe epilepsy following maintenance electroconvulsive therapy—Electrical kindling in the human brain?, Epilepsia 57, 2016-11-01, עמ' e216–e220 doi: 10.1111/epi.13565

[14] Felipe V. Gomes, Anthony A. Grace, Adolescent Stress as a Driving Factor for Schizophrenia Development—A Basic Science Perspective, Schizophrenia Bulletin 43, 2017-05-01, עמ' 486–489 doi: 10.1093/schbul/sbx033

[15] E. Manrique-Garcia, S. Zammit, C. Dalman, T. Hemmingsson, Prognosis of schizophrenia in persons with and without a history of cannabis use, Psychological Medicine 44, 2014/09, עמ' 2513–2521 doi: 10.1017/S0033291714000191

[16] Wu, Hanjing Emily ; Mohite, Satyajit MBBS*; Ngana, Ikenna ; Burns, Wilma ; Shah, Nurun ; Schneider, Laurie ; Schmitz, Joy M. Lane, Scott D; Okusaga, Olaoluwa O., Hospital Length of Stay in Individuals With Schizophrenia... : The Journal of Nervous and Mental Disease, Journal of Nervous & Mental Disease: January 2015 - Volume 203 - Issue 1 -, עמ' 33–36 doi: 10.1097/NMD.0000000000000231

[17] Alexis C. Edwards, Tim B. Bigdeli, Anna R. Docherty, Silviu Bacanu, Meta-analysis of Positive and Negative Symptoms Reveals Schizophrenia Modifier Genes, Schizophrenia Bulletin 42, March 2016, עמ' 279–287 doi: 10.1093/schbul/sbv119

[18] Yael Adini, Yoram S. Bonneh, Seva Komm, Lisa Deutsch, The time course and characteristics of procedural learning in schizophrenia patients and healthy individuals, Frontiers in Human Neuroscience 9, 2015-09-01 doi: 10.3389/fnhum.2015.00475

[19] Sabine M. J. M. Straus, Gysèle S. Bleumink, Jeanne P. Dieleman, Johan van der Lei, Antipsychotics and the Risk of Sudden Cardiac Death, Archives of Internal Medicine 164, 2004-06-28 doi: 10.1001/archinte.164.12.1293

[20] F Salvo, A Pariente, S Shakir, P Robinson, Sudden cardiac and sudden unexpected death related to antipsychotics: A meta-analysis of observational studies, Clinical Pharmacology & Therapeutics 99, 2016-03-01, עמ' 306–314 doi: 10.1002/cpt.250

[21] Richard Musil, Michael Obermeier, Paul Russ, Michael Hamerle, Weight gain and antipsychotics: a drug safety review, Expert Opinion on Drug Safety 14, 2015-01-02, עמ' 73–96 doi: 10.1517/14740338.2015.974549

[22] J. Lally, O. Ajnakina, B. Stubbs, M. Cullinane, Remission and recovery from first-episode psychosis in adults: A systematic review and meta-analysis of long-term outcome studies, European Psychiatry 41, 2017-04-01 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1595

[:3-23] ¹ ² Mueser, Kim T. Cook, Judith A., Rising to the challenge of first episode psychosis: The NIMH Recovery After Initial Schizophrenia Episode (RAISE) initiative., Psychiatric Rehabilitation Journal 37(4),, עמ' 267-269. doi: http://dx.doi.org/10.1037/prj0000108

[24] J. Lally, O. Ajnakina, B. Stubbs, M. Cullinane, Remission and recovery from first-episode psychosis in adults: A systematic review and meta-analysis of long-term outcome studies, European Psychiatry 41, 2017-04-01, עמ' S819 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1595

[25] Ruth Y Pavlovic, Aleksandar Pavlovic, Stephen Donaldson, Cochrane Database of Systematic Reviews, John Wiley & Sons, Ltd, 2016-10-04. (באנגלית)

[26] Matti Penttilä, Erika Jääskeläinen, Noora Hirvonen, Matti Isohanni, Duration of untreated psychosis as predictor of long-term outcome in schizophrenia: systematic review and meta-analysis, The British Journal of Psychiatry 205, 2014-08-01, עמ' 88–94 doi: 10.1192/bjp.bp.113.127753

[27] Y. Braw, R. Sitman, M. Cohen, U. Berger, Remission of positive symptoms according to the “remission in Schizophrenia Working Group” criteria: A longitudinal study of cognitive functioning, European Psychiatry 28, 2013-06-01, עמ' 282–287 doi: 10.1016/j.eurpsy.2012.04.003

[28] T. R. Kwapil, N. Barrantes-Vidal, G. M. Gross, T. Sheinbaum, Positive and negative schizotypy are associated with prodromal symptoms, schizophrenia-spectrum symptoms and personalities, and self and other schemas, Personality and Individual Differences 60, 2014-04-01, עמ' S7 doi: 10.1016/j.paid.2013.07.166

[29] Neus Barrantes-Vidal, Georgina M. Gross, Tamara Sheinbaum, Mercè Mitjavila, Positive and negative schizotypy are associated with prodromal and schizophrenia-spectrum symptoms, Schizophrenia Research 145, 2013-04-01, עמ' 50–55 doi: 10.1016/j.schres.2013.01.007

[30] D. L. Braff, J. Ryan, A. J. Rissling, W. T. Carpenter, Lack of Use in the Literature From the Last 20 Years Supports Dropping Traditional Schizophrenia Subtypes From DSM-5 and ICD-11, Schizophrenia Bulletin 39, 2013-07-01, עמ' 751–753 doi: 10.1093/schbul/sbt068

[31] S. Galderisi, A. Mucci, P. Bucci, M. Maj, Characterization of different subtypes of schizophrenia: Premorbid functioning, neurophysiological differences, functional outcomes, European Psychiatry, Abstract of the 25th European Congress of Psychiatry 41, 2017-04-01, עמ' S52 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.219

[32] Anja Lehmann, Katja Bahçesular, Eva-Maria Brockmann, Sarah-Elisabeth Biederbick, Subjective experience of emotions and emotional empathy in paranoid schizophrenia, Psychiatry Research 220, 2014-12-30, עמ' 825–833 doi: 10.1016/j.psychres.2014.09.009

[33] American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, American Psychiatric Association, 2013, עמ' 94-96

[34] Oliver D Howes, Robin M Murray, Schizophrenia: an integrated sociodevelopmental-cognitive model, The Lancet 383, 2014-05-10, עמ' 1677–1687 doi: 10.1016/S0140-6736(13)62036-X

[35] Marita Pruessner, Alexis E. Cullen, Monica Aas, Elaine F. Walker, The neural diathesis-stress model of schizophrenia revisited: An update on recent findings considering illness stage and neurobiological and methodological complexities, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 73, 2017-02-01, עמ' 191–218 doi: 10.1016/j.neubiorev.2016.12.013

[36] A. Kimberley McAllister, Major Histocompatibility Complex I in Brain Development and Schizophrenia, Biological Psychiatry, Neuroimmune Mechanisms Related to Psychosis 75, 2014-02-15, עמ' 262–268 doi: 10.1016/j.biopsych.2013.10.003

[37] Alexis C. Edwards, Silviu-Alin Bacanu, Tim B. Bigdeli, Arden Moscati, Evaluating the dopamine hypothesis of schizophrenia in a large-scale genome-wide association study, Schizophrenia Research 176, 2016-10-01, עמ' 136–140 doi: 10.1016/j.schres.2016.06.016

[38] Lena Wischhof, Ellen Irrsack, Frank Dietz, Michael Koch, Maternal lipopolysaccharide treatment differentially affects 5-HT2A and mGlu2/3 receptor function in the adult male and female rat offspring, Neuropharmacology 97, 2015-10-01, עמ' 275–288 doi: 10.1016/j.neuropharm.2015.05.029

[:2-39] ¹ ² G. Chondrou, G. P. Patrinos, E. E. Tsermpini, Qualitative meta-analysis to identify genomic variants that are correlated with the development of Schizophrenia, European Psychiatry, Abstract of the 25th European Congress of Psychiatry 41, 2017-04-01, עמ' S162 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.2039

[40] Jana Janoutová, Petra Janácková, Omar Serý, Tomás Zeman, Epidemiology and risk factors of schizophrenia, Neuro Endocrinology Letters 37, 2016, עמ' 1–8

[41] Tse, S., Davidson, L., Chung, K. F., Yu, C. H., Ng, K. L., & Tsoi, E., ogistic regression analysis of psychosocial correlates associated with recovery from schizophrenia in a Chinese community., International Journal of Social Psychiatry, 61(1), 2015, עמ' 50-57

[42] Richard Warner, Recovery from Schizophrenia: Psychiatry and Political Economy, Routledge, 2013-03-01. (באנגלית)

[43] Leucht S, Measurements of response, remission, and recovery in schizophrenia and examples for their clinical application., The Journal of clinical psychiatry 75 Suppl 1, 2014 doi: 10.4088/JCP.13049su1c.02

[44] Alan B. McGuire, Marina Kukla, Amethyst Green, Daniel Gilbride, Illness Management and Recovery: A Review of the Literature, Psychiatric Services 65, 2014-02-01, עמ' 171–179 doi: 10.1176/appi.ps.201200274

[45] David L. Roberts, Dennis R. Combs, Michael Willoughby, Jim Mintz, A randomized, controlled trial of Social Cognition and Interaction Training (SCIT) for outpatients with schizophrenia spectrum disorders, British Journal of Clinical Psychology 53, 2014-09-01, עמ' 281–298 doi: 10.1111/bjc.12044

[46] Jessica A. Jonikas, Dennis D. Grey, Mary Ellen Copeland, Lisa A. Razzano, Improving Propensity for Patient Self-Advocacy Through Wellness Recovery Action Planning: Results of a Randomized Controlled Trial, Community Mental Health Journal 49, 2013-06-01, עמ' 260–269 doi: 10.1007/s10597-011-9475-9

[47] David Roe, Ilanit Hasson-Ohayon, Michal Mashiach-Eizenberg, Oren Derhy, Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT) Effectiveness: A Quasi-Experimental Study, Journal of Clinical Psychology 70, 2014-04-01, עמ' 303–312 doi: 10.1002/jclp.22050

[48] Mark J. Millan, Annie Andrieux, George Bartzokis, Kristin Cadenhead, Altering the course of schizophrenia: progress and perspectives, Nature Reviews Drug Discovery 15, July 2016, עמ' 485–515 doi: 10.1038/nrd.2016.28

[:4-49] ¹ ² Susan Whitfield-Gabrieli, Clemens Bauer, Kana Okano, Paul Nestor, M64. Real Time fMRI Feedback Targeting Default Mode Network (DMN) Reduces Auditory Hallucinations, Schizophrenia Bulletin 43, 2017-03-01, עמ' S233–S233 doi: 10.1093/schbul/sbx022.059

[50] Updated List of High Journal Impact Factor Schizophrenia Research Journals, www.omicsonline.org (באנגלית)

[:5-51] ¹ ² ³
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Royal Australian and New Zealand College of Psychiatrists Clinical Practice Guidelines for the Treatment of Schizophrenia and Related Disorders, Australian & New Zealand Journal of Psychiatry 39, 2005-01-01, עמ' 1–30 doi: 10.1080/j.1440-1614.2005.01516.x

[52] Christopher Gordon, Vasudha Gidugu, E. Sally Rogers, John DeRonck, Adapting Open Dialogue for Early-Onset Psychosis Into the U.S. Health Care Environment: A Feasibility Study, Psychiatric Services 67, 2016-07-15, עמ' 1166–1168 doi: 10.1176/appi.ps.201600271

[53] "מודל סוטריה | בית במקום מוסד רפואי לחולים הפסיכיאטרים". הארץ. 2009-08-02. נבדק ב-2017-08-05.

[54] M. Harrow, T. H. Jobe, Does Long-Term Treatment of Schizophrenia With Antipsychotic Medications Facilitate Recovery?, Schizophrenia Bulletin 39, 2013-09-01, עמ' 962–965 doi: 10.1093/schbul/sbt034

[55] "סל שיקום לנפגעי נפש". כל-זכות. נבדק ב-2017-08-05.

[56] תיאום טיפול, באתר www.ispraisrael.org.il

[57] דיור, באתר www.ispraisrael.org.il

[58] Duckworth, Kennetha,b; Halpern, Lisac, Peer support and peer-led family support for persons living ... : Current Opinion in Psychiatry, Current Opinion in Psychiatry May 2014 - Volume 27 - Issue 3, 2014, עמ' 216–221 doi: 10.1097/YCO.0000000000000051

[59] Bert-Jan Roosenschoon, Cornelis L. Mulder, Mathijs L. Deen, Jaap van Weeghel, Effectiveness of illness management and recovery (IMR) in the Netherlands: a randomised clinical trial, BMC Psychiatry 16, 2016-03-19, עמ' 73 doi: 10.1186/s12888-016-0774-0

[60] David L. Roberts, Dennis R. Combs, Michael Willoughby, Jim Mintz, A randomized, controlled trial of Social Cognition and Interaction Training (SCIT) for outpatients with schizophrenia spectrum disorders, British Journal of Clinical Psychology 53, 2014-09-01, עמ' 281–298 doi: 10.1111/bjc.12044

[61] David Roe, Ilanit Hasson-Ohayon, Michal Mashiach-Eizenberg, Oren Derhy, Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT) Effectiveness: A Quasi-Experimental Study, Journal of Clinical Psychology 70, 2014-04-01, עמ' 303–312 doi: 10.1002/jclp.22050

[62] "אשפוז כפוי דחוף של נפגעי נפש". כל-זכות. נבדק ב-2017-08-05.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ב-[[1918]] הופיעה ההפרעה במדריך הדיאגנוסטי הראשון להפרעות נפשיות, "The Statistical Manual for the Use of Institutions for the Insane", ולאחר מכן המשיכה להופיע במדריכים דיאגנוסטיים, תחת השמות "שטיון מוקדם" או "סכיזופרניה". במהדורה הראשונה של המדריך הדיאגנוסטי האמריקאי המקובל כיום, [[DSM]]-I, שהופיע ב-[[1952]], הוכנסה תחת הכותרת "תגובות סכיזופרניות" (ברוח השקפתו של [[אדולף מאייר]]), ובמהדורה השנייה כקבוצת הפרעות - "סכיזופרניה".
-הגישה ה"נאו-קרפליניאנית" בפסיכיאטריה (שנקראה כך בעיקר בניגוד לאסכולה ה"פרוידיאנית" ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) -החזירה את המחקר של ההפרעה אל מודל המדעי ה"רפואי" של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של קרפלין (ולמעשה לא היה בכלל זר לפרויד עצמו), במקרה ההפרעות הפסיכוטיות - מחקרן מבוסס קודם כל על תיאור הסימפטומים (תסמינים) והסימנים ועל ההסתכלות והמעקב אחרי מהלך ההפרעה, זאת כשאין כלים מעבדתיים אחרים ([[פתולוגיה|אנטומופתולוגיים]]) ונתונים [[אטיולוגיה|אטיולוגיים]]. על הגישה הזאת מתבסס פחות או יותר הסיווג ה[[נוסולוגיה|נוסולוגי]] של DSM III ו DSM IV.{{כ}}
+הגישה ה"נאו-קרפליניאנית" בפסיכיאטריה (שנקראה כך בעיקר בניגוד ל<ref name=":0" />אסכולה ה"פרוידיאנית" ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) -החזירה את המחקר של ההפרעה אל מודל המדעי ה"רפואי" של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של קרפלין (ולמעשה לא היה בכלל זר לפרויד עצמו), במקרה ההפרעות הפסיכוטיות - מחקרן מבוסס קודם כל על תיאור הסימפטומים (תסמינים) והסימנים ועל ההסתכלות והמעקב אחרי מהלך ההפרעה, זאת כשאין כלים מעבדתיים אחרים ([[פתולוגיה|אנטומופתולוגיים]]) ונתונים [[אטיולוגיה|אטיולוגיים]]. על הגישה הזאת מתבסס פחות או יותר הסיווג ה[[נוסולוגיה|נוסולוגי]] של DSM III ו DSM IV.{{כ}}
 {{הערה|1=
 Nancy Andreasen (1984) p.150-154
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 === תסמינים חיוביים ושליליים ===
-ב-[[1980]] הציע טימותי. ג. קראו (Crow) מיון של ההפרעה לסוגים I ו-II על בסיס המצאות או העדר סימנים חיוביים ושליליים. סיווג זה לא נכנס ל DSM אך ניתן לפגוש בו במאמרים מקצועיים על סכיזופרניה גם כיום<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Oliver D. Howes, Shitij Kapur|שם=A neurobiological hypothesis for the classification of schizophrenia: type A (hyperdopaminergic) and type B (normodopaminergic)|כתב עת=The British Journal of Psychiatry|כרך=205|עמ=1–3|שנת הוצאה=2014-07-01|doi=10.1192/bjp.bp.113.138578|קישור=http://bjp.rcpsych.org/content/205/1/1}}</ref>.
+ב-[[1980]] הציע טימותי. ג. קראו (Crow) מיון של ההפרעה לסוגים I ו-II על בסיס המצאות או העדר סימנים חיוביים ושליליים. סיווג זה לא נכנס ל DSM אך ניתן לפגוש בו במאמרים מקצועיים על סכיזופרניה גם כיום<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Oliver D. Howes, Shitij Kapur|שם=A neurobiological hypothesis for the classification of schizophrenia: type A (hyperdopaminergic) and type B (normodopaminergic)|כתב עת=The British Journal of Psychiatry|כרך=205|עמ=1–3|שנת הוצאה=2014-07-01|doi=10.1192/bjp.bp.113.138578|קישור=http://bjp.rcpsych.org/content/205/1/1}}</ref>.כמו כן הוא חילק את תסמיני הסכיזופרניה לתסמינים חיוביים ושליליים, מינוח שנמצא בשימוש מאז ועד היום<ref name=":0" />.
 '''תסמינים חיוביים''' ("חיובי" - במובן של "פרודוקציה" של חוויות) : כוללים [[דלוזיה|דלוזיות]] (אמונות שווא) ו[[הזיה|הלוצינציות]] (הזיות). דלוזיה יכולה למשל להיות אמונותיו של אדם שהוא ה[[משיח]] (מכונה דלוזיה או מחשבות שווא של גדלות), או, לדוגמה, שה[[שב"כ]] רודף אחריו (דלוזיה מסוג [[פראנויה|פרנואידי]], דלוזיה או מחשבות שווא של רדיפה) או דלוזיית שליטה (למשל: "[[שירות הביטחון הכללי|השב"כ]] השתיל לי מכשיר [[אוזן|באוזן]] שאומר לי כל הזמן מה לעשות"). הזיות יכולות להיות הזיות [[ראייה]] - האדם רואה דברים שאינם קיימים במציאות.  או, הסוג הנפוץ ביותר של הזיות הוא הזיות שמיעה, האדם שומע קולות שמדברים אליו. בחלק מהמקרים אלו קולות מעליבים ומשפילים. בחלק אחר של המקרים אלו קולות פוקדים, כלומר קולות שאומרים לאדם לעשות משהו. קיימות גם הזיות ריח ומגע, אך הן נדירות בסכיזופרניה ועשויות להיות משוייכות למצב רפואי (נוירולוגי) או שימוש בחומרים פסיכואקטיביים.<ref name=":0" />.
@@ שורה 56: / שורה 56: @@
 :4.[[אנהדוניה]] ונסיגה חברתית: ירידה בעניין כולל בפעילויות הפנאי, בפעילות מינית, חוסר יכולת לחוות יחסים קרובים ואינטימיים, צמצום היחסים עם ידידים וקולגות, מודעות לחוסר ההנאה ולנסיגה חברתית
 :5.הפרעה בקשב: חוסר ריכוז בפעילויות חברתיות, חוסר ריכוז במבחנים, תלונות סובייקטיביות על חוסר ריכוז.
+:
+:
+=== טיפולים היסטוריים באנשים עם פסיכוזה ===
+אחד הטיפולים שניתנו במסגרת אשפוז פסיכיאטרי למטופלים במצב פסיכוטי היה טיפול ניתוחי בשם [[לובוטומיה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Walter Freeman|שם=Frontal Lobotomy in Early Schizophrenia Long Follow-up in 415 Cases|כתב עת=The British Journal of Psychiatry|כרך=119|עמ=621–624|שנת הוצאה=1971-12-01|doi=10.1192/bjp.119.553.621|קישור=http://bjp.rcpsych.org/content/119/553/621}}</ref>.  כיום טיפול כזה לא מבוצע עוד, אך עדיין חיים אנשים שעברו טיפול זה וחיים עד היום את תוצאותיו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ryo Kumagai, Maiko Kitazawa, Yoshiro Ishibiki, Kenji Narumi|שם=A patient with schizophrenia presenting with post-lobotomy catatonia treated with olanzapine: a case report|כתב עת=Psychogeriatrics|כרך=17|עמ=202–203|שנת הוצאה=2017-05-01|doi=10.1111/psyg.12208|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/psyg.12208/abstract}}</ref>.
 == אבחנה ==
@@ שורה 90: / שורה 95: @@
 השונות בתסמיני הסכיזופרניה גדולה עד כדי כך שאין תסמין בודד שמופיע אצל כל מי שהתפתחה אצלם סכיזופרניה כמכנה משותף אין תסמין היחודי רק להפרעה זו<ref name=":0" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Alexis C. Edwards, Tim B. Bigdeli, Anna R. Docherty, Silviu Bacanu|שם=Meta-analysis of Positive and Negative Symptoms Reveals Schizophrenia Modifier Genes|כתב עת=Schizophrenia Bulletin|כרך=42|עמ=279–287|שנת הוצאה=March 2016|doi=10.1093/schbul/sbv119|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26316594}}</ref>.  כמו כן, מהלך ההפרעה שונה מאדם לאדם, שכן ותסמינים יכולים להופיע ולהעלם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yael Adini, Yoram S. Bonneh, Seva Komm, Lisa Deutsch|שם=The time course and characteristics of procedural learning in schizophrenia patients and healthy individuals|כתב עת=Frontiers in Human Neuroscience|כרך=9|שנת הוצאה=2015-09-01|doi=10.3389/fnhum.2015.00475|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4555022/}}</ref>.
+=== סיכונים ===
+שיעור [[אובדנות|האובדנות]] בסכיזורפניה גבוה יחסית למרבית ההפרעות האחרות. זאת בשל האופי הכרוני של ההפרעה והפגיעה הנרחבת של התסמינים באיכות החיים.  שיעור [[התאבדות|ההתאבדות]] נע בין חמישה לשישה אחוז. שיעור נסיונות ההתאבדות עומד על כ-20%. סיכון חשוב אחר הוא תוחלת חיים קצרה יותר מהאוכלוסייה הכללית, זאת מסיבות הקשורות לעישון, תזונה לקויה וחיים בעוני מרוד.<ref name=":0" /> סיכון שלישי נובע משימוש בחלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות. חלק מתרופות אלה עלול להשפיע על דפוס הפעולה החשמלי של הלב<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Sabine M. J. M. Straus, Gysèle S. Bleumink, Jeanne P. Dieleman, Johan van der Lei|שם=Antipsychotics and the Risk of Sudden Cardiac Death|כתב עת=Archives of Internal Medicine|כרך=164|שנת הוצאה=2004-06-28|doi=10.1001/archinte.164.12.1293|קישור=http://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/217105}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=F Salvo, A Pariente, S Shakir, P Robinson|שם=Sudden cardiac and sudden unexpected death related to antipsychotics: A meta-analysis of observational studies|כתב עת=Clinical Pharmacology & Therapeutics|כרך=99|עמ=306–314|שנת הוצאה=2016-03-01|doi=10.1002/cpt.250|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/cpt.250/abstract}}</ref>, חלק מהתרופות גורם לתופעות כמו השמנה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Richard Musil, Michael Obermeier, Paul Russ, Michael Hamerle|שם=Weight gain and antipsychotics: a drug safety review|כתב עת=Expert Opinion on Drug Safety|כרך=14|עמ=73–96|שנת הוצאה=2015-01-02|doi=10.1517/14740338.2015.974549|קישור=http://dx.doi.org/10.1517/14740338.2015.974549}}</ref>
+'''סיכונים פסיכוסוציאליים:'''
+קיימים סיכונים פסיכוסוציאליים כתוצאה מההפרעה. חלקם קשורים לקושי לענות על דרישות חברתיות וקשיי תפקוד שונים המונעים בחלק מהמקרים תעסוקה. חלקם קשורים לסטיגמה כלפי אנשים עם מגבלה נפשית. אדם עם סכיזופרניה עלול להיות בסיכון ל[[בדידות]], [[עוני]] מרוד, בעיות רפואיות שהן תוצאה של חיים בעוני, וכן בעיות רפואיות כתוצאה משימוש בסמים או [[אלכוהוליזם|אלכוהול]] וכתוצאה [[עישון|מעישון.]]
+== החלמה ==
+החלמה מסכיזופרניה יכולה להתבטא בהעלמות מלאה של התסמינים לאחר אירוע פסיכוטי ראשון וחזרה לתפקוד מלא,(בשיעור הנע בין 56.9% ל 57.9% <ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. Lally, O. Ajnakina, B. Stubbs, M. Cullinane|שם=Remission and recovery from first-episode psychosis in adults: A systematic review and meta-analysis of long-term outcome studies|כתב עת=European Psychiatry|כרך=41|שנת הוצאה=2017-04-01|doi=10.1016/j.eurpsy.2017.01.1595|קישור=http://www.europsy-journal.com/article/S0924-9338(17)31610-3/abstract}}</ref>). התפתחות [[התערבות מוקדמת בפסיכוזה|ההתערבויות המוקדמות לפסיכוזה]] בעשורים האחרונים סייעה להגדיל את חלקה של קבוצה זו מבין האנשים שפיתחו את ההפרעה<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Mueser, Kim T. Cook, Judith A.|שם=Rising to the challenge of first episode psychosis: The NIMH Recovery After Initial Schizophrenia Episode (RAISE) initiative.|כתב עת=Psychiatric Rehabilitation Journal|כרך=37(4),|עמ=267-269.|doi=http://dx.doi.org/10.1037/prj0000108|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/prj0000108}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. Lally, O. Ajnakina, B. Stubbs, M. Cullinane|שם=Remission and recovery from first-episode psychosis in adults: A systematic review and meta-analysis of long-term outcome studies|כתב עת=European Psychiatry|כרך=41|עמ=S819|שנת הוצאה=2017-04-01|doi=10.1016/j.eurpsy.2017.01.1595|קישור=http://www.europsy-journal.com/article/S0924-9338(17)31610-3/abstract}}</ref>. צוותי תכנית 'דיאלוג-פתוח' בפינלנד הגיעו גם ל-80% החלמה לאחר אירוע פסיכוטי ראשון<ref>{{צ-ספר|מחבר=Ruth Y Pavlovic, Aleksandar Pavlovic, Stephen Donaldson|שם=Cochrane Database of Systematic Reviews|מו"ל=John Wiley & Sons, Ltd|שנת הוצאה=2016-10-04|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/14651858.CD012384/abstract|שפה=en}}</ref>.  עם זאת ישנם גם מחקרים המתארים תמונה שונה מאד, לפיה שיעור המחלימים עומד על 13.5% בלבד והשפעתן של תערבויות מוקדמות אינה מורגשת לטווח הארוך<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Matti Penttilä, Erika Jääskeläinen, Noora Hirvonen, Matti Isohanni|שם=Duration of untreated psychosis as predictor of long-term outcome in schizophrenia: systematic review and meta-analysis|כתב עת=The British Journal of Psychiatry|כרך=205|עמ=88–94|שנת הוצאה=2014-08-01|doi=10.1192/bjp.bp.113.127753|קישור=http://bjp.rcpsych.org/content/205/2/88}}</ref>. ישנם מקרים בהם האדם שאובחנה אצלו סכיזופרניה מחזיר לעצמו חלק מהיכולות שאיבד בעקבות התפתחות ההפרעה ומצליח לחיות חיים מספקים ומלאים אך לא נותר חופשי לגמרי מכל תסמיני ההפרעה, אלא בעיקר מחלק מהתסמינים החיוביים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Y. Braw, R. Sitman, M. Cohen, U. Berger|שם=Remission of positive symptoms according to the “remission in Schizophrenia Working Group” criteria: A longitudinal study of cognitive functioning|כתב עת=European Psychiatry|כרך=28|עמ=282–287|שנת הוצאה=2013-06-01|doi=10.1016/j.eurpsy.2012.04.003|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0924933812000600}}</ref>.
 == מאפייני התמונה הקלינית ==
@@ שורה 95: / שורה 110: @@
 === סימנים מקדימים (פרודורום) ===
 פעמים רבות ישנם סימנים ותסמינים הקיימים לפני תחילת תהליך ההפרעה. סימנים והתסמינים המקדימים את האשפוז הראשון עשויים להופיע חודשים עד שנים לפניו וכוללים:
-'''תלונות גופניות''' שונות, '''בעיות בתפקוד''' במישור התעסוקתי והחברתי, '''עניין''' חדש ברעיונות מופשטים, ב[[פילוסופיה]], ב[[מיסטיקה]] וב[[דת]], '''התנהגות''' מוזרה, '''[[אפקט (פסיכולוגיה)|אפקט]]''' אב-נורמלי, שינוי בדיבור, '''רעיונות''' ביזריים ו'''חוויות תפיסתיות''' מוזרות. תקופה זו שלפני התפרצות ההפרעה נקראת '''[[תקופת הפרודרום]]'''.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=T. R. Kwapil, N. Barrantes-Vidal, G. M. Gross, T. Sheinbaum|שם=Positive and negative schizotypy are associated with prodromal symptoms, schizophrenia-spectrum symptoms and personalities, and self and other schemas|כתב עת=Personality and Individual Differences|כרך=60|עמ=S7|שנת הוצאה=2014-04-01|doi=10.1016/j.paid.2013.07.166|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0191886913004522}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Neus Barrantes-Vidal, Georgina M. Gross, Tamara Sheinbaum, Mercè Mitjavila|שם=Positive and negative schizotypy are associated with prodromal and schizophrenia-spectrum symptoms|כתב עת=Schizophrenia Research|כרך=145|עמ=50–55|שנת הוצאה=2013-04-01|doi=10.1016/j.schres.2013.01.007|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920996413000455}}</ref><ref name=":0" />. ה DSM וה ICD מציינים שתי הפרעות שעלולות להתפתח לסכיזופרניה: [[הפרעת אישיות סכיזוטיפלית|הפרעת אישיות סכיזוטייפלית]]: כ- 10% ממי שהתפתחה אצלם סכיזופרניה אובחנו בעבר בהפרעת אישיות זו<ref name=":0" />. גם [[הפרעה סכיזופרניפורמית|הפרעה סכיזופרנופורמית]] עשויה להקדים אבחנה של סכיזופרניה.
+'''תלונות גופניות''' שונות, '''בעיות בתפקוד''' במישור התעסוקתי והחברתי, '''עניין''' חדש ברעיונות מופשטים, ב[[פילוסופיה]], ב[[מיסטיקה]] וב[[דת]], '''התנהגות''' מוזרה, '''[[אפקט (פסיכולוגיה)|אפקט]]''' אב-נורמלי, שינוי בדיבור, '''רעיונות''' ביזריים ו'''חוויות תפיסתיות''' מוזרות. תקופה זו שלפני התפרצות ההפרעה נקראת '''[[תקופת הפרודרום]]'''.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=T. R. Kwapil, N. Barrantes-Vidal, G. M. Gross, T. Sheinbaum|שם=Positive and negative schizotypy are associated with prodromal symptoms, schizophrenia-spectrum symptoms and personalities, and self and other schemas|כתב עת=Personality and Individual Differences|כרך=60|עמ=S7|שנת הוצאה=2014-04-01|doi=10.1016/j.paid.2013.07.166|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0191886913004522}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Neus Barrantes-Vidal, Georgina M. Gross, Tamara Sheinbaum, Mercè Mitjavila|שם=Positive and negative schizotypy are associated with prodromal and schizophrenia-spectrum symptoms|כתב עת=Schizophrenia Research|כרך=145|עמ=50–55|שנת הוצאה=2013-04-01|doi=10.1016/j.schres.2013.01.007|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920996413000455}}</ref><ref name=":0" />. ה DSM וה ICD מציינים שתי הפרעות שעלולות להתפתח לסכיזופרניה: [[הפרעת אישיות סכיזוטיפלית|הפרעת אישיות סכיזוטייפלית]]: כ- 10% ממי שהתפתחה אצלם סכיזופרניה אובחנו בעבר בהפרעת אישיות זו<ref name=":0" />. גם [[הפרעה סכיזופרניפורמית|הפרעה סכיזופרנופורמית]] עשויה להקדים אבחנה של סכיזופרניה<ref name=":0" />.
-=== פירוט התסמינים  ===
+=== פירוט התסמינים<ref name=":1" /><ref name=":0" />  ===
+'''הפרעות בחשיבה:''' זוהי קבוצת התסמינים האופיינית לסכיזופרניה במיוחד.<ref name=":0" /> הפרעות אלה כוללות: האדם חושב לפי חוקים פרטיים והגיון פנימי פרטי משלו. חשיבה זו מסיטה אותו מהסקת מסקנות המבוססת על הגיון רגיל ושיפוט מציאותי. ההסטה יכולה להתבטא בכך שנושאים חסרי משמעות שאדם ללא ההפרעה היה מתעלם מהם, מקבלים בחשיבת האדם עם סכיזופרניה משקל מרכזי. תופעה נוספת היא רפיון אסוצייטיבי: בשיחה עימו האדם יקפוץ מנושא לנושא ללא קשר, הגיון או מטרה וללא תפקוד תקשורתי הנוגע לעניין.  החשיבה עשויה להתאפיין בתוכן מוזר. היא עשויה להתאפיין במעגליות (חזרה על היגדים שוב ושוב), ולהתאפיין בהפסקות, שיבושי מילםי או קטעי משפטים מעורפלים בעלי משמעות פרטית.
-'''מצב רוח, תחושות ואפקט''': [[דיכאון]] יכול להיות תסמין ראשוני של פסיכוזה חריפה, ויכול להופיע בסיומה של אפיזודה פסיכוטית. הדיכאון יתואר כמשני לסכיזופרניה. תסמינים נוספים הם בלבול, [[חרדה|אימה]] ותחושת [[בדידות]] או אמביוולנטיות.
+'''הפרעות בתפיסה:''' ההפרעה הטיפוסית בתפיסה היא הלוצינציות (הזיות). האדם עם סכיזופרניה עלול לשמוע קולות (זהו סוג ההלוצינציות השכיח ביותר). בחלק מהמקרים אלו יהיו קולות שיאמרו לו דברים מעליבים משפילים או מאיימים. במקצת מהמקרים אלו יכולים להיות קולות פוקדים, המנחים את האדם עם סכיזופרניה לבצע או לא לבצע משהו. הזיות הקשורות לחושים אחרים כמו ראייה, ריח או מישוש נדירות יותר. הלוצינציות ראיה ומישוש יכולות להתרחש גם על רקע של מצב רפואי אורגני ולכן במקרה של הופעתן תיבדק אפשרות של קיום מצב רפואי אורגני.
-תסמינים אפקטיביים שכיחים בסכיזופרניה הם תגובתיות רגשית מופחתת עד לחוסר הנאה כללי ([[אנהדוניה]]) ורגשות קיצוניים שאינם תואמי מציאות, של זעם, שמחה או חרדה. אפקט קיצוני קשור פעמים רבות גם לתחושה של [[אומניפוטנטיות]] (כל יכולות), [[אקסטזה]] דתית, פחד מפני התפוררות נפשית או חרדה משתקת. אפקט שטוח או קהה (טווח רגשות מצומצם, קושי להרגיש ולהביע רגש) יכול להיות תסמין של ההפרעה (תסמין שלילי) או תופעת לוואי של התרופות.
+'''הפרעות באפקט:''' ההפרעות באפקט (רגש) יכולות להתבטא בצמצום רגשי: האדם עם סכיזופרניה ידווח שהוא חש מעט מאד רגשות וחש ריקנות רגשית. הוא ייראה אדיש למתבונן מהצד, ללא הנאה וללא שמחת חיים. בחלק מהמקרים האדם ידבר בקול מונוטוני, וללא שימוש בהבעות פנים המביעות רגש. היבט נוסף של הפרעות באפקט הוא אי יציבות רגשית ורגש שאינו תואם סיטואציה.
-'''הפרעות בתפיסה''': ההפרעות השכיחות כוללות הזיות (הלוצינציות) - בעיקר שמיעתיות; קולות מאיימים, מאשימים או מעליבים; וכן הזיות ראייה ואשליות (דלוזיות), שהן עיוותים של דימויים או תחושות אמיתיים, כלומר תפיסה של גירוי קיים כמשהו שאינו. לדוגמה, האדם עשוי לשמוע את הרוח נושבת כילד בוכה.
+'''הפרעות בהתנהגות וברציה''': ההתנהגות עלולה להראות לאדם המתבונן מהצד כבלתי תכליתית ולא מכוונת מטרה. כמו כן קיימת פגיעה במוטיבציה לעשות דברים. האדם עם סכיזופרניה עלול לאבד עניין בעולם החיצון ולסגת ממעורבות בעולם החיצון לפסיביות.
-'''הפרעות חשיבה'''
+'''קשר עם העולם החיצון ויחסים אישיים:''' נטיה לסגת מקשרים חברתיים ולהתכנס בתוך עולם פנימי מבודד, תוך אובדן עניין ומעורבות רגשית בקשר עם העולם החיצון.
-'''תוכן החשיבה''': הפרעות של תוכן החשיבה כוללות מחשבות שווא (דלוזיות) מסוגים שונים; של רדיפה, גדלות, יחס, דת, קנאה, אהבה או מסוג סומטי (גופני). מחשבת שווא של רדיפה עשויה להיות למשל האמונה שה[[שב"כ]] מחפש אחר האדם : במצב זה הוא עשוי ללכת ברחוב ולהיות בטוח שכל אדם שהולך אחריו הוא סוכן. מחשבות שווא של גדלות עשויות להתבטא בכך האדם חושב שהוא המשיח, והוא עשוי, לדוגמה, לשכור חמור ולרכב עליו בואכה ירושלים. מחשבות יחס עשויות להתבטא בכך האדם יאמין שהשדרנים בטלוויזיה פונים אליו אישית. מחשבות שווא מסוג קנאה עלולות להביא את האדם לקנא לבן זוגו באופן קיצוני, לחשוד שבן הזוג [[בגידה (זוגיות)|בוגד]] או מתכנן לעזוב ולאסור עליו לקיים קשרים חברתיים - כל זאת על סמך פרטים חסרי משמעות. במחשבות שווא של אהבה האדם מאמין שמישהו מסוים אוהב אותו, פעמים רבות האוהב המדומה הוא אדם מפורסם או בעל סמכות (כמו הרופא המטפל). מחשבות שווא מסוג סומטי עשויות להיות אמונות גופניות ביזריות: לדוגמה, האדם עשוי להאמין שישנם [[חייזר]]ים השוכנים ב[[אשך|אשכיו]] והורסים את [[רבייה|פוריותו]]. אנשים שפיתחו את ההפרעה עשויים להאמין שאנשים אחרים שולטים במחשבותיהם ו"משדרים" להם מחשבות, או לחלופין שהם עצמם שולטים באירועים חיצוניים בצורה על טבעית (יכולים לגרום ל[[השמש|שמש]] לזרוח או לשקוע, לגרום ל[[רעידת אדמה]]).
+'''זהות עצמית, זהות מינית ודימוי גוף:''' הפרעה זו יכולה להתבטא בדפרסונליזציה: חוויה של האדם שהוא נמצא מחוץ לגופו ומתבונן בעצמו מהצד. כמו כן היא יכולה להתבטא בתפיסה מעוותת של אברי הגוף או צורתו החיצונית.
-'''תחושה וקוגניציה''': על פי רוב, חולי סכיזופרניה מעורים בזמן, במקום ובדמויות הפועלות. העדר אוריינטציה יחייב בירור נוירולוגי. על פי רוב, הזיכרון יהיה תקין או קרוב לתקין. מבחינת שיפוט ו[[תובנה]], בוחן המציאות של מי שפיתחו את ההפרעה עשוי להיות פגום, וכן השיפוט החברתי והאישי. אנשים שפיתחו סכיזופרניה יש פעמים רבות תובנה לקויה של ההפרעה, ועל כן היענותם לטיפול ירודה.
 == תתי סוגים של סכיזופרניה ==
@@ שורה 192: / שורה 207: @@
 === ד. שינוי התפתחות ההפרעה לאחר האבחון ===
-קיים גוף ידע הולך וגדל על התערבויות טיפוליות שנועדו לאנשים שנמצאים בתחילת התפתחות ההפרעה (למשל לאחר אפיזודה פסיכוטית ראשונה). גוף ידע זה מתבסס על ההבנה שאופן התפתחות הסכיזופרניה אינו בבחינת גזירת גורל ובהחלט ניתן במקרים רבים לשפר את הפרוגנוזה של ההפרעה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark J. Millan, Annie Andrieux, George Bartzokis, Kristin Cadenhead|שם=Altering the course of schizophrenia: progress and perspectives|כתב עת=Nature Reviews Drug Discovery|כרך=15|עמ=485–515|שנת הוצאה=July 2016|doi=10.1038/nrd.2016.28|קישור=https://www.nature.com/nrd/journal/v15/n7/full/nrd.2016.28.html}}</ref>. תחום נוסף ומתפתח של מחקר הוא שליטה בתסמינים החיובייים (בעיקר הזיות שמיעה) באמצעות [[ביופידבק]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Susan Whitfield-Gabrieli, Clemens Bauer, Kana Okano, Paul Nestor|שם=M64. Real Time fMRI Feedback Targeting Default Mode Network (DMN) Reduces Auditory Hallucinations|כתב עת=Schizophrenia Bulletin|כרך=43|עמ=S233–S233|שנת הוצאה=2017-03-01|doi=10.1093/schbul/sbx022.059|קישור=https://insights.ovid.com/schizophrenia-bulletin/sbull/2017/03/001/m64-real-time-fmri-feedback-targeting-default-mode/626/00007489}}</ref>
+קיים גוף ידע הולך וגדל על התערבויות טיפוליות שנועדו לאנשים שנמצאים בתחילת התפתחות ההפרעה (למשל לאחר אפיזודה פסיכוטית ראשונה). גוף ידע זה מתבסס על ההבנה שאופן התפתחות הסכיזופרניה אינו בבחינת גזירת גורל ובהחלט ניתן במקרים רבים לשפר את הפרוגנוזה של ההפרעה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mark J. Millan, Annie Andrieux, George Bartzokis, Kristin Cadenhead|שם=Altering the course of schizophrenia: progress and perspectives|כתב עת=Nature Reviews Drug Discovery|כרך=15|עמ=485–515|שנת הוצאה=July 2016|doi=10.1038/nrd.2016.28|קישור=https://www.nature.com/nrd/journal/v15/n7/full/nrd.2016.28.html}}</ref>. תחום נוסף ומתפתח של מחקר הוא שליטה בתסמינים החיובייים (בעיקר הזיות שמיעה) באמצעות [[ביופידבק]].<ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=Susan Whitfield-Gabrieli, Clemens Bauer, Kana Okano, Paul Nestor|שם=M64. Real Time fMRI Feedback Targeting Default Mode Network (DMN) Reduces Auditory Hallucinations|כתב עת=Schizophrenia Bulletin|כרך=43|עמ=S233–S233|שנת הוצאה=2017-03-01|doi=10.1093/schbul/sbx022.059|קישור=https://insights.ovid.com/schizophrenia-bulletin/sbull/2017/03/001/m64-real-time-fmri-feedback-targeting-default-mode/626/00007489}}</ref>
 === כתבי עת מדעיים מהעולם ===
@@ שורה 202: / שורה 217: @@
 == טיפול ==
 [[קובץ:Risperdal tablets.jpg|ממוזער|שמאל|ריספרדל, תרופה נוגדת-[[פסיכוזה]] נפוצה]]
+'''א. [[התערבות מוקדמת בפסיכוזה|טיפול מוקדם]]:''' קיימות המלצות המדגישות את החשיבות הגדולה של טיפול מוקדם ככל האפשר, לרוב לאחר משבר פסיכוטי ראשון. זאת במטרה למזער ככל הניתן את הנזק לתפקודים שונים בהמשך (כפי שפורטו לעיל)<ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=Royal Australian and New Zealand College of Psychiatrists Clinical Practice Guidelines for the Treatment of Schizophrenia and Related Disorders|כתב עת=Australian & New Zealand Journal of Psychiatry|כרך=39|עמ=1–30|שנת הוצאה=2005-01-01|doi=10.1080/j.1440-1614.2005.01516.x|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/j.1440-1614.2005.01516.x}}</ref>. התערבויות במצבי פסיכוזה ראשונית הן תחום מתפתח בטיפול בסכיזופרניה. אחת הדוגמאות לכך הוא מיזם RAISE בארה"ב<ref name=":3" /> וכן מיזמים כמו דיאלוג פתוח ב[[לפלנד]], [[פינלנד]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Christopher Gordon, Vasudha Gidugu, E. Sally Rogers, John DeRonck|שם=Adapting Open Dialogue for Early-Onset Psychosis Into the U.S. Health Care Environment: A Feasibility Study|כתב עת=Psychiatric Services|כרך=67|עמ=1166–1168|שנת הוצאה=2016-07-15|doi=10.1176/appi.ps.201600271|קישור=http://ps.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ps.201600271}}</ref>, ובית סוטריה ב[[ירושלים]] [[ישראל]]<ref>{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1274140|title=מודל סוטריה {{!}} בית במקום מוסד רפואי לחולים הפסיכיאטרים|date=2009-08-02|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-08-05}}</ref>.
-הטיפול בהפרעה מבוסס בראש ובראשונה על תרופות אנטיפסיכוטיות כמו [[אמיסולפריד]], [[אולנזאפין]], [[ריספרידון]]{{הערה|1=[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2813%2960733-3/abstract]|שם=thelancet}}. במקרים קשים של סכיזופרניה כאשר לפחות שתי תרופות לא עוזרת, משתמשים ב[[קלוזאפין]]{{הערה|[http://www.minddisorders.com/Br-Del/Clozapine.html Clozapine - dose, children, causes, effects, drug, used, medication, brain<!-- Заголовок добавлен ботом -->]}}.
-אם גם הוא לא עוזר אז מוסיפים לקלוזאפין תרופה אנטיפסיכוטית נוספת כמו [[אמיסולפריד]] או [[אריפיפרזול]] וגם נוגדי דיכאון כמו [[מירטאזאפין]], [[ציטאלופרם]], [[פלובוקסמין]]{{הערה|1={{cite book | isbn = 9789400758056 | title = Polypharmacy in Psychiatry Practice, Volume I | author = Ritsner, MS | year = 2013 | publisher = Springer Science+Business Media Dordrecht | url = http://link.springer.com/book/10.1007/978-94-007-5805-6/  | pages =  }}|שם=PolypharmacyInPsychiatry}}{{הערה|{{cite journal|title=Cognition and depression: the effects of fluvoxamine, a sigma-1 receptor agonist, reconsidered|journal=Human Psychopharmacology: Clinical and Experimental|author=Hindmarch, I; Hashimoto, K|date=April 2010|volume=25|issue=3|pages=193–200|doi=10.1002/hup.1106|pmid=20373470}}|שם=cog}}{{הערה|שם=autogenerated1|[http://www.europeanneuropsychopharmacology.com/article/S0924-977X%2811%2900204-5/abstract?cc=y=]}}{{הערה|1=[http://www.mentalhealthcare.org.uk/antipsychotic_medication Mental Healthcare :: Antipsychotic medication<!-- Заголовок добавлен ботом -->]|שם=mentalHealthCare}}.
-את הטיפול התרופתי משלבים בהתערבויות פסיכו-סוציאליות ושיקומיות (התערבויות פסיכו-חינוכיות, [[פסיכותראפיה|פסיכותרפיה]], [[ריפוי בעיסוק]] וכו'), הטיפול אינו מרפא אותה אך משפיע לטובה ברוב המקרים על הסימפטומים הפסיכוטיים
-{{הערה|1=
-Stephen R.Marder - ''Schizophrenia.Somatic Treatment'' in Kaplan&Sadock 2000 p.1199
-}}
-ובצורה חלקית על הקשיים התפקודיים הרציניים המאפיינים אותה. במקרים של התפרצות חריפה או החמרה חדה של ההפרעה, המלווה בסבל רב, בסיכון לעצמו ולאחרים, חוסר תנאים לניהול הטיפול בבית המטופל, כמו מצב של אי ספיקה (קושי רב בהתמודדות) של המערכת התמיכתית המשפחתית או העדר מערכת כזאת, אנשים שהתפתחה אצלם סכיזופרניה יכולים להיות מטופלים במסגרת [[אשפוז פסיכיאטרי|אשפוז]] מרצון או כפוי. משך האשפוזים התקצר בצורה משמעותית ותדירותם פחתה בעשורים האחרונים.
-עדיין רוב המאושפזים בבתי החולים או המחלקות הפסיכיאטריות סובלים מהפרעה זו.
-הטיפול מתנהל במקרים רבים במסגרת מרפאתית (אמבולטורית).
-האנשים שהתפתחה אצלם סכיזופרניה יכולים לסבול בנוסף מהפרעות [[דיכאון]] ו[[חרדה]] ומ[[התמכרות|התמכרויות]] ל[[סמים]] משכרים.
-סיועם של קרובי משפחה חשוב מאוד על ידי תמיכה רגשית, השגחה על שמירת רציפות הטיפול, נטילת התרופות, וכו'. ההתמודדות עם קרוב משפחה שהתפתחה אצלו סכיזופרניה דורשת סיוע למשפחות באמצעות ייעוץ, קבוצות תמיכה, עזרה כלכלית. ההפרעה על הירידה התפקודית הכרוכה בה גוררת אחריה בעיות סוציאליות כמו [[אבטלה]] ממושכת, [[עוני]] ו[[חסרי בית|חוסר דיור]]. נפגעת [[תוחלת החיים]] שהיא 12-15 שנים פחות מאשר באוכלוסייה הכללית כתוצאה מבריאות גופנית לקויה ושיעור גבוה של [[התאבדות|התאבדויות]] (כ-10%).
-{{הערה|1=
-Frangou, Murray 2000 p.10
-}}
-{{הערה|1=
-Jones, Buckley 2006 p.17
-}}
-'''טיפול [[תרופה|תרופתי]]''': הטיפול התרופתי בסכיזופרניה מתבסס קודם כל על שימוש ב[[תרופות אנטי-פסיכוטיות]] כגון [[אמיסולפריד]], [[אולנזאפין]], [[ריספרידון]]{{הערה|שם=thelancet}}, הניתנות כטיפול קו ראשון.
-אצל חולים שלא הגיבו לפחות לשתי תרופות משתמשים ב[[קלוזאפין]]{{הערה|[http://www.minddisorders.com/Br-Del/Clozapine.html Clozapine - dose, children, causes, effects, drug, used, medication, brain]}}.
-אם זה לא עוזר אז מוסיפים לקלוזאפין תרופה אנטיפסיכותית כמו [[אמיסולפריד]] או [[אריפיפרזול]] וגם נוגדי דיכאון כמו [[מירטאזאפין]] (רמרון), [[ציטאלופרם]], [[פלובוקסמין]]{{הערה|שם=PolypharmacyInPsychiatry}}{{הערה|שם=cog|{{cite journal|title=Cognition and depression: the effects of fluvoxamine, a sigma-1 receptor agonist, reconsidered|journal=Human Psychopharmacology: Clinical and Experimental|author=Hindmarch, I; Hashimoto, K|date=April 2010|volume=25|issue=3|pages=193–200|doi=10.1002/hup.1106|pmid=20373470}}}}{{הערה|שם=autogenerated1|[http://www.europeanneuropsychopharmacology.com/article/S0924-977X%2811%2900204-5/abstract?cc=y=]}}{{הערה|שם=mentalHealthCare}}.
-כ-20% מהחולים יגיעו לנסיגה (רמיסיה) מלאה של ההפרעה. עם זאת, ברוב החולים תהיה תגובה חלקית, וחלק מן התסמינים ייוותרו. לרוב, התרופות משפיעות בצורה יעילה יותר על התסמינים החיוביים מאשר על השליליים.
-לאחר אפיזודה של פסיכוזה, המשך הטיפול יוריד באופן משמעותי את הסיכון לחזרתה - חזרה של אפיזודה פסיכוטית תופיע ב-30% מן המטופלים בתרופות, כאשר בחולים הבלתי מטופלים תופיע חזרה ב-80%. בנוסף, יש מקום להוסיף טיפול תרופתי על פי הפרעות נוספות - בחולים רבים מופיעים [[דיכאון]] ו[[חרדה]] המצריכים טיפול בנוגדי חרדה ודיכאון.
+ב. '''טיפול תרופתי:''' הטיפול התרופתי הוא מסד חשוב בהפחתת הסימפטומים הפעילים של המחלה, בפרט הסימפטומים החיוביים (הלוצינציות, דלוזיות וכדומה).<ref name=":0" /> בישראל נעשה שימוש במגוון רחב מאד של [[תרופות אנטי-פסיכוטיות|תרופות נוגדות פסיכוזה]]. הפסיכיאטר יתאים את התרופה המתאימה לכל אדם, בהתחשב ברקע רפואי (אם יש מחלות רקע ואם האדם לוקח תרופות אחרות לטיפול במצבים רפואיים אחרים) וכן במאפייני ההפרעה אצל האדם המסויים. הטיפול התרופתי משולב במעקב על ידי פסיכיאטר במרפאה לבריאות הנפש.  כיום יש המטילים ספק בתרומה של הטיפול התרופתי ארוך הטווח להחלמה ושיפור באיכות החיים של אנשים עם סכיזופרניה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=M. Harrow, T. H. Jobe|שם=Does Long-Term Treatment of Schizophrenia With Antipsychotic Medications Facilitate Recovery?|כתב עת=Schizophrenia Bulletin|כרך=39|עמ=962–965|שנת הוצאה=2013-09-01|doi=10.1093/schbul/sbt034|קישור=https://academic.oup.com/schizophreniabulletin/article/39/5/962/1926273/Does-Long-Term-Treatment-of-Schizophrenia-With}}</ref>
-'''[[שיקום בתחום הפסיכיאטרי|טיפול פסיכו-סוציאלי]]'''
+'''ג. טיפול פסיכוסוציאלי''': קיימת המלצה לשלב את הטיפול התרופתי בטיפול פסיכוסוציאלי שיקומי, שימשך לפחות 3 עד 5 שנים מפרוץ ההפרעה.בישראל יכול אדם שאובחן וקיבל אחוזי נכות מ[[ביטוח לאומי]] לפנות לוועדת סל שיקום<ref>{{Cite news|url=http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A1%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9|title=סל שיקום לנפגעי נפש|newspaper=כל-זכות|language=he|access-date=2017-08-05}}</ref> ולקבל שירות תיאום טיפול<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ispraisrael.org.il/Web/Knowledge/Integration/CoordinationCare/Default.aspx|כותרת=תיאום טיפול|אתר=www.ispraisrael.org.il|תאריך_וידוא=2017-08-05}}</ref>, או שירות דיור<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.ispraisrael.org.il/Web/Knowledge/Integration/Housing/Default.aspx|כותרת=דיור|אתר=www.ispraisrael.org.il|תאריך_וידוא=2017-08-05}}</ref> (הוסטל,קהילה תומכת או דיור מוגן לסוגיו) וכן שירותים אחרים לפי צרכיו. הטיפול הפסיכוסוציאלי כבר משלב מוקדם של האבחנה חשוב, כדי למנוע לפחות חלק מהפגיעה המשמעותית באיכות החיים של אדם עם סכיזופרניה<ref name=":5" />. ישנה חשיבות רבה לכך שהטיפול הפסיכוסוציאלי יהיה מותאם לתרבות ממנה מגיע האדם<ref name=":5" />.
-מסגרות הטיפול יכולות להיות: מרפאתית, אשפוז מלא, אשפוז יום, הוסטל, וכו'
+ד. '''התערבויות מקדמות החלמה''': בעשור החולף התפתחו בעולם [[התערבות מבוססת ראיות|התערבויות מבוססות ראיות]] המיועדות לסייע לאנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות (סכיזופרניה, בי-פולאר ודיכאון) להשיג איכות חיים משופרת נוכח ההפרעה. חלק מההתערבויות האלו נועדו לסייע לאדם לנהל את ההפרעה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Duckworth, Kennetha,b; Halpern, Lisac|שם=Peer support and peer-led family support for persons living ... : Current Opinion in Psychiatry|כתב עת=Current Opinion in Psychiatry|כרך=May 2014 - Volume 27 - Issue 3|עמ=216–221|שנת הוצאה=2014|doi=10.1097/YCO.0000000000000051|קישור=http://journals.lww.com/co-psychiatry/Abstract/2014/05000/Peer_support_and_peer_led_family_support_for.10.aspx}}</ref>,<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bert-Jan Roosenschoon, Cornelis L. Mulder, Mathijs L. Deen, Jaap van Weeghel|שם=Effectiveness of illness management and recovery (IMR) in the Netherlands: a randomised clinical trial|כתב עת=BMC Psychiatry|כרך=16|עמ=73|שנת הוצאה=2016-03-19|doi=10.1186/s12888-016-0774-0|קישור=https://doi.org/10.1186/s12888-016-0774-0}}</ref> אחרות נועדו לרכוש מיומנויות חברתיות שנשחקו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=David L. Roberts, Dennis R. Combs, Michael Willoughby, Jim Mintz|שם=A randomized, controlled trial of Social Cognition and Interaction Training (SCIT) for outpatients with schizophrenia spectrum disorders|כתב עת=British Journal of Clinical Psychology|כרך=53|עמ=281–298|שנת הוצאה=2014-09-01|doi=10.1111/bjc.12044|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bjc.12044/abstract}}</ref>, להתמודד עם סטיגמה עצמית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=David Roe, Ilanit Hasson-Ohayon, Michal Mashiach-Eizenberg, Oren Derhy|שם=Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT) Effectiveness: A Quasi-Experimental Study|כתב עת=Journal of Clinical Psychology|כרך=70|עמ=303–312|שנת הוצאה=2014-04-01|doi=10.1002/jclp.22050|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/jclp.22050/abstract}}</ref> ועוד.
-'''[[אשפוז]]''': הוראות (הוריות) אשפוז ייעשו על פי המטרות הבאות: צורך בהסתכלות על מנת לבסס את ה[[אבחנה]], ייצוב תרופתי של האדם, הגנה מפני [[התאבדות|כוונות אובדניות]], כוונה לפגוע באחרים ומפני חוסר יכולת של האדם לדאוג לצרכיו הבסיסיים.
-האשפוז אינו חובת המציאות. הטיפול בסכיזופריניה יכול להיעשות, אם יש שיתוף פעולה מצד המטופל ומשפחתו במסגרת [[מרפאה|מרפאתית]] (אמבולטורית).
-במקרה החמרות יכול להיעשות במסגרת [[אשפוז יום]] או אשפוז מלא בהסכמה של המטופל.
-האשפוזים הכפויים נעשים במצבים פסיכוטיים המסכנים את המטופל, את הסובבים, או גורמים להפרה קשה של אורח החיים התקין של הסובבים.
-גם בית המשפט יכול להורות על צווי אשפוז לצורך הסתכלות או לצורך טיפול כפוי במקרים שחולה ביצע עבירה פלילית.
+'''ה'''. '''פסיכותרפיה:''' אין המלצה קונקרטית על סוג מסוים של פסיכותרפיה לאנשים עם אבחנה של סכיזופרניה. עם זאת, כיוון שלעתים קרובות סיפור ההתמודדות עם ההפרעה הוא סיפור מערכתי ומשפחתי קיימת המלצה לפנות לטיפול משפחתי.<ref name=":0" />
-מחקרים הראו כי אשפוזים קצרי טווח, בני 4 - 6 שבועות, הם יעילים במידה דומה לאשפוזים ארוכי טווח, וכי מוסדות המשלבים בטיפול [[פסיכותרפיה|שיטות התנהגותיות]] מגיעים לתוצאות טובות יותר.
+ו. '''אשפוז''': [[אשפוז פסיכיאטרי]] מתרחש לרוב על רקע של החמרה בתסמינים, אפיזודה פסיכוטית וכדומה. במקרים בהם אין ברירה אחרת זה עלול להיות [[אשפוז כפוי]]<ref>{{Cite news|url=http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%96_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%99_%D7%93%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%A9%D7%9C_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9|title=אשפוז כפוי דחוף של נפגעי נפש|newspaper=כל-זכות|language=he|access-date=2017-08-05}}</ref>. לעתים החמרות במצב מתרחשות על רקע של אי התמדה בטיפול התרופתי<ref name=":0" />.
-ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל [[פסיכיאטר]]ים, [[פסיכולוג]]ים, [[אח (מקצוע)|אחים]], [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]], [[טיפול באמנויות|מטפלים באמנויות]], [[ריפוי בעיסוק|מרפאים בעיסוק]], ומדריכים חברתיים.
+ז. '''טיפולים רפואיים לא תרופתיים:''' קיימים טיפולים לא תרופתיים לטיפול בתסמינים החיוביים של סכיזופרניה. דוגמה לכך הוא טיפול ביופידבק, המסייע לשלוט בתסמיני הלוצינציה<ref name=":4" />. כמו כן יש נסיון (גם בישראל) בטיפול באמצעות נזעי חשמל (ECT).
-רצוי כי הטיפול בבית החולים יהיה מכוון למטרות מוגדרות - שיפור האחזקה העצמית של האדם, איכות חיים, [[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]] ויחסים חברתיים. במהלך האשפוז (ובמיוחד באשפוז הראשון) יש צורך למצוא לחולה פתרונות ארוכי טווח הולמים בתחום הדיור והתעסוקה (היכולים לכלול, בהתאם למקרה, גם מגורים עצמאיים או אצל קרובים, [[דיור מוגן]], [[הוסטל (בית הארחה)|הוסטל]], עבודה במסגרת מוגנת).
 ==סכיזופרניה בתרבות==

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סכיזופרניה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סכיזופרניה