הפיגוע בקו 189 לעמנואל (2001)

הפיגוע בקו 189 לעמנואל
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 12 בדצמבר 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום עמנואל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°09′56″N 35°08′57″E / 32.165444444444°N 35.149222222222°E / 32.165444444444; 35.149222222222
סוג פיגוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 30 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע גדודי עז א-דין אל-קסאם, גדודי חללי אל-אקצא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע בקו 189 היה פיגוע משולב שהתרחש ב-12 בדצמבר 2001 בכניסה ליישוב עמנואל, וכלל פיגוע תופת ופיגוע ירי לעבר אוטובוס נוסעים. בפיגוע נרצחו עשרה ישראלים ונפצעו עשרות.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־12 בדצמבר עשה אוטובוס קו 189 של חברת דן את דרכו מבני ברק לעמנואל. בכביש המחבר בין רבבה ליישוב, כ־500 מטרים לפני שער הכניסה ליישוב, הציבה חוליה בת שלושה מחבלים שני מטעני צד, והתמקמה על הצוק הסמוך. סמוך לשעה 18:00, כשעצר האוטובוס, הפעילו המחבלים את המטענים כאשר האוטובוס היה סמוך אליהם. האוטובוס, שלא היה ממוגן ירי, נפגע כתוצאה מפיצוץ המטען ומכדורי המתכת והמסמרים ששולבו בו, ונוסעים רבים שהיו בו נפגעו גם הם. מייד לאחר הפיצוץ החלו המחבלים לפתוח בירי לעבר האוטובוס ולעבר מכוניות נוספות שנסעו בכביש, אך נהג האוטובוס המשיך בנסיעה עד לכניסה ליישוב. כתוצאה מהירי התהפכו שלוש מכוניות, בהן ג'יפ של מג"ב, והנוסעים בהן נפגעו. הירי נמשך אף בעת הגעת כוחות ההצלה, והטיפול בפצועים ופינוים היו בחלקם תחת אש. בשלב זה נמלטו שניים מהמחבלים, ומחבל שלישי נשאר במקום והמשיך לירות. בשלב מסוים ירד המחבל אל הכביש וירה ממנו. ג'יפ של שוטרי משמר הגבול דרס אותו ולאחר מכן חיסל אותו באמצעות ירי בראשו וגופו. לאחר חיסולו התגלו על גופו אפוד קרב, רובה M16, אקדח ותחמושת.[דרושה הבהרה]

בערוץ אל מנאר של החזבאללה, שודרה לקיחת אחריות על ידי הזרוע הצבאית של חמאסגדודי עז א-דין אל-קסאם. מנגד, בשיחת טלפון אנונימית לסוכנות הידיעות רויטרס, קיבלו גדודי חללי אל-אקצא אחריות על הפיגוע ואמרו כי "פעולה זו היא תגובה להריגות שבוצעו לאחרונה על ידי הישראלים בגדה המערבית וברצועת עזה"[1].

נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש גינה בחריפות את הפיגוע. עוד הוסיף ואמר וקבע כי ערפאת טרם ביצע את התחייבויותיו, וטרם עצר את ראשי הארגונים. בנוסף תמך בוש בתגובה ישראלית כמעשה של הגנה עצמית[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]