רצח טלי חטואל ובנותיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טלי ובנות משפחת חטואל שנרצחו

רצח טלי חטואל ובנותיה היה פיגוע ירי שבו נרצחו בציר כיסופים בנות משפחת חטואל על ידי מחבלים פלסטינים ב-2 במאי 2004, י"א באייר ה'תשס"ד. חטואל, ישראלית תושבת גוש קטיף, שהייתה בחודש השמיני להריונה, נרצחה יחד עם ארבע בנותיה: הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2). לאחר הירי הראשוני על הרכב שבו נסעה חטואל עם בנותיה, התקרבו אליו המחבלים וירו על יושביו מטווח קצר, כשהם מוודאים את הריגתן. האירוע, שסווג על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כפשע נגד האנושות, זעזע את דעת הקהל הישראלית. ממשפחת חטואל נותר רק הבעל, דוד חטואל, מנהל בית ספר ששהה באותה עת באשקלון.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד וטלי חטואל התגוררו בהתנחלות קטיף. טלי הייתה עובדת סוציאלית ודוד מנהל בית ספר יסודי באשקלון. הרצח אירע ב-2 במאי 2004 כאשר טלי נסעה יחד עם ארבע בנותיה מקטיף לאשקלון, על מנת לבקר אצל בעלה ולהפגין נגד תוכנית ההתנתקות במשאל מתפקדי הליכוד שנערך באותו יום. ב'ציר כיסופים' שבו נסעה, תחת חסותם של בנייני מגורים סמוכים בחאן יוניס, פתחו שני מחבלים פלסטינים: איבראהים חמאד, פעיל "גדודי אל-קודס" של הג'יהאד האסלאמי, ופייסל אבו מג'רע, פעיל ב"ועדות ההתנגדות העממית" של הפת"ח, באש על מכוניתה ואילצו אותה לרדת לשולי הכביש. חטואל נפצעה קשה בהתקפה הראשונה. המחבלים, שהיו חמושים ברובי קלצ'ניקוב, התקרבו למכונית ומטווח אפס ירו צרורות בטלי חטואל ובנותיה עד שכולן מתו[1].

כוחות צה"ל, חיילים מגדוד שריון 9, הוזנקו לשטח והצליחו להרוג את המחבלים. במהלך חילופי האש נפצעו שני חיילים ואזרח. הג'יהאד האסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות נטלו אחריות על הרצח, שבוצע בהוראת מוחמד שייח' חליל מהג'יהאד האיסלאמי. מפקד גדודי חללי אל-אקצה בעזה הכריז כי הפיגוע הוא תגובה ראשונית ל"חיסולם" של השייח' יאסין ושל עבד אל-עזיז א-רנתיסי, שחוסלו בחודשיים שקדמו לפיגוע, וכן ל"מעשי הטבח בבית להיא ובכל השטחים". החמאס הבהיר כי אנשיו אינם מעורבים בפעולה.

הפיגוע בוצע ביום שבו הצביעו חברי הליכוד על תוכנית ההתנתקות. במערכת הביטחון חששו כי ארגוני הטרור יערכו פיגועים ביום זה על מנת להשפיע על תוצאות הבחירות. אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל הגיב בהקלטה ששודרה בערוצי הרדיו, כי הפלסטינים מנסים למנוע את תוכנית ההתנתקות באמצעות הפיגוע, מכיוון שהיא קשה וחמורה להם, ולכן על אף הפשע האכזרי הוא ימשיך להילחם על מימוש ההבדלות מעזה.‏[2] הפיגוע עורר הלם וזעם רב בקרב תושבי גוש קטיף. היו שהפנו אצבע מאשימה כלפי בג"ץ, שאסר על צה"ל להרוס בנייני מגורים שבחסותם השתמשו המחבלים לביצוע הפיגוע.‏[3]

לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד חטואל באירוע המרכזי של ארגון זוכרים בליל יום הזיכרון מדבר על טלי והבנות

שבוע אחרי הרצח, ב-9 במאי, ירו שני מחבלים פלסטינים שהיו לבושים בבגדי נשים אל עבר תהלוכת האזכרה לחטואל, שצעדה במקום הרצח. הירי לא גרם לנפגעים. כוחות צה"ל שאבטחו את האירוע השיבו אש והרגו את המחבלים.

הרצח בוצע בחסות בנייני מגורים בפאתי חאן יוניס, שבג"ץ לא התיר לצה"ל להרסם, למרות טענת הצבא שמדובר באיום ביטחוני‏[4]. רק אחרי רצח חטואל והירי בעת האזכרה, הסיר בג"ץ את האיסור (בג"ץ 4372/04 צאבר מחמד אבו דאייר ואח' נגד מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה) והכשיר את הריסת המבנים בידי צה"ל בדיעבד[5] לאחר שכבר נהרסו ברובם הגדול ב-10 במאי בידי צה"ל[6].

במחאה כנגד תוכנית ההתנתקות ניצב דוד חטואל בראש השרשרת האנושית מהכותל המערבי למעבר ארז. ביום פינוי היישוב קטיף הוצבו ליד ביתו של חטואל 5 כיסאות ריקים שעליהם סרטים כתומים ושמותיהם של טלי וארבעת בנותיהם.

ב-25 בספטמבר 2005, במסגרת מבצע גשם ראשון, ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד שייח' חליל באמצעות טיל שנורה ממסוק קרב. חליל, מבכירי הג'יהאד האסלאמי, היה האיש שתכנן את הרצח ושורה של פיגועים נוספים (הוא היה אחראי לרצח של 15 ישראלים). ב-9 ביוני 2006 הורה אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, על ביצוע תקיפה אווירית של מבנה (ליד ההתנחלות לשעבר שליו) ששימש לאימוני מחבלי ועדות ההתנגדות העממית. כלי טיס של חיל האוויר ביצע את התקיפה ובמהלכה נהרגו ארבעה מחבלים, בהם גם ג'מאל אבו סמהדאנה, מפקד ועדות ההתנגדות העממית שהיה האחראי לרצח מטעמם, אשר בא לצפות באימוני המחבלים[7]. ב-6 ביוני 2007 עצרו כוחות הביטחון את ג'יהאד אבו דהאר, תושב קרארה שהתגורר קרוב מאוד ל"ציר כיסופים". הוא סייע לרוצחים של משפחת חטואל, באמצעות מודיעין, הסתרת נשק והכנות לפיגוע.

ב-16 ביוני 2004 העניקה אוניברסיטת בן-גוריון לטלי חטואל תעודת מוסמך (תואר שני) באמנות ועבודה סוציאלית. בעלה, דוד חטואל, קיבל את התואר בשמה. ב-2004 הקים דוד חטואל עם קבוצת חברים את עמותת 'טלי ביד רמ"ה' לזכר טלי ובנותיה, המסייעת בידי אנשים הזקוקים לטיפולי הפריה.‏[8] בשנת תשס"ו - 2006 נקבע יום הירצחן של טלי ובנותיה על ידי "ועד מתיישבי גוש קטיף" כיום של לימוד ובירור במערכות החינוך השונות. אמה של טלי חטואל, שוש מלכה, כתבה ספר ילדים בשם "רוני בונבוני" לזכר נכדתה רוני.‏[9]

כשנה וחצי לאחר הרצח, בדצמבר 2005 התחתן דוד חטואל בשנית ובהמשך נולדו לו ארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, ‏ 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  2. ^ כתבי ynet, שרון מגיב: "המחבלים יעשו הכל נגד ההתנתקות", באתר ynet‏, 2 במאי 2004
  3. ^ חנן גרינברג, זעם בגוש קטיף בעקבות הפיגוע: "נקים מחתרת גלויה", באתר ynet‏, 2 במאי 2004
  4. ^ בג"צ מנע חישוף מחסה המחבלים, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2004
  5. ^ נועם שרביט, בג"ץ נתן 'אור ירוק' להרס הבתים ברפיח, אתר חדשות מחלקה ראשונה.
  6. ^ תמונת הריסת הבתים, בפורום פרש
  7. ^ אמיר אורן, צה"ל כנראה לא ידע שסמהדנה שהה במחנה שהופצץ ברצועה, הארץ, ‏ 11.06.2006,
    "אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, אמר שלשום כי ג'מאל אבו סמהדנה, מפקד הוועדות שנהרג בהפצצה יחד עם שלושה מפעילי ארגונו, בא לבסיס כדי לצפות בחוליה המתרגלת את החדירה לארץ. מקורות צבאיים בישראל סירבו לומר אם היה ידוע לצה"ל מראש על נוכחותו של אבו סמהדנה במקום. ככל הנראה, עובדה זו לא הייתה ידועה מבעוד מועד והדיווח על מותו הפתיע את צה"ל.".
  8. ^ טלי ביד רמ"ה עמותה שעוזרת לנזקקים לטיפולי פוריות לזכר טלי וארבע בנותיה
  9. ^ אשר קשר, הרצח באיתמר הזכיר לשוש מלכה את הטרגדיה שלה, באתר mynet‏.