טיוטה:נשיאות ברק אובמה

אובמה בחדר הסגלגל, 2009

נשיאות ברק אובמה החלה ב-20 בינואר 2009, לאחר השבעתו של ברק אובמה לתפקיד נשיא ארצות הברית, ה-44 למניין. אובמה, שהיה נשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית, היה סנאטור בסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת אילינוי בעת שניצח את הסנאטור הרפובליקני מאריזונה ג'ון מקיין במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. אובמה הוא הנשיא האמריקאי הראשון ממוצא אפריקני, הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון והראשון מכלל נשיאי ארה"ב להיוולד בהוואי. העמית למרוץ שלו להתמודדות במהלך הבחירות היה הסנטור ג'ו ביידן מדלאוור, שנכנס לתפקידו כסגן נשיא ארצות הברית יחד עם אובמה.

הנשיאות של אובמה החלה בכהונתו הראשונה בצל משבר הכלכלי העולמי וההתאוששות האמריקאית שכללה פעולות השקעה גדולות בשנת 2009, סיומת חלקית של קיצוצי המסים של הנשיא היוצא ג'ורג' בוש, העברות חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה וחוק דוד-פרנק, וצמצום צבא ארצות הברית בעיראק. אובמה גם מינה את השופטים אלנה קגן וסוניה סוטומיור לבית המשפט העליון של ארצות הברית, וסוטומיור היא האמריקאית ההיספנית הראשונה להתמנות לתפקיד רם כזה. לדמוקרטים הייתה שליטה בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית עד שהרפובליקנים זכו ברוב בבית הנבחרים של ארצות הברית בבחירות 2010.

מדיניות כללית

כלכלה

עם כניסתו לתפקיד, אובמה התמקד בטיפול במשבר הכלכלי העולמי והמיתון הגדול שלאחר מכן, אשר נחשב למיתון הכלכלי הקשה ביותר מאז השפל הגדול. ביום 17 בפברואר 2009, אובמה חתם על חוק התמריצים הכלכליים שכלל הוצואה גורפת של 787 מיליארד דולר עבור שירותי בריאות, תשתיות, חינוך, הפסקות תמריצי מס שונים וסיוע ישיר ליחידים. הוראות המס של החוק הופחתו זמנית מסים וגרמו להביא את שיעורי המס לרמות הנמוכות ביותר שלהם ב -60 השנים האחרונות. ממשל אובמה לאחר מכן טען כי ההמהלכים האלו הצילו את ארצות הברית מהמיתון הקשה. אובמה גם השיק חילוץ כלכלי של יצרניות בארה"ב, ובזכות מדיניותו הכלכלית, ניצלו החברות ג'נרל מוטורס וקרייזלר מפשיטת רגל בגובה של 9.3 מיליארד דולר. עבור בעלי בתים בסכנת פירעון המשכנתא שלהם\ עקב משבר הסאב-פריים, אובמה השיק מספר תכניות שהסדירו את העניין. אובמה מינה מחדש את בן ברננקי לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב בשנת 2009, ומינה את ג'נט ילן להחליפו בתפקיד בשנת 2013. שיעורי הריבית נשקו קרוב לאפס במשך רוב נשיאותו של אובמה, והפדרל ריזרב נותר שלא להעלות את הריבית בתקופת נשיאותו של אובמה עד דצמבר 2015.

אתיקה

אובמה אמר במהלך הקמפיין שלו בבחירות כי "השדלנים לא ימצאו עבודה בבית הלבן שלי", אך הוא ריכך את עמדתו בנושא לאחר השבעתו. ב-21 בינואר 2009, אובמה הוציא צו הנהלה לכל מינויים עתידיים בממשלו, אשר הורה כי לא יהיה מינוי למי שהיה שדלן רשום בשנתיים לפני מינויו.

מדיניות חוץ

אובמה נאלץ במהלך כהונתו להתמודד עם מלחמת אפגניסטן ולנהנל מצוד אחר האחראים לפיגועי 11 בספטמבר. ב-2 במאי 2011 יזם אובמה את מבצע חנית נפטון בפקיסטן במטרה להתנקש בחייו של הטרוריסט אוסאמה בן לאדן. הוא ניסה לצמצם את המלחמה בטרור שעליה הכריז הנשיא היוצא ג'ורג' ווקר בוש. הוא גם מיעט להשתמש במונח "מלחמה בטרור" לטובת "מבצע מגירה בחו"ל". אובמה קרא ל"התחלה חדשה" ביחסי ארצות ערב והדת המוסלמית וארצות הברית, וכמו כן חיזוק קשרי ארצות הברית עם המדינות במזרח התיכון. עם זאת, הכוחות האמריקאים המשיכו להתנגש עם ארגונים מיליטנטיים אסלאמיים כמו אל-קאעידה, א-שבאב. אובמה גם הטיף לעסקות גרעיניות וניסה לגרום להפחתה בסחר הנשק של איראן ורוסיה. למרות שהמזרח התיכון נשאר חשוב במדיניות החוץ האמריקנית, אובמה נקט ביחס מיוחד כלפי מזרח אסיה. הוא פעל לקירוב היחסים הדיפלומטיים בין ארה"ב להודו, והיה לנשיא ארצות הברית הראשון שביקר בהודו פעמיים. אובמה גם תיאר את עצמו אינטרנציונליסט הדוחה בדלנות ומושפע מריאליזם ובעד ליברליזם.

אובמה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בעת ביקורו בישראל, 20 במרץ 2013

מדיניות כלפי מדינות ואזורים

ישראל

כפוליטיקאים רבים בארצות הברית, ובפרט מועמדים לנשיאות, ניסה אובמה להצטייר כאוהד של מדינת ישראל. במהלך המירוץ לנשיאות בשנת 2012 אמר אובמה כי יפעל לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בנוסף, בנאום שנשא בכנס של ארגון איפא"ק, הבטיח שירושלים תישאר הבירה המאוחדת של מדינת ישראל, אך לאחר זמן קצר הבהיר שלא התכוון כי מזרח ירושלים תשאר בשליטת ישראל. היחסים בין אובמה לבין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היו מתוחים מאד והגיעו לשפל. עם כניסתו לתפקיד, אובמה מינה את ג'ורג' מיטשל כשליח מיוחד למזרח התיכון כדי לעבוד לקראת יישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל מיטשל הוביל להתקדמות מועטה לפני פרישתו בשנת 2011. בחודש מרץ 2010, מזכירת המדינה של ארצות הברית הילרי קלינטון מתחה ביקורת על ממשלת ישראל לאחר אישור הרחבת ההתנחלויות במזרח ירושלים. נתניהו התנגד בתוקף למאמציו של אובמה למשא ומתן של המעצמות עם איראן. נתניהו נתפס לטובת המועמד הרפובליקני מיט רומני במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012. אך למרות התדרדרות ביחסי ארצות הברית-ישראל, אובמה המשיך את מדיניות ארה"ב של הטלת וטו להחלטות האו"ם הקוראות להקמת מדינה פלסטינית, וממשלו המשיך לסנגר על פתרון שתי המדינות. במהלך כהונתו של אובמה גדל הסיוע לישראל, לרבות מימון עבור תכנית ההגנה האווירית כיפת ברזל.

עיראק

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, מתח אובמה ביקורת חריפה על מלחמת עיראק, ובכך משך את הרוב המכריע של חיילי ארה"ב בעיראק עד סוף שנת 2011. עם כניסתו לתפקיד, אובמה הודיע כי הכוחות הלוחמים של ארצות הברית יעזבו את עיראק עד אוגוסט 2010, עם 35,000-50,000 חיילים אמריקאים השוהים בעיראק כלוחמים. הנשיא בוש חתם על סטטוס ארה"ב-עיראק הסכם כוחות, שבו ארצות הברית מחויבת למשיכת כל הכוחות חזרה אל אמריקה עד סוף שנת 2011. הרפובליקנים ניסו לשכנע את אובמה שיגרום לראש ממשלת עיראק נורי אל-מאלכי לאפשר חיילים אמריקאים להישאר מעבר לשנת 2011, אך נוכחות גדולה של חיילים אמריקאים היה פופולרי בקרב העיראקים. עד סוף דצמבר 2011, רק 150 חיילים אמריקאים נותרו לשרת בעיראק. בפברואר 2012 עזבו כל הכוחות של צבא ארצות הברית את עיראק.

מזרח אסיה

אובמה נקט "ציר" כלפי אזור מזרח אסיה, הכולל את קוריאה הצפונית, קוריאה הדרומית, סין, מונגוליה, יפן וטאיוואן. הופעתה המממושכת של סין כמעצמה גדולה היוותה בעיה רצינית לנשיאותו של ברק אובמה, בעוד שתי המדינות עבדו יחד בנושאים כמו שינויי אקלים. יחסי סין-ארצות הברית חוו מתחים בדבר תביעות טריטוריאליות בים סין המזרחי וכן ים סין הדרומי. בשנת 2016 ארצות הברית אירחה את פסגת איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה ביוזמתו של אובמה למען הידוק יחסי ארצות הברית עם מדינות דרום-מזרח אסיה. דבר זה משקף את מרדפו של אובמה אחר בנוגע להדיוק היחסים עם מדינות אסיה. אחרי שעזר לעודד בחירות שנותרו במחלוקת במיאנמר, אובמה הטיל סנקציות אמריקאיות על מיאנמר. אובמה פעל למען הידוק הקשרים הצבאיים עם אוסטרליה, וייטנאם והפיליפינים. בנוסף לכך, ארצות הברית העניקה סיוע כלכלי וביטחוני ללאוס. בכהונתו של אובמה חלה התחממות ביחסין בין דרום קוריאה ויפן. אובמה השיג התקדמות מועטה ביחסים בין צפון קוריאה לארה"ב, שנחשבת יריבה וותיקה של ארצות הברית. אף על פי זאת, המשיך קים ג'ונג-און לפתח את התכנית הצפון קוריאנית הכוללת פיתוח נשק להשמדה המונית ונשק ביולוגי.

אובמה עם נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב, 2009.

רוסיה

עם כניסתו לתפקיד, קרא אובמה לאתחל את יחסי ארצות הברית-רוסיה, שתדרדרו לאחר מלחמת גאורגיה-רוסיה. בעוד הנשיא בוש דחף בהצלחה להתרחבות נאט"ו במדינות מזרח אירופה, בעידן אובמה המוקדם, קרא לנאט"ו לשים יותר דגש על יצירת שותפות ארוכת טווח עם רוסיה. אובמה ונשיא רוסיה דמיטרי מדבדב עבדו יחד על אמנה חדשה הקוראת להפחתה ופיקוח על נשק גרעיני. עם הצטרפות רוסיה לארגון הסחר העולמי, ב-8 באפריל 2010, חתמו אובמה ומדבדב על הסכם חדש, סטארט החדש. ההסכם הוא הסכם על בקרת נשק גרעיני הקורא לצמצום הנשק הגרעיני של שתי המעצמות. בחודש דצמבר 2010, הסנאט של ארצות הברית אישר את ההסכם. בשנת 2012 רוסיה פתחה בקשרי מסחר עם מדינות ארגון הסחר העולמי. עם ההתקדמות ביחסים בין שתי המדינות, נרשמה ירידה נוספת ביחסים לאחר הבחירות לנשיאות רוסיה, בהם נבחר ולדימיר פוטין. ההתערבות של רוסיה באוקראינה ובאירועי יברומאידאן שהובילו לסיפוח חצי האי קרים הביאו גינוי חריף של אובמה ושאר מנהיגים מערביים. אובמה החליט להטיל סנקציות על רוסיה שהובילו למשבר פיננסי ברוסיה, והיחסים התקררו מעט. חלק מחברי הקונגרס של ארצות הברית משתי המפלגות הגדולות קראו לחמש כוחות אמריקאים באוקראינה במטרה לפקח על מלחמת האזרחים באוקראינה, אך אובמה העדיף שלא להתערב מקרוב במלחמה. בשנת 2016, לאחר מספר תקריות מקוונות האשימה ארה"ב את רוסיה בניסיון לשבש את הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 לטובתו של דונלד טראמפ.

איראן

יחסי איראן-ארצות הברית היו המתוחים ביותר מאז המהפכה האיראנית, נפילת השאה ומשבר בני הערובה באיראן. עם כניסתו לתפקיד, אובמה התמקד במשא ומתן עם איראן בנוגע למעמדה של תכנית הגרעין של איראן. עמדתו של אובמה שונה באופן דרמטי מעמדת הנצית של קודמו, ג'ורג' ווקר בוש. בחודש יוני 2013, חסן רוחאני זכה בבחירות לנשיאות איראן, שנחשב פתוח יותר ממחמוד אחמדינז'אד. רוחאני קרא להמשיך את השיחות על תכנית הגרעין של איראן. בחודש נובמבר 2013, איראן הודיעה על חתימת הסכם הביניים בנוגע לתכנית הגרעין, ובאפריל 2015, ואיראן הכריזה כי הסכם הושג. רפובליקנים בקונגרס, יחד עם בנימין נתניהו התנגדה למשא ומתן בחריפות. אובמה ניסה אך לא הצליח להעביר בקונגרס את הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. על פי ההסכם, איראן הסכימה לשים מגבלות על תכנית הגרעין שלה על מנת לספק גישה לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

האביב הערבי

לאחר ההפיכה בתוניסיה בשנת 2011, הורגשו מחאות כמעט בכל מדינה ערבית. גל ההפגנות בארצות ערב נודע בשם האביב הערבי, והטיפול באביב הערבי שחק תפקיד מרכזי במדיניות החוץ של אובמה. אחרי שלושה שבועות של שקט, נשיא מצרים, חוסני מובארכ התפטר על פי הצעתו של הנשיא אובמה. לאחר ההפיכה במצרים בשנת 2013 שהובילה להדחת הנשיא מוחמד מורסי, עלה לשלטון עבד אל-פתאח א-סיסי מה שגרם לארה"ב לנתק משלוחי נשק למצרים. עם זאת, אובמה חידש את המשלוחים בשנת 2015. תימן חוותה ההפיכה וגם מלחמת אזרחים. המצב בתימן הוביל מערכה צבאית סעודית עם קבלת סיוע לוגיסטי ומודיעיני מארצות הברית. בתקופה שלאחר האביב הערבי נקראת לפעמים החורף הערבי, כמו במדינות רבות חוו אלימות מהממשלה.

מלחמת האזרחים הסורית

סוריה הייתה המדינה שהכי הושפעה מהאביב הערבי. היו ניסיונות להפיכת שלטונו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד, אך ניסינות אלו נכשלו והובילו למלחמת אזרחים בסוריה. למרות שסוריה היא יריבה של ארצות הברית והוגדרה כמדינה בציר הרשע, אובמה טען כי פעולה צבאית חד-צדדית שתפעל להפיל את המשטר של בשאר אל-אסד תהיה טעות. ככל שנמשכו המחאות, סוריה נפלה למלחמת אזרחים ממושכת, וארצות הברית תמכה באופוזיציה הסורית נגד משטרו של אסד. ארה"ב מתחה ביקורת קשה על אסד לאחר המתקפה הכימית בע'וטה. בסופו של דבר וכתוצאה מכך נחתמה עסקה רוסית ביוזמתו של ולדימיר פוטין שתתמוך בממשלת סוריה שלא תוותר על הנשק הכימי שלה. בתוך הכאוס של מלחמת האזרחים הסורית, ארגון הטרור האסלאמיסטי המדינה האסלאמית השתלט על חלקים נרחבים של סוריה ועיראק. דאע"ש, אשר הוצג בתחילה כמו אל קאעידה בעיראק בהנהגת אבו מוסעב א-זרקאווי התגלה כקבוצת הטרור האכזרית והבולטת שנראתה בשנים האחרונות. החל בשנת 2014, ממשל אובמה שיגר התקפה על דאע"ש תוך המשך להתנגד משטרו של אסד. רוסיה השיקה התערבות צבאית משלה כדי לסייע למשטרו של אסד, דבר שהוביל ליצירת מלחמה רב מפלגתית מסובכת, אם כי ארצות הברית ורוסיה שתפו פעולה כדי להילחם בדאע"ש. בחודש נובמבר 2015, אובמה הכריז על תכנית ליישב לפחות 10,000 פליטים סורים בארצות הברית.

לוב

גם לוב הושפעה במידה ניכרת מהאביב הערבי. מחאות נגד הממשלה פרצו בבנגאזי, לוב, בחודש פברואר 2011, וממשלת מועמר קדאפי הגיבה עם כוח צבאי. אובמה התנגד בהתחלה להתערב בלוב, אך הוא שינה את דעתו לאחר שהליגה הערבית בקשה התערבות של המערב בלוב. בחודש מרץ 2011, התגובה הבינלאומית הובילה לסנקציות נרחבות על לוב בהנהגתו של קדאפי. הסנקציות הגיעו לשיאם בעת החלטה 1973 של מועצת הביטחון של האו"ם האוסרת על טיסה באזור לוב. אובמה אישר לחיל האוויר של ארצות הברית להשתתף בהתקפות האוויריות על לוב. המצב בלוב החריף עד כדי כך התערבותה של נאט"ו, שפעלה להפלת קדאפי. עם תמיכת קואליציה, המורדים השתלטו על טריפולי. כאשר טריפולי הייתה בשליטת המורדים, קדאפי ברח לסירת, ושם הוא הוכה למוות על ידי המורדים. בחודש ספטמבר 2012, קיצונים איסלמיסטים תקפו משלחת דיפלומטית אמריקנית בבנגאזי. בהתקפה נהרג השגריר כריסטופר סטיבנס ושלושה אמריקאים אחרים. הרפובליקנים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות ממשל אובמה במהלך הפיגוע בבנגאזי, ואובמה בתגובה הקים ועדה בבית הנבחרים האמריקאי לחקירת את הפיגוע.

מדע, טכנולוגיה ואיכות הסביבה

אנרגיה

ייצור האנרגיה היה רע בתקופת נשיאות אובמה. הגידול בתפוקת נפט הונע בעיקר על ידי חברה פרטית בשם "פרקינג קידוחי נפט". קידוחי הנפט בארה"ב ככלל הונעו על ידי השקעה פרטית על קרקע פרטית, והממשל לקח תפקיד ניטרלי במידה רבה בהתפתחות זו. ממשל אובמה קרא לקדם צמיחה של אנרגיה מתחדשת, וייצור חשמל סולרי שולש במהלך כהונתו של אובמה.

איכות הסביבה ושינויי האקלים

במהלך נשיאותו, אובמה תיאר את ההתחממות הגלובלית כאיום לטווח ארוך הגדול ביותר העומד בפני העולם. אובמה לקח כמה צעדים כדי להילחם בהתחממות הגלובלית, אך לא הצליחה להעביר הצעת חוק מרכזית בהתמודדות עם הבעיה, בין השאר משום שרפובליקנים רבים וכמה דמוקרטים העלו את השאלה האם ההתחממות הגלובלית מתרחשת והאם פעילות אנושית תורמת לו. בעקבות השבעתו, אובמה ביקש מהקונגרס להעביר הצעת חוק לשים פיקוח על פליטת הפחמן המקומי. אחרי שבית הנבחרים של ארצות הברית העביר את חוק האנרגיה וביטחון הנקי האמריקאי בשנת 2009, אובמה ביקש לשכנע את הסנאט להעביר את הצעת החוק גם כן. החקיקה הייתה מחייבת את ארה"ב לקצץ את פליטת גז חממה ב -17 אחוזים עד שנת 2020. עם זאת, הצעת החוק זכתה להתנגדות נחרצת מצד רפובליקנים וגם לא נמצאה פשרה בנושא בתוך המפלגה הדמוקרטית. בין 2010 ל -2015, ארה"ב הורידה את תלותה הדרמטית על פחם, אשר פולט יותר פחמן מאשר מקורות אחרים של כוח, כוללים גז טבעי. אובמה הטילה התקנות על פיח, גופרית, וכספית שעודדה את המעבר מפחם, אך המחיר היורד של רוח, שמש, ומקורות אנרגיית גז טבעי גם תרם הירידה של הפחם. בשנת 2013, אובמה הודיעה כי הוא עוקף את קונגרס בכך שהורה לסוכנות להגנת הסביבה ליישם את המגבלות על פליטות הפחמן חדשות. תכנית החשמל הנקייה שיזם אובמה שואפת להפחית בארה"ב פליטת גזי חממה בשיעור של 26 עד 28 אחוזים עד שנת 2025.

אובמה נואם במרכז החלל קנדי, 2010

נאס"א

בחודש יולי 2009, אובמה מינה את צ'ארלס בולדן, אסטרונאוט לשעבר, להיות מנהל נאס"א. באותה שנה, אובמה החליט לסקור את תוכנית קונסטליישן. בחודש פברואר 2010, אובמה הכריז שהוא חותך את התכנית מתוך התקציב הפדרלי 2011 של ארה"ב, ותיאר אותה "על התקציב, מאחורי לוח הזמנים, וחסרי חדשנות." ההחלטה גררה ביקורת בארצות הברית. אובמה השיק יחד עם הנהלת נאס"א תכנית חדשה שהכוללת תכניות טכנולוגיה חדשה והגדלת תקציב נאס"א מ -18.3 מיליארד דולר ל -19 מיליארד דולר, בדגש על תחנת החלל הבינלאומית. התחנה מתכננת לשנות את תנועתה בעתיד למסלול סביב כדור הארץ. בשנת 2016, אובמה קרא לארצות הברית להנחית אדם על מאדים כבר בשנות שנות ה-30 של המאה ה-21.

בחירות

בחירות 2008 לנשיאות ארצות הברית

האירועים המתרחשים בחודשים האחרונים של בכהונתו השנייה של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, הייתה השנה של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008. נראה כי למועמדים הדמוקרטים, הסנאטורים ג'ו ביידן וברק אובמה הייתה הזדמנות להביס את המפלגה הרפובליקנית של הסנאטור ג'ון מקיין מאריזונה ומושלת אלסקה שרה פיילין . אובמה זכה ב- 52.9% מקולות הבוחרים ו 365 אלקטורים מתוך של 538. אובמה הביס את הסנטורית הילרי קלינטון מלקחת את המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית. בבחירות, הדמוקרטים זכו ברוב בשני בתי הקונגרס, וכן יושבת ראש בית הנבחרים הייתה ננסי פלוסי ומנהיג הרוב בסנאט, היה הארי ריד. הם נשארו בתפקידם בעקבות הבחירות.

בחירות 2010 לקונגרס האמריקני

אובמה עם המפסיד הרפובליקני מיט רומני, 2012

הרפובליקנים הצליחו לנצח בבחירות לבתי הונגרס בארה"ב לאחר שטענו שאובמה מוביל כלכלה חלשה. הרפובליקנים זכו ברוב בשתי הבתים. אחרי הבחירות, ג'ון ביינר החליף ננסי פלוסי כיו"ר בית הנבחרים, ופלוסי הפכה למנהיתג מיעוט בבית הבחרים החדשהץ בונר התחייב לקצץ בהוצאות פדרליוות. אובמה כינה את הבחירות "כנועה" לבין "תבוסה". הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים הגיע מתוך מפלגה שהייתה מחוץ לשלטון במשך שנים, מה שהוביל לעימותים בין הרפובליקנים לבין אובמה. הניצחון הרפובליקני בבחירות אלו גם נתן להם עוד ניצחון לאחר שחבר האלקטורים השתנה במפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2010.

בחירות 2012 לנשיאות ארצות הברית

משום שהנשיא המכהן הדמוקרטי התמודד הפעם על קדנציה שנייה ובשל הפופולריות הרבה שלו במפלגה הדמוקרטית, המירוץ למועמדות במפלגה הדמוקרטית אירע במידה רבה ללא אירועים מיוחדים. הבחירות התאפיינו ביתרון קל לאובמה בסקרים. רומני זכה במןועמדות הרפובליקנית כשהוא מתמודד בעיקר מול ריק סנטורום. רומני ואובמה העדיפו לדבר על עניינים כמו כלכלה ומדיניות חוץ. בסוף הבחירות זכה אובמה ב-332 אלקטורים, והושבע לכהונה שנייה.

בחירות 2016 לנשיאות ארצות הברית

אובמה עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לאחר היבחרו, 2016

אובמה היה מוגבל להתמודד לכהונה שלישית לאור התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית. אם כי דירוגי האישור של אובמה עשויים להשפיע על היכולת של מפלגתו כדי לנצח את המירוץ. בחודש יוני 2016, לאחר שהבחירות של הדמוקרטים כמעט הושלמו, אובמה הגדיר את מזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון כיורשתו. עם זאת, אובמה כבר מזמן נתמך בקלינטון כיורשתו המועדפת שלו, ואובמה הניע את סגן הנשיא ביידן מלפעול נגד קלינטון. אובמה דיבר בעד קלינטון בוועידת המפלגה הדמוקרטית 2016, והוא המשיך במסע לתמוך בקלינטון. עם זאת, בבחירות הכלליות, קלינטון הובסה על ידי המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, שהתנגד נחרצות לאובמה. הרפובליקנים ניצחו פעם שנייה בבחירות לקונגרס והבטיחו שליטה נוספת על בית הנבחרים והסנאט. בחירתו של טראמפ מכניסה לתוך בסכנה רבה ההישגים של אובמה, טראמפ ואובמה מתקשרים לעתים קרובות בתקופת המעבר, וטראמפ ציין כי הוא ביקש את עצתו של אובמה בנוגע למינויים בממשלתו העתידית.

ראו גם

• ברק אובמה

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור חיצוני
  שימוש בפרמטרים מיושנים [ קישור ] האתר הרשמי של ברק אובמה (באנגלית)

[[:קטגוריה:ברק אובמה]] [[:קטגוריה:נשיאות ארצות הברית]] [[:קטגוריה:ארצות הברית: פוליטיקה]] [[:קטגוריה:המפלגה הדמוקרטית]]