ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 137

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


תוכן עניינים

W:EN:WP:WTF? OMG! TMD TLA. ARG![עריכת קוד מקור]

היי. מישהו יכול לעזור לי לתרגם את שם הכלל הזה בוויקיאנגלית לעברית? אפשר היה להשתמש בזה בתקצירי עריכה של הורדות דומות, כמו ארה"ב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:10, 24 במרץ 2019 (IST)

השם שלו לא מוצלח במיוחד (גם באנגלית). בלי קשר לתוכן הדף, לא נראה לי שהנוהג הזה (שימוש דווקא בראשי תיבות כז’רגון) נפוץ אצלנו. אולי שם ישיר יותר כמו „עודף עגה״? Tzafrir - שיחה 16:33, 24 במרץ 2019 (IST)
הדף הזה מסביר למה מנהג שמקובל מאד בוויקינגליש, ולמעשה לא קיים בכלל בוויקיפדיה בעברית, אינו רצוי. אין צורך לתרגם אותו, והוא לא נחוץ כאן. (באלגוריה: בקהילת טבעונים אין צורך להעמיק בהלכות כשרות הנוגעות לעירוב בשר וחלב). קיפודנחש 16:29, 25 במרץ 2019 (IST)
תשובה לשניכם. לא מעניין אותי הנוהג. מעניין אותי השם, שכן ניתן להשתמש בו פה, כי גם אצלנו מחליפים קיצורים בשמות נורמליים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:49, 25 במרץ 2019 (IST)

עוד מנזקי ההצבעות[עריכת קוד מקור]

כל הוויכוחים המרים בנושא בדיקות IP מספקים עוד הוכחות שההצבעות רק גורמות נזק. תודה לאל שוויקימדיה אינה מאפשרת לוויקיפדים להחליט בהצבעה למי לעשות בדיקת IP, כי אז כל ויקיפד משועמם או מיליטנטי היה פותח הצבעה כזו נגד יריבו ואז מי שיש לו מחנה יותר גדול היה מנצח בהצבעה. אנחנו עסוקים יותר מדי בהצבעות ובחקירות, ופחות מדי בכתיבת הערכים מהתבנית לטיפול דחוף וכד'. הגיע הזמן לבחון אלטרנטיבות מודרניות! הביעו תמיכה בכך ואל תישארו פאסיביים. אגסי - שיחה 14:54, 11 במרץ 2019 (IST)

מסכים. ולא רק נזקי הצבעות - גם נזקי דיונים אחרים וריבים. נראה לי ששכחנו שבאנו לכתוב אנציקלופדיה. דרור - שיחה 23:09, 21 במרץ 2019 (IST)
ההצבעות הן לא אלו שמזיקות. גישה אנטי-מדעית ואנטי-אינטלקטואלית וחוסר יכולת להתייחס אל טיעונים קונקרטים לטובת דמגגוגיה בשקל של משתמשים כמו מת'נייט היא זו שזורעת רעה ביכולת לנהל אינציקלופדיה רצינית עם מידע מהימן. אילון אבנרי - שיחה 08:55, 28 במרץ 2019 (IST)
כמה מילים בשביל להגיד "מי שלא חושב כמוני"... אין ספק שהיה קל יותר לנהל את ויקיפדיה אם כל העורכים היו חושבים אותו דבר. האם המידע היה מהימן יותר? מסופקני. משה פרידמן - שיחה 16:12, 28 במרץ 2019 (IST)
ההצבעות מזיקות לגמרי.
ההצבעות הן דרך גרועה להחליט בקשר לתוכן אנציקלופדי.
לולי היו לנו הצבעות, הפרשיות „החמורות” של הצבעות מרובות לא היו מתרחשות כלל.
כל שאר השפות מסתדרות בלי „זכות הצבעה”, וגם אנחנו יכולים להסתדר בלעדיה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:57, 8 באפריל 2019 (IDT)

למה מתכוונים כשאומרים לגליזציה?[עריכת קוד מקור]

אולי השאלה מתאימה יותר להכה את המומחה, אבל זה לא הנושא. כולם מדברים על לגליזציה של סמים קלים, אבל אף אחד לא מסביר האם היא כוללת רק CBD, או גם THC. ישראל - שיחה 14:53, 15 במרץ 2019 (IST)

לכאורה זה לא עניין של הסבר. צריך לשאול את מי שמדבר, וסיכוי טוב שהוא לא ידע לענות. נרו יאירשיחה • ח' באדר ב' ה'תשע"ט • 16:27, 15 במרץ 2019 (IST)
Israeli Homo Sapiens, לגליזציה של סמים קלים כוללת הוצאה מרשימת הסמים המסוכנים של קנאביס ותוצריו השונים והרבים, ולפעמים גם הוצאת MDMA.‏ !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:25, 15 במרץ 2019 (IST)
ישראל אם הבנתי נכון את השאלה: לגליזציה היא הליך חקיקה שמטרתו לבטל איסור על פעולה שהוגדרה עד אז בלתי חוקית, או להגדירה כחוקית מבחינה משפטית, ככל שהייתה אסורה לפני כן. זה יכול לכלול חקיקה חדשה, או תיקון חקיקה קיימת. לעניין הסמים, החוק קובע קטגורית איסור שימוש בכל סוג של סם שהוגדר "מסוכן", מלבד סמים שמוגדרים כתרופות (שהרי כל תרופה היא סם). במקרה הזה, מטרת הליך הלגליזציה היא להבחין בין "סמים קלים" ל"סמים מסוכנים", ולהתיר מכירה ושימוש אישי בסמים מסוימים שיותרו לפי חוק. הכלל המשפטי והמוסרי קובע שלאזרח מותר לעשות כל דבר שאיננו אסור על פי חוק. החוק כיום אוסר שימוש לצרכים פרטיים בכל סוג של סם אם לא ניתן היתר מפורש על ידי רשויות מוסמכות. שאיפת המצדדים בלגליזציה של סמים קלים היא להוציא מתחולת החוק סמים מסוימים, או להקל את האיסור עליהם.--נדב - שיחה 11:39, 4 באפריל 2019 (IDT)
נדב, תודה לך. כוונת השאלה הייתה אלו נגזרות של קנאביס, כלולות בלגליזציה המובטחת על ידי פוליטיקאים ישראלים. CBD, היא נגזרת שאינה פסיכואקטיבית, לעומת ה-THC, שהיא כן כזו. גם כיום יש הבדלים בחוק ביניהן, למרות ששתיהן עדיין אינן חוקיות. ישראל - שיחה 20:44, 4 באפריל 2019 (IDT)

תהיות על מצע "זהות"[עריכת קוד מקור]

קראתי את המצע אך אצטט מתוך הערך כאן.

לאחר היום המשמח שבו נכבוש מחדש את השטחים כולם, המפלגה מציעה שלוש אפשרויות לתושבים הגויים שחיים שם:
"מתן שלוש אופציות לערבים הגרים ביהודה ושומרון. א) עזרה בהגירה. ב) תושבות הכוללת את כל זכויות הפרט תוך הצהרת שמירת אמונים. ג) מתן אזרחות למעוניינים אחרי הליך בדיקה ארוך ומעמיק וגיוס לצה"ל או לשירות לאומי."

  • לאופציה הראשונה - האם המפלגה נוקבת בסדר הגודל של עלות העזרה, לכל גוי שיעזוב ובסכ"ה לקופת המדינה? בראיון די ישן ראיתי שפייגלין נקב בעלות של חצי מיליון דולר למשפחה, ובמצע ראיתי טענה שמספר התושבים נמוך ממה שחושבים, אבל לא ראיתי סיכום כולל.
  • לאופציה השנייה - מה דינו של מי שיתנגד להישלט על-ידי מדינה שאין לו זכויות בה, ולא יצהיר שישמור לה אמונים? האם יש כאן פתח לסילוקו ללא פיצויים? (וכך אולי מתייתרת השאלה הראשונה). המצע תומך בסילוק מיידי ללא פיצוי של מי שיתנגד באופן אקטיבי לשלטון היהודי, אך משאיר כאן לדעתי לאקונה - האם סירוב להישבע אמונים דינו כדין התנגדות אלימה המצדיקה גירוש?
  • לאופציה השלישית - כמה שורות קודם נאמר שהמפלגה תומכת בביטול גיוס החובה. לא ראיתי התייחסות לשירות לאומי, אך מרוח הדברים נראה ששירות לאומי סותר את עמדותיה הבסיסיות. אז לאן איפה יתגייסו אותם תושבים נטולי אזרחות? הצבא המקצועי הרי יהיה מצומצם ויוכל לברור את חייליו, לא סביר שיהיה בו מקום לכל תושב גוי (אך נאמן!) משכם או מרפיח שיחפוץ לשדרג את מעמדו לאזרח. דב ט. - שיחה 12:06, 24 במרץ 2019 (IST)
אני, כמובן, לא יכול לדבר בשם המפלגה. אבל אפשר לנסות לחשוב יחד. יש בארץ כחמישה מליון גויים. אפשר להתווכח על המספר, בוא נהיה נדיבים ונוריד את המספר לשלושה מליון. כמה משפחות זה? בין חצי למליון. המספר הזה לא יזוז הרבה לכאן או לכאן, ואתה הרי לא מחפש להקצות את התקציב מחר בבוקר. זה יוצא סדר גודל של טרליון שקל. לדעתי תוך אלף שנה גג זה מחזיר את עצמו.
שאלת הפיצוי לא ברורה לי דיה. לכאורה על פי מה שציטטת מי שרוצה פיצוי יקבל, ומי שרוצה להשאר ללא קבלת מרות יגורש. זה לא מייתר את השאלה הראשונה. בכל מקרה, כדאי לדייק: באופציה השניה לא מדובר על שלילת זכויות מלאה כפי שהצגת אותה.
יש להניח שזה פרט לא מהותי שלא ניתנה עליו הדעת. אחרי הכל, זה מצע תיאורטי שלא הולך להיות מייושם, אז לא צריך לתפור כל פינה. אני מניח שאם באמת המצע ייושם באופן תיאורטי, תהיה בדיקה מעמיקה שלא כוללת שירות צבאי או לאומי. משה פרידמן - שיחה 16:47, 24 במרץ 2019 (IST)
כתוב "קבלת מעמד זה (תושבות) תותנה בהצהרת אמונים גלויה למדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. הבקשה תיבחן, ומי שיתברר כי לא היה מעורב בלחימה או פגיעה מכוונת במדינה, יוכל לקבל את מעמד תושב הקבע". כלומר, לא רק האזרחות (הכוללת שותפות בחיים הפוליטיים) תינתן ליהודים בלבד, ועבור לא יהודים תהיה במקרה הטוב מותנית ומוגבלת, אלא גם התושבות לא תינתן לכל אדם שחי בשטחי המדינה, אלא רק אם יצהיר אמונים. מה יהיה גורלם של אלה שלא יצהירו?
הניסיון מלמד לקחת ברצינות גם דיבורים תיאורטיים. דב ט. - שיחה 17:12, 24 במרץ 2019 (IST)
אינני קשור למפלגה, ולא אוכל לדבר בשמה. אבל לא הבנתי את השאלה השלישית, זה שלא יהיה גיוס חובה לא אומר שאותו תושב נכרי נאמן למדינת ישראל לא יוכל להתגייס. לגבי השאלה הראשונה - אני מניח שהמפלגה משערת שלא יהיו ערבים רבים מדי שיבחרו באופציה הזאת. איש גלילישיחה • ב' בניסן ה'תשע"ט • 02:09, 7 באפריל 2019 (IDT)

למה, מה קרה?[עריכת קוד מקור]

לפני שבועות אחדים שוגרה רקטה מרצועת עזה וההסבר שקיבלנו היה שמכת ברק גרמה לכך. כעבור זמן מה שוגרו שתי רקטות לעבר תל אביב, וההסבר בניתן לכך היה "טעות". כיוון שנעלה מכל ספק שהרקטות ברצועת עזה לא נועדו לשיגור אלא לקישוט בלבד, הציעו בבקשה הסבר לשיגור הרקטה הבוקר. הנה ההסבר שלי:

לפי אפקט הפרפר, נפנוף כנפי פרפר בברזיל עשוי לגרום לטורנדו בטקסס. כידוע, מיליארד פרפרים מהמין נימפית החורשף חולפים בארצנו בימים אלה. גם אם נפנוף כנפיו של פרפר אחד יגרום בהסתברות נמוכה מאוד לירי רקטה, כאשר מיליארד פרפרים פועלים לשם כך נקבל ירי רקטה כמעט בוודאות.

אתם מוזמנים להציע הסברים משלכם. ההצעה הטובה ביותר תזכה את שולחה ברקטה. דוד שי - שיחה 17:00, 25 במרץ 2019 (IST)

"יש לפעמים שסיבה לא נודעת, יש לפעמים שנסתר הדבר" (ומי שכן יש לו הסבר מוזמן גם להסביר את הסיבה הסודית להסכמת נתניהו למכירת הצוללות למצרים). בברכה, Easy n - שיחה 17:32, 25 במרץ 2019 (IST)
החמאס רוצה בהמשך שלטונו של נתניהו כי נתניהו טוב לחמאס. העימות הצבאי צפוי לחזק את הימין. נעם דובב - שיחה 17:44, 25 במרץ 2019 (IST)
עניין הצוללות למצרים ברור כשמש. אם יש סודות כמוסים מכדי לגלותם לרמטכ"ל וסודות שאין לגלותם אפילו לשר הביטחון הרי שניתן להוכיח באינדוקציה שיש סודות שגם ראש הממשלה אינו מוסמך לדעת אותם כלומר ראש הממשלה מוסמך לאשר את הצוללת אבל לא לדעת למה הוא עושה זאת. יורם שורק - שיחה 19:08, 25 במרץ 2019 (IST)
התגובות כאן סטו לכיוון אחר, אנסה להחזירן לתלם שביקשתי: ברפיח מגדלים זעתר, מה שגרם לאחד החקלאים להתעטש, ואפו חבט בכפתור שגרם לשיגור הרקטה. דוד שי - שיחה 19:28, 25 במרץ 2019 (IST)
מחוסר במשאבים ברפיח משתמשים בתפאורה אלטרנטיבית בתאטרון, בהופעה על הוואי יוצרים חול באמצעות אבק שרפה, ועץ הקוקוס עשוי מרקטה (שכמובן משמשת לצרכים הומניטריים כמו תרבות, ולכן מביאים אותה במשטים). במהלך סופת הברקים פגע ברק בחול שבתאטרון והצית אותו והוביל לשיגור העץ. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 20:09, 25 במרץ 2019 (IST)
לא צריך להסתבך. כל ילד קטן יודע שהגשם מדגדג את הרקטה וגורם לה להתעטש. עם זאת, נשגב מבינתי להבין מדוע הרקטה בוחרת את הצד הישראלי ולא את הצד המצרי; אולי החופים בסיני כבר לא מה שהיו. מנחם.אל - שיחה 20:21, 25 במרץ 2019 (IST)
מדובר על תופעת טבע ידועה, הסחף הימני העובר על מדינת ישראל. ככל הנראה טרם אותר סחף שמאלי מאזן. ‏Lionster‏ • שיחה 20:26, 25 במרץ 2019 (IST)
ומכיוון שאסור להעלות על הדעת קשר בין המציאות לבין עמדות פוליטיות, מה שנותר לעשות הוא לחפש את המקור לשטיפת המוח שהציבור עובר. אולי זרמי המעמקים של שטיפת המוח, היוצאים מירושלים לכל קצוות הארץ, הם שמזעזעים בשוגג את מנגנון ההפעלה של הטילים. עוזי ו. - שיחה 20:35, 25 במרץ 2019 (IST)
Lionster, אצלי במפה השרון נמצא שמאלית לרצועת עזה, ואילו מצרים נמצאת ימינה ואחורה הימנה. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 20:51, 25 במרץ 2019 (IST)
אבל עוזי, הכיצד זה מים חיים (ועוד רק חצי) יכולים לזעזע?! בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 20:53, 25 במרץ 2019 (IST)
הבה נראה: המכשול נגד מנהרות שבונה ישראל בגבול עזה גרם לזעזועים בקרקע העזתית, שמצדם גרמו לעליית מפלס מי התהום. בגלל הלחץ הגובר התפוצץ צינור באחת הבארות ואום שניתז נחת בקדרת הבישול של משפחה באחד היישובים ברצועה. עקב כך הוקדח התבשיל שבה והביא על בני הבית מכת שלשולים. בחפזונם להגיע ברכב לבית החולים החרידו להקת תרנגולות מרבצה ואחת מהן הרחיקה לכת, הטילה ביצה ישר לתוך מחפורת הרקטה. איש הג'יהאד האסלאמי שתחזק את הרקטה דרך על הביצה, מעד והפיל מדופן המחפורת את תמונתו של רמדאן עבדאללה שלח. מסגרת התמונה נחתה על הרקטה וגרמה בכך לשיגורה (קצת ארוך מדי). יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:06, 25 במרץ 2019 (IST)
ברצועה נחשפו לתשדיר "בושם הפשיזם" של איילת שקד, ושרלטנים החלו למכור בשמים שנרקחו באופן לא מקצועי ומסכן חיים בשווקי העיר עזה. מוחמד התמים קנה את בושם הפשיזם כדי להריח נפלא כמו איילת שקד, אך הבושם גרם לו לפריחה נוראה בצוואר. נאנק מכאבים, אץ רץ מוחמד אל בית החולים הקרוב ביותר. כמו שאנחנו יודעים, חמאס מתמקם בבתי חולים כדי שלא נפציץ אותם, אז במקום לפנות שמאלה אל חדר המיון המאולתר שהוקם פנה ימינה אל חדר הבקרה של החמאס. הוא התחיל לצרוח ולעשות שם בעיות עד שאחד החמאסניקים התעצבן וירה בו. בצד האחר של העיר שמעו יריות וחשבו שזה הקוד שכאשר הוא מושמע באמצעות יריות יש לשגר טילים אל עבר השרון, ידה ידה ידה, והשאר היסטוריה. אז מה אתה אומר? ניב - שיחה 23:34, 25 במרץ 2019 (IST)

ברוב הפעמים אני דווקא מאמין לחמאס. אני מאמין לו כשהוא אומר שהוא רוצה לגרש את כל הציונים מפלסטין. אני מאמין לו כשהוא אומר שהושגה הפסקת אש בתיווך מצרי (למרות שהוא לא מקיים אותה) ואני מאמין לו כשהוא מדווח על תקלה טכנית שבגללה נורתה רקטה. גם בצה"ל בשנותיו הראשונות, כשהיה צבא חצי סדיר, היו תאונות נשק ותחמושת רבות וחיילים רבים שילמו על כך בחייהם.אודי - שיחה 11:51, 26 במרץ 2019 (IST)

חמאס משקר לא מעט, לפי צרכיו. ייתכן שהיתה תאונה, אבל לא מדובר על פליטת כדור וזה לא סביר במיוחד, ובטח לא בפעם השלישית. (הייתי מהמר שהשיגור לא על דעת ההנהגה - בכך הם לא יודו לעולם). דב ט. - שיחה 12:51, 26 במרץ 2019 (IST)
גם פליטת כדור אינה מעידה על חפות, אלא דווקא על רשלנות פושעת. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 13:22, 26 במרץ 2019 (IST)
היה היה פעם בארץ רחוקה (שהאמת לא באמת כל כך רחוקה מאיתנו...) גר נער צעיר ובודד. בשכונה שבה גדל ממש בבית שממול, חיה נסיכה. היא לא באמת היתה נסיכה, אבל הנער תמיד חשב שהיא נסיכה. כל חייו היה מתבונן בה כשנתקל בה ברחוב, חולם על היום שבו יהיה לו את האומץ לפנות אליה. לפני חמש שנים הנער (שכבר היה גבר) פתח את הדלת של ביתו, ושם עמדה הנסיכה שלו. נשימתו נעתקה. "סליחה על ההפרעה, אבל יכול להיות שיש לך סולם שאוכל להשאיל?" היא אמרה בקול הפעמונים שלה. הנער הנהן, ליבו דופק כל כך חזק, עד כי הופתע מכך שלא שמעה אותו. הוא הביא לה את הסולם ללא מילה. הנערה נודתה לו בחיוך, ואמרה שתשיב לו את הסולם בדקות הקרובות. הנער התרגש כל כך. הוא חש את עצמו מרחף בעננים. הוא עזר לנסיכתו. ועוד כמה דקות יראה אותה שוב ואז אולי יצליח להגיד לה כיצד הוא מרגיש. אך אט אט התחושה שלו של הריחוף התגברה. בבהלה בוא הבין כי הוא באמת מרחף באוויר. הוא ניסה לחזור למטה. הרי הנסיכה תגיע עוד כמה דקות, והוא רוצה להיות שם. אך הנער המסכן לא הצליח לרדת למטה. הוא המשיך לרחף ולעלות למעלה. הוא היה אובד עצות. לפתע שמע קולות צוחקים. הוא הסתובב באוויר בבהלה כשראה מצדו האחד דרקון ירוק עם נקודות סגולות, ובצד השני נחליאלי. השנים עפו סביבו כשהם צוחקים. "מה יש לנו כאן?" הנחליאלי צחק. "זה נראה כמו ציפור בלי כנפיים" ענה לו הדרקון בקולו הנמוך. "הצילו" אמר הנער. "אני לא יודע איך הגעתי לכאן, או איך אוכל לרדת למטה." הדרקון והנחליאלי החליפו מבטים. "מוזר מאוד. איך אפשר לעוף, מבלי לדעת איך אפשר לנחות?" מלמלו לעצמם. הדרקון הושיף את כנפו, ולכד את הנער המסכן. הם התחילו להנמיך לאט לאט במעגלים. הנער הודה לדרקון, שהחזיר אותו לקרקע. הוא התיישר, סידר את שערו וניגש לדלת ביתו בתקווה למצוא שם את נערת חלומותיו. אך ליבו נשבר בקרבו. הסולם היה שם. עם פתק. "הי. החזרתי את הסולם. תודה רבה." וחתימתה. הנער שבור הלב שמר את הפתק. חלפו חמש השנים. הנער כבר מונה להיות מפעיל רקטות מיומן. הוא עדיין לא הכיר אף אחת, אבל השלים עם גורלו. אבל עדיין נשא בכיסו את אותו הפתק. שהיה כבר דהוי כולו. במשמרת אתמול שוחח הנער עם אחד מחבריו, והרהיב עוז להראות לו את הפתק. "אה. זאת בת דודתי," אמר החבר. ליבו של נער פעם בחוזקה. החבר נתן לו את הטלפון שלה, והנער חייג בידיים רועדות. הוא כיחכח בגרונו בעצבנות. "הלו" נשמע קול הפעמונים. "הי. את בטח לא זוכרת אותי. פעם גרנו באותו הרחוב. השאלתי לך סולם." הנער גמגם. "לא יכול להיות. נעלמת כאילו בלעה אותך האדמה... מה שלומך? מה שלום משפחתך? איך מצאת אותי בסוף?" הנער והנסיכה שלו שוחחו. הנער לא האמין כמה קל היה לו לדבר. בנקודה אחת היא סירבה להאמין לו שהוא מפעיל רקטות, אז הוא שיגר אחת רק כדי להרשים אותה. זה עבד. בתום השיחה השניים קבעו להפגש. היתה זו פגישת חלומות. והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. דריה - שיחה 13:43, 26 במרץ 2019 (IST)
זה פשוט מאוד. המשגר הוא ערבי פופוליסט המעניין בבחירות בארץ. הוא שמע על משה פייגלין, והתעניין מה היא בדיוק ה"לגליזציה". כשהיה כבר מסטול והרגיש שהבין מה זה בדיוק, הופיעו מולו לפתע הארי פוטר, ג'ק ספארו, רוס גלר, וונדר וומן, שרק, אינדיאנה ג'ונס וגדי וילצ'רסקי. מרוב התרגשות ברח לו במכנסיים, והרטיבות התפשטה, גרמה לרטיבות ברצפת החדר, והתקרה נפלה לקומה למטה, בה היו מתגי השיגור של הטילים. עצוב מאוד, אבל אכן בטעות. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 16:50, 26 במרץ 2019 (IST)
צחוקים צחוקים, אבל מתברר שהשיגור היה בהנחיה איראנית כדי שביבי יפסיד בבחירות. כמו שהם הצהירו, הם מעדיפים את גנץ... נדנד 'עלה הזית' - שיחה 17:09, 26 במרץ 2019 (IST)
ברור. יום אחרי שירכיב ממשלה גנץ יזמין את עלי חמינאי לירושלים וימסור לו את מפתחות העיר... יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:16, 26 במרץ 2019 (IST)
אני לא יודע, אבל ככה טען בכיר בחמאס, אתה מבין? וככה הם אומרים בשידורי הרדיו שלהם. כנראה הם משום מה חושבים שביבי יפריע להם יותר מגנץ או משהו. לא ברור. נדנד 'עלה הזית' - שיחה 17:19, 26 במרץ 2019 (IST)
גורם בטחוני בכיר לחש על אוזני שהאיראנים פרצו לטלפון של בנימין נתניהו ומצאו בו שהאיש עומד לפני שימוע באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. "האיש הזה כל כך סחיט", אמרו בטהרן, אבל אז גילו בטלפון את הסרטון שבו נתניהו הודה בניאוף ואחריו הסרטון שבו הדתיים אומרים "נתניהו טוב ליהודים", והבינו שדבר לא ישפיע על חסידיו השוטים, גם לא חשד לפגיעה בביטחון המדינה הגובלת בבגידה. דוד שי - שיחה 06:26, 27 במרץ 2019 (IST)
שלא לדבר על כך שביבי לא חובש כיפה באופן קבוע...נדנד 'עלה הזית' שיחה•כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט 20:04, 30 במרץ 2019 (IDT)

מישהו זוכר את זה?[עריכת קוד מקור]

לא להאמין לכלי התקשורת... בחלק הראשון של הסרטון.--שלום1234321שיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 13:23, 26 במרץ 2019 (IST)

אתה מביא סרטון מכלי תקשורת כדי לשכנע אותנו שלא להאמין לכלי התקשורת? נדמה לי שאתה לכוד במעגל קסמים. דוד שי - שיחה 06:28, 27 במרץ 2019 (IST)
עקרונית אפשר בהחלט להראות שמישהו לא אמין רק מתוך סתירות בדבריו שלו. דב ט. - שיחה 10:23, 27 במרץ 2019 (IST)

אוי, כמה רע פה![עריכת קוד מקור]

עוד אחד מנזקי הממשלה.

נדנד 'עלה הזית' - שיחה 19:11, 26 במרץ 2019 (IST)

מערכת הבריאות בישראל היא אכן טובה מאד, ביחס להשקעה הנמוכה בה. היא היתה טובה גם לפני שלטון הליכוד.
לא לעולם חוסן, היא במצוקה שיכולה להגיע גם לקריסה. היא מחייבת הן השקעה ציבורית גדולה יותר והן רפורמות.
היא מאוימת גם מצד ליברטריאנים למיניהם שמתקנאים במודל התחרותי האמריקני (הנוראי - הוצאה כספית עצומה ותוצאות מהעלובות במערב) וחושבים שבריאות היא מצרך כמו כוס אספרסו בבית קפה. היא לא.
דב ט. - שיחה 15:02, 27 במרץ 2019 (IST)
מסכים לחלוטין עם דב ט. מצפים מהמערכת לתת רפואה ציבורית של מדינה מפותחת עם השקעה של מדינת עולם שלישי. Kulystabשיחה • כ' באדר ב' ה'תשע"ט • 16:53, 27 במרץ 2019 (IST)
דב, באילו מובנים התוצאות בארה"ב הן מהעלובות במערב? משה פרידמן - שיחה 16:56, 27 במרץ 2019 (IST)
הוצאות הבריאות, הן הממשלתיות והן הפרטיות, גבוהות מאד בהשוואה לכל מדינה מערבית. תוחלת החיים, 79.3, היא נמוכה יחסית, מקום 31 בעולם (אצלנו 82.5), והיא אף נמצאת בירידה בשנים האחרונות. (בין היתר עקב מגיפת השימוש באופיאטיים). חלק מתוחלת החיים הנמוכה יחסית אפשר להסביר באורח חיים גרוע, כיאה לבירת הטלוויזיה והג'אנק פוד, אך חלקו נובע מכשלי מערכת הבריאות. דב ט. - שיחה 18:20, 27 במרץ 2019 (IST)
(ניסיון לענות) תוצאות מערכת הבריאות האמריקאית הן מהגרועות במערב במדדים שבודקים את בריאות הציבור. תוחלת החיים היא אחת מהן, תמותת תינוקות היא אחרת, ויש עוד. ארצות הברית היא גם אחת המדינות בהן הפערים הם הגדולים ביותר, ולכן כשמשתמשים במדדים ש"מסננים" את השכבות הנמוכות ביותר, התוצאות נראות הרבה יותר טוב, ויכול אפילו להיות שבפלחים מסוימים (נניח, לצורך הדיון, העשירון העליון), מצב הבריאות בארה"ב אפילו טוב יותר מהרבה מהמדינות שבמדד הכללי הן הרבה מעליה. בארצות הברית נמצאים ופועלים בתי חולים ורופאים מהטובים בעולם, ולא נדיר הדבר, שאנשים עם בעיות בריאות מגיעים לארצות הברית כדי לקבל טיפולים שלא ניתן, או קשה מאד, לקבל בארצות מוצאם, גם כאשר בדירוג הכללי ארצם ממוקמת גבוה יותר מאשר ארה"ב. קיפודנחש 21:39, 29 במרץ 2019 (IDT)

גיא בכור מתייחס לערך עליו בויקיפדיה ולטעויות שבו בתכנית העולם הבוקר[עריכת קוד מקור]

גיא בכור מתייחס לערך עליו בויקיפדיה ולטעויות שבו בתכנית העולם הבוקר, מקור. מי-נהר - שיחה 03:10, 27 במרץ 2019 (IST)

ראיתי אותו בתוכנית ההיא, לפני מספר שבועות, בשידור חי. מיד הלכתי ובדקתי את טענותיו. לצערו, הקישורים ל-ynet עדיין חיים ופועלים. מי שיילך ויקרא את הערת שוליים מס' 2 בערך אודותיו, יגלה שהוא אכן תמך בהתנתקות לפני שהתרחשה, כך שאין לו מה להלין על ויקיפדיה.אודי - שיחה 08:42, 27 במרץ 2019 (IST)
חכה אודי זה ממשיך, בתוכנית שלשום שכאן, הנה די בהתחלה ציטוט דבריו (נאמרת בנימה רטורית-צינית): "אבל תראו לגבי רצועת עזה, כמה התנגדנו להתנתקות? מי שרצה, כל אזרח ישראלי שיגיד תודה הבוקר למי שעשה את ההתנקות, תיכף אגיד לכם למה זה חשוב זזה לא רק מה שהיה בעבר אלא גם שיהיה בעתיד, שכל אחד יגיד תודה להתנתקות... כי עדיין יש אנשים הזויים שרוצים להמשיך את ההתנתקות ביהודה ושומרון" מי-נהר - שיחה 22:13, 27 במרץ 2019 (IST)
"חיזבאללה לא קשור בנו... ברגע שהתנתקנו ממנו ונפרדנו – הלך לעניניו. ואכן כך קרה...". Liad Malone - שיחה 02:50, 28 במרץ 2019 (IST)
הדיון לא בא לעסוק בהתנתקות או בנסיגות או בהאם הפרשן הוא חכם או טמבל. אלא בהאם הערך עליו מציג את משנתו נכון.
בכל אופן אם כבר הוזכר ההיגד הנ"ל גם אני חשבתי כך מיד אבל עובדתית טענתו שהם אינם קשורים בנו נכונה בהקשר שאין להם כל תלות משמעותית במה שקורה אצלנו בניגוד לפלסטינים שכלכלתם תברואתם תשתיותיהם ועוד קשורים בישראל. ובאשר למלחמת לבנון השנייה הוא התייחס לכך מדוע לדעתו זו טעות צדדית שאינה סותרת את גישתו. אותי הוא לא שכנע אבל כאמור זה לא רלוונטי. מי-נהר - שיחה 04:30, 28 במרץ 2019 (IST)
ישראל רגילה להיות כלכלת אי אבל לא צריכה להיות שום מניעה בסיסית למדינה אחת למכור (ומדובר על מכירה, לא על תרומה) של משאבים לשכנותיה. Tzafrir - שיחה 07:24, 28 במרץ 2019 (IST)

גופן שונה בדפדפן ספארי[עריכת קוד מקור]

האם ויקיפדיה שינתה את גופן כלשהו או שזה עידכון של הדפדפן עשה זאת? האם יש אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור? בדפדפן כרום זה לא ככה, וגם בויקיאנגלית זה לא ככה. הפונט באנגלית בויקיפדיה העברית שונה וזה ממש מציק. זה לא קרה לי באתרים אחרים. – אסף (Sokuya)שיחה 17:09, 27 במרץ 2019 (IST)

בוויקיפדיה משתמשים לרוב בגופני ברירת מחדל של הדפדפן. ניסית לשחק עם הגדרות הגופנים של הדפדפן? Tzafrir - שיחה 07:25, 28 במרץ 2019 (IST)
לא, לא שיניתי כלום. האם ויקיפדיה שינתה משהו או שזה הדפדפן שינה את זה בעידכון? – אסף (Sokuya)שיחה 18:33, 28 במרץ 2019 (IST)

הסרטה ב-10,000,000,000,000FPS[עריכת קוד מקור]

זה אפשרי.

אני זוכר שבמשך שבוע שלם התפעלתי כשהצליחו לייצר מצלמה שמסריטה ב3,000,000,000FPS... עכשיו זה כלום לעומת המצלמה הזו. מיכאל.צבאןשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ט • 21:32, 27 במרץ 2019 (IST)

באמת מגניב והערוץ הזה ממש טוב, אני רואה הרבה סרטונים שלהם Chenspec - שיחה 23:46, 27 במרץ 2019 (IST)

wiki babies[עריכת קוד מקור]

בשנה האחרונה, לא מעט מאיתנו הפכנו להיות הורים, או בדרך להיות. מ ז ל Nuvola apps cookie.svg ט ו ב ! לנו. דריה - שיחה 14:43, 28 במרץ 2019 (IST)

מצטרף Face-smile.svg, למרות שאני "רק" הפכתי להורה לשניים. איש השום (Theshumai) - שיחה 07:54, 29 במרץ 2019 (IDT)

מעורבות הציבור החרדי בחיי החברה בישראל[עריכת קוד מקור]

בניגוד למקובל לחשוב, שהציבור החרדי מנותק, מתברר שהמציאות שונה לחלוטין.
לא רק שאחוזי ההתחסנות גבוהים יותר בציבור החרדי (השוו בין ריכוזים חרדיים כמו נתניה אשדוד ובני ברק לתל אביב ורמת גן, לדוגמה), מסתבר שבציבור החרדי נמצא גם אחוז ההצבעה הגדול ביותר.
אז אולי הגיע הזמן להפסיק לספור רק את השירות הצבאי (שגם הוא כמובן חשוב), ולהביא בחשבון את המכלול (לא, לא זה...). מיכאל.צבאןשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ט • 16:56, 28 במרץ 2019 (IST)

למה לא 'זה'? 'הזה' זה דוגמה טובה להתחברות מדורגת. אלנתן קימלמן - שיחה 18:17, 28 במרץ 2019 (IST)
אינני שולל את ההתקדמות שיש בהשתלבות החרדים באופן כללי, אם כי יש לסייג, שהדבר משתנה מזרם לזרם, וגם מאדם לאדם. מה שכן, אחוזי ההצבעה הגבוהים, דווקא קשורים לצידו השני של המטבע, שכן ההצבעה היא עבור הכוח הפוליטי החרדי, שדווקא פועל בדרך כלל בעד בידול החרדים ולא להיפך. ישראל - שיחה 23:00, 28 במרץ 2019 (IST)
נכון, וגם לא הייתי קושר בין אחוזי התחסנות ובין מעורבות בחיי החברה בישראל. נרו יאירשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ט • 23:12, 28 במרץ 2019 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: מה הקשר בין אחוזי התחסנות והצבעה לשילוב, זהו ביטוי פשוט של דאגה לאינטרס האישי (וב"זה" יתכן שמעורב גם אינטרס כלכלי...). חסר תקנה :-)שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 23:15, 28 במרץ 2019 (IST)
כמו בויקיפדיה הכללית כך גם בהמכלול סביר שאינטרסים כלכליים מעורבים. אלנתן קימלמן - שיחה 07:49, 29 במרץ 2019 (IDT)
מבחינתי מערובות בחיי חברה זה שוויון בנטל. זה להתגייס לצבא מינימום לשלוש שנים כמו כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. זה לצאת לעבוד ולא לחיות על חשבון משלם המסים וקצבאות ילדים. זה לשלוח את הילדים לבתי ספר ממלכתיים כדי שיקבלו כישורי חיים שאינם חרדיים בלבד משום שאנחנו מדינה חילונית, ולאפשר להם להתנדב במסגרת מעורבות חברתית כמו כל תלמידי התיכון בישראל. הציבור החרדי חי בגטאות במאה שערים ובבני ברק ומתקשה לקבל אורחים חילוניים, ויש כאלה בבית שמש שיורקים על ילדות כי הן לא לבושות צנוע מדי לטעמם. כשביקרתי בבני ברק במסגרת שיעורי של"ח כדי להכיר את החברה החרדית, הרגשתי כאילו אני במדינה אחרת. כל עוד הם ימשיכו לחיות בגטאות שלהם הם בחיים לא יהיו מעורבים בחיי החברה שלנו, גם אם 99% מהם יתחסנו. ניב - שיחה 23:48, 28 במרץ 2019 (IST)
אפרופו אחוזי התחסנות, כמו גם העניין של אחוזי ההצבעה, יש כאן יותר עניין של התנהגות קולקטיבית זהה, מאשר התערבות בחברה הישראלית, בה יש הרבה יותר אינדיבידואליות. ישראל - שיחה 23:59, 28 במרץ 2019 (IST)
ביחס לדברי ניב, א. למען האמת גם אזרחים כבר לא מתגייסים לשלוש שנים, ובטח לא אזרחיות. האם זה אומר שהן פחות מעורבות ונושאות בנטל? ב. לא ידעתי שהמדינה חילונית. ג. לא ידעתי שכל תלמיד תיכון מתנדב. לדעתי חרדים מתנדבים לא פחות. ד. עם "יש כאלה" לא נגיע רחוק. "יש כאלה" גם אצל החילונים. ה. אני לא יודע מה זה "החברה שלנו". יש למשל גם טענות שאנשים ב"מדינת תל אביב" לא מעורבים בחברות אחרות. אין חברה אחת. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 00:48, 29 במרץ 2019 (IST)
בשנים האחרונות הזדמן לי לעבוד עם מתכנתות חרדיות אחדות, צעירות ומבוגרות, ויש בפי רק שבחים להשתלבותן. דוד שי - שיחה 06:10, 29 במרץ 2019 (IDT)
ניב, א. האם אתה מתייחס באותו יחס גם לסרבני מצפון? ב. כמעט אצל כל החרדים לפחות אחד מבני הזוג עובד. ואת קצבאות הילדים הם יקבלו בכל מקרה. גם אתה יכול להוליד עשרה ילדים ולקבל כסף בהתאם. ג. על פי חוק, מדינת ישראל היא קודם כל יהודית. אחר כך אתה יכול לקרוא לה דמוקרטית, חילונית ועוד. אבל קודם כל, יהודית. ד. דווקא מחקר שנעשה בנושא מראה שבציבור החרדי מתנדבים כמעט פי שתיים מבציבור הכללי. ה. בכל ציבור יש קיצונים. לא נפסול את כל החרדים בגלל שיש כשמונה משפחות אולטרא-חרדיות שמשתפות פעולה עם האויבים, נכון? ו. רק לידיעתך, חרדים רבים מספור גרים בערים מעורבות, דוגמת ירושלים, אשדוד, צפת, פתח-תקווה ועוד. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 15:51, 29 במרץ 2019 (IDT)
אני לא רואה איך אפשר להסביר אורחות חיים של מגזר שלם למי שמעיד שכל היכרותו את המגזר מסתכמת בביקור חטוף בבני ברק (גטו להזכירכם). חסר תקנה :-)שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 15:58, 29 במרץ 2019 (IDT)
להתגייס למינימום שלוש שנים כמו כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל? דב ט. - שיחה 11:39, 29 במרץ 2019 (IDT)

משתמש:Nivkorkos, מה לגבי הציבור הערבי בישראל? 2A02:ED0:2AAB:BE00:EC7F:D5F9:8939:2F87 12:10, 29 במרץ 2019 (IDT)

השנקל שלי בנושא: מאז שעברתי, בלית ברירה, למגורים בשכונה חרדית, אני מלא התפעלות מהחברה החרדית. ההשקפה שלי לפני כן הייתה דומה מאד לזו של ניב, והתבטאה בחידודי לשון כמו "דרוס כל דוס", "די.די.טי. לכל דתי" ו"זרוק למים כל ירא שמים".
אחרי הגירושים מצבי הכלכלי היה דחוק מאד. דמי השכירות בקריית קרעטשניף זולים בעשרות אחוזים.
כבר ביום הראשון התדפקו על דלתי מתרימים שניים. הם ראו את הדירה החשופה ואת המזרון המצ'וקמק על הרצפה. לא עברו שלוש שעות והם הגיעו עם חברים ועם מזרון ראוי, כיסאות, כיריים של גז (שחיברו בעצמם בניגוד לחוק) ומקרר מיני קטנצ'יק.
בהמשך גיליתי שיש גמ"ח ארוחות ליום שישי. מדי שישי התייצבתי וקיבלתי מנה גדולה של צ'ולנט, ואף אחד לא שאל, לא חקר ולא התעניין בראשי שחף מכל כיפה, שלא לומר ספודיק.
אחרי שנתקעתי עם מצבר מת, המליץ לי שכן על עמותת "ידידים". תוך רבע שעה הגיע דוס שמנמן ומזיע שהיה מצוייד במצבר נייד ובכבלים, ולא לקח שקל. מאז יצא לי להשתמש בשירות שלהם פעם נוספת.
ועוד לא ציינתי את ההזמנות הרבות לארוחת שישי...
דבר אחרון וחשוב, לי אישית, הוא רביעיית הרחובות הסמוכים שחסומים לכלי רכב בשבת. בתי משתוללת בכיף על הקורקינט שלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:04, 31 במרץ 2019 (IDT)
זה יותר משנקל, בימים כאלה שהפרגון במשורה ורואים בעיקר את הרע והשלילי שבאחר. תודה לך. דב ט. - שיחה 10:08, 31 במרץ 2019 (IDT)
הנתון על אחוז ההתחסנות לא ברור לי: חלק לא מבוטל מהילדים החרדים לא לומדים במסגרות ששייכות למשרד החינוך, ולכן המקור לנתונים לא ברור. מה שידוע הוא שבהתפרצות החצבת בישראל (2018) עיקר החולים היו ביישובים חרדיים או עם שיעור ניכר של חרדים. מה שעוד לא ברור לי הוא למה דווקא זה הוא חלק מההתערות בחברה. יש סימנים הרבה יותר ברורים לחוסר ההתערות בחברה: הפחד מהאינטרנט, ניסיון לכפות המנעות מלימודי חול ככל האפשר (ושיעור נמוך בפועל של גברים עובדים. שיעור שבשנים האחרונות יורד). גם אתרי החדשות החרדיים הם סיפור מעניין: בחדרי חרדים, חרדים10, כיכר השבת ועוד הם אתרים שבהם יש מגבלות מאוד ברורות על התוכן. וכן: הנציגים החרדיים בכנסת מייצגים את הממסד הרבני ואת הישיבות במקום לייצג את הציבור החרדי, ועוזרים לשמר את המצב. כל מי שחושב שחברי הכנסת הערבים מועלים בתפקידם כנבחרי ציבור, שיעיף מבט גם לעבר נציגי החרדים. Tzafrir - שיחה 19:13, 31 במרץ 2019 (IDT)

אמירת תודה[עריכת קוד מקור]

בעקבות המצב הלא כל כך נעים בו נמצא השיח הכללי במיזם, וגם בעקבות כמה פעמים שהדבר הוזכר בדף זה, הייתי רוצה להעלות נקודה קטנה ופשוטה, אך חשובה. כשמבקשים ממפעיל או מביורוקרט בקשה מסוימת, על אחת כמה וכמה אם היא במייל אישי, ראוי לזכור גם להודות לאחר שהבקשה בוצעה. הוא הדין לאמירות תודה באופן כללי; מדובר בדבר מאד פשוט, שאני מאמין שיהיה קונצזוס מקיר לקיר, וממחנה למחנה, שהנזק שהן גורמות אולי קיים קריצה, אך ודאי שהתועלת שבהן, שווה אותו. ישראל - שיחה 23:06, 28 במרץ 2019 (IST)

יפה ונכון. תודה. נעם דובב - שיחה 01:07, 29 במרץ 2019 (IST)
לא הבנתי, אתה יכול להצביע על מקרה כזה? חסר תקנה :-)שיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 01:11, 29 במרץ 2019 (IST)

"הארץ" מסתבך עם נגזרת שניה[עריכת קוד מקור]

בכותרת הראשית: "מאז שנתניהו עלה לשלטון ב-2009: התוצר לנפש ירד ב-0.8%". ובגוף הידיעה -- בנק ישראל מציין ש"מראשית העשור ירד קצב הצמיחה של התוצר בישראל בכ–0.8 נקודת אחוז בהשוואה לעשור הקודם". התוצר לנפש עלה בעשור האחרון בכ-15%, והפער ביחס לגוש האירו הצטמצם מכ-20% לכ-15%. עוזי ו. - שיחה 17:53, 1 באפריל 2019 (IDT)

כשנכנסתי לכתבה הרגע הכותרת כבר תוקנה: "קצב צמיחת התוצר לנפש ירד בעשור החולף ב–0.8%". H. sapiens - שיחה 18:09, 1 באפריל 2019 (IDT)
למי שלא מבין: כרגע הכותרת הראשית של אתר הארץ היא הנוסח השגוי „מאז שנתניהו עלה לשלטון ב-2009: התוצר לנפש ירד ב-0.8%״, אבל זו אינה כותרת הידיעה עצמה (הכותרת היא „"מר כלכלה" בנימין נתניהו נכשל - וישראל הורידה לטמיון עשור״ ואילו בתקציר הכתבה מופיע המשפט הנכון: „קצב צמיחת התוצר לנפש ירד בעשור החולף ב–0.8%״ (הדגשה שלי). זה עדיין לא תוקן. Tzafrir - שיחה 18:11, 1 באפריל 2019 (IDT)
נקודה נוספת: בהמשך המאמר יש גרף שבו משווים את הצמיחה בישראל לזו של 21 המדינות העשירות בOECD. למה דווקא 21 העשירות? לפי w:OECD ואם ספרתי נכון, בשנת 2017 היו ב־OECD‏ 20 מדינות עם תל״ג לנפש גבוה יותר מאשר ישראל. הגרף מראה שמאז שישראל יצאה מהמשבר הכלכלי של תחילת שנות ה־2000, הצמיחה בה הייתה גבוהה מזו של אותן מדינות. אולם החל משנת 2015 בערך ישראל היא בערך באותה רמת צמיחה. Tzafrir - שיחה 18:17, 1 באפריל 2019 (IDT)
באתר הארץ אני לא מוצא את הכתבה בכלל. בכל אופן, כלל בדוק בעיתונות (גם מנסיון אישי מר): כותרת ראשית איננה חלק מהכתבה. היא איננה נבחרת ע"י הכתב אלא ע"י העורך (שבדרך-כלל לא קרא את הכתבה עצמה) משיקולי רייטינג ואורך. לגבי בחירת המדינות להשוואה צריך לשאול את בנק ישראל וקרן המטבע העולמית שחתומים על הדו"ח, אבל אני מניח שלמדינות כמו יוון ופורטוגל היתה השפעה גדולה על הממוצע מלמטה. H. sapiens - שיחה 18:50, 1 באפריל 2019 (IDT)
זה עדיין בעמוד הראשי (תחת „בחירות 2019״). ועדיין עם הכותרת השגויה שם. Tzafrir - שיחה 19:32, 1 באפריל 2019 (IDT)
הערה לעניין חוסר הקשר בין הכותרת לגוף המאמר: לפני הרבה שנים, כשחנה זמר הייתה עורכת דבר ואני הייתי מנויה עליו, הופיעה רשימה קצרה בכותרת: "שני אחים נפגשו אחרי 60 שנה". בתמונה נראו שני קשישים. בגוף הידיעה סופר על שני עולים קשישים מברית המועצות לשעבר, שנפגשו באולפן ובשיחה ביניהם נמצא, ששניהם היו כילדים באותו מחנה ריכוז באותה תקופה. הם לא נפגשו שם ולא היה ביניהם שום קשר, לא משפחתי ולא אחר. כתבתי לעיתון וחנה זמר ענתה לי בבושת פנים ובהבטחה שדבר כזה לא יישנה. בתקופתה שם אכן לא נשנה, אבל בעיית הנתק בין הכותרת לטקסט עדיין שרירה וקיימת.שלומית קדם - שיחה 19:43, 1 באפריל 2019 (IDT)

טעויות בעיתונים הן עניין שגרתי, אין טעם להאריך בו. מה שיותר מעניין זו הכותרת שעוזי נתן לדיון: איך הגיע לנגזרת שנייה? ובכן: הפונקציה שבה אנו עוסקים היא התוצר כפונקציה של הזמן. הנגזרת הראשונה היא הצמיחה של התוצר, והנגזרת השנייה היא קצב הצמיחה. עוזי ו., תקן אותי אם טעיתי. דוד שי - שיחה 20:47, 1 באפריל 2019 (IDT)

חידה: אחד מנשיאי ארה"ב אמר לקראת בחירות: "האטנו את קצב עליית האינפלציה" ואמר החכם "פעם ראשונה בהיסטוריה שנשיא משתשמש בנגזרת שלישית על מנת להיבחר לכהונה שניה". מי הנשיא, ומי החכם? יהודי מהשומרון - שיחה 12:09, 3 באפריל 2019 (IDT)
יצויין שמצבה הטבעי של האנושות במאה האחרונה הוא צמיחה מעריכית בתוצר לנפש, כך שאכן אין כל רבותא בכך שכלכלת ישראל צמחה תחת שלטון נתניהו, ומצד שני קשה לאתר האטה מיוחדת. מעבר הפאזה של ישראל בתמ"ג לנפש היה בזמן המהפך, אז האטנו מצמיחה "סינית" לצמיחה "אמריקאית" (אך לצערנו ברמה אבסולוטית נמוכה בהרבה משל האמריקאים). H. sapiens - שיחה 21:39, 1 באפריל 2019 (IDT)

מישהו צוחק עלינו?[עריכת קוד מקור]

כאן--שלום1234321שיחה • כ"ו באדר ב' ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 19:25, 1 באפריל 2019 (IDT)

~השמח בחלקו, מצאתי זוג תמונות מעוררות חשד...
תמונה מחשידה א
תמונה מחשידה ב
--שלום1234321שיחה • כ"ו באדר ב' ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 20:20, 1 באפריל 2019 (IDT)

רגע אחד...הוא ערך בויקיפדיה לאחרונה מתי?!...טוב, התכוונתי לזה...--שלום1234321שיחה • כ"ו באדר ב' ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 07:18, 2 באפריל 2019 (IDT)
הלו...מישהו שם לב לשאלה שלי? (האם מישהו צוחק עלינו כאן?)--שלום1234321שיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 17:15, 4 באפריל 2019 (IDT)

אלכסון קלאסיק אתרוגים בקמפוס[עריכת קוד מקור]

פרסום מחדש של מאמר שפורסם כבר באתר ב־2015, תרגום של מאמר באנגלית. Tzafrir - שיחה 08:21, 4 באפריל 2019 (IDT)
Tzafrir, אני מניח שתשעים אחוזים מהוויקיפדים יעדיפו לקרוא כתבה בעברית מאשר באנגלית, לגבי התוכן: אם הכתבה עדיין רלבנטית אז עשוי להיות בה עניין. צחי לרנר - שיחה 09:31, 4 באפריל 2019 (IDT)

אנקדוטה קטנה על POV (בלתי נמנע כנראה)[עריכת קוד מקור]

ב-21-22 במאי 1809 נערך קרב בין צבאות צרפת ואוסטריה. מעניין להשוות את הערכים על אודות קרב זה בשפות שונות. בצרפתית הוא נקרא קרב אסלינג, בגרמנית קרב אספרן, באנגלית ובעברית קרב אספרן-אסלינג. ברוסית תוצאות הקרב הם ניצחון אוסטרי, באנגלית ניצחון טקטי אוסטרי, בצרפתית ניצחון טקטי אוסטרי ו"סטטוס-קוו סטרטז'יק".

יש להניח ש-200 שנה אחרי האירועים, שאינם בעלי מטען היסטורי כמו השואה הארמנית לדוגמה, כל העורכים חותרים בכנות לאובייקטיביות מוחלטת ואין שום הטיה פוליטית או אידאולוגית. אבל ההבדלים שבכל זאת קיימים משקפים כנראה את הפערים במקורות העומדים לפניהם בכל שפה. למשל שם הקרב, שנערך בשני הכפרים אספרן ואסלינג וביניהם, נקרא בצרפתית אסלינג כשם הכפר שבו החזיקו הצרפתים באומץ מעמד לכל אורך הקרב, ובגרמנית אספרן, על שם הכפר שאותו כבשו האוסטרים ביום הראשון. ה"סטטוס קוו סטרטז'יק" מודגש כנראה מספיק חזק במקורות הצרפתיים, עד שעשה דרכו לתבנית בערך הצרפתי. דב ט. - שיחה 10:53, 4 באפריל 2019 (IDT)

דוגמה לפערים הרבה יותר מהותיים וקשים היא הערך מאזן פוקהא בעברית ובערבית. פוקהא הורשע בטרור לאחר שנמצא אחראי להובלת הפיגוע בקו 361 בצומת מירון (2002) ופעולות טרור נוספות. בערבית אין שום זכר לשום פעולת טרור שהואשם בה ושיומיים אחריה נלכד. מילא שינסחו את הדברים כך שישתמע שההאשמה אינה צודקת, אך הם פשוט לא מזכירים אותה בכלל, עד כמה שהבנתי מהתרגום האוטומטי. לעומת זאת ההתנקשות בו (הרגו אותו בעזה) מתוארת בערבית כפעולה שישראל לא רק ביצעה אלא גם לקחה עליה אחריות. דב ט. - שיחה 11:12, 4 באפריל 2019 (IDT)
אם הפרט האחרון נכון, הרי שזו שגיאה עובדתית פשוטה שראוי לתקנה. Tzafrir - שיחה 16:10, 4 באפריל 2019 (IDT)
נכון אצל מי? ישראל לא לקחה אחריות על הריגתו, אם לא הייתי ברור. אני לא בטוח שזה מה שכתוב בגרסה הערבית, אבל כך הבנתי. זה פחות קריטי מהשמטת הסיבה שבגללה נאסר (הפיגוע בקו 361). דב ט. - שיחה 16:24, 4 באפריל 2019 (IDT)
אין לי כרגע זמן להתייחס לכל הדיון הנ"ל, שעניינו פרשנויות היסטוריות לפי נרטיב תרבותי, וזוכה לגוף מחקרי אקדמי רחב. אבל לגבי מאזן פוקהא, מאחר שאני קורא ערבית: בערך בערבית לא נכתב שישראל נטלה אחריות, אלא שהפלגים הפלסטינים הטילו עליה את האחריות, ומצוטטת הודעתו של אסמאעיל הנייה שהמתנקש נתפס, נחקר והודה בקשר לישראל. מפורטת פעילותו הכללית, אבל בפרק על הפעולות שהשתתף בהן (בערבית נכתב "קרבות"), מוצבת תבנית שמציינת במפורש שהפרק חסר, ויש להשלימו. ההבדל בין הערך הערבי לעברי הוא שבערבית הוא מוצג כלוחם התנגדות לגיטימי שנרדף על ידי ישראל, תוך שימוש במונח "כוחות הכיבוש הישראלי", בעוד שבעברית הוא טרוריסט, וכבר אמרו חכמים ממני, שלוחם החופש של צד אחד, הוא הטרוריסט של הצד שכנגד. אנחנו לא יכולים לדעת את ה"עובדות" לאשורן, משום שרק גורמי מודיעין ומבצעים יודעים מה באמת קרה, ואנחנו ניזונים מעיתונות, שגם היא בתורה משקפת נרטיב ומפרשת מידע שמסרו גורמים אינטרסנטיים. זה כבר מחזיר אותנו לסוגיית הפרשנות הנרטיבית. לגבי הדיון בכלל, אסתפק בהערה שאין באמת "אובייקטיביות מוחלטת" בכל הנוגע להתייחסויות היסטוריות. בשולי הדברים, אני ממליץ מאד להימנע מלפרש על סמך תרגום אוטומטי בכלל, ומערבית בפרט, משום שבהעדר ניקוד (כמו בעברית), אפשר לקרוא את אותה המילה במשמעויות שונות, והתרגום האוטומטי יוצר הקשרי הגייה שגויים (למשל: את המילה הערבית המסוימת אפשר, בהעדר ניקוד ובהקשרים לשוניים שונים, להבין גם כ"הטילו עליה אחריות" וגם כ"נטלה את האחריות") כי מה לעשות, אלגוריתמים לא מבינים נרטיבים ולא למדו היסטוריה.--נדב - שיחה 15:31, 5 באפריל 2019 (IDT)

האם הרעיון הבסיסי של ויקיפדיה היא הרעיון הבסיסי של פייגלין[עריכת קוד מקור]

חופש מידע והנגשת מידע על מנת לשפר החירות האישית של כל אחד (בניגוד למכלול למשל, שהנגשת המידע שלו נגזרת כתרופה לבעיה חברתית מסוימת והוא מנגיש מידע מאוד מסוים הלל יערישיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט • 15:17, 4 באפריל 2019 (IDT)

יש לי! יש לי! ויקיפדיה היא כמו בל"ד: מדינת כל אזרחיה עם שוויון מלא ללא אפליה. אנלוגיות לפוליטיקה הן תרגיל מצחיק. Tzafrir - שיחה 16:06, 4 באפריל 2019 (IDT)
בלא קשר לפוליטיקה. העיקרון הוא המנחה והשאלה העקרונית שאותה מעלה פייגלין היא עומדת בעקרי הרעיון של ויקיפדיה הלל יערישיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט • 16:35, 4 באפריל 2019 (IDT)
לא. ויקיפדיה אינה בעד או נגד הקמת בית מקדש שלישי. וגם אינה בעד או נגד לגליזציה של צריכת סמים. ויקיפדיה גם אינה בעד או נגד רעיונות כלכליים שונים. ויקיפדיה עוסקת בהנגשת מידע. Tzafrir - שיחה 16:46, 4 באפריל 2019 (IDT)
כמו צפריר, גם לי זה נראה מאולץ לחלוטין. בינינו, לא מדובר בדני דידרו חדש. דב ט. - שיחה 16:49, 4 באפריל 2019 (IDT)

הגרעין הרעיוני של חרות. לדעתכם חופפת כן או לא.-- הלל יערישיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט • 17:08, 4 באפריל 2019 (IDT)

אם צריך להגדיר במושג יחיד, הבסיס לוויקיפדיה הוא הפצת ידע. דב ט. - שיחה 17:44, 4 באפריל 2019 (IDT)
אפשר לומר שזה כמו כחול לבן: הכול הולך ולא ברור מי בעל הבית. הלל, אולי נדחה את הדיון הזה לאחרי הבחירות, שלא יחשדו בנו בתעמולה. נרו יאירשיחה • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ט • 19:04, 4 באפריל 2019 (IDT)
הפצת מידע היא לא מטרה תכליתית היא אמצעי למטרה גדולה יותר, חרות היא מטרה המושגת בין היתר על ידי האמצעי של הפצת מידע . נרו אולי זו בדיוק מטרת ויקיפדיה לא לפחד מהחשד אלא להפיץ את האמת ולעמוד עליה קריצה הלל יערישיחה • כ"ט באדר ב' ה'תשע"ט • 19:13, 4 באפריל 2019 (IDT)
צודק. מטרת ויקיפדיה היא הפצת האמת קריצה. Tzafrir - שיחה 19:16, 4 באפריל 2019 (IDT)
הרחבת הידע והפצתו "כמים לים מכסים" הם בעיניי ערך ותכלית בפני עצמם. כשאני מתקן קישור באיזה ערך, או כשפרופסור פרופסורי עורך מחקר חדש, מוצא פיתרון לבעיה מדעית כלשהי ומפרסם על כך מאמר פורץ דרך, אנחנו (איש כפי יכולתו) מקדמים בכך במשהו את הידע האנושי. זה לא ממש קשור לעניין החירות. עם קצת רצון טוב כל דבר אפשר לקשר לכל דבר וחירות היא מילה יפה המרטיטה כל לב, אבל בעיניי החיבור מאולץ, כאמור. (כנראה גם החיבור בין פייגלין לבין עניין החירות, שלפי כל הסימנים לא נמצא באמת בעומק נשמתו - תמצא שם את אמונתו הדתית, את השתייכותו הלאומית ואת הר הבית - אלא הוא כלי בלבד. אבל לא ניכנס לכך). דב ט. - שיחה 19:30, 4 באפריל 2019 (IDT)
נראה שקצת יותר אכפת לפייגלין מהקנאביס ומהצבא המקצועי מאשר "סתם" הנגשת מידע. בעוד הנגשת מידע היא בסיס הבסיסים של ויקיפדיה, מתי בדיוק הוא הזכיר בספר המצע שלו איזושהי פעולה שיעשה בנידון? אן שרלי - שיחה 18:18, 15 באפריל 2019 (IDT)

לא יכול להיות[עריכת קוד מקור]

אחרי שראיתי את הפוסט המקורי, הוא נעלם. הקשתי "xxx בקופת חולים" והגעתי לכאן עם פחות תגובות. תורת הכאוס במיטבה. דוריאןDGW – Talk 09:29, 5 באפריל 2019 (IDT)

שיתוף בהתלבטות לגבי עריכת דף על סרט קולנוע[עריכת קוד מקור]

ויקיפדים מביני קולנוע, אני מבקש לשמוע את דעותיכם לגבי סגנון עריכת ערך שעוסק בסרט אנתולוגיה מסוים. למי שלא יודע, סרט אנתולוגיה איננו ליניארי, אלא מורכב מסדרת אפיזודות נפרדות לכאורה ללא רצף כרונולוגי, אך יש ביניהן חוט מקשר. ראשית, תיאור קצר של מבנה הסרט הספציפי: חמש אפיזודות שמתמקדות בשני אירועים שמתרחשים באותו זמן, אבל הקשר בין שני האירועים מתברר רק בסוף, כאשר האפיזודה האחרונה סוגרת מעגל עם הראשונה. בין שתיהן מוצגות שלוש אפיזודות מהסוף להתחלה (דהיינו, כל אפיזודה מתחילה מבחינה כרונולוגית כמה דקות מוקדם יותר מהקודמת לה). ההתלבטות שלי: 1) האם לתאר את העלילה לפי סדר האפיזודות ובכך לשמור על רוח הסרט ולהניח לקורא הנבון להבין, או 2) לעשות סיכום כרונולוגי שמספר סיפור ליניארי נוח עם התחלה, אמצע וסוף, המיועד למי שרוצה פשוט להבין סרט מסובך, אבל חוטא לרעיון הקולנועי?. 3) סיכום ליניארי כמתואר בסעיף 2, עם תוספת פיסקה המסבירה את מבנה הסרט. התוצאה הויזואלית של בחירה בין 1 ל-2 היא, שבאופציה הראשונה הערך יהיה ארוך יותר מאשר בשנייה, משום שפרטים המקשרים בין האפיזודות יחזרו על עצמם. לצורך העניין, דגמתי דפי ויקי על הסרט בארבע שפות: אנגלית, איטלקית, גרמנית וצרפתית. תודה מראש למתייחסים.--נדב - שיחה 13:27, 5 באפריל 2019 (IDT)

לדעתי - 1. הערך הוא על הסרט ולא על האירועים שהסרט עוסק בהם. אם זה נחוץ להבנת הסרט, אפשר להוסיף את 2. עוזי ו. - שיחה 10:17, 7 באפריל 2019 (IDT)
אישית מעדיפה את 3. תיאור של האפיזודות יכביר במילים ועשוי גם לא להיות ברור עד הסוף. לסרט יתרונות שלו שמאפשרים מעבר בין אפיזודות ושמירה על עניין, זה לא המצב בכתיבת ערך. עדיף ללכת על היתרונות בכתיבה, לתמצת את הדברים תוך מתן הסבר על המבנה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 23:36, 8 באפריל 2019 (IDT)

דורר או דירר; אשמח לעזרתכם![עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף וק:ייעוץ לשוני

פייסבוק[עריכת קוד מקור]

חסמה את איתמר בן-גביר לשבוע. דוריאןDGW – Talk 21:01, 5 באפריל 2019 (IDT)

אירוניה?[עריכת קוד מקור]

התפרסם בפייסבוק פוסט של יש דין עם אילוסטרציה של ביצה מוקפת בגדר תיל שבראשה דגל ישראל. קרדיט לתמונת הדגל משתמש: mathKnight. שנילי - שיחה 00:24, 6 באפריל 2019 (IDT)

תמונה ראשונה של חור שחור[עריכת קוד מקור]

אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, Tshuvaבעלי הידע באסטרונומיה

צוות EHT טוען שהשבוע ישחרר תמונה של חור שחור. הכוונה לחור השחור העל-מסיבי שנמצא בליבת שביל החלב, ומכונה סאגיטריוס A !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:38, 6 באפריל 2019 (IDT)

סאגיטאריוס הוא שמה הלועזי של קבוצת הכוכבים קשת (קבוצת כוכבים). Tzafrir - שיחה 00:22, 7 באפריל 2019 (IDT)
האובייקט האמור הוא קשת A (אנ') - מקור של קרינת רדיו חזקה ממרכז שביל החלב, שעל פי התיאוריות המקובלות הוא חור שחור על-מסיבי. גם התמונה החדשה שעתידה להתפרסם, היא תמונה בגלי רדיו בלבד (לא ניתן לצפות במרכז הגלקסיה באור נראה בגלל התווך הבין-כוכבי הצפוף) שמורכבת מהרבה תמונות שצולמו במספר רדיו-טלסקופים במקומות שונים, כך שהרזולוציה של התמונה אמורה להיות מסדר הגודל של אופק האירועים של החור השחור, מה שכנראה יאפשר לראות את סביבתו הקרובה של החור השחור וללמוד על מבנה דיסקת הספיחה שלו. בברכה, Easy n - שיחה 08:57, 7 באפריל 2019 (IDT)
רק שאלה: מה יש לנו לחפש בתמונה של חור שחור? האם התמונה לא תראה פשוט ככה ? מיכאל.צבאןשיחה • ב' בניסן ה'תשע"ט • 12:10, 7 באפריל 2019 (IDT)
לו החור השחור היה לבד, אז כן, לא היה ניתן להבחין בו בכלל בשום ספקטרום, אבל הוא לא לבד וניתן (בתאוריה) לראות את ההשפעה שלו על החומר שבסביבתו. זה, ככל הנראה, מה שהצליחו לעשות עכשיו ברמת פירוט גבוהה יותר. בברכה, Easy n - שיחה 14:42, 7 באפריל 2019 (IDT)
הסביר לי פעם פיזיקאי שפרט לאיון עם אנטי-חומר, היעילות הגבוהה ביותר בהפיכת חומר לאנרגיה היא בנפילתו לתוך חור שחור. כלומר, למרות ששום קרינה לא יכולה להגיע אלינו מתוך אופק האירועים, דיסקת הספיחה של החור היא אחד הדברים הקורנים ביותר ביקום. H. sapiens - שיחה 08:36, 8 באפריל 2019 (IDT)
ראה קוואזר. משה פרידמן - שיחה 16:54, 8 באפריל 2019 (IDT)

יכול להיות שגנרל פולני אשר לחם לצד (ג'ורג') וושינגטון הוא בעצם אישה[עריכת קוד מקור]

לא יזיק לקשר גם לw:Casimir Pulaski‏. Tzafrir - שיחה 08:15, 7 באפריל 2019 (IDT)
דמות מעניינת דומה מאותה תקופה: w:Chevalier d'Éon‏. H. sapiens - שיחה 10:58, 9 באפריל 2019 (IDT)

Wikipedia for Peace at Europride 2019[עריכת קוד מקור]

מפגש עריכה בווינה במסגרת אירועי הגאווה בעיר. מוזמנות ומוזמנים להגיש בקשה למלגה. בפרטים בקישור לסטר - שיחה 17:17, 7 באפריל 2019 (IDT)

סופרים ישראלים כמו קורט וונגוט וג'וזף הלר[עריכת קוד מקור]

אני לא מכיר הרבה ספרות, אבל אוהב את הסגנון שבספרים כמו מלכוד 22 מאת ג'וזף הלר ועריסת חתול ובית מטבחיים 5 מאת קורט וונגוט (שכתובים באופן מעין ציני ועם הומור שחור, אולי מי שקרא חלק מהם יבין אותי).

האם יש ספרים שכתובים באופן דומה אבל שנכתבו במקור בשפה העברית? תודה, --Avnerium - שיחה 20:22, 8 באפריל 2019 (IDT)

סופר ישראלי עם מנה גדושה של הומור שחור הוא אלי שרייבר. חלק מהספרים של מאיר שלו הם טרגיים והומוריסטים בעת ובעונה אחת (למשל יונה ונער, עשו, בביתו במדבר, פונטנלה ושתיים דובים), ואולי זה מה שאתה מחפש. כמו כן, אחד הסופרים הידועים ביותר בז’אנר הזה הוא ג'ון אירווינג. בברכה, Easy n - שיחה 20:43, 8 באפריל 2019 (IDT)
סופר עברי עם הומור ציני (ולפעמים שחור) מספר אחד הוא ש''י עגנון. יש לו גם ספרים עם פחות הומור, אבל כשהוא כותב בהומור, אין דומה לו. נסה אולי את הכנסת כלה להתחלה (מעין שילוב של דקמרון, אלף לילה ולילה, ומילכוד 22). מנדלי מו"ס (שכתב הן ביידיש והן בעברית) ושלום עליכם גם הם דוגמאות נאות, אם כי אינם עומדים בקריטריון שהגדרת ("ישראלים"), ועליכם לא כתב בעברית. קיפודנחש 23:10, 8 באפריל 2019 (IDT)

הימורי בחירות[עריכת קוד מקור]

כולם מוזמנים לכתוב את ההימור שלהם בטבלה בדף משתמש:נדנד/ויקיפדיה:בחירות 2019!!! בהצלחה לכולם, נדנד 'עלה הזית' שיחה•ד' בניסן ה'תשע"ט 01:16, 9 באפריל 2019 (IDT)

הצעה שלי, פתח עמודה נוספת להימור על מספר הפתקים שנמצאו מחוררים\מקושקשים לכל מפלגה Im-yahoo.svg. חסר תקנה :-)שיחה • ה' בניסן ה'תשע"ט • 18:17, 9 באפריל 2019 (IDT)
קראתי שמלצר הורה לספור פתקים כאלה. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ה' בניסן ה'תשע"ט 02:51, 10 באפריל 2019 (IDT)

פכים קטנים[עריכת קוד מקור]

כמה הערות בשולי תוצאות הבחירות.

  • התוצאות מושפעות כידוע מאחוז ההצבעה. לו היתה הצבעה מלאה (כאשר בכל קלפי מצביעים לפי פרופיל ההצבעה בפועל), היו עוברים ששה מנדטים מיד ליד: חדש-תעל (2), רעם-בלד (2), מרצ (1) וישראל ביתנו (1) היו מקבלים מנדטים על חשבון כחול לבן (2), העבודה (1), יהדות התורה (1), שס (1) ואיחוד הימין (1).
  • להערכתי יש שני תרחישים אפשריים בעקבות קולות החיילים: [א] מרצ לוקחת מנדט אחד ממפלגת העבודה; או [ב] "הימין החדש" עובר את אחוז החסימה, וארבעת המנדטים שלו מגיעים מכחול-לבן (2), הליכוד (1) ויהדות התורה (1).
  • בקלפי מס' 680 בירושלים רשם מזכיר הקלפי בטעות 11 קולות של איחוד מפלגות הימין לטובת המפלגה האלמונית "ישר". בקלפי מס' 1 בעין ורד רשם מזכיר הקלפי בטעות 323 קולות של כחול-לבן לטובת מפלגת "מנהיגות חברתית" (אלו 40% מהקולות של המפלגה הקטנה הזו). בקלפי מס' 742.3 בתל אביב רשם מזכיר הקלפי בטעות 62 קולות של שס לטובת המפלגה "מההתחלה". יש כנראה עוד כמה עשרות אירועים מהסוג הזה. עוזי ו. - שיחה 20:36, 10 באפריל 2019 (IDT)
    • אני מניח שטעויות קטנות כאלה מופיעות בכל מערכת הבחירות ובספק אם משפעים על התוצאה הסופית. מצד שני, אחוזי הצבעה מעל 500% כנראה מצבעים על כשל די חמור במערכת ספירת הקולות או מרשם האוכלוסין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:41, 10 באפריל 2019 (IDT)
אחוזי הצבעה מעל 100% הם שגיאה באתר בלבד. הזינו את מספר המצביעים מ-2015. דב ט. - שיחה 12:04, 11 באפריל 2019 (IDT)
מסימולציה שעשיתי אני מתרשם שיש סיכוי לא קטן שהליכוד יקחו מנדט מאיחוד מפלגות הימין, ויש גם סיכוי קטן שיהדות התורה תאבד מנדט לטובת מפלגת העבודה או מר”צ. הימין החדש צריכים לקבל מקולות החיילים קרוב ל-6%, או כמעט כפול מהתמיכה שקיבלו באוכלוסיה הכללית כדי לעבור את אחוז החסימה. פייגלין צריך לקבל מהם כ-16% מהקולות כדי לעבור. כדי שבל”ד-רע”ם לא יעברו צריכים להיות לפחות 258,000 קולות כשרים מקולות החיילים, שאף אחד מהם לא עבורם. כל התסריטים האלה נראים לי לא סבירים. בברכה, Easy n - שיחה 22:23, 10 באפריל 2019 (IDT)

הצילום שאני כה מצפה לו - תמונת החור השחור במרכז שביל החלב[עריכת קוד מקור]

אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, Tshuvaבעלי הידע באסטרונומיה, אילן שמעוני, Meir138, פשוט, רמי, Tshuva, Polskivinnik, Squaredevil, Le Comteבעלי הידע במדעים וכל מי שמתעניין: היום, בעזרת השם ומפלצת הספגטי, יוצא לאור התצלום הראשון מאז ומעולם של חור שחור. למי שרוצה לדעת איך להבין את התמונה יש וידאו משובח של וֶריטַסְיוּם. בשמחות, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:35, 10 באפריל 2019 (IDT)

תודה רבה! ניסיתי להבין. מעניין.Sima shimony - שיחה 12:13, 10 באפריל 2019 (IDT)
ראה כאן-- הלל יערישיחה • ה' בניסן ה'תשע"ט • 17:31, 10 באפריל 2019 (IDT)
מעניין, ככל שאני מבין התמונה אומרת שהוא לא מסתחרר. הסיכויים לזה אמורים להיות אפסיים. בטח אני לא מבין נכון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:55, 10 באפריל 2019 (IDT)

סיכום ליל הבחירות...[עריכת קוד מקור]

סרטון סיכום ליל הבחירות, לבעלי חוש הומור משובח. לקח לי שעה שלמה להרגע מהבכי-צחוק ההיסטרי Smiley lol.gif... מנחם.אל - שיחה 23:58, 10 באפריל 2019 (IDT)

לא רק שלא צחקתי, זה לא העלה לי חיוך. עצוב, עצוב כל כך ומאכזב ש-1,139,079 מאזרחי ישראל בחרו באתו ר"מ שחשוד שפרשיות שוחד, ושמשסה אותנו זה בזה. רק מלמדיין את סמוטריץ' בתמונת הממשלה עוברת בי חלחלה. ניב - שיחה 22:26, 13 באפריל 2019 (IDT)
הנה עכשיו אתה כבר משסה... כנראה רק לצד הצודק מותר. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 22:29, 13 באפריל 2019 (IDT)
ככה זה, לדמוקרטיה יש מחיר. ייתכן מצב שבו האזרחים יבחרו מי שלא מוצא חן בעינינו. מי שדמוקרטיה אינה מוצאת חן בעיניו יכול לפעול לשינוי שיטת המשטר. אפשר למשל להציע שאהרן ברק יקים את הממשלה. נרו יאירשיחה • ח' בניסן ה'תשע"ט • 22:36, 13 באפריל 2019 (IDT)
נרו, אל תתן להם רעיונות. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 22:37, 13 באפריל 2019 (IDT)
סליחה על הבורות, במה חטא סמוטריץ' כך שהוא מעורר חלחלה? אבי84 - שיחה 08:46, 14 באפריל 2019 (IDT)
בין השאר בצביעות. עמותת רגבים מייסודו משתמשת (לפי תחקירים שונים) בכספי מדינה למימון פעולות בלתי חוקיות. Tzafrir - שיחה 09:04, 14 באפריל 2019 (IDT)
הומופוביה, גזענות, שוביניזם, והשאיפה לרסן את בג"ץ כי החלטותיו נוגדות את תפיסת העולם שלו ולחסן ראש ממשלה מכהן החשוד בעבירות שוחד באמצעות חוקים. ניב - שיחה 09:48, 14 באפריל 2019 (IDT)
אני חושב שלכנותו במונחים שליליים (שנראים מוגזמים ולא נכונים בעליל), משום שנוגד את תפיסת העולם שכנגד, זוהי בריונות מדרגה ראשונה, אני מניח שהוא לא שונא באופן אישי כל אדם שאינו אוייב/בוגד, גם אם נותן פורקן לתאבותיו ומאוויו. לגבי חיזוק ראש הממשלה, זו כנראה דעתם של יותר ממחצית מן העם, האם הרוב מעמנו מושחתים?. אבי84 - שיחה 11:28, 14 באפריל 2019 (IDT)
הומופוביהמצעד הבהמות ועוד. גזענות – תמיכה בהפרדה בין חדרי לידה לפי דתות, „תראה לי ערבי אחד שעבר פסיכומטרי בכניסה לאוניברסיטה״, שוביניזם – „יש מקצועות ותפקידים לגברים ויש מקצועות ותפקידים לנשים.״ (ציטוט מלפני פחות משנה, כאשר הוא כבר היה פוליטיקאי שמודע היטב למשמעות דבריו). השאיפה לרסן את בג"צ – אני מניח שאין מחלוקת על כך. אין טענה שרוב המצביעים מושחתים אלא שרוב המצביעים בחרו במי שתומכים במי שנראה שהוא מושחת (חשוד בכך ונאשם בכך בכפוף לשימוע. עוד קודם לכן כבר כמה תחקירים הצביעו על כך). Tzafrir - שיחה 12:10, 14 באפריל 2019 (IDT)
לא נעים, אבל אולי חוץ ממצעד הבהמות הכל כאן נשמע לי נכון כנכון היום... נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 12:16, 14 באפריל 2019 (IDT)
ערבי אחד שכנראה עבר פסיכומטרי בכניסה לאוניברסיטה. דב ט. - שיחה 12:41, 14 באפריל 2019 (IDT)
בקיצור בלי להגזים לי הלכה לי המדינה - כי ימנית היא, ודתית היא, ורוסי שר ביטחון. ניב - שיחה 15:33, 14 באפריל 2019 (IDT)
ניב, המדינה לא הלכה, מדינאים דומים לגולשים על הגלים, הם רוכבים על הגלים ולעתים חושבים, שהם מובילים את הרי המים, אבל זו אשליה בלבד וכשהגל מתנפץ על החוף הגולש יורד מגדולתו. אני זוכר את מצב הרוח לפני ביקור סאדאת, רוב עצום חשב שלעולם לא יחתם שלום עם מדינה ערבית כלשהי - למחרת ביקורו הכל התהפך ורוב עצום תמך בהסכם שלום תוך כדי נסיגה. לפלסטינאים יש אחריות רבה לתוצאות הבחירות בישראל, סרבנותם לשלום דוחף את העם ימינה. אם המצב ישתנה גם העם ישנה כיוון ונתניהו יזכר בנאום בר-אילן. בברכה. ליש - שיחה 16:03, 14 באפריל 2019 (IDT)
בקיצור, צריך עוד הרבה תפילות. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 16:06, 14 באפריל 2019 (IDT)

הבה נצא לרגע מביצת ההווה. מישהו יכול להסביר לי מדוע דוד המלך, לאחר ששמע מפי נתן הנביא את משל כבשת הרש ומשמעותו, לא אמר "עומדת לי חזקת החפות"? דוד שי - שיחה 22:02, 14 באפריל 2019 (IDT)

כנראה לא היה כפוף לשימוע, או שיש הבדל בין נביא אמת שמוכיח, לבין נביא שקר, וכבר אמרו חכמנו שבעים פנים לתורה :). אבי84 - שיחה 07:43, 15 באפריל 2019 (IDT)
איך ישתמש בחזקת החפות רגע אחרי ששלל אותה מן "האיש העשיר" שבמשל? מועדים לשמחה, ינבושדשיחה • כ' בניסן ה'תשע"ט.

בראשית[עריכת קוד מקור]

יהוד,
we've had a problem

dMy‏ • שיחה • 23:10‏, 11/04/2019 • ז' בניסן ה'תשע"ט

לפחות זכיתי להתרגש מאד כשהופיעה פתאום תמונת הסלפי של החללית עם דגל ישראל על רקע הירח. Liad Malone - שיחה 23:34, 11 באפריל 2019 (IDT)
להתרסק על הירח זה הישג יפה מאוד. נכון שלנחות על הירח זה הישג עוד יותר יפה, אבל גם להתרסק עליו זה הישג שלא קל להשיג. כבוד לכל מי שניסה. להזכירכם, גם בוויקיפדיה יש הרבה ערכים שהם יותר בגדר "התרסקות" מאשר בגדר נחיתה רכה. דוד שי - שיחה 06:14, 12 באפריל 2019 (IDT)
באמת כל הכבוד להם, וממש כאב לי בשבילם. בקטע של הדגל בירח, היה יותר מרגש אותי אם היה דגל ישראל מתנופף בכל רחבי מדינת ישראל האמתית. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ז' בניסן ה'תשע"ט 12:18, 12 באפריל 2019 (IDT)
שמתם לב לתגובות?--שלום1234321שיחה • י' בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 18:46, 14 באפריל 2019 (IDT)

הרב שהפך לטרנסג'נדר[עריכת קוד מקור]

"בחתונה שלי חשבתי שאני זו שצריכה ללבוש את השמלה". מרגש עד דמעות.

הכירו את אבי שטיין, הטרנסג’נדרית מקהילת סאטמר לשעבר שמסייעת לאנשים לעזוב את הקהילה החסידית בניו יורק. שטיין הוסמכה לרב בגיל 21, כשהיא נשואה לאישה, איתה גידלה ילד אחד. לפני 4 שנים החלה את הטיפול ההורמונלי, ויצאה מהארון כטרנסג'נדרית בפני הקהילה החרדית והעולם כולו: "במידה מסוימת אני אתאיסטית כיום, אבל אני מאוד גאה בתרבות היהודית". eli - שיחה 04:02, 14 באפריל 2019 (IDT)
שלום eli, כותרת הפרק צריכה להיות "הרב שהפך לטרנסג'נדרית". דוריאןDGW – Talk 04:24, 14 באפריל 2019 (IDT)
אם כבר מקשרים, מומלץ לקשר. Tzafrir - שיחה 09:02, 14 באפריל 2019 (IDT)

טוב, רק נתחיל עם זה שהוא לא היה בקהילת סאטמר. ועכשיו בבקשה מקור להיותו רב. איש גלילישיחה • י' בניסן ה'תשע"ט • 22:09, 14 באפריל 2019 (IDT)

סוף סוף צה"ל מבין[עריכת קוד מקור]

ומחליט שנשים לא ישתתפו בתפקידי לחימה בשיריון. אני מאד מקווה שזאת סנונית המבשרת את בוא האביב כוכבי. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 12:09, 14 באפריל 2019 (IDT)

  • נניח לרגע בצד את הויכוח על ההתאמה המגדרית - כשחסרים לוחמים גברים (אם בגלל השתמטות ואם בגלל פנייה לשירות פחות מפרך), קשה לי לבוא בטענות אל צה"ל שהוא מנסה למלא את השורות בדרך אחרת.
  • תמוה בעיניי שהציבור החרדי לא רוצה לשרת בצבא ובמקביל גם מתנגד לשירות נשים בתפקידים קרביים. מנסים להחזיק את החבל בשני קצותיו.
יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:06, 14 באפריל 2019 (IDT)
להלן ציטוט של גפני בריאיון בחודש שעבר למנדי ריזל ברדיו 101.5FM (דרום): "במדינה יהודית, כמו שהיה תמיד מאז דוד המלך, יש מי שמשרת בצבא ויש מי שלומד תורה, ואם הוא מפסיק ללמוד תורה, אם הוא לא לומד תורה – הוא צריך לשרת רגיל". במהלך הראיון נשאל גפני כיצד יגיב אם בנו שלו שלומד בישיבה ירצה ללכת ולהתגייס, והשיב: "אז הוא יילך לצבא". "הוא יעשה את מה שהוא מוצא לנכון. אם הוא לא לומד – הוא מתגייס. ואם הוא לומד אז הוא צריך ללמוד. לא נשחק עם הדבר הזה"."לא אראה שום דבר. הוא יעשה את מה שהוא מוצא לנכון. אם הוא לא לומד הוא מתגייס. ואם הוא לומד אז הוא צריך ללמוד. לא נשחק עם הדבר הזה", דברי גפני. החרדים עברו תהליך חיוני, הם עברו את שלב שירת הברבור ומכאן הם רק קורסים לתוך עצמם. eli - שיחה 14:15, 14 באפריל 2019 (IDT)
ההתנגדות המהותית ביותר לשרות נשים בצבא מגיעה מחוגי הציונות הדתית. Tzafrir - שיחה 14:25, 14 באפריל 2019 (IDT)
אני לא מכיר את הנתונים, אבל יש טענות רבות גם מהצד החילוני על כך שיש עודף בכוח אדם. מה הקשר בין שירות חרדים בצבא להתנגדותם לשירות נשים?! ואלי, אם יש משהו שקורס זאת הציונות החילונית שכבר בקושי קיימת. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 14:38, 14 באפריל 2019 (IDT)
נדנד, לא נראה לי שלא הבנת, אבל אסביר שוב בכל זאת: אילו החרדים היו משרתים בצבא, הם היו יכולים למלא את השורות בלוחמים במקום הלוחמות שלפי שיטתם לא צריכות להיות שם. אבל הם לא רוצים לשרת וגם לא רוצים נשים לוחמות. בסוף לא יהיה מי שישרת. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 14:43, 14 באפריל 2019 (IDT)
שוב, לא ברור שאין עודף כוח אדם בצה"ל. לא שמעתי על שילוב בנות בגלל מחסור בכוח אדם, ואני רואה שעכשיו צה"ל לא מאפשר להן להיות לוחמות, אז כנראה שמסתדרים. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 14:47, 14 באפריל 2019 (IDT)
כנראה גם תפקיד היוהל"ם נוצר בכלל בגלל עודף בנות Im-yahoo.svg. חסר תקנה :-)שיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 17:14, 14 באפריל 2019 (IDT)
לפי מה ששמעתי היום בגל"ץ, הבנות בניסוי הצה"לי של קורס מט"קיות הפגינו יכולת שווה לזו של הבנים, ובכמה מן הקטגוריות יכולת שעולה על יכולת הבנים. יכול להיות שמישהו מרגיש מאויים בסעיף הגבריות שלו? H. sapiens - שיחה 17:56, 14 באפריל 2019 (IDT)
אני חושב שלפני כל דיון בשירות חרדים בצה"ל צריך להציץ בתחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2065. תרשים 2 מאלף במיוחד. חלקם של החרדים מתוך האוכלוסיה שבגיל העבודה צפוי לעלות מ-7.5% ב-2015, ל-26.0% ב-2065. עוזי ו. - שיחה 18:17, 14 באפריל 2019 (IDT)
נדנד, חרדים פחות שמעו על זה, יש מחסור חמור בלוחמים. אמנם זה מעלה את השאלה למה קיצרו את אורך השירות, זה נשמע כמו מחדל. עוזי, אני בטח לא צריך לומר לך שהסיכוי להעריך מה יקרה בעוד 50 שנה חסר פשר. מלבד מה שחרדים מתגייסים במספרים גדלים. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 18:24, 14 באפריל 2019 (IDT)
אני לא מסכים עם הטענה הזו. יש לנו נתונים דמוגרפיים מאד מדוייקים על ההווה. די פשוט ליצור תחזית למרחק 50 שנה, במיוחד אם מניחים שלא יהיו שינויים חברתיים דרמטיים. אם לא נמצא דרך להפוך את החרדים לאוכלוסיה יצרנית במובן המודרני (בפרט, כזו שמסוגלת לנפק עובדי הייטק תחרותיים במספרים גדולים), יהיו לזה השלכות כלכליות דרמטיות. עוזי ו. - שיחה 18:50, 14 באפריל 2019 (IDT)
זכותם של אנשים לחיות בעוני. זה לא מזיק לאיש ולא מפריע לאיש. אם הלא חרדים יחליטו לקצץ את המימון הצולב של חינוך ובריאות דרך המדינה, החרדים לא יתנגדו לכך. בעצם, מכיוון שמדובר בגזל, יש יותר סיכוי שהדתיים יובילו מהלך כזה מאשר שהחילונים יעשו זאת. ברגע שהמדינה תפסיק לשלם לאנשים כדי שיהיו עניים, מספר המתנדבים להיות עניים ירד מאוד, והבעיה תעלם. לכן, הגידול הדמוגרפי של החרדים יביא עמו את הפתרון, ואין מה לדאוג. עדירל - שיחה 19:38, 14 באפריל 2019 (IDT)
בדרך כלל עוצמה פוליטית מתורגמת לתקציבים ולא למלחמה על הזכות לחיות בעוני. עוזי ו. - שיחה 21:02, 14 באפריל 2019 (IDT)
עוזי, במתמטיקה אני בור ועם הארץ, אבל אני יודע שתחזיות דמוגרפיות רחוקות מאוד מלהיות מתמטיות. כמעט לא קורה שהן מתממשות (ואם זה קורה זו כנראה טעות סטטיסטית). האקסטרפולציה מן ההווה אל העתיד תלויה בהנחה שהכול יישאר אותו דבר, מה שבלתי אפשרי. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 20:30, 14 באפריל 2019 (IDT)
הייתי שמח לראות בדיקה שיטתית של תחזיות דמוגרפיות מלפני 30 שנה (בלי בחירה רטרוספקטיבית של תחזיות מוצלחות או כושלות במיוחד). מי שינסה לתת תחזית מדוייקת, ייכשל; אבל תחזית של הטווח הסביר אפשר לתת, ואני מניח שכאשר נתוני הבסיס ידועים, התחזיות האלה די קרובות לאמת. עוזי ו. - שיחה 20:59, 14 באפריל 2019 (IDT)
מזכיר לך את השד הדמוגרפי שבו איימו במשך עשרות שנים והנה חזר לבקבוק. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 21:42, 14 באפריל 2019 (IDT)
בתחזיות דמוגרפיות מלפני 30 שנה איש לא חזה שתוך שנים מעטות יגיעו מיליון עולים מברית המועצות. מעבר לשינוי דמוגרפי יוצא דופן זה, אני מסכים עם גישתו של עוזי. דוד שי - שיחה 21:45, 14 באפריל 2019 (IDT)
זו לא הסיבה היחידה וספק אם העיקרית. איש לא צפה שהילודה הערבית תרד והיהודית דווקא תעלה. ועוד שינויים. וכאן מדובר במשהו מסובך עוד יותר. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 21:50, 14 באפריל 2019 (IDT)
בדיקה שיטתית של תחזיות מלפני 30 שנה אין לי, אבל תחזית של מרכז טאוב מלפני 9 שנים התגלתה כשגויה: מרכז טאוב מכה על חטא. בברכה, Easy n - שיחה 22:40, 14 באפריל 2019 (IDT)
השד הדמוגרפי "חזר לבקבוק" כאשר מדובר בגבולות הקו הירוק או קרוב להם. "בין הירדן והים" סדר גודל של חצי מהאוכלוסיה הוא ערבי. אם זה מיליון יותר או מיליון פחות, זה לא כל כך משנה. H. sapiens - שיחה 09:14, 15 באפריל 2019 (IDT)
לא עיינתי בשני הדוחות, אבל לפי כמה רמזים אני מנחש שהתחזית של מכון טאוב הסתמכה על אקסטרפולציה של יחסי האוכלוסיה, ולכן היא נותנת קירוב מפוקפק. לעומת זאת התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבוססת על התפלגות הגילאים והתפלגות גיל הלידה, שמהן אפשר לקבל תאור הרבה יותר מדוייק של התהליכים. עוזי ו. - שיחה 09:55, 15 באפריל 2019 (IDT)

נדנד טען קודם שלא הוכח שיש מחסור בחיילים בצה"ל. הדבר מקל עליו לצדד בהשתמטות החרדים משירות ובמקביל לטעון שנשים לא צריכות לשרת בצבא. ובכן, הבן של גיסי הוא חייל בגדוד תותחנים. לדבריו הוא וחבריו ישנים מעט ועובדים קשה, כולל בשמירות ועבודות מטבח, משום שלגדוד חסרים חיילים. מתברר גם שחלק מתפקידי הקצינים בגדוד שלו מאוישים על ידי נשים. כשאני הייתי תותחן בשירות סדיר, לפני שלושים שנה, לא היו כלל נשים קצינות בגדוד (הייתה קצינת חינוך באגד הארטילרי שלנו). בניגוד לנדנד, אני שמח שצה"ל מכיר באיכות האנושית של הנשים המשרתות בו ומשתמש בה. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:13, 15 באפריל 2019 (IDT)

כל הדיון הזה יוצא מנקודת הנחה שגויה, והיא: צבא שייך לגברים! כמו שפעם (ולדעתי יש גם כיום כמה) היו מועדונים שכף רגלה של אישה לא דרכה בהם. אני הייתי שמחה מאוד אם לא היה צורך בצבא, לא לגברים ולא לנשים. אך מכיוון שהעולם עדיין מתבסס על פתרון של חילוקי דעות באמצעות נשק - אין ברירה. ומכיוון שהצבא קיים, אין לאף אחד זכות להדיר ממנו נשים שמעוניינות. לא בגלל שאין מספיק כוח אדם גברי, אלא מכח עיקרון של שווי זכויות ו... חובות. נערה שבוחרת ללכת לקרבי - תעבור את הבחינות שעובר כל זכר ותתקבל על פי קריטריונים משותפים ללא הבדל גזע, דת, מין וכו'. ומי יתן ויחזרו כולם בשלום לביתם/ן. Tmima5 - שיחה 11:28, 15 באפריל 2019 (IDT)

הממ...מתברר שהוא דווקא מוכן לוותר עליהן... בכל מקרה, החרדים לא "משתמטים" בגלל שיש מספיק כוח אדם. נדנד 'עלה הזית' שיחה•י' בניסן ה'תשע"ט 11:21, 15 באפריל 2019 (IDT)

לגבי דברי יואב על המחסור בחיילים בצה"ל: מי שיבדוק את העניין היטב, יראה מהר מאוד שאין מחסור בחיילים, אלא מחסור בהיגיון בחלוקה הוגנת של התפקידים. אני השתחררתי מהצבא לא מזמן, וראיתי את הבלגן הזה בעיני. בבסיסים רבים יש עודף עצום בכוח אדם, לפעמים ממש "מחפשים" איזה תפקיד לתפור למישהו, ואילו בבסיסים אחרים יש מחסור עצום בכוח אדם, והחיילים בקושי שורדים תחת הנטל. יש הרבה מה לדבר ולעיין בסיבות הגורמות לחלוקה הבלתי שפויה, אבל אלו העובדות בשטח. חוק גיוס חובה ככלל, הרבה יותר מזיק מאשר מועיל.
לגבי דברי Tmima5, ההתנגדות לגיוס נשים אינו נובע מרצון להפלות נשים, אלא מרצון להגן עליהם, ודי למבין.
ולגבי גיוס חרדים, גיוס החרדים לצה"ל רק עולה ועולה משנה לשנה. רק שהתשקורת אוהבת להלעיט את העם בשקרים כביכול החרדים שאינם מתגייסים הם פרזיטים החיים על חשבון המדינה, ואין כאן המקום להאריך בזה. איש גלילישיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 23:20, 16 באפריל 2019 (IDT)
(ברור - "שמעוניינות"). עוזי ו. - שיחה 00:22, 17 באפריל 2019 (IDT)
אינני בטוח שהן באמת מעוניינות לעבור את מה שעוברות בנות רבות בצבא, הן פשוט לא מספיק מודעות לְמה הן נכנסות. איש גלילישיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 02:31, 17 באפריל 2019 (IDT)
שהרי "נשים - דעתן קלה!". מזל שיש כמה גליליים ונדנדות שסוללים את דרכן בביטחון... למטבח. כמה חבל שזה לא ממש יעזור להם; איך אמר ברודי? "אנחנו על המפה ונשאררררות על המפה" ולא רק בצבא, בכל מקום! Tmima5 - שיחה 10:15, 17 באפריל 2019 (IDT)
תמיד נחמד לצטט חצאי משפטים ולהוציא אותם מהקשרם, הא? הציטוט המקורי הוא: "הלכו הוא (שמעון בר יוחאי) ובנו והתחבאו בבית המדרש. כל יום היתה מביאה להם אשתו ככר לחם וקנקן מים ואכלו. אמר לו לבנו: נשים דעתן קלה עליהן, יצערוה ותגלה להם."(מסכת שבת דף לג ע"ב). ואני לא בטוח שיש לך מחקרים שמראים שנשים מחזיקות מעמד בעינויים יותר מגברים... לעצם העניין, אני גם חושב שיש לאפשר לנשים לשרת בצבא בכל תחום שירצו, אבל לא לכפות עליהן, ולא להציב להן דרישות נמוכות יותר. האויב לא ירחם עליהן בגלל שהן נשים. מיכאל.צבאןשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ט • 19:33, 18 באפריל 2019 (IDT)
אולי לא הבנת, אבל פתחתי את הדיון כאן לאחר שצה"ל החליט שלא לאפשר לבנות לשרת בתפקידי לחימה בשריון. אבל זכותך להאבק! נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"ב בניסן ה'תשע"ט 11:19, 17 באפריל 2019 (IDT)
תגובתי היא כמובן לתמימה. נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"ג בניסן ה'תשע"ט 19:35, 18 באפריל 2019 (IDT)

חופשה בסיני בפסח[עריכת קוד מקור]

כמידי שנה, גם עכשיו אנו קוראים על ‏ אלפי ישראלים שיוצאים לחופשה בסיני בפסח. אני לא מצליח להבין איך אנשים שפויים שמים נפשם בכפם (וגרוע מכך, את חיי משפחותיהם), ונוסעים לסיני בשביל "אוכל טוב ולינה זולה". מבצע "סיני 2018" של א-סיסי נגד דאע"ש נחל כישלון חרוץ, ואפשר לראות בתקופה האחרונה שהפעילות של דאע"ש חורגת בהרבה מאזור הפעילות העיקרי שלו בצפון סיני (בין רפיח לאל-עריש). אז מה היה לנו מתחילת 2018 ועד היום? עשרות מטענים שהופעלו על רכבים צבאיים בג'בל חלאל, מתקפה של זוג מתאבדים על בסיס מצרי בקוסיימה, לפני חודש וחצי סיור צבאי מצרי נפל למארב קטלני במעמורייה (דרומית לביר חסנה), בתחילת החודש הנוכחי חייל מצרי נחטף והוצא להורג בביר-ג'פג'פה, ושלשום הייתה התקפה של זוג מחבלים מתאבדים על מחסום משטרתי בעיון מוסא ליד ראס סודר. אני מציע, לחייב כל ישראלי שיוצא לנפוש ב"טאבה המוגנת" לצפות בסרטים שהופקו על ידי מחוז סיני הדאע"שי בשנה האחרונה, ולחתום על מסמך שהמדינה לא תנקוף אצבע למה שיקרה לו שם; לאחר מכן, שיצא ויהנה לו מ"חופי הים המשגעים". מנחם.אל - שיחה 13:46, 14 באפריל 2019 (IDT)

זה מילא, אבל איך אפשר דוקא בפסח לחזור למצרים?! בן עדריאלשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט 14:24, 14 באפריל 2019 (IDT)
אני חושב שיותר מסוכן בירושלים מאשר בסיני. מתי בפעם האחרונה נרצח יהודי בסיני? נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 14:36, 14 באפריל 2019 (IDT)
בן עדריאל סיני זה לא מצרים, זה ארץ ישראל שלנו! נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 14:50, 14 באפריל 2019 (IDT)
[האם סיני בגדר ארץ ישראל או לא זו מחלוקת כמדומני.] זו לא הנקודה, עצם העובדה שיהודי יכול לנסוע, אפילו למקום שמכונה מצרים, וחותמת "מצרים" תוטבע בדרכונו, בעיצומו של פסח, יש בה משהו מזעזע. בן עדריאלשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט 15:24, 14 באפריל 2019 (IDT)
חלק גדול מסיני נראה לי לא במחלוקת כלל, יש חלקים שככל הידוע לי במחלוקת. אותי מזעזע שהמקום מכונה מצרים כל השנה. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 15:26, 14 באפריל 2019 (IDT)
נכון, זה בכלל לא המחלוקת, נציגי מדינת ישראל, בהנהגת הליכוד, חתמו על הסכם שלום עם מצרים, הסכם המכיר בגבולות הנוכחיים. יתר על כן, צה"ל נסוג ללא מאבק מכל סיני ומסר את חצי האי לידיים מצריות, בהתאם להוראות ממשלת ישראל הימנית. הימין אוהב את המשחק של ללכת עם ולהרגיש בלי, לזעוק זעקות שבר על נאמנות לסגת בשקט, בשקט. בברכה. ליש - שיחה 15:56, 14 באפריל 2019 (IDT)
המחלוקת היא הלכתית, אחי. וזו בושה וחרפה שהחזירו את זה. פשוט בושה וחרפה. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 15:59, 14 באפריל 2019 (IDT)
לפי שיטות חשובות נחל מצרים הוא ואדי אל עריש ואפילו אילת, קל וחומר רוב סיני, אינם בגבול עולי מצרים, שלא לדבר על עולי בבל. ודאי הזיקה לשם הרבה פחות מיש"ע. לגבי מקרי טרור, צריך גם להשוות כמה יהודים נמצאים כמה ימים בשנה בירושלים וכמה בסיני. אולי פרומיל. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 16:31, 14 באפריל 2019 (IDT)
למעשה אני חושב שלא נרצח שם יהודי בעשר שנים האחרונות ודאי. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 16:41, 14 באפריל 2019 (IDT)
ובירושלים נרצחו בפרק הזמן הזה משהו כמו כמה עשרות. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 17:05, 14 באפריל 2019 (IDT)
שורה תחתונה - לא ממש מסוכן בסיני. נדנד 'עלה הזית' שיחה•ט' בניסן ה'תשע"ט 17:08, 14 באפריל 2019 (IDT)
ספר למאות חיילים מצריים שנהרגו שם, ולנוסעי המטוס הרוסי. מצב הביטחון שם ירוד, גם אם ישראלים לא הרגישו את זה לאחרונה לשמחתנו. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ט • 17:59, 14 באפריל 2019 (IDT)
אני חושב שאלו אזורים שונים. סיני זה מקום גדול, אתה יודע. שמעתי גם שיש שם המון אבטחה גם ישראלית. נדנד 'עלה הזית' שיחה•י' בניסן ה'תשע"ט 23:06, 14 באפריל 2019 (IDT)
בסיס הכוח של אנשי דאעש נמצא בצפון מערב סיני. המטוס הרוסי המריא למיטב זיכרוני משארם א שיח, שהיא בקצה הדרומי. אם הצבא המצרי לא מצליח לאבטח את אל עריש ואת שארם א שיח לא נראה לי שהוא מצליח לאבטח את השאר. אבטחה ישראלית - לא שמעתי. מה זה אומר? ישראלים חמושים בסיני?! אני ממליץ לכולם להקשיב לאזהרות המסע של המל"ל, הם יודעים על מה הם מדברים, ראינו זאת פעמים רבות. נרו יאירשיחה • י' בניסן ה'תשע"ט • 10:44, 15 באפריל 2019 (IDT)
אבטחה סמויה, אני משער. נדנד 'עלה הזית' שיחה•י' בניסן ה'תשע"ט 10:58, 15 באפריל 2019 (IDT)
ומה אתה משער המשמעות של אבטחה סמויה? יחידות מיוחדות שנשלחות מעבר לגבול? לוחמי קרב מגע שנשלחים ללא נשק במסווה של תיירים? על כל פנים, המטה ללוחמה בטרור כנראה לא רגוע מהסידורים האלה ולכן ממליץ לא לצאת לסיני. נרו יאירשיחה • י' בניסן ה'תשע"ט • 12:05, 15 באפריל 2019 (IDT)
נו אתה יודע איך זה, פעם היה מסוכן, תמיד מפחדים אולי פתאום, אבל שורה תחתונה - חיים כולם היום. נדנד 'עלה הזית' שיחה•י' בניסן ה'תשע"ט 12:07, 15 באפריל 2019 (IDT)
בקיצור, סמוך על סמוך. לחצנו שבע פעמים על ההדק של הרולטה, לא קרה כלום, אז אפשר ללחוץ עוד פעם. נרו יאירשיחה • י' בניסן ה'תשע"ט • 12:37, 15 באפריל 2019 (IDT)
כפי שציין נרו יאיר, למרות שאזור הפעילות העיקרי של דאע"ש נמצא בצפון סיני, היו גם פיגועים בדרום כמו הפלת המטוס הרוסי והפיגוע בסנטה קתרינה. אני עוקב כבר למעלה מ-4 שנים אחרי הפעילות של הארגון (ובכלל זה בסיני); מטריד אותי שלאחרונה אני רואה דפוסי פעילות יוצאי דופן עם מגמת התפשטות עקבית דרומה. באחת הכתבות של דאע"ש בסוף 2018 על הפעילות בסיני, צוין שהפגיעה בתיירות בסיני נמצאת בעדיפות גבוהה. שיהיה ברור, דאע"ש ינסה ללא ספק לשחזר את הטבח בחוף סוסה שבתוניסיה שבו נפגעו עשרות תיירים זרים. מנחם.אל - שיחה 12:54, 15 באפריל 2019 (IDT)

קתדרלת נוטרדאם[עריכת קוד מקור]

משפחת ויקיפדיה משתתפת באבלו של MathKnight על שריפתה של קתדרלת נוטרדאם. איתך באבלך, • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • י' בניסן ה'תשע"ט 23:36, 15 באפריל 2019 (IDT)

אני עדין אבל את שריפת התלמוד. אבי84 - שיחה 08:40, 16 באפריל 2019 (IDT)
כשם ש"אין מערבין שמחה בשמחה" כך גם צער אחד לא אמור לבטל את הצער האחר, כי אין לדבר סוף, לצערינו. אני למשל מבכה תמיד את שריפת הספרייה באלכסנדרייה שהכילה בתוכה כמיליון פפירוסים וכתבי יד של ערש התרבות העולמית. אין זה מונע ממני לבכות את הלפיד הראשון שהושלך לעבר בית המקדש השני וגרם לחורבנו, ולהבדיל, לצפות בכאב ובצער בשריפה של קתדרלת נוטרדאם. Tmima5 - שיחה 09:50, 16 באפריל 2019 (IDT)
זה רק אני או שיש איזה חוסר טעם בתבנית "אקטואלי" על הערך?109.64.70.194 10:31, 16 באפריל 2019 (IDT)
כעת כשיש ערך נפרד לשריפה עצמה (והוא הערך האקטואלי המתעדכן בתכיפות), הסרתי את תבנית ה"אקטואלי" מהערך הראשי על הקתדרלה. Dovno - שיחה 10:55, 16 באפריל 2019 (IDT)
במחשבה שניה יכול להיות שהתבנית "אקטואלי" על קתדרלה בת 800 סימלה היטב את משמעות האירוע. הירהור נוסף: אני משער שרוב מכריע של השימושים בתבנית קשורים להתפתחויות שליליות. 109.64.70.194 11:46, 16 באפריל 2019 (IDT)
שמעתי את כתב הארץ בפריז שיש תחושה אצל חלק מהאנשים כמו ה-11 בספטמבר, זה הזוי אף אחד לא נהרג באסון, אז נהרס חלקית מונומנט אדריכלי (שכמו שציין אבי84 בהקשר הדתי של המבנה והאסונות שנגרמו ליהודים אין ממש סיבה להצטער) קצת פרופורציות אנשים. חסר תקנה :-)שיחה • י"א בניסן ה'תשע"ט • 12:37, 16 באפריל 2019 (IDT)

Tmima5, יתכן מאד שאלו שבנו את הבניין המופלא, היו מהתומכים הנלהבים של שריפת תלמודנו וכל מחמדנו, (למקרה שלא הבנת את כוונתי).אבי84 - שיחה 12:40, 16 באפריל 2019 (IDT)

לא הבנתי, איך אפשר להצטער גם על בית המקדש וגם על קתדרלה?! נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"א בניסן ה'תשע"ט 13:20, 16 באפריל 2019 (IDT)
חבל שאתה לא מבין. זה לא כזה מסובך, וזה מאוד בריא לאמץ מבט שמסוגל להבין דברים שזרים לך. לא תמיד זה קל, אבל במקרה הזה זה לא קשה בכלל. משה פרידמן - שיחה 19:34, 16 באפריל 2019 (IDT)
הקתדרלה הגותית בפריז לא יקרה לי כקתדרלה נוצרית אלא כמבנה גותי יפהפה ומרשים, ולא הייתי מתנגד שיוסב לשימוש טקסי לא-דתי אחר (ואולי אפילו לבית כנסת, אם כי יצטרכו להסיר ממנה הרבה איקונין וגם חלונות הויטראז' בעייתיים ויצטרכו שינוי והתאמה). בקבוצת ההיסטוריה של פייסבוק מסתובב הפוסט הבא שטוען שבזמן השואה הוסתרו במרתפי הקתדרלה אלפי ילדים יהודיים כחלק מרשת הברחה שהצילה אותם מהשמדה בצרפת הכבושה. לא ידוע לי אם זה נכון או לא, אך אם הפוסט הזה נכון אז נוטרדאם היא לא כזאת רעה ליהודים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:45, 16 באפריל 2019 (IDT)
לפי הערך שריפת התלמוד, האירוע היה בכיכר העיריה של פריז. מה האסמכתא לטענה שהיה בנוטרדאם?
לשריפת התלמוד קדמה שריפת ספרי הרמב"ם, שנעשתה ביוזמת יהודים, וויקיפדיה מספרת: "רבי יונה גירונדי, שנמנה עם מתנגדיו של הרמב"ם בתחילה, שינה את דעתו בעקבות שריפת הספרים, ואף טען ששריפת התלמוד בפריז, שהתרחשה שנים מועטות לאחר מכן, ב-1244, אירעה כעונש משמיים על שריפת ספרי הרמב"ם". דוד שי - שיחה 22:32, 16 באפריל 2019 (IDT)
איזה כיף לאויבינו שיש להם כאלה מליצי יושר, חבל שאחינו אינם זוכים לזה. איש גלילישיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 23:03, 16 באפריל 2019 (IDT)
ואיזו בושה לנו, שעורכים באנציקלופדיה עברית לא מסוגלים לצאת מדלת אמותיהם, כדי להיפתח אל העולם הרחב.Tmima5 - שיחה 10:21, 17 באפריל 2019 (IDT)
אכן, הגיע הזמן לצאת מדלת אמותינו ולהבין את הנאצים. לא צריך להסכים, אבל להבין את הצד שלהם. להכיל את מי שחושב אחרת, לאהוב אותו גם אם עכשיו הוא לא כל כך טוב לטעמך. לנסות לעזור לו להבין, לא מיד להתעצבן על זה שהוא רוצח אותך או משהו כזה. הכלה, רבותיי, הכלה! אגב, Symbol opinion vote.svg אזהרת סרקזם נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"ב בניסן ה'תשע"ט 10:38, 17 באפריל 2019 (IDT)
יאיר נתניהו כנראה לא קלט את אזהרת הסרקזם ואימץ את הצעתך בחום. Haparsi - שיחה 14:51, 17 באפריל 2019 (IDT)
Haparsi, למה אתה מתכוון? נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"ב בניסן ה'תשע"ט 14:57, 17 באפריל 2019 (IDT)
למשל זה [1]. אבל עוד כהנה וכהנה דוגמאות. שלא לדבר על אביו שסינגר על היטלר התמים שפותה על ידי המופתי ללכת על השמדת היהודים. Haparsi - שיחה 15:01, 17 באפריל 2019 (IDT)
אני לא יכול לראות את הקישור, אבל מה שכתבת על ביבי זה - אין מילים...Smiley lol.gif נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"ב בניסן ה'תשע"ט 15:06, 17 באפריל 2019 (IDT)
אין ספק, זה ממש מה שביבי אמר על היטלר, מילה במילה. ואחר כך אומרים שביבי משסע את העם. הזוי מה שפעילי שלום ואבירי זכויות אדם מרשים לעצמם. נרו יאירשיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 17:01, 17 באפריל 2019 (IDT)
הזוי זה שיותר ממחצית העם לא רואים שהוא גנב, משוחד, כורת את הענף שאנחנו יושבים עליו וכורת ברית עם פשיסטי העולם. אבל חוץ מזה הכל בסדר. Haparsi - שיחה 19:22, 17 באפריל 2019 (IDT)
באמת לא בסדר, צריך להחליף את העם, מספיק כבר עם הדמוקרטיה ההזויה הזאת. חוץ מזה אתה צריך להחליף את היועמ"ש ואת בתי המשפט, חבל על הזמן שכל אלה מבזבזים, אתה כבר יודע את האמת. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ט • 14:56, 18 באפריל 2019 (IDT)
תמימה, קבלת האחר נבחנת דווקא כאשר הוא אומר דברים שאינם ערבים לאוזנייך. זו גאוותה של ויקיפדיה שיש בה בעלי דעות מגוונות, כולל כאלה שמעצבנות אותך או אותי. המבחן שלנו הוא באופן שבו אנו מקבלים אנשים כאלה, לא באופן שבו אנחנו נחמדים למי שמוצא חן בעינינו. נרו יאירשיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 14:48, 17 באפריל 2019 (IDT)

(לאחר התנגשות) בעבר היה מקובל להחרים מוצרים תוצרת גרמניה, היום כנראה כבר לא, כשם שאמרו לעיל אפשרי להפריד ולהשתמש ב'חיפושית' על אף המחשבה שסבא עבד בכפיה במפעל זה, לדעתי זה לא כל כך מוסרי, תחושת הכאב היא למי שאכפת לו, כיום כבר לאף אחד לא אכפת, לא מהגרמנים ולא מהנוצרים, ולכן קל להפריד (ביחוד שעברו שנים מרובות והאנטישמיות הנוצרית חלפה כבר מזמן). (נ.ב. אין צורך לרדת לפסים אישיים, חבל שהשיח יורד. דוד, תמיד היהודים הם אשמים לא ידעת? זה אפילו מעוגן בהלכה ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה א') אבי84 - שיחה 10:41, 17 באפריל 2019 (IDT)

עקרונית אתה צודק, הבעיה היא שלפי זה אין הרבה ארצות שנוכל שלא להחרים... בן עדריאלשיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט 11:31, 17 באפריל 2019 (IDT)
יש משמעות לזמן שעבר, אבל לשכוח 70 שנה אחרי שהשמידו לך שליש מהעם?! נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"ב בניסן ה'תשע"ט 11:34, 17 באפריל 2019 (IDT)

לגבי הקתדרלה והשואה, הפוסט מציג תגצלום מסך אותנטי של הכתבה הזאת[2][3] שמסתמכת על ה-Saterday Evening Post.[4] המספר שבכותרת עשוי להיות מוגזם מאוד. לא מצאתי מקור ברור לתפקיד שהיה לקתדרלה לכשעצמה בהצלת יהודים בשואה. אם ימצא, אני מקווה שמישהו יעדכן את הערך עליה. בברכה, גנדלף - 11:30, 17/04/19

ככל הנראה הכותרת בכתבה רחוקה מלהיות מדויקת. די בוודאות לא החביאו 8000 ילדים במרתפי הכנסייה. דב ט. - שיחה 14:16, 17 באפריל 2019 (IDT)
למיטב הבנתי אין הכוונה שהחביאו 8000 ילדים בו-זמנית במרתפים, אלא במצטבר במשך תקופה ארוכה, בה כל פעם נקלטו ילדים חדשים במקום אלו שהוברחו מהקתדרלה לארצות מקלט. – ד"ר MathKnight (שיחה) 14:20, 17 באפריל 2019 (IDT)
לא סביר שכל הילדים הוסתרו דווקא שם, מן הסתם היו עוד מקומות מסתור. הכתבה בעברית קשה לקריאה, והקישור של גנדלף למקור האנגלי מוביל אותי לארכיון, לא לכתבה ספציפית. יש למישהו צילום או הכוונה מדויקת יותר? נרו יאירשיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 14:53, 17 באפריל 2019 (IDT)
הידיעה היא מ-1945, זמן קצר אחרי השחרור. זה לא נראה כמו תוצאה של תחקיר יסודי, אלא דיווח עיתונאי שמועד לשגיאות. ראיתי טענות של אנשים שחיפשו אזכורים נוספים לסיפור החבאת ילדים בקתדרלה ולא מצאו, וההיגיון אומר שהצלת 8000 ילדים היתה משאירה חותם משמעותי. עלתה סברה שחל בלבול בין מסדר נזירות נוטרה דאם, שיש תיעוד לכך שעסק בהצלה והברחה, לקתדרלה. מבחינת ההיגיון, זה לא היה מקום טוב במיוחד להסתיר בו אנשים, לא רחוק ממטה הגסטפו. (איזורים כפריים היו בטוחים יותר). דב ט. - שיחה 14:56, 17 באפריל 2019 (IDT)
שמעתי שמדובר בחדשות כזב. מיכאל.צבאןשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ט • 19:41, 18 באפריל 2019 (IDT)

פריצת דרך עולמית: חוקרים ישראלים הדפיסו לב חי[עריכת קוד מקור]

וגם ב https://www.srugim.co.il/332173-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%91-%D7%97%D7%99

אן שרלי - שיחה 13:52, 16 באפריל 2019 (IDT)

עדיף לקשר לסרוגים (אתר אינטרנט) כך: אוריאל בארי, ‏פריצת דרך: חוקרים ישראלים הדפיסו לב חי, באתר "סרוגים", 15 באפריל 2019. – ד"ר MathKnight (שיחה) 19:47, 16 באפריל 2019 (IDT)
אני מחכה בקוצר רוח לשלב שבו ניתן יהיה להדפיס תינוק שלם, ולחסוך את התהליך המייגע של ההריון. כמובן יתעורר ויכוח האם רק זוגות הטרוסקסואלים יורשו לבקש הדפסת תינוק, או שגם זוגות חד-מיניים יורשו לכך. דוד שי - שיחה 22:24, 16 באפריל 2019 (IDT)
מה אתה מדבר. הדפסת תינוק היא מעשה בלתי מוסרי שראוי שרק הטרוסקסואלים יעשו אותו. • צִבְיָה, רבת הפיליפיניםשיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט 11:39, 17 באפריל 2019 (IDT)
אולי תהליך ההיריון מייגע, אבל למה שאנשים יוותרו על תהליך ההכנסה להיריון? ניב - שיחה 13:28, 17 באפריל 2019 (IDT)
דוד שי, למה דווקא תינוק ולא מוח? יאצקין52 - שיחה 13:37, 18 באפריל 2019 (IDT)
לא יודע כמה אחוז מתוך זה הוא יחצנות וכמה מדע של ממש. אבל נראה מבטיח ברמות יוצאות דופן. מאוד מקווה שלקראת העשור ה-4 למאה ה-21 זו תהיה טכנולוגיה רפואית נפוצה. רק תחשבו על זה: טיפול בסרטן ידי חיתוך האיבר הפגוע והחלפתו במודפס. עצמות מרוסקות מוחלפות בעצמות מודפסות. ואולי גם עיניים עם חלקים מודפסים, שיטפלו בלקויי ראיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:18, 17 באפריל 2019 (IDT)

מניפסטו[עריכת קוד מקור]

בעקבות גלותי בשבי הלגיון הציוני ל"ע נתוודעתי לראשונה לפרשיית הויקיפדיה החדשה רק דרך גופי המעדיא (וביחוד המתכנה "הארץ", המקיים בעצמו הכתוב "אום אני חומת-תשלום"). אחרי כן הוגעתי עצמי באותן המגילות הארוכות של סיפור-המעשה ומלאתי כרסי בהן, והנני להציע אי אילו מסקנות למען ננוח:

א. שימוש יצירתי במשתמשים רבים להטיית דיונים או הצבעות, באופן שאינו עונה בדיוק להגדרה הרווחת של "בובות קש", יכונה "בובות קשקבל", לשם הנוחות.
ב. תעוצב תבנית:אוף טופיק צבעונית לשילוב בדפי שיחה. בתוכה יוכלו כל איש ואישה וכו' לכתוב התקפות אד הומינם מובהקות, לזעוק מרה, להכביר ביטויים ציוריים מהארי פוטר ולהיעלב אישית וקולקטיבית - מבלי להפריע למהלך הטיעונים הבהיר, הלוגי והמנומס שמתקיים מן הסתם בשאר הדף.
ג. לשם פריקת מתחים שוטפת, הנמכת מפלס עצבנות-הוויקי ומניעת היאוש הכללי התוקף בעיתות משבר - את פגרה האומלל של פינת הביכורים יחליף "עמוד התליה", שיוצב בראש כיכר העיר. מדי חודש יוגרל ויקיפד תמים שלא חטא ויונף על העמוד למען יתקלסו בו כולם, ויודיעו לו שאינו רואה את דבשתו, ויקשוט הוא את עצמו תחילה, לא, אתה טועה, לא אתה טועה, לא אתה, וכן על זה הדרך.
ד. מפגש הוויקיפדים הבא יכלול סדנת צחוק, מעגלי תמיכה אנונימיים, שבוע ויפאסאנה ואפיה טיפולית משותפת, ויתקיים בליווי פסיכולוגים ויועצים ארגוניים.
ה. קהילת ויקיפדיה העברית תגיש את מועמדות הביורוקרטים לפרס נובל לשלום.
מי שיגיב ברצינות אגיש עליו דיווח שווא למצ"ח ראו הוזהרתם. נתנאלשיחה 03:32, 29 במרץ 2019 (IDT)
בעד הקשקבל. תמיד צרם לי המושג בובת קש. זה או איש קש, או בובת גרב. לא עושים בובות מקש. שוקל להעלות הצבעה בנושא, אני ועוד 500 בובות נטהר את ויקיפדיה מהצירוף הלא מוצלח. דב ט. - שיחה 11:38, 29 במרץ 2019 (IDT)
דווקא עושים בובות מקש, בתרבויות מסוימות. יש גם בובות שעווה, לדקור במחטים למען יתענו נושאי דמותן ואף ימותו בייסורים. יש גם בובות מקלחי תירס. ומה עם "בובות של קש ושעווה"? שיר יפה. קשקבל אני מעדיפה לשים בפשטידות הפטריות והתרד שלי.שלומית קדם - שיחה 11:53, 29 במרץ 2019 (IDT)
דב, אני עלול להצטרף אליך, ואז ללא ספק תפסיד במאבקך, שכן יקומו כפליים להאבק בכל דבר שבו אני תומך. הפסד ודאי אם גם נדנד ונרו יאיר יסכימו איתי.
בגהאד.
לעניין ג. עוד צריך לקדם חוק עונש מוות כדי לאפשר את הקמת עמוד התליה.
לעניין ד. צריך לוודא קודם שאותם פסיכולוגים לא תומכים בטעות ב"טיפולי" המרה. בברכה, מכה"כשלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 11:57, 29 במרץ 2019 (IDT)
אני חושבת שהתבנית היא רעיון נהדר, וכך גם עמוד התלייה וסדנת הצחוק. אן שרלי - שיחה 21:08, 30 במרץ 2019 (IDT)
סעיף ג' דורש שיפור: לא סתם: "אתה טועה" - אלא: "אתה טועה ומטעה"! וכדי להגדיל תורה ולהאדיר יש להוסיף גם את ביטוי הנוק-אאוט האולטימטיבי: "הפוסל במומו פוסל!" ולהוסיף בסוף נ-ק-ו-ד-ה! למען יראו וייראו ויבינו סוף סוף. Tmima5 - שיחה 21:17, 30 במרץ 2019 (IDT)
אם בדרכים משעשעות למניעת התקפות עסקינן, מה דעתכם על חסימת כל הצדדים המשתתפים בעימותים כאלה? Im-yahoo.svg אני יודע שזה מצחיק. נדנד 'עלה הזית' שיחה•כ"ד באדר ב' ה'תשע"ט 21:21, 30 במרץ 2019 (IDT)
נתנאל, את עמוד התלייה שלך לקחו ברצינות...--שלום1234321שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 13:46, 22 באפריל 2019 (IDT)
הנה תגובתי שנכתבה מאוחר מדי...קריצה
אולי מאוחר מדי...אבל Symbol oppose vote.svg נגד חזק, שיחזורים וצ'קטי (איך כותבים זאת?!קריצה) אינם דברים להתגאות בהם. ערן: כשמסתכלים בתרומות שלך נראה שחצי מהן שיחזורים.
יובל: מה לך (שכמעת ולא ערכת) ולו (שערך הרבה) ולמה לך לבזבז אחוזי עריכות על שטויות קריצה
גיא: מה לעריכות במרחב הערכים ולך?!קריצה
נעם: מה זה צ'קטי (שקט...י) ולמה אתה משתמש בו כל כך הרבה? קריצה
הויקי: מה קרה לך...קריצה, ולמה השנה רק חצי מהעריכות שלך הן במרחב הערכים?
נדנד: (לא שכחתי אותך בסופו של דבר...קריצה) מצטער אבל בגלל כל החסימות לא יכולת לתרום
נ.ב. אמא עצבנתי פה כמה אנשים. בבקשה תורידי ממני את החסימה שלהם. קריצה
(אני משתדל לקרוץ בכל שורה...קריצה)
תודה ואפצ'י (אני אמור להיות אלרגי עכשיו קריצה)--שלום1234321שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 05:06, 22 באפריל 2019 (IDT)

נראה שמתבצע שכתוב ההיסטוריה בעקבות המאורעות האחרונים בפריז[עריכת קוד מקור]

מחקירה בגוגל נובע שעד לפני מספר ימים לא היה שום מקור שטוען ששריפת התלמוד התרחשה אל מול קתדרלת נוטרדאם; ממה שאני מוצא, כל המקורות, בעברית באנגלית ואף בצרפתית, טענו שהיא התרחשה בכיכר העירייה של פריז (שבאותה עת נקראה Place de Grève); זה גם הגיוני, כי שם לרוב בוצעו גזרי־דין, כדוגמת שריפתה על המוקד של מרגריט פורט הבגינית.
מקור לדוגמא הוא ההיסטוריון אנדריי אוישטיאנו, חוקר ההיסטוריה של האנטישמיות; בספרו "Inventing the Jew" מ2009 הוא כותב:

After Louis IX (another fervent Crusader, later sanctified for his Christian zeal) had confiscated and burnt twenty-four wagons full of volumes of the Talmud in the Place de Grève in Paris in 1242, in 1269 a decree obligating Jews living in France to wear the rouelle was enacted.

Andrei Oișteanu, Inventing the Jew (2009)

כמו־כן אצל ההיסטוריון היהודי–צרפתי שמעון שוורצפוקס שבספרו "Les Juifs de France" מ1975 כותב:

Ce n'est qu'en juin 1242 que celle-ci fut appliquée: vingt-quatre charrettes chargées d'exemplaires du Talmud, de la Michnah et du Midrach furent brûlées en pleine place de Grève.

Simon Schwarzfuchs, Les Juifs de France (1975)

בעקבות השריפה בקתדרלת נוטרדאם נפוצו הטפות הדתיות (שאלוהים סוגר חשבונות, רק באיחור בגלל עומסי תנועה) ונראה שמתבצע על־פיהן שכתוב היסטוריה שיטתי ברחבי ויקיפדיה. ‏ברוך [ShoobyD]שיחה – 16:51, 17 באפריל 2019 (IDT)

בכמה ערכים מתבצע שכתוב ההיסטוריה השיטתי הזה? עשרות? מאות? נרו יאירשיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 16:57, 17 באפריל 2019 (IDT)
המרחק מהכיכר לקתדרלה הוא כ-300 מ'. זה יכול להיחשב מול. דב ט. - שיחה 17:17, 17 באפריל 2019 (IDT)
הקתדרלה על האי והעיריה לא. לא היה אז אפילו גשר שחיבר. Haparsi - שיחה 17:22, 17 באפריל 2019 (IDT)
כך או כך רעיונות שכאלה מקורם במוסד הדתי, מיקום השריפה בפועל לא משנה. חסר תקנה :-)שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ט • 17:32, 17 באפריל 2019 (IDT)
השאלה למה להזכיר בעקבות השריפה בקתדרלת נוטרדאם. אני מציין שרבות מהפרעות האנטישמיות היו נתלות במאורעות כאלה או אחרים ולא כדאי לחקות את זה. Haparsi - שיחה 17:35, 17 באפריל 2019 (IDT)
אכן, השיבו את החרבות לנדנן! נדנד 'עלה הזית' שיחה•י"ב בניסן ה'תשע"ט 17:37, 17 באפריל 2019 (IDT)
היו גשרים לאי, גם אם לא ישר לכיכר העירייה. (במקום שבו עומד כיום גשר נוטרדאם היה גשר עץ). לדעתי הטענה שהשריפה היתה מול הקתדרלה לא כ"כ מופרכת עובדתית אבל מגוחכת בהקשרה, כלומר בין אם נשרפו ספרי תלמוד 100 מ' מהקתדרלה או 500 מ' ממנה, זה לא רלוונטי כהוא זה. דב ט. - שיחה 17:44, 17 באפריל 2019 (IDT)
בלי קשר לשאלה האם באמת יש קשר בין השריפות, מעניין להסתכל על סטטיסטיקות הצפיה בערכים שקשורים לשריפת התלמוד. בכולם יש אפס צפיות בחודשים האחרונים, וזינוק בצפיות ביומים האחרונים. בהתחשב בזה שאין קישור מאחד מהערכים על הקתדרלה לערך על שריפת התלמוד, זה אומר שאלפי ישראלים נכנסו לויקיפדיה, ואף שוטטו בה בערכים קשורים, רק בעקבות הפרסומים על הקשר בין השריפות.
נתונים. שריפת התלמוד - 8770 צפיות. משפט פריז - 2548 שאלי שרופה באש - 2500 צפיות. מהר"ם מרוטנבורג - באזור ה700 צפיות (היו לו גם צפיות לפני, אז אני לא יודע בדיוק). יחיאל מפריז - 358 צפיות. אני מניח שאפשר לחפש גם בדפים אחרים שמקושרים לשריפת התלמוד ובניהם וכו'. לשם השוואה, קתדרלת נוטרדאם (פריז) - באזור 74000 צפיות. השריפה בקתדרלת נוטרדאם - כמעט 3000 צפיות (פחות משריפת התלמוד. david7031שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ט • 10:59, 18 באפריל 2019 (IDT)
david7031, תודה זה אכן נתון מעניין. חסר תקנה :-)שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ט • 12:58, 18 באפריל 2019 (IDT)
ברוך, בספרו "יהודי צרפת בימי הביניים" (הקיבוץ המאוחד, 2001) מעלה שוורצפוקס את הטענה כי היו שתי שריפות עיקריות של התלמוד ב-1244. ייתכן שהאחת מהן בוצעה במרחק כזה או אחר מחברתה. אבי גדור - שיחה 14:38, 18 באפריל 2019 (IDT)
נראה לי שכאן המקום להזכיר תבנית שעוסקת בציפור ללא פה. Tzafrir - שיחה 16:27, 18 באפריל 2019 (IDT)
לא אלמן ישראל. ביום מן הימים יתרחש אסון כלשהו בכיכר העיריה של פאריז ומישהו יוכל למצוא קישורים מן המוכן לשריפת התלמוד. מה שמפתיע הוא שמאז השרפה בנוטרדאם לא ביקש אף אחד לבדוק את המזוזות. יורם שורק - שיחה 18:37, 23 באפריל 2019 (IDT)
כאן דוקטורנט לתלמוד בעברית דווקא טוען להוכיח שאכן זה קרה בכיכר הנוטרדם, עפ"י מפות ועדויות. . ומביא ציטוט של רבי הלל החסיד מוירונה, תלמידו של רבנו יונה (שראה את שריפת התלמוד כעונש משמיים על שריפת כתבי הרמבם), וכה כתב : ""ולא דים בתבערה לבד, אמנם האש אשר בה שרפום הבעירוהו מן הנר הגדול שהיה דולק *בבית הכומרייא הגדולה של פריש* לפני המזבח, והכומרים הבעירו אש ונתנוה עליהם ונשרפו הספרים ברחוב עיר פריש לעיני כל העם... ובאותו מקום עצמו נשרפו כל הסדרים והפירושים שנמצאו בפריש ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי המדע והמורה כי עדיין היה האפר במקום. וזה דבר אמת גלוי ומפורסם לכל העמים, יהודים וגוים..."סול במול - שיחה 19:15, 30 באפריל 2019 (IDT)

גבר נכנס להיריון[עריכת קוד מקור]

למיטב הבנתי מדובר בטרנס, מה שאומר שהזוויג שלו עדיין נקבה, ולכן זה לא כל כך מפתיע. מיכאל.צבאןשיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ט • 07:35, 22 באפריל 2019 (IDT)

הפרלמנט של מדינת ישראל הוא הכנסת[עריכת קוד מקור]

לפני שבועיים הסתיימו הבחירות לכנסת ה-21. שימו לב: הבחירות לכנסת ה-21, ולא הבחירות לכנסת ישראל ה-21 - שמו של הפרלמנט של מדינת ישראל הוא "הכנסת". עם זאת, רבים, ובהם אפילו חברי הכנסת ובית המשפט העליון, קוראים למוסד זה "כנסת ישראל" - שם שלו משמעות אחרת. את השעה האחרונה הקדשתי לתיקון עשרות קישורים שגויים, שהפנו לערך כנסת ישראל במקום לערך הכנסת. לא חבל על שעה בבוקר נאה של חול המועד? אנא, הקפידו על השימוש במונח "הכנסת", ואל תכנו מוסד זה "כנסת ישראל". דוד שי - שיחה 09:36, 23 באפריל 2019 (IDT)

אין כמוך. -- ‏גבי‏ • שיח 13:04, 25 באפריל 2019 (IDT)

ונאמן אתה להחיות מתים[עריכת קוד מקור]

מדענים הצליחו להחזיר מספר תפקודים למוח של חזיר מת - באתר הידען --שלום1234321שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 10:27, 23 באפריל 2019 (IDT)

כמו שכבר יצא לי לכתוב במקום אחר, "some function" זה לא מספיק כדי להרשים אותי. גם במחשב מקולקל אפשר להעביר זרמים חשמליים, ואולי אפילו להתחיל את ה-boot, אבל אז הוא ייתקע. אחרי הכל צריך לזכור שהמח הוא סך הכל מחשב כימי. מיכאל.צבאןשיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ט • 11:43, 23 באפריל 2019 (IDT)
מיכאל, צודק, אבל זה עדיין עשוי להיות צעד ראשון, למשל, בהצלת אנשים שלוקים במוות מוחי. איש השום (Theshumai) - שיחה 17:16, 23 באפריל 2019 (IDT)
הכותרת היתה יותר בדיחה--שלום1234321שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 17:21, 23 באפריל 2019 (IDT)

תפוח אדמה רגיל וקטן[עריכת קוד מקור]

תפוח אדמה קטן.jpg
--שלום1234321שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 11:48, 23 באפריל 2019 (IDT)
בתיאבון שלום1234321. צחי לרנר - שיחה 09:44, 24 באפריל 2019 (IDT)

מדינת היהודים2[עריכת קוד מקור]

באוקראינה, לראשונה בהיסטוריה (חוץ מישראל) גם הנשיא וגם ראש הממשלה יהודים. מה דעתכם? מיכאל.צבאןשיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ט • 16:10, 24 באפריל 2019 (IDT)

וזה קורה במדינה שהאנטישמיות בה נפוצה! Haparsi - שיחה 13:53, 25 באפריל 2019 (IDT)
נו, עכשיו יוכלו להאשים את היהודים בכל צרות מדינתם... בברכה. ליש - שיחה 14:18, 25 באפריל 2019 (IDT)
אגב, אני מבולבל... לפי הערך שלו הוא ראש ממשלה, אבל לפי"חדשות ואקטואליה" הבחירות היו בחירות לנשיאות אוקראינה...--שלום1234321שיחה • כ' בניסן ה'תשע"ט • אם אני לא עונה תפסיקו להתעטש 15:00, 25 באפריל 2019 (IDT)
וולודימיר גרויסמן הוא ראש הממשלה ווולודימיר זלנסקי הוא הנשיא הנבחר. לא ברור אם הם יכהנו במקביל, כלומר אם גרויסמן יישאר בתפקידו. Haparsi - שיחה 15:08, 25 באפריל 2019 (IDT)
מרבית האזרחים שם לקחו סיכון גבוה בשביל לאפשר שינוי (מצופה כעת שישנה את המדיניות כלפי רוסיה). כאן מרבית האזרחים לא מוכנים לקחת יותר שום סיכון מאז אסון אוסלו (בצדק או לא בצדק). זה למעשה מה שמצופה מכל מי שמתכוון להחליף את נתניהו, ומה שמונע מהם להחליף אותו.
- במילים אחרות, כל אחד מהמנהיגים היהודים נבחר משתי גישות הפוכות לחלוטין: שמרנות והימנעות מסיכונים מיותרים ("המצב עלול להחמיר" - נתניהו), לעומת ציפייה לשינוי ומוכנות להסתכן ("אין מה להפסיד" - זלנסקי) קנורוזובסקי - שיחה 18:42, 25 באפריל 2019 (IDT)
האזרחים כאן כבר לקחו את הסיכון, ולמדו את הלקח כשהיו צריכים לרוץ לחדר המדרגות באמצע הלילה. נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ט • 10:11, 28 באפריל 2019 (IDT)

קורט אייזנר (בגרמנית: Kurt Eisner; ‏14 במאי 1867, ברלין – 21 בפברואר 1919, מינכן)[1] היה עיתונאי, פובליציסט, מבקר תיאטרון ומדינאי יהודי-גרמני. מוביל המהפכה הסוציאליסטית בבוואריה בשנת 1918 וראש ממשלת הרפובליקה החופשית של בוואריה מנובמבר 1918 ועד הירצחו בפברואר 1919. 129.69.140.138 11:54, 27 באפריל 2019 (IDT)