ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/דצמבר 2011

דצמבר
1 בדצמבר 2011	שער מגזין "האטלנטיק" בגיליון שבו פורסם המאמר. "האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - מה האינטרנט עושה למוח שלנו" הוא מאמר ביקורת על השפעת האינטרנט על ההכרה האנושית, מאת הסופר לענייני טכנולוגיה ניקולאס קאר, שפורסם ככתבת שער באורך שישה עמודים בגיליון יולי–אוגוסט 2008 של כתב העת "האטלנטיק". הטיעון המרכזי במאמר הוא שלאינטרנט עלולות להיות השפעות מזיקות על ההכרה, המצמצמות את יכולת הריכוז וההתבוננות של המשתמשים בו. מחקרים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה להרגלי המודעות המשתנים של המשתמשים באינטרנט. מחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים, אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף, שפרסם הקינגס קולג' שבלונדון, טען כי היכולת השכלית של הצעירים הידרדרה בעשור האחרון, וכי הם מתקשים להבין רעיונות מדעיים בסיסיים. לעומת זאת, ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות מוחיות שהוצגו בסריקות fMRI כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ולקבל החלטות במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2011	שער מגזין "האטלנטיק" בגיליון שבו פורסם המאמר. "האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - מה האינטרנט עושה למוח שלנו" הוא מאמר ביקורת על השפעת האינטרנט על ההכרה האנושית, מאת הסופר לענייני טכנולוגיה ניקולאס קאר, שפורסם ככתבת שער באורך שישה עמודים בגיליון יולי–אוגוסט 2008 של כתב העת "האטלנטיק". הטיעון המרכזי במאמר הוא שלאינטרנט עלולות להיות השפעות מזיקות על ההכרה, המצמצמות את יכולת הריכוז וההתבוננות של המשתמשים בו. מחקרים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה להרגלי המודעות המשתנים של המשתמשים באינטרנט. מחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים, אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף, שפרסם הקינגס קולג' שבלונדון, טען כי היכולת השכלית של הצעירים הידרדרה בעשור האחרון, וכי הם מתקשים להבין רעיונות מדעיים בסיסיים. לעומת זאת, ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות מוחיות שהוצגו בסריקות fMRI כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ולקבל החלטות במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2011	לאופולד בלום כפי שראה אותו בעיני רוחו יוצרו, ג'יימס ג'ויס לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית. בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו. מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2011	לאופולד בלום כפי שראה אותו בעיני רוחו יוצרו, ג'יימס ג'ויס לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית. בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו. מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2011	אילוסטרציה ממוחשבת המראה את המבנה המשוער של טיסה 19 בעת מעופה טיסה 19 היה כינויה המבצעי של משימת אימון שאליה יצאה קבוצת מפציצים מדגם גראמן TBM אוונג'ר של הצי האמריקני ב-5 בדצמבר 1945, שעקבותיהם אבדו באוקיינוס האטלנטי. הקבוצה, שכללה חמישה מטוסים, איבדה את דרכה באופן פתאומי כשעה וחצי לאחר תחילת הטיסה. סדרה של החלטות שגויות מצד הטייס הבכיר בקבוצה, לוטננט צ'ארלס טיילור, הביאה לכך שהקבוצה פנתה בטעות לכיוון האוקיינוס הפתוח במקום אל עבר היבשה. לאחר כמה שעות, בהן ניסה מגדל הפיקוח לסייע לה ללא הצלחה, התקבל ממנה השידור האחרון והקשר איתה אבד. האסון התעצם כאשר מטוס הצלה מדגם מארטין PBM מארינר, שנשלח לחפש את הטיסה האבודה, אבד אף הוא. גורלם של 14 אנשי הצוות של הטיסה ו-13 אנשי הצוות של מטוס ההצלה לא נודע עד היום. חקירה רשמית של הצי קבעה שאנשי צוות הטיסה נאלצו לבצע נחיתת התרסקות במים סוערים, לאחר שאזל הדלק במטוסיהם, ואילו מטוס ההצלה התפוצץ באוויר עקב תקלה טכנית. במהלך השנים הועלו מספר תאוריות קשר חלופיות להיעלמות המטוסים. מרבית התאוריות מתמקדות במשולש ברמודה, אזור שנפוצו עליו שמועות כי קיים בו, כביכול, כוח מסתורי הגורם להיעלמותם של כלי שיט וכלי טיס. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2011	אילוסטרציה ממוחשבת המראה את המבנה המשוער של טיסה 19 בעת מעופה טיסה 19 היה כינויה המבצעי של משימת אימון שאליה יצאה קבוצת מפציצים מדגם גראמן TBM אוונג'ר של הצי האמריקני ב-5 בדצמבר 1945, שעקבותיהם אבדו באוקיינוס האטלנטי. הקבוצה, שכללה חמישה מטוסים, איבדה את דרכה באופן פתאומי כשעה וחצי לאחר תחילת הטיסה. סדרה של החלטות שגויות מצד הטייס הבכיר בקבוצה, לוטננט צ'ארלס טיילור, הביאה לכך שהקבוצה פנתה בטעות לכיוון האוקיינוס הפתוח במקום אל עבר היבשה. לאחר כמה שעות, בהן ניסה מגדל הפיקוח לסייע לה ללא הצלחה, התקבל ממנה השידור האחרון והקשר איתה אבד. האסון התעצם כאשר מטוס הצלה מדגם מארטין PBM מארינר, שנשלח לחפש את הטיסה האבודה, אבד אף הוא. גורלם של 14 אנשי הצוות של הטיסה ו-13 אנשי הצוות של מטוס ההצלה לא נודע עד היום. חקירה רשמית של הצי קבעה שאנשי צוות הטיסה נאלצו לבצע נחיתת התרסקות במים סוערים, לאחר שאזל הדלק במטוסיהם, ואילו מטוס ההצלה התפוצץ באוויר עקב תקלה טכנית. במהלך השנים הועלו מספר תאוריות קשר חלופיות להיעלמות המטוסים. מרבית התאוריות מתמקדות במשולש ברמודה, אזור שנפוצו עליו שמועות כי קיים בו, כביכול, כוח מסתורי הגורם להיעלמותם של כלי שיט וכלי טיס. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2011	טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2011	טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2011	גאיוס מריוס (157 לפנה"ס – 13 בינואר 86 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומי, המנצח של מלחמת יוגורתה ומלחמת הקימברים והטווטונים. גאיוס מריוס היה מחדש צבאי ומנהיג הסיעה הפופולרית ברומא. מריוס היה האדם היחידי בתולדות הרפובליקה הרומית שנבחר שבע פעמים למשרת הקונסול. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2011	גאיוס מריוס (157 לפנה"ס – 13 בינואר 86 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומי, המנצח של מלחמת יוגורתה ומלחמת הקימברים והטווטונים. גאיוס מריוס היה מחדש צבאי ומנהיג הסיעה הפופולרית ברומא. מריוס היה האדם היחידי בתולדות הרפובליקה הרומית שנבחר שבע פעמים למשרת הקונסול. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2011	בעיה מכנית קלאסית: ניתוח הכוחות הפועלים על גוף הנמצא על מישור משופע המכניקה הקלאסית היא אחד מענפי הפיזיקה הבסיסיים והמוקדמים ביותר. היא חוקרת את תנועת הגופים, את הכוחות הפועלים עליהם ואת תכונותיהם הפיזיקליות, כשאלה מתקיימים במהירויות נמוכות (יחסית למהירות האור) ובסדרי גודל הגדולים בהרבה מאלה שבהם עוסקת מכניקת הקוונטים (העוסקת באובייקטים זעירים). המכניקה הקלאסית נקראת לעיתים גם "מכניקה ניוטונית" על שמו של אייזק ניוטון, שנחשב למנסחה הראשון בצורתה המדעית המקובלת היום. תורת המכניקה מבוססת על שלוש הנחות יסוד, הקרויות היום חוקי התנועה של ניוטון, ומבחינה מתמטית היא נשענת על החשבון האינפיניטסימלי שפיתחו ניוטון ולייבניץ. בראייה מודרנית, המכניקה הקלאסית, בפני עצמה, איננה נכונה אלא כקירוב למכניקת הקוונטים ולתורת היחסות. עם זאת, עבור גדלים האופייניים לחיי היום-יום ועבור גופים מקרוסקופיים במהירויות הנמוכות בהרבה ממהירות האור, התיקונים הנדרשים במכניקה הקלאסית הם זניחים, ולפיכך היא מספיקה לכל צורך מעשי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2011	בעיה מכנית קלאסית: ניתוח הכוחות הפועלים על גוף הנמצא על מישור משופע המכניקה הקלאסית היא אחד מענפי הפיזיקה הבסיסיים והמוקדמים ביותר. היא חוקרת את תנועת הגופים, את הכוחות הפועלים עליהם ואת תכונותיהם הפיזיקליות, כשאלה מתקיימים במהירויות נמוכות (יחסית למהירות האור) ובסדרי גודל הגדולים בהרבה מאלה שבהם עוסקת מכניקת הקוונטים (העוסקת באובייקטים זעירים). המכניקה הקלאסית נקראת לעיתים גם "מכניקה ניוטונית" על שמו של אייזק ניוטון, שנחשב למנסחה הראשון בצורתה המדעית המקובלת היום. תורת המכניקה מבוססת על שלוש הנחות יסוד, הקרויות היום חוקי התנועה של ניוטון, ומבחינה מתמטית היא נשענת על החשבון האינפיניטסימלי שפיתחו ניוטון ולייבניץ. בראייה מודרנית, המכניקה הקלאסית, בפני עצמה, איננה נכונה אלא כקירוב למכניקת הקוונטים ולתורת היחסות. עם זאת, עבור גדלים האופייניים לחיי היום-יום ועבור גופים מקרוסקופיים במהירויות הנמוכות בהרבה ממהירות האור, התיקונים הנדרשים במכניקה הקלאסית הם זניחים, ולפיכך היא מספיקה לכל צורך מעשי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2011	כיכר איחוד איטליה בטריאסטה טריאסטה היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, על גבול סלובניה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה. אוכלוסיית העיר מנתה 208,590 תושבים, בדצמבר 2006. לטריאסטה עבר מפואר כעיר נמל וכמרכז מסחרי וכלכלי בדרום אירופה, והיא שימשה כנמל העיקרי של אוסטריה משך מאות שנים. במהלך מאתיים השנים האחרונות של השלטון האוסטרי, החזיק הנמל במעמד של אזור סחר חופשי, ובחלק מהזמן אף הוחל מעמד זה על העיר כולה. טריאסטה הייתה ונותרה מוקד חשוב של ענף הביטוח האיטלקי והבינלאומי, והתפתחה בה קהילה יהודית עשירה שלמרות גודלה הצנוע הוציאה מקרבה מספר לא מבוטל של אישים מפורסמים. כיום, טריאסטה היא עיר שוקקת חיים, ומעמדה כנמל חופשי אושר על ידי האיחוד האירופי. מאז שנות השישים של המאה ה-20 היא הפכה למרכז מחקר וחינוך בינלאומי מהשורה הראשונה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2011	כיכר איחוד איטליה בטריאסטה טריאסטה היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, על גבול סלובניה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה. אוכלוסיית העיר מנתה 208,590 תושבים, בדצמבר 2006. לטריאסטה עבר מפואר כעיר נמל וכמרכז מסחרי וכלכלי בדרום אירופה, והיא שימשה כנמל העיקרי של אוסטריה משך מאות שנים. במהלך מאתיים השנים האחרונות של השלטון האוסטרי, החזיק הנמל במעמד של אזור סחר חופשי, ובחלק מהזמן אף הוחל מעמד זה על העיר כולה. טריאסטה הייתה ונותרה מוקד חשוב של ענף הביטוח האיטלקי והבינלאומי, והתפתחה בה קהילה יהודית עשירה שלמרות גודלה הצנוע הוציאה מקרבה מספר לא מבוטל של אישים מפורסמים. כיום, טריאסטה היא עיר שוקקת חיים, ומעמדה כנמל חופשי אושר על ידי האיחוד האירופי. מאז שנות השישים של המאה ה-20 היא הפכה למרכז מחקר וחינוך בינלאומי מהשורה הראשונה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2011	קונרד אדנאואר, חותם ההסכם מן הצד הגרמני הסכם השילומים – הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית (על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונרד אדנאואר) במרץ 1952, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה. כמו כן התחייבה ממשלת גרמניה המערבית להעניק רנטות לניצולי השואה. הרנטה היא תשלום חודשי קבוע לשם מימון ההוצאות הרפואיות להן נדרשים ניצולי השואה ולשם פיצוי על החיים הקשים במחנות הריכוז. בהסכם נקבע כי גרמניה המערבית תשלם שני שלישים מהפיצויים ואילו גרמניה המזרחית תשלם את השליש הנותר. גרמניה המזרחית סרבה לשלם את הסכום, ואת חלקה בפיצוי קיבלה המדינה רק ב-1991, לאחר איחוד גרמניה. בהסכם נקבע כי גרמניה תשלם למדינת ישראל פיצוי כספי מתוך הכרה באחריותה לרצח בני העם היהודי ולפגיעה ברכוש ובנפש. עקרון מתן השילומים נקבע בחוזי השלום בין המדינות המנצחות לבין גרמניה, ובבונדסטאג (הפרלמנט) של גרמניה המערבית הוסכם על כך פה אחד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2011	קונרד אדנאואר, חותם ההסכם מן הצד הגרמני הסכם השילומים – הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית (על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונרד אדנאואר) במרץ 1952, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה. כמו כן התחייבה ממשלת גרמניה המערבית להעניק רנטות לניצולי השואה. הרנטה היא תשלום חודשי קבוע לשם מימון ההוצאות הרפואיות להן נדרשים ניצולי השואה ולשם פיצוי על החיים הקשים במחנות הריכוז. בהסכם נקבע כי גרמניה המערבית תשלם שני שלישים מהפיצויים ואילו גרמניה המזרחית תשלם את השליש הנותר. גרמניה המזרחית סרבה לשלם את הסכום, ואת חלקה בפיצוי קיבלה המדינה רק ב-1991, לאחר איחוד גרמניה. בהסכם נקבע כי גרמניה תשלם למדינת ישראל פיצוי כספי מתוך הכרה באחריותה לרצח בני העם היהודי ולפגיעה ברכוש ובנפש. עקרון מתן השילומים נקבע בחוזי השלום בין המדינות המנצחות לבין גרמניה, ובבונדסטאג (הפרלמנט) של גרמניה המערבית הוסכם על כך פה אחד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2011	מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של עם ישראל לדורותיו. היא מתאפיינת בריבוד תקופות ובמבחר השפעות תרבותיות מקומיות, שחלחלו אל התרבות המוזיקלית המסורתית והעצמאית של קהילות יהודיות בארץ ישראל ובתפוצות ישראל. המוזיקה, במופעיה ובשימושיה השונים, הייתה חלק מן החיים היהודיים, בקודש ובחול. במקורות העבריים מהעת העתיקה, יוחסו לה סגולות מרפא והיא היוותה חלק ממערך המצוות בטקסי בית המקדש – ולאחר חורבנו בבתי הכנסת ובקריאת התורה והנביאים. בימי הביניים כתבו והלחינו מוזיקאים יהודים שירים בארצות מגוריהם ובשפת האומות שבסביבם הקרובה. רבים מהם שירתו כמוזיקאים בחצר הכליף או האמיר המוסלמים, המלך הנוצרי, הבישוף או האביר. בעת החדשה, המשיכה היצירה המוזיקלית היהודית לנבוע תוך כדי שיח עם התרבות הכללית. במרחב הערבי והמוסלמי הולחנו פיוטים עבריים בסגנון מקאמות, וכמו כן הולחנו ניגונים חסידיים בהשארת מלודיות של עמי מזרח אירופה. בפורמט המוזיקלי המודרני, תרמה תרבותם היהודית של המלחינים והאופי הנייד והרבגוני של מוצאם, לאופי המנעדי של עבודותיהם, כאשר משולב בהם הממד ההיסטורי, מהעבר הרחוק ומתמורות העבר הקרוב. היישוב היהודי החדש בארץ ישראל שילב בחייו ערכים מוזיקליים מראשיתו, בשלהי המאה ה-19. אולם רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפתחה המוזיקה הקלאסית הישראלית. במקביל קמה תרבות זמר והלחנה פופולרית שהושפעה מערכי ההתיישבות וההגנה. בישראל גורם המבחר הרב, יחד עם גודל האוכלסייה של החברה הישראלית, להשפעות הדדיות של המוזיקאים. המוזיקאים הישראלים המגיעים ממגזרים שונים, נמצאים בשיח דינאמי עם התרבות המערבית הקלאסית והעדכנית תוך שילוב עם תרבויות ארצות המוצא שלהם ושל הוריהם, יחד עם מוזיקת עולם קדומה ועדכנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2011	מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של עם ישראל לדורותיו. היא מתאפיינת בריבוד תקופות ובמבחר השפעות תרבותיות מקומיות, שחלחלו אל התרבות המוזיקלית המסורתית והעצמאית של קהילות יהודיות בארץ ישראל ובתפוצות ישראל. המוזיקה, במופעיה ובשימושיה השונים, הייתה חלק מן החיים היהודיים, בקודש ובחול. במקורות העבריים מהעת העתיקה, יוחסו לה סגולות מרפא והיא היוותה חלק ממערך המצוות בטקסי בית המקדש – ולאחר חורבנו בבתי הכנסת ובקריאת התורה והנביאים. בימי הביניים כתבו והלחינו מוזיקאים יהודים שירים בארצות מגוריהם ובשפת האומות שבסביבם הקרובה. רבים מהם שירתו כמוזיקאים בחצר הכליף או האמיר המוסלמים, המלך הנוצרי, הבישוף או האביר. בעת החדשה, המשיכה היצירה המוזיקלית היהודית לנבוע תוך כדי שיח עם התרבות הכללית. במרחב הערבי והמוסלמי הולחנו פיוטים עבריים בסגנון מקאמות, וכמו כן הולחנו ניגונים חסידיים בהשארת מלודיות של עמי מזרח אירופה. בפורמט המוזיקלי המודרני, תרמה תרבותם היהודית של המלחינים והאופי הנייד והרבגוני של מוצאם, לאופי המנעדי של עבודותיהם, כאשר משולב בהם הממד ההיסטורי, מהעבר הרחוק ומתמורות העבר הקרוב. היישוב היהודי החדש בארץ ישראל שילב בחייו ערכים מוזיקליים מראשיתו, בשלהי המאה ה-19. אולם רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפתחה המוזיקה הקלאסית הישראלית. במקביל קמה תרבות זמר והלחנה פופולרית שהושפעה מערכי ההתיישבות וההגנה. בישראל גורם המבחר הרב, יחד עם גודל האוכלסייה של החברה הישראלית, להשפעות הדדיות של המוזיקאים. המוזיקאים הישראלים המגיעים ממגזרים שונים, נמצאים בשיח דינאמי עם התרבות המערבית הקלאסית והעדכנית תוך שילוב עם תרבויות ארצות המוצא שלהם ושל הוריהם, יחד עם מוזיקת עולם קדומה ועדכנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2011	בולגריה לחמה במלחמת העולם הראשונה בין 14 באוקטובר 1915 ועד 29 בספטמבר 1918 לצד מעצמות המרכז. המלך הבולגרי פרדיננד הראשון נקט במדיניות חוץ הרפתקנית ששאפה למצב את ממלכת בולגריה כמעצמה המובילה בבלקן. מדיניות זו כבר הובילה את בולגריה לתבוסה במלחמת הבלקן השנייה. עם פרוץ המלחמה, חוזרו הבולגרים במרץ הן על ידי מדינות ההסכמה והן על ידי מעצמות המרכז אשר הבטיחו סיוע כלכלי נדיב והכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות. המלך פרדיננד החליט להמר ולהיכנס למערכה לצד מעצמות המרכז, מתוך הנחה שתהיה זו מלחמה קצרת ימים שתוכרע במהרה לטובת הבולגרים. בתחילת המערכה נראה היה שבולגריה משיגה את מטרותיה. באוקטובר 1915 תקף הצבא הבולגרי את ממלכת סרביה, ותוך חודשיים הוכרעו הסרבים על ידי מעצמות המרכז. בהמשך, לאחר ביסוס קו החזית המקדונית, תקף הצבא הבולגרי בשטחי ממלכת יוון, הרחיב את רצועת הגישה של בולגריה לים האגאי, וכבש את חבל דרום דוברוג'ה בחזית הרומנית. אך המלחמה הפכה לארוכת ימים והבולגרים נקלעו למלחמת התשה ממושכת בחזית המקדונית, שהובילה להתחזקות האופוזיציה למלחמה מבית, לבעיות משמעת קשות בצבא, ולהידרדרות קשה בכלכלת בולגריה. בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה במתקפת הבקעה על קווי הבולגרים בחזית המקדונית ופרצו אותם, תוך שהם נעים אל גבולות בולגריה. משהועמדה עצמאות הממלכה בסכנה, ביקשו הבולגרים הפסקת אש, ונחתמה שביתת הנשק של סלוניקי. המלך פרדיננד נאלץ לוותר על כיסאו, ובמקומו הומלך בנו בוריס השלישי אשר נכנע רשמית למדינות ההסכמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2011	בולגריה לחמה במלחמת העולם הראשונה בין 14 באוקטובר 1915 ועד 29 בספטמבר 1918 לצד מעצמות המרכז. המלך הבולגרי פרדיננד הראשון נקט במדיניות חוץ הרפתקנית ששאפה למצב את ממלכת בולגריה כמעצמה המובילה בבלקן. מדיניות זו כבר הובילה את בולגריה לתבוסה במלחמת הבלקן השנייה. עם פרוץ המלחמה, חוזרו הבולגרים במרץ הן על ידי מדינות ההסכמה והן על ידי מעצמות המרכז אשר הבטיחו סיוע כלכלי נדיב והכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות. המלך פרדיננד החליט להמר ולהיכנס למערכה לצד מעצמות המרכז, מתוך הנחה שתהיה זו מלחמה קצרת ימים שתוכרע במהרה לטובת הבולגרים. בתחילת המערכה נראה היה שבולגריה משיגה את מטרותיה. באוקטובר 1915 תקף הצבא הבולגרי את ממלכת סרביה, ותוך חודשיים הוכרעו הסרבים על ידי מעצמות המרכז. בהמשך, לאחר ביסוס קו החזית המקדונית, תקף הצבא הבולגרי בשטחי ממלכת יוון, הרחיב את רצועת הגישה של בולגריה לים האגאי, וכבש את חבל דרום דוברוג'ה בחזית הרומנית. אך המלחמה הפכה לארוכת ימים והבולגרים נקלעו למלחמת התשה ממושכת בחזית המקדונית, שהובילה להתחזקות האופוזיציה למלחמה מבית, לבעיות משמעת קשות בצבא, ולהידרדרות קשה בכלכלת בולגריה. בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה במתקפת הבקעה על קווי הבולגרים בחזית המקדונית ופרצו אותם, תוך שהם נעים אל גבולות בולגריה. משהועמדה עצמאות הממלכה בסכנה, ביקשו הבולגרים הפסקת אש, ונחתמה שביתת הנשק של סלוניקי. המלך פרדיננד נאלץ לוותר על כיסאו, ובמקומו הומלך בנו בוריס השלישי אשר נכנע רשמית למדינות ההסכמה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2011	המבנה המרחבי של החלבון קטלאז דנטורציה (מילולית: שלילת המצב הטבעי) היא תהליך שבו משתנה המבנה המרחבי, הטבעי של מולקולה ביולוגית גדולה. המושג מתייחס בדרך כלל לחלבונים או לחומצות גרעין. דנטורציה נגרמת עקב שינוים בסביבה של המולקולה, כגון עלייה בטמפרטורה, שינוי ברמת ה-pH (חומציות או בסיסיות יתר), שינוי בריכוזי יונים, נוכחות של חומרים שונים וכדומה. בחלבונים, שינוי המבנה המרחבי פוגע בתפקוד החלבון ומוציא אותו מכלל פעולה. דנטורציה המתקיימת במלואה היא בלתי הפיכה בדרך כלל. אך אם הדנטורציה לא התרחשה במלואה, או שהתרחשה בתנאי מעבדה ייחודיים, גדל הסיכוי שבהסרת הגורמים לדנטורציה יתרחש התהליך ההפוך – רנטורציה, והחלבון ישוב לתפקד לאחר זמן מה. בחומצות גרעין, דנטורציה מתבטאת בהפרדה בין שני גדילי ה-DNA. היא מתרחשת דרך קבע בתא בתהליכי התעתוק וההכפלה של ה-DNA, ולה שימושים רבים במחקר הגנטי ובתעשייה. רנטורציה במקרה זה היא תהליך איחוים של שני הגדילים זה לזה, וגם היא נפוצה במחקר, בצמוד לדנטורציה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2011	המבנה המרחבי של החלבון קטלאז דנטורציה (מילולית: שלילת המצב הטבעי) היא תהליך שבו משתנה המבנה המרחבי, הטבעי של מולקולה ביולוגית גדולה. המושג מתייחס בדרך כלל לחלבונים או לחומצות גרעין. דנטורציה נגרמת עקב שינוים בסביבה של המולקולה, כגון עלייה בטמפרטורה, שינוי ברמת ה-pH (חומציות או בסיסיות יתר), שינוי בריכוזי יונים, נוכחות של חומרים שונים וכדומה. בחלבונים, שינוי המבנה המרחבי פוגע בתפקוד החלבון ומוציא אותו מכלל פעולה. דנטורציה המתקיימת במלואה היא בלתי הפיכה בדרך כלל. אך אם הדנטורציה לא התרחשה במלואה, או שהתרחשה בתנאי מעבדה ייחודיים, גדל הסיכוי שבהסרת הגורמים לדנטורציה יתרחש התהליך ההפוך – רנטורציה, והחלבון ישוב לתפקד לאחר זמן מה. בחומצות גרעין, דנטורציה מתבטאת בהפרדה בין שני גדילי ה-DNA. היא מתרחשת דרך קבע בתא בתהליכי התעתוק וההכפלה של ה-DNA, ולה שימושים רבים במחקר הגנטי ובתעשייה. רנטורציה במקרה זה היא תהליך איחוים של שני הגדילים זה לזה, וגם היא נפוצה במחקר, בצמוד לדנטורציה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2011	פסל שיש שמוצג במוזיאון הוותיקן. על בסיסו שמה של אספאסיה. אספאסיה (470 לפנה"ס – 400 לפנה"ס) הייתה אחת הנשים המפורסמות ביותר שחיו ביוון העתיקה. היא התפרסמה בעיקר כפילגשו של המדינאי האתונאי פריקלס. בכתביהם של אפלטון ופילוסופים אחרים וכן אצל חוקרים מודרניים מוצגת אספאסיה כדמות יוצאת דופן, המתבלטת בשל השפעתה הפוליטית הרבה והכריזמה האינטלקטואלית שלה. יחד עם זאת, מעט מאוד ידוע על חייה באופן ודאי. אומנם כתבים עתיקים מציינים כי אספאסיה הייתה יצאנית שניהלה בית בושת, אך רבים מהכתבים הללו היו שירים קומיים שמטרתם מלכתחילה הייתה ללעוג לפריקלס ולדרך בה ניהל את מלחמת סאמוס, ולא לשמש כמקור היסטורי. מכל מקום, העובדות אודותיה אינן נתמכות בראיות מוחלטות וברורות. חוקרים אחדים אף מעמידים בסימן שאלה אפילו את עצם היותה פילגש או הטאירה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2011	פסל שיש שמוצג במוזיאון הוותיקן. על בסיסו שמה של אספאסיה. אספאסיה (470 לפנה"ס – 400 לפנה"ס) הייתה אחת הנשים המפורסמות ביותר שחיו ביוון העתיקה. היא התפרסמה בעיקר כפילגשו של המדינאי האתונאי פריקלס. בכתביהם של אפלטון ופילוסופים אחרים וכן אצל חוקרים מודרניים מוצגת אספאסיה כדמות יוצאת דופן, המתבלטת בשל השפעתה הפוליטית הרבה והכריזמה האינטלקטואלית שלה. יחד עם זאת, מעט מאוד ידוע על חייה באופן ודאי. אומנם כתבים עתיקים מציינים כי אספאסיה הייתה יצאנית שניהלה בית בושת, אך רבים מהכתבים הללו היו שירים קומיים שמטרתם מלכתחילה הייתה ללעוג לפריקלס ולדרך בה ניהל את מלחמת סאמוס, ולא לשמש כמקור היסטורי. מכל מקום, העובדות אודותיה אינן נתמכות בראיות מוחלטות וברורות. חוקרים אחדים אף מעמידים בסימן שאלה אפילו את עצם היותה פילגש או הטאירה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2011	מרד החשמונאים, על פי האמן בנו אלקן ביצירתו - מנורת הכנסת מרד החשמונאים הוא מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתרחש בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק לעצמאות מדינית היה המרד, בין היתר, מאבק על דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל. מצד אחד ניצב מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני ניצב מיעוט אליטיסטי מתייוון, שרצה להמשיך בביצוע שינויים מרחיקי לכת באופיה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי. המרד הסתיים בתבוסת המורדים בשדה הקרב, אך בכך לא תמה הפרשה. הממלכה הסלאוקית נחלשה מאוד בעקבות אירועים נוספים שקרו בתקופה זו וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה, אף על פי שזכתה בניצחון צבאי בשדה הקרב. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהממלכה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל. שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו. ברבות הימים הצמיחה מתוכה משפחת החשמונאים שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל. לזכר המרד נקבע במסורת היהודית חג החנוכה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2011	מרד החשמונאים, על פי האמן בנו אלקן ביצירתו - מנורת הכנסת מרד החשמונאים הוא מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתרחש בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק לעצמאות מדינית היה המרד, בין היתר, מאבק על דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל. מצד אחד ניצב מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני ניצב מיעוט אליטיסטי מתייוון, שרצה להמשיך בביצוע שינויים מרחיקי לכת באופיה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי. המרד הסתיים בתבוסת המורדים בשדה הקרב, אך בכך לא תמה הפרשה. הממלכה הסלאוקית נחלשה מאוד בעקבות אירועים נוספים שקרו בתקופה זו וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה, אף על פי שזכתה בניצחון צבאי בשדה הקרב. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהממלכה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל. שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו. ברבות הימים הצמיחה מתוכה משפחת החשמונאים שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל. לזכר המרד נקבע במסורת היהודית חג החנוכה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2011	המודעה של חברת "קרבוליק סמוק בול", שנקבע שהינה בבחינת הצעה מחייבת חוזה הנו ביטוי חברתי משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים. ההתקשרות בחוזה היא פעילות יום יומית, המתבצעת על ידי כל. רכישת מוצר בחנות, רכישת כרטיס באוטובוס ונסיעה בו, או אף רכישת משקה קל ממכונה המיועדת לכך, הנם דוגמות לחוזים פשוטים, שכולנו מתקשרים בהם מדי יום. בשיטות משפט הנוהגות על פי המשפט המקובל, ישנם שלושה מרכיבים עיקריים בכריתתו של החוזה. אלו הם "הצעה וקיבול", "תמורה" ו"גמירות דעת". שיטת המשפט הישראלית אינה דורשת עוד תמורה כתנאי לקיומו של חוזה תקף בין צדדים כשירים. כן נדרשת "מסוימות", דהיינו כי ההצעה שקיבולה מהווה את כריתת החוזה תהיה מפורטת ומסוימת עד כדי כך שדי בקיבולה על מנת לכרות את החוזה. ההצעה יכולה להיות לאדם מסוים, לקבוצה, או לציבור בכללותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2011	המודעה של חברת "קרבוליק סמוק בול", שנקבע שהינה בבחינת הצעה מחייבת חוזה הנו ביטוי חברתי משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים. ההתקשרות בחוזה היא פעילות יום יומית, המתבצעת על ידי כל. רכישת מוצר בחנות, רכישת כרטיס באוטובוס ונסיעה בו, או אף רכישת משקה קל ממכונה המיועדת לכך, הנם דוגמות לחוזים פשוטים, שכולנו מתקשרים בהם מדי יום. בשיטות משפט הנוהגות על פי המשפט המקובל, ישנם שלושה מרכיבים עיקריים בכריתתו של החוזה. אלו הם "הצעה וקיבול", "תמורה" ו"גמירות דעת". שיטת המשפט הישראלית אינה דורשת עוד תמורה כתנאי לקיומו של חוזה תקף בין צדדים כשירים. כן נדרשת "מסוימות", דהיינו כי ההצעה שקיבולה מהווה את כריתת החוזה תהיה מפורטת ומסוימת עד כדי כך שדי בקיבולה על מנת לכרות את החוזה. ההצעה יכולה להיות לאדם מסוים, לקבוצה, או לציבור בכללותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2011	ש"י עגנון פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות: החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים. שלום עולמים: על המחלוקת בעם. קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי. על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה – הטלת מס לשם התמודדות עם גרעון בתקציב המדינה. אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2011	ש"י עגנון פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות: החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים. שלום עולמים: על המחלוקת בעם. קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי. על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה – הטלת מס לשם התמודדות עם גרעון בתקציב המדינה. אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2011	ש"י עגנון פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות: החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים. שלום עולמים: על המחלוקת בעם. קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי. על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה – הטלת מס לשם התמודדות עם גרעון בתקציב המדינה. אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה