ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/נובמבר 2023

נובמבר
1 בנובמבר 2023	צילום אוויר של שדה הדיונות הפארק הלאומי וייט סנדס (באנגלית: White Sands National Park, מילולית "החולות הלבנים") הוא פארק לאומי השוכן בדרום מדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית ומוקף כולו על ידי מטווח הטילים וייט סנדס. הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, משתרע על שטח של 601.3 קילומטרים רבועים בתוך אגן טולארוסה, וכולל את 41% הדרומיים של 710 הקילומטרים הרבועים של דיונות חול לבנות המורכבות מגבישי גבס. שדה דיונות גבס זה הוא הגדול מסוגו על פני כדור הארץ. גבישי הגבס בשדה הדיונות מגיעים לעומק של כ-9.1 מטרים מתחת לפני הקרקע, והדיונות מתנשאות מעל הקרקע לגובה של עד 18 מטרים. בסך הכול מכיל השדה כ-4.1 מיליארד טון של חול גבס. לפני כ-12,000 שנה היה נוף אגן טולארוסה שונה מאוד מימינו, וכלל אגמים גדולים, נחלים, ערבות עשב ויונקים מעידן הקרח האחרון. כשהאקלים התחמם, המיסו מי הגשמים ומי הפשרת השלגים גבס מההרים שמסביב והסיעו אותו לאגן. התחממות ויובש נוספים גרמו לאגמים להתאדות וליצור גבישי סלניט. רוחות עזות אז שברו את הגבישים והעבירו אותם מזרחה. תהליך דומה ממשיך לייצר חול גבס גם כיום. הפארק הלאומי וייט סנדס הוגדר במקור כמונומנט הלאומי וייט סנדס ב-18 בינואר 1933 על ידי נשיא ארצות הברית הרברט הובר, הוגדר מחדש כפארק הלאומי ה-62 של ארצות הברית על ידי הקונגרס של ארצות הברית, ונחתם בחוק על ידי הנשיא דונלד טראמפ ב-20 בדצמבר 2019. זהו האתר הפופולרי ביותר של שירות הפארקים הלאומיים בניו מקסיקו, ומבקרים בו מדי שנה כ-600,000 אנשים. הפארק כולל כביש ממרכז המבקרים אל לב הדיונות, אזורי הפיקניק, מחנאות בטבע בשדה הדיונות, מסלולי הליכה מסומנים וגלישה על מזחלות על הדיונות. שומרי הפארק מעבירים הדרכות ומובילים טיולים בטבע בזמנים ובחודשים שונים לאורך השנה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2023	המרכז ההיסטורי של מקאו הוא קבוצה של יותר מעשרים אתרים במקאו, אזור מנהלי מיוחד ברפובליקה העממית של סין, המייצגת את המורשת התרבותית והאדריכלית של העיר. הקבוצה כוללת כיכרות עירוניות, רחובות, גנים, בתי מגורים, כנסיות, מקדשים, בתי קברות ומבצרים. קבוצה זו מייצגת סגנונות אדריכליים ייחודיים המהווים מיזוג בין האדריכלות האירופאית, הסינית והשפעות ממקומות אחרים באסיה. בשנת 2005 הוכר המרכז ההיסטורי של מקאו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, האתר ה-31 ברשימת אתרי המורשת העולמית של סין. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2023	הוקי קרח הוא ענף ספורט קבוצתי קצבי ומהיר אותו משחקים תוך כדי החלקה על קרח, ובאמצעות מקלות ייעודיים בעלי להב מעוקל, המשמשים על מנת לחבוט דיסקית עשויה גומי מגופר אל תוך שער הקבוצה היריבה כדי להבקיע אותו. הקבוצה שהבקיעה יותר שערים מיריבתה היא המנצחת במשחק. המשחק משוחק בזירת קרח מלבנית בעלת פינות מעוגלות, הסגורה סביבה בקירות נמוכים ועליהם לוחות עשויים זכוכית אקרילית שקופה, על מנת למנוע מהדיסקית או משחקנים שספגו תיקול להיזרק החוצה מזירת הקרח מצד אחד, ולאפשר לקהל צפייה במתרחש מצד שני. מבנה הזירה מאפשר המשך המשחק לאחר שהדיסקית פוגעת בקירות או בלוחות. משחק באורך מלא, ללא הארכה, משוחק בשלושה שלישים בני 20 דקות כל אחד, וקבוצה בהרכב מלא על הקרח – אם אין שחקנים מורחקים בשל עבירות שביצעו – כוללת שוער וחמישה מחליקים (המקבילים ל"שחקני שדה" בענפים קבוצתיים אחרים). הגוף המנהל את הענף בעולם הוא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית (IIHF), בה חברות 77 מדינות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא התאחדות ההוקי קרח הישראלית, החברה ב-IIHF מאז 1991. מולדת הענף היא קנדה והוא נחשב לחלק מהותי מתרבותה, ואף נחשב בה רשמית למשחק הלאומי של החורף. הענף פופולרי גם בארצות הברית, במדינות סקנדינביה ובמדינות מרכז ומזרח אירופה. הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NHL הפועלת בצפון אמריקה. בזירה הבינלאומית המפעלים החשובים ביותר הם הטורניר האולימפי המתקיים באולימפיאדת החורף, ואליפות העולם המתקיימת מדי שנה בחודשים אפריל ומאי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2023	אימון החי"ש היה חיל השדה של ארגון ההגנה בין השנים 1939–1948, ארגון צבאי חשאי אשר הורכב ממתנדבים בעלי כושר לחימה בגילאי 18–26. החי"ש היה בנוי במבנה צבאי תקני של כיתות, מחלקות, פלוגות וגדודים. לקראת מלחמת העצמאות אורגנו הגדודים בחטיבות שעל בסיסן הוקמו בסוף מאי 1948 חטיבות צבא הגנה לישראל הסדירות. לוחמי החי"ש השתייכו לכל שדרות הציבור ביישוב, היו בהם עירוניים וכפריים, חילוניים ודתיים, פקידים, חקלאים ופועלים, ללא שיוך פוליטי מובהק. עד פרוץ מלחמת העצמאות לא היו לוחמי החי"ש מגויסים גיוס מלא והמשיכו לעבוד במשרותיהם, אך הקדישו מספר ימים בחודש לאימון ולשמירה. חלקם השתמשו במקצועם האזרחי (למשל כנהגי אגד, כפועלי סולל בונה והארגז) גם בתפקידם הצבאי, וסייעו להגנה. מבחינת התודעה הציבורית עמד החי"ש בצלו של הפלמ"ח כמחתרת העיקרית של הזרם המרכזי. אף שמספר לוחמי החי"ש היה כפול ופריסתו בציבור רחבה יותר, קטף הפלמ"ח את רוב תהילת הניצחון במלחמת העצמאות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2023	נסיגת צה"ל מסיני ומעזה בשנים 1957−1956 החלה מספר ימים לאחר סיום מלחמת סיני. המלחמה הסתיימה ב-5 בנובמבר 1956 לאחר שצה"ל כבש את רצועת עזה ואת חצי האי סיני. באווירת האופוריה ששררה לאחר הניצחון הצבאי, נראה היה כי בכוונת ישראל להותיר שטחים אלו בשליטתה, וראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון אף דיבר בפומבי על "מלכות ישראל השלישית". בעקבות לחץ בינלאומי כבד שהופעל על ישראל מצד מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית, נאלץ בן-גוריון להודיע שלושה ימים לאחר מכן על נסיגת צה"ל מכל השטחים שכבש. תהליך הנסיגה החל ב-15 בנובמבר 1956 והסתיים ב-8 במרץ 1957. לשטחים שפונו נכנס כוח החירום של האו"ם, ובגבול ישראל–מצרים השתרר שקט שנמשך כעשר שנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2023	אלבטרוסיים הם משפחה של עופות ימיים מסדרת היסעוראים הכוללת את הגדולות שבציפורי הים. האלבטרוסים נפוצים בעיקר בימים ליד אנטארקטיקה ובצפון האוקיינוס השקט. הם אינם מצויים בצפון האוקיינוס האטלנטי, אף על פי ששרידי מאובנים מעידים שבעבר היו נפוצים גם שם. הם ידועים ביפי מעופם ובהדר מוטת כנפיהם הרחבה. האלבטרוסים הם בין הגדולים שבעופות המסוגלים לעוף. האלבטרוסים מיומנים מאוד בתעופה, והם משתמשים בטכניקות שונות לניצול מוטת כנפיהם וכוחם, כדי לגמוא בקלות מרחקים עצומים. תזונתם מבוססת על דיונונים, דגים וקריל שאותם הם צדים על ידי צלילה לאוקיינוס או סמוך לפני המים. האלבטרוסים מקננים במושבות גדולות השוכנות בדרך כלל באיים מרוחקים באוקיינוס, לעיתים לצד מינים אחרים של עופות ימיים. האלבטרוסים הם מונוגמיים. הקשר בין הזכר לנקבה מטופח במשך מספר שנים, וכולל מצגי חיזור דמויי ריקוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2023	בורובודור הוא מקדש מונומנט מהאיאני בודהיסטי מהמאה ה-9 השוכן במרכז ג'אווה שבאינדונזיה. המונומנט מורכב משישה משטחים בצורת ריבוע שמעליהם נמצאים שלושה משטחים בצורת עיגול, והוא מקושט ב-2,672 תבליטים ו-504 פסלי בודהה. הכיפה הראשית שוכנת במרכז המשטח העליון, ומוקפת ב-72 פסלי בודהה המונחים בתוך סטופה מחוררת. אורך צלעו של ריבוע הבסיס הוא 123 מטרים וגובהו של המונומנט הוא 35 מטרים. שביל עולי הרגל מתחיל בבסיס המונומנט ומקיף אותו במסלול העולה כלפי מעלה דרך שלושת השלבים המטאפוריים בקוסמולוגיה הבודהיסטית. במהלך המסע בשביל, עוברים עולי הרגל דרך מערכת של מדרגות ומסדרונות, המקושטים ב-1,460 תבליטים נראטיביים הנמצאים על הקירות והמעקות. לפי עדויות ארכאולוגיות, ננטש בורובודור במהלך המאה ה-14 בעקבות דעיכת הממלכות הבודהיסטיות וההינדואיסטיות בג'אווה, ובעקבות התפשטות האסלאם שהתרחשה במקביל. האתר התגלה מחדש ב-1814 על ידי סטאמפורד ראפלס, שניהל את האזור מטעם הבריטים. בתקופה שלאחר הגילוי מחדש נערכו במקום מספר מבצעי שיקום ושיפוץ. בורובודור ממשיך לשמש כאתר עלייה לרגל בודהיסטי. האתר נחשב לאתר התיירות הפופולרי ביותר באינדונזיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2023	פסל של פר גינט "פֶּר גִינְט" הוא מחזה מחורז בן חמש מערכות מאת המחזאי הנורווגי הנריק איבסן, שהגדיר אותו תחילה כפואמה דרמטית. המחזה, שיצא לאור בשנת 1876 בנורווגית, הוא אחד המחזות הנורווגיים המוצגים ביותר ברחבי העולם. במאה ה-19 נאלצה דנמרק לוותר על שליטתה בנורווגיה לטובת שוודיה, והשאיפה לעצמאות חוללה גל של יצירות בשפה הנורווגית. איבסן גרס, כי ל"פר גינט", סיפור העם הנורווגי שהמחזה בנוי עליו פחות או יותר, יש בסיס עובדתי, וכי אחדות מהדמויות בו מעוצבות על פי משפחתו של איבסן עצמו, בייחוד הוריו, קנוט איבסן ומריכן אלטנבורג. תיאור ביתו של פר גינט, דמות אביו העולה מזיכרונות האם אוזה, אוזה עצמה והיחסים שבינה לבין בנה, הם זיכרונות ילדותו של איבסן, בית אמו ואביו, כעדות עצמו, "רק בהפרזה מסוימת - מחמת דרישותיה של האמנות". הוא הושפע גם באופן כללי מאוסף סיפורי העם והאגדות הנורווגיים של פטר כריסטן אסביירנסן, שיצא לאור בשנת 1845 ("Huldre-Eventyr og Folkesagn"). ב"פר גינט" ניכרת השפעת "ברנד", מחזה של איבסן משנת 1865, העוסק גם הוא בחירות הרצון והבחירה ותוצאותיהן. נקודה מכרעת היא הדיון בהיעדר אהבה. "ברנד", כמו "פר גינט", יצא בתרגום לעברית של לאה גולדברג ואחר של איתמר אבן-זוהר, מנורווגית. המחזה תורגם לעברית בידי לאה גולדברג, בהוצאת דביר, שנת תשי"ד (1953). תרגום זה נעשה לא משפת המקור, אלא מארבעה תרגומים, שניים בגרמנית (הטוב בהם מאת המשורר כריסטיאן מורגנשטרן, בהוצאת ס. פישר), אחד מרוסית, מאת האנזן, ואחד מאנגלית, מאת ר. פראקהרסון שארפ, ואי-ידיעת השפה הנורווגית גרמה להאחדה בשפת הדמויות הדוברות, שכולה שפה מתוקנת ברמה גבוהה, כפי שהיה מקובל בשנות החמישים בתרגומים לעברית. איבסן חרג בלשון המחזה מן המקובל בנורווגית, והיחס לתרגום עברי היה דומה במידה רבה למה שהיה בנורווגיה באמצע המאה ה-19. כמו כן תורגם בידי איתמר אבן־זהר בשנת תשל"א (1971) להצגה ב"הבימה". תרגום זה נעשה מהמקור הנורווגי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2023	פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה (27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וילהלם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה. וילהלם שלט בין השנים 1888–1918. בתקופה זו ניהל מדיניות חוץ תוקפנית, הוביל את גרמניה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני. בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ייזכר וילהלם כמי ששקל לסייע לבנימין זאב הרצל ולתנועה הציונית בתחילת דרכה, אך בסופו של דבר נמנע מכך, ובמסעו לארץ ישראל בשנת 1898, שהיה נקודת ציון בולטת בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, הותיר אחריו ציוני דרך רבים, מהם קיימים עד היום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2023	כרזה משנת 1875 ל"כרמן" של ז'ורז' ביזה המסורת האופראית של צרפת, שראשיתה במאה ה-17, היא מן החשובות באירופה והיא כוללת יצירות משל מלחינים בשיעור קומתם של ז'אן-בטיסט לולי, ז'אן-פיליפ ראמו, הקטור ברליוז, ז'ורז' ביזה, קלוד דביסי ופרנסיס פולנק. גם למלחינים זרים היה מקום במסורת האופראית הצרפתית, בהם כריסטוף ויליבלד גלוק, לואיג'י כרוביני, ג'ואקינו רוסיני, ג'אקומו מאיירבר וג'וזפה ורדי. במחצית השנייה של המאה ה-19 משל בכיפה ז'אק אופנבאך בסוגה החדשה, האופרטה, ביצירות שנונות וציניות כמו "אורפיאוס בשאול"; שארל גונו קצר הצלחה ראויה לשמה ב"פאוסט"; וביזה חיבר את "כרמן", מן הסתם האופרה המפורסמת בכולן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2023	Fearless (בתרגום חופשי: חסרת פחד) הוא אלבום האולפן השני של הזמרת-היוצרת האמריקאית טיילור סוויפט. האלבום יצא לאור ב-11 באוקטובר 2008, דרך חברת התקליטים Big Machine Records. האלבום נכתב במהלך קידומו של אלבום הבכורה שלה, Taylor Swift, כשסוויפט הופיעה כאמנית חימום של מספר אמני קאנטרי. סוויפט כתבה שמונה משירי האלבום לבדה, ושאר השירים נכתבו במשותף עם ליז רוז, הילרי לינדזי, קולבי קאליי וג'ון ריץ'. זהו האלבום הראשון שסוויפט השתתפה בהפקתו, יחד עם נתן צ'פמן. הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", הפך לאחד מהסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים ברחבי העולם והיה לשיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים. הסינגל הבא, "White Horse", נחל גם הוא הצלחה בארצות הברית, זכה בשני פרסי גראמי: שיר הקאנטרי הטוב ביותר וביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לאישה, ואף זכה להצלחה בינלאומית, הפך לשיר השני הנמכר ביותר של סוויפט והגיע למקום השני במצעד הסינגלים בילבורד הוט 100. "Fifteen" ו-"Fearless" הבאים אחריהם הגיעו למעמד פלטינה כפולה ופלטינה, בהתאמה, מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA). האלבום היה פריצת דרך בינלאומית והצלחה מסחרית אדירה עבור סוויפט. בארצות הברית שהה האלבום במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך אחד-עשר שבועות, והיה האלבום שנשאר הכי הרבה זמן בפסגת המצעד עבור אמנית קאנטרי. האלבום הפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית בכלל הז'אנרים, עם מכירות של 3.2 מיליון עותקים בשנה זו. בכך הפכה סוויפט לאמן הצעיר ביותר (בת 20 בתקופה זו) שמגיע להישג זה. האלבום היה האלבום ה-18 בתולדות מצעד 200 האלבומים של הבילבורד שנשאר במשך שנה שלמה בעשרת הגדולים של המצעד. הוא זכה בפרס האלבום הטוב ביותר בטקס פרסי הגראמי ה-52, בטקס פרס המוזיקה האמריקאית, בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, ובטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2023	המכונית הנשיאותית או "המכונית הראשונה" היא המכונית המשוריינת של נשיא ארצות הברית. הדגם הנוכחי של המכונית הנשיאותית הוא רכב ייחודי מתוצרת חברת קדילאק, המבוסס על שלדת משאית בינונית והוא נבנה על פי סטנדרטים שקבע השירות החשאי של ארצות הברית. הרכב מצויד באמצעים רבים ומתקדמים להגנה, התקפה והצלת חיים שמטרתם הגנה על נשיא ארצות הברית בעת נסיעתו במכונית. כאשר נוסע הנשיא ברכב הוא מנותק מהעולם החיצון, אך בהישג ידו מצויים אמצעי תקשורת מודרניים. הרכב הנוכחי נושא לוחית רישוי של וושינגטון די. סי.. נשיאי ארצות הברית החלו את השימוש במכוניות בראשית המאה ה-20, כאשר רכש הנשיא ויליאם הווארד טאפט ארבע מכוניות והסב את אורוות הבית הלבן למוסך. מאותה עת עשו הנשיאים שימוש בכלי רכב שנרכשו מהמלאי הרגיל של חברות הרכב, ללא התאמה לצרכיהם המיוחדים, עד אשר רכש ממשלו של פרנקלין דלאנו רוזוולט את ה-Sunshine Special, הרכב הנשיאותי הראשון שנבנה על פי דרישות השירות החשאי. עד לרצח קנדי, התאפשר לנשיאים לנסוע במכונית הנשיאותית כשגג המכונית פתוח וכשהם חשופים לעיני הציבור. לאחר הרצח חל שינוי מן הקצה אל הקצה ובהדרגה הפכו המכוניות להיות יותר ויותר משוריינות וחתומות עד למכונית הנשיאותית הנוכחית שאטומה הרמטית והחלל הפנימי שלה מופרד לחלוטין מהסביבה החיצונית שלה, כך שלא מתאפשר מעבר של שום גז מחוץ למכונית אל תוכה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2023	כתובת ההקדשה והברדלסים, סמלו של הסולטאן הממלוכי ביברס, על הגשר סמוך ללוד התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו בארץ הממלוכים, שליטים מוסלמים ממוצא לא ערבי, שמרכז שלטונם היה בקהיר. חשיבותה העיקרית של הארץ הייתה כתווך שבו עברה דרך הדואר הראשית בין המרכז השלטוני בקהיר לבירת המחוזות הצפוניים של הסולטנות הממלוכית, בדמשק. חשיבות נוספת לארץ הייתה חשיבות דתית, בהיותה אתר התרחשותם של סיפורים המוזכרים בקוראן (כגון סיפורי האבות). כעקרון, בשנים בהן השלטון המרכזי היה חזק עול המיסים היה כבד, האדיקות הדתית המוסלמית הייתה רבה וחוקי האסלאם נאכפו בקפדנות וביד חזקה, מאידך הייתה רמה גבוהה של ביטחון אישי, סדר וארגון. בשנות הרפיון וההתפוררות עלו מנהיגים מקומיים, שודדים וכנופיות בדואיות שהטילו את אימתם על תושבי הארץ. היישוב היהודי התרכז בעיקר בערים (ירושלים, צפת, חברון ועזה), בדרך כלל הגנו השליטים על שלום היהודים אך הגבילו אותם והפלו אותם, וכן את המיעוטים הנוצריים, בדרכים שונות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2023	חניבעל בן חמלקרת ברקה (247 לפנה"ס, קרתגו – 183 לפנה"ס, ביתיניה) היה מצביא ומדינאי בן קרתגו. עמד בראש כוחות צבא קרתגו במלחמה הפונית השנייה בין רומא לקרתגו, שבמהלכה פלש לחצי האי האפניני בראש צבא. נחשב לאחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה, וניצב בשורה אחת עם אלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר, ונפוליאון בונפרטה. חניבעל היה בנו של המצביא חמלקרת ברקה. על פי האגדה כבר בגיל צעיר השביע אותו אביו להיות אויב לנצח לרומא. חניבעל תקף את סגונטום, ופתח בכך את המלחמה הפונית השנייה. הוא יצא למסע אגדי לחצי האי האפניני והביס את הרומאים במספר קרבות שהבולט שבהם הוא קרב קאנאי, אולם נאלץ לבסוף לחזור לאפריקה כדי להגן על מולדתו. הובס בקרב זאמה בידי סקיפיו אפריקנוס, אולם לאחר המלחמה המשיך להנהיג את מולדתו, וחולל רפורמות מרחיקות לכת במשטר שלה. אולם בשל בגידת אויביו הפוליטיים נאלץ להימלט אל חצרו של אנטיוכוס השלישי. חניבעל סייע לאנטיוכוס במהלך מלחמתו ברומא, אולם לאחר תבוסתו של אנטיוכוס במלחמה דרשו הרומאים את הסגרתו של חניבעל. הוא נאלץ להימלט שוב, הפעם לביתיניה, שם התאבד בבליעת רעל כשהרומאים איתרו אותו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2023	'נשות ניחומים' סיניות ומלאיות ששוחררו על ידי בעלות הברית בפננג נשות ניחומים היו נשים וילדות (בנוסף למספר קטן של גברים), שאולצו בכוח להיות שפחות מין על ידי הצבא היפני הקיסרי לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. ההערכות לגבי מספרן של הנשים שהיו מעורבות בתופעה נעות בין המספר המינימלי של כ-20,000 נשים, לבין המספרים המקסימליים של 360,000 עד 410,000 נשים על פי המקורות הסיניים. המספרים המדויקים עדיין נמצאים תחת חקירה ושנויים במחלוקת. רוב הנשים היו מהארצות הכבושות בידי היפנים, כולל קוריאה, סין והפיליפינים, ואף נשים מבורמה, מתאילנד, מווייטנאם, ממלזיה, מטאיוואן (אז שטח כיבוש יפני), מאינדונזיה (אז איי הודו המזרחית ההולנדיים), ממזרח טימור (אז טימור הפורטוגלית), ומשטחי כיבוש יפניים אחרים, ושימשו כשפחות מין ב"תחנות ניחומים" צבאיות. התחנות היו ממוקמות ביפן, בסין, בפיליפינים, באינדונזיה, במלזיה, בתאילנד, בבורמה, בגינאה החדשה, בהונג קונג, במקאו ובהודו-סין הצרפתית. מספר קטן של נשים ממוצא אירופאי מהולנד ומאוסטרליה נפלו גם הן קורבן לתופעה. על פי העדויות, נשים צעירות מהארצות שהיו תחת הכיבוש היפני, נחטפו מבתיהן. במקרים רבים, פותו נשים בהבטחות שווא לעבודה בבתי חרושת ובמסעדות. מרגע שהן "גויסו", נכלאו הנשים בתחנות הניחומים בארצות זרות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2023	אנצו פרארי, מייסד פרארי ואחד מנהגי המרוצים הראשונים של הקבוצה סְקוּדֶרְיָה פֶרָארִי היא קבוצת המרוצים של חברת פרארי המתחרה באליפות הפורמולה 1. הקבוצה היא הוותיקה ביותר בסבב האליפות והשתתפה בכל העונות שהתקיימו מאז שנת 1950. הקבוצה הוקמה על ידי אנצו פרארי בשנת 1929 כקבוצת המרוצים של אלפא רומיאו, אך בשנת 1947 החליט פרארי לבנות את כלי הרכב בעצמו. במהלך השנים רשמה הקבוצה 16 פעמים זכיות באליפות היצרנים ו-15 זכיות באליפות הנהגים. אלברטו אסקרי זכה באליפות הראשונה בשנת 1952 וקימי רייקונן זכה באחרונה בשנת 2007. מיכאל שומאכר הוא הנהג המעוטר ביותר בתולדות הקבוצה. בין עונות 1996 עד 2006 ניצח ב-72 מרוצים, זכה בחמישה תוארי אליפות רצופים (2000 – 2004) והיה שותף לשש זכיות רצופות באליפות היצרנים (1999 – 2004). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2023	עיתונות ערבית, ובכללה עיתונים וכתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית, קיימת משלהי המאה ה-18. העיתונות הערבית מתפרסמת בארצות ערב, אך גם מחוץ להן. העיתונות הערבית החלה בעקבות השפעה מערבית שהביאו המגעים של האימפריה העות'מאנית עם שכנותיה ופלישתו של נפוליאון למצרים. העיתונות הערבית התפתחה לאט והתמסדה בעיקר במחצית הראשונה של המאה ה-19 למרות קשיים רבים, העדר אמצעים טכנולוגיים. חוסר העניין של הציבור ושל השלטון היו לרועץ לתחום הצעיר. עם הזמן התפתחה העיתונות הערבית, תחילה ביוזמת השלטונות ובהמשך גם ביוזמה פרטית. עם קבלת עצמאות מהאימפריה העות'מאנית ובהמשך – ממשטרי הכיבוש המערביים באמצע המאה ה-20, החלו העיתונים הערביים להיות תחת השפעת השלטונות המקומיים שהיו ברובם לא דמוקרטיים. הם השתמשו בעיתונות לצורכי המשטר ופגעו בחופש הביטוי של העיתונאים. לא כל העיתונים בשפה הערבית יוצאים לאור בארצות ערב. חלקם פועלים ממרכזים מערביים דוגמת לונדון. עיתונים אלה מופצים בכל רחבי המזרח התיכון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2023	השיחות ליד האח (באנגלית: fireside chats) הן סדרה של 30 שידורי רדיו ששודרו בשעות הערב על ידי נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט בשנים 1933–1944. רוזוולט שוחח בידידות עם מיליוני אמריקאים על קבלתו של חוק החירום לבנקים, שנחקק בתגובה על משבר הבנקים בארצות הברית, על המיתון של 1937–1938, על היוזמות שבמסגרת ה"ניו דיל" ועל מהלכי מלחמת העולם השנייה. בשידורי רדיו אלו עלה בידו של רוזוולט לְהָזֵם שמועות ולהסביר את צעדי המדיניות שלו. נימת קולו של הנשיא והתנהלותו שידרו ביטחון עצמי מצדו בתקופה של ייאוש וחוסר וודאות. רוזוולט היה מנהיג שידע לנצל היטב את המדיום, והשיחות ליד האח שמרו עליו במרכז ההתעניינות הציבורית לכל אורך תקופת נשיאותו. סדרת השיחות ליד האח הייתה בין 50 ההקלטות הראשונות שקוטלגו עם יצירת ארכיון ההקלטות הלאומי של ספריית הקונגרס, שציין את השיחות כ"סדרה רבת-השפעה של שידורי רדיו שבהם ניצל רוזוולט את המדיום כדי להציג את תוכניותיו ואת רעיונותיו ישירות לציבור, ובכך הגדיר מחדש את מערכת היחסים בין הנשיא האמריקאי לבין עמו". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2023	טרוטת עין-הקשת (שם מדעי: Oncorhynchus mykiss), היא מין של טרוטה ממשפחת הסלמוניים השוכן בנהרות המים הקרים הנשפכים לאוקיינוס השקט באסיה ובאמריקה הצפונית וביובליהם. בארצות הברית מכונים בשם סטילהד (steelhead, מילולית "ראש פלדה") שני תת-מינים: O. m. irideus, ו-O. m. gairdneri, השוכנים בים וחוזרים לנהרות על מנת להתרבות לאחר שחיו באוקיינוס במשך שנתיים עד שלוש שנים. גם מינים החיים במים מתוקים בלבד שיובאו לימות הגדולות ונודדים ליובלים לשם רבייה מכונים סטילהד. טרוטת עין-הקשת בוגרת השוכנת במים מתוקים, שוקלת בין 0.5 ל-2.5 קילוגרם, בעוד שהמינים החיים באגמים ובאוקיינוסים יכולים להגיע למשקל של עד 9 קילוגרם. צבע הדג תלוי בתת המינים, בצורה ובבית הגידול. דגים בוגרים מאופיינים בפס אדמדם נרחב לאורך מערכת קו הצד, מהזימים ועד הזנב, הבולט במיוחד בזכרים בתקופת הרבייה. דגים ממין זה שנלכדו בטבע, או שגודלו במדגרות, הוחדרו למקווי מים לשם מאכל או ספורט בלפחות 45 מדינות, ובכל יבשת מלבד אנטארקטיקה. החדרת הדגים למקומות שמחוץ לתחום התפוצה שלהם בארצות הברית, בדרום אירופה, באוסטרליה, בניו זילנד ובאמריקה הדרומית, גרמה נזק למיני הדגים המקומיים. הדגים המיובאים משפיעים על המינים המקומיים בכך שהם טורפים אותם, מתחרים בהם על מזון, מעבירים אליהם מחלות מידבקות (כדוגמת הטפיל Myxobolus cerebralis) ויוצרים מיני כלאים עם מינים ותת-מינים קרובים, ובכך מצמצמים את הטוהר הגנטי. החדרה של דגים למים שבהם לא היו קודם מיני דגים, או שבהם אוכלוסיית הדגים המקומיים הצטמצמה מאוד, יצרה אתרים ברמה עולמית עבור דיג חובבים, דוגמת הימות הגדולות או הנהר פיירהול (Firehole) במדינת ויומינג. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2023	מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של עם ישראל לדורותיו. היא מתאפיינת בריבוד תקופות ובמבחר השפעות תרבותיות מקומיות, שחלחלו אל התרבות המוזיקלית המסורתית והעצמאית של קהילות יהודיות בארץ ישראל ובתפוצות ישראל. המוזיקה, במופעיה ובשימושיה השונים, הייתה חלק מן החיים היהודיים, בקודש ובחול. במקורות העבריים מהעת העתיקה, יוחסו לה סגולות מרפא והיא היוותה חלק ממערך המצוות בטקסי בית המקדש – ולאחר חורבנו בבתי הכנסת ובקריאת התורה והנביאים. בימי הביניים כתבו והלחינו מוזיקאים יהודים שירים בארצות מגוריהם ובשפת האומות שבסביבם הקרובה. רבים מהם שירתו כמוזיקאים בחצר הכליף או האמיר המוסלמים, המלך הנוצרי, הבישוף או האביר. בעת החדשה, המשיכה היצירה המוזיקלית היהודית לנבוע תוך כדי שיח עם התרבות הכללית. במרחב הערבי והמוסלמי הולחנו פיוטים עבריים בסגנון מקאמות, וכמו כן הולחנו ניגונים חסידיים בהשארת מלודיות של עמי מזרח אירופה. בפורמט המוזיקלי המודרני, תרמה תרבותם היהודית של המלחינים והאופי הנייד והרבגוני של מוצאם, לאופי המנעדי של עבודותיהם, כאשר משולב בהם הממד ההיסטורי, מהעבר הרחוק ומתמורות העבר הקרוב. היישוב היהודי החדש בארץ ישראל שילב בחייו ערכים מוזיקליים מראשיתו, בשלהי המאה ה-19. אולם רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 התפתחה המוזיקה הקלאסית הישראלית. במקביל קמה תרבות זמר והלחנה פופולרית שהושפעה מערכי ההתיישבות וההגנה. בישראל גורם המבחר הרב, יחד עם גודל האוכלסייה של החברה הישראלית, להשפעות הדדיות של המוזיקאים. המוזיקאים הישראלים המגיעים ממגזרים שונים, נמצאים בשיח דינאמי עם התרבות המערבית הקלאסית והעדכנית תוך שילוב עם תרבויות ארצות המוצא שלהם ושל הוריהם, יחד עם מוזיקת עולם קדומה ועדכנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2023	מאיץ LHC הוא מאיץ חלקיקים הממוקם במרכז המחקר CERN על גבול שווייץ-צרפת. השם LHC משמש הן לתיאור המאיץ הטבעתי המרכזי שנבנה במנהרה ששימשה עד שנת 2000 את מאיץ LEP והן לתיאור הפרויקט כולו, שנחשב לפרויקט הראשי של CERN בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21. הפרויקט כולל מכלול של מאיצים ושל ניסויים פיזיקליים שמתבצעים בעזרת גלאֵי חלקיקים. הניסויים שייערכו בעזרת המאיץ נועדו לענות על שאלות העומדות בבסיס הפיזיקה. מטרתם העיקרית להשלים את תמונת חלקיקי היסוד ולחפש אישושים לתאוריות שנועדו להרחיב את המודל הסטנדרטי של החלקיקים היסודיים או להחליף אותו. בפרט, הוא נועד לחפש את בוזון היגס שקיומו נחזה על ידי המודל הסטנדרטי והוא מהווה מרכיב מרכזי בו; למצוא ראיות לתורת סופר-סימטריה שמהווה הרחבה למודל הסטנדרטי; ליצור פלזמת קווארקים-גלואונים ששררה ביקום הקדום, זמן קצר לאחר המפץ הגדול; ולנסות ליצור חורים שחורים זעירים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2023	שידור רדיו של משחק מליגת העל בכדורגל תקשורת הספורט בישראל עוסקת בספורט על ענפיו השונים, ובתחומים נוספים הנלווים לעיסוק הליבה כגון תרבות הספורט, כלכלה בספורט, רכילות ועוד. בישראל פעלה תקשורת ספורט עוד לפני קום המדינה, עת הקדישה העיתונות העברית של היישוב עמודים לסיקור הספורט בישראל. זאת, לצד עיתוני ספורט שהיו מזוהים עם מרכזי הספורט המפלגתיים-תנועתיים ונדפסו באותה עת. עם הזמן, החלו חלק מהיומונים הנפוצים להדפיס מוסף לעיתון המוקדש כולו לסיקור הספורט. בהמשך, עם חדירתה של התקשורת האלקטרונית לישראל החל גם הרדיו בישראל לסקר את הספורט בישראל ולשדר תחרויות ספורט בשידורים חיים. הטלוויזיה בישראל מקדישה אף היא עוד מימי ראשיתה זמן שידור לסיקור חדשותי ולשידור תחרויות ספורט; מ-1990 משדר בישראל ערוץ הספורט, המקדיש את רוב שעות השידור בו ובערוצי הבת שלו לספורט הישראלי ובשנות האלפיים נפתחו לצדו ערוצי ספורט נוספים. בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20 התפתחה בישראל תקשורת ספורט ענפה המסקרת באמצעי תקשורת‎ שונים בתקשורת הכתובה ובתקשורת האלקטרונית ענפי ספורט שונים בישראל ובשאר העולם. עם זאת, לאורך כל שנות קיומה עמדו בראש סיקור תקשורת הספורט בישראל הכדורגל והכדורסל, הנחשבים לענפי הספורט הפופולריים במדינה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2023	לאופולד בלום כפי שראה אותו בעיני רוחו יוצרו, ג'יימס ג'ויס לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית. בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו. מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2023	קלסתרון של קופר שהכין ה-FBI די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע. הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2023	סעודת הניצחון של ויליאם הכובש, לאחר שניצח וכבש את אנגליה בקרב הייסטינגס, בשנת 1066; פרט מתוך שטיח באייה, מסוף המאה ה-11 תזונת ימי הביניים הוא מונח המתאר את נוהגי האכילה, את המאכלים, את מוצרי המזון הבסיסיים ואת אופני הכנת המזון באירופה ובמזרח התיכון בתקופת ימי הביניים – מנפילתה של האימפריה הרומית (במאה ה-5) ועד תחילת תקופת הרנסאנס (במאה ה-16). על אף הגוונים הרבים ועל אף הפנים הרבות של מטבחי האזורים השונים באירופה של ימי הביניים, ניתן לאפיין את הדגנים בכלל ואת הלחם בפרט, כמאכל העיקרי של תושבי אירופה בתקופה זו. ירקות גודלו בסמוך לבתי הצמיתים על מנת לגוון את הארוחה, שהייתה מורכבת כמעט תמיד מדייסת דגנים ומירקות. הבשר נחשב מאכל מותרות במרבית ימי הביניים, כמו גם הממתיקים (כדבש או כסוכר) והתבלינים, שהיו בדרך כלל נחלתם של העשירים בלבד. החל מן המאה ה-9 ועד למאה ה-11 השתלטו הערבים על נתיבי המסחר בים התיכון ועל מרבית נמליו. הסחר בים התיכון פסק כמעט לחלוטין בשל שוד ימי, ומיעוט הסחר הביא לשימוש בשיטות רבות של שימור מזון. רק עשירים מופלגים יכלו לייבא תבלינים לגיוון המזון, ולכן בדרך כלל רק מטבחי בתי האצולה הגבוהה, מטבחי ראשי הכנסייה ומטבחי בתי המלוכה באירופה היו נתונים להשפעות חוץ-אירופיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2023	טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2023	ציור קיר של אמן מקסיקני בן המאה העשרים המתאר את מלינצ'ה עם קורטס מול תושבים מקומיים מלינצ'ה (נולדה ב-1496 או ב-1501 - מתה ככל הנראה ב-1529) הייתה אצילה משבט בני המאיה מאזור מפרץ מקסיקו ודמות מרכזית במהלך כיבוש האימפריה האצטקית על ידי האימפריה הספרדית. זמן קצר לאחר נחיתת הקונקיסטאדורים בראשות הרנאן קורטס בחופים של מה שלימים תהיה מקסיקו המודרנית, ניתנה לו מלינצ'ה כמתנה ביחד עם עוד 20 שפחות. היא שימשה כמתורגמנית, יועצת ומתווכת בין מפקד הקונקיסטאדורים הספרדיים לתושבים והמנהיגים המקומיים. מאוחר יותר הייתה גם בת זוגו של קורטס ואם בנו מרטין, שהיה אחד מראשוני המסטיסים, ילדים שנולדו להורים ממוצא מעורב אירופי ואינדיאני. הקשר בין השניים ותמיכתה של מלינצ'ה בקורטס היו מהגורמים המרכזיים להצלחת הספרדים בכיבושה של מקסיקו. דמותה ההיסטורית של מלינצ'ה התמזגה בדמויות אגדתיות ומיתיות ששורשיהן באגדות עם אצטקיות, ודימויה לבש צורה ופשט צורה בהתאם לתקופה, לרוח הזמן ולאקלים פוליטי - בעיקר לאחר המהפכה המקסיקנית, עת הופיעה דמותה בדרמות, בנובלות ובאמנות כאישה בוגדנית. גם במקסיקו המודרנית נותרה מלינצ'ה אייקון בעל כוח. דמותה המורכבת מייצגת פנים שונות ומנוגדות, גם כהתגלמות הבגידה, גם כקורבן, ולעיתים אף כאם הסמלית של העם המקסיקני. בלשון הספרדית נוצרה המילה "מלינציסטה" (malinchista) שפירושה: אדם המעדיף את הזר על פני עצמו ובשרו.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2023	תיאור התמונה קרב גוודלקנל היה סדרת עימותים צבאיים בין כוחות האימפריה היפנית לבין כוחות בעלות הברית, שנמשכה מ־7 באוגוסט 1942 עד 9 בפברואר 1943 באי גוודלקנל ובסביבותיו, במסגרת המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. ב־7 באוגוסט 1942 נחתו כוחות בעלות הברית, בעיקר אמריקאים, באיים גוודלקנל, טולאגי ופלורידה שבדרום איי שלמה במטרה למנוע מהכוחות היפניים את השימוש בהם לחסימת דרכי השיט והאספקה בין ארצות הברית, אוסטרליה וניו זילנד. חיילי בעלות הברית הצליחו לכבוש את טולאגי ופלורידה מידי היפנים, ששהו באזור ממאי 1942, וכמו כן כבשו שדה תעופה שהיה באותה עת בבנייה בגוודלקנל (ייקרא מאוחר יותר שדה הנדרסון). לאחר שנהדפו על ידי בעלות הברית, ניסו היפנים לכבוש מחדש את שדה הנדרסון מספר פעמים בין אוגוסט לנובמבר 1942. שלושה קרבות קרקע גדולים, חמישה קרבות ימיים וקרבות אוויר כמעט יומיומיים הגיעו לשיאם בקרב הימי על גוודלקנל בראשית נובמבר 1942, במסגרתו נהדף הניסיון היפני האחרון להנחית כוחות על האי במטרה לכבוש את שדה הנדרסון. בדצמבר זנחו היפנים את תוכניתם לכבוש את גוודלקנל מחדש, ופינו את שארית כוחותיהם מהאי במהלך שהושלם עד 7 בפברואר 1943. לניצחון בעלות הברית בגוודלקנל נודעה חשיבות אסטרטגית רבה. קרב גוודלקנל, יחד עם המערכה באיי שלמה והמערכה בגינאה החדשה, סימנו את המעבר של בעלות הברית ממגננה למתקפה בזירת האוקיינוס השקט, מתקפה שהביאה בסופו של דבר לכניעת יפן ולסיום מלחמת העולם השנייה. קרב גוודלקנל – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2023	סם זמוריי סמואל זמוריי (18 בינואר 1877 – 30 בנובמבר 1961) היה איש עסקים יהודי-אמריקאי שהרוויח את הונו ממסחר בבננות, בקני סוכר, באננס ובפירות ונודע בכינוי "סם איש הבננה". היה ציוני ותרם בחשאי מכספו ומניסיונו להקמת מדינת ישראל ובמיוחד בליל כ"ט בנובמבר 1947 בו נתקבלה באו"ם תוכנית החלוקה וסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. סם זמוריי הקים בהונדורס את חברת הספנות להובלת פרי The Hubbard-Zemurray Steam Ship Company, ואת חברת הפירות קויאמל. בהמשך הפך ליושב ראש ונשיא חברת הפירות המאוחדת מבוסטון, חברת הפירות המשפיעה ביותר בעולם באותה תקופה. שתי החברות מילאו תפקידים שונים בתולדותיהן של כמה ממדינות אמריקה הלטינית, והשפיעו באופן משמעותי על התפתחותן הכלכלית והפוליטית. גוטליב המר, מראשי המגבית היהודית המאוחדת בארצות הברית, תיאר את זמוריי כאיש מסתורין בינלאומי, שהפך ממשלות ושינה הסכמים לפי הצרכים העסקיים שלו. הוא היה אחד האנשים העשירים והחזקים ביותר בארצות הברית. למרות עובדה זו, הצליח זמוריי להימנע מפרסום ולהרחיק את שמו מהעיתונים ומהתקשורת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2023	טבח יער רומבולה הוא טבח שאירע בתקופת השואה ביער רומבולה, סמוך לריגה שבלטביה, ובו נרצחו כ-25 אלף יהודים. הטבח ההמוני אירע בתאריכים 30 בנובמבר ו-8 בדצמבר בשנת 1941. הקורבנות – כ-24 אלף תושבי גטו ריגה וכאלף יהודים גרמנים שהועברו ברכבת לשדה הקטל. הרצח בוצע על ידי האיינזצגרופן בעזרת משתפי פעולה מקומיים של קומנדו ארייס ויחידות משטרה לטביות. בראש המבצע עמד קצין האס אס פרידריך יקלן. יש הרואים בטבח יער רומבולה ובטבח באבי יאר באוקראינה את מקרי הזוועה הגדולים ביותר בשואה עד תחילת פעולתם של מחנות ההשמדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה