ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/מרץ 2019

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
מרץ
1 במרץ 2019
תנשמת לבנה

דורסי לילה הם סדרת עופות הנכללת עם דורסי היום בקבוצה הלא טקסונומית של העופות הדורסים. כסדרה, דורסי הלילה נפוצים בכל העולם ובבתי הגידול השונים שבו. המינים מופיעים במגוון גדלים, ביניהם הינשופים הננסיים קטני הגודל ומיני האוח הענקיים. בעלי חיים אלו מאופיינים בראש גדול וניכרים באזור שמע רחב, בעיניים גדולות, בראייה ובשמיעה מחודדות ביותר ובתעופה חרישית.

רוב המינים פעילים בעיקר בשעות הלילה ובשעות הדמדומים, בשונה מדורסי היום. את יומם הם מעבירים במנוחה כשהם מוסתרים מהסובב אותם בעזרת צבעי ההסוואה שלהם. לדורסי הלילה תכונות המתאימות אותם לציד בשעות הלילה: חושי ראייה וחושי שמיעה חדים ומשוכללים ביותר, שמאפשרים לרובם לצוד גם בתנאי תאורה לקויים או כאשר הטרף סמוי מן העין. הגדולים שבדורסי הלילה מתפקדים כטורפי על – בעלי החיים הנמצאים בראש מארג המזון. אלה הם בעלי חיים סתגלניים, המסוגלים לנצל מקורות מזון רבים כדי לשרוד.

על פי תיעוד המאובנים, הופיעו דורסי הלילה בצורתם המוקדמת בחלק המאוחר של תקופת הפלאוקן, והפכו לנפוצים בחצי הכדור הצפוני במהלך תקופות האאוקן והאוליגוקן. רוב המאובנים נמצאו בחלק זה של העולם. משפחת התנשמתיים ועמן ארבע משפחות נכחדות נוספות, הופיעו לפני הינשופיים והגיעו למספר מינים רב בין תקופת האוליגוקן לתחילת תקופת המיוקן.

דורסי הלילה מהווים חלק ממערכת היחסים שהתהוותה בין האדם והעופות. הם היוו מקור לאמונות רבות, שונות ומנוגדות והיו מושא לאגדות עם. תרבויות שונות התייחסו אליהם כאל יצורים חכמים או טיפשים, הקנו להם מעלות רפואיות, ראו בהם אמצעי למעשי כשפים או כמכשפים, קישרו אותם אל תופעות מזג האוויר ואף אל מעגל החיים המתבטא בלידה ובמוות. הם היוו נושאים בשירה ובספרות והופיעו בציורים רבים ואף כעצמים בקברי מומיות.

עריכה - תבנית - שיחה
2 במרץ 2019
קן של קורמורן גואני העשוי מגואנו

גואנו (מקור המילה בקצ'ואה, שפת האינקה) – השם הקיבוצי שניתן לדשן שמקורו בלשלשת של עופות ים, בצואת עטלפים וכלבי ים או בפסולת של בתי חרושת לשימורי דגים.

כדי להבטיח לחקלאים בארצות הברית מקור לגואנו זול, עברה בקונגרס, בשנת 1856, הצעת חוק בשם "חוק איי הגואנו" והיא אושררה על ידי הנשיא ג'יימס ביוקנן. בחוק נאמר:

בכל עת שתושב ארצות הברית יגלה מאגר של גואנו על אי, על איון, או על סלע, שאינו בתחום השיפוט של ממשלה אחרת, ושאינו מיושב על ידי אזרחים של ממשלה אחרת, וישתלט עליו באמצעים שלווים, ויחזיק בו. אותו אי, איון או סלע ייחשב, בהסכמת הנשיא כחלק השייך לארצות הברית.

עריכה - תבנית - שיחה
3 במרץ 2019
קן של קורמורן גואני העשוי מגואנו

גואנו (מקור המילה בקצ'ואה, שפת האינקה) – השם הקיבוצי שניתן לדשן שמקורו בלשלשת של עופות ים, בצואת עטלפים וכלבי ים או בפסולת של בתי חרושת לשימורי דגים.

כדי להבטיח לחקלאים בארצות הברית מקור לגואנו זול, עברה בקונגרס, בשנת 1856, הצעת חוק בשם "חוק איי הגואנו" והיא אושררה על ידי הנשיא ג'יימס ביוקנן. בחוק נאמר:

בכל עת שתושב ארצות הברית יגלה מאגר של גואנו על אי, על איון, או על סלע, שאינו בתחום השיפוט של ממשלה אחרת, ושאינו מיושב על ידי אזרחים של ממשלה אחרת, וישתלט עליו באמצעים שלווים, ויחזיק בו. אותו אי, איון או סלע ייחשב, בהסכמת הנשיא כחלק השייך לארצות הברית.

עריכה - תבנית - שיחה
4 במרץ 2019
צוללת מפגיזה אוניית סוחר

המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית.

במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות".

עריכה - תבנית - שיחה
5 במרץ 2019
צוללת מפגיזה אוניית סוחר

המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית.

במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות".

עריכה - תבנית - שיחה
6 במרץ 2019
קפבלנקה (משמאל) במשחק מול עמנואל לאסקר, 1925

חוסה ראול קפבלנקה (19 בנובמבר 1888 - 8 במרץ 1942), גדול שחמטאי קובה, רב-אמן ואלוף העולם השלישי בשחמט (19211927). זכור במיוחד בשל זריזות השיפוט שלו, מיעוט טעויותיו וסגנון משחקו. לעיתים קרובות מזכירים אותו כמועמד לתואר גדול שחקני השחמט בכל הזמנים. בעקבות היותו עילוי שכישרונו בלט מגיל צעיר, היסטוריוני שחמט רבים מתייחסים אליו כאל "מוצרט של השחמט". ריכרד רטי אמר עליו "שחמט היה שפת האם שלו".

קפבלנקה ניצח בדו-קרב מול עמנואל לסקר בתוצאה 4-0 ו-10 תיקו וזכה באליפות העולם. לאירוע של זכייה באליפות העולם ללא הפסד לא היה אח ורע עד לשנת 2000, אז זכה ולדימיר קראמניק 2-0 ו-13 תוצאות תיקו מול גארי קספרוב.

במהלך כל הקריירה שלו, קפבלנקה הפסיד פחות מ-40 משחקים בתחרויות מקצועניות. הוא היה בלתי מנוצח במשך למעלה משמונה שנות פעילות ברמה העולמית הגבוהה ביותר, מ-10 בפברואר 1916, כאשר הפסיד מעמדה עדיפה לאוסקר חאייס, ועד 21 במרץ 1924, עת הפסיד לריכרד רטי בתחרות הבינלאומית בניו יורק. מדובר על רצף של 63 משחקים תחרותיים כולל התחרות החזקה בלונדון בשנת 1922 וכן בדו-קרב על אליפות העולם מול לסקר.

עריכה - תבנית - שיחה
7 במרץ 2019
קפבלנקה (משמאל) במשחק מול עמנואל לאסקר, 1925

חוסה ראול קפבלנקה (19 בנובמבר 1888 - 8 במרץ 1942), גדול שחמטאי קובה, רב-אמן ואלוף העולם השלישי בשחמט (19211927). זכור במיוחד בשל זריזות השיפוט שלו, מיעוט טעויותיו וסגנון משחקו. לעיתים קרובות מזכירים אותו כמועמד לתואר גדול שחקני השחמט בכל הזמנים. בעקבות היותו עילוי שכישרונו בלט מגיל צעיר, היסטוריוני שחמט רבים מתייחסים אליו כאל "מוצרט של השחמט". ריכרד רטי אמר עליו "שחמט היה שפת האם שלו".

קפבלנקה ניצח בדו-קרב מול עמנואל לסקר בתוצאה 4-0 ו-10 תיקו וזכה באליפות העולם. לאירוע של זכייה באליפות העולם ללא הפסד לא היה אח ורע עד לשנת 2000, אז זכה ולדימיר קראמניק 2-0 ו-13 תוצאות תיקו מול גארי קספרוב.

במהלך כל הקריירה שלו, קפבלנקה הפסיד פחות מ-40 משחקים בתחרויות מקצועניות. הוא היה בלתי מנוצח במשך למעלה משמונה שנות פעילות ברמה העולמית הגבוהה ביותר, מ-10 בפברואר 1916, כאשר הפסיד מעמדה עדיפה לאוסקר חאייס, ועד 21 במרץ 1924, עת הפסיד לריכרד רטי בתחרות הבינלאומית בניו יורק. מדובר על רצף של 63 משחקים תחרותיים כולל התחרות החזקה בלונדון בשנת 1922 וכן בדו-קרב על אליפות העולם מול לסקר.

עריכה - תבנית - שיחה
8 במרץ 2019
תיאור התמונה

א/מ מצדה הייתה אוניית צובר של חברת צים שטבעה בעת סערה באוקיינוס האטלנטי בבוקר 8 במרץ 1981. האונייה טבעה במהלך הפלגה להובלת מטען אשלג מנמל אשדוד לנמל בולטימור בארצות הברית. מקום הטביעה היה כ-95 מיל ימי (כ-176 ק"מ) מזרחית לאיי ברמודה. הים הסוער הקשה על פעולות ההצלה, ומתוך 35 אנשיה ניצלו רק אחד עשר שנאספו על ידי אוניות שנענו לקריאת האזעקה. עשרים וארבעה אנשים נספו באסון שהיה הקשה ביותר שאירע בספנות המסחרית הישראלית.


עריכה - תבנית - שיחה
9 במרץ 2019
תיאור התמונה

א/מ מצדה הייתה אוניית צובר של חברת צים שטבעה בעת סערה באוקיינוס האטלנטי בבוקר 8 במרץ 1981. האונייה טבעה במהלך הפלגה להובלת מטען אשלג מנמל אשדוד לנמל בולטימור בארצות הברית. מקום הטביעה היה כ-95 מיל ימי (כ-176 ק"מ) מזרחית לאיי ברמודה. הים הסוער הקשה על פעולות ההצלה, ומתוך 35 אנשיה ניצלו רק אחד עשר שנאספו על ידי אוניות שנענו לקריאת האזעקה. עשרים וארבעה אנשים נספו באסון שהיה הקשה ביותר שאירע בספנות המסחרית הישראלית.


עריכה - תבנית - שיחה
10 במרץ 2019
"דיוקן תיאודור הרצל" (1903), תצריב מאת הרמן שטרוק

ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19. התחום כולל שימוש בטכניקות הדפס שונות כגון חיתוך עץ, תצריב, הדפס אבן ועוד. עם זאת התפתחות ההדפס האמנותי בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל איננה יכולה להיתרגם לציר התפתחותי רציף, כי אם למסורות המקיימות ביניהן יחסים של השפעות הדדיות לצד ביטויים של ניתוק והתעלמות, שנגרמו הן על ידי השפעות אמנותיות שונות והן על ידי התפתחות האמצעים הטכנולוגיים.

את ראשית תחום ההדפס המודרני בארץ ישראל ניתן למצוא במחצית השנייה של המאה ה-19, אז הוקמו בירושלים כמה בתי דפוס שעסקו בהדפסת טקסטים ובהם שולבו דימויים אמנותיים שונים. בית הדפוס העברי הראשון הוקם על ידי ישראל ב"ק בצפת ב-1841, והועבר לירושלים בשנת 1841. ב"ק עבד עם מכבשים וכלים ליציקת אותיות שהביא עמו מאירופה. המכבש הראשון היה מכבש דמוי שולחן עשוי עץ, שפלטת מתכת כבדה שהונחה על הנייר יצרה את פעולת ההדפסה.

בעוד אנשי היישוב הישן תפסו את האמנות כאומנות דתית המשרתת את הליטורגיה, הרי שבראשית המאה ה-20 הלכה ותפסה האמנות מקום רב יותר בתרבות העברית החדשה. ביטויים של יהדות החלו לקבל גם משמעות לאומית, בעקבות התרחבות התנועה הציונית באירופה. האמנים שהגיעו מגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, כשהם כבר אמנים מנוסים ובעלי מעמד בתחום ההדפס, תרמו יותר מכל לפיתוח מדיום זה בארץ-ישראל. נקודת ציון מרכזית נוספת בהתפתחות תפיסה זו קשורה להקמתו של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" בירושלים בשנת 1906.

בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח "אמנות מדיה חדשה", שעשתה שימוש בדימויים ויזואליים שנוצרו בעזרת "שיעתוק טכני", ללא הצורך בשימוש בתהליך ידני של יצירת לוחות ההדפסה וההדפסתו הידנית. אפשרויות השימוש בגרפיקה הממוחשבת ואמצעי ההדפסה הדיגיטליים, שהתפתחו בתקופה זו, החליפו באופן מוחלט את עשית העיצוב הידנית. השימוש באמצעים אלו גם הוביל לתפיסת תחום ההדפס האמנותי כארכאי. דבר זה הוביל לסגירה וצימצום פעילותם של סדנאות הדפס רבות במהלך שנות ה-2000. בין היתר נסגרו הסדנאות הלימודיות של המדרשה לאמנות, וזו של בצלאל צומצמה במידה רבה.


עריכה - תבנית - שיחה
11 במרץ 2019
"דיוקן תיאודור הרצל" (1903), תצריב מאת הרמן שטרוק

ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19. התחום כולל שימוש בטכניקות הדפס שונות כגון חיתוך עץ, תצריב, הדפס אבן ועוד. עם זאת התפתחות ההדפס האמנותי בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל איננה יכולה להיתרגם לציר התפתחותי רציף, כי אם למסורות המקיימות ביניהן יחסים של השפעות הדדיות לצד ביטויים של ניתוק והתעלמות, שנגרמו הן על ידי השפעות אמנותיות שונות והן על ידי התפתחות האמצעים הטכנולוגיים.

את ראשית תחום ההדפס המודרני בארץ ישראל ניתן למצוא במחצית השנייה של המאה ה-19, אז הוקמו בירושלים כמה בתי דפוס שעסקו בהדפסת טקסטים ובהם שולבו דימויים אמנותיים שונים. בית הדפוס העברי הראשון הוקם על ידי ישראל ב"ק בצפת ב-1841, והועבר לירושלים בשנת 1841. ב"ק עבד עם מכבשים וכלים ליציקת אותיות שהביא עמו מאירופה. המכבש הראשון היה מכבש דמוי שולחן עשוי עץ, שפלטת מתכת כבדה שהונחה על הנייר יצרה את פעולת ההדפסה.

בעוד אנשי היישוב הישן תפסו את האמנות כאומנות דתית המשרתת את הליטורגיה, הרי שבראשית המאה ה-20 הלכה ותפסה האמנות מקום רב יותר בתרבות העברית החדשה. ביטויים של יהדות החלו לקבל גם משמעות לאומית, בעקבות התרחבות התנועה הציונית באירופה. האמנים שהגיעו מגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, כשהם כבר אמנים מנוסים ובעלי מעמד בתחום ההדפס, תרמו יותר מכל לפיתוח מדיום זה בארץ-ישראל. נקודת ציון מרכזית נוספת בהתפתחות תפיסה זו קשורה להקמתו של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" בירושלים בשנת 1906.

בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח "אמנות מדיה חדשה", שעשתה שימוש בדימויים ויזואליים שנוצרו בעזרת "שיעתוק טכני", ללא הצורך בשימוש בתהליך ידני של יצירת לוחות ההדפסה וההדפסתו הידנית. אפשרויות השימוש בגרפיקה הממוחשבת ואמצעי ההדפסה הדיגיטליים, שהתפתחו בתקופה זו, החליפו באופן מוחלט את עשית העיצוב הידנית. השימוש באמצעים אלו גם הוביל לתפיסת תחום ההדפס האמנותי כארכאי. דבר זה הוביל לסגירה וצימצום פעילותם של סדנאות הדפס רבות במהלך שנות ה-2000. בין היתר נסגרו הסדנאות הלימודיות של המדרשה לאמנות, וזו של בצלאל צומצמה במידה רבה.


עריכה - תבנית - שיחה
12 במרץ 2019
שחזור פנים של הומו ארקטוס

הומו ארקטוס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בתקופת הפליסטוקן, כ-1.8 מיליון עד 30 אלף שנים לפני זמננו, ומילא תפקיד מפתח באבולוציה של האדם. על פי הדעה המקובלת בתחום הפלאואנתרופולוגיה בעשרות השנים האחרונות, תת-המין האפריקני של ארקטוס (המסווג לפעמים גם כמין בפני עצמו, הומו ארגסטר) היה האב הקדמון של המין האנושי המודרני הומו ספיינס, כמו גם של האדם הניאנדרטלי, ישירות, או, על פי סיווגים מסוימים, דרך הומו היידלברגנסיס.

ארקטוס התקיים למשך תקופה ארוכה בהרבה מכל מין אחר של סוג האדם. מוחו היה קטן משמעותית ממוח האדם המודרני, אך גדול ממוחם של הומינידים קדומים יותר, והוא היה זקוף קומה ובעל פרופורציות גוף מודרניות. הוא היה מגלה השימוש באש ומפתח התרבות האשלית - השיטה הראשונה לייצור כלי אבן אשר דרשה סיתות שיטתי ומוקפד של טיפוסי כלים תקניים - אך לא נמצאו באתריו עדויות מובהקות לחפצי אמנות, קבורה טקסית או שימוש בשפת דיבור. ארקטוס התפתח לראשונה בסוואנה האפריקנית, ככל הנראה מן המין הומו הביליס או ממין אדם קדום אחר, אך התפשט לרחבי מרבית העולם הישן, אכלס בתי-גידול שונים וניזון ממגוון מקורות מזון מן החי ומן הצומח. מקובלת הסברה שארקטוס היה ההומיניד הראשון שהיגר מאפריקה לשאר העולם, אבל ממצאים מן השנים האחרונות מעלים את האפשרות שקדמו לו בכך הומינידים קדומים אף יותר.

הומו ארקטוס היה ההומיניד הראשון שהתגלה כתוצאה ממחקר מדעי מכוון לחיפוש אבות קדומים של האדם, בסוף המאה ה-19 על ידי הרופא ההולנדי אז'ן דובואה. כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים וממצאים ארכאולוגיים שהתגלו באפריקה, במזרח אסיה ובמזרח התיכון, בהם גם במספר אתרים בארץ ישראל.

עריכה - תבנית - שיחה
13 במרץ 2019
שחזור פנים של הומו ארקטוס

הומו ארקטוס הוא מין נכחד של אדם קדמון שחי בתקופת הפליסטוקן, כ-1.8 מיליון עד 30 אלף שנים לפני זמננו, ומילא תפקיד מפתח באבולוציה של האדם. על פי הדעה המקובלת בתחום הפלאואנתרופולוגיה בעשרות השנים האחרונות, תת-המין האפריקני של ארקטוס (המסווג לפעמים גם כמין בפני עצמו, הומו ארגסטר) היה האב הקדמון של המין האנושי המודרני הומו ספיינס, כמו גם של האדם הניאנדרטלי, ישירות, או, על פי סיווגים מסוימים, דרך הומו היידלברגנסיס.

ארקטוס התקיים למשך תקופה ארוכה בהרבה מכל מין אחר של סוג האדם. מוחו היה קטן משמעותית ממוח האדם המודרני, אך גדול ממוחם של הומינידים קדומים יותר, והוא היה זקוף קומה ובעל פרופורציות גוף מודרניות. הוא היה מגלה השימוש באש ומפתח התרבות האשלית - השיטה הראשונה לייצור כלי אבן אשר דרשה סיתות שיטתי ומוקפד של טיפוסי כלים תקניים - אך לא נמצאו באתריו עדויות מובהקות לחפצי אמנות, קבורה טקסית או שימוש בשפת דיבור. ארקטוס התפתח לראשונה בסוואנה האפריקנית, ככל הנראה מן המין הומו הביליס או ממין אדם קדום אחר, אך התפשט לרחבי מרבית העולם הישן, אכלס בתי-גידול שונים וניזון ממגוון מקורות מזון מן החי ומן הצומח. מקובלת הסברה שארקטוס היה ההומיניד הראשון שהיגר מאפריקה לשאר העולם, אבל ממצאים מן השנים האחרונות מעלים את האפשרות שקדמו לו בכך הומינידים קדומים אף יותר.

הומו ארקטוס היה ההומיניד הראשון שהתגלה כתוצאה ממחקר מדעי מכוון לחיפוש אבות קדומים של האדם, בסוף המאה ה-19 על ידי הרופא ההולנדי אז'ן דובואה. כיום הוא מוכר למדע ממאובנים רבים נוספים וממצאים ארכאולוגיים שהתגלו באפריקה, במזרח אסיה ובמזרח התיכון, בהם גם במספר אתרים בארץ ישראל.

עריכה - תבנית - שיחה
14 במרץ 2019
פיתול בחלק הצפוני של נקבת השילוח

נִקְבַּת השילוח (או 'נִקְבַּת חזקיהו') היא מנהרה מפולשת בירושלים, המעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי חזקיהו המלך לפני כ-2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ". ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שיצרה מקור מים בתוך העיר עבור תושביה, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה. בנקבה נתגלתה כתובת השילוח המפורסמת – מהכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון, אשר מספקת פרטים אותנטיים על דרך חציבתה. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנות חזקיהו המלך לקראת מצור צפוי של סנחריב מלך אשור; תיארוך זה אושש בשיטות רדיומטריות בשנת 2003.

עריכה - תבנית - שיחה
15 במרץ 2019
פיתול בחלק הצפוני של נקבת השילוח

נִקְבַּת השילוח (או 'נִקְבַּת חזקיהו') היא מנהרה מפולשת בירושלים, המעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי חזקיהו המלך לפני כ-2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ". ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שיצרה מקור מים בתוך העיר עבור תושביה, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה. בנקבה נתגלתה כתובת השילוח המפורסמת – מהכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון, אשר מספקת פרטים אותנטיים על דרך חציבתה. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנות חזקיהו המלך לקראת מצור צפוי של סנחריב מלך אשור; תיארוך זה אושש בשיטות רדיומטריות בשנת 2003.

עריכה - תבנית - שיחה
16 במרץ 2019
Eucalyptus crebra tree.jpg

אקליפטוס הוא שם לסוג מגוון של עץ (לעיתים רחוקות שיח) ירוק עד ממשפחת ההדסיים (Myrtaceae). מקור השם ביוונית. הסוג מונה כ־700 מיני עצים שמוצאם בעיקר מאוסטרליה. מינים שונים של העץ ניטעו בהצלחה במקומות רבים בעולם וביניהם בארץ ישראל בה היה לו תפקיד חשוב של ייבוש ביצות. הוא גודל בהצלחה כמעט בכל היבשות. צמיחתו המהירה, גודלו ויופיו הם מאפיינים ששכנעו רבים לשתול אותו. האקליפטוס גדל היטב בתנאים סביבתיים דומים לאלו שבמקום חיותו המקורי שהם באופן כללי בין טרופי למחצה למדברי למחצה. המקומות הבולטים בהם גדל האקליפטוס כיום מחוץ לאוסטרליה הם: קליפורניה, ברזיל, פורטוגל, דרום אפריקה וישראל.

עריכה - תבנית - שיחה
17 במרץ 2019
Eucalyptus crebra tree.jpg

אקליפטוס הוא שם לסוג מגוון של עץ (לעיתים רחוקות שיח) ירוק עד ממשפחת ההדסיים (Myrtaceae). מקור השם ביוונית. הסוג מונה כ־700 מיני עצים שמוצאם בעיקר מאוסטרליה. מינים שונים של העץ ניטעו בהצלחה במקומות רבים בעולם וביניהם בארץ ישראל בה היה לו תפקיד חשוב של ייבוש ביצות. הוא גודל בהצלחה כמעט בכל היבשות. צמיחתו המהירה, גודלו ויופיו הם מאפיינים ששכנעו רבים לשתול אותו. האקליפטוס גדל היטב בתנאים סביבתיים דומים לאלו שבמקום חיותו המקורי שהם באופן כללי בין טרופי למחצה למדברי למחצה. המקומות הבולטים בהם גדל האקליפטוס כיום מחוץ לאוסטרליה הם: קליפורניה, ברזיל, פורטוגל, דרום אפריקה וישראל.

עריכה - תבנית - שיחה
18 במרץ 2019
Eucalyptus crebra tree.jpg

אקליפטוס הוא שם לסוג מגוון של עץ (לעיתים רחוקות שיח) ירוק עד ממשפחת ההדסיים (Myrtaceae). מקור השם ביוונית. הסוג מונה כ־700 מיני עצים שמוצאם בעיקר מאוסטרליה. מינים שונים של העץ ניטעו בהצלחה במקומות רבים בעולם וביניהם בארץ ישראל בה היה לו תפקיד חשוב של ייבוש ביצות. הוא גודל בהצלחה כמעט בכל היבשות. צמיחתו המהירה, גודלו ויופיו הם מאפיינים ששכנעו רבים לשתול אותו. האקליפטוס גדל היטב בתנאים סביבתיים דומים לאלו שבמקום חיותו המקורי שהם באופן כללי בין טרופי למחצה למדברי למחצה. המקומות הבולטים בהם גדל האקליפטוס כיום מחוץ לאוסטרליה הם: קליפורניה, ברזיל, פורטוגל, דרום אפריקה וישראל.

עריכה - תבנית - שיחה
19 במרץ 2019
נקמת אבות

נקמת האבות הוא ספרו היחיד של הסופר העברי יצחק שמי. הספר, שמתאר בנאמנות את עולמם של ערביי ארץ ישראל שבמחיצתם בילה שמי היהודי את ילדותו, יצא לאור לראשונה ב-1927 בהוצאת מצפה. המבקר גרשון שקד, שכתב את המבוא לגרסת הספר שיצאה לאור ב-1975, תיאר את הנובלה כאחת מהיצירות החשובות ביותר בספרות העברית.

הספר זכור גם בגלל חלקו בפרשת החייל אורי אילן, שהשאיר מסרים על גבי דפים מעותק של הספר שנמצא בתאו לפני שהתאבד בשבי הסורים ב-1955.

עריכה - תבנית - שיחה
20 במרץ 2019
משלוח מנות

פורים שמח!

עריכה - תבנית - שיחה
21 במרץ 2019
נקמת אבות

נקמת האבות הוא ספרו היחיד של הסופר העברי יצחק שמי. הספר, שמתאר בנאמנות את עולמם של ערביי ארץ ישראל שבמחיצתם בילה שמי היהודי את ילדותו, יצא לאור לראשונה ב-1927 בהוצאת מצפה. המבקר גרשון שקד, שכתב את המבוא לגרסת הספר שיצאה לאור ב-1975, תיאר את הנובלה כאחת מהיצירות החשובות ביותר בספרות העברית.

הספר זכור גם בגלל חלקו בפרשת החייל אורי אילן, שהשאיר מסרים על גבי דפים מעותק של הספר שנמצא בתאו לפני שהתאבד בשבי הסורים ב-1955.

עריכה - תבנית - שיחה
22 במרץ 2019
זוג זאבים טסמניים בגן חיות בארצות הברית בשנת 1902

זאב טסמני הוא יונק שככל הנראה נכחד מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא מסווג כחיית כיס ונחשב לטורף הכיס הגדול ביותר בעידן המודרני. הזאב הטסמני היה אנדמי לאוסטרליה ולגינאה החדשה, והוא היה השריד האחרון בסוג זאב כיס.

הזאב הטסמני נכחד מאוסטרליה כמה אלפי שנים לפני בוא מתיישבים אירופאים ליבשת, אולם הוא שרד בטסמניה, לצד מינים אנדמיים אחרים כמו השד הטסמני. משערים שהוא נכחד לחלוטין בשנות ה-30 של המאה ה-20, בעיקר כתוצאה מציד אינטנסיבי שזכה לעידוד בדמות פרסים כספיים. גורמים נוספים שתרמו לכך הם מחלות, הגעתם של הכלבים (ובראשם הדינגו), וכן חדירת האדם לתחומי מחייתו של הזאב. על אף שסווג באופן רשמי כחיה נכחדת ב-1996 (50 שנה לאחר מותו של הפרט האחרון הידוע), מטיילים וקריפטו-זואולוגים מדווחים עד היום על צפייה בפרטי זאב טסמני.

עריכה - תבנית - שיחה
23 במרץ 2019
זוג זאבים טסמניים בגן חיות בארצות הברית בשנת 1902

זאב טסמני הוא יונק שככל הנראה נכחד מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא מסווג כחיית כיס ונחשב לטורף הכיס הגדול ביותר בעידן המודרני. הזאב הטסמני היה אנדמי לאוסטרליה ולגינאה החדשה, והוא היה השריד האחרון בסוג זאב כיס.

הזאב הטסמני נכחד מאוסטרליה כמה אלפי שנים לפני בוא מתיישבים אירופאים ליבשת, אולם הוא שרד בטסמניה, לצד מינים אנדמיים אחרים כמו השד הטסמני. משערים שהוא נכחד לחלוטין בשנות ה-30 של המאה ה-20, בעיקר כתוצאה מציד אינטנסיבי שזכה לעידוד בדמות פרסים כספיים. גורמים נוספים שתרמו לכך הם מחלות, הגעתם של הכלבים (ובראשם הדינגו), וכן חדירת האדם לתחומי מחייתו של הזאב. על אף שסווג באופן רשמי כחיה נכחדת ב-1996 (50 שנה לאחר מותו של הפרט האחרון הידוע), מטיילים וקריפטו-זואולוגים מדווחים עד היום על צפייה בפרטי זאב טסמני.

עריכה - תבנית - שיחה
24 במרץ 2019
רייקה

רייקה היא עיר נמל בקרואטיה השוכנת על מורדות האלפים הדינריים, בקצהו הצפוני של מפרץ קוורנר. בשנת 2006 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-152,000 תושבים, כ-80% מהם קרואטים, ובמרחב העירוני של רייקה התגוררו אותה עת כ-270,000. רייקה היא מרכזו האדמיניסטרטיבי של מחוז פרימוריה-גורה ונמלה הוא הגדול במדינה. בעיר פועלים מספנות, בתי זיקוק לנפט, ותעשיות מנועי דיזל, ייצור מנופים, ציוד לאוניות ומפעלי נייר.

לעיר היסטוריה עשירה, ושורשיה בעת העתיקה עת הייתה יישוב קלטי, ליבורני ולאחר מכן רומאי. מאמצע המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-20 נשלטה רייקה על ידי בית הבסבורג האוסטרי כמעט ברציפות. לאחר מלחמת העולם הראשונה קמו בה שתי ישויות עצמאיות - ממלכת קרנארו האיטלקית ומדינת פיומה החופשית, אך אלה לא האריכו ימים, וכעבור כארבע וחצי שנים אוחדה העיר עם איטליה הפאשיסטית. עם עם נפילת משטרו של מוסוליני ב-1943 עברה העיר לידי גרמניה הנאצית, וב-3 במאי 1945 נכבשה על ידי הצבא היוגוסלבי והפכה לחלק מיוגוסלביה. משפורקה יוגוסלביה, ב-1991, הייתה רייקה לעיר השלישית בגודלה בקרואטיה, אחרי הבירה זאגרב והעיר ספליט.

עריכה - תבנית - שיחה
25 במרץ 2019
רייקה

רייקה היא עיר נמל בקרואטיה השוכנת על מורדות האלפים הדינריים, בקצהו הצפוני של מפרץ קוורנר. בשנת 2006 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-152,000 תושבים, כ-80% מהם קרואטים, ובמרחב העירוני של רייקה התגוררו אותה עת כ-270,000. רייקה היא מרכזו האדמיניסטרטיבי של מחוז פרימוריה-גורה ונמלה הוא הגדול במדינה. בעיר פועלים מספנות, בתי זיקוק לנפט, ותעשיות מנועי דיזל, ייצור מנופים, ציוד לאוניות ומפעלי נייר.

לעיר היסטוריה עשירה, ושורשיה בעת העתיקה עת הייתה יישוב קלטי, ליבורני ולאחר מכן רומאי. מאמצע המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-20 נשלטה רייקה על ידי בית הבסבורג האוסטרי כמעט ברציפות. לאחר מלחמת העולם הראשונה קמו בה שתי ישויות עצמאיות - ממלכת קרנארו האיטלקית ומדינת פיומה החופשית, אך אלה לא האריכו ימים, וכעבור כארבע וחצי שנים אוחדה העיר עם איטליה הפאשיסטית. עם עם נפילת משטרו של מוסוליני ב-1943 עברה העיר לידי גרמניה הנאצית, וב-3 במאי 1945 נכבשה על ידי הצבא היוגוסלבי והפכה לחלק מיוגוסלביה. משפורקה יוגוסלביה, ב-1991, הייתה רייקה לעיר השלישית בגודלה בקרואטיה, אחרי הבירה זאגרב והעיר ספליט.

עריכה - תבנית - שיחה
26 במרץ 2019
ג'יימס האטון

ג'יימס האטון (14 ביוני 172626 במרץ 1797) היה גאולוג, רופא, חוקר טבע וכימאי סקוטי שעסק גם בחקלאות ניסויית. נחשב לאבי הגאולוגיה המודרנית, אם כי טענה דומה יכולה הייתה להתייחס גם לכמה גאולוגים אחרים, מאחר שבכמה אופנים חשיבתו של האטון הייתה מיושנת על-פי אמות המידה של זמננו. התאוריות שלו בדבר הזמן הגאולוגי – הקרויות גם "זמן עמוק", מסבירות את תכונות קרום כדור הארץ באמצעות תהליכים טבעיים ומניחות את היסוד לתורת הסטרטיגרפיה – נכללו בתאוריית הפלוטוניזם ובעקרון האחידות.

רעיונותיו של האטון הדהימו את הקוראים ביחס לדעות ששררו באותה עת. עד פרסומם כבר נצבר ידע רב על סלעים, שכבות סלע ומאובנים, אבל עושר המידע הזה לא סונתז לתאוריה כללית ומעשית של הגאולוגיה. משימה כזו סוכלה על ידי האמונה המקובלת כי כדור הארץ נוצר רק לפני כ-6,000 שנים, בהתאם לסיפורי הבריאה בספר בראשית, וכי סלעי המשקע בכל העולם נוצרו כאשר כמות עצומה של מינרלים הושקעה על ידי מי המבול. תהליכי שחיקה כבר היו ידועים, אבל לא היה שום הסבר מקביל ליצירת שטחי האדמה, בניגוד להרס שלהם על ידי בליה. חשיבות היווצרות סלעים באמצעות געשיות ותהליכים תוצרי-חום אחרים בקרום כדור הארץ הוכרה באופן חלקי בלבד.

האטון טען כי סלעים רבים אכן נוצרו על ידי השקעה, כלומר חלקיקי סלע נשטפו מהאדמה אל האוקיינוסים, הצטברו על קרקעיתם והתמצקו לסלעים. אולם, עמדתו הייתה כי התמצקות הסלעים נבעה לא מהשקעה מתוך תמיסה מימית אלא כתוצאה מלחץ וחום – הסבר שנותר תקף גם במחקר המודרני. האטון הוסיף כי בליה ושחיקה יצרו משטחים חדשים באמצעות געשיות ותהליכים אחרים המונעים בחום הפנימי של כדור הארץ שהביאו סלעים חדשים לפני השטח. הרים חדשים אלה וצורות נוף אחרות נשחקו בתורן והושקעו בתוך הים, משם יכלו להידחף אל פני השטח וליצור משטחים חדשים באמצעות תהליכים מונעי-חום מפנים כדור הארץ. לתפיסתו, מכלול תהליכים גאולוגיים אלה יכול להסביר באופן מלא את צורות הנוף הנוכחיות בכל רחבי העולם, וכי ההסבר המקראי לא היה נחוץ בעניין זה. הוא סבר כי תהליכי השחיקה, ההשקעה, ההרבדה וההרמה היו מחזוריים, ובוודאי חזרו על עצמם פעמים רבות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.

עריכה - תבנית - שיחה
27 במרץ 2019
ג'יימס האטון

ג'יימס האטון (14 ביוני 172626 במרץ 1797) היה גאולוג, רופא, חוקר טבע וכימאי סקוטי שעסק גם בחקלאות ניסויית. נחשב לאבי הגאולוגיה המודרנית, אם כי טענה דומה יכולה הייתה להתייחס גם לכמה גאולוגים אחרים, מאחר שבכמה אופנים חשיבתו של האטון הייתה מיושנת על-פי אמות המידה של זמננו. התאוריות שלו בדבר הזמן הגאולוגי – הקרויות גם "זמן עמוק", מסבירות את תכונות קרום כדור הארץ באמצעות תהליכים טבעיים ומניחות את היסוד לתורת הסטרטיגרפיה – נכללו בתאוריית הפלוטוניזם ובעקרון האחידות.

רעיונותיו של האטון הדהימו את הקוראים ביחס לדעות ששררו באותה עת. עד פרסומם כבר נצבר ידע רב על סלעים, שכבות סלע ומאובנים, אבל עושר המידע הזה לא סונתז לתאוריה כללית ומעשית של הגאולוגיה. משימה כזו סוכלה על ידי האמונה המקובלת כי כדור הארץ נוצר רק לפני כ-6,000 שנים, בהתאם לסיפורי הבריאה בספר בראשית, וכי סלעי המשקע בכל העולם נוצרו כאשר כמות עצומה של מינרלים הושקעה על ידי מי המבול. תהליכי שחיקה כבר היו ידועים, אבל לא היה שום הסבר מקביל ליצירת שטחי האדמה, בניגוד להרס שלהם על ידי בליה. חשיבות היווצרות סלעים באמצעות געשיות ותהליכים תוצרי-חום אחרים בקרום כדור הארץ הוכרה באופן חלקי בלבד.

האטון טען כי סלעים רבים אכן נוצרו על ידי השקעה, כלומר חלקיקי סלע נשטפו מהאדמה אל האוקיינוסים, הצטברו על קרקעיתם והתמצקו לסלעים. אולם, עמדתו הייתה כי התמצקות הסלעים נבעה לא מהשקעה מתוך תמיסה מימית אלא כתוצאה מלחץ וחום – הסבר שנותר תקף גם במחקר המודרני. האטון הוסיף כי בליה ושחיקה יצרו משטחים חדשים באמצעות געשיות ותהליכים אחרים המונעים בחום הפנימי של כדור הארץ שהביאו סלעים חדשים לפני השטח. הרים חדשים אלה וצורות נוף אחרות נשחקו בתורן והושקעו בתוך הים, משם יכלו להידחף אל פני השטח וליצור משטחים חדשים באמצעות תהליכים מונעי-חום מפנים כדור הארץ. לתפיסתו, מכלול תהליכים גאולוגיים אלה יכול להסביר באופן מלא את צורות הנוף הנוכחיות בכל רחבי העולם, וכי ההסבר המקראי לא היה נחוץ בעניין זה. הוא סבר כי תהליכי השחיקה, ההשקעה, ההרבדה וההרמה היו מחזוריים, ובוודאי חזרו על עצמם פעמים רבות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ.

עריכה - תבנית - שיחה
28 במרץ 2019
Ducham LargeGlass2.jpg

"הזכוכית הגדולה" או "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" היא יצירת אמנות מאת האמן הצרפתי-אמריקאי מרסל דושאן. היצירה נוצרה בין השנים 19151923 ומוצגת כיום במוזיאון פילדלפיה לאמנות.

העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות והייחודיות במאה ה-20 והשפיעה על אמנים רבים. היא מציגה, בצורה סמלית, תהליך של מפגש מיני כושל בין "כלה" לבין תשעה "רווקים" המחזרים אחריה. דושאן מציג את המפגש כבמעין מכונה המכוונת לאהבה, אך אינה מצליחה להשיג דבר מלבד סבל ותסכול. תהליך העבודה על היצירה לווה בפיתוח איקונוגרפיה מורכבת, אותה פרסם דושאן בקובץ אותו כינה "הקופסה הירוקה". למרות התקופה הארוכה שהשקיע דושאן בתכנון ובעבודה על היצירה, החליט דושאן לנטוש את העבודה עליה. בנוסף, לוחות הזכוכית המרכיבים את היצירה נשברו ודושאן נאלץ לשחזרה ולהדביק את שבריה.

עריכה - תבנית - שיחה
29 במרץ 2019
Ducham LargeGlass2.jpg

"הזכוכית הגדולה" או "הכלה מופשטת על ידי הרווקים, אפילו" היא יצירת אמנות מאת האמן הצרפתי-אמריקאי מרסל דושאן. היצירה נוצרה בין השנים 19151923 ומוצגת כיום במוזיאון פילדלפיה לאמנות.

העבודה נחשבת לאחת מיצירות האמנות החשובות והייחודיות במאה ה-20 והשפיעה על אמנים רבים. היא מציגה, בצורה סמלית, תהליך של מפגש מיני כושל בין "כלה" לבין תשעה "רווקים" המחזרים אחריה. דושאן מציג את המפגש כבמעין מכונה המכוונת לאהבה, אך אינה מצליחה להשיג דבר מלבד סבל ותסכול. תהליך העבודה על היצירה לווה בפיתוח איקונוגרפיה מורכבת, אותה פרסם דושאן בקובץ אותו כינה "הקופסה הירוקה". למרות התקופה הארוכה שהשקיע דושאן בתכנון ובעבודה על היצירה, החליט דושאן לנטוש את העבודה עליה. בנוסף, לוחות הזכוכית המרכיבים את היצירה נשברו ודושאן נאלץ לשחזרה ולהדביק את שבריה.

עריכה - תבנית - שיחה
30 במרץ 2019 חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) (המכונה בקיצור "חוק ההסמכה") הוא חוק שחוקקה הכנסת השלישית ב-1956, המסמיך רשויות המקומיות בישראל להגביל או לאסור בחוק עזר מכירה של בשר חזיר בתחומן. החוק עורר סערות ציבוריות ומאבקים רבים לאורך השנים.

הוא נחקק בתגובה לפסק דין של בית המשפט העליון, שקבע כי עירייה אינה יכולה להתנות מתן רישיונות בשיקולי דת, אם לא הוסמכה לכך בחוק של הכנסת, והיווה פשרה עם המפלגות הדתיות, שדרשו להטיל איסור גורף על מכירת בשר חזיר במדינת ישראל. בשנים שלאחר חקיקת החוק, התקינו עשרות רשויות מקומיות חוקי עזר שאסרו או הגבילו מכירת בשר חזיר בתחומן, והסוגיה הלכה ונעלמה עם השנים מסדר היום הציבורי.

העניין בנושא שב ועלה החל משנות ה-90, כתוצאה משינויים חברתיים, דמוגרפיים, פוליטיים ומשפטיים. בשנת 2004 נדרש בית המשפט העליון שוב לסוגיה, בעקבות סדרה של עתירות נגד חוקי העזר שהתקינו רשויות מקומיות שונות מכוח חוק ההסמכה. בית המשפט התווה בפסק דינו את השיקולים שעל רשות מקומית לשקול בבואה להתקין חוקי עזר אלו, אך נמנע מלהכריע לגופם של המקרים שהובאו בפניו.

עריכה - תבנית - שיחה
31 במרץ 2019 בפסיכותרפיה, חשיפה עצמית היא מצב שבו המטפל משתף רגשות או מידע אישי אודותיו בתהליך טיפולי, דבר העשוי להיות כלי משמעותי של התערבות טיפולית. חוקרים רבים שבדקו את הכלי מצאו כי יש בו פוטנציאל גבוה לקידום התהליך הטיפולי. לעיתים קרובות הוא בא לידי ביטוי כחלק אינטגרלי מתהליך זה, ויש לו תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר הטיפולי. יחד עם זאת, כתלות בדרך, בעיתוי ובסיבות לשימוש בכלי, הוא יכול להוות הפרה של הגבולות הטיפוליים והאתיים או לעיתים אף להקשות על הטיפול. ההבנה של החשיפה העצמית כעניין העוסק בגבולות בטיפול והשלכותיה על הקשר ועל התהליך הטיפולי, חיוניים לכל מטפל.

הלגיטימציה של השימוש בחשיפה העצמית ככלי התערבות בידי המטפל הולכת וגוברת; זאת בניגוד לקביעתו של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שהתנגד לשיתוף המטופל בעולמו הפנימי של המטפל בטענה שהמטופל לא יידע שובע, והזהיר מפני ההשלכות של חשיפת פרטים על אודות המטפל ושבירת עקרון האנונימיות. מלבד שנדור פרנצי‏ והרולד סירלס דגלו כל התאורטיקנים בתפיסה זו, עד הופעתן של גישות חדשות יותר (כמו הגישה הבין-אישית של הפסיכיאטר הארי סאליבן, הגישה האינטרסובייקטיבית שהוגיה המרכזיים הם רוברט סטולורו וג'ורג' אטווד, והגישה ההתייחסותית שבין נציגיה הבולטים סטיבן מיטשל וארון לואיס). גישות אלו נתנו פתח לחשיפה עצמית בתהליך הטיפולי. מחברים אלו מציעים לעשות שימוש בחשיפה העצמית באופן שקול וסלקטיבי, ומבלי לפגוע בחוסר הסימטריה ביחסים הטיפוליים בין המטפל למטופל. לטענתם, שימוש זה יכול לשחרר מצבים בהם הטיפול תקוע, לחזק את ההדדיות בקשר ולהקטין את תחושת ההירארכיה שבטיפול. בנוסף, חשיפה זו מגבירה תחושה של שיתוף פעולה ושל אותנטיות, ומצליחה לפתוח אזורים חדשים בחוויית המטופל, שלא היה להם ביטוי במערכות היחסים שלו. היעדר תחושת המטופל שהוא נמצא בתהליך של היכרות עם המטפל, מעידה על חוסר בליבת התהליך הטיפולי ועל יחסים טיפוליים לא אישיים.

מנגד, מזהירים התאורטיקנים מפני נזק אפשרי שיכולה להביא החשיפה העצמית לתהליך הטיפולי כשנעשה בה שימוש שגוי, הממקד את החקירה במטפל, כשהיא עולה ממניעים שגויים, כשהיא מביאה לתוצאות לא רצויות, או כשהיא אינה נשקלת בכובד ראש על פי כללי האתיקה.

עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר