ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/מאי 2016

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
מאי
1 במאי 2016
ש"י עגנון

"מעשה העז" הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון. זהו עיבוד למעשייה עממית, העוסקת בעז שמצאה מערה המאפשרת קפיצת הדרך מפולין לארץ ישראל. המעשייה פורסמה לראשונה בשנת ה'תרפ"ה, כסיפור למבוגרים בקובץ "פולין: סיפורי אגדות" שיצא לאור בהוצאת "הדים", וכסיפור לילדים בהוצאת "הגינה" שבעריכת יחיאל היילפרין, בלוויית איוריו של זאב רבן.

עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2016
גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב
מאת יהודה עמיחי
לזכר דיקי

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי;
עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִּים, אֲשֶׁר
מְכַסִּים רָאשֵׁיהֶם בַּשְּׂמִיכָה –
וְעַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים, אֲשֶׁר
אֵינָם מְכַסִּים עוֹד.

"עכשיו ובימים האחרים"
(תשט"ו 1955)

גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי (1924–2000), שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תשט"ו 1955). השיר, שנכתב בסמוך למלחמת העצמאות, עוסק במות חברים לקרב והצער הכרוך בכך. זהו שיר קינה מכתמי אינטימי, המבטא את השכול הפרטי של הדובר באופן לקוני ומאופק ולכן נוקב. השיר הוקדש לזכרו של דִּיקִי – סגן חיים "דיקי" לַקסברגר, חברו ומפקדו של עמיחי, ששירת כמפקד פלוגה בפלמ"ח ונפל בקרב על משלטי חוליקאת, שבו לחם לצד עמיחי. זהו שיר מודרני מובהק. אין בו תהליך של התחלה, אמצע וסוף, אלא הוא נמצא בהווה בלתי מוגדר; הדגש הוא על עצם הסיטואציה, הבנויה על ניגודים: החיים מול המתים והדובר – אשר עומד קרוב לוודאי בשדה הקרב, וגשם יורד על פניו כמו על פני רעיו – הניצב מול שני הקטבים של הקיום האנושי מזה ומזה.

זהו שיר לירי הגותי מובנה מאוד, קצר (בן חמישה טורים), תמציתי ומרוכז – המוליך אל חוד. ראשיתו באמירה מוכללת או במחשבה המעלה תמונה פלסטית: "גשם יורד על פני רעי". זהו גרעין הסיטואציה לפירוט השאלה מיהם הרֵעים הללו שעליהם הגשם יורד. מכאן שהכללה ופירוט הם תשתית המבנה הלוגי התמציתי של השיר, שהוא מבנה רטורי במהותו. מוטיב המוות טמון בשיר מלכתחילה, גם אם באופן סמוי: מילות הכותרת "שדה קרב" והתואר "החיים" מובילים בהכרח אל אסוציאציה של מתים, אף כי מילה זו אינה נזכרת עדיין בטורים אלה; שהרי אם יש רעים חיים, משמע – יש גם רעים שאינם חיים. אסוציאציה זו של מתים עומדת ביחס ישר אל הכותרת וביחס ניגודי אל התואר "החיים". התמונה הפלסטית "אשר מכסים ראשיהם בשמיכה" מעלה אסוציאציה של כיסוי המת, וזאת על אף היותה מיוחסת עדיין לרעים החיים. ברובד הגלוי והישיר היא אף מכוונת לתאר התגוננות מפני הגשם. הרעים המתים "אשר אינם מכסים עוד" הם הפואנטה החריפה שאליה מוביל השיר כולו.

השיר זכה להערכה מצד מבקרי ספרות ומשוררים, והוא מהידועים שבשירי עמיחי. הוא תורגם למספר שפות וזכה לכמה לחנים וביצועים וכן לאזכורים בספרות העברית.

עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2016
גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב
מאת יהודה עמיחי
לזכר דיקי

גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי;
עַל פְּנֵי רֵעַי הַחַיִּים, אֲשֶׁר
מְכַסִּים רָאשֵׁיהֶם בַּשְּׂמִיכָה –
וְעַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים, אֲשֶׁר
אֵינָם מְכַסִּים עוֹד.

"עכשיו ובימים האחרים"
(תשט"ו 1955)

גֶּשֶׁם בִּשְׂדֵה קְרָב הוא שיר עברי קצרצר מאת המשורר הישראלי יהודה עמיחי (1924–2000), שהתפרסם בקובץ שיריו הראשון, "עכשיו ובימים האחרים" (תשט"ו 1955). השיר, שנכתב בסמוך למלחמת העצמאות, עוסק במות חברים לקרב והצער הכרוך בכך. זהו שיר קינה מכתמי אינטימי, המבטא את השכול הפרטי של הדובר באופן לקוני ומאופק ולכן נוקב. השיר הוקדש לזכרו של דִּיקִי – סגן חיים "דיקי" לַקסברגר, חברו ומפקדו של עמיחי, ששירת כמפקד פלוגה בפלמ"ח ונפל בקרב על משלטי חוליקאת, שבו לחם לצד עמיחי. זהו שיר מודרני מובהק. אין בו תהליך של התחלה, אמצע וסוף, אלא הוא נמצא בהווה בלתי מוגדר; הדגש הוא על עצם הסיטואציה, הבנויה על ניגודים: החיים מול המתים והדובר – אשר עומד קרוב לוודאי בשדה הקרב, וגשם יורד על פניו כמו על פני רעיו – הניצב מול שני הקטבים של הקיום האנושי מזה ומזה.

זהו שיר לירי הגותי מובנה מאוד, קצר (בן חמישה טורים), תמציתי ומרוכז – המוליך אל חוד. ראשיתו באמירה מוכללת או במחשבה המעלה תמונה פלסטית: "גשם יורד על פני רעי". זהו גרעין הסיטואציה לפירוט השאלה מיהם הרֵעים הללו שעליהם הגשם יורד. מכאן שהכללה ופירוט הם תשתית המבנה הלוגי התמציתי של השיר, שהוא מבנה רטורי במהותו. מוטיב המוות טמון בשיר מלכתחילה, גם אם באופן סמוי: מילות הכותרת "שדה קרב" והתואר "החיים" מובילים בהכרח אל אסוציאציה של מתים, אף כי מילה זו אינה נזכרת עדיין בטורים אלה; שהרי אם יש רעים חיים, משמע – יש גם רעים שאינם חיים. אסוציאציה זו של מתים עומדת ביחס ישר אל הכותרת וביחס ניגודי אל התואר "החיים". התמונה הפלסטית "אשר מכסים ראשיהם בשמיכה" מעלה אסוציאציה של כיסוי המת, וזאת על אף היותה מיוחסת עדיין לרעים החיים. ברובד הגלוי והישיר היא אף מכוונת לתאר התגוננות מפני הגשם. הרעים המתים "אשר אינם מכסים עוד" הם הפואנטה החריפה שאליה מוביל השיר כולו.

השיר זכה להערכה מצד מבקרי ספרות ומשוררים, והוא מהידועים שבשירי עמיחי. הוא תורגם למספר שפות וזכה לכמה לחנים וביצועים וכן לאזכורים בספרות העברית.

עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2016
הצלבנים מול חומות ירושלים. תמונה מהמאה ה-19

ב־15 ביולי 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים, טבחו בתושבים המוסלמים והיהודים ולאחר מכן פנו להתפלל בכנסיית הקבר. כך הגיעו לסופן 400 שנה של שלטון מוסלמי והחלה התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים.

לאחר כיבוש ירושלים הוכרז גוטפריד מבויון כ"מגן הקבר הקדוש", והיה הראשון בשושלת של מלכים צלבניים ששלטו בממלכת ירושלים הצלבנית. לראשונה מאז החורבן של העיר בשנת 70 שימשה ירושלים כעיר בירה של ישות מדינית עצמאית - בפעם האחרונה עד למאה ה-20. הצלבנים שיפצו את כנסיות ירושלים וחנכו מחדש את כנסיית הקבר כמבנה קומפקטי והרמוני שבו מוצאים מזרח ומערב שיווי משקל. הר הבית והמבנים הקדושים עליו הפכו לכנסיות ומגדל דוד שופץ והורחב לצורתו הידועה כיום. בשנת 1187 נכבשה ירושלים על ידי צבאו של צלאח א-דין והעיר נכנסה אל התקופה האיובית הקצרה. בסוף מסע הצלב השישי, בשנת 1229, חזרה ירושלים לשליטה צלבנית שנמשכה עד לשנת 1244 - עם כיבוש העיר על ידי פושטים ח'ואריזמים. עליית הממלוכים לשלטון במצרים בשנת 1260 וכיבושם את ארץ ישראל סימנה את תום התקופה הצלבנית-איובית. בתום התקופה חזרה ירושלים למעמד גאופוליטי משני.

עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2016
הצלבנים מול חומות ירושלים. תמונה מהמאה ה-19

ב־15 ביולי 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים, טבחו בתושבים המוסלמים והיהודים ולאחר מכן פנו להתפלל בכנסיית הקבר. כך הגיעו לסופן 400 שנה של שלטון מוסלמי והחלה התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים.

לאחר כיבוש ירושלים הוכרז גוטפריד מבויון כ"מגן הקבר הקדוש", והיה הראשון בשושלת של מלכים צלבניים ששלטו בממלכת ירושלים הצלבנית. לראשונה מאז החורבן של העיר בשנת 70 שימשה ירושלים כעיר בירה של ישות מדינית עצמאית - בפעם האחרונה עד למאה ה-20. הצלבנים שיפצו את כנסיות ירושלים וחנכו מחדש את כנסיית הקבר כמבנה קומפקטי והרמוני שבו מוצאים מזרח ומערב שיווי משקל. הר הבית והמבנים הקדושים עליו הפכו לכנסיות ומגדל דוד שופץ והורחב לצורתו הידועה כיום. בשנת 1187 נכבשה ירושלים על ידי צבאו של צלאח א-דין והעיר נכנסה אל התקופה האיובית הקצרה. בסוף מסע הצלב השישי, בשנת 1229, חזרה ירושלים לשליטה צלבנית שנמשכה עד לשנת 1244 - עם כיבוש העיר על ידי פושטים ח'ואריזמים. עליית הממלוכים לשלטון במצרים בשנת 1260 וכיבושם את ארץ ישראל סימנה את תום התקופה הצלבנית-איובית. בתום התקופה חזרה ירושלים למעמד גאופוליטי משני.

עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2016
שער הכניסה למחנה אושוויץ II - בירקנאו, מבט מתוך המחנה

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, בדרום מזרח פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ הייתה מערכת מחנות מסועפת, שמרכזה במחנות אושוויץ I, מחנה בירקנאו (אושוויץ II), ומחנה בונה מונוביץ (אושוויץ III).

שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת", כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II, בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, כמו גם לרוע האדם ולאכזריותו, ולעינוי האדם ולסבלו. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בסך הכל נספו באושוויץ קרוב לשני מיליון בני אדם, ובהם בין מליון ומאה אלף למיליון וחצי יהודים.


עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2016
שער הכניסה למחנה אושוויץ II - בירקנאו, מבט מתוך המחנה

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, בדרום מזרח פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ הייתה מערכת מחנות מסועפת, שמרכזה במחנות אושוויץ I, מחנה בירקנאו (אושוויץ II), ומחנה בונה מונוביץ (אושוויץ III).

שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת", כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II, בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, כמו גם לרוע האדם ולאכזריותו, ולעינוי האדם ולסבלו. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בסך הכל נספו באושוויץ קרוב לשני מיליון בני אדם, ובהם בין מליון ומאה אלף למיליון וחצי יהודים.


עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2016
תיאור התמונה

תעודות אל-יָהוּדוּ הן קובץ של כ-200 לוחות טין מהמאה השישית והחמישית לפנה"ס, ובהם מידע בלתי אמצעי על חיי גולי ממלכת יהודה בבבל לאחר חורבן בית ראשון. הם כתובים בכתב יתדות, בניב בבלי של השפה האכדית. התעודות עוסקות, רובן ככולן, בסוגיות משפטיות ומִנהליות, כגון תשלום מסים, הלוואות ועסקאות כלכליות. בעשרות תעודות ניכר מוצאם ה"יהודאי" (מתושבי ממלכת יהודה) של הצדדים להסכמים המשפטיים על פי מאפייני שמם. כינויו של האוסף נקרא על שם היישוב המרכזי המוזכר בתעודות אלה, אל-יהודו (בבלית: "עיר יהודה").

התעודה הקדומה ביותר באוסף מתוארכת לשנת 572 לפנה"ס, כ-15 שנה לאחר חורבן בית המקדש, עדיין בתקופת שלטונו של נבוכדנצר השני בבבל. התעודה האחרונה באוסף מתוארכת לשנת 477, תקופת שלטונו של חשיארש הראשון (ככל הנראה אחשוורוש), מלך פרס, כ-60 שנה לאחר תחילת שיבת ציון וכ-20 שנה לפני עליית עזרא הסופר לפחוות יהודה.

עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2016
תיאור התמונה

תעודות אל-יָהוּדוּ הן קובץ של כ-200 לוחות טין מהמאה השישית והחמישית לפנה"ס, ובהם מידע בלתי אמצעי על חיי גולי ממלכת יהודה בבבל לאחר חורבן בית ראשון. הם כתובים בכתב יתדות, בניב בבלי של השפה האכדית. התעודות עוסקות, רובן ככולן, בסוגיות משפטיות ומִנהליות, כגון תשלום מסים, הלוואות ועסקאות כלכליות. בעשרות תעודות ניכר מוצאם ה"יהודאי" (מתושבי ממלכת יהודה) של הצדדים להסכמים המשפטיים על פי מאפייני שמם. כינויו של האוסף נקרא על שם היישוב המרכזי המוזכר בתעודות אלה, אל-יהודו (בבלית: "עיר יהודה").

התעודה הקדומה ביותר באוסף מתוארכת לשנת 572 לפנה"ס, כ-15 שנה לאחר חורבן בית המקדש, עדיין בתקופת שלטונו של נבוכדנצר השני בבבל. התעודה האחרונה באוסף מתוארכת לשנת 477, תקופת שלטונו של חשיארש הראשון (ככל הנראה אחשוורוש), מלך פרס, כ-60 שנה לאחר תחילת שיבת ציון וכ-20 שנה לפני עליית עזרא הסופר לפחוות יהודה.

עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2016
שבויים בריטים בדנקרק

המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. המערכה הורכבה משני שלבים עיקריים. בשלב הראשון תקף כוח משני גרמני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם חלק גדול מהצבא הצרפתי ואת כוח המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הצבא הגרמני הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המאז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערבה, הגיע עד לחוף התעלה, וכיתר את הכוחות הצרפתים והבריטים על אדמת בלגיה. חלקים ניכרים מכוח המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את תעלת למאנש דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו. השלב השני של המערכה, שתוכנית המבצע שלו קיבלה את השם "Fall Rot" ("מקרה אדום"), החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותו מעורפו.

במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלוחמה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הייתה זו אחת מנקודות השפל של המלחמה עבור בעלות הברית, כאשר נראה היה שאין כוח בעולם המסוגל לעמוד בפני צבא גרמניה הנאצית. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק/שלום עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2016
שבויים בריטים בדנקרק

המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. המערכה הורכבה משני שלבים עיקריים. בשלב הראשון תקף כוח משני גרמני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם חלק גדול מהצבא הצרפתי ואת כוח המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הצבא הגרמני הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המאז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערבה, הגיע עד לחוף התעלה, וכיתר את הכוחות הצרפתים והבריטים על אדמת בלגיה. חלקים ניכרים מכוח המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את תעלת למאנש דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו. השלב השני של המערכה, שתוכנית המבצע שלו קיבלה את השם "Fall Rot" ("מקרה אדום"), החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותו מעורפו.

במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלוחמה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הייתה זו אחת מנקודות השפל של המלחמה עבור בעלות הברית, כאשר נראה היה שאין כוח בעולם המסוגל לעמוד בפני צבא גרמניה הנאצית. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק/שלום עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2016
גרפיטי עם דמותו של גרגורי האוס בגילומו של יו לורי

האוס היא סדרת דרמה רפואית אמריקאית. הדמות הראשית בסדרה היא הרופא גרגורי האוס (יו לורי), גאון רפואי עם שיטות עבודה שנויות במחלוקת המכהן כראש מחלקת אבחון רפואי (דיאגנוסטיקה) בבית החולים האוניברסיטאי הבדיוני פרינסטון-פליינסבורו שבניו ג'רזי.

ההשערות של דוקטור האוס לגבי מחלותיהם של חוליו מבוססות על תובנות שנויות במחלוקת, ובשל כך הוא מתעמת רבות עם חברי הצוות שלו ועם דוקטור ליסה קאדי (ליסה אדלשטיין), מנהלת בית החולים ודקאן הרפואה. חברו האמיתי היחיד של האוס הוא דוקטור ג'יימס וילסון (רוברט שון לאונרד), ראש המחלקה לאונקולוגיה. חברי צוות האבחון של האוס בשלוש העונות הראשונות של הסדרה הם הרופאים רוברט צ'ייס (ג'סי ספנסר), אליסון קמרון (ג'ניפר מוריסון) ואריק פורמן (עומאר אפס). בסיום העונה השלישית מפורק הצוות, אך תוך זמן קצר פורמן חוזר אל הצוות, והאוס בוחר בהדרגה שלושה חברי צוות נוספים חדשים: רמי "13" האדלי, כריס טאוב ולורנס קאטנר, שדמותו הוצאה מהתסריט לקראת סיום העונה החמישית. קווי עלילה נוספים הם התאהבותה של קמרון בהאוס בעונות הראשונות, התפכחותה מכך, ונישואיה וגירושיה מרוברט צ'ייס, וכן מערכת היחסים המתוחה בין האוס לקאדי שמתפתחת עם הזמן לקשר רומנטי.

הסדרה זכתה לביקורות רבות ולאחוזי צפייה גבוהים, ובין העונה השנייה לרביעית היא אף הייתה אחת מעשר התוכניות הנצפות ביותר בארצות הברית. הסדרה זכתה במספר פרסים, בהם פרס פיבודי, שני פרסי גלובוס הזהב, וארבעה פרסי אמי. דמותו של האוס הושוותה מספר פעמים לחוקרים בדיוניים מפורסמים, ובראשם הבלש הפרטי שרלוק הולמס.

עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2016
גרפיטי עם דמותו של גרגורי האוס בגילומו של יו לורי

האוס היא סדרת דרמה רפואית אמריקאית. הדמות הראשית בסדרה היא הרופא גרגורי האוס (יו לורי), גאון רפואי עם שיטות עבודה שנויות במחלוקת המכהן כראש מחלקת אבחון רפואי (דיאגנוסטיקה) בבית החולים האוניברסיטאי הבדיוני פרינסטון-פליינסבורו שבניו ג'רזי.

ההשערות של דוקטור האוס לגבי מחלותיהם של חוליו מבוססות על תובנות שנויות במחלוקת, ובשל כך הוא מתעמת רבות עם חברי הצוות שלו ועם דוקטור ליסה קאדי (ליסה אדלשטיין), מנהלת בית החולים ודקאן הרפואה. חברו האמיתי היחיד של האוס הוא דוקטור ג'יימס וילסון (רוברט שון לאונרד), ראש המחלקה לאונקולוגיה. חברי צוות האבחון של האוס בשלוש העונות הראשונות של הסדרה הם הרופאים רוברט צ'ייס (ג'סי ספנסר), אליסון קמרון (ג'ניפר מוריסון) ואריק פורמן (עומאר אפס). בסיום העונה השלישית מפורק הצוות, אך תוך זמן קצר פורמן חוזר אל הצוות, והאוס בוחר בהדרגה שלושה חברי צוות נוספים חדשים: רמי "13" האדלי, כריס טאוב ולורנס קאטנר, שדמותו הוצאה מהתסריט לקראת סיום העונה החמישית. קווי עלילה נוספים הם התאהבותה של קמרון בהאוס בעונות הראשונות, התפכחותה מכך, ונישואיה וגירושיה מרוברט צ'ייס, וכן מערכת היחסים המתוחה בין האוס לקאדי שמתפתחת עם הזמן לקשר רומנטי.

הסדרה זכתה לביקורות רבות ולאחוזי צפייה גבוהים, ובין העונה השנייה לרביעית היא אף הייתה אחת מעשר התוכניות הנצפות ביותר בארצות הברית. הסדרה זכתה במספר פרסים, בהם פרס פיבודי, שני פרסי גלובוס הזהב, וארבעה פרסי אמי. דמותו של האוס הושוותה מספר פעמים לחוקרים בדיוניים מפורסמים, ובראשם הבלש הפרטי שרלוק הולמס.

עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2016
פדרו אלמודובר

דבר אליה הוא סרט שכתב וביים הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר. הסרט הוקרן לראשונה בשנת 2002.

הסרט מתאר סיפור חברות בין שני גברים, המכירים על רקע טרגדיות משותפות, לאחר שאהובותיהם שוכבות במצב של תרדמת בבית חולים. הסרט מתאר את דרכי האהבה השונות, את התמודדותם של הגברים עם התרדמת של אהובותיהם ואת החברות האמיצה שנוצרה בין שני הגברים. חלק משמעותי ביצירה דן בתפקידיהם של גברים ונשים, ובמשמעויותיו הרות הגורל של המושג "אהבה".


עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2016
פדרו אלמודובר

דבר אליה הוא סרט שכתב וביים הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר. הסרט הוקרן לראשונה בשנת 2002.

הסרט מתאר סיפור חברות בין שני גברים, המכירים על רקע טרגדיות משותפות, לאחר שאהובותיהם שוכבות במצב של תרדמת בבית חולים. הסרט מתאר את דרכי האהבה השונות, את התמודדותם של הגברים עם התרדמת של אהובותיהם ואת החברות האמיצה שנוצרה בין שני הגברים. חלק משמעותי ביצירה דן בתפקידיהם של גברים ונשים, ובמשמעויותיו הרות הגורל של המושג "אהבה".


עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2016
סר ויוויאן פוקס וסר אדמונד הילארי, 1958

המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי הייתה משלחת שיצאה לאנטארקטיקה בין השנים 1955‏-1958 בחסות חבר העמים הבריטי, במטרה להגיע לקוטב הדרומי. המשלחת הייתה הראשונה בהיסטוריה שהשלימה בהצלחה חצייה יבשתית של אנטארקטיקה דרך הקוטב הדרומי, והייתה השלישית שהגיעה לקוטב הדרומי, 46 שנים לאחר שעשו זאת משלחת הקוטב הדרומי של רואלד אמונדסן ומשלחת טרה נובה של רוברט פלקון סקוט, בשנים 1911 ו-1912.

בראש המשלחת עמד החוקר הבריטי ד"ר ויוויאן פוקס, ואת צוות הסיוע של ים רוס שהורכב מניו זילנדים הנהיג סר אדמונד הילארי, שהתפרסם כשכבש את פסגת האוורסט. הקבוצה הניו זילנדית כללה מדענים שהשתתפו במחקר של השנה הגאופיזית הבינלאומית (IGY), ואילו צוות IGY אנגלי פעל בנפרד מבסיסו שבמפרץ היילי.

בהתאם למסורת של משלחות קוטב מן "העידן ההרואי", גם משלחת חבר העמים הייתה יוזמה פרטית, אם כי נתמכה במימון ממשלתי של הממלכה המאוחדת, ניו זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, לצד מספר רב של תרומות מחברות ומאנשים פרטיים, בחסותה של המלכה אליזבת השנייה.

פוקס עוטר בתואר אבירות על הישגו. החצייה השנייה של היבשת התרחשה רק בשנת 1981, במשלחת טראנס-גלוב בראשות ראנולף פינז.

עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2016
סר ויוויאן פוקס וסר אדמונד הילארי, 1958

המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי הייתה משלחת שיצאה לאנטארקטיקה בין השנים 1955‏-1958 בחסות חבר העמים הבריטי, במטרה להגיע לקוטב הדרומי. המשלחת הייתה הראשונה בהיסטוריה שהשלימה בהצלחה חצייה יבשתית של אנטארקטיקה דרך הקוטב הדרומי, והייתה השלישית שהגיעה לקוטב הדרומי, 46 שנים לאחר שעשו זאת משלחת הקוטב הדרומי של רואלד אמונדסן ומשלחת טרה נובה של רוברט פלקון סקוט, בשנים 1911 ו-1912.

בראש המשלחת עמד החוקר הבריטי ד"ר ויוויאן פוקס, ואת צוות הסיוע של ים רוס שהורכב מניו זילנדים הנהיג סר אדמונד הילארי, שהתפרסם כשכבש את פסגת האוורסט. הקבוצה הניו זילנדית כללה מדענים שהשתתפו במחקר של השנה הגאופיזית הבינלאומית (IGY), ואילו צוות IGY אנגלי פעל בנפרד מבסיסו שבמפרץ היילי.

בהתאם למסורת של משלחות קוטב מן "העידן ההרואי", גם משלחת חבר העמים הייתה יוזמה פרטית, אם כי נתמכה במימון ממשלתי של הממלכה המאוחדת, ניו זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, לצד מספר רב של תרומות מחברות ומאנשים פרטיים, בחסותה של המלכה אליזבת השנייה.

פוקס עוטר בתואר אבירות על הישגו. החצייה השנייה של היבשת התרחשה רק בשנת 1981, במשלחת טראנס-גלוב בראשות ראנולף פינז.

עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2016
פטרוגליף של דו-קרב. פופה די נדרו, ואל קמוניקה

ציורי הסלע בוואל קמוניקה הם אוסף פטרוגליפים (ציורי סלע) פרהיסטוריים הפזורים לאורך עמק ואל קמוניקה במורדות הרי האלפים בצפון איטליה. הציורים חרותים בסלעים לכל אורך העמק, אך הריכוז הגדול ביתר מצוי בסביבות העיירה קאפו די פונטה שבמרכז העמק. הם נחרתו החל בתקופה האפיפלאוליתית (8000 לפנה"ס) ועד תחילת השלטון הרומי בעמק (במאה הראשונה לספירה). קיומם של ציורי הסלע נודע לעולם המדע לראשונה ב-1909, אבל את עבודת המחקר העיקרית וקביעת הכרונולוגיה של הציורים ביצע עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי יליד פירנצה, החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. על פי האומדן הנוכחי יש בעמק כ-300,000 ציורי סלע עתיקים, אחד האוספים הגדולים בעולם מסוגו.

אוסף ציורי הסלע בוואל קמוניקה הוכרז על ידי אונסק"ו ב-1979 כאתר המורשת העולמית הראשון באיטליה.

עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2016
פטרוגליף של דו-קרב. פופה די נדרו, ואל קמוניקה

ציורי הסלע בוואל קמוניקה הם אוסף פטרוגליפים (ציורי סלע) פרהיסטוריים הפזורים לאורך עמק ואל קמוניקה במורדות הרי האלפים בצפון איטליה. הציורים חרותים בסלעים לכל אורך העמק, אך הריכוז הגדול ביתר מצוי בסביבות העיירה קאפו די פונטה שבמרכז העמק. הם נחרתו החל בתקופה האפיפלאוליתית (8000 לפנה"ס) ועד תחילת השלטון הרומי בעמק (במאה הראשונה לספירה). קיומם של ציורי הסלע נודע לעולם המדע לראשונה ב-1909, אבל את עבודת המחקר העיקרית וקביעת הכרונולוגיה של הציורים ביצע עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי יליד פירנצה, החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. על פי האומדן הנוכחי יש בעמק כ-300,000 ציורי סלע עתיקים, אחד האוספים הגדולים בעולם מסוגו.

אוסף ציורי הסלע בוואל קמוניקה הוכרז על ידי אונסק"ו ב-1979 כאתר המורשת העולמית הראשון באיטליה.

עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2016
מכבי חשמונאי ירושלים במסע משחקים לקהיר.jpg

מכבי חשמונאי ירושלים הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שהוקמו בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, והגיעה לעיקר פרסומה והישגיה בתקופת המנדט הבריטי. בראשית שנותיה הרבתה הקבוצה להשתתף במשחקי ידידות מאחר שלא היו בנמצא ליגה וטורניר גביע מסודרים, אך לקראת סיום שנות ה-20 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-30 הייתה הקבוצה אחת מהבכירות בכדורגל בישראל.

הישגיה של מכבי חשמונאי כללו העפלה לשני משחקי הגמר של גביע ארץ ישראל, בהם נחלה הפסדים להפועל ומכבי תל אביב. במשחק הגמר הראשון שיתפה הפועל תל אביב שחקן שלא כחוק, ובעקבות כך נפסק כי מכבי חשמונאי תחזיק בגביע למשך חצי שנה - מאורע שלא חזר על עצמו בכל שנות הטורניר. עם קבלת ההתאחדות לכדורגל לפיפ"א ב-1928 נכתב כי הקבוצה זכתה באליפות הליגה, וזאת כ-3 שנים לפני שנערכה העונה הראשונה בפועל. ב-1931 הייתה מכבי חשמונאי לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת הכדורגל הבכירה, ואף נטלה חלק במשחק הדרבי הראשון אי פעם מול יריבתה העירונית הפועל. לאורך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית בהישגיה של הקבוצה, והישגה הטוב ביותר עד לפירוקה ב-1961 היה העפלה לשמינית גמר גביע המדינה בכדורגל ב-1955.

עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2016
מכבי חשמונאי ירושלים במסע משחקים לקהיר.jpg

מכבי חשמונאי ירושלים הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שהוקמו בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, והגיעה לעיקר פרסומה והישגיה בתקופת המנדט הבריטי. בראשית שנותיה הרבתה הקבוצה להשתתף במשחקי ידידות מאחר שלא היו בנמצא ליגה וטורניר גביע מסודרים, אך לקראת סיום שנות ה-20 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-30 הייתה הקבוצה אחת מהבכירות בכדורגל בישראל.

הישגיה של מכבי חשמונאי כללו העפלה לשני משחקי הגמר של גביע ארץ ישראל, בהם נחלה הפסדים להפועל ומכבי תל אביב. במשחק הגמר הראשון שיתפה הפועל תל אביב שחקן שלא כחוק, ובעקבות כך נפסק כי מכבי חשמונאי תחזיק בגביע למשך חצי שנה - מאורע שלא חזר על עצמו בכל שנות הטורניר. עם קבלת ההתאחדות לכדורגל לפיפ"א ב-1928 נכתב כי הקבוצה זכתה באליפות הליגה, וזאת כ-3 שנים לפני שנערכה העונה הראשונה בפועל. ב-1931 הייתה מכבי חשמונאי לאחת מהקבוצות המייסדות של ליגת הכדורגל הבכירה, ואף נטלה חלק במשחק הדרבי הראשון אי פעם מול יריבתה העירונית הפועל. לאורך שנות ה-30 חלה ירידה משמעותית בהישגיה של הקבוצה, והישגה הטוב ביותר עד לפירוקה ב-1961 היה העפלה לשמינית גמר גביע המדינה בכדורגל ב-1955.

עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2016
קורנליו זליה קודריאנו

קוֹרנֶליוּ זֶלְיָה קוֹדרְיאָנוּ (1899–1938) היה פוליטיקאי רומני ימני קיצוני, אנטישמי ואנטי-קומוניסטי, שהפעיל טרור, תכנן התנקשויות והשתתף בהן. הוא העריץ את משטרו של אדולף היטלר, כונה בידי אנשיו בשם הקפיטן והיה המייסד והמנהיג של "לגיון רב-המלאכים מיכאל" בשמותיו השונים – "משמר הברזל", "הכול למען המולדת" ובעיקר "התנועה הלגיונרית". קודריאנו נרצח בהיותו במאסר, יחד עם 13 לגיונרים נוספים, שריצו עונשי מאסר על מעשי רצח של אישים רומנים בולטים; רצח האסירים בוצע בהוראת קרול השני, מלך רומניה. שנתיים אחרי הרצח הגיעה מפלגתו של קודריאנו לשלטון, באה חשבון עם האחראים לרצח, וערכה לקודריאנו ולחבריו מסע קבורה מפואר.

קודריאנו נערץ במהלך חייו ברומניה על ידי רבים, בעיקר צעירים, וגם זכה שישוו אותו בעקיפין לישו. גם בתקופה המודרנית יש ברומניה מעריצים של קודריאנו ושל יצירתו, התנועה הלגיונרית.

עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2016
קורנליו זליה קודריאנו

קוֹרנֶליוּ זֶלְיָה קוֹדרְיאָנוּ (1899–1938) היה פוליטיקאי רומני ימני קיצוני, אנטישמי ואנטי-קומוניסטי, שהפעיל טרור, תכנן התנקשויות והשתתף בהן. הוא העריץ את משטרו של אדולף היטלר, כונה בידי אנשיו בשם הקפיטן והיה המייסד והמנהיג של "לגיון רב-המלאכים מיכאל" בשמותיו השונים – "משמר הברזל", "הכול למען המולדת" ובעיקר "התנועה הלגיונרית". קודריאנו נרצח בהיותו במאסר, יחד עם 13 לגיונרים נוספים, שריצו עונשי מאסר על מעשי רצח של אישים רומנים בולטים; רצח האסירים בוצע בהוראת קרול השני, מלך רומניה. שנתיים אחרי הרצח הגיעה מפלגתו של קודריאנו לשלטון, באה חשבון עם האחראים לרצח, וערכה לקודריאנו ולחבריו מסע קבורה מפואר.

קודריאנו נערץ במהלך חייו ברומניה על ידי רבים, בעיקר צעירים, וגם זכה שישוו אותו בעקיפין לישו. גם בתקופה המודרנית יש ברומניה מעריצים של קודריאנו ושל יצירתו, התנועה הלגיונרית.

עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2016
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006

מוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בשנות ה-30 של המאה ה-20, כשראשוני המלחינים עלו לארץ ישראל מאירופה בעלייה החמישית, רובם פליטים מגרמניה הנאצית. באותם ימים עדיין לא הייתה בארץ ישראל תשתית תרבותית-מוזיקלית ראויה שבה יוכלו להיקלט. היו בהם מוזיקאים ותיקים, שכבר עשו להם שם בארצות מוצאם (כמו פאול בן חיים, עדן פַּרְטוֹש, יהויכין סְטוּצֶ'בְסקי ואלכסנדר אוריה בוסקוביץ'), וגם צעירים בראשית הקריירה (כמו גארי בֶּרְתִינִי, יוסף טל ואבל ארליך). אחד מקשיי הקליטה של המוזיקאים החדשים בארץ היה המאבק להשגת עבודה שתפרנס את העוסקים בה, לאור ריבוי הנגנים שהגיעו מאירופה בעלייה הרביעית והחמישית. מאידך, דווקא הגל הגדול של מוזיקאים מקצועיים וחובבי מוזיקה שהגיע באמצע שנות ה-30 הוא שהביא את הכנר ברוניסלב הוּבֶּרמן בסוף שנת 1936 להחלטה להקים את התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית.

עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2016
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006

מוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בשנות ה-30 של המאה ה-20, כשראשוני המלחינים עלו לארץ ישראל מאירופה בעלייה החמישית, רובם פליטים מגרמניה הנאצית. באותם ימים עדיין לא הייתה בארץ ישראל תשתית תרבותית-מוזיקלית ראויה שבה יוכלו להיקלט. היו בהם מוזיקאים ותיקים, שכבר עשו להם שם בארצות מוצאם (כמו פאול בן חיים, עדן פַּרְטוֹש, יהויכין סְטוּצֶ'בְסקי ואלכסנדר אוריה בוסקוביץ'), וגם צעירים בראשית הקריירה (כמו גארי בֶּרְתִינִי, יוסף טל ואבל ארליך). אחד מקשיי הקליטה של המוזיקאים החדשים בארץ היה המאבק להשגת עבודה שתפרנס את העוסקים בה, לאור ריבוי הנגנים שהגיעו מאירופה בעלייה הרביעית והחמישית. מאידך, דווקא הגל הגדול של מוזיקאים מקצועיים וחובבי מוזיקה שהגיע באמצע שנות ה-30 הוא שהביא את הכנר ברוניסלב הוּבֶּרמן בסוף שנת 1936 להחלטה להקים את התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית.

עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2016 ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון.
סמל המועדון בין 1949 ל-2002

לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979.

המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה.

המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות.

עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2016 ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון.
סמל המועדון בין 1949 ל-2002

לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979.

המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה.

המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות.

עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2016
פזמון ליקינתון
מאת לאה גולדברג

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה.
בְּצִיצֵי הַיָּקִנְתּוֹן
בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.

הבית הראשון בשיר

פזמון לַיָקינתון הוא שיר ילדים עברי מאת לאה גולדברג (מילים) ורבקה גְּוִילי (לחן) שנכתב בתל אביב בראשית שנת 1940 לכבוד חג ט"ו בשבט ת"ש. זהו שיר לירי-סיפורי שמוקדו הוא פריחתו של צמח יקינתון קטן בגינה. הצמח, המסמל ילד רך, זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובני האדם, בהם האֵם (הדוברת) ובנה, הנוכחים בפריחתו, שרים לכבודו את הפזמון, ושמחה שוררת בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.

הפזמון הושר לראשונה ב"קול ירושלים" בפי הזמרת מרים סגל, שעבורה הולחן השיר. זמן קצר לאחר מכן, ב-22 בפברואר 1940, ראה אור לראשונה, מעל דפי השבועון "דבר לילדים", שעבורו חיברה גולדברג את השיר. בהמשך נכלל השיר בספר שירי הילדים של גולדברג "מה עושות האיילות" (1949), ומאז ועד ימינו הוא נדפס פעמים רבות, בלוויית איוריהם של אמנים שונים, וזכה לעיבודים ולעשרות ביצועים. הפזמון, שהוא משירי הילדים הידועים ביותר של גולדברג, כמו גם לחנהּ הידוע ביותר של גוילי, היה לשיר ערש פופולרי ולאחד משירי הילדים המוכרים והאהובים בישראל, והוא נחשב לנכס צאן ברזל של הזמר העברי.

עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2016
פזמון ליקינתון
מאת לאה גולדברג

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה.
בְּצִיצֵי הַיָּקִנְתּוֹן
בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.

הבית הראשון בשיר

פזמון לַיָקינתון הוא שיר ילדים עברי מאת לאה גולדברג (מילים) ורבקה גְּוִילי (לחן) שנכתב בתל אביב בראשית שנת 1940 לכבוד חג ט"ו בשבט ת"ש. זהו שיר לירי-סיפורי שמוקדו הוא פריחתו של צמח יקינתון קטן בגינה. הצמח, המסמל ילד רך, זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובני האדם, בהם האֵם (הדוברת) ובנה, הנוכחים בפריחתו, שרים לכבודו את הפזמון, ושמחה שוררת בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.

הפזמון הושר לראשונה ב"קול ירושלים" בפי הזמרת מרים סגל, שעבורה הולחן השיר. זמן קצר לאחר מכן, ב-22 בפברואר 1940, ראה אור לראשונה, מעל דפי השבועון "דבר לילדים", שעבורו חיברה גולדברג את השיר. בהמשך נכלל השיר בספר שירי הילדים של גולדברג "מה עושות האיילות" (1949), ומאז ועד ימינו הוא נדפס פעמים רבות, בלוויית איוריהם של אמנים שונים, וזכה לעיבודים ולעשרות ביצועים. הפזמון, שהוא משירי הילדים הידועים ביותר של גולדברג, כמו גם לחנהּ הידוע ביותר של גוילי, היה לשיר ערש פופולרי ולאחד משירי הילדים המוכרים והאהובים בישראל, והוא נחשב לנכס צאן ברזל של הזמר העברי.

עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2016
אויפֿן וועג שטייט אַ בוים
חזרה לתרגום
על הדרך עץ עומד

עַל הַדֶּרֶך עֵץ עוֹמֵד
שָׁם עוֹמֵד כָּפוּף הוּא,
צִפֳּרֵי-הָעֵץ כֻּלָּן
מִתּוֹכוֹ יָעוּפוּ.

תרגום: נתן יונתן
(הבית הראשון של השיר)
אויפֿן וועג שטייט אַ בוים

אויפֿן וועג שטייט אַ בוים
שטייט ער איַינגבויגן,
אַלע פֿייגל פֿונעם בוים
זענען זיך צעפֿלויגן.

על הדרך עץ עומד

עַל הַדֶּרֶך עֵץ עוֹמֵד
שָׁם עוֹמֵד כָּפוּף הוּא,
צִפֳּרֵי-הָעֵץ כֻּלָּן
מִתּוֹכוֹ יָעוּפוּ.

תרגום: נתן יונתן
(הבית הראשון של השיר)

על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים) הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון. שיר אמנותי זה הוא חוליה בשלשלת ארוכה של שירים יהודיים המתייחסים למוטיב העממי היהודי של עץ כפוף העומד על אם הדרך, המתוארך למאה ה-19 לכל המאוחר; גרסתו המפורסמת של שיר עממי זה מספרת על יהודי שנוסע לארץ ישראל בעיניים דומעות ועל השמחה שתהיה כשייסעו לארץ.

שירו של מאנגר הוא בלדה לירית על ילד המבקש להפוך לציפור שתעוף אל העץ הנטוש העומד לבדו בחורף כדי לזמר לו שיר עליז ולנחמו; האם היהודייה, שדואגת לבנה פן יצטנן, ואהבתה-דאגתה כמעט חונקת אותו, מפצירה בבנה שילבש בגדים חמים שמא יקפא, אולם עם הבגדים גופו כבד והוא אינו יכול לעוף, והעץ נותר מיותם. קוראי השיר לא הסתפקו ברובד הפשטני ומצאו בו, בדיעבד, את אווירת השואה הממשמשת ובאה ורבדים סמליים עמוקים יותר. לממד הטרגי של השיר הוסיפה המלודיה שנכתבה לו, כנראה על ידי פיליפ לסקובסקי. על אף שנכתב זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, הוא מזוהה במידה רבה עם זיכרון השואה ועם העולם היהודי במזרח אירופה שחרב. זהו שירו הפופולרי ביותר של מאנגר. הוא זכה למספר תרגומים לעברית – הידוע שבהם הוא של נעמי שמר – ולביצועים רבים ביידיש ובעברית.

עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2016
אויפֿן וועג שטייט אַ בוים
חזרה לתרגום
על הדרך עץ עומד

עַל הַדֶּרֶך עֵץ עוֹמֵד
שָׁם עוֹמֵד כָּפוּף הוּא,
צִפֳּרֵי-הָעֵץ כֻּלָּן
מִתּוֹכוֹ יָעוּפוּ.

תרגום: נתן יונתן
(הבית הראשון של השיר)
אויפֿן וועג שטייט אַ בוים

אויפֿן וועג שטייט אַ בוים
שטייט ער איַינגבויגן,
אַלע פֿייגל פֿונעם בוים
זענען זיך צעפֿלויגן.

על הדרך עץ עומד

עַל הַדֶּרֶך עֵץ עוֹמֵד
שָׁם עוֹמֵד כָּפוּף הוּא,
צִפֳּרֵי-הָעֵץ כֻּלָּן
מִתּוֹכוֹ יָעוּפוּ.

תרגום: נתן יונתן
(הבית הראשון של השיר)

על הדרך עץ עומד (במקור ביידיש: אויפֿן וועג שטייט אַ בוים) הוא שיר יידי מאת איציק מאנגר שנכתב בוורשה בירת פולין בשנת 1938, התפרסם לראשונה ב-21 באפריל 1938 בעיתון הוורשאי "נײַע פֿאָלקסצײַטונג" ולאחר מכן נכלל בקובץ שיריו "וואָלקענס איבערן דאַך" (עננים מעל הגג), שראה אור בשנת 1942 בלונדון. שיר אמנותי זה הוא חוליה בשלשלת ארוכה של שירים יהודיים המתייחסים למוטיב העממי היהודי של עץ כפוף העומד על אם הדרך, המתוארך למאה ה-19 לכל המאוחר; גרסתו המפורסמת של שיר עממי זה מספרת על יהודי שנוסע לארץ ישראל בעיניים דומעות ועל השמחה שתהיה כשייסעו לארץ.

שירו של מאנגר הוא בלדה לירית על ילד המבקש להפוך לציפור שתעוף אל העץ הנטוש העומד לבדו בחורף כדי לזמר לו שיר עליז ולנחמו; האם היהודייה, שדואגת לבנה פן יצטנן, ואהבתה-דאגתה כמעט חונקת אותו, מפצירה בבנה שילבש בגדים חמים שמא יקפא, אולם עם הבגדים גופו כבד והוא אינו יכול לעוף, והעץ נותר מיותם. קוראי השיר לא הסתפקו ברובד הפשטני ומצאו בו, בדיעבד, את אווירת השואה הממשמשת ובאה ורבדים סמליים עמוקים יותר. לממד הטרגי של השיר הוסיפה המלודיה שנכתבה לו, כנראה על ידי פיליפ לסקובסקי. על אף שנכתב זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה, הוא מזוהה במידה רבה עם זיכרון השואה ועם העולם היהודי במזרח אירופה שחרב. זהו שירו הפופולרי ביותר של מאנגר. הוא זכה למספר תרגומים לעברית – הידוע שבהם הוא של נעמי שמר – ולביצועים רבים ביידיש ובעברית.

עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר