ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יוני 2015

יוני
1 ביוני 2015	דומניקו סקרלטי ג'וּזֶפֶּה דוֹמֶנִיקוֹ סְקַרְלַטִי היה מלחין, צ'מבליסט ונגן עוגב איטלקי, שעשה חלק גדול מחייו בפורטוגל ובספרד. השפעתו על התפתחות המוזיקה בתקופה הקלאסית הייתה רבה, אם כי רוב חייו עברו עליו בתקופת הבארוק. סקרלטי נחשב לצ'מבליסט מבריק ולנגן עוגב מוכשר. בתקופת חייו ברומא הלחין מספר אופרות וניצח עליהן, אך הסוגה שבה טבע את חותמו הייתה הסונאטה לכלי מקלדת ו-550 הסונאטות שהשאיר אחריו השפיעו רבות על מוזיקה שנכתבה בדורות הבאים. סקרלטי נולד בנאפולי שבממלכת סיציליה, בשנת הולדתם של ענקי הבארוק, באך והנדל. משפחת סקרלטי הייתה עתירת מוזיקאים, בהם אביו, דודו ואחיו. כישרונו של דומניקו הוכר וטופח מגיל צעיר ואביו, אלסנדרו דאג לקדמו, בין השאר בעזרת בית מדיצ'י, פטרוני המוזיקה הנודעים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2015	איור המציג את שבעת השלבים הראשונים בבניית קבוצת קנטור קבוצת קנטור היא קבוצה שנבנית בצורה האיטרטיבית הבאה: לוקחים קטע, ומסירים ממנו את השליש האמצעי. מבצעים פעולה דומה בכל אחד משני הקטעים שנותרו, ונשארים עם ארבעה קטעים, שגם עליהם ממשיכים את התהליך, וכך הלאה עד אינסוף. קבוצה זו תוארה בידי המתמטיקאי גאורג קנטור בשנת 1883. חשיבותה הרבה היא בתכונותיה המיוחדות, שסותרות את האינטואיציה ומציגות מעט ממורכבותו ומייחודו של האינסוף. תכונות אלה עודדו את קנטור לפתח את תורת הקבוצות. קרוב למאה שנים מאוחר יותר נמנתה קבוצת קנטור עם הקבוצות שעליהן ביסס בנואה מנדלברוט את רעיון הפרקטל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2015	איור המציג את שבעת השלבים הראשונים בבניית קבוצת קנטור קבוצת קנטור היא קבוצה שנבנית בצורה האיטרטיבית הבאה: לוקחים קטע, ומסירים ממנו את השליש האמצעי. מבצעים פעולה דומה בכל אחד משני הקטעים שנותרו, ונשארים עם ארבעה קטעים, שגם עליהם ממשיכים את התהליך, וכך הלאה עד אינסוף. קבוצה זו תוארה בידי המתמטיקאי גאורג קנטור בשנת 1883. חשיבותה הרבה היא בתכונותיה המיוחדות, שסותרות את האינטואיציה ומציגות מעט ממורכבותו ומייחודו של האינסוף. תכונות אלה עודדו את קנטור לפתח את תורת הקבוצות. קרוב למאה שנים מאוחר יותר נמנתה קבוצת קנטור עם הקבוצות שעליהן ביסס בנואה מנדלברוט את רעיון הפרקטל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2015	פסלי תותים שהוצבו ברחובות רמת השרון ב-2008. התות נחשב לסמלה הבלתי רשמי של העיר רמת השרון היא עיר במחוז תל אביב בישראל. היא גובלת בצפון בהרצליה, ובקיבוץ גליל ים שבמועצה האזורית חוף השרון, בדרום בתל אביב, במזרח בהוד השרון ובדרום-מזרח בפתח תקווה. רמת השרון הוקמה ב-1923 בשם "עיר שלום", כיוזמה פרטית של יהודים תושבי יפו, ששאפו להקים עיר גנים מחוץ ליפו הצפופה. שנים ספורות לאחר הקמתה שינתה את צביונה, והתבססה כמושבה חקלאית. ב-1949 הוכרזה רמת השרון כמועצה מקומית, אך גם לאחר התרחבותה הקפידה לא לשנות את מעמדה המשפטי ותושביה המשיכו לכנותה "מושבה". לבסוף, ב-2002 הוכרזה כעירייה. בשונה מרשויות מקומיות אחרות במחוז תל אביב, ברמת השרון שטחים פתוחים רבים, הכוללים גם שדות חקלאיים, בהם מגדלים ירקות ותותים, שנחשב לסמלה הבלתי רשמי. בשנת 2010 התגוררו בעיר כ-41 אלף תושבים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2015	פסלי תותים שהוצבו ברחובות רמת השרון ב-2008. התות נחשב לסמלה הבלתי רשמי של העיר רמת השרון היא עיר במחוז תל אביב בישראל. היא גובלת בצפון בהרצליה, ובקיבוץ גליל ים שבמועצה האזורית חוף השרון, בדרום בתל אביב, במזרח בהוד השרון ובדרום-מזרח בפתח תקווה. רמת השרון הוקמה ב-1923 בשם "עיר שלום", כיוזמה פרטית של יהודים תושבי יפו, ששאפו להקים עיר גנים מחוץ ליפו הצפופה. שנים ספורות לאחר הקמתה שינתה את צביונה, והתבססה כמושבה חקלאית. ב-1949 הוכרזה רמת השרון כמועצה מקומית, אך גם לאחר התרחבותה הקפידה לא לשנות את מעמדה המשפטי ותושביה המשיכו לכנותה "מושבה". לבסוף, ב-2002 הוכרזה כעירייה. בשונה מרשויות מקומיות אחרות במחוז תל אביב, ברמת השרון שטחים פתוחים רבים, הכוללים גם שדות חקלאיים, בהם מגדלים ירקות ותותים, שנחשב לסמלה הבלתי רשמי. בשנת 2010 התגוררו בעיר כ-41 אלף תושבים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2015	תנשמת לבנה דורסי לילה הם סדרת עופות הנכללת עם דורסי היום בקבוצה הלא טקסונומית של העופות הדורסים. כסדרה, דורסי הלילה נפוצים בכל העולם ובבתי הגידול השונים שבו. המינים מופיעים במגוון גדלים, ביניהם הינשופים הננסיים קטני הגודל ומיני האוח הענקיים. בעלי חיים אלו מאופיינים בראש גדול וניכרים באזור שמע רחב, בעיניים גדולות, בראייה ובשמיעה מחודדות ביותר ובתעופה חרישית. רוב המינים פעילים בעיקר בשעות הלילה ובשעות הדמדומים, בשונה מדורסי היום. את יומם הם מעבירים במנוחה כשהם מוסתרים מהסובב אותם בעזרת צבעי ההסוואה שלהם. לדורסי הלילה תכונות המתאימות אותם לציד בשעות הלילה: חושי ראייה וחושי שמיעה חדים ומשוכללים ביותר, שמאפשרים לרובם לצוד גם בתנאי תאורה לקויים או כאשר הטרף סמוי מן העין. הגדולים שבדורסי הלילה מתפקדים כטורפי על – בעלי החיים הנמצאים בראש מארג המזון. אלה הם בעלי חיים סתגלניים, המסוגלים לנצל מקורות מזון רבים כדי לשרוד. על פי תיעוד המאובנים, הופיעו דורסי הלילה בצורתם המוקדמת בחלק המאוחר של תקופת הפלאוקן, והפכו לנפוצים בחצי הכדור הצפוני במהלך תקופות האאוקן והאוליגוקן. רוב המאובנים נמצאו בחלק זה של העולם. משפחת התנשמתיים, ועמן ארבע משפחות נוספות (שנכחדו), הופיעו לפני הינשופיים והגיעו למספר מינים רב בין תקופת האוליגוקן לתחילת תקופת המיוקן. דורסי הלילה מהווים חלק ממערכת היחסים שהתהוותה בין האדם והעופות. הם היוו מקור לאמונות רבות, שונות ומנוגדות והיו מושא לאגדות עם. תרבויות שונות התייחסו אליהם כאל יצורים חכמים או טיפשים, הקנו להם מעלות רפואיות, ראו בהם אמצעי למעשי כשפים או כמכשפים, קישרו אותם אל תופעות מזג האוויר ואף אל מעגל החיים המתבטא בלידה ובמוות. הם היוו נושאים בשירה ובספרות והופיעו בציורים רבים ואף כעצמים בקברי מומיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2015	תנשמת לבנה דורסי לילה הם סדרת עופות הנכללת עם דורסי היום בקבוצה הלא טקסונומית של העופות הדורסים. כסדרה, דורסי הלילה נפוצים בכל העולם ובבתי הגידול השונים שבו. המינים מופיעים במגוון גדלים, ביניהם הינשופים הננסיים קטני הגודל ומיני האוח הענקיים. בעלי חיים אלו מאופיינים בראש גדול וניכרים באזור שמע רחב, בעיניים גדולות, בראייה ובשמיעה מחודדות ביותר ובתעופה חרישית. רוב המינים פעילים בעיקר בשעות הלילה ובשעות הדמדומים, בשונה מדורסי היום. את יומם הם מעבירים במנוחה כשהם מוסתרים מהסובב אותם בעזרת צבעי ההסוואה שלהם. לדורסי הלילה תכונות המתאימות אותם לציד בשעות הלילה: חושי ראייה וחושי שמיעה חדים ומשוכללים ביותר, שמאפשרים לרובם לצוד גם בתנאי תאורה לקויים או כאשר הטרף סמוי מן העין. הגדולים שבדורסי הלילה מתפקדים כטורפי על – בעלי החיים הנמצאים בראש מארג המזון. אלה הם בעלי חיים סתגלניים, המסוגלים לנצל מקורות מזון רבים כדי לשרוד. על פי תיעוד המאובנים, הופיעו דורסי הלילה בצורתם המוקדמת בחלק המאוחר של תקופת הפלאוקן, והפכו לנפוצים בחצי הכדור הצפוני במהלך תקופות האאוקן והאוליגוקן. רוב המאובנים נמצאו בחלק זה של העולם. משפחת התנשמתיים, ועמן ארבע משפחות נוספות (שנכחדו), הופיעו לפני הינשופיים והגיעו למספר מינים רב בין תקופת האוליגוקן לתחילת תקופת המיוקן. דורסי הלילה מהווים חלק ממערכת היחסים שהתהוותה בין האדם והעופות. הם היוו מקור לאמונות רבות, שונות ומנוגדות והיו מושא לאגדות עם. תרבויות שונות התייחסו אליהם כאל יצורים חכמים או טיפשים, הקנו להם מעלות רפואיות, ראו בהם אמצעי למעשי כשפים או כמכשפים, קישרו אותם אל תופעות מזג האוויר ואף אל מעגל החיים המתבטא בלידה ובמוות. הם היוו נושאים בשירה ובספרות והופיעו בציורים רבים ואף כעצמים בקברי מומיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2015	שלושה מחיילי חיל הספר העבר ירדני וגמליהם ב"באר חכמי הקדם" בבית לחם, צולם על ידי צלמי המושבה האמריקאית בשנות ה-30 החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני מנו כמה מאות בודדות לאורך 22 שנותיו של חיל הספר העבר-ירדני. בכל רגע נתון כללו החיילים היהודים מעשרות בודדות בשנות העשרים ובשנות השלושים של המאה ה-20 מתוך מאות חיילים בכל החיל ועד כ-150–200 בתקופת מלחמת העולם השנייה מתוך כ-3,000 חיילים בכל החיל. רובם ככולם של היהודים ששירתו בחיל הספר שימשו במקצועות תומכי הלחימה (מכונאים, אלחוטנים, חשמלאים, נהגים, פקידים וכו'). הקצינים היהודים הבודדים ששירתו בחיל שימשו בתפקידי מטה כמו קצין מנהלה ראשי והווטרינר הראשי. היהודים ששירתו בחייל היו שותפים לכל פעילויותיו הן בארץ ישראל והן מחוצה לה גם בשנות העשרים והשלושים וגם בתקופת מלחמת העולם, עת הגיעו למקומות כמו צפון סוריה ובנדר עבאס שבאיראן. אחד המקומות שבהם היה שיעורם של היהודים בקרב אוכלוסיית החיילים הכללית גבוה, היה מפקדת החיל שבזרקא שבעבר הירדן, שם הייתה ממוקמת גם סדנת הרכב המרכזית של החייל ששירתה גם את כלל כוחות בעלות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2015	שלושה מחיילי חיל הספר העבר ירדני וגמליהם ב"באר חכמי הקדם" בבית לחם, צולם על ידי צלמי המושבה האמריקאית בשנות ה-30 החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני מנו כמה מאות בודדות לאורך 22 שנותיו של חיל הספר העבר-ירדני. בכל רגע נתון כללו החיילים היהודים מעשרות בודדות בשנות העשרים ובשנות השלושים של המאה ה-20 מתוך מאות חיילים בכל החיל ועד כ-150–200 בתקופת מלחמת העולם השנייה מתוך כ-3,000 חיילים בכל החיל. רובם ככולם של היהודים ששירתו בחיל הספר שימשו במקצועות תומכי הלחימה (מכונאים, אלחוטנים, חשמלאים, נהגים, פקידים וכו'). הקצינים היהודים הבודדים ששירתו בחיל שימשו בתפקידי מטה כמו קצין מנהלה ראשי והווטרינר הראשי. היהודים ששירתו בחייל היו שותפים לכל פעילויותיו הן בארץ ישראל והן מחוצה לה גם בשנות העשרים והשלושים וגם בתקופת מלחמת העולם, עת הגיעו למקומות כמו צפון סוריה ובנדר עבאס שבאיראן. אחד המקומות שבהם היה שיעורם של היהודים בקרב אוכלוסיית החיילים הכללית גבוה, היה מפקדת החיל שבזרקא שבעבר הירדן, שם הייתה ממוקמת גם סדנת הרכב המרכזית של החייל ששירתה גם את כלל כוחות בעלות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2015	הכתובת "תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי" שבאניקרה "תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי" (בלטינית: Res Gestae Divi Augusti) היא כתובת המיוחסת לאוגוסטוס קיסר ובה דיוקן עצמי ופירוט בגוף ראשון של הישגיו של אוקטביאנוס, לימים הקיסר אוגוסטוס, הפרינקפס הראשון של רומא העתיקה. הטקסט לא נכתב כאוטוביוגרפיה, אלא כתיאור תעמולתי של הפרינקפס כראשון ברומא. הפסקאות מקובצות לפי נושאים: תיאור הקריירה הפוליטית של אוגוסטוס, תיאור מעשיו ותרומתו למען הציבור, תיאור הישגיו הצבאיים והדיפלומטיים וסיכום יחסו של העם הרומי לפועלו של אוגוסטוס. הנספח (שייתכן שלא נכתב בידי אוגוסטוס) כתוב בגוף שלישי, ומונה את ההוצאה הכספית של אוגוסטוס לטובת העם הרומי, לבניית מבני ציבור ולשיקומם, וכן לעזרה לקהילות שנפגעו באסונות טבע. הטקסט פותח בתיאור השתלבותו של אוקטביאנוס בפוליטיקה של הרפובליקה הרומית המאוחרת בגיל תשע עשרה (לאחר רצח אביו המאמץ יוליוס קיסר). המהלך, שיזם אוקטביאנוס בגיל תשע עשרה, קיבל במהרה את ברכתו של הסנאט הרומי, אף כי הברכה ניתנה בכפייה ולא מרצון. משם ממשיך אוגוסטוס ומפרט את כל המשרות והתפקידים שהסנאט והעם הרומי הפקידו בידיו. בשנה השבעים ושש לחייו, זמן קצר לפני מותו ולאחר שסיים להכניס את התיקונים האחרונים בטקסט של הכתובת, עדיין היה אוגוסטוס הדמות הדומיננטית ללא עוררין בזירה הפוליטית. תחת הנהגתו של אוגוסטוס הגיעה האימפריה לשיא עוצמתה, יציבותה ויוקרתה. הסנאט והעם הרומיים הביעו את הכרתם בהישגיו, ואף יצרו תוארי כבוד במיוחד עבורו. קיומן של מעלות אלו באוגוסטוס הן ההצדקה לדרגה הייחודית שלו במדינה, והוא אף הוכר כ"אבי האומה". עד סוף חייו נבחר אוגוסטוס 13 פעמים לקונסול ו-21 פעמים התקבל כמפקד מנצח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2015	הכתובת "תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי" שבאניקרה "תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי" (בלטינית: Res Gestae Divi Augusti) היא כתובת המיוחסת לאוגוסטוס קיסר ובה דיוקן עצמי ופירוט בגוף ראשון של הישגיו של אוקטביאנוס, לימים הקיסר אוגוסטוס, הפרינקפס הראשון של רומא העתיקה. הטקסט לא נכתב כאוטוביוגרפיה, אלא כתיאור תעמולתי של הפרינקפס כראשון ברומא. הפסקאות מקובצות לפי נושאים: תיאור הקריירה הפוליטית של אוגוסטוס, תיאור מעשיו ותרומתו למען הציבור, תיאור הישגיו הצבאיים והדיפלומטיים וסיכום יחסו של העם הרומי לפועלו של אוגוסטוס. הנספח (שייתכן שלא נכתב בידי אוגוסטוס) כתוב בגוף שלישי, ומונה את ההוצאה הכספית של אוגוסטוס לטובת העם הרומי, לבניית מבני ציבור ולשיקומם, וכן לעזרה לקהילות שנפגעו באסונות טבע. הטקסט פותח בתיאור השתלבותו של אוקטביאנוס בפוליטיקה של הרפובליקה הרומית המאוחרת בגיל תשע עשרה (לאחר רצח אביו המאמץ יוליוס קיסר). המהלך, שיזם אוקטביאנוס בגיל תשע עשרה, קיבל במהרה את ברכתו של הסנאט הרומי, אף כי הברכה ניתנה בכפייה ולא מרצון. משם ממשיך אוגוסטוס ומפרט את כל המשרות והתפקידים שהסנאט והעם הרומי הפקידו בידיו. בשנה השבעים ושש לחייו, זמן קצר לפני מותו ולאחר שסיים להכניס את התיקונים האחרונים בטקסט של הכתובת, עדיין היה אוגוסטוס הדמות הדומיננטית ללא עוררין בזירה הפוליטית. תחת הנהגתו של אוגוסטוס הגיעה האימפריה לשיא עוצמתה, יציבותה ויוקרתה. הסנאט והעם הרומיים הביעו את הכרתם בהישגיו, ואף יצרו תוארי כבוד במיוחד עבורו. קיומן של מעלות אלו באוגוסטוס הן ההצדקה לדרגה הייחודית שלו במדינה, והוא אף הוכר כ"אבי האומה". עד סוף חייו נבחר אוגוסטוס 13 פעמים לקונסול ו-21 פעמים התקבל כמפקד מנצח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2015	השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם. הטכניקות המאפשרות להכריע בין רעיונות ותפיסות שונות כוללות הן אמצעים ושיטות מדידה והן כלים מחשבתיים של היקש לוגי. השיטה המדעית עברה התפתחות רבה במרוצת ההיסטוריה, וחלק מקפיצות הדרך הגדולות במדע נחשבות כנקודות מפתח בשינוי השיטה המדעית. כיוון שהשיטה המדעית עוברת התפתחות מתמדת, אין עליה הסכמה כוללת, באותו אופן שאין הסכמה כוללת לגבי מהו מדע. כך, למשל, לדעת חלק מהעוסקים במדעי הטבע, חלק מהמחקרים בתחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה לוקים במתודולוגיה משום שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן ריגורוזיות מספיק. באותו אופן הוויכוח סביב ענפים הנחשבים כפסבדו-מדע, כגון הומאופתיה, עוסק לרוב בשיטה המדעית שבה ענפים אלו משתמשים (או אינם משתמשים). למרות הבדלים בפרוצדורות המחקריות בין תחומי המחקר השונים, קיימים מספר מאפיינים משותפים המייחדים את החקר המדעי ממתודולוגיות ידע אחרות. חוקרים מדעיים מנסים למצוא מודלים שיסבירו תופעות טבע על פי עקרון תערו של אוקאם: כלומר למצוא את המודל הפשוט ביותר המסביר את התופעות הנצפות. תאוריות אלו נבנות על בסיס לוגי ומתמטי, והדרך להכריע בין תאוריות שונות היא על ידי תכנון ניסויים לבחינתן. ניסויים גם נעשים בתחומים שבהם אין תאוריה, על מנת לצבור ידע שיאפשר בנייתם של הסברים ותאוריות. הדרישה הבסיסית מניסויים היא הדירות. בין המאפיינים המשותפים לתחומי המחקר השונים נמנית הדעה הנחרצת בדבר נחיצות האובייקטיביות בתהליך, כדי לצמצם פירוש מוטה של התוצאות. דרישה בסיסית אחרת היא תיעוד, ארכוב ושיתוף כל המידע והמתודולוגיה, כדי שיעברו ביקורת על ידי מדענים אחרים. כך מתאפשר למדענים לאמת את התוצאות על ידי ניסיון לחזור על הניסוי. הליך זה מאפשר קבלת אמת מידה סטטיסטית לאמינות המידע. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2015	השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם. הטכניקות המאפשרות להכריע בין רעיונות ותפיסות שונות כוללות הן אמצעים ושיטות מדידה והן כלים מחשבתיים של היקש לוגי. השיטה המדעית עברה התפתחות רבה במרוצת ההיסטוריה, וחלק מקפיצות הדרך הגדולות במדע נחשבות כנקודות מפתח בשינוי השיטה המדעית. כיוון שהשיטה המדעית עוברת התפתחות מתמדת, אין עליה הסכמה כוללת, באותו אופן שאין הסכמה כוללת לגבי מהו מדע. כך, למשל, לדעת חלק מהעוסקים במדעי הטבע, חלק מהמחקרים בתחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה לוקים במתודולוגיה משום שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן ריגורוזיות מספיק. באותו אופן הוויכוח סביב ענפים הנחשבים כפסבדו-מדע, כגון הומאופתיה, עוסק לרוב בשיטה המדעית שבה ענפים אלו משתמשים (או אינם משתמשים). למרות הבדלים בפרוצדורות המחקריות בין תחומי המחקר השונים, קיימים מספר מאפיינים משותפים המייחדים את החקר המדעי ממתודולוגיות ידע אחרות. חוקרים מדעיים מנסים למצוא מודלים שיסבירו תופעות טבע על פי עקרון תערו של אוקאם: כלומר למצוא את המודל הפשוט ביותר המסביר את התופעות הנצפות. תאוריות אלו נבנות על בסיס לוגי ומתמטי, והדרך להכריע בין תאוריות שונות היא על ידי תכנון ניסויים לבחינתן. ניסויים גם נעשים בתחומים שבהם אין תאוריה, על מנת לצבור ידע שיאפשר בנייתם של הסברים ותאוריות. הדרישה הבסיסית מניסויים היא הדירות. בין המאפיינים המשותפים לתחומי המחקר השונים נמנית הדעה הנחרצת בדבר נחיצות האובייקטיביות בתהליך, כדי לצמצם פירוש מוטה של התוצאות. דרישה בסיסית אחרת היא תיעוד, ארכוב ושיתוף כל המידע והמתודולוגיה, כדי שיעברו ביקורת על ידי מדענים אחרים. כך מתאפשר למדענים לאמת את התוצאות על ידי ניסיון לחזור על הניסוי. הליך זה מאפשר קבלת אמת מידה סטטיסטית לאמינות המידע. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2015	מנזר מר סבא במדבר יהודה מר סבא הוא שמו של מנזר יווני-ארתודוכסי הבנוי על צוק בדופן נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה. המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות, שבמדבר יהודה בתקופה הביזנטית והיה גם בעל השפעה רבה על הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון. מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו, סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, לעיתים כונה טיפיקון המנזר בשם "טיפיקון ירושלים". טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2015	מנזר מר סבא במדבר יהודה מר סבא הוא שמו של מנזר יווני-ארתודוכסי הבנוי על צוק בדופן נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה. המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1,500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מיסיונים ומנזרים בארץ ישראל, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות, שבמדבר יהודה בתקופה הביזנטית והיה גם בעל השפעה רבה על הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון. מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו, סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצרים ובאסיה הקטנה, והורחב ועודכן במאה ה-7 ובמאה ה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, לעיתים כונה טיפיקון המנזר בשם "טיפיקון ירושלים". טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2015	פיליבסטר הוא תמרון פוליטי, שתכליתו לעכב ביצוע של מהלך מדיני בבית המחוקקים באמצעות שיטות שונות למשיכת זמן. מקור השם הוא במילה הספרדית filibustero, שפירושה שודד ים. באמצע המאה ה-19 כונו בשם זה ימאים שכירי חרב, בעיקר אמריקנים, שניסו להשתלט על שטחים באיים הקריביים, בדרום אמריקה ובמרכזה. המפורסם שבהם הוא ויליאם ווקר שכבש את ניקרגואה. ארצות הברית נחלקה סביב השאלה האם הממשלה צריכה לגבות את הפיליבסטרים או להתנער מהם. בדיון שנערך בסנאט ב-3 בינואר 1853 דרש חבר בית הנבחרים אברהם ונאבל כי הממשל האמריקני יתנער מהפיליבסטרים. בתגובה, קרא לעברו חבר בית נבחרים אחר, אלברט בראון, כי נאומו הוא כמו פיליבסטר נגד ארצות הברית. המונח קיבל עתה משמעות חדשה – נאום ממושך. בשיא הפיליבסטר הארוך ביותר מחזיק הסנאטור מקרוליינה הדרומית סטרום ת'ורמונד, אשר נאם בשנת 1957 במשך 24 שעות ו־18 דקות ברציפות, בהתנגדות לחוק זכויות האזרח שהעניק לאפרו-אמריקנים זכות הצבעה וביטל חלק ממדיניות ההפרדה בין הגזעים. את הנאום הארוך בתולדות הכנסת, שנמשך 10 שעות ו-7 דקות, נשא חבר הכנסת מיכאל איתן, בעת שנימק את הסתייגויותיו לתקציב המדינה לשנת 1993. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2015	פיליבסטר הוא תמרון פוליטי, שתכליתו לעכב ביצוע של מהלך מדיני בבית המחוקקים באמצעות שיטות שונות למשיכת זמן. מקור השם הוא במילה הספרדית filibustero, שפירושה שודד ים. באמצע המאה ה-19 כונו בשם זה ימאים שכירי חרב, בעיקר אמריקנים, שניסו להשתלט על שטחים באיים הקריביים, בדרום אמריקה ובמרכזה. המפורסם שבהם הוא ויליאם ווקר שכבש את ניקרגואה. ארצות הברית נחלקה סביב השאלה האם הממשלה צריכה לגבות את הפיליבסטרים או להתנער מהם. בדיון שנערך בסנאט ב-3 בינואר 1853 דרש חבר בית הנבחרים אברהם ונאבל כי הממשל האמריקני יתנער מהפיליבסטרים. בתגובה, קרא לעברו חבר בית נבחרים אחר, אלברט בראון, כי נאומו הוא כמו פיליבסטר נגד ארצות הברית. המונח קיבל עתה משמעות חדשה – נאום ממושך. בשיא הפיליבסטר הארוך ביותר מחזיק הסנאטור מקרוליינה הדרומית סטרום ת'ורמונד, אשר נאם בשנת 1957 במשך 24 שעות ו־18 דקות ברציפות, בהתנגדות לחוק זכויות האזרח שהעניק לאפרו-אמריקנים זכות הצבעה וביטל חלק ממדיניות ההפרדה בין הגזעים. את הנאום הארוך בתולדות הכנסת, שנמשך 10 שעות ו-7 דקות, נשא חבר הכנסת מיכאל איתן, בעת שנימק את הסתייגויותיו לתקציב המדינה לשנת 1993. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2015	מפה פורטוגזית משנת 1519 המציגה את חופי ברזיל האימפריה הפורטוגזית הייתה אימפריה קולוניאלית שנוצרה בעקבות תגליותיהם של הספנים הפורטוגזים. פורטוגל בלטה כחלוצת עידן התגליות האירופי בין המאה ה-15 למאה ה-17. בתקופה זו הפליגו ספניה ברוב האוקיינוסים על פני כדור הארץ והגיעו למרחקים הולכים וגדלים מהבירה ליסבון. בכל נקודת חוף שעליה תבעו הפורטוגזים ריבונות, הוצב עמוד אבן גדול המכונה בפורטוגזית פדראו. בשלבים הראשונים, הפליגו ספני פורטוגל לאיים באוקיינוס האטלנטי ולאורך חופי מערב אפריקה. בהמשך הם הגיעו גם להודו, לסין, ליפן ולברזיל. בתחילה הושם דגש על מסחר ופחות על קולוניזציה. הפורטוגזים הקימו נקודות מסחר (פייטוריאש) בחופן של טריטוריות זרות, והיו גם אזורים בהם התבצע המסחר ישירות מסיפון הספינות הפורטוגזיות שעגנו בנמלים זרים. היו להם גם מספר מושבות שכללו ערים, דוגמת גואה ומקאו, ובשלבים מאוחרים יותר הוקמו גם מושבות רחבות היקף, למשל בברזיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2015	מפה פורטוגזית משנת 1519 המציגה את חופי ברזיל האימפריה הפורטוגזית הייתה אימפריה קולוניאלית שנוצרה בעקבות תגליותיהם של הספנים הפורטוגזים. פורטוגל בלטה כחלוצת עידן התגליות האירופי בין המאה ה-15 למאה ה-17. בתקופה זו הפליגו ספניה ברוב האוקיינוסים על פני כדור הארץ והגיעו למרחקים הולכים וגדלים מהבירה ליסבון. בכל נקודת חוף שעליה תבעו הפורטוגזים ריבונות, הוצב עמוד אבן גדול המכונה בפורטוגזית פדראו. בשלבים הראשונים, הפליגו ספני פורטוגל לאיים באוקיינוס האטלנטי ולאורך חופי מערב אפריקה. בהמשך הם הגיעו גם להודו, לסין, ליפן ולברזיל. בתחילה הושם דגש על מסחר ופחות על קולוניזציה. הפורטוגזים הקימו נקודות מסחר (פייטוריאש) בחופן של טריטוריות זרות, והיו גם אזורים בהם התבצע המסחר ישירות מסיפון הספינות הפורטוגזיות שעגנו בנמלים זרים. היו להם גם מספר מושבות שכללו ערים, דוגמת גואה ומקאו, ובשלבים מאוחרים יותר הוקמו גם מושבות רחבות היקף, למשל בברזיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2015	קורט טוכולסקי בפריז בשנת 1928 קורט טוכולסקי (9 בינואר 1890 – 21 בדצמבר 1935) עיתונאי, סאטיריקן וסופר יהודי גרמני. טוכולסקי היה ידוע גם בשמות העט קספר האוזר, פטר פנתר, תאובלד טייגר ואיגנאץ ורובל. טוכולסקי נולד בברלין ועבר בשנת 1924 לפריז, ובשנת 1930 לשוודיה. הוא היה אחד העיתונאים החשובים ביותר ברפובליקת ויימאר. טוכולסקי היה עיתונאי מחויב פוליטית, ושימש כעורך במשותף של השבועון בעל הנטיות השמאליות "די ולטביהנה". בעריכת השבועון הוכיח עצמו כמבקר חברתי במיטב המסורת של היינריך היינה. בה בעת היה סאטיריקן, מחבר של מחזות זמר קלים (רוויו) בעלי אופי פוליטי, פזמונאי ומשורר. טוכולסקי הגדיר עצמו כדמוקרט ופציפיסט, והזהיר מפני נטיות אנטי דמוקרטיות בפוליטיקה של זמנו, בצבא ובמערכת המשפט, ובמיוחד מפני סכנת הנאציזם. כאשר הפכו אזהרותיו למציאות, והנאצים עלו לשלטון בשנת 1933, נשרפו ספריו בפומבי, והוא איבד את אזרחותו הגרמנית. ב-19 בדצמבר 1935, בשוודיה, לקח מנת יתר של כדורי שינה, ולאחר יומיים נפטר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2015	קורט טוכולסקי בפריז בשנת 1928 קורט טוכולסקי (9 בינואר 1890 – 21 בדצמבר 1935) עיתונאי, סאטיריקן וסופר יהודי גרמני. טוכולסקי היה ידוע גם בשמות העט קספר האוזר, פטר פנתר, תאובלד טייגר ואיגנאץ ורובל. טוכולסקי נולד בברלין ועבר בשנת 1924 לפריז, ובשנת 1930 לשוודיה. הוא היה אחד העיתונאים החשובים ביותר ברפובליקת ויימאר. טוכולסקי היה עיתונאי מחויב פוליטית, ושימש כעורך במשותף של השבועון בעל הנטיות השמאליות "די ולטביהנה". בעריכת השבועון הוכיח עצמו כמבקר חברתי במיטב המסורת של היינריך היינה. בה בעת היה סאטיריקן, מחבר של מחזות זמר קלים (רוויו) בעלי אופי פוליטי, פזמונאי ומשורר. טוכולסקי הגדיר עצמו כדמוקרט ופציפיסט, והזהיר מפני נטיות אנטי דמוקרטיות בפוליטיקה של זמנו, בצבא ובמערכת המשפט, ובמיוחד מפני סכנת הנאציזם. כאשר הפכו אזהרותיו למציאות, והנאצים עלו לשלטון בשנת 1933, נשרפו ספריו בפומבי, והוא איבד את אזרחותו הגרמנית. ב-19 בדצמבר 1935, בשוודיה, לקח מנת יתר של כדורי שינה, ולאחר יומיים נפטר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2015	הרמן שטרוּק (6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה), צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני. מחשובי האמנים היהודים בגרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1922 והתיישב בחיפה. שטרוק נודע בחייו כמומחה בתחום ההדפס ואף שימש כמורה וכמדריך לרבים מן האמנים בגרמניה באותה עת. ספרו "אמנות התחריט" היווה מדריך בסיסי לתחום זה במשך שנים רבות. שטרוק הרבה ליצור הדפסים בהשראת מסעותיו בעולם ובהם תיאר בעיקר את הנוף. קבוצה גדולה של עבודות הוקדשה לתיאור נושאים יהודיים וציוניים. מבין יצירותיו בנושא זה התפרסם "דיוקן תיאודור הרצל" (1903), שהפך לאחד מן הדימויים הקאנונים של המנהיג הציוני בתחילת המאה ה-20. בנוסף, שימש שטרוק כפעיל ציוני במסגרת תנועת המזרחי, השתתף במספר כינוסים של הקונגרס הציוני העולמי, היה חבר הוועד הפועל הציוני וכיהן כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל. לערך המלא	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2015	הרמן שטרוּק (6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה), צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני. מחשובי האמנים היהודים בגרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1922 והתיישב בחיפה. שטרוק נודע בחייו כמומחה בתחום ההדפס ואף שימש כמורה וכמדריך לרבים מן האמנים בגרמניה באותה עת. ספרו "אמנות התחריט" היווה מדריך בסיסי לתחום זה במשך שנים רבות. שטרוק הרבה ליצור הדפסים בהשראת מסעותיו בעולם ובהם תיאר בעיקר את הנוף. קבוצה גדולה של עבודות הוקדשה לתיאור נושאים יהודיים וציוניים. מבין יצירותיו בנושא זה התפרסם "דיוקן תיאודור הרצל" (1903), שהפך לאחד מן הדימויים הקאנונים של המנהיג הציוני בתחילת המאה ה-20. בנוסף, שימש שטרוק כפעיל ציוני במסגרת תנועת המזרחי, השתתף במספר כינוסים של הקונגרס הציוני העולמי, היה חבר הוועד הפועל הציוני וכיהן כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל. לערך המלא	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2015	ג'יימס ג'ויס, 1915 ג'יימס ג'ויס (2 בפברואר 1882 – 13 בינואר 1941) היה סופר ומשורר אירי, נחשב לאחד מחשובי הסופרים של המאה העשרים והספרות המודרנית. ג'ויס נולד בדבלין וגדל בה, אך בהיותו בן 22 עזב את אירלנד לצמיתות. הוא חי שנים רבות בתנאי דלות בערים שונות באירופה, שבהן כתב את יצירותיו הספרותיות החשובות, ובהן "דבלינאים", "דיוקן האמן כאיש צעיר", ו"יוליסס", יצירתו המונומנטלית שנחשבת חידוש באמנות הרומן יחד עם יצירותיהם של תומאס מאן ומרסל פרוסט. יצירותיו של ג'ויס נכתבו כולן באנגלית, ונסבו ברובן סביב הווי עיר מולדתו דבלין, אף שאת מרבית חייו בילה מחוץ לה. בכתיבתו התייחס לאירועים, דמויות ואתרים אותנטיים, בעיקר כאלה מסביבתו הקרובה. הוא הרבה להשתמש בכתיבתו בסגנון זרם התודעה, תוך חדירה לתודעת הדמויות, ונחשב לאמן בשימוש בשפה. ביצירתו לא נרתע משחיטת פרות קדושות, ובהן הדת הקתולית והלאומיות האירית. חלק מיצירותיו של ג'ויס עמדו במרכזה של מחלוקת קשה, על רקע סגנונו המיוחד והבלתי מרוסן, שערער על מוסכמות חברתיות ודתיות בעת ההיא, והוצאתן לאור הייתה כרוכה במאבק משפטי וציבורי. משנת 1920 התגורר ג'ויס בעיקר בפריז, עד שבשלהי 1940, בעקבות כיבוש העיר על ידי הנאצים, עקר לשווייץ. בינואר 1941 מת לאחר ניתוח ונקבר בציריך. חייו ויצירתו הונצחו ב"בלומסדיי", מעין יום חג חילוני למעריציו, הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2015	ג'יימס ג'ויס, 1915 ג'יימס ג'ויס (2 בפברואר 1882 – 13 בינואר 1941) היה סופר ומשורר אירי, נחשב לאחד מחשובי הסופרים של המאה העשרים והספרות המודרנית. ג'ויס נולד בדבלין וגדל בה, אך בהיותו בן 22 עזב את אירלנד לצמיתות. הוא חי שנים רבות בתנאי דלות בערים שונות באירופה, שבהן כתב את יצירותיו הספרותיות החשובות, ובהן "דבלינאים", "דיוקן האמן כאיש צעיר", ו"יוליסס", יצירתו המונומנטלית שנחשבת חידוש באמנות הרומן יחד עם יצירותיהם של תומאס מאן ומרסל פרוסט. יצירותיו של ג'ויס נכתבו כולן באנגלית, ונסבו ברובן סביב הווי עיר מולדתו דבלין, אף שאת מרבית חייו בילה מחוץ לה. בכתיבתו התייחס לאירועים, דמויות ואתרים אותנטיים, בעיקר כאלה מסביבתו הקרובה. הוא הרבה להשתמש בכתיבתו בסגנון זרם התודעה, תוך חדירה לתודעת הדמויות, ונחשב לאמן בשימוש בשפה. ביצירתו לא נרתע משחיטת פרות קדושות, ובהן הדת הקתולית והלאומיות האירית. חלק מיצירותיו של ג'ויס עמדו במרכזה של מחלוקת קשה, על רקע סגנונו המיוחד והבלתי מרוסן, שערער על מוסכמות חברתיות ודתיות בעת ההיא, והוצאתן לאור הייתה כרוכה במאבק משפטי וציבורי. משנת 1920 התגורר ג'ויס בעיקר בפריז, עד שבשלהי 1940, בעקבות כיבוש העיר על ידי הנאצים, עקר לשווייץ. בינואר 1941 מת לאחר ניתוח ונקבר בציריך. חייו ויצירתו הונצחו ב"בלומסדיי", מעין יום חג חילוני למעריציו, הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2015	בניין הכנסת הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל, בהיותה דמוקרטיה פרלמנטרית. תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הרשות המבצעת. דיוניה נערכים במשכן הכנסת שבירושלים. הכנסת מורכבת מ-120 נבחרים, חברי הכנסת, ובראשה עומד יושב ראש הכנסת. נהליה ומנהגיה אומצו מגופים שקדמו לה, ובהם הקונגרס הציוני, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מושבה הראשון התקיים בט"ו בשבט ה'תש"ט, 14 בפברואר 1949. פעילותה מתרכזת במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, וכן בסמכותה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא מסוים. מבחינה ייצוגית פועלת הכנסת כחברה וכמשקיפה בארגונים בינלאומיים ובין-פרלמנטריים. יושב ראש הכנסת משמש כממלא מקום נשיא המדינה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2015	בניין הכנסת הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל, בהיותה דמוקרטיה פרלמנטרית. תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הרשות המבצעת. דיוניה נערכים במשכן הכנסת שבירושלים. הכנסת מורכבת מ-120 נבחרים, חברי הכנסת, ובראשה עומד יושב ראש הכנסת. נהליה ומנהגיה אומצו מגופים שקדמו לה, ובהם הקונגרס הציוני, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מושבה הראשון התקיים בט"ו בשבט ה'תש"ט, 14 בפברואר 1949. פעילותה מתרכזת במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, וכן בסמכותה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא מסוים. מבחינה ייצוגית פועלת הכנסת כחברה וכמשקיפה בארגונים בינלאומיים ובין-פרלמנטריים. יושב ראש הכנסת משמש כממלא מקום נשיא המדינה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2015	בית הכנסת הספרדי בבוקרשט לאחר הפרעות מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט היו אירועי דמים שהתרחשו בבוקרשט, בירת רומניה, בין 21 ל־23 בינואר 1941. התנועה הלגיונרית בראשותו של הוריה סימה, שהייתה שותפה לממשלה השנייה של גנרל יון אנטונסקו במסגרת המדינה הלאומית-לגיונרית, ניסתה לתפוס את השלטון ולהדיח את אנטונסקו, ותוך כדי כך נערך פוגרום ביהודי בוקרשט. במהלך הפרעות נשרפו ונבזזו בתי כנסת ומוסדות יהודים אחרים, יהודים רבים נעצרו, עונו, נבזזו וחלקם נרצחו. המרד דוכא ביד קשה על ידי הצבא הרומני, אנטונסקו ביטל את המדינה הלאומית-לגיונרית, הקים דיקטטורה צבאית, והיה לשליט יחיד ללא מתחרים או מגבלות. מאתיים משאיות עמוסות ברכוש שנבזז מהיהודים, הכסף המזומן והתכשיטים, הוחרמו ולא הוחזרו ליהודים, שגם לא פוצו על הנזקים שנגרמו לרכושם ולמוסדותיהם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2015	בית הכנסת הספרדי בבוקרשט לאחר הפרעות מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט היו אירועי דמים שהתרחשו בבוקרשט, בירת רומניה, בין 21 ל־23 בינואר 1941. התנועה הלגיונרית בראשותו של הוריה סימה, שהייתה שותפה לממשלה השנייה של גנרל יון אנטונסקו במסגרת המדינה הלאומית-לגיונרית, ניסתה לתפוס את השלטון ולהדיח את אנטונסקו, ותוך כדי כך נערך פוגרום ביהודי בוקרשט. במהלך הפרעות נשרפו ונבזזו בתי כנסת ומוסדות יהודים אחרים, יהודים רבים נעצרו, עונו, נבזזו וחלקם נרצחו. המרד דוכא ביד קשה על ידי הצבא הרומני, אנטונסקו ביטל את המדינה הלאומית-לגיונרית, הקים דיקטטורה צבאית, והיה לשליט יחיד ללא מתחרים או מגבלות. מאתיים משאיות עמוסות ברכוש שנבזז מהיהודים, הכסף המזומן והתכשיטים, הוחרמו ולא הוחזרו ליהודים, שגם לא פוצו על הנזקים שנגרמו לרכושם ולמוסדותיהם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2015	פלה אדסון ארנצ'יס דו נסימנטו, הידוע בכינוי פלה, היה כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי, ונחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. להצלחתו של פלה, כמו גם ליכולות המשחק האישיות שלו ולסגנונו המרהיב, הייתה השפעה רבה על הכדורגל בברזיל ובעולם במשך שנים רבות. פלה גדל בעיר באורו, והחל את הקריירה שלו במועדון הכדורגל המקומי. פוטנציאל המשחק שהפגין זוהה על ידי קבוצת סנטוס, שבמדיה החל את הקריירה המקצוענית. הוא שיחק בסנטוס במשך 18 שנים, במהלכן זכה בתארים קבוצתיים ואישיים רבים והבקיע למעלה מאלף שערים – הישג יחיד במינו בתולדות הכדורגל. עם נבחרת ברזיל הוא זכה במונדיאל 1958, במונדיאל 1962 ובמונדיאל 1970, והוא מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. לקראת סיום הקריירה שלו עבר פלה לניו יורק קוסמוס מארצות הברית, ולאורך השנים היה אחראי במידה רבה להתפתחות הכדורגל במדינה זו. הוא עבד גם כשגריר של ארגונים בינלאומיים כגון פיפ"א ויוניצ"ף, וכיהן במשך שלוש שנים כשר הספורט של ברזיל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה