ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/מאי 2021

מאי
1 במאי 2021	בניין הישיבה בעיר טלז ישיבת טֶלְז היא ישיבה חשובה שפעלה בעיר טלז שבליטא, בסופה של המאה ה-19 ובחציה הראשון של המאה ה-20. הישיבה הוקמה במטרה ליצור מוסד חינוכי שיהווה אלטרנטיבה מסורתית לתנועת ההשכלה היהודית. רבי אליעזר גורדון הגיע לישיבה מעט לאחר הקמתה, אך הפך לראש הישיבה המשפיע ביותר. לצידו לימדו גם רבי שמעון שקופ, רבי יוסף בלוך ורבנים נוספים. בשנת 1940, כחלק ממלחמת העולם השנייה, חרבה הישיבה בעיר טלז והועברה על ידי שרידים מתלמידיה ורבניה לעיר קליבלנד, שם היא פועלת עד ימינו. הישיבה נודעה במאבקים שהיו בה סביב אידאולוגיית תנועת המוסר, וכן בחלוקה המקורית (בזמנו) לכיתות שאוכלסו בחתך תלמידים לפי רמתם הלימודית ולא לפי גילם. על בוגרי הישיבה נמנו תלמידי חכמים מפורסמים, אישי ציבור ורוח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2021	המלחמה האנגלו-עיראקית המלחמה האנגלו-עיראקית התנהלה בין 2 במאי ל-31 במאי 1941, בין בריטניה ובעלות בריתה לבין עיראק ובעלות בריתה ממדינות הציר, במהלך מלחמת העולם השנייה. המלחמה החלה לאחר הפיכה צבאית בעיראק שהעלתה לשלטון את המנהיג הפרו נאצי רשיד עלי אל-כילאני. אל-כילאני העלה דרישות לסילוק הצבא הבריטי מאדמת עיראק, על אף שעיראק הייתה מחויבת לנוכחות צבאית בריטית על אדמתה על פי ההסכם האנגלו-עיראקי משנת 1930. הדרישות הסלימו לכלל עימות צבאי, שבסופו פלשו צבאות בריטניה לעיראק, והביאו לנפילת משטרו של אל-כילאני, ולהשבת השלטון לידי השושלת ההאשמית ששלטה בעיראק קודם להפיכה. במלחמה קיבלה עיראק סיוע צבאי ואווירי מגרמניה הנאצית ומאיטליה הפאשיסטית, והיא נתפסה כחלק מניסיון השתלטות של מדינות הציר על המזרח התיכון ומקורות הנפט שבו. לאחר המלחמה נמשכו עימותים אלו והביאו לפלישות בריטיות נוספות, בתחילה לסוריה וללבנון, ולאחר מכן, בשיתוף פעולה עם ברית המועצות, לפלישה לאיראן. במלחמה השתתפה חוליה של האצ"ל, שנשלחה לשליחות חבלה וריגול מעבר לקווי האויב. במסגרת חוליה זו לחם ונהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. העיראקים זכו לתמיכת מנהיגים פלסטינים, ואישים כחאג' אמין אל חוסייני ופאוזי אל קאוקג'י שהו בעיראק בעת המלחמה וסייעו בידי אל-כילאני ואנשיו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2021	המלחמה האנגלו-עיראקית המלחמה האנגלו-עיראקית התנהלה בין 2 במאי ל-31 במאי 1941, בין בריטניה ובעלות בריתה לבין עיראק ובעלות בריתה ממדינות הציר, במהלך מלחמת העולם השנייה. המלחמה החלה לאחר הפיכה צבאית בעיראק שהעלתה לשלטון את המנהיג הפרו נאצי רשיד עלי אל-כילאני. אל-כילאני העלה דרישות לסילוק הצבא הבריטי מאדמת עיראק, על אף שעיראק הייתה מחויבת לנוכחות צבאית בריטית על אדמתה על פי ההסכם האנגלו-עיראקי משנת 1930. הדרישות הסלימו לכלל עימות צבאי, שבסופו פלשו צבאות בריטניה לעיראק, והביאו לנפילת משטרו של אל-כילאני, ולהשבת השלטון לידי השושלת ההאשמית ששלטה בעיראק קודם להפיכה. במלחמה קיבלה עיראק סיוע צבאי ואווירי מגרמניה הנאצית ומאיטליה הפאשיסטית, והיא נתפסה כחלק מניסיון השתלטות של מדינות הציר על המזרח התיכון ומקורות הנפט שבו. לאחר המלחמה נמשכו עימותים אלו והביאו לפלישות בריטיות נוספות, בתחילה לסוריה וללבנון, ולאחר מכן, בשיתוף פעולה עם ברית המועצות, לפלישה לאיראן. במלחמה השתתפה חוליה של האצ"ל, שנשלחה לשליחות חבלה וריגול מעבר לקווי האויב. במסגרת חוליה זו לחם ונהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. העיראקים זכו לתמיכת מנהיגים פלסטינים, ואישים כחאג' אמין אל חוסייני ופאוזי אל קאוקג'י שהו בעיראק בעת המלחמה וסייעו בידי אל-כילאני ואנשיו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2021	אלכסנדר הגדול בקרב גרניקוס; ציורו של שארל לה ברון משנת 1665 קרב גרניקוס (334 לפנה"ס) היה הקרב הראשון שנערך על אדמת האימפריה הפרסית, בין הצבא היווני-מוקדוני, שפלש לשטחיה בהנהגתו של אלכסנדר הגדול, לבין הצבא הפרסי. המצביאים הפרסים ניסו לבלום את התקדמותו של הצבא הפולש על גדות הנהר גרניקוס, אך כשלו בכך. היה זה הניצחון המשמעותי הראשון של אלכסנדר על צבאות האימפריה הפרסית. קרב גרניקוס היה הקטן מבין שלושת הקרבות הסדורים שנערכו בין אלכסנדר לכוחותיה של האימפריה הפרסית (השניים האחרים היו קרב איסוס וקרב גאוגמלה), והוא ידוע בעיקר בזכות הצלת חייו של אלכסנדר בידי קלייטוס השחור. הניצחון בקרב שימש לתעמולה ביוון ובמוקדון למען אלכסנדר ומסעו הפרסי. לאחר תבוסת הצבא הפרסי, כבש אלכסנדר הגדול את מרבית שטחה של אסיה הקטנה ללא מאמץ רב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2021	אלכסנדר הגדול בקרב גרניקוס; ציורו של שארל לה ברון משנת 1665 קרב גרניקוס (334 לפנה"ס) היה הקרב הראשון שנערך על אדמת האימפריה הפרסית, בין הצבא היווני-מוקדוני, שפלש לשטחיה בהנהגתו של אלכסנדר הגדול, לבין הצבא הפרסי. המצביאים הפרסים ניסו לבלום את התקדמותו של הצבא הפולש על גדות הנהר גרניקוס, אך כשלו בכך. היה זה הניצחון המשמעותי הראשון של אלכסנדר על צבאות האימפריה הפרסית. קרב גרניקוס היה הקטן מבין שלושת הקרבות הסדורים שנערכו בין אלכסנדר לכוחותיה של האימפריה הפרסית (השניים האחרים היו קרב איסוס וקרב גאוגמלה), והוא ידוע בעיקר בזכות הצלת חייו של אלכסנדר בידי קלייטוס השחור. הניצחון בקרב שימש לתעמולה ביוון ובמוקדון למען אלכסנדר ומסעו הפרסי. לאחר תבוסת הצבא הפרסי, כבש אלכסנדר הגדול את מרבית שטחה של אסיה הקטנה ללא מאמץ רב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2021	קשת רכוב פרתי קרב חָרָן היה קרב מכריע בין צבא רומאי בפיקודו של מרקוס ליקיניוס קראסוס לבין כוחות האימפריה הַפַּרְתִּית, שהתחולל בראשית חודש מאי שנת 53 לפנה"ס סמוך לעיר חרן שבצפון מסופוטמיה. הקרב הסתיים בתבוסה מוחצת של הצבא הרומאי, שכּוּתר וכמעט הושמד על ידי כוח פרשים פרתי קטן יחסית, ובמותם של מרקוס קראסוס ובנו פובליוס. שרידי הצבא הרומי שניסו לסגת צפונה, תחילה לעיר חרן ולאחר מכן לשטח ארמניה, ספגו אבדות כבדות במהלך נסיגתם, ורק חלק קטן מצבאו של קראסוס הצליח לחזור בשלום. התבוסה שמה קץ לניסיונה הראשון של האימפריה הרומית לפלוש לתחומי האימפריה הפרתית, ובעקבותיה השתלטו הפרתים מחדש על כל השטח שממזרח לנהר פרת. קרב חרן היה הקרב המשמעותי הראשון בין האימפריה הרומית לבין האימפריה הפרתית. הוא פתח סדרה של עימותים צבאיים בין שתי האימפריות, שארכו מאות שנים. הניצחון הפרתי בקרב ביסס את מעמדה של האימפריה הפרתית ככוח הדומיננטי באזור המזרח הקרוב וכיריב שווה כוחות לאימפריה הרומית. מותו בקרב של קראסוס, שהיה אחד מחברי הטריומווירט הראשון, ששלט ברומא באותה תקופה, פגע באיזון הפנימי בין חברי הטריאומווירט, והשפיע בעקיפין על פירוק הברית הפוליטית בין שני החברים הנוספים בטריאומווירט, פומפיוס ויוליוס קיסר, ועל הקרע ביניהם, שהוביל לפרוץ מלחמת אזרחים ברומא ובסופו של דבר לקיצה של הרפובליקה הרומית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2021	קשת רכוב פרתי קרב חָרָן היה קרב מכריע בין צבא רומאי בפיקודו של מרקוס ליקיניוס קראסוס לבין כוחות האימפריה הַפַּרְתִּית, שהתחולל בראשית חודש מאי שנת 53 לפנה"ס סמוך לעיר חרן שבצפון מסופוטמיה. הקרב הסתיים בתבוסה מוחצת של הצבא הרומאי, שכּוּתר וכמעט הושמד על ידי כוח פרשים פרתי קטן יחסית, ובמותם של מרקוס קראסוס ובנו פובליוס. שרידי הצבא הרומי שניסו לסגת צפונה, תחילה לעיר חרן ולאחר מכן לשטח ארמניה, ספגו אבדות כבדות במהלך נסיגתם, ורק חלק קטן מצבאו של קראסוס הצליח לחזור בשלום. התבוסה שמה קץ לניסיונה הראשון של האימפריה הרומית לפלוש לתחומי האימפריה הפרתית, ובעקבותיה השתלטו הפרתים מחדש על כל השטח שממזרח לנהר פרת. קרב חרן היה הקרב המשמעותי הראשון בין האימפריה הרומית לבין האימפריה הפרתית. הוא פתח סדרה של עימותים צבאיים בין שתי האימפריות, שארכו מאות שנים. הניצחון הפרתי בקרב ביסס את מעמדה של האימפריה הפרתית ככוח הדומיננטי באזור המזרח הקרוב וכיריב שווה כוחות לאימפריה הרומית. מותו בקרב של קראסוס, שהיה אחד מחברי הטריומווירט הראשון, ששלט ברומא באותה תקופה, פגע באיזון הפנימי בין חברי הטריאומווירט, והשפיע בעקיפין על פירוק הברית הפוליטית בין שני החברים הנוספים בטריאומווירט, פומפיוס ויוליוס קיסר, ועל הקרע ביניהם, שהוביל לפרוץ מלחמת אזרחים ברומא ובסופו של דבר לקיצה של הרפובליקה הרומית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2021	מסיבת תה מטורפת, איור לקטע מהספר שיצר ג'ון טניאל הרפתקאות אליס בארץ הפלאות הוא אחד מספרי הילדים הידועים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. הוא פורסם על ידי צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, שנודע בשם העט לואיס קרול, בשנת 1865. עלילתו מתרכזת בילדה אליס, המבוססת על ידידתו של קרול אליס לידל, וביקורה בארץ מוזרה ובמקרים רבים חסרת הגיון נראה לעין המכונה "ארץ הפלאות". אף על פי שהוא נכתב במקור כספר ילדים, מבוגרים רבים מצאו עניין באיגיון, בהומור מתוחכם, בביקורת סמויה על החברה של ימיו, ברעיונות פילוסופיים ובעוד אלמנטים רבים, שילדים לא בהכרח שמים לב אליהם וחוקרים מתווכחים עד כמה קרול כיוון אליהם במקור. הוא תורגם ל-125 שפות, ולעברית חמש פעמים, בידי אריה ליב סמיאטיצקי, אהרן אמיר, אוריאל אופק, רנה ליטוין ועטרה אופק. השפעתו התרבותית של הספר רבה, והוא זכה למספר עיבודים, כמו הסרט המצויר המפורסם של וולט דיסני משנת 1951, וכן לרמזים ביצירות אחרות, כמו המטריקס ומלחמת הכוכבים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2021	מסיבת תה מטורפת, איור לקטע מהספר שיצר ג'ון טניאל הרפתקאות אליס בארץ הפלאות הוא אחד מספרי הילדים הידועים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. הוא פורסם על ידי צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון, שנודע בשם העט לואיס קרול, בשנת 1865. עלילתו מתרכזת בילדה אליס, המבוססת על ידידתו של קרול אליס לידל, וביקורה בארץ מוזרה ובמקרים רבים חסרת הגיון נראה לעין המכונה "ארץ הפלאות". אף על פי שהוא נכתב במקור כספר ילדים, מבוגרים רבים מצאו עניין באיגיון, בהומור מתוחכם, בביקורת סמויה על החברה של ימיו, ברעיונות פילוסופיים ובעוד אלמנטים רבים, שילדים לא בהכרח שמים לב אליהם וחוקרים מתווכחים עד כמה קרול כיוון אליהם במקור. הוא תורגם ל-125 שפות, ולעברית חמש פעמים, בידי אריה ליב סמיאטיצקי, אהרן אמיר, אוריאל אופק, רנה ליטוין ועטרה אופק. השפעתו התרבותית של הספר רבה, והוא זכה למספר עיבודים, כמו הסרט המצויר המפורסם של וולט דיסני משנת 1951, וכן לרמזים ביצירות אחרות, כמו המטריקס ומלחמת הכוכבים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2021	כריכת הספר "בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק" הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19‎. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם – גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תומאס מאן, שהיה לאחד הסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20, פרסם את "בית בודנברוק" בשנת 1901 בהיותו בן 26 בלבד. רומן זה, שהיה לראשון מבין ספריו, זיכה לימים את מאן בפרס נובל לספרות לשנת 1929 – 28 שנה לאחר כתיבתו. "בית בודנברוק", שהיה לרב המכר הגדול ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, נחשב לאחרון הרומנים הקלאסיים, לאחד הספרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, ונכלל ברשימת הספרים החשובים ביותר של כל הזמנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2021	כריכת הספר "בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק" הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19‎. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם – גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תומאס מאן, שהיה לאחד הסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20, פרסם את "בית בודנברוק" בשנת 1901 בהיותו בן 26 בלבד. רומן זה, שהיה לראשון מבין ספריו, זיכה לימים את מאן בפרס נובל לספרות לשנת 1929 – 28 שנה לאחר כתיבתו. "בית בודנברוק", שהיה לרב המכר הגדול ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, נחשב לאחרון הרומנים הקלאסיים, לאחד הספרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, ונכלל ברשימת הספרים החשובים ביותר של כל הזמנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2021	דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י. בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האונייה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח. הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בעת כהונתו כראש ממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2021	דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י. בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל. עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האונייה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח. הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בעת כהונתו כראש ממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2021	הערת שוליים הערת שוליים הוא סרט דרמה ישראלי בבימויו של יוסף סידר ובכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא. הסרט עוסק באב ובנו, שניהם פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. האב הוא איש שיטת המחקר הישנה, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית של חוקר אחר. הבן הוא ידוען וגיבור הממסד – המייצג נאמנה את שיטות המחקר החדשות, שנתפסות כשטחיות בעיני האב. הסרט זכה בפרס לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2011, שם הוצג בהקרנת בכורה ב-14 במאי 2011, וכן בתשעה פרסי אופיר לשנת 2011 בקטגוריות: הסרט העלילתי, בימוי, תסריט, שחקן ראשי, שחקן משנה, עריכה, עיצוב אמנותי, פסקול וצילום. הסרט נמנה עם חמשת המועמדים הסופיים לזכייה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2011 בטקס פרסי אוסקר ה-83, והיה לסרט הישראלי המכניס ביותר בקופות הכרטיסים בישראל בשנה זו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2021	הערת שוליים הערת שוליים הוא סרט דרמה ישראלי בבימויו של יוסף סידר ובכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא. הסרט עוסק באב ובנו, שניהם פרופסורים בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. האב הוא איש שיטת המחקר הישנה, המתוסכל משום שהמחקר החשוב בחייו, עליו עמל עשרות שנים, הפך למיותר עקב תגלית של חוקר אחר. הבן הוא ידוען וגיבור הממסד – המייצג נאמנה את שיטות המחקר החדשות, שנתפסות כשטחיות בעיני האב. הסרט זכה בפרס לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2011, שם הוצג בהקרנת בכורה ב-14 במאי 2011, וכן בתשעה פרסי אופיר לשנת 2011 בקטגוריות: הסרט העלילתי, בימוי, תסריט, שחקן ראשי, שחקן משנה, עריכה, עיצוב אמנותי, פסקול וצילום. הסרט נמנה עם חמשת המועמדים הסופיים לזכייה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2011 בטקס פרסי אוסקר ה-83, והיה לסרט הישראלי המכניס ביותר בקופות הכרטיסים בישראל בשנה זו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2021	תמונת פספורט של אנג'ליקה שץ אנג'ליקה שץ (30/31 באוגוסט 1897 – מאי 1975), הייתה בתו המנודה של בוריס שץ מייסד "בצלאל", מנישואיו הראשונים. לאחר שאשתו נטשה אותו ועברה להתגורר בפריז עם מאהבה ובתם אנג'ליקה, ניסה בוריס שץ לעקור אותה מלבו ובצוואה שכתב לפני מותו, לא הותיר לה דבר מרכושו. היא הייתה ציירת, מורה לאמנות, מבקרת אמנות, כתבת לענייני אמנות ופעילה בחיי התרבות של סופיה. עבודותיה הוצגו בתערוכות רבות בבולגריה, בצ'כוסלובקיה ובמסגרת סלון הסתיו של פריז בשנת 1932. ב-4 בינואר 2013 נפתחה תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, "בת אבודה, בת אובדת", אשר הציגה לראשונה 20 מציוריה שנתגלו בבוידעם בביתו של אביו של דן פאר, נינה החורג של אנג'ליקה שץ. בתערוכה נחשף גם סיפור חייה הטראגי באמצעות תצוגת המכתבים שהוחלפו בינה לבין אביה עד יום מותו. בעקבות תחקיר שנמשך שנתיים וחצי, אותו ערך דן פאר, תיעד ד"ר דורון לוריא את קורות חייה בספר "בת אבודה", המלווה אף הוא את התערוכה. תקופות רבות בחייה לוטות בערפל ומקורות המידע אודותיה הם מסמכים שונים, מכתביה ששלחה לאביה שנמצאו בארכיון הציוני ועדויות שונות של אנשים שהכירו אותה במידה כזו או אחרת, באירופה ובישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2021	תמונת פספורט של אנג'ליקה שץ אנג'ליקה שץ (30/31 באוגוסט 1897 – מאי 1975), הייתה בתו המנודה של בוריס שץ מייסד "בצלאל", מנישואיו הראשונים. לאחר שאשתו נטשה אותו ועברה להתגורר בפריז עם מאהבה ובתם אנג'ליקה, ניסה בוריס שץ לעקור אותה מלבו ובצוואה שכתב לפני מותו, לא הותיר לה דבר מרכושו. היא הייתה ציירת, מורה לאמנות, מבקרת אמנות, כתבת לענייני אמנות ופעילה בחיי התרבות של סופיה. עבודותיה הוצגו בתערוכות רבות בבולגריה, בצ'כוסלובקיה ובמסגרת סלון הסתיו של פריז בשנת 1932. ב-4 בינואר 2013 נפתחה תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, "בת אבודה, בת אובדת", אשר הציגה לראשונה 20 מציוריה שנתגלו בבוידעם בביתו של אביו של דן פאר, נינה החורג של אנג'ליקה שץ. בתערוכה נחשף גם סיפור חייה הטראגי באמצעות תצוגת המכתבים שהוחלפו בינה לבין אביה עד יום מותו. בעקבות תחקיר שנמשך שנתיים וחצי, אותו ערך דן פאר, תיעד ד"ר דורון לוריא את קורות חייה בספר "בת אבודה", המלווה אף הוא את התערוכה. תקופות רבות בחייה לוטות בערפל ומקורות המידע אודותיה הם מסמכים שונים, מכתביה ששלחה לאביה שנמצאו בארכיון הציוני ועדויות שונות של אנשים שהכירו אותה במידה כזו או אחרת, באירופה ובישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2021	מעשנות לבנות בטמפרטורות גבוהות (מעל 100°C) בשדה שמפיין (Champagne Vent) נביעה הידרותרמית היא נביעת מים שחוממו בתהליכים גאותרמיים דרך סדק געשי בפני כדור הארץ. נביעות הידרותרמיות מצויות בדרך כלל בסמוך לאתרים געשיים פעילים, אזורי פתיחה בין לוחות טקטוניים, אגנים אוקייניים ונקודות חמות. נביעות הידרותרמיות נוצרות כתוצאה מהפעילות הגאולוגית של קרום כדור הארץ ומכמויות המים הגדולות שעל פניו. נביעות הידרותרמיות ביבשה כוללות מעיינות חמים, פומרולות וגייזרים. נביעות הידרותרמיות מקרקעית הים יכולות ליצור צורת נוף הקרויה מעשנה שחורה. אף שהמונח נביעה הידרותרמית מתייחס הן לנביעות בים והן לנביעות ביבשה, נהוג להשתמש במונח בהקשר לנביעות מקרקעית הים. האזורים שסביב נביעות הידרותרמיות תת-ימיות עשירים יותר מבחינה ביולוגית יחסית למרבית האזורים הימיים העמוקים האחרים. מתקיימים בהם לעיתים קרובות קהילות מגוונות של בעלי חיים וצמחים הניזונים מהכימיקלים המומסים בנוזלים הנפלטים מהנביעות. חיידקים קדומים המבצעים כימוסינתזה הם השלב הראשון בשרשרת המזון, והם מאפשרים את קיומם של אורגניזמים מגוונים, כולל תולעי צינור ענקיות, צדפות, חלזונות ים וחסילונים. משערים כי נביעות הידרותרמיות קיימות גם על אירופה, ירחו של צדק, ועל אנקלדוס, ירחו של שבתאי, ובעבר היו נביעות הידרותרמיות גם על פני מאדים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2021	מעשנות לבנות בטמפרטורות גבוהות (מעל 100°C) בשדה שמפיין (Champagne Vent) נביעה הידרותרמית היא נביעת מים שחוממו בתהליכים גאותרמיים דרך סדק געשי בפני כדור הארץ. נביעות הידרותרמיות מצויות בדרך כלל בסמוך לאתרים געשיים פעילים, אזורי פתיחה בין לוחות טקטוניים, אגנים אוקייניים ונקודות חמות. נביעות הידרותרמיות נוצרות כתוצאה מהפעילות הגאולוגית של קרום כדור הארץ ומכמויות המים הגדולות שעל פניו. נביעות הידרותרמיות ביבשה כוללות מעיינות חמים, פומרולות וגייזרים. נביעות הידרותרמיות מקרקעית הים יכולות ליצור צורת נוף הקרויה מעשנה שחורה. אף שהמונח נביעה הידרותרמית מתייחס הן לנביעות בים והן לנביעות ביבשה, נהוג להשתמש במונח בהקשר לנביעות מקרקעית הים. האזורים שסביב נביעות הידרותרמיות תת-ימיות עשירים יותר מבחינה ביולוגית יחסית למרבית האזורים הימיים העמוקים האחרים. מתקיימים בהם לעיתים קרובות קהילות מגוונות של בעלי חיים וצמחים הניזונים מהכימיקלים המומסים בנוזלים הנפלטים מהנביעות. חיידקים קדומים המבצעים כימוסינתזה הם השלב הראשון בשרשרת המזון, והם מאפשרים את קיומם של אורגניזמים מגוונים, כולל תולעי צינור ענקיות, צדפות, חלזונות ים וחסילונים. משערים כי נביעות הידרותרמיות קיימות גם על אירופה, ירחו של צדק, ועל אנקלדוס, ירחו של שבתאי, ובעבר היו נביעות הידרותרמיות גם על פני מאדים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2021	אונורה דה בלזק אונורה דה בלזק (20 במאי 1799 – 18 באוגוסט 1850) היה סופר ומחזאי צרפתי, ממייסדי זרם הריאליזם בספרות. יצירתו הגדולה של בלזק, "הקומדיה האנושית", היא מקבץ של רומנים וסיפורים קצרים המציגים תמונה פנורמית של חיי החברה הצרפתית במחצית הראשונה של המאה ה-19, ובפרט בתקופה שלאחר נפילת נפוליאון ולאחר חזרת בית בורבון לשלטון בשנת 1815. יצירתו הראשונה, "טרגדיה בחרוזים", נכשלה, אך בלזק הוסיף לכתוב סיפורים עממיים. לאחר מספר כישלונות עסקיים החל לפרסם רומנים בשמו, והוסיף לעצמו את קידומת האצולה "דה" למרות שלא היה שייך לאצולה. יצירתו החשובה הראשונה הייתה "אז'ני גראנדה", על בת הקמצן. באותו זמן החל לרקום את תוכניתו הספרותית הגדולה, סדרה רבת היקף בשם "הקומדיה האנושית", המתארת את החברה בימיו על כל שכבותיה. הוא מתאר את האצולה ואת אנשי הבורגנות הזעירה בתחושת מציאות, הבחנה דקה, דיוק ודמיון פורה. הסדרה כוללת כ-100 רומנים וסיפורים, עם דמויות השבות ומופיעות בספרים שונים. בלזק היה אחד הסופרים הפוריים והחרוצים ביותר הידועים בתולדות הספרות, ונהג לכתוב כ-15 שעות ביממה ובעיקר בלילות. בשנת 1850 נשא לאישה את אהובתו מזה עשרים שנה, הרוזנת הפולניה דה האנסקה, שקשריו עימה הביאוהו לכתיבת הרומן "סרפיטה" ב-1834. בלזק מת בפריז חודשים ספורים לאחר נישואיו. מוזיאון בית בלזק שבפריז מוקדש לסופר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2021	אונורה דה בלזק אונורה דה בלזק (20 במאי 1799 – 18 באוגוסט 1850) היה סופר ומחזאי צרפתי, ממייסדי זרם הריאליזם בספרות. יצירתו הגדולה של בלזק, "הקומדיה האנושית", היא מקבץ של רומנים וסיפורים קצרים המציגים תמונה פנורמית של חיי החברה הצרפתית במחצית הראשונה של המאה ה-19, ובפרט בתקופה שלאחר נפילת נפוליאון ולאחר חזרת בית בורבון לשלטון בשנת 1815. יצירתו הראשונה, "טרגדיה בחרוזים", נכשלה, אך בלזק הוסיף לכתוב סיפורים עממיים. לאחר מספר כישלונות עסקיים החל לפרסם רומנים בשמו, והוסיף לעצמו את קידומת האצולה "דה" למרות שלא היה שייך לאצולה. יצירתו החשובה הראשונה הייתה "אז'ני גראנדה", על בת הקמצן. באותו זמן החל לרקום את תוכניתו הספרותית הגדולה, סדרה רבת היקף בשם "הקומדיה האנושית", המתארת את החברה בימיו על כל שכבותיה. הוא מתאר את האצולה ואת אנשי הבורגנות הזעירה בתחושת מציאות, הבחנה דקה, דיוק ודמיון פורה. הסדרה כוללת כ-100 רומנים וסיפורים, עם דמויות השבות ומופיעות בספרים שונים. בלזק היה אחד הסופרים הפוריים והחרוצים ביותר הידועים בתולדות הספרות, ונהג לכתוב כ-15 שעות ביממה ובעיקר בלילות. בשנת 1850 נשא לאישה את אהובתו מזה עשרים שנה, הרוזנת הפולניה דה האנסקה, שקשריו עימה הביאוהו לכתיבת הרומן "סרפיטה" ב-1834. בלזק מת בפריז חודשים ספורים לאחר נישואיו. מוזיאון בית בלזק שבפריז מוקדש לסופר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2021	דגל גרמניה דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959, אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית, אשר הייתה תחת שלטון פרוסי, טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש צבעיה הלאומיים של גרמניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2021	דגל גרמניה דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959, אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. הדגל הגרמני לא תמיד היה בצבעי השחור-אדום-זהב. לאחר מלחמת שבעת השבועות בשנת 1866 אימצה הקונפדרציה הצפון-גרמנית, אשר הייתה תחת שלטון פרוסי, טריקולור שחור-לבן-אדום כדגלה הלאומי, דגל אשר הפך להיות דגלה של הקיסרות הגרמנית לאחר איחודה של גרמניה בשנת 1871 והונף עד 1918. עם הקמתה של גרמניה הנאצית בשנת 1933 חזרו צבעי השחור-לבן-אדום לשמש צבעיה הלאומיים של גרמניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2021	קתדרלת קלן היא קתדרלה גותית רומית-קתולית בעיר קלן, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן. החל משנת 2006 היא נחשבת לאתר מורשת עולמית. הקתדרלה החולשת על קו הרקיע של קלן, נחשבת לסמלה של העיר, והיא אחד מהמבנים הידועים ביותר בגרמניה. הקתדרלה היא אחת הקתדרלות הגדולות והחשובות באירופה, הן בזכות האדריכלות שלה, הן בזכות גודלה והן בזכות האוצרות שהיא מכילה, "צלב גרו" ו"מקדש שלושת האמגושים" – שהפכו אותה לאתר צליינות חשוב. בית המקהלה של קתדרלת קלן (1248–1322) הוא יצירת מופת של סגנון גותי קורן ואילו הספינה הראשית והחזית המערבית המרשימה – עם צריחים מחודדים בגובה 157 מטר – הושלמו בתחייה הגותית במאה ה-19. בשנת 2007 הושלם אחד מן הוויטראז'ים שבכנסייה, שעבר שיפוץ על ידי האמן הגרמני גרהרד ריכטר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2021	קתדרלת קלן היא קתדרלה גותית רומית-קתולית בעיר קלן, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן. החל משנת 2006 היא נחשבת לאתר מורשת עולמית. הקתדרלה החולשת על קו הרקיע של קלן, נחשבת לסמלה של העיר, והיא אחד מהמבנים הידועים ביותר בגרמניה. הקתדרלה היא אחת הקתדרלות הגדולות והחשובות באירופה, הן בזכות האדריכלות שלה, הן בזכות גודלה והן בזכות האוצרות שהיא מכילה, "צלב גרו" ו"מקדש שלושת האמגושים" – שהפכו אותה לאתר צליינות חשוב. בית המקהלה של קתדרלת קלן (1248–1322) הוא יצירת מופת של סגנון גותי קורן ואילו הספינה הראשית והחזית המערבית המרשימה – עם צריחים מחודדים בגובה 157 מטר – הושלמו בתחייה הגותית במאה ה-19. בשנת 2007 הושלם אחד מן הוויטראז'ים שבכנסייה, שעבר שיפוץ על ידי האמן הגרמני גרהרד ריכטר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2021	הנפת הדגל באיוו ג'ימה הוא תצלום היסטורי מפורסם ממלחמת העולם השנייה, המתאר שישה חיילים אמריקאים המניפים את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י שבאי היפני איוו ג'ימה. הוא צולם ב-23 בפברואר 1945 על ידי הצלם ג'ו רוזנטל, במהלך קרב איוו ג'ימה שבו נכבש ההר. בתצלום מוצגת הנפת הדגל השנייה על הר סוריבאצ'י. ההנפה הראשונה תועדה על ידי לואיס לווארי, אולם תצלומו לא התפרסם בזמנו וגם כיום זוכה לפרסום מועט. תצלומו של רוזנטל, מאידך, זכה לפופולריות אדירה. הוא הודפס מחדש אלפי פעמים בעיתונים ובכתבי עת שונים, והפך עד מהרה לתצלום המסמל את הניצחון במלחמה עבור הציבור האמריקני. בשנת 1945 הוא זכה בפרס פוליצר לתצלום הטוב ביותר, והיה לתצלום הראשון שזכה בפרס באותה שנה שבה פורסם לראשונה. התצלום היווה בסיס לשני סרטי קולנוע, חולות איוו ג'ימה וגיבורי הדגל, והיה מקור השראה לעוד מספר תצלומים אחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2021	הנפת הדגל באיוו ג'ימה הוא תצלום היסטורי מפורסם ממלחמת העולם השנייה, המתאר שישה חיילים אמריקאים המניפים את דגל ארצות הברית על פסגת הר סוריבאצ'י שבאי היפני איוו ג'ימה. הוא צולם ב-23 בפברואר 1945 על ידי הצלם ג'ו רוזנטל, במהלך קרב איוו ג'ימה שבו נכבש ההר. בתצלום מוצגת הנפת הדגל השנייה על הר סוריבאצ'י. ההנפה הראשונה תועדה על ידי לואיס לווארי, אולם תצלומו לא התפרסם בזמנו וגם כיום זוכה לפרסום מועט. תצלומו של רוזנטל, מאידך, זכה לפופולריות אדירה. הוא הודפס מחדש אלפי פעמים בעיתונים ובכתבי עת שונים, והפך עד מהרה לתצלום המסמל את הניצחון במלחמה עבור הציבור האמריקני. בשנת 1945 הוא זכה בפרס פוליצר לתצלום הטוב ביותר, והיה לתצלום הראשון שזכה בפרס באותה שנה שבה פורסם לראשונה. התצלום היווה בסיס לשני סרטי קולנוע, חולות איוו ג'ימה וגיבורי הדגל, והיה מקור השראה לעוד מספר תצלומים אחרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2021	פייבל פולקס (1900–1982) היה יהודי מארץ ישראל, שנפגש עם אדולף אייכמן במהלך השואה בשנת 1937, בנסותו לנקוט יוזמה לחילוץ רבבות יהודים מגרמניה הנאצית. פגישתו עם אייכמן באה בעקבות הקשרים שקיים לפני עליית הנאצים לשלטון עם סוכן האס דה פרנץ רייכרט, שהזמין אותו לפגישה. הוא נפגש פעמיים עם אייכמן – בברלין ובקהיר – ודן על אפשרות להוצאה לפועל של עסקאות לעליית יהודים לארץ ישראל, אך הפגישות לא הניבו סיכום ברור. דבר פגישותיו של פייבל פולקס עם הצמרת הנאצית לא נודע בארץ ישראל עד 1954, אז פורסמו רמזים ראשונים על העניין. פרטים ברורים יותר לגבי הפרשה פורסמו ב-1966 בשבועון הגרמני "דר שפיגל", אז גם פורסמה ברבים זהותו של פולקס, והפרשה עוררה סערה ציבורית בישראל. קורותיו של פייבל פולקס נותרו עד היום אפופי מסתורין. הנאצים ראו בו בעל תפקיד בכיר בארגון "ההגנה" (כך הוצג על ידי רייכרט), בעוד שלמעשה לא החזיק בפועל בתפקיד רם כלשהו בארגון. ייתכן, עם זאת, שעמד בקשרים עם הנאצים בהוראת צמרת "ההגנה" ותוך שיתוף פעולה עם הארגון, אך לא ברור מה היה אופיים ומטרתם של קשרים אלו. מעבר לכך, עסק בשליחות דיפלומטית גם ב-1948 וב-1949, כשנשלח על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון לשוחח עם הארכיבישוף ג'ורג' חכים, על מנת להגיע להסדר עם ערביי ארץ ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2021	פייבל פולקס (1900–1982) היה יהודי מארץ ישראל, שנפגש עם אדולף אייכמן במהלך השואה בשנת 1937, בנסותו לנקוט יוזמה לחילוץ רבבות יהודים מגרמניה הנאצית. פגישתו עם אייכמן באה בעקבות הקשרים שקיים לפני עליית הנאצים לשלטון עם סוכן האס דה פרנץ רייכרט, שהזמין אותו לפגישה. הוא נפגש פעמיים עם אייכמן – בברלין ובקהיר – ודן על אפשרות להוצאה לפועל של עסקאות לעליית יהודים לארץ ישראל, אך הפגישות לא הניבו סיכום ברור. דבר פגישותיו של פייבל פולקס עם הצמרת הנאצית לא נודע בארץ ישראל עד 1954, אז פורסמו רמזים ראשונים על העניין. פרטים ברורים יותר לגבי הפרשה פורסמו ב-1966 בשבועון הגרמני "דר שפיגל", אז גם פורסמה ברבים זהותו של פולקס, והפרשה עוררה סערה ציבורית בישראל. קורותיו של פייבל פולקס נותרו עד היום אפופי מסתורין. הנאצים ראו בו בעל תפקיד בכיר בארגון "ההגנה" (כך הוצג על ידי רייכרט), בעוד שלמעשה לא החזיק בפועל בתפקיד רם כלשהו בארגון. ייתכן, עם זאת, שעמד בקשרים עם הנאצים בהוראת צמרת "ההגנה" ותוך שיתוף פעולה עם הארגון, אך לא ברור מה היה אופיים ומטרתם של קשרים אלו. מעבר לכך, עסק בשליחות דיפלומטית גם ב-1948 וב-1949, כשנשלח על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון לשוחח עם הארכיבישוף ג'ורג' חכים, על מנת להגיע להסדר עם ערביי ארץ ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2021	הפילון (שער הכניסה) במקדש אדפו מקדש אדפו הוא מקדש מצרי עתיק השוכן על הגדה המערבית של הנילוס בעיר אדפו שבמצרים העליונה, כ-100 ק"מ דרומית ללוקסור. העיר הייתה ידועה בתקופה התלמיית-רומית בשם "אפולונופוליס מגנה" שניתן לה על שמו של שילוב האלים הורוס-אפולו. זהו אחד המקדשים המצריים העתיקים השמורים ביותר ששרדו. המקדש מוכר כאתר מורשת עולמית. המקדש לאל הבז הורוס נבנה בתקופה התלמיית בין השנים 237‏-57 לפנה"ס. הכתובות על קירות המקדש מספקות מידע חשוב בנושאי שפה, מיתולוגיה ודת בתקופה ההלניסטית-רומית במצרים העתיקה. הטקסטים המופיעים על קירות המקדש מספקים מידע על בנייתו. הטקסטים עוסקים גם בעימות העתיק שבין האלים הורוס וסת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2021	הפילון (שער הכניסה) במקדש אדפו מקדש אדפו הוא מקדש מצרי עתיק השוכן על הגדה המערבית של הנילוס בעיר אדפו שבמצרים העליונה, כ-100 ק"מ דרומית ללוקסור. העיר הייתה ידועה בתקופה התלמיית-רומית בשם "אפולונופוליס מגנה" שניתן לה על שמו של שילוב האלים הורוס-אפולו. זהו אחד המקדשים המצריים העתיקים השמורים ביותר ששרדו. המקדש מוכר כאתר מורשת עולמית. המקדש לאל הבז הורוס נבנה בתקופה התלמיית בין השנים 237‏-57 לפנה"ס. הכתובות על קירות המקדש מספקות מידע חשוב בנושאי שפה, מיתולוגיה ודת בתקופה ההלניסטית-רומית במצרים העתיקה. הטקסטים המופיעים על קירות המקדש מספקים מידע על בנייתו. הטקסטים עוסקים גם בעימות העתיק שבין האלים הורוס וסת. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה