ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/ינואר 2019

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
ינואר
1 בינואר 2019
ספרייה

ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. הספריות פועלות לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. חלק מהספריות משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו. ספריות אחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם.

עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2019
ספרייה

ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. הספריות פועלות לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. חלק מהספריות משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו. ספריות אחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם.

עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2019
קלמנט אטלי

קלמנט אטלי (3 בינואר 1883 - 8 באוקטובר 1967) היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ששימש כראש ממשלת בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

אטלי שימש בתפקידים רבים ושונים, ובין היתר שימש כסגן ראש ממשלת בריטניה, כאשר הצטרף לקבינט המלחמה של וינסטון צ'רצ'יל ב-1940. ב-1945 ניצחה מפלגתו של אטלי באופן מפתיע את המפלגה השמרנית בראשות צ'רצ'יל, ואטלי שימש כראש ממשלה במשך למעלה מחמש שנים, כאשר זכה גם בבחירות שנערכו ב-1950, אך הפסיד בבחירות שנערכו ב-1951.

תקופת כהונתו של אטלי בראשות הממשלה היא בין החשובות שבכהונות ראשי הממשלה בבריטניה, הייתה זו תקופה של דקולוניזציה, ששיאה בהענקת העצמאות להודו ולפקיסטן. מדינת ישראל אף היא הוקמה בזמן כהונתו, אך זאת לאחר מאבק קשה עם התנועה הציונית, כאשר מדיניות החוץ של אטלי הונחתה על ידי ארנסט בווין, שהנהיג יד נוקשה כנגד היישוב, ואסר על העלייה. אטלי התמודד עם אירועים כראשית המלחמה הקרה, מלחמת קוריאה וייסודו של ארגון האומות המאוחדות. מהבחינה הבריטית הפנימית נודעה לכהונתו חשיבות גדולה, ובמהלכה התחוללה הבנייה מחדש של החברה ושל הכלכלה הבריטית שלאחר המלחמה. אטלי פעל ליצירת מדינת רווחה, המבוססת על דו"ח בוורידג', שבה מערכת של קצבאות מלווה את האזרח "מעריסה ועד קבר", ושירותי בריאות מולאמים מעניקים רפואה חינם לכל. לשם כך הלאימה ממשלתו של אטלי תעשיות מפתח, יצרה מערכת מפותחת של שירותי ביטוח לאומי, ויצרה את שירותי הבריאות הלאומיים הבריטים.

עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2019
קלמנט אטלי

קלמנט אטלי (3 בינואר 1883 - 8 באוקטובר 1967) היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ששימש כראש ממשלת בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

אטלי שימש בתפקידים רבים ושונים, ובין היתר שימש כסגן ראש ממשלת בריטניה, כאשר הצטרף לקבינט המלחמה של וינסטון צ'רצ'יל ב-1940. ב-1945 ניצחה מפלגתו של אטלי באופן מפתיע את המפלגה השמרנית בראשות צ'רצ'יל, ואטלי שימש כראש ממשלה במשך למעלה מחמש שנים, כאשר זכה גם בבחירות שנערכו ב-1950, אך הפסיד בבחירות שנערכו ב-1951.

תקופת כהונתו של אטלי בראשות הממשלה היא בין החשובות שבכהונות ראשי הממשלה בבריטניה, הייתה זו תקופה של דקולוניזציה, ששיאה בהענקת העצמאות להודו ולפקיסטן. מדינת ישראל אף היא הוקמה בזמן כהונתו, אך זאת לאחר מאבק קשה עם התנועה הציונית, כאשר מדיניות החוץ של אטלי הונחתה על ידי ארנסט בווין, שהנהיג יד נוקשה כנגד היישוב, ואסר על העלייה. אטלי התמודד עם אירועים כראשית המלחמה הקרה, מלחמת קוריאה וייסודו של ארגון האומות המאוחדות. מהבחינה הבריטית הפנימית נודעה לכהונתו חשיבות גדולה, ובמהלכה התחוללה הבנייה מחדש של החברה ושל הכלכלה הבריטית שלאחר המלחמה. אטלי פעל ליצירת מדינת רווחה, המבוססת על דו"ח בוורידג', שבה מערכת של קצבאות מלווה את האזרח "מעריסה ועד קבר", ושירותי בריאות מולאמים מעניקים רפואה חינם לכל. לשם כך הלאימה ממשלתו של אטלי תעשיות מפתח, יצרה מערכת מפותחת של שירותי ביטוח לאומי, ויצרה את שירותי הבריאות הלאומיים הבריטים.

עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2019
נוקליאוסינתזה

נוקליאוסינתזה הוא מונח בפיזיקה גרעינית המתייחס לתהליכים ראשוניים בהם נוצרים גרעינים אטומיים חדשים. גרעיני האטומים הראשונים נוצרו כשלוש דקות לאחר המפץ הגדול, בתהליך הנקרא נוקליאוסינתזה של המפץ הגדול. היו אלה גרעיני מימן והליום, אשר היוו את מרכיביהם של הכוכבים הקדמונים הראשוניים, וקבעו לפיכך את היחס הידוע בין שכיחויותיהם של מימן ושל הליום ביקום המוכר היום.

גרעינים כבדים יותר נוצרו מגרעיני מימן והליום, בדרך של נוקליאוסינתזה כוכבית, בתוככי כוכבים שכבר התגבשו והתהוו. חלק מיסודות כבדים אלה, בפרט אלה הקלים מברזל, ממשיכים להגיע לתווך הבין-כוכבי. שאריות החומר שהושלך החוצה יוצרות את הערפיליות המופיעות במקומות רבים ברחבי הגלקסיה שלנו, למשל, היא גלקסיית 'שביל החלב', אבל גם באחרות. תהליכי נוקליאוסינתזה של סופרנובה בתוך כוכבים מתפוצצים אחראיים לתפוצתם של יסודות הנמצאים בין מגנזיום (מספר אטומי 12) לבין ניקל (מספר אטומי 28). חלק מיסודות אלה נוצר כתוצאה מבליעת כמה נייטרונים בפרק זמן של מספר שניות במהלך ההתפוצצות. היסודות הנוצרים באירוע סופרנובה כוללים את היסודות הכבדים ביותר בטבלה המחזורית, דוגמת אורניום ותוריום, שהם רדיונוקלידים (כלומר, פולטי חלקיקים) קדומים וארוכי-חיים במיוחד.

תהליכי התזה על ידי קרניים קוסמיות מתרחשים כאשר קרניים קוסמיות פוגעות בחלקיקי החומר המרכיב את התווך הבין-כוכבי ומפרקות את גרעיניהם של סוגי האטומים הגדולים, מהווים מקור משמעותי לגרעינים קלים יותר, בפרט הליום, בריליום ובור, אשר אינם נוצרים בתהליכי נוקליאוסינתזה כוכביים (חלק מהם מתרחש בכוכבים מאסיביים דיים, וחלק מהם מתחולל רק בכוכבים מאסיביים ביותר המגיעים לשלב סופרנובה).

עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2019
נוקליאוסינתזה

נוקליאוסינתזה הוא מונח בפיזיקה גרעינית המתייחס לתהליכים ראשוניים בהם נוצרים גרעינים אטומיים חדשים. גרעיני האטומים הראשונים נוצרו כשלוש דקות לאחר המפץ הגדול, בתהליך הנקרא נוקליאוסינתזה של המפץ הגדול. היו אלה גרעיני מימן והליום, אשר היוו את מרכיביהם של הכוכבים הקדמונים הראשוניים, וקבעו לפיכך את היחס הידוע בין שכיחויותיהם של מימן ושל הליום ביקום המוכר היום.

גרעינים כבדים יותר נוצרו מגרעיני מימן והליום, בדרך של נוקליאוסינתזה כוכבית, בתוככי כוכבים שכבר התגבשו והתהוו. חלק מיסודות כבדים אלה, בפרט אלה הקלים מברזל, ממשיכים להגיע לתווך הבין-כוכבי. שאריות החומר שהושלך החוצה יוצרות את הערפיליות המופיעות במקומות רבים ברחבי הגלקסיה שלנו, למשל, היא גלקסיית 'שביל החלב', אבל גם באחרות. תהליכי נוקליאוסינתזה של סופרנובה בתוך כוכבים מתפוצצים אחראיים לתפוצתם של יסודות הנמצאים בין מגנזיום (מספר אטומי 12) לבין ניקל (מספר אטומי 28). חלק מיסודות אלה נוצר כתוצאה מבליעת כמה נייטרונים בפרק זמן של מספר שניות במהלך ההתפוצצות. היסודות הנוצרים באירוע סופרנובה כוללים את היסודות הכבדים ביותר בטבלה המחזורית, דוגמת אורניום ותוריום, שהם רדיונוקלידים (כלומר, פולטי חלקיקים) קדומים וארוכי-חיים במיוחד.

תהליכי התזה על ידי קרניים קוסמיות מתרחשים כאשר קרניים קוסמיות פוגעות בחלקיקי החומר המרכיב את התווך הבין-כוכבי ומפרקות את גרעיניהם של סוגי האטומים הגדולים, מהווים מקור משמעותי לגרעינים קלים יותר, בפרט הליום, בריליום ובור, אשר אינם נוצרים בתהליכי נוקליאוסינתזה כוכביים (חלק מהם מתרחש בכוכבים מאסיביים דיים, וחלק מהם מתחולל רק בכוכבים מאסיביים ביותר המגיעים לשלב סופרנובה).

עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2019
אברהם גולדפדן, לונדון, 1890

אברהם גולדפדן (1840 - 1908) היה מחזאי, משורר, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידיש ועברית, אבי תיאטרון היידיש המודרני.

בגיל 15 פרסם את ספר שיריו הראשון בעברית, "ציצים ופרחים". הספר זכה להצלחה והוא התפרסם כמשורר עברי. ב־1876 העלה את המופע הראשון שלו, שהיה בסגנון וודוויל, ובו שיחקו שחקנים נוספים, ישראל גרודנר ושכר גולדשטיין.

בפעילותו כמחזאי וכמשורר יצר גולדפדן רפרטואר של שירים ומחזות חדשים. בשנתיים הראשונות לפעילותו כתב 22 מחזות, ובמהלך הקריירה כתב כ־40. אף שלא הצליח תמיד להשאיר את השחקנים בלהקתו כאשר הפכו לכוכבים בזכות עצמם, המשיך, במשך שנים רבות, לגייס כישרונות חדשים, ולהקתו הייתה למקום שבו ניתן לרכוש הכשרה נאותה לקריירה בתיאטרון היידיש.

היבול והגיוון ביצירותיו של גולדפדן היה רב. הוא חיבר קומדיות, דרמות, מחזות היסטוריים, אופרטות, שירה בעברית ואפילו ספר מסות. גם את המוזיקה למחזותיו, שהיו ברובם מחזות מוזיקליים, חיבר בעצמו.

שיריו, כגון "ראזשינקעס מיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים"), הפכו לשירים עממיים, ודמויות ממחזותיו "שמענדריק" ו"שני קוני-למל" הפכו לחלק מהסלנג ביידיש. מחזותיו הועלו על במות ברחבי העולם היהודי, משנת 1880 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2019
אברהם גולדפדן, לונדון, 1890

אברהם גולדפדן (1840 - 1908) היה מחזאי, משורר, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון יידיש ועברית, אבי תיאטרון היידיש המודרני.

בגיל 15 פרסם את ספר שיריו הראשון בעברית, "ציצים ופרחים". הספר זכה להצלחה והוא התפרסם כמשורר עברי. ב־1876 העלה את המופע הראשון שלו, שהיה בסגנון וודוויל, ובו שיחקו שחקנים נוספים, ישראל גרודנר ושכר גולדשטיין.

בפעילותו כמחזאי וכמשורר יצר גולדפדן רפרטואר של שירים ומחזות חדשים. בשנתיים הראשונות לפעילותו כתב 22 מחזות, ובמהלך הקריירה כתב כ־40. אף שלא הצליח תמיד להשאיר את השחקנים בלהקתו כאשר הפכו לכוכבים בזכות עצמם, המשיך, במשך שנים רבות, לגייס כישרונות חדשים, ולהקתו הייתה למקום שבו ניתן לרכוש הכשרה נאותה לקריירה בתיאטרון היידיש.

היבול והגיוון ביצירותיו של גולדפדן היה רב. הוא חיבר קומדיות, דרמות, מחזות היסטוריים, אופרטות, שירה בעברית ואפילו ספר מסות. גם את המוזיקה למחזותיו, שהיו ברובם מחזות מוזיקליים, חיבר בעצמו.

שיריו, כגון "ראזשינקעס מיט מאנדלען" ("צימוקים ושקדים"), הפכו לשירים עממיים, ודמויות ממחזותיו "שמענדריק" ו"שני קוני-למל" הפכו לחלק מהסלנג ביידיש. מחזותיו הועלו על במות ברחבי העולם היהודי, משנת 1880 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2019
אח"י דקר בעת יציאתה לדרך. נמל פורטסמות, ה-9 בינואר 1968

טביעת הצוללת דַּקָּר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל, על 69 אנשי צוותה, הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה.

הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה שש בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה.

כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה.

עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2019
אח"י דקר בעת יציאתה לדרך. נמל פורטסמות, ה-9 בינואר 1968

טביעת הצוללת דַּקָּר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל, על 69 אנשי צוותה, הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה.

הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה שש בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה.

כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק של 3 קילומטרים, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 קילומטרים מיעדה.

עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2019
בית הכנסת המרכזי בזאגרב שנחנך ב-1867 והוחרב על ידי שלטונות האוסטאשה ב-1942

יהדות זאגרב היא קהילה יהודית הכוללת מספר קהלים החיים בעיר זאגרב בירת קרואטיה משלהי המאה ה-18 ועד ימינו. ב-1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 12,000 נפשות והייתה השנייה בגודלה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה לאחר קהילת בלגרד.

תיעוד ליהודים שהתגוררו בזאגרב קיים מהמחצית השנייה של המאה ה-14 ועד גירושם מהעיר ב-1526 על ידי פרדיננד הראשון מלך הונגריה, בוהמיה וקרואטיה. בראשית המאה ה-18 שבו סוחרים ורוכלים יהודים לאזור, ומשום שנאסר עליהם להתגורר בעיר עצמה, ייסדו קהילות קטנות בכפרים ובעיירות שסבבו אותה. ב-1867 הוקם בית הכנסת בזאגרב. ב-1910 מנתה הקהילה 4,233 נפשות, שהיוו 5.67 אחוזים מכלל האוכלוסייה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים תהליך עיור מהיר, שכלל גם את הקהילה היהודית, אשר הכפילה את מספר בניה. ב-1931 נמנו בזאגרב 8,702 יהודים, שנחלקו לשלושה קהלים: קהל נאולוגי, קהל ספרדי שמנה 625 נפשות וקהל אורתודוקסי שמנה 160 נפשות.

לאחר האנשלוס וחלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה, הגיעו לעיר מאות פליטים יהודים. ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית לממלכת יוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. אזור זאגרב נכלל בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית תחת ממשלת הבובות של האוסטאשה. מיד הוחל ברדיפות יהודים תוך פרסום תקנות המגבילות את זכויות הפרט והזכויות הכלכליות של יהודי העיר. החל מיוני 1941 ביצעו שלטונות האוסטאשה אקציות בעיר, עצרו אלפים מיהודי העיר וגירשו אותם למחנות מעצר זמניים ולמחנות ריכוז שונים.

לאחר סיום המלחמה וכינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, שבה שארית הפליטה לעיר וחידשה את הפעילות הקהילתית. ב-1947 התגוררו בזאגרב 2,214 יהודים וכמחצית מהם עלו למדינת ישראל לאחר הקמתה או היגרו לארצות הברית. השלטון הקומוניסטי ביוגוסלביה, אף על פי שהיה ליברלי ממקביליו במזרח אירופה, התנגד לסממנים קהילתיים משום שראה בהם ביטוי של התבדלות. כך נשאה הקהילה אופי חילוני תוך שנכבדיה השתלבו במערכות השלטוניות המקומיות והארציות. לאחר מלחמת העצמאות של קרואטיה, נקט הממשל הקרואטי גישה אוהדת לקהילה היהודית על רקע רצונו לשפר את התדמית הלאומנית שדבקה בו. לקהילה מונה שוב רב ראשי, והוקמו מוסדות חינוך ותרבות עם צביון יהודי בולט. ב-2008 חל פילוג בקרב יהודי העיר, והם נחלקו לשתי קהילות: קהילת "בית ישראל", והקהילה היהודית המרכזית. ב-2016 התגוררו בזאגרב 1,200 יהודים.

עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2019
בית הכנסת המרכזי בזאגרב שנחנך ב-1867 והוחרב על ידי שלטונות האוסטאשה ב-1942

יהדות זאגרב היא קהילה יהודית הכוללת מספר קהלים החיים בעיר זאגרב בירת קרואטיה משלהי המאה ה-18 ועד ימינו. ב-1940 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 12,000 נפשות והייתה השנייה בגודלה בקרב קהילות יהדות יוגוסלביה לאחר קהילת בלגרד.

תיעוד ליהודים שהתגוררו בזאגרב קיים מהמחצית השנייה של המאה ה-14 ועד גירושם מהעיר ב-1526 על ידי פרדיננד הראשון מלך הונגריה, בוהמיה וקרואטיה. בראשית המאה ה-18 שבו סוחרים ורוכלים יהודים לאזור, ומשום שנאסר עליהם להתגורר בעיר עצמה, ייסדו קהילות קטנות בכפרים ובעיירות שסבבו אותה. ב-1867 הוקם בית הכנסת בזאגרב. ב-1910 מנתה הקהילה 4,233 נפשות, שהיוו 5.67 אחוזים מכלל האוכלוסייה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים תהליך עיור מהיר, שכלל גם את הקהילה היהודית, אשר הכפילה את מספר בניה. ב-1931 נמנו בזאגרב 8,702 יהודים, שנחלקו לשלושה קהלים: קהל נאולוגי, קהל ספרדי שמנה 625 נפשות וקהל אורתודוקסי שמנה 160 נפשות.

לאחר האנשלוס וחלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה, הגיעו לעיר מאות פליטים יהודים. ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית לממלכת יוגוסלביה והכניעה אותה תוך ימים אחדים. אזור זאגרב נכלל בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית תחת ממשלת הבובות של האוסטאשה. מיד הוחל ברדיפות יהודים תוך פרסום תקנות המגבילות את זכויות הפרט והזכויות הכלכליות של יהודי העיר. החל מיוני 1941 ביצעו שלטונות האוסטאשה אקציות בעיר, עצרו אלפים מיהודי העיר וגירשו אותם למחנות מעצר זמניים ולמחנות ריכוז שונים.

לאחר סיום המלחמה וכינון הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, שבה שארית הפליטה לעיר וחידשה את הפעילות הקהילתית. ב-1947 התגוררו בזאגרב 2,214 יהודים וכמחצית מהם עלו למדינת ישראל לאחר הקמתה או היגרו לארצות הברית. השלטון הקומוניסטי ביוגוסלביה, אף על פי שהיה ליברלי ממקביליו במזרח אירופה, התנגד לסממנים קהילתיים משום שראה בהם ביטוי של התבדלות. כך נשאה הקהילה אופי חילוני תוך שנכבדיה השתלבו במערכות השלטוניות המקומיות והארציות. לאחר מלחמת העצמאות של קרואטיה, נקט הממשל הקרואטי גישה אוהדת לקהילה היהודית על רקע רצונו לשפר את התדמית הלאומנית שדבקה בו. לקהילה מונה שוב רב ראשי, והוקמו מוסדות חינוך ותרבות עם צביון יהודי בולט. ב-2008 חל פילוג בקרב יהודי העיר, והם נחלקו לשתי קהילות: קהילת "בית ישראל", והקהילה היהודית המרכזית. ב-2016 התגוררו בזאגרב 1,200 יהודים.

עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2019
סכר קניון גלן

סכר קניון גלן הוא סכר קשת על נהר הקולורדו בצפון מדינת אריזונה בארצות הברית, בסמוך לעיירה פייג'. הסכר נבנה כדי לשמש כתחנת כוח הידרואלקטרית וכדי לווסת את זרימת נהר הקולורדו מאגן הקולורדו העליון לאגן התחתון. מאגר המים שמאחורי הסכר קרוי אגם פאוול, האגם המלאכותי השני בגודלו בארצות הברית, והוא מתמשך הרחק לתוך מדינת יוטה. הסכר קרוי על שם קניון גלן, סדרה של נקיקים צבעוניים, שרובם מצויים כיום מתחת למי המאגר.

הקמת הסכר הוצעה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחלק ממיזם אגירת מי נהר הקולורדו, מפעל מים של לשכת הטיוב של ארצות הברית (U.S. Bureau of Reclamation, בראשי תיבות USBR), סוכנות פדרלית הפועלת במסגרת מחלקת הפנים של ארצות הברית. המיזם נועד לפתח מאגרי מים בחלקו העליון של נהר הקולורדו ובכמה מיובליו. המטרה העיקרית של המיזם הייתה ליישם את חלוקת מי הנהר עבור המדינות באגן העליון של הנהר כפי שנקבע ב"הסכם נהר הקולורדו" - הסכם בין שבע מדינות בארצות הברית שנחתם ב-1922 וקבע את חלוקת מי הנהר בין המדינות שבהן הוא זורם. מטרה נוספת הייתה לאגור מים על מנת להבטיח כמות מים מספקת עבור האגן התחתון בשנים שחונות. המיקום הראשוני שהוצע על ידי USBR להקמת הסכר היה בקניון "אקו פארק" ביוטה. אולם לאחר התנגדות של ארגוני איכות הסביבה, כדוגמת מועדון סיירה, שפנו לבתי המשפט במטרה לעצור את המיזם, החליטה הסוכנות לבנות את הסכר בקניון גלן.

בניית סכר קניון גלן החלה ב-1956 והסתיימה ב-1966. כאשר המאגר התמלא, החל הסכר לשמש לוויסות זרימת המים במורד הנהר ולאספקת חשמל לתושבי האזור. ב-1983 שיטפונות גדולים כמעט גרמו להתמוטטות הסכר, אך האסון נמנע ברגע האחרון. באמצעות ריסון שיטפונות וגורמים נוספים שאפיינו בעבר את הקולורדו, גרם הסכר לשינויים פיזיים ואקולוגיים במורד הנהר. ההשפעות החיוביות והשליליות של הסכר שנויות במחלוקת, ומאמרים רבים נכתבו בזכותו ובגנותו.

עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2019
סכר קניון גלן

סכר קניון גלן הוא סכר קשת על נהר הקולורדו בצפון מדינת אריזונה בארצות הברית, בסמוך לעיירה פייג'. הסכר נבנה כדי לשמש כתחנת כוח הידרואלקטרית וכדי לווסת את זרימת נהר הקולורדו מאגן הקולורדו העליון לאגן התחתון. מאגר המים שמאחורי הסכר קרוי אגם פאוול, האגם המלאכותי השני בגודלו בארצות הברית, והוא מתמשך הרחק לתוך מדינת יוטה. הסכר קרוי על שם קניון גלן, סדרה של נקיקים צבעוניים, שרובם מצויים כיום מתחת למי המאגר.

הקמת הסכר הוצעה בשנות ה-50 של המאה ה-20 כחלק ממיזם אגירת מי נהר הקולורדו, מפעל מים של לשכת הטיוב של ארצות הברית (U.S. Bureau of Reclamation, בראשי תיבות USBR), סוכנות פדרלית הפועלת במסגרת מחלקת הפנים של ארצות הברית. המיזם נועד לפתח מאגרי מים בחלקו העליון של נהר הקולורדו ובכמה מיובליו. המטרה העיקרית של המיזם הייתה ליישם את חלוקת מי הנהר עבור המדינות באגן העליון של הנהר כפי שנקבע ב"הסכם נהר הקולורדו" - הסכם בין שבע מדינות בארצות הברית שנחתם ב-1922 וקבע את חלוקת מי הנהר בין המדינות שבהן הוא זורם. מטרה נוספת הייתה לאגור מים על מנת להבטיח כמות מים מספקת עבור האגן התחתון בשנים שחונות. המיקום הראשוני שהוצע על ידי USBR להקמת הסכר היה בקניון "אקו פארק" ביוטה. אולם לאחר התנגדות של ארגוני איכות הסביבה, כדוגמת מועדון סיירה, שפנו לבתי המשפט במטרה לעצור את המיזם, החליטה הסוכנות לבנות את הסכר בקניון גלן.

בניית סכר קניון גלן החלה ב-1956 והסתיימה ב-1966. כאשר המאגר התמלא, החל הסכר לשמש לוויסות זרימת המים במורד הנהר ולאספקת חשמל לתושבי האזור. ב-1983 שיטפונות גדולים כמעט גרמו להתמוטטות הסכר, אך האסון נמנע ברגע האחרון. באמצעות ריסון שיטפונות וגורמים נוספים שאפיינו בעבר את הקולורדו, גרם הסכר לשינויים פיזיים ואקולוגיים במורד הנהר. ההשפעות החיוביות והשליליות של הסכר שנויות במחלוקת, ומאמרים רבים נכתבו בזכותו ובגנותו.

עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2019 השיחהאנגלית: The Conversation) הוא סרט קולנוע אמריקני משנת 1974 בבימויו של פרנסיס פורד קופולה, ובכיכובו של ג'ין הקמן, העוסק במתקין האזנות סתר המוצא עצמו במרכזה של קנוניה. הסרט עוסק בשאלות מוסריות ופוליטיות שונות; בגין מועד הקרנתו הראשונית, בסמוך לאירועי פרשת ווטרגייט, שיקף את רוח התקופה בהעלותו נושאים כמו פרטיות, האזנות סתר ושימוש לרעה בכוח, אף שהתסריט נכתב על ידי קופולה בטרם נודע דבר הפרשה. הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית רבה, ואף זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ב-1974. גם כיום נחשב הסרט ליצירה חשובה, ולאחד משיאי יצירתו של קופולה. עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2019 השיחהאנגלית: The Conversation) הוא סרט קולנוע אמריקני משנת 1974 בבימויו של פרנסיס פורד קופולה, ובכיכובו של ג'ין הקמן, העוסק במתקין האזנות סתר המוצא עצמו במרכזה של קנוניה. הסרט עוסק בשאלות מוסריות ופוליטיות שונות; בגין מועד הקרנתו הראשונית, בסמוך לאירועי פרשת ווטרגייט, שיקף את רוח התקופה בהעלותו נושאים כמו פרטיות, האזנות סתר ושימוש לרעה בכוח, אף שהתסריט נכתב על ידי קופולה בטרם נודע דבר הפרשה. הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית רבה, ואף זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ב-1974. גם כיום נחשב הסרט ליצירה חשובה, ולאחד משיאי יצירתו של קופולה. עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2019
ג'ון מקיין (1925-2018)

ג'ון מקיין היה מדינאי ופוליטיקאי אמריקאי אשר ייצג כסנאטור את מדינת אריזונה בסנאט של ארצות הברית מינואר 1987 ועד מותו. לפני כן כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית במשך שתי תקופות כהונה. היה מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית בבחירות לנשיאות ב-2008, אך הפסיד לברק אובמה.

מקיין סיים את לימודיו באקדמיה הימית של ארצות הברית ב-1958 ושירת בצי ארצות הברית, כבעל זיקה לצי מהיותו בן ונכד לאדמירלים. הוא שימש כטייס של מטוס תקיפה, ובמהלך מלחמת וייטנאם כמעט נהרג בעקבות תאונה בנושאת המטוסים פורסטל ב-1967. במהלך מבצע רעם מתגלגל, שבו הותקפה האנוי באוקטובר 1967, נפגע מטוסו, והוא נפצע קשה ונשבה בידי הצפון וייטנאמים. מקיין היה שבוי מלחמה עד 1973, ובשבי עונה וסירב לשחרורו המוקדם. הפצעים שספג במהלך המלחמה וכתוצאה מהעינויים, הותירו אותו בעל מגבלות פיזיות לכל חייו. הוא פרש מהצי כקפטן ב-1981 ועבר לאריזונה, שם פתח בקריירה פוליטית. ב-1982 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, ושירת בו במשך שתי תקופות כהונה. הוא נבחר לסנאט ב-1987, ונבחר מחדש בחמש מערכות הבחירות הבאות, שהאחרונה בהן נערכה ב-2016.

מקיין הצטרף לבחירות המקדימות למועמדות הנשיאותית מטעם המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000, אך הפסיד למושל טקסס ג'ורג' ווקר בוש. הוא זכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ב-2008 לאחר שיבה מהמדבר הפוליטי, אך הפסיד בבחירות הכלליות. לאחר הבחירות החל לאמץ דעות ועמדות שמרניות יותר ויותר, והתנגד במידה רבה לפעולותיו השונות של ממשל אובמה, בעיקר בכל הנוגע למדיניות חוץ. ב-2015 מונה ליושב ראש ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט. שנה לאחר מכן סירב לתמוך במועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ. לאחר שאובחן כחולה גליובלסטומה מולטיפורמה ב-2017, הפחית את מעורבותו בפוליטיקה בכלל ובסנאט בפרט בשל טיפוליו הרפואיים. המחלה הכריעה את מקיין בשלהי אוגוסט 2018. ארון קבורתו הוצב ברוטונדה של הקפיטול, וטקס אשכבתו הלאומי שודר מהקתדרלה הלאומית של וושינגטון.


עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2019
ג'ון מקיין (1925-2018)

ג'ון מקיין היה מדינאי ופוליטיקאי אמריקאי אשר ייצג כסנאטור את מדינת אריזונה בסנאט של ארצות הברית מינואר 1987 ועד מותו. לפני כן כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית במשך שתי תקופות כהונה. היה מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית בבחירות לנשיאות ב-2008, אך הפסיד לברק אובמה.

מקיין סיים את לימודיו באקדמיה הימית של ארצות הברית ב-1958 ושירת בצי ארצות הברית, כבעל זיקה לצי מהיותו בן ונכד לאדמירלים. הוא שימש כטייס של מטוס תקיפה, ובמהלך מלחמת וייטנאם כמעט נהרג בעקבות תאונה בנושאת המטוסים פורסטל ב-1967. במהלך מבצע רעם מתגלגל, שבו הותקפה האנוי באוקטובר 1967, נפגע מטוסו, והוא נפצע קשה ונשבה בידי הצפון וייטנאמים. מקיין היה שבוי מלחמה עד 1973, ובשבי עונה וסירב לשחרורו המוקדם. הפצעים שספג במהלך המלחמה וכתוצאה מהעינויים, הותירו אותו בעל מגבלות פיזיות לכל חייו. הוא פרש מהצי כקפטן ב-1981 ועבר לאריזונה, שם פתח בקריירה פוליטית. ב-1982 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, ושירת בו במשך שתי תקופות כהונה. הוא נבחר לסנאט ב-1987, ונבחר מחדש בחמש מערכות הבחירות הבאות, שהאחרונה בהן נערכה ב-2016.

מקיין הצטרף לבחירות המקדימות למועמדות הנשיאותית מטעם המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000, אך הפסיד למושל טקסס ג'ורג' ווקר בוש. הוא זכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ב-2008 לאחר שיבה מהמדבר הפוליטי, אך הפסיד בבחירות הכלליות. לאחר הבחירות החל לאמץ דעות ועמדות שמרניות יותר ויותר, והתנגד במידה רבה לפעולותיו השונות של ממשל אובמה, בעיקר בכל הנוגע למדיניות חוץ. ב-2015 מונה ליושב ראש ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט. שנה לאחר מכן סירב לתמוך במועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ. לאחר שאובחן כחולה גליובלסטומה מולטיפורמה ב-2017, הפחית את מעורבותו בפוליטיקה בכלל ובסנאט בפרט בשל טיפוליו הרפואיים. המחלה הכריעה את מקיין בשלהי אוגוסט 2018. ארון קבורתו הוצב ברוטונדה של הקפיטול, וטקס אשכבתו הלאומי שודר מהקתדרלה הלאומית של וושינגטון.


עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2019
אזורי מחיית השיעים בלבנון כיום. בירוק - אזורים בהם מהווים השיעים רוב

מַתוּאַלֶים הם מוסלמים שיעים היושבים בלבנון. ההערכה המקובלת היא שהם מהווים כיום בין 40 ל-45 אחוזים מאוכלוסיית לבנון. דבר זה אינו משתקף בפרלמנט הלבנוני, בו הם זוכים לייצוג של 21% בלבד (27 מושבים מתוך 128) בהתאם להסכם טאיף.

המתואלים מתגוררים באזור דרום לבנון ובאזור הבקאע שבמזרח לבנון. השיעים בחרו להתגורר באזורים אלו עוד בתקופת השלטון העות'מאני הסוני, בשל רצונם להימצא בשולי אזורי השליטה של המדינה, כדי שיוכלו לנהל אורח חיים עצמאי, עם מעורבות קטנה ככל הניתן מצד הממשל. נחשלותה של הקהילה בעידן המודרני נובעת, בין השאר, מריחוקה ממרכזי התעשייה, התיירות והתרבות של לבנון. על אף שיפור מסוים באיכות חייהם בחצי המאה האחרונה, גם כיום הקהילה השיעית היא הענייה מבין העדות בלבנון, ואזורי מחייתה זוכים לתקצוב נמוך יחסית מהממשל המרכזי.

המפלגות העיקריות המייצגות את המתואלים כיום הן אמל וחזבאללה. תהליכי הקצנה מתמשכים בחברה השיעית, הסיוע הכלכלי שמעניק חזבאללה לקהילה וגורמים חיצוניים, הביאו להתחזקות הארגון האסלאמיסטי בשנות ה-90 של המאה ה-20 ולאחר נסיגת ישראל מרצועת הביטחון בשנת 2000.

עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2019
אזורי מחיית השיעים בלבנון כיום. בירוק - אזורים בהם מהווים השיעים רוב

מַתוּאַלֶים הם מוסלמים שיעים היושבים בלבנון. ההערכה המקובלת היא שהם מהווים כיום בין 40 ל-45 אחוזים מאוכלוסיית לבנון. דבר זה אינו משתקף בפרלמנט הלבנוני, בו הם זוכים לייצוג של 21% בלבד (27 מושבים מתוך 128) בהתאם להסכם טאיף.

המתואלים מתגוררים באזור דרום לבנון ובאזור הבקאע שבמזרח לבנון. השיעים בחרו להתגורר באזורים אלו עוד בתקופת השלטון העות'מאני הסוני, בשל רצונם להימצא בשולי אזורי השליטה של המדינה, כדי שיוכלו לנהל אורח חיים עצמאי, עם מעורבות קטנה ככל הניתן מצד הממשל. נחשלותה של הקהילה בעידן המודרני נובעת, בין השאר, מריחוקה ממרכזי התעשייה, התיירות והתרבות של לבנון. על אף שיפור מסוים באיכות חייהם בחצי המאה האחרונה, גם כיום הקהילה השיעית היא הענייה מבין העדות בלבנון, ואזורי מחייתה זוכים לתקצוב נמוך יחסית מהממשל המרכזי.

המפלגות העיקריות המייצגות את המתואלים כיום הן אמל וחזבאללה. תהליכי הקצנה מתמשכים בחברה השיעית, הסיוע הכלכלי שמעניק חזבאללה לקהילה וגורמים חיצוניים, הביאו להתחזקות הארגון האסלאמיסטי בשנות ה-90 של המאה ה-20 ולאחר נסיגת ישראל מרצועת הביטחון בשנת 2000.

עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2019
בניין הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל, בהיותה דמוקרטיה פרלמנטרית. תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הרשות המבצעת. דיוניה נערכים במשכן הכנסת שבירושלים.

הכנסת מורכבת מ-120 נבחרים, חברי הכנסת, ובראשה עומד יושב ראש הכנסת. נהליה ומנהגיה אומצו מגופים שקדמו לה, ובהם הקונגרס הציוני, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מושבה הראשון התקיים בט"ו בשבט ה'תש"ט, 14 בפברואר 1949.

פעילותה מתרכזת במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, וכן בסמכותה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא מסוים. מבחינה ייצוגית פועלת הכנסת כחברה וכמשקיפה בארגונים בינלאומיים ובין-פרלמנטריים. יושב ראש הכנסת משמש כממלא מקום נשיא המדינה.

עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2019
בניין הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל, בהיותה דמוקרטיה פרלמנטרית. תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הרשות המבצעת. דיוניה נערכים במשכן הכנסת שבירושלים.

הכנסת מורכבת מ-120 נבחרים, חברי הכנסת, ובראשה עומד יושב ראש הכנסת. נהליה ומנהגיה אומצו מגופים שקדמו לה, ובהם הקונגרס הציוני, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מושבה הראשון התקיים בט"ו בשבט ה'תש"ט, 14 בפברואר 1949.

פעילותה מתרכזת במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, וכן בסמכותה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא מסוים. מבחינה ייצוגית פועלת הכנסת כחברה וכמשקיפה בארגונים בינלאומיים ובין-פרלמנטריים. יושב ראש הכנסת משמש כממלא מקום נשיא המדינה.

עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2019
אל תשאל, אל תספר

אל תשאל, אל תספר הוא המינוח המקובל למדיניות הכוחות המזוינים של ארצות הברית שהייתה מעוגנת בחוק של הממשל הפדרלי בין השנים 1993 ל-2010. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומוסקסואל או ביסקסואל לחשוף במהלך שירותו בכוחות הביטחון את נטייתו המינית, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד החייל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומוסקסואל או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור.

בתקופה בה יושמה המדיניות הודחו מצבא ארצות הברית יותר מ-13,000 חיילים וקצינים שנטייתם המינית התגלתה. המדיניות עוררה ביקורת ציבורית רחבה שכן היא מנעה מלהט"בים לשרת בצבא באופן גלוי, והיא נחשבה לנושא מרכזי בדיון הציבורי בארצות הברית. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, התחייב להביא לביטולה בתקופת כהותנו, ובדצמבר 2010 עבר בקונגרס חוק המבטל את המדיניות.


עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2019
אל תשאל, אל תספר

אל תשאל, אל תספר הוא המינוח המקובל למדיניות הכוחות המזוינים של ארצות הברית שהייתה מעוגנת בחוק של הממשל הפדרלי בין השנים 1993 ל-2010. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומוסקסואל או ביסקסואל לחשוף במהלך שירותו בכוחות הביטחון את נטייתו המינית, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד החייל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומוסקסואל או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור.

בתקופה בה יושמה המדיניות הודחו מצבא ארצות הברית יותר מ-13,000 חיילים וקצינים שנטייתם המינית התגלתה. המדיניות עוררה ביקורת ציבורית רחבה שכן היא מנעה מלהט"בים לשרת בצבא באופן גלוי, והיא נחשבה לנושא מרכזי בדיון הציבורי בארצות הברית. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, התחייב להביא לביטולה בתקופת כהותנו, ובדצמבר 2010 עבר בקונגרס חוק המבטל את המדיניות.


עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2019
Lesbian Pride Flag.svg

פסק דין יָרוּס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה ניתן בבית המשפט העליון בישראל בינואר 2005, בע"א 10280/01, ובו נעתר בית המשפט לבקשתן של טל ואביטל ירוס-חקק, בנות זוג לסביות המקיימות יחד תא משפחתי, לאמץ זו את ילדיה של זו.

בפסק הדין התקבל ערעורן של בנות-הזוג ירוס-חקק על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שסירב בשנת 1997 לפנייה של השתיים בבקשה לאימוץ הדדי של ילדיהן. ההליך המשפטי, מהגשת הבקשה הראשונה לבית המשפט לענייני משפחה ועד להכרעה בבית המשפט העליון, ארך שמונה שנים. בעת מתן פסק הדין חיו השתיים ביחד 15 שנה, והיו להן שלושה ילדים מתרומות זרע אנונימיות. בעקבות פסק הדין ניתנו בפברואר 2006 צווי אימוץ לבנות הזוג ירוס-חקק, והן הפכו לזוג ההורים החד-מיניים הראשון בישראל שקיבל צו אימוץ בפועל.

עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2019
Lesbian Pride Flag.svg

פסק דין יָרוּס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה ניתן בבית המשפט העליון בישראל בינואר 2005, בע"א 10280/01, ובו נעתר בית המשפט לבקשתן של טל ואביטל ירוס-חקק, בנות זוג לסביות המקיימות יחד תא משפחתי, לאמץ זו את ילדיה של זו.

בפסק הדין התקבל ערעורן של בנות-הזוג ירוס-חקק על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שסירב בשנת 1997 לפנייה של השתיים בבקשה לאימוץ הדדי של ילדיהן. ההליך המשפטי, מהגשת הבקשה הראשונה לבית המשפט לענייני משפחה ועד להכרעה בבית המשפט העליון, ארך שמונה שנים. בעת מתן פסק הדין חיו השתיים ביחד 15 שנה, והיו להן שלושה ילדים מתרומות זרע אנונימיות. בעקבות פסק הדין ניתנו בפברואר 2006 צווי אימוץ לבנות הזוג ירוס-חקק, והן הפכו לזוג ההורים החד-מיניים הראשון בישראל שקיבל צו אימוץ בפועל.

עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2019
שער הכניסה למחנה אושוויץ II - בירקנאו, מבט מתוך המחנה

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, בדרום מזרח פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ הייתה מערכת מחנות מסועפת, שמרכזה במחנות אושוויץ I, מחנה בירקנאו (אושוויץ II), ומחנה בונה מונוביץ (אושוויץ III).

שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת", כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II, בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, כמו גם לרוע האדם ולאכזריותו, ולעינוי האדם ולסבלו. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בסך הכל נספו באושוויץ קרוב לשני מיליון בני אדם, ובהם בין מליון ומאה אלף למיליון וחצי יהודים.


עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2019
שער הכניסה למחנה אושוויץ II - בירקנאו, מבט מתוך המחנה

מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, בדרום מזרח פולין, היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו יותר יהודים מבכל מקום אחר במהלך המלחמה. היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. באושוויץ הייתה מערכת מחנות מסועפת, שמרכזה במחנות אושוויץ I, מחנה בירקנאו (אושוויץ II), ומחנה בונה מונוביץ (אושוויץ III).

שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ I, מעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת", כמו גם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II, בירקנאו, נחקקו בזכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, כמו גם לרוע האדם ולאכזריותו, ולעינוי האדם ולסבלו. ב-1979 הוכרז אושוויץ אתר מורשת עולמית מטעם ארגון אונסק"ו. בסך הכל נספו באושוויץ קרוב לשני מיליון בני אדם, ובהם בין מליון ומאה אלף למיליון וחצי יהודים.


עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2019
גבעת הקרב

מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה; כונתה גם מחלקת ההר על ידי חיים גורי בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה של 35 לוחמים, שכל אנשיה נפלו בקרב במלחמת העצמאות בדרכם לתגבר את גוש עציון הנצור. המחלקה כללה 20 אנשי פלמ"ח מחטיבת הראל ו-15 אנשי חי"ש מחטיבת עציוני, חלקם הגדול סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהם כמה סיירים. על המחלקה פיקד דני מס, שהיה קודם לכן מפקדו של גוש עציון. הל"ה יצאו לדרכם ביום שישי, ה' בשבט תש"ח, בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948. לפנות בוקר התגלתה המחלקה, כותרה על ידי המוני ערבים מהסביבה, וכל לוחמיה נהרגו בקרב שנמשך כל היום. פרשת הל"ה הפכה לאחד המיתוסים החשובים ביותר של מלחמת השחרור ולסמל של הערכים והאמונות שעליהם התחנכו הדורות הבאים. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ויכוח בין ההיסטוריונים על שאלות מרכזיות בפרשה זו.

עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2019
גבעת הקרב

מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה; כונתה גם מחלקת ההר על ידי חיים גורי בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה של 35 לוחמים, שכל אנשיה נפלו בקרב במלחמת העצמאות בדרכם לתגבר את גוש עציון הנצור. המחלקה כללה 20 אנשי פלמ"ח מחטיבת הראל ו-15 אנשי חי"ש מחטיבת עציוני, חלקם הגדול סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהם כמה סיירים. על המחלקה פיקד דני מס, שהיה קודם לכן מפקדו של גוש עציון. הל"ה יצאו לדרכם ביום שישי, ה' בשבט תש"ח, בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948. לפנות בוקר התגלתה המחלקה, כותרה על ידי המוני ערבים מהסביבה, וכל לוחמיה נהרגו בקרב שנמשך כל היום. פרשת הל"ה הפכה לאחד המיתוסים החשובים ביותר של מלחמת השחרור ולסמל של הערכים והאמונות שעליהם התחנכו הדורות הבאים. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ויכוח בין ההיסטוריונים על שאלות מרכזיות בפרשה זו.

עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2019
AMX-30 img 2330.jpg

AMX-30 הוא טנק מערכה עיקרי ראשון מסוגו, שפותח על ידי צרפת ונמצא בשירות הצבא הצרפתי ומספר מדינות נוספות משנת 1966. בהתאם לדוקטרינה הצרפתית באותה עת, שגרסה כי שריון טנקים אינו יעיל כבעבר עם פיתוחם של טילים מונחים נגד טנקים וראשי נפץ בעלי מטען חלול, תוכנן ה-AMX 30 עם מיגון מופחת אך עם ניידות משופרת וצללית נמוכה. הטנק עבר מספר השבחות במרוצת השנים, ומרכבו שימש לפיתוחם של מספר כלי רכב. ייצור ה-AMX 30 על גרסאותיו הופסק ב-1994, והוא הוחלף בהדרגה בשורות הצבא הצרפתי ב-AMX-56 לקלרק.

תכנונו של ה-AMX-30 החל ב-1957 כפרויקט משותף של גרמניה המערבית, צרפת ואיטליה ליצירת טנק מערכה אירופי משותף. שלוש המדינות הסכימו על מאפייני הטנק החדש, והגרמנים והצרפתים פיתחו כל אחד דגם אב טיפוס בנפרד, כאשר המטרה הייתה לבחור את הדגם המוצלח ביותר. לבסוף נפל הפרויקט המשותף כתוצאה מחילוקי דעות בין הגרמנים לצרפתים, וכל מדינה המשיכה ואימצה טנק בנפרד.

עריכה - תבנית - שיחה

ערכים מומלצים
2004           יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2009 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2010 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2011 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2012 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2013 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2014 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר