טיוטה:הלוחמה הפסיכולוגית במלחמת חרבות ברזל

הלוחמה הפסיכולוגית במלחמת חרבות ברזל היא המערכה על רגשות העורף הישראלי, המורל שלו ורצונו ונכונותו להמשיך במלחמה, שהתנהלה במהלך מלחמת חרבות ברזל.

מערכה זו התנהלה בעיקר בין ארגון הטרור חמאס למדינת ישראל, חייליה, שוטריה ואזרחיה.^[^{דרוש מקור]}

בזירה זו, חמאס, המנסה להפחיד את הציבור בישראל,^[1] ביצע טרור פסיכולוגי, כולל פרסום סרטוני סנאף קשים לצפייה, תמונות זוועה וידיעות שונות שמטרתן לאיים ולהפחיד את הציבור בזמן שאלה אסורים בפרסום, וכל זאת, בין היתר, בסמוך לתחילת המלחמה, בזמן בו עוד לא נודעו ממדי מתקפת הפתע על עוטף עזה. כתוצאה מכך, משפחות רבות גילו מה עלה בגורל יקיריהם דרך רשת האינטרנט, עוד לפני שקיבלו פנייה מגורם רשמי כלשהו.^[^{דרוש מקור]}

בישראל נעשים מאמצים לחזק את רוחו של העורף הישראלי; פיקוד העורף וידוענים קוראים לציבור שלא להפיץ פייק ניוז,^[2] אזרחים מחזקים אחד את השני וננקטות פעולות רבות במטרה לשמור על אחדות ומורל גבוה.

במבחן התוצאה, נרשם, לפחות נכון ל-2023, ניצחון ישראלי מובהק, מאחר שמאז תחילת המלחמה המורל בישראל גבוה והציבור מאוחד.^[^{דרוש מקור]}

מערכה זו לעיתים נכללת כחלק מהמערכה על דעת הקהל העולמית, מאחר שהן כוללות הרבה אירועים המשפיעים על שתיהן.

טרור פסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמאס ביצע טרור פסיכולוגי לכל אורך המלחמה, במטרה לזרוע פחד בישראל,^[1]^[3] לשסע באוכלוסייתה ולהסית את חלקיה האחד נגד השני.^[4]

במהלך מתקפת הפתע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מתקפת הפתע על עוטף עזה, שפתחה את המלחמה, ביצע חמאס טרור תודעתי. בין המעשים שנעשו על ידי מחבלי ארגון הטרור:

צילום אירועי הטבח באמצעות מצלמות גו פרו והעלאתם למדיה החברתית, בעיקר טוויטר וטלגרם.^[5]
השתלטות על טלפונים של אזרחים וחדירה לחשבונות הפייסבוק שלהם תוך כדי שהמחבלים עושים שידורי לייב באמצעותם.^[6]

פרסום סרטון חטופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באוקטובר פרסם חמאס סרטון שלישי של החטופים בעזה, בו נראות שלוש חטופות ישראליות בשבי החמאס. בסרטון אמירות של אחת החטופות נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. לא ברור מתי ואיך צולם הסרטון, אך כנראה שתוכנו והנאמר בו הוכתבו מראש.^[7]

הערכה רווחת היא שמטרת הסרטון הייתה לפלג בעם, ובכך להקשות על מדינת ישראל להמשיך ולהילחם.^[^{דרוש מקור]} התקשורת הישראלית בחרה שלא לפרסם את הסרטון, כדי לא לשרת את מטרת ארגון הטרור.^[8]

הטרדת משפחות החטופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הטרור חמאס הטריד טלפונית וברשתות החברתיות משפחות נעדרים, נרצחים וחטופים.

פורסם כי ארגון הטרור שולח הודעות לקרובי החטופים, בהן הם מתבקשים ללחוץ על קישור זדוני, המוצג ככזה שייתן להם מידע לגבי יקיריהם. באותן הודעות נכתב גם כי ישראל סירבה לעסקה לשחרור חטופים של "כולם בעד כולם", אחת הסברות היא שחמאס מנסה לרתום את משפחות החטופים על מנת להפעיל לחץ על ממשלת ישראל, שיגרום לסיום המלחמה.^[9]

הפצת מידע כוזב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

בנוסף לפעולות הטרור הפסיכולוגי האחרות, ארגון הטרור הפיץ מידע שאינו נכון במטרה לגרום לבלבול ובהלה בישראל. בין היתר טען החמאס כי אלוף נמרוד אלוני, מפקד מפקדת העומק של צה"ל, מוחזק בידיו לאחר שנחטף במתקפת הפתע על ישראל.^[10] ב-8 באוקטובר פורסמה תמונה של אלוני כשהוא משתתף בפגישה של בכירי הצבא הישראלי.^[11]

שידורי הרפובליקה האסלאמית של איראן (אנ') פרסמו תמונות של לכידת מפקדי נגורנו קרבאך על ידי צבא אזרבייג'ן במלחמת נגורנו קרבאך השלישית כאילו הן מציגות את לכידתם של מפקדים ישראלים על ידי חמאס.^[12]^[13]^[14]

בנוסף, הופצה תאוריית קשר הטוענת שמתקפת הפתע על ישראל נתמכה על ידי בגידה מבפנים. מקור התאוריה אינו ברור.^[15]

בעקבות השמועות, החלו אישים בולטים להזהיר את עוקביהם ברשתות החברתיות מפני הפצת חדשות כזב ומפני הקיטוב החברתי שהוא גורם.^[2]^[16]^[17]^[18]^[19]

פעולות טרור פסיכולוגי נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמאס פרסם סרטוני חטופים כשהם נמצאים בחזקתו או כאשר הם משוחררים.^[20]
הצעות לעסקה לשחרור החטופים שאינן באות בחשבון.^[21]
איומים כי רצועת עזה תהפוך לבית קברות של כל חייל צה"ל שייכנס אליה קרקעית ואף ייחטף למנהרותיה.^[22]
מתקפות סייבר.^[23]
פרסום סרטונים של חטופים ישראלים שנהרגו כתוצאה מהפצצות צה"ל לכאורה. לטענת החמאס צה"ל הרג כ-60 חטופים במהלך הפצצות חיל האוויר ברצועת עזה.^[24]
ב-9 בנובמבר פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון בו נראת חנה קציר בת ה-77.^[25] שבועיים לאחר מכן, טען הג'האד כי קציר "מתה מסיבוכים רפואיים". אך, ב-24 בנובמבר שוחררה בחיים.^[26]
במהלך שחרור חטופים בהפסקת האש, פרסמו סרטונים המבטאים את הניסיון של חמאס לייצר עצמם "הומנים". במהלך אחד הסרטונים שומעים את המחבלים נותנים הוראות לחטופים להמשיך לנופף לשלום לעברם.^[27]
הכרחת הילדים החטופים לצפות בסרטונים מהטבח, תוך איומים בנשק.^[28]

מאבק מטעם אזרחים וגורמים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלים רבים פועלים במהלך המלחמה למען העלאת המורל וחיזוק החוסן של העורף הישראלי, בעיקר ברשתות החברתיות והאינטרנט.^[^{דרוש מקור]} סרטונים הופצו ברחבי האינטרנט המעודדים את אזרחי ישראל,^[^{דרוש מקור]} ואנשים פרטיים דאגו להפצת תכנים מחזקים.

אירועים משמעותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל אדרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – רחל אדרי

במהלך קרב אופקים, כחלק ממתקפת הפתע על עוטף עזה, השתלטו חמישה מחבלים על הבית של בני הזוג אדרי בעיר, ולקחו אותם כבני ערובה במסגרת פיגוע מיקוח. בכוח המשטרה שהגיע למקום על מנת לחלץ את הזוג אדרי היה גם בנם, שתדרך את הלוחמים על מבנה הבית. המחבלים היו בבית 19 שעות, ובמהלכן הגישה להם רחל עוגיות, קפה, ארוחת צהריים ואננס. היא הרוויחה זמן ושוחחה עם המחבלים. כחלק מהמאמץ שלה להרוויח זמן, היא חבשה את אחד המחבלים כשהיה פצוע. היא סימנה לבנה השוטר כמה מחבלים יש בביתה (5) על אצבעות ידה.^[29]^[30] לאחר כחצי יממה בשבי שוחררו בני הזוג בפעולת חילוץ של הימ"מ.^[31]

מיד לאחר האירוע התראיינה אדרי לחדשות.^[30]^[32] בימים לאחר מכן נפגשה עם שר החוץ הבריטי ג'יימס קלברלי בביתה^[33]^[34]^[35] ועם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.^[36]

סיפורה, בנוסף לראיונות הרבים שהעניקה לתקשורת, העלו את המורל הישראלי.^[^{דרוש מקור]} אנשים ציירו את דמותה של אדרי על קירות מרכזיים,^[37] יצרו משחק מחשב בהשראתה,^[38] וחלק מהאנשים שניצלו מהטבח עשו קעקוע של תמונתה.^[39]^[40] בנוסף זכתה אדרי לסדרה קומית באינטרנט בשם "כוח רחל", המציגה אותה כגיבורת-על שמדי פרק מחסלת מחבלים באמצעות אוכל.^[41] דמותה כיכבה אף במערכון של ארץ נהדרת.^[42] גורמים אלו תרמו עוד להעלאת הרוח הישראלית בעת המלחמה.