הטבח באופקים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
.jpg) | |
| שר החוץ אלי כהן ומקבילו שר החוץ הבריטי ג'יימס קלברלי בביקור בבית של רחל אדרי בו הוחזקו בני ערובה בעיר | |
| תאריך | 7 באוקטובר 2023 – 9 באוקטובר 2023 |
| תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד – כ"ד בתשרי ה'תשפ"ד |
| מקום |
 אופקים,  ישראל |
| מטרה | רצח וחטיפת אזרחים, השתלטות על העיר |
| קואורדינטות | 31°19′00″N 34°37′00″E / 31.316666666667°N 34.616666666667°E |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובי סער, רקטות RPG, רימוני יד |
| הרוגים | 33, מתוכם 6 שוטרים ו-2 חיילי צה"ל |
| פצועים | עשרות |
| מבצע |
 חמאס |
| מספר מפגעים | 22 מחבלים |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   אופקים | |
  | |
הטבח באופקים (נקרא גם קרב אופקים) התבצע בעיר אופקים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כחלק ממתקפת טרור של מחבלים מארגון הטרור חמאס על תושבי העיר. בטבח בעיר נרצחו 27 תושבים ועוד 6 שוטרים נהרגו, וזאת בנוסף לתושבי העיר שנהרגו במקומות אחרים בעוטף עזה. הטבח והקרבות התחילו ב-7 באוקטובר 2023, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל, ונמשכו כיומיים עד 9 באוקטובר לפנות בוקר.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[2] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[4] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[5] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[6] חיילים, 58[7] שוטרים ו-10[8] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בטבח בעיר נרצחו 27 תושבים ועוד 6 שוטרים נהרגו, וזאת בנוסף לתושבי העיר שנהרגו במקומות אחרים בעוטף עזה. בסך הכול נרצחו 47 מתושבי העיר במתקפת הפתע.[9] חלקם במהלך הקרב ואחרים במקומות אחרים בנגב, כמו בטבח הגמלאים בשדרות.[1]
מעשי הטבח והקרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות השעה 6:45 בבוקר הגיעו המחבלים לאופקים. לעיר הגיעו 22 מחבלים בשני כלי-רכב עמוסים ברובים, מאות רימוני יד, עשרות רקטות RPG, מטעני חבלה ומוקשים, הם נכנסו מהכניסה המערבית לעיר ומשם המשיכו לשכונת מישור הגפן. ברחוב הגורן המחבלים רצחו מספר אנשים שהסתתרו בתוך בניין ומספר אנשים ברחוב, לאחר מכן המשיכו לרחוב הכרמים שם רצחו אנשים נוספים, בהם נהג אמבולנס[10] ואב ובנו, משה ואליעד אוחיון. לאחר מכן התמקדו המחבלים ברחוב התמר שבעיר והחלו לרצוח כל אדם שזיהו ברחוב ובתוך מכוניות. המחבלים אף עברו במספר בתים וניסו לפרוץ אליהם, השליכו עשרות רימוני יד על אזרחים ובתים, ושיגרו לעבר שני בתים רקטות RPG. שכונת מישור הגפן היא השכונה המערבית ביותר בעיר, והיא שוכנת בסמוך למועצה אזורית מרחבים. רוב הבתים בשכונה ישנים ואין בהם מרחבים מוגנים, ולכן רוב האנשים שנרצחו נתפסו בדרכם למקלט הציבורי או בחזרה ממנו.
ראש עיריית אופקים איציק דנינו התקשר מיד לשר הביטחון יואב גלנט וביקש ממנו לשלוח כוחות צבא לעיר, אך אלה הגיעו רק בסביבות 2 בצהריים.[11]
בדקות הראשונות לאחר חדירת המחבלים התקדמו שוטרים, לוחמי ימ"מ, אזרחים חמושים בכלי נשק אישיים וחיילים בחופשה לעבר מקור הירי וניהלו קרב עם המחבלים. הקרב התחולל ברחוב הגורן וסביבתו[12] אל מול קבוצה של כ-14 מחבלים. הם מנעו מהמחבלים להתקדם לשכונות מגורים נוספות ולהשתלט על תחנת המשטרה. לאחר כשלוש שעות, בסביבות השעה 10 בבוקר, נהרגו מרבית המחבלים. קרוב לעשרים אזרחים חמושים, שוטרים וחיילים בחופשה נהרגו בלחימה במחבלים. בראש אחת החוליות שהתגבשו עמד הרב שחר בוצחק, רב הגרעין התורני וחבר כיתת כוננות בעיר, שחתר למגע והוביל קרב נגד המחבלים עד שנפצע ופונה לטיפול רפואי.[13][14]
רב־סמל איתמר אילוז, לחם, הציל פצועים (הרב בוצחק וחייל) וחילץ משפחה שמחבלים השתלטו על ביתה.[15] המשפחה הייתה על הגג.[16][17] המחבלים, שחדרו לבית המשפחה, עלו לגג והמשפחה הסתתרה וניצלה, פרט לאריאל ביליה שחילץ את משפחתו, נאבק במחבלים ונרצח בבית.[16] לאחר מכן, המחבלים עברו דרך הגג לבית סמוך, ברחוב החיטה, וההתבצרו ביחידת דיור ריקה הסמוכה לבית. המשטרה נלחמה במחבלים והרגה אותם.[18] ברחוב התמר, בחסות ירי הטילים הבלתי פוסק השתלטו חמישה מחבלים על בית באופקים השייך לבני הזוג אדרי ולקחו אותם כבני ערובה.[12] בכוח המשטרה שהגיע למקום על מנת לחלץ את הזוג אדרי היה גם בנם, שהכיר היטב את מבנה הבית. לאחר כ-20 שעות[19] שבמהלכן ניהלה יחידת המשא ומתן של משטרת ישראל משא ומתן עם המחבלים, שוחררו בני הזוג על ידי הימ"מ וכל המחבלים במקום חוסלו.[20]
רומי דר, חובש רפואת חירום המתנדב במד"א ביקש לנסוע מהמרכז דרומה על מנת לתגבר את כוחות הרפואה. דר התראיין בערוץ 13[21] וסיפר בעדותו על בית החולים המאולתר שהפעילו בתחנת מד"א באופקים שאליו זרמו פצועים במשך כל היום, על מספר הגופות הרב אליו נחשף בשכונת מישור הגפן כשחיפשו ניצולים מהטבח ועל הטיפול תחת איום אש וטילים.[22][23]
תחקיר צה"ל (2025)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־10 ביוני 2025 הציג צה"ל את תחקיר מאורעות טבח שבעה באוקטובר בעיר אופקים בפני בכירי העירייה, משפחות השוטרים, לוחמי תחנת המשטרה ומשפחות שכולות. התחקיר כלל סקירה של מהלך הקרבות ותגובת כוחות הביטחון.[24]
על פי הממצאים, רוב הקרבות בעיר כבר היו בעיצומם או הסתיימו בעת הגעת כוחות צה"ל. במהלך כ־40 דקות התבצע טבח בקצב גבוה במיוחד, שתואר כ"כמעט נרצח או נרצחת לדקה". כחצי מהמחבלים שחדרו לעיר חוסלו במהלך הקרבות הראשוניים, בעוד השאר התבצרו בבתי מגורים. התחקיר שיבח את גבורת תושבי אופקים, שוטרי התחנה ואזרחים שחתרו למגע בזמן אמת, ואת תרומת כוחות הימ"מ שהגיעו בשלב קריטי ומנעו אסון כבד יותר. עוד הודגשה החלטת ראש העיר איציק דנינו שלא לפנות את העיר, החלטה שסייעה בשמירה על המורל האזרחי ובחזרה לשגרת החיים. התחקיר ציין כי תושבים ושוטרים היוו את קו ההגנה הראשון והיחיד בשלב הראשוני של המתקפה.[25]
במהלך הבוקר של ה־7 באוקטובר 2023, נכנסו 15 מחבלים לשטח ישראל בשני טנדרים, והגיעו לצומת אורים בשעה 07:01. חמש דקות לאחר מכן החלו המחבלים במסע הרצח בשכונת מישור הגפן, כולל ירי לעבר אמבולנס שבו נהרג הנהג. בשעה 07:10 נעים המחבלים צפונה ורצחו עשרה אזרחים ברחובות הגורן, כרמים והתמר, ובשעה 07:15 התפתח קרב ברחוב בית וגן בין שוטר, אזרח וצוער מבה"ד 1 מול המחבלים, בו נהרגו השוטר והאזרח והצוער נפצע. מספר דקות לאחר מכן, בשעה 07:19, נרצח אזרח נוסף ברחוב פרי מגדים, ובשעה 07:23 חמישה מחבלים נכנסו לבית משפחת אדרי ולקחו בני ערובה. בין השעות 07:25 ל־07:45 נמשכו הקרבות, בהם נלחמו שוטרים ואזרחים, חוסלו שלושה מחבלים ושניים מהשוטרים נהרגו. בשעה 07:35 חוסלה חוליה נוספת על ידי שלושה שוטרים ואזרח, ובמהלך הקרב נפצע מפקד תחנת אופקים מרימון. בשעות 07:42–07:43 חוסלו שני מחבלים נוספים ברחוב החיטה, ונרצח אזרח נוסף. בשעה 08:30 הוחלט לבודד את בית משפחת אדרי ולהתחיל משא ומתן. פלוגה ראשונה מבה"ד 1 נכנסה לעיר בשעה 09:10, ובשעה 09:45 התפתח קרב מול שלושה מחבלים במתחם דיור, ובשעה 09:59 חוסל המחבל האחרון מחוץ לבית. לאחר מכן, בשעה 12:45, הועברה האחריות ללוחמי הימ"מ, ובשעה 02:25 הם פרצו לבית משפחת אדרי, חיסלו ארבעה מחבלים וחילצו את בני הערובה. סריקות נוספות הסתיימו בשעה 03:30 בחיסול מחבל נוסף.[26]
בתגובה לממצאי התחקיר אמר ראש העיר איציק דנינו: "שמענו את האמת, והאמת כואבת: צה"ל לא היה כאן כשהיינו זקוקים לו יותר מכל אבל גם את זה חשוב לומר – צה"ל למד, התייצב, ופועל מאז בכל יום במספר חזיתות. אנחנו מוקירים את החיילות והחיילים שממשיכים להגן עלינו, ומאמינים בכוחו של צה"ל להשתקם, לתקן, ולהחזיר את אמון הציבור. אני מצדיע לכל לוחם, שוטר, אזרח ואזרחית שהגנו על העיר שלנו בגופם – ובליבם. אנחנו ממשיכים לחבק את המשפחות השכולות, להיאבק על האמת, ולצעוד קדימה מתוך מחויבות עמוקה לכל מי שכאן, ולזכרם של אלו שלא".[24]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "אופקים: המשימה – לרצוח כמה שיותר יהודים", עמ' 100–102
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, באתר oct7map ובאתר github.
- אילנה קוריאל, קרבות באופקים: חוסלו חלק מהמחבלים שפשטו על העיר, אזרחים נרצחו, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- מירב כהן, היום שאחרי משבר בני הערובה באופקים: "הרגשנו שאנחנו לפני המוות", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- יואב זיתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- בשל דיווחים על חדירת מחבלים: תושבי אופקים מתבצרים בבתיהם, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- אילנה קוריאל, העיר שאיבדה כ-50 מתושביה: "צריך לתלות שלט בכניסה לאופקים - עיר של גיבורים", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- אפרת לכטר, "יחפים או עם נעליים, כולם רצו לקרב": גיבורי "מישור הגפן" באופקים, באתר מאקו, 26 באוקטובר 2023
יפעת ראובן, בהיסוס ובחרדה, באופקים ובנתיבות מנסים לחזור לשגרת חיים ועסקים, באתר TheMarker, 1 בנובמבר 2023- "רימון רימון": הקרבות ההירואים של כוחות הביטחון באופקים - וגבורת התושבים
- הגיבורים מאופקים, הסכת עוד יום, כאן חדשות
- רשימת אזרחים שנרצחו באופקים בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
- Adam Goldman וGal Koplewitz, Local Police in Ofakim Defended the Israeli City From Hamas’s Attacks, New York Times, October 26, 2023
- הפצעים הפתוחים וההתמודדות עם הטראומה של תושבי שכונה אחת באופקים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביולי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אילנה קוריאל, העיר שאיבדה כ-50 מתושביה: "צריך לתלות שלט בכניסה לאופקים - עיר של גיבורים", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ רשימת החללים מאופקים, באתר עיריית אופקים
- ^ מיכל קורן קריב, "זאת הפעם הראשונה שפוגעים בכוונה באמבולנסים של מד"א", באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- ^ בזמן הטבח: כך מרח גלנט את ראש עיריית אופקים, באתר המחדש, 16 בינואר 2024
- ^ 1 2 אלמוג בוקר, קרב הגבורה על אופקים – דקה אחר דקה: "כל מי שהיה לו נשק יצא מהבית", באתר חדשות 13, 10 בנובמבר 2023
- ^ הרב שחר בוצחק, רב הגרעין התורני 'אפיקי אורות', פצוע קשה לאחר שניהל קרב מול מחבלים באופקים, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
- ^ סיפור הגבורה של רב הגרעין התורני באופקים, באתר "סרוגים", 20 באוקטובר 2023
- ^ מאיה פולק, אופקים: זוג האחים שיצא אל התופת להגן על העיר, לא נפרדו גם במותם, בעיתון מקור ראשון, 27 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 שמעון איפרגן, נלחם במחבלים עם מוט ברזל, הבריח את משפחתו מחלון ביתם - ונרצח, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ יואב איתיאל, "במותו הוא הציל את כולנו": סיפורו של אריאל ביליה מאופקים, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ "רימון רימון": הקרבות ההירואים של כוחות הביטחון באופקים - וגבורת התושבים, נבדק ב-2023-11-12
- ^ קלמן ליברמן ברשת ב', 14/2/24, ראיון עם השוטר ארקדי שניהל את המשא ומתן
- ^ עמרי מניב, הזוג שהוחזק כבני ערובה באופקים משחזר: "הם איימו להרוג, הכדורים עברו מעלינו", באתר מאקו, 8 באוקטובר 2023
- ^ Magen David Adom (2023-11-19), גיבורים מהשטח - סיפורו של מתנדב מדא רומי דר מנתניה שהציל עשרות אנשים ב-7 באוקטובר, נבדק ב-2025-06-12
- ^ נטאלי סילבר, תחת ירי ובלי לחשוב פעמיים רומי דר מנתניה יצא להציל חיים, באתר mynet נתניה, 30 בנובמבר 2023
- ^ Revital it, גיבורי ה-7 באוקטובר ממשיכים להיחשף, והפעם: רומי דר, חובש מתחנת מד"א נתניה, באתר מד"א - מלחמת חרבות ברזל, 28 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יניר יגנה, צה"ל הציג את תחקיר הטבח באופקים: "לא היה שם כשהיינו זקוקים לו יותר מכל", באתר וואלה, 11 ביוני 2025
- ^ פלד ארבלי, התחקיר חושף: תושבי אופקים נטבחו במשך 40 דקות - צה"ל הגיע בסיום, באתר מעריב אונליין, 11 ביוני 2025
- ^ תחקיר הקרב באופקים: 15 מחבלים רצחו 33 בעיר, צה"ל הגיע כשהקרב נגמר, באתר ערוץ 7, 14 ביולי 2025
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
