טיוטה:הפצצת מחנה הפליטים ג'בליה
ב-9 באוקטובר 2023, [3] ביצע צבא ההגנה לישראל תקיפה אווירית על שוק במחנה הפליטים ג'בליה, שהיה עמוס באזרחים בזמן התקיפה. התקיפה האווירית הייתה חלק ממלחמת ישראל-חמאס ב-2023, ויותר משישים בני אדם נהרגו בתקיפה האווירית, וחלק ניכר מהשוק נהרס. [4]
תקיפה אווירית בשוק מחנה הפליטים ג'באליה חלק ממלחמת ישראל-חמאס ב-2023 סוּג תקיפה אווירית מקום מחנה הפליטים ג'באליה, רצועת עזה תַאֲרִיך 9 באוקטובר 2023 מבוצע על ידי
צה"ל
נפגעים 60 [1] נהרגו 120 [2] פצועים
רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוק מחנה הפליטים ג'באליה נחשב לאחד האזורים התוססים ברצועת עזה. הוא ממוקם בצפון מזרח העיר עזה. ישנו אזור מגורים בשוק, אזור אל-טרניס, הנחשב לחלק מהשוק, השוק המסחרי הגדול בעזה. [5] אונר"א רשמה 116,011 פליטים פלסטינים במחנה. [6]
תקיפה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות תקיפות אוויריות של ישראל על אזורים אחרים בעזה, נמלטו עזתים שעקורים פנימיים למחנה ג'באליה. [4] בזמן המתקפה, השוק היה מלא לחלוטין, עם לקוחות וספקים שהצטיידו בסחורות. [4] התקיפה האווירית פגעה באזור אל-טרנס של שוק ג'בליה, אחד האזורים המאוכלסים ביותר בג'באליה. [7] [8] [9] תקיפה אווירית נוספת פגעה במחנה הפליטים אל-שאטי. [9] ניצולי המתקפה, ששוחחו עם צרפת 24, ציינו כי התקיפה האווירית "פגעה בלב השוק", ומיד לאחר מכן, היו הרוגים רבים. רבות מהגופות לא הצליחו להתאושש בימים שלאחר התקיפה האווירית, בגלל מחסור בציוד רפואי. [10]
לפי חמאס, 50 אזרחים נהרגו בתקיפה. [7] עובד הצלה שדיבר עם ה"ניו יורק טיימס" הצהיר כי מספר ההרוגים היה למעלה משישים הרוגים, וכל השוק והבניינים מסביב נהרסו. [4] משרד הבריאות של עזה סירב לתת הערכה מלאה, אך דיווח על "עשרות" הרוגים ופצועים. [11] מאוחר יותר הם שינו את האגרה ליותר מחמישה עשר הרוגים. [12] משרד הפנים של עזה טען גם כי התקיפה האווירית כוונה תחילה לבניין מגורים השייך למשפחת אבו אשקייה. [13]
ממשלת ישראל טענה כי התקיפה האווירית בג'באליה פנתה לגורמי חמאס הממוקמים במסגד במחנה ג'בליה. [14]
אחרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקיפה אווירית שנייה על מחנה ג'בליה ב-12 באוקטובר הרגה משפחה בת ארבע נפשות. [15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקיפה אווירית של מחנה הפליטים אל-שאטי מתווה מלחמת ישראל-חמאס 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| גורמים מעורבים |
|
 
| ||||
| אזורי הלחימה | רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני | |||||
| עימותים מרכזיים | האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023) | |||||
| מונחים ומושגים | גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח' | |||||
| לוחמת מנהרות |
| |||||
| אמצעי לחימה |
| |||||
| ארטילריה רקטית פלסטינית |
| |||||
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנות ה-20 של המאה ה-21 | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבצעים צבאיים | שומר החומות • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל • שובר גלים • עלות השחר • מגן וחץ • בית וגן • מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||
| עימותים ומבצעים מוגבלים | העימות בג'נין (ינואר) • המבצע בקסבה של שכם • העימות בג'נין (יוני) • מתקפת הפתע על ישראל • העימות במחנה הפליטים נור שמס • המבצע בנור א-שמס | ||||||||||
| פיגועים, מהומות ואירועים נוספים |
| ||||||||||