ישיבת קמניץ
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מנוסח לא טוב ולא ברור, מכיל מידע לא מועיל ולא ברור. חסר סימני פיסוק מתאימים ועוד..
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מנוסח לא טוב ולא ברור, מכיל מידע לא מועיל ולא ברור. חסר סימני פיסוק מתאימים ועוד.. | |
 | |
 | |
| מבנה הישיבה בשכונת הבוכרים בירושלים אותו תרם שלמה יהודה רכניץ | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ת"ש (1940) – הווה |
| מייסדים | הרב הרב משה ברנשטיין, הרב יעקב משה ליבוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב ברוך דב ליכטשטיין, הרב אברהם שיינר, הרב יעקב קראוס, הרב ברוך דוב ליבוביץ |
| תלמידים | |
| 200 | |
| מיקום | |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′34″N 35°13′04″E / 31.792777777778°N 35.217722222222°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת קמניץ | |
  | |
ישיבת קמניץ היא ישיבה חרדית בירושלים שנוסדה על ידי הרב משה ברנשטיין, חתנו של הרב ברוך בר ליבוביץ, ובנו הרב יעקב משה ליבוביץ לזכרם ושמם של הרב רבי יצחק אלחנן קובנר-ספקטור ראב"ד קאוואנא והרב ברוך בר ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-30 כיהנו הרב ברנשטיין והרב ליבוביץ כר"מים בישיבת כנסת בית יצחק, שעברה מסלבודקה לקמניץ, ושבראשה עמד עד אז הרב ברוך בר ליבוביץ בעל הברכת שמואל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה. השניים נמלטו מליטא ועלו לארץ ישראל. עם בואם ייסדו את ישיבת קמניץ ברחוב יחזקאל 22 פינת רחוב עזרא בשכונת הבוכרים בירושלים, ובשנת 1945 מנתה הישיבה 85 תלמידים[1]. כאשר עלה לישראל ב-1950 מונה הרב אליהו לופיאן כמשגיח רוחני של הישיבה[2].
לאחר פטירתו של הרב ברנשטיין בשנת 1956[3], מונו חתניו - הרב הרב יצחק שיינר והרב אשר ליכטשטיין לראשי הישיבה. לאחר פטירת הרב שיינר בשנת 2021 החליפו בנו הרב אברהם, לאחר פטירת הרב ליכטשטיין בשנת 1998 החליפו בנו הרב ברוך דב. כמו כן כיהן כראש ישיבה, הרב חיים שלמה ליבוביץ עד למינוי לאחד מראשי ישיבת פוניבז'. לאחר פטירתו בשנת 2016 החליפו בנו הרב ברוך דב, בתפקידי רמי"ם משמשים הרב נפתלי גפן, הרב ישראל אליעזר גרוזובסקי, הרב ישעיה קוסובסקי, והרב שמעון-שימי קראוס נכדו של הרב יצחק שיינר. כיום הדמות הפופולרית בישיבה הוא הרב ברוך דוב ליכטשטיין שהערכה שרכש לו בקרב הבחורים ידועה לשם דבר.
מוסדות ישיבת קמניץ כוללים גני ילדים, בית הכנסת, תלמוד תורה, ישיבה קטנה (תפארת משה), ישיבה גבוהה (כנסת בית יצחק) וכולל אברכים, חלק מהמיתחם מושכר למוסדות אחרים של חסידויות שונות.
הישיבה הגדולה והתלמוד תורה שכנו בעבר במבנה שהוקם על גבי "בית משהיוף" בקרן הרחובות דוד חזן-רחובות הבוכרים בשכונת הבוכרים, ששומר במהלך הבנייה באופן חלקי, הישיבה הקטנה שכנה בעבר בבניין ישיבת חברון-גאולה ברחוב חגי.
בהמשך הישיבה הגדולה עברה למבנה שנחנך בסוכות שנת תשע"ט המבנה נתרם במרביתו על ידי שלמה יהודה רכניץ.
וכן הישיבה הקטנה עברה גם היא לקומה הרביעית שבאותו מבנה שברחוב יחזקאל 22 פינת רחוב עזרא בירושלים.
הישיבה נתמכת בתקציבים ממשלתיים ובתרומות. עם זאת, בשנת 1980 פורסם כי היא השיבה מרצונה למשרד האוצר את התקציב שהפקיד בחשבונה[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כנסת בית יצחק, קובץ לחידושי תורה לזכר הרב משה ברנשטיין (כולל 'מאמרי הערכה' לדמותו), באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ וועד הישיבות, שערים, 18 בינואר 1945
- ^ לעצרת תפילה וזעקה נגד חילול הקודש, חרות, 6 בינואר 1952
- ^ הרב מ. ברנשטיין ז"ל, חרות, 27 ביולי 1956
- ^ נח זבולוני, ישיבה מסרבת לקבל מענק, דבר, 7 באוקטובר 1980
