והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
במקום לעדכן בכל פעם. אנחנו יודעים את כמות הפרקים הסופית
שורה 18: שורה 18:
|שפות=
|שפות=
|מספר עונות=1
|מספר עונות=1
|מספר פרקים=7 {{טקסט מוקטן|(נכון ל-18 בדצמבר 2016)}}
|מספר פרקים=15
|מפיק=
|מפיק=
|מפיקים בפועל=
|מפיקים בפועל=

גרסה מ־00:30, 20 בדצמבר 2016
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תבנית:סדרת טלוויזיה

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העות'מאנית, הסדרה מוצגת על ידי רשות השידור כסדרה המשלימה את הסדרות "עמוד האש", שעסקה בתולדות הציונות, ו"תקומה", העוסקת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הסדרה עלתה לשידור בערוץ הראשון ב-6 בנובמבר 2016. היא כוללת 15 פרקים, וכל פרק אורכו כ-55–57 דקות. בסדרה משתתפים ארכאולוגים והיסטוריונים בכירים מהאקדמיה ומרשות העתיקות.

הפקת הסדרה

הפקת הסדרה נמשכה כשלוש שנים, והשתתפו בה שישה מפיקים ועשרה במאים. עורך הסדרה הוא איתי לנדסברג נבו, מפיקי הפרקים השונים הם: רון כחלילי, שרון שביט, ליזקה אסא, טובי ארבל, שמי שינפלד ונפתלי גליקסברג. במאי פרקי הסדרה השונים הם: רון כחלילי, יפעת קידר, הגר קוט, אבי המי, אורי שין, עומר יפמן, גיל קרני, טובי ארבל, אורי בורדא, ניסים מוסק ואבי אמבר. הסדרה כוללת צילומים מאתרים ארכאולגיים שונים בארץ ישראל וכן אתרים במדבר סיני, ירדן, מצרים, אפריקה, עיראק, טורקיה, יוון, איטליה, צרפת ואנגליה.

בסיומו של כל פרק, משודר דיון על הנושאים שהוצגו בפרק, בשידור חי ברשת ב'. בדיון לוקחים חלק מפיקי הפרק וכן חלק מאנשי המדע שהשתתפו בו. הציבור מוזמן לצלצל ולשאול שאלות בזמן השידור וכן להעלות שאלות בדף הפייסבוק של הסדרה. פרקי הסדרה הועלו גם לאתר יו טיוב.

בנוסף נעשה שיתוף פעולה עם רשות העתיקות, ושלושה פרקים הוקרנו בהקרנות בכורה ברחבי הארץ בשיתוף היוצרים. במגדל דוד בירושלים, ב-13 בדצמבר 2016, ובבית גבריאל על גדות הכנרת ב-14 בדצמבר 2016, הפרק "בין עצמאות לחורבן" העוסק מכיבוש רומא ועד נפילת מצדה. באולמות האבירים בעכו הוקרן ב-18 בדצמבר 2016, הפרק "צל, חרב ורוח הקודש" העוסק בתקופה הצלבנית בארץ ישראל.

פרקי הסדרה

פרק 1 - "שחר האדם"

הפרק שודר לראשונה ב-6 בנובמבר 2016. הפרק עוסק בתקופות פרה היסטוריות, האדם הקדמון, האדם הניאנדרטלי וההומו סאפיינס. ראשית האדם וגלי ההגירה מאפריקה שעברו והתגוררו בארץ ישראל. בעלי החיים הקדומים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות, גילוי והשימוש באש, המהפכה החקלאית, ביות בעלי חיים, ביות צמחי בר לתועלת האדם, המעבר מתרבות של ציידים-לקטים להתיישבות קבע. הפרק מסתיים בתקופה הנאוליתית.

המידע מוצג באמצעות ממצאים שנמצאו באתרים ארכאולוגים שונים. האתרים המוצגים הם: גשר בנות יעקב, מערת קסם, תל עובדיה, אתרי נחל מערות, ברכת רם שבה נמצא הפסלון ונוס מברכת רם ששימש כנראה למטרות סמליות או דתיות. בנוסף נערכו גם צילומים במוזיאון הלאומי של אתיופיה, בו נמצא השלד של לוסי - שלד מאובן של הומיניד שגילו מוערך ל-3.2 מיליון שנים. צילומים נערכו גם במחסני אוצרות המדינה של רשות העתיקות בבית שמש של ממצאים שנמצאו באתרים ומאוחסנים שם. מוזיאון ישראל ומוזיאון האדם הקדמון, שבו נמצא שלד של אישה עם כלב שנמצא באתר עינן ומתוארך לתרבות הנאטופית, תרבות שהתקיימה כ-15,000 עד 11,700 שנים לפני זמננו. הפרק מסתיים בתקופה הנאוליתית.

במאי ומפיק פרק 1 הוא רון כחלילי, עורכת: שרה סלומון, צלם: עודד קירמה, עורכת תוכן ותחקיר: רינה ראש. יועץ תוכן: מאיר שניצר. היועצים המדעיים של הפרק הם: הארכאולוגית פרופ' אמריטוס נעמה גורן-ענבר ופרופ' דני נדל מאוניברסיטת חיפה.

אנשי האקדמיה שהשתתפו בפרק הם: הארכאולוגים ד"ר גונן שרון ממכללת תל-חי, פרופ' נעמה גורן ענבר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, נטליה גובנקו אוצרת התקופות הפרהיסטוריות ברשות העתיקות, ד"ר דני נווה, פרופ' רן ברקאי מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' מינה עברון מאוניברסיטת חיפה, ד"ר חמודי חלאילה מרשות העתיקות, פרופ' גיא בר עוז מאוניברסיטת חיפה, פרופ' אבי גופר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' יואל רק ופרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה אוניברסיטת תל אביב, מיכה חנונה מארגון "בני אדמה" וממיטו ילמה מהמוזאון הלאומי של אתיופיה.

פרק 2 - "שחר האמונה"

הפרק שודר לראשונה ב-13 בנובמבר 2016. טווח הפרק הוא מהתקופה הכלכוליתית ועד סוף תקופת הברונזה המאוחרת, טווח תאריכים הכולל גם את תקופת האבות. הדגש של הפרק הוא תחילת האמונה, אמונה באלים רבים ותחילת האמונה באל אחד.

הפרק מציג את מורכבותה של התרבות הכלכוליתית שהתקיימה לערך בין 4500 לפנה"ס ועד 3500 לפנה"ס, היכולת הטכנולוגית הגבוהה שבאה לידי ביטוי במטמון נחל משמר שנמצא במדבר יהודה, היבטים פולחניים שבאו לידי ביטוי במקדש הכלקוליתי בעין גדי, והקבורה בבתי קברות כפי שנמצאו בגלוסקמאות במערת הקבורה הכלקוליתית שנמצאה בפקיעין. תחילת העיור בארץ ישראל בתקופת הברונזה הקדומה (טווח תאריכים 3500–2500 לפנה"ס), ריבוד חברתי, הקמת מקדשים ומזבחות, ושליטה על טרטוריה סביב העיר, שבאו לידי ביטוי בתל ערד ובתל מגידו. לאחר פער של 500 שנים, החלה תקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, שבהן חזרו הערים לארץ ישראל. במקביל במסופוטמיה קמו תרבויות גדולות כמו שומר, אכד ובבל. הוקמו שם ערי ענק והומצא כתב היתדות אשר שימש בתחילה למסמכים כלכליים, ולאחר מכן גם לאפוסים דתיים, כמו עלילות גילגמש, הכולל בתוכו סיפור המזכיר את סיפור המבול. במצרים העתיקה קמה תרבות מפותחת שכללה את הכתב ההירוגליפי וארץ ישראל הייתה ארץ מעבר בין תרבויות אדירות והושפעה מהן. השתלטות החיקסוס, שהיו כנענים, על מצרים העתיקה במאה ה-18 לפנה"ס, הקמת העיר אווריס וגירושם משם.

בתל חצור הייתה עיר כנענית גדולה שכללה מקדשים. החלו ניצני המונותאיזם, האמונה באל סין אל הירח, שהיה האל של העיר אור וכן של חרן - שמות המוזכרים במקרא בהקשר של אברהם. צמיחת ערי מדינה בכנען שבאו ליד ביטוי במכתבי אל-עמארנה. בתקופה זאת כנען הייתה פרובינציה מצרית. בירושלים נחפרה נקבה כנענית שהובילה את מי מעיין הגיחון לירושלים, הבנייה המסיבית בנקבה מצביעה על יכולת טכנולוגית גבוהה של הכנענים. בכנען התקיים סחר בינלאומי שכלל יצוא יינות, טקסטילים ועוד. המצאת האלפבית פרוטו-כנעני. הפרק מסתיים בדיון על מקור ישראל הקדום, שנת 1200 לפנה"ס.

במאי, תסריטאי ומפיק: רון כחלילי, עורכת: שרה סלומון, צלם: עודד קירמה, עורכת תוכן ותחקיר: רינה ראש, יועץ מדעי: ד"ר יובל גדות, יועץ תוכן: מאיר שניצר. היועצים המדעיים של הפרק הם: ד"ר שרון צוקרמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה.

אנשי האקדמיה שהשתתפו בפרק הם: הארכאולוגים פרופ' יובל גורן, פרופ' רפאל גרינברג ופרופ' ישראל פינקלשטיין, שלושתם מאוניברסיטת תל אביב. ההיסטוריון פרופסור יורם כהן מאוניברסיטת תל אביב, הארכאולוג פרופ' אמנון בן-תור מהאוניברסיטה העברית, חוקר המקרא פרופ' יאיר זקוביץ מהאוניברסיטה העברית. הארכאולוג פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אסף יסעור-לנדאו מאוניברסיטת חיפה, האגיפטולוגית פרופ' אורלי גולדווסר מהאוניברסיטה העברית, ד"ר גלית ליטני נבות וד"ר מיכאל סבן, שניהם מרשות העתיקות, וכן העיתונאי והנוסע צור שיזף.

פרק 3 - "שחר האומה"

הפרק שודר לראשונה ב-20 בנובמבר 2016. הפרק עוסק בתקופת ההתנחלות, המקבילה לספר יהושע וספר שופטים במקרא, המלכת שאול המלך ותחילת מלכות בית דוד עם עלייתו לשטון של דוד המלך. טווח הזמן הוא 1000-1200 לפנה"ס. הפרק עוסק בוויכוח בין הארכאולוגים לגבי תהליך ההתנחלות בארץ ישראל, האם היה כיבוש או התנחלות הדרגתית. האם הישראלים הגיעו ממקום אחר, או שעיקר הישראלים הגיעו מתוך הכנענים. וכוח נוסף הוא גודלה של ממלכת דוד המלך, האם היה מלך ממלכה גדולה, או מלך של ממלכה מקומית קטנה שבירתה הייתה ירושלים. תקופה של משבר עולמי שהביא לקריסת ממלכות כמו החתים וחורבן אוגרית, ולתזוזת אוכלוסיות.

האתרים הארכאולוגים המופיעים בפרק הם: עזבת צרטה בו מצאו שרידים מן המאה ה-10 לפנה"ס ומתקופות קדומות יותר, וזוהו ביישוב שלוש תקופות התיישבות מימי ההתיישבות הישראלית, תל חצור שבתקופה זאת ירדה מגדולתה והייתה בשלה לכיבוש שריפתה וחורבנה, מזבח הר עיבל, בו הוצג הוויכוח בין הארכאולוגים האם היה המזבח שבו זבחו בני ישראל לאחר מעבר הירדן, או אתר אחר. תל צפית שבו נמצא העיר הפלשתית גת, המציג את ההתיישבות הפלשתית בארץ ישראל כחלק מפלישת גויי הים, במקביל להתיישבות הישראלית. מוצגת גם מצבת ישראל, בה הוזכר לראשונה בממצא ארכאלוגי, השם "ישראל". חירבת קייאפה שחופריה זיהו בה אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, ראשית תקופת ממלכת ישראל המאוחדת. עיר דוד כולל הוויכוח היכן באמת שכנה העיר המקורית. בנוסף הוצגו גם טיילת החומות, מכון המקדש, הרובע היהודי בירושלים, מוזיאון ישראל וכן ממצאים במחסני רשות העתיקות בבית שמש.

במאיי הפרק הם: יפעת קידר ורון כחלילי, עורכת: שרה סלומון, צלם: עודד קירמה, עורכת תוכן ותחקיר: רינה ראש. מפיק ותסריטאי: רון כחלילי, יועץ מדעי: ד"ר יובל גדות, יועץ תוכן: מאיר שניצר.

אנשי האקדמיה שהשתתפו בפרק הם: הארכאולוגים פרופ' אמנון בן תור, פרופ' ישראל פינקלשטיין, ד"ר יובל גורן, פרופ' אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה, פרופ' אסף יסעור- לנדאו, פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' עמיחי מזר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יוסף גרפינקל, ההיסטוריון פרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר עומר סרגי מאוניברסיטת תל אביב. שרה ברנע, הרב ישראל אריאל ממכון המקדש והמדריך יהודה כהן. יועץ למחלקת התעודה: פרופסור עודד ליפשיץ.

פרק 4 - "מעצמה אזורית"

הפרק שודר לראשונה ב-27 בנובמבר 2016. הפרק עוסק בתקופת ממלכת ישראל הצפונית ותקופת הזמן היא בין 1000 לפנה"ס עד 720 לפנה"ס. בין הציר המקראי לממצאים הארכאולוגיים והכתובים החוץ-מקראיים התרחשו מהמאה ה-10 לפנה"ס ועד 720 לפנה"ס אירועים שעיצבו את ממלכת ישראל כמעצמה אזורית. לפני כשלושת אלפים שנה, במאה ה-10 לפנה"ס, שלטה באזור צפון ארץ ישראל ממלכת ישראל הצפונית, שהשתרעה בשיאה מצפון הגליל לאורך מישור החוף ועבר הירדן המזרחי, גבולה הדרומי נשק לממלכת יהודה ושלוחותיה הגיעו עד מדבר סיני. המקרא מספר שממלכת ישראל קמה לאחר שנקרעה ממלכת המלך דוד לשניים בתקופת נכדו רחבעם, בנו של המלך שלמה. עדויות היסטוריות מתארות את בתי המלוכה העוצמתיים ששלטו בממלכה: שושלת המלך עמרי, המבסס את שלטונו בהפיכה צבאית ומקים בירה חדשה – העיר שומרון - שבה הופיעו הפאר והגדולה של ממלכה עשירה וקוסמופוליטית. בתקופת אחאב, בנו של עמרי, צומחת הממלכה לכדי מעצמה אזורית עשירה, בעלת הצבא הגדול בלבנט, שמנהלת מערכת בריתות וכיבושים עם שכנותיה בצפון: צור, צידון וארם דמשק, במזרח: מואב ועמון ובדרום: ממלכת יהודה. יחסי ממלכת ישראל עם ממלכת יהודה - האחות הדרומית והקטנה - הם יחסי חסות והשפעה פוליטית-מדינית, לעתים בדיפלומטיה ולעתים בכוח. כשמופיע האיום המרכזי על אזור הלבנט בדמות האימפריה האשורית, כרת המלך אחאב ברית עם הממלכות השכנות כדי להיאבק בצבא האשורי שפלש לאזור. יורם, בנו של אחאב, המלך האחרון לבית עמרי, מת בקרב מול האשורים והגנרל יהוא, שהיה מצביא בצבאו, תפס את השלטון. בשנת 842 לפני הספירה חיסל יהוא את בית עמרי והקים שושלת מפוארת שהביאה את הממלכה לשיא של צמיחה. האימפריה האשורית המשיכה את התפשטותה והחריבה את כל ערי ישראל, בהן מגידו (ארמגדון), שבה על פי הברית החדשה יגיע העולם לסופו. בשנת 720 לפנה"ס השמידו האשורים את עיר הבירה שומרון, הגלו את האצולה ואת האינטלקטואלים ומחקו את ממלכת ישראל.

האתרים הארכאולוגים המופיעים בפרק הם: שומרון, תל רחוב ותעשיית יצור הדבש בתל, ערוער בממלכת ירדן, העיר שומרון בירת ממלכת ישראל, תל יזרעאל, תל מגידו, בקעת תמנע, תל בית צידה שהייתה בירת ממלכת גשור, תל דור שהייתה עיר פניקית בעלת נמל עשיר ששרידיו נמצאים למרגלות התל מתחת למים, תל דן וכתובת תל דן שנמצאה בה. בנוסף הוצגו גם ממצאים ממחסני רשות העתיקות בבית שמש, מוזיאון המזגגה בנחשולים, המעבדה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

במאית הפרק היא: הגר קוט, עורכת: שרה סלומון, מפיקה: שרון שביט, צלמים: עודד קירמה ואיתן נדל, תחקיר: גולן שלוי, ייעוץ מדעי והנחייה: ד"ר עומר סרגיי.

אנשי האקדמיה שהשתתפו בפרק הם: הארכאולוגים פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופסור עודד ליפשיץ, ד"ר עומר סרגיי מאוניברסיטת תל אביב, פרופסור אמריטוס יאיר זקוביץ, פרופסור אמריטוס עמיחי מזר, פרופ' איילת גלבוע, פרופ' אסף יסעור-לנדאו, ד"ר ארז בן יוסף, פרופ' רמי ערב, ד"ר זאב משל.

פרק 5 - "ממלכות לגלות"

הפרק שודר לראשונה ב-4 בדצמבר 2016. הפרק עוסק בממלכת יהודה ותקופת הזמן היא בין 1000 לפנה"ס עד 586 לפנה"ס חורבן ירושלים. בין הסיפור המקראי של ממלכת יהודה כפי שבאים לידי ביטוי במקרא לבין הממצאים הארכאולוגיים כפי שבאים לידי ביטוי בחפירות הארכאולוגיות השונות, ובממצאים הקשורים לממלכת ישראל. על פי המקרא שנכתב מזווית יהודאית, ממלכת ישראל התפלגה מממלכת יהודה ונראית כמשנית לה. ומוצגת במקרא כממלכה גדולה ששטחה היה מדן ועד אילת. הממצאים הארכאולוגים מצביעים על מצב אחר. ממלכת ישראל כממעצמה אזורית חזקה ואילו ממלכת יהודה, היא ממלכה קטנה שבתחילתה שלטה רק על ירושלים ושטחים הקרובים אליה. הממלכה נוסדה במאה ה-10 לפנה"ס. הגרעין הקדום של העיר נמצא בעיר דוד והיא נוסדה על ידי דוד המלך כשעל הר הבית ניצבו המקדש וארמון מלכי בית דוד.השרידים בעיר דוד לא מצביעים על מלך מסוים, אבל נמצאה בעיר דוד בנייה מונומנטלית "מבנה האבן המדורג" המצביע על ראשיתה של המלוכה. אבל עדיין בעיר קטנה. ממערב לממלכת יהודה השטח היה בשליטתה של העיר גת הפלשתית שהייתה העיר הגדולה בארץ ישראל במאה ה-10 לפנה"ס בגודל של 500 דונם. העיר נהרסה לאחר שחזאל מלך ארם דמשק שמלך בסוף המאה ה-9 לפנה"ס, הגיע לאזור לאחר מותו של אחאב מלך ישראל, והרס אותה.

הריסת העיר גת אפשרה לממלכת יהודה להתפשט דרומה ומערבה לאזור שבו שלטה קודם גת. ממלכת יהודה הקימה את העיר לכיש שהייתה העיר הגדולה והחשובה בערי ממלכת יהודה לאחר העיר ירושלים. ממלכת יהודה הקימה סדרה של מצודות כמו בתל ערד שהגנו על צידה המזרחי כנגד ממלכת אדום וקבוצות נוודים. במחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס התחזקה ממלכת אשור שכבשה את ארם דמשק והרסה את ממלכת ישראל. מלך יהודה אחז העדיף להשתעבד לממלכת אשור ולא להילחם בה. הצורך להעלות מס לאשור הכריח אותה לפתח את הכלכלה שלה כדי שיהיו לה מקורות לתשלום מס. בירושלים חל גידול רב באוכלוסיה, שמקורו כנראה בתושבי ממלכת ישראל ושטח העיר גדל מאוד. הגידול בשטח הביא גם לבניית החומה הרחבה שהקיפה את העיר ונבנתה על ידי המלך חזקיהו שמלך ברבע האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, במסורת יהודאית. שיא ההתפשטות של ממלכת יהודה הביא אותה גם לספר המדבר לתל באר שבע.

בירושלים במסגרת ביצור העיר נחצבה על ידי חזקיהו נקבת השילוח. על פי המקרא חזקיהו ביצע בממלכה רפורמה דתית שמטרתה הייתה לרכז את הפולחן בירושלים ולחזק את מעמדה. חלק מהחוקרים טוענים שלא הייתה רפורמה דתית בירושלים. בערד נמצא מזבח ללא כל פסל או צלמיות, וההנחה היא שמי ששרת בערד היו כהנים שנשלחו מירושלים והעדר פסל הוא הוכחה שכבר בשלב זה דת ישראל התייחדה בהעדר הגוף. גם בתל באר שבע נמצא מזבח שנמצא מפורק. חלק מהיסטוריונים טוענים שמזבח מפורק זה מעיד על הרפורמה שביצע חזקיהו. חזקיהו כרת ברית עם מצרים כדי למרוד באשור. סנחריב במסע המלחמה שלו בשנת 701 לפנה"ס. המיט חורבן קשה על ערי הממלכה היהודאיות בראשן לכיש ועזקה. המצור על לכיש מתואר בתבליט לכיש המראה על החשיבות הגדולה שייחסו האשורים לכיבוש העיר. את ירושלים לא כבש סנחריב, על פי המקרא בגלל שמלאך האלוהים היכה את מחנהו של רבשקה. אירוע זה נותן לירושלים עליה גדולה, ומעמיד אותה בעמדה ייחודית ויוצר את המיתוס של קדושת ירושלים. במציאות ההיסטורית המרד של חזקיהו נכשל והוא מעלה מס כבד לסנחריב והממלכה נותרה משועבדת לאשור. לאחר חזקיהו עלה לשלטון בנו המלך מנשה בתקופתו השתקמה הממלכה מהחורבן, תחת פיקוח האשורים שבנו ארמון מפואר ברמת רחל. במקרא התדמית שלו היא שלילית כמלך חוטא. הממצאים הארכאולוגים מראים תמונה אחרת של פיתוח הממלכה ושיקומה והשתלבותה במרחב. במנזר סנט אטיין נמצאה מערכת קבורה מפוארת ששימשה את עשירי ירושלים מהתקופה הזאת. במערות שבכתף הינום, נמצאו לוחיות ברכת כהנים שיש בהן הצהרה על אמונה באלוהים. על פי המקרא המלך יאשיהו ציווה לעשות שיפוץ במקדש ומצא בו את ספר דברים שבעקבותיו ציווה לעשות רפורמה פולחנית כולל הרס המקדשים האחרים. על פי הממצאים הארכאולוגים, מלכי אשור כרתו בריתות עם המלכים שהיו כפופים להם, יש דמיון בין נוסח הבריתות שכרתו מלכי אשור לנוסח בספר דברים, ועל פי הארכאולוגים, הם היוו השראה לנוסחים בספר דברים בכינון הברית בין אלוהים לעם ישראל.

בסוף המאה ה-7 לפנה"ס מתלכדות ממלכות רבות במאבק כנגד שלטון האשורים. במסופוטמיה עלה כוחה של בבל הבבלים כבשו את האימפריה האשורית והיא נעלמה. התנהל מאבק בין הבבלים ממזרח לנהר הפרת ומצרים העתיקה ממערב לפרת. בשנת 609 לפנה"ס התנהל קרב מגידו, המלך נכו השני עבר דרך ארץ ישראל ויאשיהו נלחם נגדו ונהרג בקרב. המלך הצדיק האחרון מת, ומתחיל המיתוס בברית החדשה של ארמגדון ממקום זה במגידו יצמח המלך הצדיק הבא. ב-609 לפנה"ס עלה לשלטון בבבל נבוכדנצר השני לשלטון. הוא נלחם במצרים, ניצח אותם וביסס את השלטון הבבלי עד עזה. סביב 590 לפנה"ס מצרים מתחזקת, והממלכות הקטנות חיפשו דרך להיפטר מהשלטון הבבלי, גם המלך צדקיהו כינס בארמונו את נציגי מלכי האזור כדי לתכנן מרד כנגד הבבלים. זה הביא את הבבלים לצאת לקרב כנגד הממלכות. בשנת 588 לפנה"ס עם פרוץ מרד צדקיהו, הבבלים יצאו כנגדו במטרה להחריבה, להגלות את עלית העם, להגלות את בית דוד ולמנות פקיד מטעמם שישלוט בממלכה. הממצאים הארכאולוגים כמו חרסי לכיש שנמצאו בתל לכיש מעידים על החורבן שהתרחש באזור. הבבלים שמו מצור על ירושלים וכבשו אותה בשנת 586 לפנה"ס, העלו באש את בתי העלית, שרפו את המקדש ואת ארמון בית דוד.

במאית ותסריטאית: הגר קוט, מפיקות: שרון שביט והגר קוט. צלם: עודד קירמה, עורכת: שרה סלומון, תחקירן: גולן שלוי. מנחה ויועץ מדעי: ד"ר עומר סרגיי.

אנשי אקדמיה ומומחים: פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופ' רוני רייך, פרופ' יאיר זקוביץ, ד"ר יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר מיכה גודמן ממכון שלום הרטמן, ד"ר גבי ברקאי, ד"ר יפעת טהרני מהמכון לארכאולוגיה ומקרא ע"ש נלסון גליק, ד"ר דורון בן עמי ודר' סער גנור מרשות העתיקות.

פרק 6 - "השיבה"

הפרק שודר לראשונה ב-11 בדצמבר 2016. הפרק מוגדר לטווח הזמן מ-586 לפנה"ס, בעקבות חורבן בית ראשון ועד 332 לפנה"ס. בפועל, הפרק עוסק בתקופה שמראשית שיבת ציון, בעקבות הצהרת כורש, החל בשנת 538 לפנה"ס ועד וכולל, עליית נחמיה ופעילותו בארץ ישראל, תקופת הרבע האחרון של המאה ה-5 לפנה"ס.

בערך מוזכרים עליית ששבצר, עליית זרובבל בן שאלתיאל ועליות עזרא ונחמיה. הפרק בהנחייתה של מרב בטיטו, חוקר את התהליכים שהתקיימו בארץ ישראל לאחר העלייה, יחסי הגומלין בין תושבי ארץ ישראל הוותיקים שלא גלו ובין השומרונים ובין העולים מבבל. בניגוד לדעה שרווחה בקרב עולי בבל, הארץ לא הייתה ריקה. מטרת עליית ששבצר הייתה לבנות מקדש בירושלים, אבל הבנייה מתחילה רק לאחר עליית זרובבל. עזרא מגיע לארץ ישראל בערך בשנת 457 לפנה"ס. הוא אינו מרוצה מההתנהלות בבית המקדש ומהתנהלות העם. הוא מבקש להנהיג מדינת הלכה על פי הדרך בה הוא מבין אותה. הוא דורש מהיהודים לגרש את נשיהם הנוכריות. נחמיה, העולה אחריו, לאחר שמונה כפחה על פחוות יהודה על ידי מלך פרס, דואג לתעסוקה לאנשים על ידי בניית חומה סביב ירושלים. הוא ממוטט את העשירים, ודואג לעניים. רוב הידוע לנו על תקופה זו מבוסס בעיקרו על המידע המופיע במקרא. המידע באתרים הארכאולוגים המעיד על התקופה הזאת הוא מועט ביותר. הפרק צולם במקומות הבאים: הגן הארכאולוגי, ברמת רחל, ירושלים, חירבת א-ראסם, רגמים בדרום מערב ירושלים תל דור, אתר בתחומי היישוב עלי, הר גריזים מוזיאון ארצות המקרא ומוזיאון ישראל.

במאי: אבי המי, מפיקה ועורכת תוכן: ליזקה אסא, תסריטאית: יעל פז, מנחה: מרב בטיטו, עורך: שלמה חזן, צלמים: יונתן וייצמן, עמוס רפאלי, אור ויינר, עידן עטר. ציורים: פריאל חכים, מיקי רוט. תחקיר: אלעד וקסלר, גדי גולן, קולן חייקין, לוטוס צורף. עיצוב הפסקול: אופיר לוקיי אליאסף, יועץ מדעי: פרופ' אוריאל רפפורט.

אנשי אקדמיה ואחרים המשתתפים בפרק הם: פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' דב גרא, פרופ' אבי פאוסט, ד"ר יובל גדות, חנניה היזמי, פרופ' דלית רום שילוני, פרופ' יאיר הופמן, ד"ר חגי משגב, ד"ר יפתח שלו, פרופ' זאב ספראי, יפת כהן (שומרוני) ויוכי ברנדס.

פרק 7 - "הממלכה האחרונה"

הפרק שודר לראשונה ב-18 בדצמבר 2016.. הפרק עוסק בתקופה שבין 332 לפנה"ס כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון ועד 37 לפנה"ס - מותו של מתתיהו אנטיגונוס השני וסיום שושלת מלכי החשמונאים.

כיבוש ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון ותפיסתו הפילוסופית של אלכסנדר שיש להנחיל את התרבות ההלניסטית לעמים שנכבשו בדרכי שלום, מתחילים את ההיסטוריה של ההלניזם ביהודה. עם מותו הפתאומי של אלכסנדר מתחילות מלחמות הדיאדוכים שמשפיעות באופן ישיר על ההיסטוריה בארץ ישראל. הפרק מדלג על מעל ל-140 שנים שבה יהודה נשלטת על ידי בית סלווקוס וההלניזם תופס את מקומו התרבותי בה, ומגיע לתקופת שלטונו של אנטיוכוס הרביעי שהחלה ב-175 לפנה"ס.

במאי ותסריטאי: אורי שין שידורסקי, מפיקה ועורכת תוכן: ליזקה אסא, מנחה: מרב בטיטו, עורך: שלמה חזן, צלמים: יונתן וייצמן, עמוס רפאלי, אור ויינר, עידן עטר. ציורים: פריאל חכים, מיקי רוט. תחקיר: אלעד וקסלר, גדי גולן, קולן חייקין, לוטוס צורף. עיצוב הפסקול: אופיר לוקיי אליאסף, יועץ מדעי: פרופ' אוריאל רפפורט.

אנשי אקדמיה ואחרים המשתתפים בפרק הם: ד"ר גיא שטיבל, פרופ' רוני רייך, פרופ' דניאל שוורץ, חנניה היזמי, פרופ' אורן טל, ד"ר יועז הנדל, ד"ר חגי ספר, פרופ' בועז זיסו, ד"ר יפתח שלו, ד"ר דורון בן עמי, פרופ' אוריאל רפפורט, ד"ר אדולפו רויטמן, פנינה שור, דוד מבורך, רפי דילהרוזה.

קישורים חיצוניים

פרקי הסדרה

הערות שוליים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=והארץ_הייתה_תוהו_ובוהו:_תולדות_ארץ_ישראל&oldid=19799995"