ארפכשד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 8: שורה 8:
השם ארפכשד מוזכר גם ב[[ספר יהודית]] (פרק א') כשמו של מלך [[מדי]] ש[[נבוכדנצר]] ניצח{{הערה|1= [http://www.daat.ac.il/DAAT/hasfarim/yehudit-2.htm#1 ספר יהודית פרק א']}}. ב[[קוראן]], הוא קרוי בשם "ארפכשו"{{הערה|1= [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repositoryTL15/1100274.pdf תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה]}}.
השם ארפכשד מוזכר גם ב[[ספר יהודית]] (פרק א') כשמו של מלך [[מדי]] ש[[נבוכדנצר]] ניצח{{הערה|1= [http://www.daat.ac.il/DAAT/hasfarim/yehudit-2.htm#1 ספר יהודית פרק א']}}. ב[[קוראן]], הוא קרוי בשם "ארפכשו"{{הערה|1= [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repositoryTL15/1100274.pdf תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה]}}.


ארפכשד מת בגיל ארבע מאות שלושים ושמונה<ref>ספר הישר</ref>.
ארפכשד מת בגיל ארבע מאות שלושים ושמונה, כש[[יצחק]] היה בן ארבעים ושמונה<ref>ספר הישר</ref>.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־15:44, 13 באפריל 2020

אַרְפַּכְשָׁד, הוא דמות בתנ"ך, בנו השלישי של שם בן נח, על פי ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ב וספר דברי הימים א', פרק א', פסוק י"ז. על פי ספר היובלים הוא מקורו של עם הכשדים[1]. גם נפתלי הרץ טור-סיני מזהה אותו כאב האפונימי של עם זה[2].

שמות אחיו על פי פרק י': עילם, אשור, לוד וארם. על פי דברי הימים א', היו לו עוד 4 אחים: עוץ, חול, גתר ומשך. אולם על פי בראשית, 4 האחרונים היו בני ארם, אחיו של ארפכשד. בנו של ארפכשד היה שלח וע"פ תרגום השבעים וכן ספר היובלים[3]קינן או קינם.

ארפכשד נולד שנתיים לאחר המבול (א'תרנ"ח לבריאת העולם (2103 לפנה"ס), על פי הכרונולוגיה המסורתית) וחי 438 שנים. את שֶלַח ילד בגיל 35. יוסף בן מתיתיהו מציין כי ארפכשד נולד שתים עשרה שנה לאחר המבול.[4]

השם ארפכשד מוזכר גם בספר יהודית (פרק א') כשמו של מלך מדי שנבוכדנצר ניצח[5]. בקוראן, הוא קרוי בשם "ארפכשו"[6].

ארפכשד מת בגיל ארבע מאות שלושים ושמונה, כשיצחק היה בן ארבעים ושמונה[7].

הערות שוליים

  1. ^ ספר היובלים פרק ט', פסוק ה'
  2. ^ הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955
  3. ^ ספר היובלים, פרק ח', פסוק ב'
  4. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 17.
  5. ^ ספר יהודית פרק א'
  6. ^ תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה
  7. ^ ספר הישר