באבי יאר

קובץ:Babi Jar Menorah-monument.jpg

אנדרטה ליהודים שנרצחו בבאבי יאר

קובץ:Kiev BabiYar Victims Monument 070613.jpg

קובץ:Kiev BabiYar Children 070613.jpg

באבי יאר (באוקראינית: Бабин Яр, באבין יאר; מרוסית: Бабий Яр) הוא גיא הנמצא צפונית-מערבית לקייב בירת אוקראינה, שבו רצחו הנאצים כ-100,000 איש, כמחציתם יהודים, החל מ-29 בספטמבר 1941.

רקע

כיבוש קייב

ב-19 בספטמבר 1941 התקדמו הנאצים מזרחה בברית המועצות (מבצע ברברוסה) עד כדי הגיעם לפאתי קייב בירת אוקראינה. קייב נכבשה על ידי הארמייה השישית והקורפוס ה-29 של הוורמאכט. בטרם הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה.

מטה הצבא הנאצי הכובש התמקם ברחוב קרשצ'טיק במרכז העיר, וב-24 בספטמבר – 5 ימים לאחר כניסת הנאצים לקייב – התפוצצה בו פצצה שהממה את הכובשים. האזור כולו נסגר ואזרחים עוכבו לחקירה, אך פצצה נוספת שהתפוצצה דקות לאחר מכן גרמה לפאניקה ומנוסה כללית של הנאצים והאזרחים שרוכזו. בימים שלאחר מכן התפוצצו פצצות נוספות ברחוב קרשצ'טיק, תוך שהן פוגעות והורגות גרמנים ואזרחים אוקראינים רבים. לאחר תום מלחמת העולם השנייה התברר כי האחריות לפיצוצים הייתה של קבוצת אנשי נ.ק.ו.ד. (השירות החשאי הסובייטי), שהושארו בקייב הכבושה על מנת לחבל בכוחות הנאצים.

ב-26 בספטמבר נערכה ישיבה, בהשתתפות המושל הצבאי של קייב, גנרל מיור אברהרט, מפקד האס אס והמשטרה שליד מטה עורף גיס דרום אס אס אוברגרופנפירר פרידריך יקלן, מפקד איינזצגרופה C בריגדפיהרר ד"ר אוטו רַש, ומפקד זונדרקומנדו 4a אס אס שטנדרטנפירר פאול בלובל. בישיבה הוחלט לחסל את כל יהודי קייב כתגמול על פעולות החבלה. ההוצאה לפועל הוטלה על זונדרקומנדו 4a. ביחידה זו היו אנשי אס דה וסיפ"ו, פלוגה 3 מגדוד הוואפן אס אס לתפקידים מיוחדים, ומחלקה מגדוד המשטרה 9. צורפו אליה יחידות שוטרים מגדוד 45 ומגדוד 305, וכן יחידות של משטרת העזר האוקראינית.

ההודעה ליהודי קייב

ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב מודעות של פלוגת התעמולה 637 בדפוס הארמייה השישית, בזו הלשון:

על כל היהודונים המתגוררים בקייב וסביבותיה להתייצב בשעה 8:00 בבוקר יום שני 29 בספטמבר 1941 בפינת הרחובות מלניקובסקי ודוחטורוב (על יד בית הקברות). עליהם לקחת עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך, בגדים חמים, לבוש תחתון וכדומה.
כל יהודון שלא יבצע הוראה זו וימצא במקום אחר כלשהו יירה.
כל אזרח שיכנס לדירות שפונו על ידי היהודונים ויגנוב רכוש יירה.

רוב תושבי העיר, והיהודים בתוכם, חשבו שהכוונה היא לגירוש היהודים מהעיר.

הרצח

בשעה היעודה ואף לפניה התייצבו עשרות אלפי יהודים במקום, ההמונים שהגיעו הופנו לאורך רחוב מלניקובסקי לעבר בית-הקברות היהודי שבפאתי האזור, אשר גודר בתיל יחד עם חלק מבאבי יאר, ושמרו עליו השוטרים וחיילי הוואפן אס אס מהזונדרקומנדו, וכן שוטרים אוקראינים. משחצו את השערים הצטוו האנשים להשאיר את חפציהם שיועמסו על "קרון מטען" לכאורה. הנאצים לקחו קבוצה קטנה של אנשים בכל פעם והעבירו אותם קדימה, קולות ירי נשמעו במרחק והאנשים החלו להבין מה התרחש באמת - אך למי שרצה לחזור כעת כבר היה מאוחר מדי. הנאצים לא אפשרו יציאה חזרה מבעד לשערים למי שמסמכיו זיהו אותו כיהודי.

קבוצות של 10 אנשים הובלו מראש התור בכל פעם דרך "מסדרון" של שתי שורות חיילים נאצים אשר הכו אותם באכזריות באלות אל תוך אזור שבו נצטוו להתפשט מבגדיהם ולהתייצב על שפת הגיא, מקום שבו נורו ונפלו מטה אל תוך הגיא, ששימש כבור ירי. אחת הניצולות הבודדות היא דינה פרוניצ'בה שעדותה מופיעה בספרו התיעודי של אנטולי קוזנצוב באבי יאר.

לפי דוח מס' 101 של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר (ח' וט' בתשרי ה'תש"ב) בבאבי יאר. זה היה כנראה מבצע ההשמדה הגדול ביותר בשואה שבוצע תוך תקופה כה קצרה, אך בזאת לא הסתיים הרצח בגיא.

קרבנות נוספים

במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שניתפסו בעיר ובסביבתה. הנאצים רצחו בבאבי יאר רבים נוספים: צוענים, חולים מבית החולים הפסיכיאטרי ע"ש פבלוב, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שנרצחו בשל סיבות טריוואליות כהפרת סדר.

העלמת הראיות

החל מיולי 1943, קיבלו חיילי ה-אס. אס. הוראה להעלים את כל הראיות לרצח בבאבי יאר.

פאול בלובל הגיע לקייב כממונה על טשטוש עקבות הרצח, בתיאום עם ד"ר מקס תומאס, מפקד הסיפ"ו והאס. דה. באוקראינה. בלובל הקים שתי יחידות מיוחדות וכינוין בצופן 1005 (מבצע 1005). יחידה 1005A הורכבה משמונה עד עשרה אנשי אס. דה. ו-30 שוטרים גרמנים, מפקדה היה אס. אס. אוברשטורמפיהרר באומן.

על מנת להעלים את הראיות, נשרפו הגופות, עבודה שבוצעה בכפייה על ידי אסירי מחנה הריכוז סִירצק, אשר כמאה מתוכם היו יהודים. בערב ה-29 בספטמבר 1943, 329 האסירים העובדים בשריפת הגופות הבינו מה עתיד להיות גורלם, ופרצו במרד. 18 מהם הצליחו להימלט בחסות הערפל, ושאר 311 נהרגו. מספר הקורבנות של מחנה הריכוז סירצק נאמד ב-25,000 איש.

עבודת הטשטוש הנאצית כה הצליחה, עד שלא נשאר זכר לקברי ההמונים בבאבי יאר, ולזמן רב לא הוקמה במקום כל אנדרטה לזכר הנרצחים.

באבי יאר בזמן השלטון הסובייטי

בימי חרושצ'וב הפך המקום לאתר עלייה-לרגל ועלתה התביעה להקמת אנדרטה במקום. בין משמיעי התביעה היו הסופרים איליה ארנבורג וויקטור נקרסוב, אך בלא הועיל.

המשורר יבגני יבטושנקו פרסם ב-1961 את הפואמה המפורסמת "באבי יאר" הנפתחת במילים:

על באבי יאר אין יד ואין מצבת
ערוץ תלול - כדמות גולל על קבר
אני אחוז אימה
היום זקנתי כמו
לו אני העם היהודי עצמו

המלחין דמיטרי שוסטקוביץ' הלחין את הפואמה וכלל אותה בסימפוניה ה-13 שלו, אך לנוכח לחץ השלטונות הסובייטיים נאלץ שוסטקוביץ' "לתקן" את הנוסח בהתאמה לטעמם.

הפואמה והלחן זכו להצלחה ותהודה בברית המועצות ומחוצה לה, ולחץ דעת הקהל להקמת אנדרטה בבאבי יאר גבר. בשנת 1966 נערכה תחרות בין אדריכלים ואמנים וב-1974 נסתיימה הקמת האנדרטה. האנדרטה לא ציינה כי יהודים היו בין הקורבנות שנרצחו במקום.

באבי יאר לאחר סיום השלטון הסובייטי

בשנת 1991 הוצבה אנדרטה לזכר הקורבנות היהודים של באבי יאר.

ב־29 בספטמבר 2006 נערך טקס לציון 65 שנה לטבח, ובו מי שהיה הרב הראשי לישראל בשנים 1993 - 2003, ישראל מאיר לאו, נשא תפילת יזכור. באותו מעמד הוענק גם עיטור הגבורה של הצבא האוקראיני לאנטולי שפירו, רב סרן יהודי שפיקד על יחידה מהצבא האדום שהשתתפה בשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, ואף פתח במו ידיו את שערי המחנה, אך נפטר שנה קודם להענקת העיטור.

קישורים חיצוניים

• באבי יאר באתר יד ושם
• תבנית:אנציקלופדיה ynet
• מזכרונותיו של זאכאר טרובאקוב על הבריחה מבאבי יאר, באתר יד ושם
• קטע מתוך הרומן של אנטולי קוזניצוב

לקריאה נוספת

• אנטולי קוזנצוב, באבי יאר, עם עובד 1968
• טרובאקוב זאכאר, הסוד של באבי יאר, יד ושם 2003