שוודיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ממלכת שוודיה
Konungariket Sverige

המנון לאומי	"את עתיקה, את חופשית" המנון
ממשל
משטר	מונרכיה חוקתית
ראש מדינה	מונרך של שוודיה
מונרך של שוודיה	קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת שוודיה
ראש ממשלת שוודיה	אולף קריסטרסון
שפה רשמית	שוודית
עיר בירה	סטוקהולם 59°21′N 18°4′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	ריקסדאג
רשות שופטת	בית המשפט המנהלי העליון של שוודיה, בית המשפט העליון של שוודיה
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
שטח יבשתי	450,295 קמ"ר (57 בעולם)
אחוז שטח המים	8.67%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה	אין מידע מדויק
- תאריך	בין המאה ה-10 למאה ה-12
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	10,658,350 נפש (88 בעולם)
צפיפות	23.67 נפש לקמ"ר (197 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 17.71% גילאי 15 - 24 10.80% גילאי 25 - 54 39.01% גילאי 55 - 64 11.90% גילאי 65 ומעלה 20.59%
כלכלה
תמ"ג (2022)	585,939 מיליון $ (23 בעולם)
תמ"ג לנפש	54,975$ (21 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.952 (5 בעולם)
מדד ג'יני	29.3 (נכון ל־2019)
מטבע	קרונה שוודית‏ (SEK)
בנק מרכזי	Sveriges Riksbank
שונות
חגים לאומיים	ראש השנה האזרחית יום אחרי חג המולד היום הלאומי של שוודיה יום כל הקדושים אחד במאי חג המולד חג ההתגלות יום ראשון של הפסחא יום שני של פסחא חג אמצע הקיץ פנטקוסט יום שישי הטוב חג העלייה
סיומת אינטרנט	se
קידומת בין־לאומית	46
sweden.se

חבלי שוודיה ומחוזותיה

נוף בלטי בצפון-מזרח שוודיה

ממלכת שוודיה (לעתים גם שוודיה; בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה ‏האזנה^ⓘ‏^?‏) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והשישית בגודל שטחה באירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בדרום-מערב מפריד מצר קטגט את המדינה מדנמרק. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שוודיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של שוודיה

בצהוב - שטחי האימפריה השוודית בשנת 1658; באדום - שטחי שוודיה כיום

ממצאים ארכאולוגיים הוכיחו שהאזור שמהווה כעת את שוודיה יושב לראשונה עוד בתקופת האבן, כשהקרח שכיסה את פנים היבשת החל לסגת בעידן הקרח האחרון. המתיישבים הראשונים היו ככל הנראה חברת ציידים-לקטים שהתקיימו בעיקר על אוכל מהים. הסברה כי במהלך תקופת הברונזה היה האזור מיושב בצפיפות, נתמכת על ידי ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומן של קהילות סחר גדולות.

במהלך המאות ה-9 וה-10 שגשגה התרבות הוויקינגית בשוודיה, זאת באמצעות המסחר והכיבושים הוויקינגיים לכיוון מזרח (רוסיה והים השחור). במאה ה-11 החלה הנצרות להשתרש באזור.

ב-1389 אוחדו שוודיה, נורווגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע כאיחוד קאלמאר (Kalmar). איחוד קאלמאר היה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלך המאה ה-15 התנגדה שוודיה לניסיונות לרכז את השלטון תחת שלטונו של מלך דני, התנגדות שהגיעה עד כדי מרד חמוש. שוודיה פרשה בסופו של דבר מהאיחוד ב-1521 כשגוסטב אריקסון ואסה הפריד מחדש את בית המלוכה השוודי, הפרדה שהפכה לעובדה מוגמרת עם הכתרתו למלך ב-1523. באותו זמן אף הגיעה הרפורמציה לשוודיה.

במהלך המאה ה-17 גדלה שוודיה והייתה לאחד הכוחות המשמעותיים ביותר באירופה של התקופה, הודות להשתתפותה במלחמת שלושים השנה, תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18, כשהאימפריה הרוסית הרחיבה את אחיזתה בצפון אירופה במלחמה הצפונית הגדולה. כוחה של שוודיה המשיך להתערער עם כיבוש פינלנד על ידי אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-1809 וצירופה לאימפריה הרוסית כדוכסות גדולה. לחולשה זו נלווה גם מרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסטאד (Riksdag).

שוודיה היא המדינה הנהנית מתקופת השלום הארוכה בהיסטוריה. המלחמה האחרונה שבה הייתה שוודיה מעורבת היא המערכה נגד נורווגיה ב-1814, שיצרה איחוד בין המדינות, בהנהגת שוודיה. האיחוד מכונה לרוב שוודיה-נורווגיה. הוא פורק בשנת 1905, בשקט יחסי, פרט לכמה מחלוקות שוליות. שוודיה נותרה נייטרלית במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה (במלחמת החורף שוודיה התירה למתנדבים לעזור לפינלנד, אך שמרה על ניטראליות פורמלית). גם במהלך המלחמה הקרה התמידה שוודיה במדיניות זו, ואף כיום היא שייכת למעט בריתות או ארגונים צבאיים בינלאומיים.

ב-19 בנובמבר 1946 הצטרפה שוודיה לאו"ם כחברה ה-54. ב-1995 היא הצטרפה לאיחוד האירופי. שוודיה איננה חברה בנאט"ו, אך מקיימת לעתים אימונים צבאיים עם כוחות הברית.

יחסים עם ישראל

ערך מורחב – יחסי ישראל-שוודיה

בין מדינת ישראל ושוודיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים נכון לשנת 2015. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר ותרבות. לישראל יש שגרירות רשמית בסטוקהולם, ואילו לשוודיה שגרירות רשמית בתל אביב.

גאוגרפיה

שוודיה נהנית ברובה מאקלים ממוזג המאופיין בארבע עונות שנה מובחנות, וזאת על אף מיקומה הצפוני, זאת בעיקר עקב השפעת זרם הגולף. בהרי צפון שוודיה שורר אקלים תת-ארקטי.

בצפון הרחוק של המדינה, מצפון לחוג הקוטב הצפוני, במהלך חודשי הקיץ, השמש שוקעת בשעות מאוחרות של הערב וזורחת כעבור שעות בודדות, בשעה מוקדמת מאוד. בחורף האזור שרוי בעלטה קבועה.

ממזרח לשוודיה נמצאים הים הבלטי והמפרץ הבוטני, שמספקים קו חוף נרחב ומסייעים לרכך את האקלים. בפנים הארץ יש מקורות מים רבים - בשוודיה למעלה מ-100,000 אגמים. ממערב למדינה משתרעת שרשרת הרי סקאנדרנה, "ההרים הסקנדינביים", שמפרידה בין נורווגיה לשוודיה. הפסגה הגבוהה ביותר בשוודיה היא קבנקייסה שבצפון הרחוק, גובהה הוא 2,104 מטר מעל פני הים, והיא מכוסה קרח-עד.

החלק הדרומי של שוודיה הוא האזור החקלאי העיקרי של הארץ. את רובה של הארץ מכסים יערות עצי מחט, ובהם משוטט מספר רב של איילים. צפיפות האוכלוסין בדרום המדינה גדולה בהרבה מבצפונה. עיקר ההתיישבות מתרכז באזור ארסונד (Öresund) שלאורך החוף הדרום-מערבי, בין הערים גטבורג ומאלמה; ובעמק אגם מלארן (Mälaren) שבליבו הבירה סטוקהולם. בלפלנד השוודית חי אחוז אחד מהאוכלוסייה.

גוטלנד (Gotland) הוא האי הגדול ביותר בשוודיה ובים הבלטי, שטחו 3,140 קמ"ר ובו, יותר מבכל מקום אחר, נשתמרו רבות מהעדויות של מורשת הוויקינגים. האי אֶלנד (Öland) הוא האי השני בשטחו בשוודיה, שטחו 1,342 קמ"ר.

איי אולנד (Åland) השתייכו בעבר לממלכת שוודיה, כעת בפינלנד עם אוטונומיה.

חלוקה מנהלית

ערך מורחב – חלוקה מנהלית של שוודיה

שני סוגי חלוקה פנימית מתקיימים בשוודיה במקביל: האחד מסורתי ("ארצות וחבלים") והשני, פוליטי-מנהלי ("מחוזות וקומינר").

מחוזות וקומינר שוודיה

את שוודיה מרכיבים 21 מחוזות מנהליים (בסוגריים - האות המייצגת את המחוז):

מחוז סטוקהולם (AB) מחוז אופסלה (C) מחוז סדרמנלנד (D) מחוז אסטריֶטלנד (E) מחוז ינשפינג (F) מחוז קרונוברי (G) מחוז קאלמאר (H) מחוז גוטלנד (I) מחוז בלקיניה (K) מחוז סקונה (M)	מחוז הלנד (N) מחוז יטאלנד המערבית (O) מחוז ורמלנד (S) מחוז ארברו (T) מחוז וסטמנלנד (U) מחוז דלארנה (W) מחוז יבלבורג (X) מחוז וסטרנורלנד (Y) מחוז ימטלנד (Z) מחוז וסטרבוטן (AC) מחוז נורבוטן (BD)

כל מחוז (Län) מחולק למספר רשויות מוניציפליות, או בשמן קומינר (Kommuner).

ארצות וחבלים

חלוקה אחרת, נטולת משמעות מנהלית, היא החלוקה הגאוגרפית-היסטורית לארבע "ארצות": נורלנד ("ארץ הצפון"), סביאלנד ("ארץ סביאה" - שוודיה ההיסטורית), יטאלנד ("ארץ הגוטים") וסקונהלנד ("ארץ סקונה"). אלו נחלקות ל-25 פרובינציות, או בתרגום מדויק יותר חבלי-ארץ (Landskap). חלוקה זו אינה חופפת למחוזות, כך למשל שטחו של מחוז יבלבורג חצוי בין חבל דלארנה שבסביאלנד והחבלים יסטריקלנד והלסינגלנד שבנורלנד. לחלוקה זו כאמור אין משמעות אדמיניסטרטיבית, כי אם תרבותית, ואף אין הסכמה מלאה על הגבולות בחלוקה זו.

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של שוודיה, שוודים

מבין מדינות העולם, שוודיה נמנית עם אלו שבהן תוחלת החיים הגבוהה ביותר ושיעור הילודה הנמוך ביותר.

אוכלוסיית הממלכה מונה תשעה ורבע מיליון איש בקירוב (נכון לאוגוסט 2008) וגידולה עומד על 0.02% לשנה. הרוב האתני בשוודיה הם השוודים, עם סקנדינבי, אשר מונים 86.7 אחוז מהאוכלוסייה. המיעוט האתני הגדול ביותר הוא השוודי-פיני, בני הדור הראשון והשני למהגרים פינים. מספרם הוא כחצי מיליון ורבים מהם חיים ליד הגבול עם פינלנד או באזורים האורבניים הצפופים של דרום-מרכז המדינה. בצפון המדינה מתגוררת קהילה של כ-14,600 סאמים.

תוחלת החיים עומדת על 83 שנים לנשים ו-79 לגברים.

נכון לינואר 2001, 22% מאוכלוסיית שוודיה הם מהגרים או צאצאי מהגרים מדור ראשון- 1.33 מיליון תושבים שלא נולדו בשוודיה(14.3%).מתוכם רק 5.1% נולדו במדינה שנמצאת באיחוד האירופי. המהגרים משולבים ברובם היטב בחברה השוודית. 11 מ-349 חברי הפרלמנט השוודי הם ממוצא לא-אירופאי. מזכ"ל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שעד 2006 הייתה בשלטון, הוא ממוצא טורקי. לצד שוודים-פינים, שביניהם גם צאצאים לפליטי מלחמת העולם השנייה, את קבוצות המיעוט הגדולות מרכיבים פליטים ממדינות יוגוסלביה השונות, מאיראן, מלבנון ומכורדיסטן. למעלה מ-100,000 אשורים מתגוררים בשוודיה, קרוב למחציתם במחוז סטוקהולם. כ-6.5% מהאוכלוסייה השוודית הם ממוצא לא-אירופי.

קבוצות המהגרים הגדולות בשוודיה הן מהמדינות:

• פינלנד (158,488)
• עיראק (130,178)
• פולין (81,697)
• איראן (68,436)
• יוגוסלביה לשעבר (67,892)
• סוריה (67,671)
• סומליה (57,906)
• בוסניה והרצגובינה (57,289)
• גרמניה (49,359)
• טורקיה (46,146)

כ-75% מתושבי שוודיה חברים בכנסייה השוודית (Svenska Kyrkan), כנסייה נוצרית לותרנית שהופרדה מהמדינה בשנת 2000. כ-6% הם מוסלמים.

השוודית הוכרה כשפה הרשמית ב'חוק השפה' שנכנס לתוקפו ביולי 2009, עד אז הייתה השוודית השפה הרשמית דה פקטו, אך ללא מעמד חוקי. בנוסף, עשר שנים קודם לכך הכירה שוודיה בחמש שפות של חמשת המיעוטים הגדולים במדינה כשפות בעלות מעמד רשמי: פינית, סאמי, רומאני (שפת הצוענים), מאנקיאלי (שפתם של הפינים שהתיישבו ברמות הצפוניות) ואף יידיש.

יהדות שוודיה

ערך מורחב – יהדות שוודיה

יהדות שוודיה היא הגדולה מבין ארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה. אין עדויות לישיבתם של יהודים בשוודיה במהלך ימי הביניים, אך ישנו סיכוי נמוך שאכן התגוררו בה יהודים מעטים. בשנת 1779, בעקבות רפורמות שאותן ביצע המלך, הורשו היהודים לשבת בסטוקהולם, בגטבורג ובנורשפינג.

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ולפני תחילת השואה לא גילתה שוודיה אהדה רבה לאלפי הפליטים היהודים שניסו להיכנס אליה, ואף אסרה על רובם לעשות כן, אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, במהלכה ולאחריה שינתה את גישתה. מיהדות גרמניה נקלטו בשוודיה כ-3,000 יהודים ועוד כ-1,000 זכו בה למקלט זמני. שוודיה קלטה כ-900 מיהודי נורווגיה וכ-8,000 מיהודי דנמרק. בין הפעילים הידועים להצלת יהודים בשוודיה היו ראול ולנברג ובמידה מסוימת גם הרוזן פולקה ברנדוט.

לאחר המלחמה פתחה שוודיה את שעריה במידת-מה וחלק משארית הפליטה מפולין ומגרמניה היגר אליה.

בראשית המאה ה-21 חיו בשוודיה כ-18,000 יהודים, ביניהם חלק שהגיעו מפולין לאחר 1968 ומברית המועצות לאחר פירוקה בסוף המאה ה-20.

היידיש מוכרת כ"שפת מיעוטים היסטורית" בשוודיה, מעמד שמקנה לה זכויות שימור מסוימות. ההערכה היא כי לשפה יש כ-3,000 דוברים מקרב הקהילה האשכנזית הוותיקה. ב"עמותת תרבות היידיש בשוודיה" (Sällskapet för Jiddisch och Jiddischkultur i Sverige) מעל 200 חברים, שלוקחים חלק בפעילויות למען השפה.

פוליטיקה וממשל

בניין הפרלמנט השוודי - הריקסטאד (Riksdag) שבסטוקהולם

פנים הפרלמנט

עמק טארפלה בלפלנד שבשוודיה

שוודיה הייתה במשך כמעט אלף שנה מונרכיה, כשתחום האוצר נמצא באופן מסורתי תחת שליטת הפרלמנט. ב-1866 יישמה שוודיה שיטה פרלמנטרית המורכבת משני בתים. הבית הראשון קרוי פרשטה קמרן (Första Kammaren) ונציגיו נבחרים על ידי חברי מועצה מקומיים. הבית השני הוא אנדרה קמרן (Andra Kammaren) ונציגיו נבחרים באופן ישיר.

סמכויות ביצועיות נחלקו בין המלך לבין מועצת היועצים שלו עד לשנת 1680, בה הפך שלטון המלך לאבסולוטי. כתגובה למלחמה הצפונית הגדולה, הונהגה החל מ-1719 מערכת פרלמנטרית שהתנהלה בשלושה סגנונות שונים של מלוכה חוקתית (1772, 1789 ו-1809).

הפרלמנטריזם הופעל מחדש ב-1917 כשהמלך גוסטב החמישי, לאחר עשורים של מאבק, אישר את זכות המפלגה בעלת המושבים הרבים ביותר בפרלמנט להקים ממשלה. רפורמה זאת לוותה על ידי חוק ההצבעה הכללית השווה, שהופעל החל מ-1918-21. הפרלמנטריזם נתמך על ידי יורשו של המלך, גוסטב אדולף השישי, עד שחוקה חדשה בשנת 1975 ביטלה למעשה את שארית כוחו הפוליטי של המלך. באופן רשמי נותר המלך על כסאו, אולם תפקידו הפך סמלי וטקסי בעיקרו.

חוקת שוודיה קובעת, בניגוד לנהוג ולמקובל במרבית המונרכיות, כי את כס המלך יירש המבוגר שבילדיו, בלי קשר למינו. וכך, נכון ל-2008 יורשת העצר היא הנסיכה ויקטוריה, אף על פי שיש למלך גם בן.

המדיניות הפוליטית-כלכלית-חברתית בשוודיה היא סוציאל-דמוקרטית, כשהיא משחקת תפקיד פוליטי דומיננטי החל מ-1917, לאחר שהרפורמיסטים וידאו את חוזקם הפוליטי והמהפכניים עזבו את המפלגה. הסוציאל-דמוקרטיה השפיעה באופן כה נרחב על החברה והשלטון בשוודיה עד כי לרוב מתוארת השפעה זאת כהגמוניה. "מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה" שלטה בקבינט החל מ-1932 כמעט ללא הפסקה (מלבד מספר חודשים ב-1936, בין השנים 1976-1982 ובין 1991-1994). התמיכה המסורתית בסוציאל-דמוקרטים החלה מתערערת לאחר ההאטה הכלכלית במדינה בשנות השבעים, שיצרה לראשונה עימות בין המדיניות החברתית למדיניות הכלכלית, והחריפה עוד יותר עם רצח ראש הממשלה אולוף פלמה ב-1986. ב-2006 וב-2010 הייתה שוב המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לאופוזיציה כשלראשות הממשלה נבחר פרדריק ריינפלדט, מטעם המפלגה השמרנית. ב-2014 חזרה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לשלטון.

ב-1971 הפכה השיטה הפרלמנטרית בשוודיה למורכבת מפרלמנט אחד בלבד, הריקסטאד (Riksdag). לפי החוקה השוודית, הריקסדג, בן 349 החברים, הוא הסמכות העליונה בשוודיה. בסמכותו אף לשנות את החוקה, וחוקיו אינם כפופים לשום פיקוח. חקיקה יכולה להיות יזומה הן על ידי חברי הקבינט הממשלתי, והן על ידי חברי הפרלמנט. אולם לשם שינוי סעיפים בחוקה דרוש לפרלמנט רוב גדול, וכן הצבעה חוזרת על השינוי לאחר הבחירות הבאות. חברי הריקסדג נבחרים על פי שיטת בחירה של ייצוג יחסי לכהונה בת 4 שנים.

כיום הממשלה אינה הרוב בפרלמנט-רק 138 מושבים לממשלה של הסוציאל-דמוקרטים והירוקים בעוד שלאופוזיציה 211 מושבים.

מערכת המשפט השוודית מחולקת לבתי משפט בעלי סמכות משפטית בנושאים פליליים ואזרחיים, ולבתי משפט מיוחדים בעלי סמכות לטיפול בהתדיינות המשפטית שבין הציבור לבין הממשלה, המדינה או הרשות המוניציפלית. מערכת בתי המשפט מחולקת לבתי משפט מקומיים, מחוזיים ובית משפט עליון.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת שוודיה

כינון מדיניות כלכלית ליברלית החל משנת 1870 ועד 1930 הפך את שוודיה ממדינה חקלאית ענייה לאחת המדינות העשירות באירופה. למרות יחסי הקרבה והתלות עם גרמניה, שמרה שוודיה על נייטרליות בשתי מלחמות העולם, והפגיעה שספגה במהלכן הייתה מצומצמת יחסית. לאחר מלחמת העולם השנייה כוננה שוודיה מדיניות סוציאל-דמוקרטית ומערכת רווחה ענפה במיוחד. שורת משברים כלכליים, החל בשנות השבעים, דרדרו את שוודיה מן המקום השלישי ברשימת המדינות העשירות בעולם למקום ה-23. כתגובה, שונתה במידה מסוימת המדיניות הכלכלית, במיוחד במאמץ להגמיש את שוק העבודה, לצמצם את מספר ההטבות לעובדים, ולהגביר את התחרותיות בשוק השוודי.

מטבע שוודי משנת 1882

הכלכלה השוודית נשענת בעיקר על משאבי הטבע המצויים בשטחה (עץ, כוח הידרואלקטרי ומחצבי ברזל) וכן על הנדסה, היי-טק ותקשורת. הכלכלה השוודית מסתמכת רבות על יצוא. שותפות המסחר המרכזיות שלה הן ארצות הברית ומדינות המרחב הכלכלי האירופי (מדינות האיחוד האירופי ואפט"א) ובעיקר פינלנד, נורווגיה, דנמרק, גרמניה ובריטניה. שוודיה חברה באיחוד האירופי החל מ-1995, וקודם לכן הייתה חברה באפט"א. על אף חברותה באיחוד האירופי בחרה שוודיה שלא להחליף את המטבע שלה (קרונה שוודית) באירו.

מגזר ההנדסה אחראי ל-50 אחוז מהתוצר והיצוא התעשייתי. מקומה של החקלאות בכלכלת המדינה קטן יחסית, ומהווה רק שני אחוזים מהתמ"ג ומהמועסקים במשק. כשליש מהמגזר העסקי בשוודיה הוא בבעלות הממשלה, הביטוח הלאומי השוודי או קרנות הפנסיה הממלכתיות. המונופול הממשלתי על ממכר משקאות חריפים הוא חריג במיוחד בהשוואה למדינות אחרות.

ציבור העובדים בשוודיה הוא בעל עוצמה מיוחדת: 80 אחוז מכוח העבודה מאוגד באיגודים מקצועיים. בכל חברה שבה 25 עובדים או יותר, יש חובה למנות שני נציגי עובדים לדירקטוריון. בכל חברה בערבון מוגבל המעסיקה למעלה ממאה עובדים ישנה חובה למנות לפחות שליש מהדירקטוריון מבין נציגי האיגוד המקצועי.

שיעור האבטלה הרשמי בשוודיה הוא 5.6 אחוז, נכון לאוקטובר 2005. בצירוף אלו שאינם לומדים בהיקף מלא ואינם מועסקים, מגיע שיעור האבטלה בפועל ל-14 אחוז ולשיא של קרוב ל-20 אחוז בחודשי הקיץ. שוויוניות התחלקות ההכנסות בשוודיה היא מהגבוהות בעולם.

תרבות

ריקודי עם מסורתיים של חג אמצע הקיץ

כיתר שכנותיה הנורדיות, ספגה שוודיה את השפעות הנצרות מאוחר יחסית לארצות מערב אירופה, וחלק מכריע בתרבותה, העממית והלאומית כאחת, נשען עד היום על מקורותיה הפגניים, הכוללים מוטיבים של טבע והחיבור האנושי והקהילתי אליו.

השוודים מגלים גישה מסורתית כלפי סגנון חייהם ומגוריהם, ומעדיפים מגורים בבתים הצמודים אל הקרקע וקרובים למקורות המים הרבים, לאגמים ולנהרות. רוב האנשים חיים מאז ראשית המאה ה-20 בערים, אולם מקפידים להחזיק בית-קיט באזורי הכפר, ליד אחד הנהרות והיערות, על פי רוב אלו הם צריפי עץ אדמדמים - המזוהים בכל העולם כ"בקתה שוודית".

צפיפות האוכלוסייה הנמוכה, והעובדה שהטבע השוודי הוא כה רחב-ידיים, הביאו להתפתחות של תרבות מחנאות וטיולים המקיפה את כל חלקי הארץ ובמיוחד את הצפון הבתולי ואת ארכיפלג האיים, כאשר בחודשי הקיץ זוהי צורת הבילוי המועדפת. ממד הכבוד העממי אל הטבע מקבל משנה-תוקף בדמות תקנה ששמה "זכות הכלל" - אָלְמֵנְס רֵט, המאפשרת לכל אדם, בכל מקום במדינה, להקים אוהל בכל שטח ובלבד שהשטח אינו פרטי, ולקטוף פרחים ופירות יער באין מפריע.

בחודשי החורף נוהגים השוודים להחליק על האגמים הקפואים או לאורך החוף. כמו כן פופולריים אתרי הסקי ברמות מערב-המרכז, הקרובות לגבול עם נורווגיה.

כדורגל והוקי קרח הם שני ענפי הספורט הנפוצים ביותר, ויותר ויותר בנות משתתפות בהם כיום.

החברה השוודית היא חילונית באופיה. שוודיה ניצבת בראש המדינות השוויוניות ביחסן לנכים, נשים, מיעוטי מגדר ומיעוטים אתניים באירופה ובעולם. החוק השוודי מאפשר השתתפות שווה בנטל המשפחתי בין הגבר והאישה. החינוך ניתן בחינם, והוא חובה למשך 9 שנים.

האוניברסיטאות המובילות והוותיקות הן אוניברסיטת אופסלה ואוניברסיטת לונד.

השוודים מקיימים מספר נוהגים מסורתיים, בהם חליצת הנעליים כשהם מגיעים לבית של מישהו אחר, והשארתן בכניסה.

גם הפורקלור השוודי עדיין תופס מקום בחיים היומיום בשוודיה. לדוגמה הצבה של מכשפת מטבח במטבחים ודלתות הבית. כיתר העמים הנורדים רווחת האמונה בקיומם של טרולים, כמביאי מזל טוב או מזל רע, וגם ניתן לראות שוודים העונדים שרשרת, הפטיש מיולניר של תור. אמונה עממית נוספת גורפת כי אין לאכול ממתקים במהלך השבוע, ולכן יום שבת ידוע כיום אכילת הממתקים.

אמנים שוודים רבים זכו להצלחה חוצת יבשות, בהם הידועים הם הבמאי אינגמר ברגמן, להקת אבבא, שתקליטיה נמכרו בלמעלה מ-300 מיליון עותקים, ולהקת רוקסט.

המטבח השוודי עושה שימוש רב בחומרי הגלם הטבעיים הרבים המצויים בארץ, בחופיה ובמקורות המים שלה, והמנות המסורתיות שלו אהובות מאד בממלכה. אלה כוללות את דג ההרינג; כדורי בשר ברוטב עם ריבת פירות יער ותפוחי אדמה; נקניקיית פאלון מדלרנה; לחם שיפון וקרקרים - אותם נהוג לאכול עם גבינה קשה, ושימוש רב בשמיר. בצפון מכינים נקניק מיובש מבשר האייל. ב-"Fettisdagen", "יום שלישי השמן", היום שלפני יום רביעי של אפר, נהוג לאכול עוגות מתוקות בשם "סלמה" (Salame). ב-25 במרס מונהג יום הוופל בשוודיה (בשוודית, våffeldagen) אשר נהוג לאכול וופל. בעבר היה ידוע בשם חג הבשורה. עונת ציד סרטן הנהרות נחגגת בסוף הקיץ במסיבת סרטן הנהרות, בה הוא נאכל מורתח במי מלח ומתובל בשמיר טרי.

לצד ארוחת הצהריים מקובל לשתות חלב.

השוודים הם צרכנים נלהבים של משקאות כהילים, ורשת מכירת האלכוהול במדינה נמצאת בבעלות הממשלה והצריכה מעוגנת בחוקים נוקשים. משקאות מסורתיים הם מסוג ברנווין (Brännvin, "יין שרוף"), הקרוב לוודקה, ובאירועי חג נוהגים לשתות אותם כשנאפס (כוס קטנה של משקה מחוזק ולעתים מתובל). אקווביט (Akvavit) הוא ברנווין עם תוספת קימל ושמיר.

גולת הכותרת של הקולינריה השוודית היא הסמרגוסבורד, סעודת מזנון עשירה הכוללת שלל מנות חמות וקרות, גבינות, דגים ובשרים סמרגוסבורד מוגש בעיקר בעונת החורף לאורך תקופת עונת חג המולד.

חגים ואירועים מקומיים

תאריך	שם עברי	שם מקומי	הערות
1 בינואר	סילבסטר	Ny år	מציין את תחילת השנה בזיקוקי דינור וחגיגות ברחבות ובפאבים בימי שלג כבדים שנופלים בחג נוהגים לארוך את החגיגות בבית
6 בינואר	חג ההתגלות	Trettondedag
משתנה	פסחא	Påsk	ביום חמישי הקדוש ילדים שוודים יוצאים מחופשים לקבצנים ועובדים דלת דלת ומבקשים ממתקים בחג עצמו נוהגים לצבוע ביצים ולקשט איתם ונוצות את העצים על פי המסורות העממית מכשפת המטבח מחלקת סלסלות ביצים וממתקים לילדים ביום החג.
30 באפריל	ליל ולפורגה	Valborg	חג המדורות השוודי
משתנה	חג העלייה	Kristi himmelsfärdsdag
1 במאי	אחד במאי (יום העבודה)	Första maj
משתנה	פנטקוסט	Pingst söndagen
6 ביוני	יום הדגל	Flaggdagen
21 ביוני	אמצע הקיץ	Midsommar	חג תרבותי בשוודיה נוהגים להציב mejsång עמוד מקושט שסביבו רוקדים ריקודי עם. נוהגים לאכול ארוחה משפחתית בחיק הטבע ולעשות על האש.
אוגוסט	מסיבת סרטן הנהרות	kräftskiva	חגיגות סרטן הנהרות הינה תקופה לאורך חודש אוגוסט הנחגגת בארצות סקנדינביות בסעודה חגיגית עם קישוטי נייר בצורת ירח ואכילת סרטנים .
1 בנובמבר	ליל כל הקדושים	Alla helgons dag	נחגג ב-31 באוקטובר עד ה-2 בנובמבר, בדרך כלל כיום זיכרון למתים, אך עם זאת משנות ה-90 החלו מנהגי ליל כל הקדושים האמריקאים לחדור לתרבות השוודית, וכיום נחגג החג כמעט בצורה זהה למקבילו באמריקה.
13 בדצמבר	יום לו'יצה הקדושה	Santa lucia dag	בלילה של ה-13 בדצמבר יוצאים ילדים מחופשים לסנטות ונושאי כוכב יחד עם ילדות הלבושות בכתר נרות ושירים לאורך הרחובות בכפריים ובערים את השיר סנטה לוצ'יה לכבוד הקדושה.
25 בדצמבר	חג המולד	Juldagen	נחגג בהצבת עץ חג המולד מקושט ארוחה משפחתית שנקראת סמרגוסבורד ויולתומטה (סנטה קלאוס) מחלק מתנות.
31 בדצמבר	ערב הסילבסטר	Nyårsafton

ראו גם

• המונרכיה השוודית
• חוק השמות השוודי
• לוח השנה השוודי
• האם סוואה
• המהומות בשוודיה (2013)

קישורים חיצוניים

• שוודיה - מדריך תיירותי מקיף וסקירה תרבותית, גאוגרפית והיסטורית, אתר ynet
• ממשלת שוודיה - האתר הרשמי
• מידע פוליטי-חברתי מקיף על שוודיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
• רותם סלע, דוח מיוחד: "שוודיה זנחה את מודל הביטחון הסוציאלי", באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2012

הערות שוליים

|}