מועצת גדולי התורה – הבדלי גרסאות
←מזכירים: נמתין שיהיו ערכים |
|||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
לאחר פרישת הליטאים מאגודת ישראל שימשו כנשיאי המועצה הרבי מגור, רבי [[שמחה בונים אלתר]], והרבי מוויז'ניץ, רבי [[משה יהושע הגר]]. כחברי הנשיאות שימשו הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (אז ראש [[ישיבת שפת אמת]]), הרב [[יוחנן סופר]] מ[[חסידות ערלוי|ערלוי]] והאדמו"ר הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]]. כחברי מועצה נוספים שימשו האדמו"רים רבי [[אברהם מנחם דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], רבי [[ישראל דן טאוב]] מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] ורבי [[לוי יצחק הורוביץ]] מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], והרבנים: הרב [[פישל רבינוביץ]] ראש ישיבת בויאן, הרב [[יצחק פלקסר]] ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש [[ישיבת חיי עולם]], הרב מרדכי יפה שלזינגר אב"ד [[חוג חת"ם סופר]], הרב [[בנימין יהושע זילבר]] מחבר הספר "אז נדברו". |
לאחר פרישת הליטאים מאגודת ישראל שימשו כנשיאי המועצה הרבי מגור, רבי [[שמחה בונים אלתר]], והרבי מוויז'ניץ, רבי [[משה יהושע הגר]]. כחברי הנשיאות שימשו הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (אז ראש [[ישיבת שפת אמת]]), הרב [[יוחנן סופר]] מ[[חסידות ערלוי|ערלוי]] והאדמו"ר הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]]. כחברי מועצה נוספים שימשו האדמו"רים רבי [[אברהם מנחם דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], רבי [[ישראל דן טאוב]] מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] ורבי [[לוי יצחק הורוביץ]] מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], והרבנים: הרב [[פישל רבינוביץ]] ראש ישיבת בויאן, הרב [[יצחק פלקסר]] ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש [[ישיבת חיי עולם]], הרב מרדכי יפה שלזינגר אב"ד [[חוג חת"ם סופר]], הרב [[בנימין יהושע זילבר]] מחבר הספר "אז נדברו". |
||
בשנת [[תשע"ג]] נוספו חברים חדשים למועצה והיא כוללת |
בשנת [[תשע"ג]] נוספו חברים חדשים למועצה והיא כוללת שנים עשר אדמו"רים: רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, רבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ, רבי [[יוחנן סופר]] מערלוי, רבי [[ישכר דב רוקח]] מבלז, רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] מצאנז, רבי [[שמואל ברזובסקי]] מסלונים, רבי [[נחום דב ברייאר]] מבויאן, רבי [[חיים שאול טאוב]] ממודז'יץ, רבי [[בן ציון רבינוביץ]] מביאלה, רבי [[ישראל משה פרידמן]] מסדיגורה ורבי [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]] מוויז'ניץ. גם האדמו"ר רבי [[אליעזר הגר]] מ[[חסידות סרט ויז'ניץ|סרט ויז'ניץ]] צורף למועצה באופן רשמי, אולם בשל מחלתו לא נטל חלק פעיל בדיוניה עד לפטירתו. בנו, רבי יעקב, צורף למועצה. לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי צורף למועצה בנו רבי [[משה סופר (השלישי)|משה סופר]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|ממלא מקום אביו: האדמו"ר מערלוי צורף למועצת גדולי התורה|210492|19 בספטמבר 2016}}}}. |
||
===מועצת גדולי התורה של דגל התורה=== |
===מועצת גדולי התורה של דגל התורה=== |
||
גרסה מ־13:59, 25 בפברואר 2018
מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.
תולדות המועצה
הקמת המועצה
מועצת גדולי התורה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל, בקטוביץ בשנת תרע"ב (1912)[1]. הוחלט אז שתוקמנה לתנועה שתי מועצות: מועצת בעלי בתים ומועצת רבנים[2] שבה יהיו חברים גדולי התורה בעולם[3]. באותו מעמד התמנתה מועצה זמנית של רבנים[4]. מבחינת סמכויות המועצה הוצעו הצעות בסגנון: "כל שאלה העומדת ושתעמוד על הפרק תפתר אך ורק על פי חוות דעת מועצת גדולי התורה"[5] ו"היא תהיה המנהלת הרוחנית אשר תעמוד בראש אגודת ישראל. דעת הוועד הזה תהיה מכרעת כשעלינו למדוד את הפעולות המעשיות באמת המידה של התורה ולהתוות להן דרך"[6]. בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג (1923) אושרו חברים קבועים במועצה[7]. באותו מעמד הכריז יצחק ברויאר בשם הוועד הפועל של אגודת ישראל שמועצת גדולי התורה עומדת "מעל לכנסייה הגדולה בכל השאלות החשובות"[8].
דרכי בחירה
לקראת הוועידה המתוכננת בבאד הומבורג באוגוסט 1914, שלא יצאה אל הפועל בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פנתה הוועדה המארגנת אל רבנים ברחבי העולם היהודי בבקשה שיצביעו על גדולי הדור "היותר מצוינים בתורה ובחכמה" ממדינתם הראויים להיות חברים במועצה[9].
דרך בחירה אחרת שהייתה יותר רווחת הייתה שהחברים במועצה צירפו אליה חברים חדשים.
שם המועצה
בקטוביץ טרם הוחלט על שם למועצת הרבנים, והרב יצחק אייזיק הלוי התנגד בשנת 1913 להצעת הרב שלמה ברויאר: "ועד גדולי הרבנים"[3]. לקראת הועידה בבאד הומבורג ב-1914 השתמשה הוועדה המארגנת בשם "מועצת חכמי התורה"[9]. היה גם שימוש בשם "מועצת גדולי ישראל"[6]. עם זאת, השם "מועצת גדולי התורה" כבר תפס אחיזה בדיונים מסוף שנת 1912[10].
עמדת המועצה לגבי תוכנית החלוקה ורעיון הקמת המדינה
אחת ההחלטות החשובות והידועות של מועצת גדולי התורה התקבלה במהלך הכנסייה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה בשנת תרצ"ז (1937), כאשר חברי המועצה החליטו לדחות את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם: "ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם... הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש"[11][12].
מאידך, לגבי השאלה העקרונית של הקמת מדינה יהודית, הוכרז לאחר פולמוס ארוך, כי הכנסייה הגדולה ומועצת גדולי התורה אינם דוחים את רעיון הקמת מדינה יהודית, בתנאי שתקום על פי חוקת התורה ותתנהל לפי שלטון התורה. ההחלטה התקבלה בתמיכת כל האדמו"רים וכן הרבנים סורוצקין, כהנמן, בלוך, צירלסון ועוד. לעומת זאת היו רבנים בעיקר מליטא וצ'כוסלובקיה שטענו כי אסור להקים מדינה יהודית לפני ביאת המשיח[13].
בישראל
בעבר שימשה המועצה כסמכות העליונה של מפלגת אגודת ישראל. החלטות המועצה התקבלו על פי רוב, וסדר היום נקבע על ידי הנשיא ומזכיר המועצה. המועצה קבעה את זהות חברי הכנסת של המפלגה ומינויים פוליטיים נוספים, ונדרשה להחלטות באשר לנושאים הנוגעים לסדר היום הציבורי והחרדי בישראל. המועצה הובילה בשנות ה-50 קו של התנגדות לשותפות בממשלה והתנגדות לשותפות עם המפלגות הדתיות לאומיות, והצליחה לכפות את דעתה בנושא[14]. לקראת הבחירות בשנת 1965 הרב זלמן סורוצקין הוביל קו מתבדל יותר, שמנע ריצה משותפת עם פועלי אגודת ישראל, כנגד עמדת הרבי מגור, והרב יחזקאל סרנא שדרשו ריצה משותפת[15].
בראש מועצת גדולי התורה עמד הרב איסר זלמן מלצר ולאחר מכן הרב זלמן סורוצקין. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין נבחר לתפקיד הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (הרבי מאוז'רוב)[16]. עם זאת, החברים הדומיננטיים בה היו הרבי מגור והרב שך[17]. מחלה שפקדה את הרבי מגור צמצמה עוד יותר את פעילות המועצה[18]. לאחר המהפך והצטרפות אגודת ישראל לקואליציה, ניהלה מועצת גדולי התורה ישיבות תכופות שבהן עקבו אחר קיום ההסכם הקואליציוני[19]. באותה תקופה הובילו את המועצה האדמו"ר החדש מגור - הרב שמחה בונים אלתר והרב שך. הרבי מגור שימש כנשיא המועצה עד שחלה בשנת תשמ"ה, אז נתמנה לצדו כנשיא המועצה האדמו"ר מויזניץ הרב משה יהושע הגר, עד לפטירתו בתשע"ב. בשנות השמונים התגלע קרע בין חסידים וליטאים במועצה ופעילותה הצטמצמה מאוד.
בשנת תשמ"ט (1988), עם התפלגותה של אגודת ישראל והקמת מפלגת דגל התורה על ידי הפלג הליטאי, הוקמה מועצת גדולי תורה מקבילה, של מפלגת דגל התורה. באותה תקופה התרעננה גם פעילות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בשנים שקודם הפיצול התנהלו במועצה דיונים בעיקר בין קבוצת האדמורי"ם בהנהגת האדמו"ר מגור לבין קבוצת ראשי הישיבות הליטאיים בהנהגת הרב שך, והכרעות המועצת התקבלו בדיונים בין הרבי מגור לרב שך[20]. לאחר פרישת "קבוצת הרב שך" מהמועצה, בשנת 1984, והקמת מועצת דגל התורה בתשמ"ט, קיבל הרבי מגור את ההכרעות באגודת ישראל בהתייעצות עם חברי המועצת[21], והרב שך קיבל את ההכרעות בדגל התורה. לאחר היחלשות הרב שך מונה הרב שטינמן ליושב ראש המועצה של דגל התורה וההכרעות התקבלו בעיקר על פי הרב אלישיב והרב שטינמן[22].
כינוס משותף נדיר של המועצות התקיים בכ"ח בתמוז תשס"ט (22 ביולי 2009), בעקבות מאבק השליטה על מוסדות החינוך העצמאי, במטרה לשנות את מעמדו החוקי של ארגון זה מאגודה עות'מאנית לעמותה. בכינוס השתתפו חברי מועצות גדולי התורה בישראל ובארצות הברית, מלבד החברים המזוהים עם חסידות גור.
בשנת תשע"ב חודשה פעילות המועצה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן ובצירוף חברים חדשים. בשנת תשע"ג הוקמה מחדש גם המועצה של אגודת ישראל.
בארצות הברית
מלבד המועצות הישראליות, קיימת גם מועצת גדולי התורה באמריקה, שבה חברים הן חסידים והן ליטאים. למועצה בארצות הברית הייתה פחות השפעה בציבור החרדי האמריקאי, עקב כך שרוב החסידויות שם אינן משתייכות לאגודת ישראל (כגון חסידות סאטמר ונספחיה, חסידות באבוב, חסידות צאנז-קלויזנבורג וחסידות חב"ד), וכיום גם משום שרבים מרבני הציבור הליטאי בארצות הברית הם תלמידי בית בריסק המתנגדים לאגודת ישראל. בנשיאות מועצת גדולי התורה בארצות הברית עמד הרב ראובן גרוזובסקי, ולאחריו הרב אהרן קוטלר, הרב משה פיינשטיין, הרב אליהו שווי וכיום רבי יעקב פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק.
חברי מועצת גדולי התורה
עד מלחמת העולם השנייה
בקטוביץ מונו לחברי המועצה האדמו"ר מגור בעל ה"אמרי אמת", רבי שלום דובער שניאורסון האדמו"ר מחב"ד, הרב חיים סולובייצ'יק, הרב יצחק אייזיק הלוי, הרב מאיר שמחה מדווינסק, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי איצלה מפוניבז', הרב שלמה זלמן ברויאר, הרב זאב פיילכנפלד מפוזן, הרב דוד צבי הופמן והרב קופל רייך מבודפשט[4].
בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג (1923) נכללו במועצה: החפץ חיים, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מצ'ורטקוב, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי מאיר אריק, האדמו"ר מסוקולוב, האדמו"ר מראדזין, הרב מאיר דן פלוצקי, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב אברהם מנדל שטיינברג מברוד, הרב קלמן וובר מפיטשיאן והרב שלמה זלמן ברויאר[23].
בשנת תרצ"ז היו חברי המועצה: רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מפשמישל, הרב אלחנן וסרמן, הרב אהרן לוין, הרב אהרן קוטלר, הרב בן ציון יועזר (רבה של טורדה ונשיא לשכת התאחדות קהילות החרדים ברומניה), הרב דב בר אב"ד אוז'רקוב, הרב משה בלום אב"ד זמושץ', הרב זלמן סורוצקין, הרב יהודה לייב צירלסון, הרב יוסף צבי דושינסקי, הרב מנחם זמבה, הרב מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן, הרב עקיבא סופר והרב שמואל דוד אונגר. נשיא המועצה היה הרב חיים עוזר גרודז'נסקי.
בישראל
לאחר מלחמת העולם השנייה הוחלט להקים מועצות נפרדות בישראל, אירופה וארצות הברית. החברים הראשונים במועצה בישראל היו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב אברהם יצחק קליין, רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, רבי דב בריש וידנפלד, הרב זלמן סורוצקין, הרב יוסף כהנמן והרב מאיר קרליץ[24]. לקראת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בשנת 1950 אורגנה מחדש מועצת גדולי התורה בראשות הרב איסר זלמן מלצר[25].
בשנת 1954 כיהנו במועצה: הרב אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר מסדיגורה הרב אברהם יצחק קליין, הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, הרב אשר זאב ורנר רב העיר טבריה, הרב ברוך הגר האדמו"ר מסערט ויזניץ, הרב דב בריש וידנפלד, הרב יחזקאל אברמסקי הרב ישראל אלתר האדמו"ר מגור, הרב יוסף אדלר הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הרב מאיר קרליץ, הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין האדמו"ר מאוז'רוב, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה - פשמישל, הרב עקיבא סופר, הרב שבתי יגל ראש ישיבת סלונים הרב חיים מאיר הגר האדמו"ר מויז'ניץ, הרב יעקב חנוך סנקביץ' ראש ישיבת שפת אמת, והרב זלמן סורוצקין שכיהן כנשיא המועצת[26].
בשנת 1960 היו חברים במועצה בין השאר: הרב זלמן סורוצקין, הרב ישראל אלתר, הרב דב בריש וידנפלד, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב יחזקאל סרנא, רבי אברהם יעקב פרידמן, הרב יחיאל מרדכי גורדון, הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, האדמו"ר מפשמישל, הרב משה חברוני[27].
בשנת 1981 היו חברים במועצה: הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שמחה בונים אלתר הרבי מגור, הרב משה יהושע הגר הרבי מויז'ניץ, הרב שלום נח ברזובסקי הרבי מסלונים, הרב שמואל אליהו טאוב הרבי ממודז'יץ, הרב אברהם יעקב פרידמן הרבי מסדיגורא, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ' הרבי מביאלא, הרב פנחס מנחם אלתר, הרב משה שמואל שפירא, הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון, הרב אברהם יעקב זלזניק, הרב ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין, הרב יוחנן סופר מערלוי, הרב נסים קרליץ, והרב יששכר דב רוקח, הרבי מבעלז[28].
לאחר פרישת הליטאים בתשמ"ט
לאחר פרישת הליטאים מאגודת ישראל שימשו כנשיאי המועצה הרבי מגור, רבי שמחה בונים אלתר, והרבי מוויז'ניץ, רבי משה יהושע הגר. כחברי הנשיאות שימשו הרב פנחס מנחם אלתר (אז ראש ישיבת שפת אמת), הרב יוחנן סופר מערלוי והאדמו"ר הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה. כחברי מועצה נוספים שימשו האדמו"רים רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר, רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ורבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון, והרבנים: הרב פישל רבינוביץ ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק פלקסר ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, הרב מרדכי יפה שלזינגר אב"ד חוג חת"ם סופר, הרב בנימין יהושע זילבר מחבר הספר "אז נדברו".
בשנת תשע"ג נוספו חברים חדשים למועצה והיא כוללת שנים עשר אדמו"רים: רבי יעקב אריה אלתר מגור, רבי ישראל הגר מויז'ניץ, רבי יוחנן סופר מערלוי, רבי ישכר דב רוקח מבלז, רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז, רבי שמואל ברזובסקי מסלונים, רבי נחום דב ברייאר מבויאן, רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ, רבי בן ציון רבינוביץ מביאלה, רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה ורבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. גם האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ צורף למועצה באופן רשמי, אולם בשל מחלתו לא נטל חלק פעיל בדיוניה עד לפטירתו. בנו, רבי יעקב, צורף למועצה. לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי צורף למועצה בנו רבי משה סופר[29].
מועצת גדולי התורה של דגל התורה
בראש ההרכב הראשוני של מועצת גדולי התורה של דגל התורה עמד הרב שך, וחבריה היו: האדמו"ר מבעלז, הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון, הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, הרב משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב, הרב נסים קרליץ, הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב מרדכי מן ראש ישיבת בית הלל, הרב צבי מרקוביץ ראש ישיבת קרלין, הרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור, הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר, הרב בנימין ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר והרב אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון. הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קניבסקי צורפו למועצה באופן סמלי אך כמעט לא השתתפו בישיבותיה, למעט מקרים מיוחדים[30]. בשנת תשס"ג צורפו חברים חדשים למועצה: הרב גרשון אדלשטיין, הרב שמואל אוירבך, הרב מאיר צבי ברגמן, הרב נסים טולדנו, הרב נתן צבי פינקל[31], הרב ברוך רוזנברג והרב יצחק שיינר.
בשנת תשע"ב, בצלו של הפילוג בדגל התורה, התווספו חברים חדשים למועצה זו. מלבד החברים הוותיקים (הרבנים שטיינמן, קרליץ, אדלשטיין, אוירבך, ברגמן ושיינר), נוספו: הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יצחק זילברשטיין, הרב אריה פינקל, הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב משה יהודה שלזינגר, הרב יהודה עדס, הרב דב יפה, הרב משה הלל הירש והרב דוד כהן. מאוחר יותר פרש הרב עדס מהמועצה, בנימוק של בעיות בריאותיות. מאז הורחבו שורות המועצה, בשנת תשע"ב, הרב שמואל אוירבך אינו משתתף בישיבותיה.
בשבט תשע"ג, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה, התכנסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה לישיבה משותפת עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והן פרסמו החלטה נגד כל שינוי בסטטוס קוו בנושא גיוס בני ישיבות[32].
בארצות הברית
בין החברים במועצת גדולי התורה בארצות הברית היו: הרב שלמה היימן, הרב אליעזר סילבר (נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה), הרב שניאור קוטלר, הרב חיים מרדכי קאטץ, הרב ישראל שפירא מבלאז'וב, הרב נחום פרלוב מנובומינסק והרב מרדכי שלמה פרידמן מבויאן. הרב יעקב קמנצקי, הרב יעקב יצחק רודרמן, הרב יצחק הוטנר, הרב ברוך סורוצקין והרב שמואל ברנבוים. הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק היה חבר במועצה, פרש ממנה ועבר לתנועת המזרחי, אך שמר על קשרים טובים עמה.
במועצה זו חברים כיום: הרב שמואל קמנצקי (ראש ישיבת פילדלפיה), הרב אהרן שכטר (ראש ישיבת רבנו חיים ברלין), הרב דוד פיינשטיין, הרב אריה מלכיאל קוטלר (ראש ישיבת לייקווד), הרב אהרן פלדמן (ראש ישיבת נר ישראל-בולטימור), הרב אברהם חיים לוין (ראש ישיבת טלז-שיקגו), הרב שמחה בונים ארנפלד אב"ד מטרסדורף, הרב יצחק פייגלשטוק (ראש ישיבת לאנג ביטש) והרב יוסף הררי רפול (ראש ישיבת עטרת תורה).
מזכירים
בפולין כיהן הרב מנחם מנדל כשר כמזכיר המועצה. בישראל כיהנו הרב שמואל שצ'דרוביצקי הרב מביאלסטוק, הרב שלמה זלמן מוזס ואחריו הרב ישראל גרוסמן ראש ישיבת קרלין, הרב שלום חיים פרוש והסופר דוד זריצקי.
לאחר התפלגות המועצה בשנת תשמ"ט, מונה למזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הסופר שמואל אבישי שטוקהמר איש חסידות ויז'ניץ. אחריו כיהנו בתפקיד זה יעקב ולצר והדיין הרב מרדכי שטרן, גם הם חסידי ויז'ניץ.
במועצת גדולי התורה של דגל התורה כיהן כמזכיר הרב אפרים צמל (משגיח בישיבת אור שמח) ומסוף שנות ה-90 הרב אברהם רובינשטיין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נח זבולוני, כיצד נוסדה ופועלת מועצת גדולי התורה. פורסם במקור בדבר.
- כך זה היה פעם - כינוס מועצת גדולי התורה
- אריה בנדר, פסק הלכה של 15 רבנים, דבר, 10 ביוני 1977
- כיכר השבת, מה היא מועצת גדולי התורה?, באתר כיכר השבת, 20 ביולי 2009
- כינוס היסטורי • מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' בבית הגראי"ל שטיינמן באתר בחדרי חרדים.
הערות שוליים
- ^ האסיפה הכללית של ועד אגודת ישראל, הצפירה, 29 באוקטובר 1912
- ^ אספת אגודת ישראל בקטוביץ, מוריה, 14 ביוני 1912
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אשר רייכל, אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי, מוסד הרב קוק, עמ' 66, באתר היברובוקס - ^ 1 2 אספת אגודת ישראל בקטוביץ, מוריה, 18 ביוני 1912
- ^ בארצנו - אספת אגודת ישראל, מוריה, 16 בדצמבר 1912
- ^ 1 2 אליהו עקיבא רבינוביץ', מה חפצה אגודת ישראל?, המודיע, 14 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12084&st=&pgnum=4 קובץ הפרדס שנה י"א גיליון ו'], אתר היברובוקס.
- ^ יוסף פונד, פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ"ט, עמ' 69
- ^ 1 2 אגדת ישראל, המודיע, 17 ביולי 1914 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ פרטיכל, המודיע, 8 בנובמבר 1912 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ מנחם רהט, דעה:שלוש בנובמבר, אתר ערוץ 7
- ^ מגרוסוורדיין ועד אמסטרדם • ראיון היסטורי, 11 באפריל 2010, בחדרי חרדים
- ^ מועצת גדולי התורה והכנסיה הגדולה אינן דוחות את האפשרות של הקמת מדינה יהודית, הצופה, 30 באוגוסט 1937
להחלטות הכנסיה בדבר המדינה היהודית, הצופה, 30 באוגוסט 1937 - ^ מחלקים את עור הדב, דבר, 16 בינואר 1959
- ^ יהושע ביצור, חולין של בחירות, מעריב, 8 בספטמבר 1965; המשך
- ^ הרב אפשטיין נבחר ליו"ר מועצת גדולי התורה, מעריב, 16 באוקטובר 1967
- ^ מועצת גדולי התורה תפסוק בעניין חזית של פלגי אג"י בבחירות, מעריב, 23 ביולי 1969
- ^ יהושע ביצור, צמרת אגו"י נוטה למנות הנהגה קולקטיבית, מעריב, 13 באוגוסט 1971
- ^ אברהם תירוש, מועצת גדולי התורה תובעת מלוא ההסכם הקואליציוני, מעריב, 22 בפברואר 1978
אברהם תירוש, גדולי התורה "סותמים פיות משטינים ומקטרגים", מעריב, 11 במאי 1979
יהושע ביצור ואברהם תירוש, גדולי התורה נתנו ארכה של חודש, מעריב, 9 ביולי 1979 - ^ אריה דיין,המעיין המתגבר: סיפורה של תנועת ש״ס, עמוד 43
- ^ ישראל קצובר, מסע אל ארץ החצרות מאי 1999
- ^ תמר רותם, לאן נעלמו גדולי התורה, באתר הארץ, 6 במאי 2003; אבישי בן חיים, יחס החרדים למפעל הציוני 28 באפריל 2008; עמירם ברקת, גם ביהדות התורה חוששים מאדישות, באתר וואלה, 26 במרץ 2006
- ^ ראו באגודת ישראל, דואר היום, 5 במאי 1929
- ^ נח זבולוני, כיצד נוסדה ופועלת מועצת גדולי התורה, דבר, 16 ביולי 1981
- ^ הכנסייה הגדולה של אגו"י תתקיים בישראל, חרות, 30 באפריל 1950
- ^ כתבה מאתר חרדים
- ^ יצחק דיש, מועצת גדולי התורה בפני זעזוע, חרות, 7 ביולי 1960
- ^ מועצת גדולי התורה, אשר גילתה אתמול חושים, דבר, 14 ביולי 1981
- ^ ישראל כהן, ממלא מקום אביו: האדמו"ר מערלוי צורף למועצת גדולי התורה, באתר כיכר השבת, 19 בספטמבר 2016
- ^ ישראל כהן, היסטוריה ב'דגל': הגר"ח קנייבסקי ישתתף ב'מועצת', באתר כיכר השבת, 02.10.13; ירוחם שמואלביץ, הסתיימה ישיבת מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה', באתר לדעת, כ"ח תשרי תשע"ד
- ^ התמנה בגיל צעיר יחסית, 60.
- ^ מועצת גדולי התורה: "לא להתגייס לצבא בכל אופן שהוא" באתר לדעת